מסלול חד יומי בהרי פירין

תפסנו יום מעונן לסירוגין, המקום מופלא. הגענו עם הרכב עד לבקתת ויחראן ומשם הלכנו עד לאגם הראשון. אנחנו לא ממטיבי הלכת, המסלול היה מקסים ומהנה, נופים מדהימים, מפלים ומים לאורך כל הדרך.

מומלץ מאוד.

תכננו לצאת לטרק של מספר שעות באגמי הרי פירין ליד בנסקו, המתינה לנו הפתעה. אבל נעימה! מצורפות תמונות.

עלינו ברכבל מבקתת Gotse Delchev, הטמפרטורה הייתה 24 מעלות, הנסיעה ברכבל כסאות בשני מקטעים רצופים: ירידה מרכבל אחד והמשך עלייה בשני, סה"כ כמחצית השעה עד לבקתת בזבוג, חזרה אחרונה ברכבל בשעה שלוש וחצי.

לבשנו מעילים עבים וחבשנו כובעי צמר, בדרכנו מעלה צפינו ביורדים מההר, לובשי מכנסיים קצרים, תהינו אם נראנו בעיניהם מגוחכים במעילנו. אבל צוחק מי שצוחק אחרון! כך המשכנו מעלה בטיפוס והצינה החלה לחלחל.

על הרכס קור עז ורוחות עזות נשבו בעוצמה של 60 קמ"ש, דקות ספורות מהירידה מהרכבל הגענו לבקתת בזבוג ולאגם קפוא שהחל להפשיר וקרחונים שייטו להם בנועם כל אימת שהרוח נשפה ומסביב הכל לבן וכל כך יפה ורגלי שקעו בשלג העמוק.

כדי להמשיך לשאר האגמים היה צורך לטפס בהר גבוה ומושלג שהפשיר במקומות רבים והפך הטיפוס למסוכן, פה ושם ניצפתה פריחה יפה היכן שנחשפה האדמה.

המלצתי: להגיע למקום בחודש מאי, הטמפרטורות סבירות בלבוש חורפי והנוף מעצים ומרחיב את הלב.

סה"כ מרגע העלייה ברכבל ועד החזרה כשלוש שעות.

נסענו לבקתת Vihren והאגם, עברנו דרך בנסקו, נסענו בכבישים מפותלים צרים מאוד ודו סטריים במעלה הרי פירין, ככל שטפסנו מעלה, מרבדי שלג נצפו עוד ועוד על הרכסים התמירים, חלקם הפשירו אל תוך הכביש, סכנת החלקה!

450 מטר לפני הבקתה שם תכננו לצאת לטרק, נחל גועש (תמונה) חצה את הכביש במדרון מטה וחששנו לחצותו, כך וויתרנו על אטרקציית הבקתה והאגם אך נהנינו מהאטרקצייה שהזדמנה לפתחנו, עצרנו לצילומים בנוף ההרים המשכר. קבוצת מטיילים חצו יחפים את הנחל, מכוניות חצו בדהרה ללא מורא.
בדרך חזרה לבנסקו הבחנו בהתקהלות רכבים, אז הבנו שכדאי גם לנו.

החנינו והתחלנו לטפס במעלה מדרגות עץ תלולות אל עבר מין מרפסת עץ לצפות בעץ מרתק ופוטוגני. מרשים במיוחד, גזהו עבה מאוד, שורשיו העבים נעוצים ובולטים במיוחד, ענפיו בשרניים ומתפתלים אל השמים.

אפשר לחצות את הכביש ממדרגות העץ מטה ברכס, במדרגות עץ וקטעי שבילים או נסיעה ברכב כדקותיים, ישנו מרחב חנייה עם מזנון ונחל זורם יפהפה.

את הטיול המהמם הזה עשיתי לאחר שראיתי אותו בטיפ של אתר המטייל ואני רוצה להמליץ עליו בחום מי שיעשה אותו לא יתאכזב.

במהלך סוף שבוע חורפי מקסים שבו לננו בסנדינבסקי שבהרי פירין הגענו לעיר מלניק המקסימה שממנה יש טיול רגלי של כשעתיים למנזר רוזן.

התחלת הטיול : בסוף הרחוב במרכזי ויחיד במלניק יש מלון שבחזיתו יש כספומט ממש ליד הכספומט יש מין שביל עפר שהוא תוואי של נחל אכזב ולצידיו חורבות של בתים שהיו שם בעבר.

הולכים בנחל האכזב בדרך יש שילוט למנזר רוזן (חלק גדול מהשלטים זה בבולגריית.) צבעי הסימון ירוק לבן.

ממשיכים עם תוואי הנחל כחצי שעה עד שמגיעים לנקודה ששם המסלול מתחיל לעלות להר במקום יש ספסל וגם סימון ירוק לבן על האבנים.

המסלול העולה על ההר אינו קשה במיוחד אך תתכוננו לעליה מאומצת. הנוף של ההרים מסביב מרהיב ושווה את זה!

תצורת ההרים מאוד מיוחדת כי אלה הרי גיר שהרוח והגשם חוצבים בהם צורות מהממות וכל האיזור ממש מיוחד.

לאחר העליה המאומצת מגיעים לטופ ממש לפסגת ההרים.

מצד ימין יש עץ מומלץ ממש להגיע עד לעץ משם הנוף פשוט מרהיב.

המסלול שלנו ממשיך מצד שמאל הוא לוקח אותנו לצידו השני של ההר בירידה מתונה והמנזר מתגלה לאחר כעוד רבע שעה הליכה.

המנזר היה מקסים ושווה להקדיש לו כמה דקות ביקור.

החזרה הרבה יותר קלה כי היא בעיקר בירידה ולקחה לנו רק שעה.

אפשר גם לנסות לתפוס טרמפ מהמנזר חזרה לעיר.

הנוף מדהים והטיול מומלץ

הר ויחראן, (2914 מטר) הוא הגבוה בהרי פירין. יוצאים מבנסקו לכיוון אתר הסקי, דרך סלולה מסומנת בצהוב, כ-30 דקות נסיעה כשהיעד הוא בקתת ויחרן (Vihren hut). מחנים ליד הבקתה. אנחנו היינו ביום שבת באוגוסט, החנייה הייתה מלאה ועצרו אותנו 200 מטר נמוך יותר בחניית רכב רחוקה יותר והלכנו כק”מ ברגל.

הבקתה בגובה 1955 מטר כך שממנה עד הפסגה, כל הזמן עליה, כ-950 מטר, מרחק לא גדול, עלייה תלולה. לוקח כשלוש שעות לעלות.

העלייה בסימון שביל אדום בדומה לסימון שבילים בארץ. לאחר כחצי שעה מגיעים לפיצול מאד ברור, לימין ולשמאל. שניהם בסימון אדום. תאמצו טיפ שמדריך מקומי נתן לי ותעלו בשביל שהולך ימינה, נגד כיוון השעון ותחזרו בשביל השני. רוב האנשים עושים הפוך, וזאת טעות.

העלייה תלולה, ארוכה ונורא כיפית. תעלו רק ביום יפה, הנוף הולך ומשתפר כל מטר שעולים. אחרי כ-1.5 ק”מ תתחברו לדרך ירוקה שמגיעה מימין, זו גם הנקודה הראשונה שתראו את הפסגה, עדיין כ-500 מטר מכם. ממשיכים לטפס, עד השלוש מאות מטרים האחרונים, שהם התלולים ביותר ונעזרים בשרשראות שמחוברות כמעקה. זו עלייה קשה, תלולה, חוסר החמצן יכול גם להשפיע אבל היא קצרה במרחק. מהר מאד תמצאו את עצמכם בפסגה, פלאטו גדול, מדהים, עם נוף ל-360 מעלות, אגמים לכל כיוון.

הירידה היא בהמשך המסלול, סימון אדום, היא לא קלה, יקח גם כשלוש שעות, סביר להניח שכמה ימים תרגישו את שרירי הרגליים בעקבות הירידה הזאת.

קחו מקלות הליכה, יש רק נקודה את למילוי מים בתחילת המסלול, כך שתמלא מים כבר בבקתה.

תהנו.

קחו מקלות הליכה, יש מים בדרך פה ושם, תמלאו בבקתת ויחראן.

תהנו.

זהו מסלול ירוק מאוד עם נופים מקסימים ואגמים בדרך. עשינו את המסלול משפחה עם ילדים, אך הוא בהחלט מתאים לכולם (תרמילאים, זוגות, צעירים ומבוגרים). התחלנו מהעיירה בנסקו בדרכינו לבקתת ויחרן Vihren. כשני ק”מ לפני הבקתה חונים בחניון גדול, שמשמש גם אתר קמפינג ומשם מתחילים לעלות לעבר התחנה הראשונה – העץ העתיק בבולגריה בן 1,300 שנה (Bayjusheva Mura). העץ גדול ומרשים ואפשר להגיע ממש קרוב לצמרת דרך מדרגות מעץ. אי אפשר לפספס. אם רוצים לוותר על העץ אפשר להמשיך שני ק”מ עם הרכב להגיע ולחנות ליד הבקתה.

בבקתה יש מסעדה צנועה ופשוטה, מזנון וכמובן אפשרות לינה. ממשיכים מהעץ לכיוון הבקתה (לנו לקח כ-30 דקות). לאחר מכן, בהליכה של כ-40 דקות מגיעים (במסלול מסומן) לאגם אוקוטו – אגם קטן ומקסים, עם מים קרים וצלולים. כיף ומרענן. כדי להגיע לאגם השני במסלול צריך להמשיך עוד כשעת הליכה, אך אנחנו פרשנו אחרי הראשון (לא נערכנו למסלול ארוך יותר והיה לנו כבר חם מדי). חלק גדול מהמסלול הוא על אבנים גדולות ולכן חשוב לבוא עם נעלי הליכה טובות.

נסענו לבנסקו ועלינו לאיזור הסקי (Ski Erea) ומשם נסענו עד ל-בנדריצה Bandeitsa. משם יש תחנת רכבל העולה לחיז'ה ויחראן או עלייה רגלית לחיז'ה ויחרן ולאתרים נוספים. החננו את הרכב בתחנת הרכבל ועלינו רגלית. הסימון לחיז'ה הורה – 1 שעה, בשטח זה היה כשלושה קילומטרים וזה באמת לוקח כשעה הליכה ללא הפסקות (אבל בטיול כמו זה זקוקים להפסקות, אז אורך הטיול הוא כשעה ועשרים דקות). 

הגענו לחיז'ה ויחרן שממנה יוצאים טיולים רבים – כולם מעל שלוש שעות לכיוון (ללא הפסקה...). ויתרנו על העלייה לפסגה של ההר שנראתה לנו מאתגרת מידי (עלייה מגובה של 2,000 מטר עד לגובה של כ-2700 מטר, כ-14 קווי גובה) וגם השעה לא אפשרה לנו לחזור בשעת אור. החלטנו בכל זאת להמשיך עוד כ-20 דקות הליכה לאגם אוקוטו Okoto (כדי להגיע אליו חוצים גשר עץ קטן העובר על פני הנהר הנמצא כ-4 דקות הליכה מן האגם). המים בנהר ובאגם היו צחים וזכים וכל הדרך צפינו ושמענו את הנהר שזרם. התצפית מחיז'ה ויחרן על עמק בנדריצה הייתה מרהיבה ונראתה כמו גלויה. חזרנו חזרה את כל הדרך עד לרכבל בנדריצה אורך הטיול כולו הוא כשישה קולומטרים ויכול בהחלט לארוך 4 שעות ורמת הקושי בינונית. 

מהעיירה בנסקו אשר נמצאת בהרי פירין ניתן להשקיף אל ההר השני בגובהו בבלוגריה ולטעמי המרשים מביניהם. הטיפוס לויחרן הינו טיפוס של כחצי יום (כולל עצירות וכולל הירידה) לכן הוא מתאים גם אם ברצונכם לישון בבנסקו ולא בבקתת ויחרן הנמצאת בתחילת הטיפוס. הטיפוס מתחיל מבקתת ויחרן שם עוקבים אחרי הסימון האדום עד לפסגת הויחרן. מהפסגה ניתן לרדת מאותה הדרך שבאנו וגם בדרך ההקפית יותר.

הגעה לבקתת Vihren, ניתן לצפות בטיפים אחרים באתר. אני ממליץ לטפס על הויחרן בצורה מעגלית כאשר בפיצול המסלול האדום - לאחר רבע שעה של טיפוס - לקחת את המסלול הימני.

מספר סיבות: כאשר עולים מימין השמש מלווה את הטיפוס וכשיורדים מהצד השני היא מלווה את הירידה. אנחנו היינו באוקטובר וכבר היה מושלג. כל הצד המזרחי - ממנו אני ממליץ לעלות - מלא בשלג ולכן סוף הטיפוס חלק ורטוב וקשה יותר לרדת ככה מאשר לעלות.

לדעתי, מימין קל יותר לטפס - מתון יותר ויש יותר שדה ראייה לנוף. לא כדאי לקחת הרבה ציוד. ניתן להשאיר תיקים בבקתת ויחרן. ממליץ בחום לטפס עד הפיסגה.