מסלול עד שבוע באמיי שאן

הגענו מצ'נגדו באוטובוס של כ-3 שעות נסיעה ל-Bagua Village. אפשר להתחיל את הטיפוס כבר כאן, אך מדובר בטיפוס ארוך וקשה ולכן ניתן לקחת אוטובוס נוסף ל-Wannian temple. מכאן ניתן להתחיל לטפס או לקחת רכבל ש"חוסך" כשעה של טיפוס מדרגות. מומלץ להתחיל את הטיפוס בשעה מוקדמת יחסית. אנחנו התחלנו לטפס בהר בשעה 13:00, מה-Wannian temple טיפסנו כ-7 שעות עד למקדש שבו העברנו את הלילה ב-Xixibanchi. משעה 19:00 כבר המשכנו טיפוס בחושך מוחלט עם פנסים. השירותים וההמקלחת במקדש Xixibanchi היו מטונפים מאוד, את ריח השתן מריחים בערך 30 מטרים עוד לפני שמגיעים לשירותים...

אך היינו כה עייפים והיה כבר חשוך ולכן נשארנו ללון שם. בבוקר המשכנו לטפס עוד כ-3 וחצי שעות עד ל-Laidonping. משם עוד כחצי שעה הליכה לרכבל של jinding שלוקח אתכם עד לפסגה, ל-Golden Summit. אם מוותרים על הרכבל מכאן מדובר על עוד כשעתיים של טיפוס עד הפסגה. יורדים בחזרה עם הרכבל וחוזרים ברגל מ-jinding עד ל-Laidonping, משם יוצאים האוטובוסים. לקחנו אוטובוס מlaidonping עד ל-Bagua village. הנסיעה ארכה כשעתיים. מ-Bagua village לקחנו אוטובוס של כ-3 שעות נסיעה חזרה לצ'נגדו והגענו בשעות הערב.

כדאי לקחת בחשבון שכל הטיפוס הוא במדרגות בלבד, לא פשוט לאנשים שאינם בכושר מצויין. אנחנו טיפסנו בשעתיים הראשונות לאט לאט ואחרי 6 שעות זה כבר היה ממש קשה להמשיך. אך הנוף הנפלא והאוויר הנקי הזכיר לנו שהמאמץ שווה. מומלץ לקחת אוכל ושתייה לדרך ולהקדיש לפחות יומיים מלאים ואולי אפילו שלושה.

הר אמיישאן הוא מהאתרים היותר מומלצים בסין. בהר ישנם מנזרים, קופים, פסל של בודה ענק ונופים עוצרי נשימה. שימו לב, לא משנה מה אמרו לכם, צריך לפחות יומיים בשביל לעשות חלק מההר ולמי שמתכנן לרדת הכל ברגל, דרושים יותר.

הכניסה להר עולה 200 יואן או 150 לסטודנטים והכרטיס תקף ליומיים. מצלמים את התמונה שלכם על הכרטיס ככה שאי אפשר להעביר כרטיסים.

מומלץ מאוד לישון או בטדי בר או באחד הכפרים במעלה ההר. הערה חשובה מאוד: תגיעו יחסית מוקדם בבוקר לפסגה של ההר מכיוון שאחרי זה יש ערפל כבד ולא ניתן לראות בפיסגה לא את הבודה ולא את הנוף מהתצפית. זאת הסיבה שעדיף לישון בפארק או בכניסה ב"טדי בר" ומוקדם בבוקר להתחיל לטייל.

אנחנו הגענו לרכבל למעלה ומשם יש הליכה של קילומטר וחצי עד לרכבל. ההליכה הזו היא יחסית לא קשה אולם היא בגובה, כך שקחו בחשבון שיהיה לכם קצת חוסר באוויר. כאשר מגיעים לרכבל ניתן לקחת את הרכבל למעלה עד לפסגה שם נמצאים הפסל של הבודה והתצפית, שהם האטרקציה המרכזית של הפארק. עלות הרכבל 65 יואן לכיוון.

לקחנו צד אחד וזו היתה טעות נוראית. הירידה למטה אומנם היתה "רק" 500 מטר על 500 מטר גובה אולם, היא היתה כולה במדרגות ענקייות, דבר שפשוט עשה לנו התכווצויות שרירים והרס לנו את הרגליים. מה עוד שמדובר בשעה - שעה וחצי ירידה ואל אף שקנינו מקלות הליכה בדרך, זה עדיין לא עזר. בקיצור, לא שווה לחסוך כאן על הרכבל בירידה וגם הנוף בירידה, בקטע הזה בלבד, לא פיצה על הכאב ברגלים. אחרי שחוזרים למטה, לרכבל, ניתן להתחיל לרדת בהר למטה, על - פי המפה המצורפת.

מכיוון שהירידה גמרה אותנו החלטנו לא לרדת ברגל ונסענו באוטובוס עד לכפר Wannalan, ליד הרכבל השני והכפר השני שהאוטובוס למעלה עוצר. שם בילנו את הלילה באחד המלונות בכפר. שימו לב שהאוטובוס האחרון יוצא מפסגת ההר בשעה 18:00 בדיוק.

למחרת בבוקר קמנו ועלינו ברכבל ל - Wannalan temple. הרכבל נפתח בשבע בבוקר ועולה 65 יואן. חשוב לצאת בשבע כדי להשיג את הקבוצות הסיניות וככה יש אפשרות לתמונות לבד.

מהכפר ירדנו למטה עד ל - Pavilion ומשם פנינו ימינה ועלינו לכיוון יער הקופים. העלייה ליער הקופים לא קשה, כ - 45 דקות, בהליכה נעימה עם מפלים ונוף ירוק. לאחר שהיינו בקופים, הסתובבנו וחזרנו למטה עד לכפר Wuxiangang ומשם לקחנו אוטובוס חזרה לכניסה לפארק.

חשוב לי לציין מספר דברים: 1.יש בפארק מספר מסלולים שניתן לעשות ובכדי לעשות את כולם צריך מספר ימים. 2. ניתן לסיים בכניסה לפארק, באיזור הטדי בר. ראה במפה. 3. אפשר לישון בפארק בכפרים בדרך ולכן כל עוד לא יצאתם מהפארק לא יבקשו מכם להעביר את כרטיס הכניסה. נסיעה באוטובוס נחשבת ליציאה מהפארק. 4. תגיעו לפסגה של ההר מוקדם כי יש ערפל מהצוהריים. אם יש לכם זמן ואין ראות טובה שווה להישאר לישון ולהמתין לזריחה. 5. תגיעו עם מקלות הליכה או שתקנו בפארק. 6. אל תחסכו על הרכבל. 7. תביאו אוכל להליכה למרות שניתן לקנות תירס / חטיפים ושתייה בדרך וכן לאכול בכפרים אבל זה קצת יותר יקר. 8. אם אתם מתכננים לישון בכפרים בפארק הביאו איתכם מגבת ומצעים.

טיול באמיי שאן הוא בהחלט חוויה, ויש כמה דרכים לעשות אותו. קודם כל מתחילים בגסט האוס טדי בר (אפשר להתקשר אליהם להגיד שאתם באים והם משלמים על מונית), שהוא מאוד נחמד ויש תפריט לא קטן של אוכל (גם בעברית), ושם משאירים את התיקים הגדולים. אפשר לקחת מהם גם מקלות במבוק להליכה וגם נגד קופים מציקים. בתיק גב כדאי לקחת מים וחטיפים או פירות, כי על ההר מוכרים רק בקבוקים קטנים של מים וסתם יקר, ובגדים חמים. על ההר עצמו אפשר לשכור מעיל פוך ב20 יואן, שהוא ענקי ומחמם. יש בכמה תחנות על ההר מקומות שאפשר לשכור בהם. 

אפשר לעשות את הטיול על ההר בטיפוס למעלה ממנזר באוגואו או מהתחנה הראשונה של האוטובוס - שעולה 20 יואן, הטיפוס לוקח 10 שעות פלוס מינוס. השביל מאוד ברור, מדרגות מדרגות ועוד מדרגות. לא קל, אבל פחות דופק את הברכיים מאשר הירידה. 

אם לוקחים אוטובוס, הוא עוצר בכמה תחנות על הדרך. אם לוקחים עד לתחנה האחרונה (עולה 40 יואן), הטיפוס משם הוא בערך שלוש שעות. בדרך עוברים ברכבל (איפה שכל הסינים עולים) שמגיע גם הוא לפסגה אבל יקר (65 יואן). המזג אוויר די משתנה לפי התקופה, אבל אנחנו היינו בסוף אפריל, שנחשב אביב, וכל הזמן ירד טפטוף של גשם וככל שעלינו למעלה ראינו יותר שלג על האדמה, עד הפסגה שהייתה מכוסה בשלג. למעלה אגב הולכים ממש בתוך ענן. 

אפשר לישון בגסט האוסים קטנים או במנזרים על הדרך (20-40 יואן לאדם) או לישון ליד הפסגה כדי לראות בבוקר את ה"זריחה", שבעצם אין כל כך שמש, אבל יש פסי אור יפים מבעד לעננים ורואים את הבודדה הענקי כשעננים לא מסתירים אותו (בלילה העננים יורדים, וחוזרים שוב קצת אחרי הזריחה). בפסגה יש גסט האוסים ומלונות יקרים יותר, הכי זול שמצאנו היה חדר ב100 יואן שכלל רק שתי מיטות, אבל עם סדינים חשמליים. 

הירידה למטה מן ההר מתפצלת לשתי דרכים לאחר כמה שעות- תראו במפה, הדרך הארוכה שעוברת גם באיזור הקופים הצוחקים או משהו כזה (איפה שהקופים קופצים על התיירים הסינים), והדרך השניה שעוברת במנזר Wanyuan ומשם למטה אפשר גם לקחת רכבל (45 יואן) ואוטובוס עד לכפר באוגואו לטדי בר (20 יואן). 

אנחנו לקחנו את הדרך השניה כי הברכיים כבר כאבו מאוד, שהייתה גם מאוד יפה, ככל שיורדים למטה הצמחיה משתנה ומזג האוויר נהיה נעים יותר. מקדש בריכת רחצת הפיל היה יפה מאוד וראינו לידו קופים שרק הציצו לעברנו אבל לא תקפו ולא כלום, מקדש Wanyuan הוא גדול מאוד ומרשים. 

עוד כמה טיפים בנוגע להר: 1. קחו מטריה. 2. במנזרים כדאי לוודא שהירקות מבושלים כראוי, כי הרבה אנשים קיבלו מזה קילקול קיבה. 3. ללכת עם נעליים טובות 4. לא לרדת יותר מדי מדרגות ביום אחד, הירידה לוקחת יומיים. 5. לקחת או להשכיר מעיל לפסגה כי קר שם. 6. בתחנת האוטובוסים שליד הטדי בר אפשר לקנות מפה יותר מפורטת משל הטדי בר , ב-5 יואן. 

זהו, תהנו! 

לדעתי, אמישאן הוא אחד המקומות החוויתיים ביותר בסין. מומלץ להקדיש לו יומיים מלאים לפחות, אבל אם אתם בקוצר זמן אתם יכולים לעשות כמונו - אנחנו יצאנו מצ'נגדו לאמי בשעות הבוקר המאוחרות ומשם הישר לכפר Baoguo באוטובוס מקומי. 

בכניסה לכפר יש מרכז מבקרים ממנו לקחנו אוטובוס שהביא אותנו תוך שעתיים ובמחיר של 40 יואן לתחנה הכי גבוהה בהר, משם טיפסנו רגלית לעבר הפסגה. ביום שכזה לא מספיקים הרבה, משהו כמו 4 שעות טיפוס, אבל אפשר להספיק להגיע למקום לינה שזה העיקר. אנחנו ישנו במנזר, בחדר/מחסן קפוא ב 30 יואן לאדם, כשזו הייתה האופציה היחידה וחוויה לכשעצמה.

ביום השני התחלנו לטפס לפנות בוקר כדי להספיק להגיע לפסגה לפני הזריחה, ואכן אחרי טיפוס של 45 דקות בערך הגענו לפסל הבודהה הגדול ולמרפסת הצופה מזרחה, ממנה ראינו את השמש עולה מעל מרבד של עננים. אחרי השיא הזה ירדנו חזרה לתחנת האוטובוס ולקחנו אוטובוס חזרה לכפר, ממנו היה אוטובוס ישירות לצ'נגדו, כך ששווה לברר על האופציה הזו מראש. חזרנו לצ'נגדו בסביבות 11:00.

בסך הכל הקדשנו לאמישאן יום וחצי שהספיקו לנו כדי להבין במה מדובר, כך שגם אם אין לכם יומיים שלמים להקדיש למקום - אל תוותרו. כמו שכבר כתב אחד המטיילים, הטיול באמישאן לא פשוט מבחינה פיזית, אך התחושה והמראות הנגלים לאחר שעולים אל מעל העננים שווים כל מאמץ. בהצלחה!

היינו בהר אמאי שאן בנובמבר 2008 בלחות של 95% עם ערפל, שרואים בו מקסימום 100 מטר קדימה, קור וגשם.

עלויות: אוטובוס מתחנת Baogau שליד מלון טדי בר עד Wannian - עשרים יואן לאדם. כניסה לפארק - 150 (או 80 לסטודנט), ארוחות במסעדות, הפרוסות לאורך הדרך - כשמונה יואן למנה יפה של נודלס, או אורז מטוגן, רכבל מ - Jeiyin לגולדן סאמיט - 40 יואן, רכבל מהגולדן סאמיט ל - Jeiyin  - שלושים יואן, אוטובוס מ - Jeiyin ל - Baoguo - שלושים יואן. סה``כ אפשר להבין שמדובר בעסק לא זול.

מזג אויר - העצה הטובה ביותר שאני יכול לתת היא - תבדקו מה מזג האויר בהר טרם הגעתכם. בעיני זה השיקול המרכזי באשר לאופי הטיול בהר. את ההר אפשר לטייל ברגל, או ברכבל ואוטובוס, למרות שמי שבוחר באופציות האחרונות צריך לדעת שמצפה לו 15-20 דקות של עלייה במדרגות. אנחנו עלינו את ההר ברגל - אוטובוס לתחנת Wannian ומשם כשבע שעות ברגל עד תחנת הרכבל Jeiyin, שם ישנו. למחרת קמנו, עלינו ברכבל אל הגולדן סאמיט, ירדנו ברכבל חזרה ל - Jeiyin, ואז 15 דקות הליכה מטה, אל תחנת האוטובוס Jeiyin, ואוטובוס חזרה למלון. בשל תנאי מזג האויר ההליכה (לא קלה) לא הייתה מהנה, לא ראינו נוף, ואפשר לומר שהדבר היחיד שבאמת היה יפה ומעניין היה הפסגה. לכן, לאחר שתבדקו מה מזג האויר באנטרנט (מזג האויר בהר משתנה תכופות, כך שלא כדאי להסתמך על מטיילים שזה עתה ירדו), אם התנאים יהיו דומים לשלנו, אני מציע כך:

קחו אוטובוס מ - Baogau הישר ל - Jeiyin, כנסו לפארק, עלו כרבע שעה ברגל עד הרכבל של Jeiyin, ומשם עלו לפסגה ברכבל. לחזור - באותו אופן שעליתם. מדובר בטיול קצר ויקר, אבל אני המקדש בפסגה בהחלט מרשים, ובכל זאת מדובר באחד המקומות הקדושים ביותר לבודהיזם.

מה להביא? - תלוי באופי הטיול. אם החלטתם ללכת ברגל, קחו אתכם בקבוק מים אחד של ליטר וחצי, קצת חטיפים ופירות לנשנש בין הארוחות (לשני אנשים), מעיל גשם קל, נייר טואלט (יש מעט מקומות לקנות על ההר). אם קר אפשר לשקול כפפות.  מקל הליכה - חשוב מאד, ואם ישנתם בטדי בר אפשר לשאול מהם מקל בחינם. מעיל חם אפשר לשכור לקראת הפסגה ב 15 יואן לפני הרכבל ו 21 אחריו.

לינה בהר עצמו - אנחנו ישנו במנזר Jeiyin. יש להם שלושה סוגי חדרים. 30, 50 ו - 60 יואן לאדם. לא הצלחנו להתמקח איתם, אז לקחנו את הזול. קיבלנו חדר קפוא בקומה השלישית, כשאין מקלחת והשירותים נמצאים שלושה בניינים ליד. והכי גרוע - יחס כאילו אכפת להם רק מהכסף. בקיצור - לא משהו. רבע שעה לכיוון מטה, ליד תחנת האוטובוסים, יש מלון שגם בו (לאחר מיקוח) ניתן לישון ב - 60 יואן לזוג. אבל לא ראיתי את החדרים.

לינה לפני ואחרי הטיול בהר - לפני הטיול בהר ישנו במלון טדי בר. הגעה - אנחנו הגענו מלשאן. הגיעו לתחנת האוטובוס Shauba שבלשאן ובקשו מהפקידה להגיע עד תחנת Baogau. היא תציע לכם שתי אפשרויות, בחרו ביקרה יותר, שעולה 12 יואן, והאוטובוס יוריד אתכם בתחנה המרוחקת מאה מטר מהמלון. שם קרוב לוודאי שיחכה לכם אנדי, בעל המלון. תזהו שהוא לא עובד עליכם כשתראו שלט גדול עם ציור של טדי בר. 

לגבי המלון עצמו - אנחנו שילמנו (לאחר מיקוחון) 25 יואן לאדם לדורמיטורי של חמש מיטות. החדר נקי מאד ומסודר, אבל קצת צפוף ולא מאוורר, השירותים והמקלחת בחוץ נקיים ויש מים חמים 24 שעות. על נייר טואלט הם גובים 1 יואן. הבעלים אדיב מאד ומציע מסלולים ועזרה בכל הקשור באמיי-שאן, ובנוסף נותן מפה בחינם ובאנגלית של האתר. מפה דומה עולה 5 יואן בכניסה לפארק. במקום מסעדה טעימה ואנטרנט לא מהיר ב 3 יואן. כמו כן, אפשר להשאיר תיקים בלי תשלום. 

לאחר הטיול רצינו לבדוק אופציות נוספות, וממש דלת אחת אחרי הטדי בר מצד ימין (באותה סמטה), יש מלון חדש ונקי ובו שילמנו (אחרי מיקוח) 40 יואן לחדר זוגי, גדול ומרווח, עם מקלחת, שירותים, מזגן וטלביזיה, ומים חמים בתרמוס. החיסרון היחיד של המלון הזה הוא שהוא לא נותן פתק רגיסטרציה, כלומר - אני לא משוכנע אם יש להם אישור להלין תיירים. בכל אופן, אנחנו מאד נהננו ולא נתקלנו בשום בעיה.