קרא עוד
יום שישי, סוף ינואר 2015. הגעתי לפורט קוצ'י (לשעבר קוצ'ין) שבמדינת קרלה בדרום הודו.
ביום שישי בערב הגעתי לבית הכנסת ונדהמתי שאף לא אחד מבני הקהילה המקומית לא נכח במקום. ובכן, נשארו רק שבעה יהודים כיום ברובע היהודי בקוצ'ין (הנקרא Jew Town). הרגשות מעורבים, מצד אחד אתה אומר שרוב היהודים מהקהילה עלו לארץ בעשורים האחרונים. מצד שני, בכל זאת קהילה גדולה שכמעט ולא נשאר ממנה דבר.
הייתה תפילה שנוהלה על ידי אדם נחמד ואשתו שגרים בשנים האחרונות באיזור לטובת ניהול חברה ישראלית. בנוסף, הייתה קבוצה של צרפתים יהודים ועד כמה בודדים. לשמחתי, הוזמנתי ללכת עם הזוג לבקר בבתי היהודים בשכונה ולעשות איתם קידוש. בבית השני שהיינו בו התקבלנו בשמחה רבה לשולחן שבת יפהפה. הבית שייך לגברת Queenie Hlegwa ממשפחת Koder המאוד מכובדת. היא הייתה נשואה לראש הקהילה שנפטר לפני שנים.
ביום ראשון בבוקר חדרתי לרובע היהודי (מה לעשות, חייבים לצלם). בבית הכנסת יש שלטים שאסור לצלם (תרוץ ביטחוני) אבל אמרו לי שאם אחזור עוד שעה, שהביקורים לקהל מסתיימים, אוכל לצלם. ובכן, הייתה לי שעה... עליתי שוב לגברת Halegwa, שוחחתי עמה דקות ארוכות וביקשתי ממנה מפתח לבית הקברות היהודי העתיק. היא היססה אבל נתנה לי אותם.
נהג הריקשה שחיכה לי למטה היה המום מכך שהראיתי לו את המפתחות ואמר לי שיום יום, מזה 10 שנים, הוא לוקח תיירים לראות את בית הקברות, אך מעולם לא יכל להכנס איתם, מכיוון שהמקום סגור בבריח.
הייתה חוויה מדהימה! לאחר מכן חזרנו כמובן לצלם את בית הכנסת. פגשתי גם אישה בשם שרה כהן, שיש לה חנות מזכרות עם יודאיקה מקומית (היא בת 95). מצאתי אותה יושבת עם סידור פתוח, מתפללת תפילת שחרית.
מצורפות לטיפ התמונות מהמסע לרובע היהודי.