”שלושה ימים ספונטנים בלרנקה קפריסין“
יום 1 – נחיתה בלרנקה (יולי 2015) והגעה למלון על הטיילת בשעה 22:00. הכל פתוח, אז התארגנו זריז וניצלנו כמה שעות להליכה על הטיילת וישיבה באחת המסעדות.
יום 2 – יום ראשון - משרד התיירות סגור. החלטנו למצות את העיר בהליכה רגלית, מה שלקח לא יותר משעה (וגם זה כי הלכנו בכל הסמטאות בניסיון להבין מה פספסנו). האתרים בעיר הם בעיקר מבצר עתיק ולא מרשים בגודלו/סיפורו ומנזר סנט לזרוס. החלטנו לאכול צהריים מוקדם. המלצרית הנחמדה הציעה שנלך לאזור “מקינזי”. הקשבנו לה, אבל אחרי 45 דקות הליכה על הטיילת (היפה) ויתרנו. בדיעבד, היינו ממש קרובים. לשיקולכם. בשאר היום השקענו זמן בשינה מוגזמת, כיאה לחופשת-חוף-בעיר-משעממת, בחוף האילתי ובמסעדה בטיילת.
יום 3 – משרד התיירות אישר את מה שכבר הבנו – בלי רכב אין מה לעשות באזור. שכרנו רכב (מחייבים יומיים מינימום, בדקנו בכמה מקומות) ויצאנו להרי הטרודוס. מדובר בחבל די גדול במרכז קפריסין ולאורכו כפרים, טבע וכו'. עצרנו במקום משפחתי עם כרמים סביבו והמשכנו לכפר פאנו (העליון) פלאטרס וטיילנו במפל שמעל הכפר. הדרך למפל נראית כמו מסלולים בצפון הארץ, לקח לנו כ-20 דקות הליכה לכיוון.
בחזור עברנו ב-Lefkara, כפר רוקמות התחרה. עניין התחרה מתוייר ומתועש, אבל הכפר והנוף ממנו מאוד יפים. טיילנו בערך שעה במריחת זמן וחזרנו ללרנקה.
יום 4 – אחרי בירור קצר בניסיון לנצל עוד יום עם הרכב, התרשמנו שלא תהיה במרחק סביר מלרנקה איזו בשורה בצורת חופים סטייל מקסיקו והחלטנו להעביר את הזמן שנותר בחוף לרנקה ובטיולים בין הסמטאות עד 16:00, אז נסענו לשדה התעופה.
שורה תחתונה: נסענו בספונטניות כי מצאנו כרטיס זול ובתאריך מתאים. לא היינו נוסעים לעיר עצמה שוב. כנראה שבשאר קפריסין יש יותר מה לראות.
קרא עוד
