”איבוד נוזלים בעת הגלישה“
אשליה נפוצה היא לחשוב שכשאתם על המסלולים הקפואים והכל לבן וחורפי מסביב עטופים בשכבות טרמיות ומעילי סקי, איבוד הנוזלים מגופינו שולי.
דעו, פעילות גופנית מאומצת, כולל ובמיוחד סקי, גוררת הזעה מאסיבית ואיבוד נוזלים שהכרחיים לתיפקוד הגוף. מרבית הנוזלים נפלטים באמצעות העור דרך השכבות הטרמיות שמתייבשות במהירות ונותנות את התחושה שכמעט לא הזענו. נסו בעת חניות הביניים או עצירה קצרה פשוט לפתוח את מעיל הסקי לרגע והביטו מה קורה סביבכם: כמויות האדים שיעלו מכם עלולות להראות כמו שריפה קטנה הפורצת מבגדכם. בנוסף הביטו במוצא פיכם- האד הלבן הסמיך שנפלט לאוויר הוא אדי מים שהשתחררו מריאותכם.
אחת הצרות של איבוד מים מעבר לסכנת ההתייבשות הינה הגדלת הסיכוי לשבירת העצמות בעת נפילה - אפילו פשוטה יחסית. אל תרימו גבה, ייבוש הגוף מנוזלים מעלה את פריכות העצמות, הסיכון הגדול ביותר הינו לאחר כ-3 ימי גלישה ללא שתיה נכונה- אז מגיעה רמת היובש לנקודה המסוכנת.
אז חברים גם אם לא כואב הראש ונורא לא נוח לסחוב בקבוק שתיה על הגב, אל תחסכו מאמצים- הקפידו לגמוע לפחות ליטר וחצי נוזלים במהלך הגלישה ואל תסמכו על כוס היין במסעדות ההרים! אני אישית יוצא עם בקבוק מים מינרליים בגודל ליטר וחצי וחבר נוסף גולש עם ``מיימית שורש`` המצויידת בקשית לשתיה נוחה.
בהחלקה!
charls
קרא עוד
