מסלול עד שבוע בפטרה

נסענו, 3 נשים, ברכבנו למעבר הגבול רבין, שם לאחר קצת תלאות הצלחנו לעבור את הגבול הירדני ופגשנו מחוץ למסוף את עבדולה אחיו של מוחמד קהבה, נהג שהומלץ רבות ב"מטייל". מהגבול נסענו לעקבה הנהג החביב הראה לנו את עקבה ולבסוף הסיע אותנו לחוף הדרומי לשנרקל, שנירקלנו במקום שנקרא הגן היפני, לא התלהבנו יותר מדי.

הנהג חזר לקחתנו אחרי 3 שעות והסיע אותנו לוואדי רם. בכפר רם פגשנו את הבדואי שהסיע אותנו ללינה, המאהל היה ליד הקשת הקטנה, כך שעוד הספקנו לטפס ולצפות על השקיעה. המאהל היה קטן וחמוד, התקיים בו מפגש מעניין של אנשים ממדינות שונות וסביב האוכל והופעת העוד שאחריו התקיימה שיחה מענינת. למחרת בבוקר לאחר ארוחת בוקר צנועה התחלנו את טיולנו. בוואדי רם, לכל המקומות הגענו כמעט ראשונות ונהנינו מאד מהשקט והנופים המדהימים של המדבר. ביקרנו בקניון גזאלי עם כתובות קיר, טיפסנו על הקשת הבינונית, הלכנו בקניון אבו ראשאמה, מדהים, שווה לישון על ידו, משם נסענו לתצפית על הקשת הגדולה וממול נכנסנו לעוד קניון, בסיומו המשכנו לפטריה ומשם לדיונה הגדולה, נהננו ביותר מוואדי רם, (לדעתנו מומלץ שם טיול של כמה ימים). ביציאה מוואדי רם חיכה לנו מוחמד ולקח אותנו לפטרה.

המלון שהזמנו Petra palace hotel, נותן תמורה מצוינת (82 דינר לחדר ענקי עם מרפסת לשלושתנו), נהנינו ממנו מאד, מרוחק 5 דקות מהכניסה לפטרה, לאחר מנוחה נסענו עם נהג מונית ל״פטרה הקטנה״ מקום בו שרידי הנבטים פחות מרשימים מפטרה אבל יפים, המקום מרוחק 5 ק״מ מהמלון והמונית שלקחה אותנו וגם חיכתה עד סוף הטיול שלנו שם, עלתה 15 דינר. מומלץ להגיע לקראת השקיעה ולא כשחם, הביקור לוקח כשעה. 

למחרת ביקרנו בפטרה, בשבע התייצבנו בכניסה וזה היה מאד חכם היות ובהמשך היום החום היה כבד. הלכנו במעבר הסיק כשהוא כמעט ריק מתיירים, ביקרנו ב-Tresury, המשכנו לתיאטרון ושדרת העמודים, ולמקדש הרומי המרשים. כל זה הביא אותנו קרוב לעליה ל a- dear. העליה היתה כבר בחום והייתה קשה למדי בשבילנו (3 נשים בנות 50 +). הדרך חזרה כבר הייתה בשעות הצהרים בשיא החום...לא היה קל. כשחזרנו למלון בסביבות 14:30 הם איפשרו לנו להשתמש בבריכה ובשאר שירותי המלון, נדיבים ביותר! אח של מוחמד לקח אותנו חזרה למעבר הגבול. סה״כ הטיול היה מעולה, נהננו מאד, התרשמנו מהאדיבות והנימוס של כל מי שהסיע אותנו או נתן לנו שירות. 

סה״כ עלות לאדם- 1,350 ש״ח.

כיוון שאופי הטיול בקבוצה לא מתאים לי חיפשתי מידע על מעבר באופן עצמאי וללא תלות במדריכים. משיחות עם חברות שמארגנות טיולים, כמו גם מהטיפים המעולים(!) מכאן הבנתי שאין בעיה לחצות את הגבול ללא מדריך וכך באמת היה. נסענו בחול המועד של סוכות (אוקטובר 2012) שני מבוגרים עם רכב, אותו חנינו במעבר גבול, וחצינו לירדן דרך מעבר עקבה. שילמנו 103 ש"ח לפקיד הישראלי וחצינו את הגבול.

שימו לב! ממידע שאספנו מבעוד מועד ידענו שהירדנים לא עפים על המטיילים העצמאיים הלנים בשטח וגם לא על אנשים ש"עולים לקבר" של אהרון. בעמדת הדרכונים הירדני שאל אותנו הפקיד איפה המדריך ומשענינו שאין לנו שלח אותנו לעמדה מספר 3. בעמדה מספר 3 היה סמל (ואח"כ הצטרף קצין) שתיחקרו אותנו על תוכניותנו. התחקיר היה אדיב ולא פולשני וכל מטרתו (הם חזרו על עצמם מספר פעמים) לוודא שאנו לא ישנים בשטח. לשם כך, נתבקשנו לפתוח את התרמילים שלנו ומשראו שאין לנו שק"שים, פק"לי קפה וכיוב' האמינו לנו. עדיף שתביאו אישור הזמנה לשינה במלון (ואוצ'ר) – השוטרים הירדנים אימתו עם המלון את פרטי ההזמנה שלנו.

כמובן שאף פעם לא נעים להיות מעוכבים על ידי שוטרים, כל שכן כשהם מדברים ערבית... אבל באמת שהטרחה לא הייתה גדולה, מדובר היה בסך הכל לא יותר מעשר דקות והכל נעשה באדיבות וללא הרגשה לא נוחה. עברנו את הגבול: אנחנו בירדן! הטיול שתכננו היה מאוד באיזי- עשינו אותו בשלושה ימים (שני לילות). בהחלט ניתן לעשות את אותו הטיול בלילה אחד- יומיים. כמו כן, לא התאמצנו להתמקח יותר מדי. מרגע שעברנו את הגבול לקחנו מונית לעקבה (10 דינר), הגענו לרחבת הדגל, הסתובבנו בטיילת, שתינו קפה, טיילנו ברחובות של עקבה...

אכלנו צהריים ולקחנו מונית לואדי מוסא (35 דינר- שילמנו 40) היישר למלון טייבת זמאן המצוין! המלון מעט מרוחק ממרכז העיר ואדי מוסא וכל רצון לאכול, לקנות מחוץ למלון דורש נסיעה של מונית (15 דינר הלוך חזור). הנסיעה אורכת כרבע שעה לכל כיוון. למחרת השכמנו קום והגענו לפטרה ב-8 בבוקר, החלטנו שלא לקחת מדריך (50 דינר) ובדיעבד הייתה זו החלטה מאוד נכונה (עבורנו). כאשר מטיילים עם מדריך הוא זה שמכתיב את הקצב וזה לא התאים לנו.

כניסה לאתר עולה 50 דינר (למי ששהה לילה בירדן), המסלול מאוד ברור, מאוד מומלץ להצטייד במפה בכניסה לאתר וכמו כן כדאי להדפיס הסברים מפורטים על פטרה (יש בטיפים הסברים מצוינים). מאוד מומלץ להגיע עד הסוף ולעלות את ה-900 מדרגות- השד לא כ"כ נורא. יש קיוסקים לאורך המסלול ולכן לא צריך לקחת יותר מאשר בקבוק מים אחד לכ"א. מצאנו את עצמנו ב 16:30 במסעדה מחוץ לפטרה<.b>- בחישוב מהיר 8 + שעות בתוך האתר, ללא רכיבה על בהמות בכלל. בעינינו זה היה מספק, לא רואה טעם בכניסה של יומיים, אבל אני מבין שיש כאלו שחייבים להכנס לכל מערה ולכל מונומנט... אולי שווה להם להכנס ליומיים. אכלנו מנסף מצויין, החומוס בכל ירדן היה שונה מאוד מהארץ (פחות טוב לטעמי). חזרנו למלון, נחנו, שתינו בירה בפאב של המלון ונהינו מהחופש. למחרת חזרנו לארץ, תיכננו לעשות טיול בואדי רם ביום זה אבל ויתרנו, השארנו את זה לפעם הבאה...

באופן גורף, הירדנים מאוד נחמדים ומסבירי פנים, לא חששנו לומר שאנו מישראל ונתקלנו בתגובות מאוד חמות לגבי מוצאנו. מי שמעוניין להוזיל עלויות יכול לקחת אוטובוס ציבורי (בהחלט סביר) מעקבה לואדי מוסא בעלות של 5 דינר. שער חליפין בכל מקום היה אותו דבר 100$=70 דינר. בחזרה לארץ צריך לשלם 10 דינר כ"א.

מה הייתי עושה אחרת? הייתי מזמין מלון שנמצא בואדי מוסא- מובנפיק למשל (יש גם אכסניות במחירים שפויים), הייתי מביא בקבוק אלכוהולי ושותה בחדר- בירה בירדן ראינו רק במלון- 0.5 ליטר = 35 ש"ח (קרעו אותי!). ראיתי חנות אלכוהול בעקבה במחירים סבירים.

נסענו שני אנשים לשלושה ימים בפטרה וואדי ראם בפברואר 2012. העלות הכוללת של הטיול, כולל הכול, היתה כ-2200 ש"ח.

1. לפני הטיול

כמה ימים לפני הטיול הזמנו מקום ב-sabaa hotel שהומלץ כאן לא מעט. אכן, גייל ואיברהים אנשים מקסימים ועוזרים בכל בקשה. המלון פשוט, אך נקי ויש בו אווירה טובה (שזה לדעתנו מה שחשוב). יש WIFI חופשי, שעובד גם מהחדרים (לפחות בקומה הראשונה). שילמנו 10 דינר לבנאדם ללילה.

2. יום א' - קמנו מוקדם ונסענו ברכב פרטי למעבר הגבול יצחק רבין. השארנו את הרכב בחניון שם (הוא עדיין היה שם כשחזרנו :)). היינו די לבד בגבול ולקח לנו בערך 10 דקות למצוא את עצמנו בצד השני. במעבר הגבול גם המרנו שקלים לדינרים, ושילמנו אגרה של 103 ש"ח לבנאדם.

כשיצאנו חיכה לנו סרסור המוניות הידוע לשמצה. הוא התחיל ממחיר של 60 דינר לנסיעה לואדי מוסא (קראנו פה שהמחיר צריך להיות באזור ה-40 דינר). כיוון שהצלחנו להוריד אותו רק עד ל-50, התלבטנו אם לנסוע כפי שהומלץ פה לעקבה ולקחת מונית או אוטובוס משם. בסופו של דבר, עקב החשש שהיה לנו להסתובב לבד באזור החלטנו לוותר ולנסוע במונית מהגבול. 

בדיעבד, אנחנו סבורים שהחשש שלנו לא היה מוצדק כלל, וחושבים שאם אתם מתכננים נסיעה, תשקלו לנסוע לעקבה ולקחת אוטובוס - במחיר של 2.5 או 5 דינר לבנאדם. אפשר לחסוך ככה לא מעט כסף, רק שווה לברר קודם מתי בערך האוטובוסים יוצאים כי התדירות שלהם לא גבוהה (הבנו שיש 5 אוטובוסים ביום, מהבוקר עד הצהריים).

המונית הורידה אותנו בכניסה למלון ומיד נכנסו לחדר. התרעננו קצת והחלטנו לנסוע לפטרה הקטנה (השעה הייתה בערך 3 בצהריים). איברהים מהמלון הזמין מישהו שייקח אותנו. הוא היה נחמד מאוד וסיפר לנו קצת על האזור תוך כדי הנסיעה. בפטרה הקטנה הסתובבנו בערך שעה - זה די והותר לפי דעתנו. המקום עצמו נחמד מאוד, בוודאי לא מרשים כמו פטרה אבל בהחלט נהנו שם. הכניסה חינם, ויש שם מעט מאוד אנשים שזה גם נחמד. הנסיעה עצמה עלתה לנו 15 דינר.

חזרנו לואדי מוסא, ומאחר ו"קצת נרגענו" עשינו סיבוב בעיירה + ארוחת צהריים + קנינו עוד כל מיני שטויות לאכול במאפיות וכן כיבוד ושתייה למחרת.

3. יום ב' - קמנו מוקדם בבוקר כדי להגיע לפטרה כשעוד אין הרבה אנשים. הלכנו מהמלון ברגל - כרבע שעה הליכה, בירידה. נכנסו לאתר באזור 7:00. האתר היה ריק מהאדם וזו הייתה חוויה מדהימה (מומלץ בחום להגיע מוקדם). מחיר כניסה: 50 דינר לבנאדם אם אתה נמצא יותר מיום בירדן.

בהמשך היום טיפסנו גם לעבר המנזר (א-דיר) + התצפית שקרובה אליו (נחמד מאוד)

וכן עלינו לתצפית על הח'יזנה (treasury) מהמצוק שממול (תמונה מצורפת). התצפית מאוד יפה ומומלצת מאוד למי שנשאר זמן (לא במקום העלייה למנזר!). כיוון שהיה לנו קצת קשה למצוא את התצפית אני אנסה להסביר כאן למי שרוצה:

אחרי שעוברים את הח'יזנה רואים את התיאטרון הרומי משמאל ואת הקברים מימין. הולכים לקראת הקברים ועולים למפלס שלהם. עוברים את 3 הקברים המסיביים ואחרי האחרון צריך להתקדם עוד קצת עד שרואים איזשהו גרם מדרגות. יש שם גם שלט שמציע על Al-Khubtha hike שזה בדיוק מה שצריך. עולים על המדרגות האלה ואז לכיוון הח'יזנה צריך להתגלות גרם מדרגות מאוד גבוה - עליו צריך לעלות. העלייה די מפרכת אבל היא מוצלת ויש הרבה ספסלים. בסוף העלייה מגיעים לאיזשהי מערה. כשאנחנו הגענו ישב שם בדואי שמכר תה ושאלנו אותו איך להגיע - הוא הסביר לנו. אם הוא לא היה אז כנראה היינו מסתבכים. במקרה ואתם מגיעים והוא לא שם - תרדו מיד מצד שמאל של המערה (בשלב הזה כבר אין שביל או שילוט) ותנסו לעקוב אחרי העקבות שיש על הקרקע. מהנקודה הזאת מתחילים לרדת בגובה. ממשיכים עוד ולאט לאט הח'יזנה נגלית. לאחר מכן סיימנו את הביקור בפטרה. 

קצת הערכות זמנים:

מהכניסה אל הח'יזנה: כשחצי שעה הליכה רגועה בירידה מתונה טיפוס על א-דיר: כ-40 דקות עם המון מנוחות באמצע. השד לא כזה נורא.

טיפוס לתצפית: שעה התברברות + שעה טיפוס.

שני הטיפוסים הללו די התישו אותנו.

סה"כ היינו באתר ב-7 שעות. לנו זה הספיק, יש אנשים שיכולים לבלות שם גם כמה ימים.

3. יום ג' - ערב לפני ביקשנו מגייל להזמין לנו מקום באוטובוס שאוסף את המטיילים כל יום ב6:20 מהמלון. כמו כן מלון sabaa עובד עם חברה בואדי ראם שנקראת seven pillars ודרכם הזמנו את הסיור. לא רצינו/יכולנו להישאר ללון במאהל והסתפקנו בסיור של כ-4 שעות. לדעתנו, זו הייתה החלטה טובה. הסיור עלה 30 דינר לבנאדם, כולל הכניסה לשמורה (5 דינר). איפה עצרנו: 1. מעיין לורנס 2. קניון החזאלי 3. דיונת חול 4. שתי קשתות 5. טיול רגלי קצר באיזהו ואדי שם.

היה טיול מוצלח מאוד, וואדי ראם הוא בהחלט מדבר מרשים. לאחר מכן הזמינו לנו מונית לגבול - 25 דינר, וחזרנו לארץ. שוב המעבר בגבול היה מהיר מאוד.

טיילנו שלושה ימים בואדי רם ופטרה, בירדן. מכיוון שלא ארגנו מראש מונית, שתחכה לנו בצד הירדני, נאלצנו לנסוע עם מונית לבנה, לכאורה רק להן מותר להגיע לגבול. הנהג הציע 35 דינרים עבור נסיעה לואדי רם, אבל מאחר שידענו שהמחיר צריך להיות 25 - 20 דינרים, נסענו איתו רק עד לעקבה, בשישה דינרים, שם לקחנו מונית ירוקה רגילה ב - 20 דינר לנסיעה של 50 דקות.

הגענו לכפר רם ונפגשנו עם המארגנים. לפני כן, עברנו במרכז המבקרים, שם שילמנו חמישה דינרים לאדם. לטיול בואדי רם יצאנו עם חברה בשם Rum Stars, אחרי שבדקנו הרבה חברות, אפשרויות והמלצות, גם דרך מפעילים עצמאיים בואדי רם וגם דרך מלונות בפטרה. רצינו סיור שיהיה קצת יותר מעמיק מסיור ג'יפים סטנדרטי של ארבע שעות והם מציעים סיור של שמונה שעות, שכולל גם לא מעט הליכה ברגל, במחיר זול יחסית, 55 דינרים לאדם, כולל לינה, סיור ואוכל. כשהגענו בערב אכלנו ארוחת ערב בדואית טעימה, המנה העיקרית היא עוף ואורז. התמקמנו באוהל, לא בדיוק מלון ארבע העונות, אבל בהחלט לא רע. באוהל יש מיטה אמיתית ובמחנה אין חשמל אבל יש מקלחות, כיורים עם מים זורמים, אסלה נורמלית, שולחנות, אוהל אירוח והכל נקי ומסודר, המצעים קצת פחות. 

לאחר ארוחת הערב פטפטנו קצת עם המדריכים ועם זוג נוסף, שהתארח במקום, היתה אווירה בינלאומית נחמדה. בלילה קר, אבל יש מספיק שמיכות, שקט והכוכבים נפלאים.

אכלנו ארוחת בוקר טעימה ויצאנו לדרך. תכנית הסיור ותמונות המחנה והנוף נמצאות באתר האינטרנט המצורף, סיור ליום אחד. בחלק הראשון, מלבד הנסיעה בג'יפ לאתרים המקומיים: סלעים בצורות מיוחדות של פטריה, קשתות וכולי, יש גם הליכה נחמדה של חצי שעה בקניון עמוק ומוצל והליכה, קצת פחות נחמדה, של שעה וחצי בעמק רחב ושטוף שמש, שמצדדיו נקיקים עמוקים. 

בסוף ההליכה אכלנו ארוחת צהריים, שמגיעה במנת קרב בסיסית ביותר. נחנו כשעתיים, אפשר לנמנם. לאחר מכן, המשכנו בנסיעה לחלק השלישי, שכולל עוד כמה מקומות ובהם דיונת חול גדולה, שניתן להחליק עליה עם סנובורד שיש בג'יפ, רישומים נבטיים וטיפוס אל מעיין לורנס, הנוף משם נהדר. 

הנהג שלנו היה בדואי פוטוגני בן 22 עם אנגלית סבירה, אבל ההדרכה עצמה היא ברמה בסיסית מאד. בסך הכל היינו מרוצים מאד מהחוויה הזו: המאהל, הג'יפ, הארוחות וכמובן המקום עצמו. אנחנו ממליצים בחום.

הוחזרנו לכפר רם ומשם לקחנו מונית, שאירגנו עבורנו, לואדי מוסא, 40 דינרים, שעה וחצי נסיעה. בפטרה הזמנו מראש חדר במלון Sabaa במחיר עשרים דינרים. החדר עצמו היה קצת מדכא: אור חלש, רעש מבחוץ, אין שידות ואין טלויזיה, אבל המלון עצמו והמחיר די מכפרים על כך, מפני שיש בו אווירה בינלאומית מהנה וגייל, הבחורה האנגליה שמנהלת את המקום, מאד מסייעת. כך למשל, היא נתנה לנו עותק של הפרק על פטרה מהלונלי פלנט, לקחת איתנו לאתר וזה מאד עזר. יש במקום מדריכי טיולים וגם סתם ספרי קריאה שניתן להחליף, המלון הוא מרכז לתרמילאים.

בערב אכלנו במסעדה מקומית בואדי מוסא, Midtown, שהומלצה במלון. אני אהבתי אבל בת זוגתי חשבה אחרת, המסעדה מתמחה במאכלים בדואים אותנטיים. המחיר, 25 דינרים, לא הכי זול. בבוקר אכלנו ארוחת בוקר עלובה למדי במלון ויצאנו במונית במחיר שני דינרים לפטרה.

הכניסה עולה 50 דינרים לאדם. בפטרה יש הרבה דברים לראות, אבל אנחנו כנראה דחסנו יותר מדי, כי רצנו ממקום למקום בלי לנוח כמעט. ה - Treasury, שמתגלה עם היציאה מהסיק מאד מרשים. לאחריו פזורים עוד כמה מבנים ארכאולוגיים, מקדשים וקברים, בדרך שמובילה עד למרכז העיר העתיקה, שבקציה יש שתי מסעדות יקרות למדי. 

מהדרך הראשית הזו יוצאות שתי דרכי טיפוס נפרדות, שמומלצות בלונלי וכל אחת לוקחת כ - 40 דקות, אחת למקדש העליון הלא מאד מרשים, אפשר לוותר. השנייה ל - Monestary, מרשים יותר. מכיוון שעשינו את שני הטיפוסים, לא יצא לנו כל כך להתעמק דווקא באותם מבנים ארכאולוגיים, שנמצאים בעיר העתיקה, שהם למעשה לב האתר.

בסך הכל היינו באתר כשמונה שעות דחוסות. לטעמי, כדאי לוותר על הטיפוס הראשון או לשהות זמן ארוך יותר, כדי למצות את האתר באיזי. לטעמי, הלונלי, כהרגלו, מפריז ברושם של המקום, למרות שהוא בהחלט שווה ביקור. תצפיות הנוף מהפסגות, לאחר הטיפוס, לא מרשימות במיוחד לדעתי. 

הפריעו לנו הנערים המקומיים שפזורים בכל מקום ומציעים רכיבה על חמורים / גמלים אומללים, עצוב לראות, כמו גם הנשים המקומיות, שפונות ומציעות למכירה מזכרות כל כמה מטרים, זה די מציק בשלב מסוים.

בסיום לקחנו מונית חזרה למלון במחיר שני דינרים ומשם מונית, שאירגן המלון, עד לגבול. נסיעה של שעתיים במחיר 40 דינרים. האגרה בצד הירדני בסך שמונה דינרים לאדם. בסה"כ הטיול עלה לנו כ-2000 ש"ח (לזוג). לא הסתרנו את היותנו ישראלים, וחשנו בטוחים.

בסוף חודש אוקטובר ביקרנו בירדן. הזמנתי חדר במלון בעמאן ונסיעות הלוך וחזור באוטובוס ישראלי דרך חברת נסיעות נזרין טורס. הנסיעות יוצאות מנצרת חמישה ימים בשבוע בשעה 8:30 בבוקר ומגיעות לעמאן בשעה 14:00. מחיר הנסיעה 75 ש"ח לכל כיוון. טלפון להזמנות 04-6010458.

תשלום עבור מעבר בגבול: במעבר הגבול בצד הישראלי 98.5 ש"ח. בצד הירדני 10 דינר בכניסה ושמונה דינר ביציאה. בקבלת ויזה במעבר גשר שיח' חוסיין עשו לנו קצת בעיות, אך לאחר בדיקת וואוצ'ר ובירור במלון אם אכן הזמנו מקום והתערבות הנהג ונציג החברה בצד הירדני, נתנו לנו לעבור. בדקו לנו תיקים ולא אמרו דבר על אוכל שהיה בשפע או פלאפונים. 

בעמאן נסענו לחברת אוטובוסים פנימיים בשם Jett הנמצאת ברחוב King Al - Hussein פינת Omar Hikmat להזמין כרטיסי נסיעה לפטרה. חובה להזמין מהיום למחר. המחיר שמונה דינר לאדם לכיוון אחד, מותנה בהצגת דרכון. האוטובוס יוצא בשעה 6:30 ומגיע ב - 10:10 לפטרה. 

הכניסה לפטרה מותנית בהצגת דרכון. ביקור חד יומי בירדן מקפיץ את מחיר הכניסה ל - 90 דינר. במידה ונמצאים בירדן למעלה מיום המחיר יורד ל - 50 דינר ליום הראשון בפטרה, ליומיים 55 דינר ושלושה ימים 60 דינר. קנינו כרטיסים ליומיים ולנו בואדי מוסא במלון Saba'a.המלון נמצא במרכז הכפר ואדי מוסא, במרחק הליכה של כ - 15 דקות ממרכז המבקרים או דינר - שניים במונית. המלון מנוהל על ידי Gail, בחורה אנגליה החיה במקום עם בחור מקומי. שרות אדיב, חדר פשוט עם מקלחת, ללא טלוויזיה ומיזוג אוויר אך יש מאוורר. המחיר כולל ארוחת בוקר בסיסית מאוד. 24 דינר לזוג ללילה. ניתן להזמין במייל לפני נסיעה. נחמדים. מומלץ.

האוטובוס חזרה לעמאן יוצא בשעה 17:00. אני לא ממליץ להגיע לעמאן עם רכב מהארץ. יש מוניות בשפע בכל שעות היום והלילה. לא יקר אך צריך לדרוש מנהג שיפעיל את המונה.

נסענו בסוף חודש ספטמבר 2010 (חופשת סוכות) באופן ספונטני לחלוטין לירדן. יצאנו מתל אביב ב- 07:00, הגענו לאילת ב- 11:00. השארנו את הרכב אצל קרובי משפחה ונסענו למעבר הגבול. חצינו את הגבול - סיפור שלקח פחות משעה ולקחנו מונית (45 דינר, שעתיים וחצי כולל החלפת המונית ביוזמת הנהג בעקבה) לוואדי מוסא. שם מצאנו חדר נחמד תמורת 20 דינר לזוג בוולנטין הוסטל, כולל שרותים ומקלחת בחדר (קצת סטייל הודו). תוספת של 15 דינר לזוג הקנתה לנו גם ארוחת ערב במזנון החופשי (נחמד) וארוחת בוקר קלה (ביצה, פיתה, לבנה, קפה וקצת ירקות). בערב שוטטנו קצת לחפש משהו מתוק לאכול ורכשנו מים לטיול בפטרה ביום למחרת. בבוקר עלינו על ההסעה של הגסטהאוס ב- 7:00 לפטרה (חינם, 10 דקות נסיעה). סיירנו בפטרה עד 5 אחה"צ, פטרה יפה מאוד ובהחלט כדאי להגיע מוקדם כי אחר כך נהיה חם. לקחנו 3 ליטר מים לאדם אבל זה ממש לא הספיק ורכשנו ליטר וחצי נוספים לאדם במחיר מופקע (2 דינר לבקבוק במקום דינר אחד לשישית בקבוקים). בבוקר למחרת בשעה 6:00 בבוקר יצאנו לכיוון ואדי רם בטיול מאורגן דרך הגסטהאוס שבו תמורת 35 דינר לאדם מקבלים: טיול בג'יפ של 6 אנשים ולינה במאהל בדואי כולל ארוחת ערב ובוקר. בנוסף יש לשלם 5 דינר על ההסעה לואדי רם (שמאורגנת דרך הגסטהאוס) ו- 5 דינר דמי כניסה לשמורה. 

וואדי רם יפה אך הסיור היה קצת משעמם ומאכזב כיוון ש: 1. לא היתה הדרכה כמעט 2. הגענו לכפר ואדי רם ב- 8:30 וחיכינו עד 10:00 לצאת לסיור 3. באמצע הסיור, בסביבות 12:30, עוצרים לשעתיים הפסקת צהרים, שיעמום טוטאלי... המאהל הבדואי היה נחמד וכך גם ארוחת הערב שהיתה אמורה להיות ברבקיו אך לבסוף היתה ארוחה שמבושלת בתוך בור בחול. הלינה היא באוהל המחולק ע"י יריעות בד על גבי מיטות שדה- סביר בהחלט. בבוקר למחרת בסביבות 7:30 נסענו חזרה בג'יפים לכפר ואדי רם שם לקחנו מונית שהוזמנה מראש למעבר הגבול (25 דינר, שעה וחצי).

יצאנו לסוף שבוע ספונטני בירדן. מאילת לפטרה דרך עקבה, משם לואדי רם, וחזרה לעקבה. ביציאה ממעבר הגבול חיכה לנו נהג מונית שהבהיר לנו שהנסיעה לפטרה תעלה 70 דינר ולא, הוא לא עושה הנחות לישראלים (שאלנו). שתינו לא יודעות להתמקח וכדי לא לעצבן ירדני ביום חם סיכמנו על 60 דינר, פשוט כי לא הבאנו יותר מזה. זה המקום לתרגל באדיבות את הערבית שלמדנו בתיכון- כיף חאלק? אנא מבסוטה, שוקראן. הנהג התגלה כאיש נחמד, בדומה לשאר הירדנים שפגשנו אחר כך ודובר אנגלית עילגת בדיוק כמונו. הוא הסיע אותנו לעקבה- מרחק של כעשר דקות, נסענו בשכונות היוקרה והמלונות המפוארים של עקבה. אמרתי וואו, אבל האמת שעקבה נראית כמו עיר ממוצעת בשטחים. בעקבה החלפנו נהג ומונית, והתחלנו במסע- שעתיים נסיעה עד ואדי מוסא שהיא עיר הבית של פטרה. הכביש נראה כמו כביש הערבה, והנוף מדברי אדום. על מה מדברים במשך שעתיים עם נהג מונית ירדני? על המונדיאל, ועל המלך (שתמונתו הנאה נמצאת בכל חדר לפחות פעם אחת, ובמונית לפחות שלוש פעמים) וכשמבינים שספרד זאת הקבוצה היחידה שהוא מכיר, וגם זה לא ברור איך, אפשר להתחיל ללמד אותו מילים בעברית. ככל שעולים יותר צפונה הכביש נהיה פחות ראשי, ויותר בדואים נראים בצידי הדרך.

ואדי מוסא היא כפר גדול שפרוש לאורך הכביש במשך חצי שעה נסיעה ונמצא על הרים. ביקשנו מהנהג לקחת אתנו לsaba'a Hotel אחרי שקראנו פה שזה מלון נהדר ושאין צורך להזמין מקום מראש. החדרים מסודרים, יש שירותים ומקלחת ואפילו סבון, מאוורר ושקעי חשמל, וכל זה רק ב-18 דינר לאחת. בלי ארוחת בוקר. הגענו בשעה 15:00 לואדי מוסא והחלטנו לנצל את היום וללכת ברגל לפטרה (כעשרים דקות הליכה, ירידה תלולה). אחרי תשלום של 33 דינר לאדם נכנסנו לפטרה. כמה מלים על פטרה- מי שחובב אדריכלות והיסטוריה יזדקק ליום שלם של טיול רגוע בין הארמונות. אנחנו הבנו שמבט חטוף יספיק, ושהזמן לרעתנו (פטרה נסגרת למבקרים בשעה 19:00 ומי שרוצה להישאר ישלם תעריף לילה נוסף בסך 12 דינר). הליכה בפטרה היא הליכה בשביל שלאורכו יש מבנים חצובים בסלע מתקופות עתיקות. תחילת המסלול היא הסיק- קניון צר, מרוצף אבנים רומיות. מה עושות ישראליות שאין להן זמן, ועייפות מהיום הארוך שעבר? תופסות ירדני עם כרכרה וחמור בשם אמבר שיקח אותנו למטה. סיכמנו עם הנהג על 10 דינר כיוון אחד, עד לסוף הקניון, ושמשם נמשיך ברגל. הנסיעה מטלטלת ומצחיקה יותר ממה שאפשר לתאר, כשלא ברור מי עוד מעט נופל- אנחנו או החמור. נהג הכרכרה עצר מידי פעם והסביר על החיים במקום לפני כמה אלפי שנים. בסוף הסיק יש ארמון גדול שחובה להצטלם איתו, המסלול ממשיך למטה ובו יש עוד ארמונות חצובים ורוכלים שישמחו לרוקן לכם את הארנק. הקדשנו כשעה גם לחלק הזה,ואז חזרנו ברגל עד לכניסה, כשבחזרה ליווה אותנו ירדני מזדמן שהתעקש שנצטלם איתו. לא סירבנו.

9.7.10- יום שישי- לקחנו אוטובוס שעובר פעם ביום (בשעה 6:50) דרומה לואדי רם, עולה 5 דינר. האוטובוס הוריד אותנו בכניסה למדבר, שם צריך לשלם 10 דינר לאדם כדי להיכנס ושם מחכים בדואים ששואלים מה אנחנו רוצות לעשות. התשובה לא הייתה ממש חשובה, כי הם כבר יודעים מה אנחנו רוצות, וזה ללכת לשתות אצלם תה באוהל. כמובן שהסכמנו. באוהל פגשנו עוד תיירים, והוצעה ההצעה- טיול ג'יפים עם מדריך מקומי למשך יום שלם, שתי ארוחות בשריות ולינה מתחת לכוכבים ב-40 דינר לאחד. הטיול ג'יפים היה מדהים, עם המדריך מוחמד שבהפסקות ניגן בעוד. מידי פעם מוחמד עצר את הג'יפ לטיולים רגליים במעיין שנובע באמצע המדבר או בבית של לורנס איש ערב. בדרך רואים גמלים בצבעים שונים, ומקבלים אווירת מדבר מדהימה. אחר כך עצרנו לארוחת צהרים מטורפת באמצע המדבר (מקלובה - עוף ואורז ומי שרוצה יכול להוסיף יוגורט). המסלול מסתיים בשקיעה, כשהג'יפ מוריד אותנו בקניון אדום יפה, ואנחנו הולכים ברגל לראות את השקיעה- שמש ענקית וסיכום יפה ליום אדיר. אחריה נכנסנו למחנה לארוחת ערב ושינה על מזרונים מתחת לכוכבים.

10.7.10- יום שבת- בבוקר נפרדנו בחיבוקים מהתיירים וממוחמד המדריך, ונסעו חזרה לעקבה באוטובוס(5 דינר), שכרנו שנורקל ב15 דינר והעברנו את שאר היום בשנירקול בחופים הדרומיים של עקבה. מקום מהמם. מוניות בתוך עקבה עולות 5 דינר לכל כיון.ומשם- עייפות ומרוצות חזרנו הביתה.

לסיכום- הירדנים יפים ונחמדים באופן מיוחד. מבחינה בטחונית- אין ממה לפחד, חיוך פותר הכל. ובסך הכל יש מקום נהדר שנמצא במרחק כמה שעות נסיעה מפה, כדאי לבקר.

יצאנו לטיול בן יומיים בירדן. בחיפושים באינטרנט הגענו לחברה בשם פרדייז באילת אבל יום לפני הטיול לאחר מעבר על הטיפים באתר זה הגענו לחברת אקו. אחרי שיחה קצרה עם תומר הבנו שהגענו למקום הנכון. נפגשנו עם תומר במשרדי החברה באילת, קיבלנו את כל האינפורמציה הדרושה, שילמנו וכעבור יומיים כפי שתוכנן, נפגשנו במעבר הגבול. תומר כמובן חיכה לנו שם, כדי להסביר, לעדכן וכמובן לוודא שכולם הגיעו והכל תקין.

מכאן ואילך הכל עבד כמצופה וכמתוכנן: מוסטפה חיכה לנו במעבר הגבול ודאג להחתמת הדרכונים והאשרה. עלי המדריך העלה אותנו לאוטובוס והעשיר אותנו באינפורמציה על ירדן ופטרה לאורך הנסיעה בת השעתיים עד לעיר. לפני הכניסה לפטרה השארנו את הציוד שלנו במשרד הנסיעות של עלי שעובד בתיאום עם אקו. לשם חזרנו בסוף הטיול ומשם דאגו להסיע אותנו למלון.

בבוקר שלמחרת שוב אספו אותנו לכיוון וואדי ראם כאשר אחמד, נהג ההסעה ממשיך להעשיר אותנו בסיפורים על אורח החיים בירדן ולענות בסבלנות על כל שאלה שלנו. בוואדי ראם חיכה לנו עבדל מוהדי, בדווי דובר אנגלית ששימש כנהג הג'יפ, מדריך וגם טבח. בסיום הטיול שוב חיכה לנו אחמד כדי להחזיר אותנו למעבר הגבול.

הטיול בפטרה היה מוצלח מאוד. מדובר בטיול רגלי ארוך של כ-7 ק"מ. מסלול הכניסה לעיר דרך הוואדי בין ההרים ואח"כ דרך הקניון הצר הינו בירידה כך שבסוף הטיול צריף לטפס בעליה. כמובן שיש חמורים וסוסים אבל התענוג יקר, בסוף היום יש להמתין זמן רב בתור וכמובן רחמנות על החיות המסכנות. אז כדאי להצטייד בנעלי הליכה נוחות, מים (אפשר לקנות גם במהלך הטיול) כרם שיזוף, כובע ונישנושים. ארוחת הצהריים במסעדת - אכול כפי יכולתך- הנמצאת בתחתית העיר הנבטית, גם כן כלולה בתוכנית ובמחיר הטיול.

בסוף היום חזרנו למשרדי החברה ומשם למלון. החדרים מסודרים ונקיים. אוכל עשיר ומעולה והאירוח אדיב. לרגע לא הרגשנו חוסר ביטחון או אי נוחות. במלון יש בריכה, חמאם תורכי וחיבור לאינטרנט.

למחרת היום יצאנו לטיול ג'יפים בוואדי ראם. אזור מדברי מדהים. שווה ביותר. הטיול נמשך כארבע שעות. מדי פעם עוצרים לטיול רגלי קצר וממשיכים לנקודה הבאה. שבילי המדבר נוחים לנסיעה ולא מסוכנים. גם לא מרגישים קפיצות וטילטולים כך שבס"הכ הנסיעה נעימה.

יצאנו לירדן 5 ימים ברוטו 3 נטו. חמישה אנשים. דצמבר 2008. כ- 1500 ש``ח לאדם. שכרנו רכב גדול ל-7 אנשים (שווה למען הנוחות) בהרץ עקבה. עמר מהסוכנות הביא לנו את הרכב לגבול. את הלילה הראשון העברנו בעקבה. במלון קריסטל- 37 דולר כולל ארוחת בוקר, את ההזמנה עשינו מהארץ. המלון יושב במקום מרכזי ונח בעקבה וסמוך לשוק.

למחרת יצאנו לואדי רם - שעה וחצי נסיעה מעקבה. מומלץ לשלם את התשלום כניסה לשמורה 2 דינר להסתובב במרכז המבקרים לאיסוף אינפורמציה ואז להיכנס בשער השמורה עם הרכב לכפר שם ניתן לישכור ג`יפ ונהג ב-50 דינר לאן שתחליטו (נקודות מומלצות במרכז מבקרים כולל מפה חינם). אנחנו הסתובבנו כ-3-4 שעות בשמורת ואדי רם.

משם נסענו לכפר ואדי מוסא (כשעה וחצי) שם לנו במלון ולנטיין (גם הזמנה זו עשינו דרך האינטרנט מראש). 9 דינר לאדם. 4 דינר ארוחת ערב. מלון בסיסי ביותר ונחמד. מים חמים רשמית מ-עד 18:00-20:00- אך מומלץ להיכנס למקלחת ב-17:30 לפני כולם - אז המים רותחים ולא פושרים. כמו כן עברנו במלון חדש נקי ונעים בשם Valley Stars Inn קצת יותר יקר אבל חדש חדיש ונעים.

פטרה - הגענו ב-7:00 בבוקר לפני הגל הגדול. לא היתה מפה של האתר - אזל. מומלץ להביא ספר הסבר לפטרה מהבית ומפה ממלונות חמישה כוכבים. כמו כן להביא מים ואוכל כי יקר שם. עברנו בכל האתרים לפי הספר וטיפסנו למנזר בראש הפסגה ליד.

שמורת דנה - חביב. אולי העונה בה הגענו לא ממש מתאימה. כפר קטן, 5 משפחות ושמורה, שההגעה מתוך הכפר כרוכה בעליה ארוכה על דרך 4X4.

חשוב-
להצטייד במפת כבישים - יש בסטימצקי
נייר טואלט
להשאיר 5 דינר לתשלום מס יציאה מירדן.
בחורף שמיכת פליז עוזרת בלילות קרים.
שפתון לשפתיים מבוקעות, עקב רוחות חזקות.
רכב שכור משפר את איכות הטיול ללא שיעור.
הזמנה מהארץ של מלון ורכב חוסכת זמן וכאב ראש

תיאור הטיול לפטרה ירדן:

הגענו למעבר גבול יצחק רבין ב-6:30 בבוקר ע``י מונית מאילת (30 שקל), שילמנו אגרה של 88.5 שקל החתמנו דרכונים ועברנו לצד הירדני בו גם החתמנו דרכונים ועברנו בידוק בטחוני. כל התהליך לקח ממש מעט זמן, אין תורים, הכל מתוקתק.

בשלב הזה ניתן לקחת אוטובוס לפטרה, אנחנו לקחנו מונית לכיוון פטרה. נהגי המוניות יגידו לכם 60-80 דינר, כדאי להתמקח, כי בדיעבד גילינו שאפשר לקחת מונית גם ב-35-40. המונית היא בעצם שאטל שרק מוציא אתכם ממעבר הגבול ואז עוברים למונית נוספת שנוסעת לפטרה. נהג המונית הירדני לרוב נוסע על הקווים ולא ביניהם :) כמו כן הוא נוסע 120-140 ורוב מזגזג כמו בלונה פארק, לא צריך להתרגש, אפשר לבקש שיאט. כדאי לפתח איתו שיחה, אצלנו הוא עצר בכל מיני תחנות נוף בדרך וקנה לנו קפה ומים (על חשבונו).

ביקשנו ממנו שיעצור לנו במלון להתארגנות, ומשם נמשיך איתו לפטרה עצמה. נשארנו ללון ב-Taybet Zaman, זה מלון 5 כוכבים, 100$ ללילה, מעולה!!! בנוי בצורה אותנטית, חדרים ענקיים, אוכל מדהים.

נסענו לפטרה, הגענו די מוקדם, כניסה ליומיים זה 26 דינרים לאדם. חבל לרוץ את כל המסלולים, תקנו כרטיס ליומיים, ותיהנו לאט לאט. אין המלצות מיוחדות לגבי המסלולים, כי ביומיים מספיקים את כולם. למחרת עשינו מסלול בשם ``פטרה הקטנה`` (Little Petra), כמעט אין מה לעשות במסלול הזה, אבל.... לקמצנים, טיפ מיוחד! ניתן להגיע מפטרה הקטנה לפטרה ה``רגילה`` בשעתיים הליכה.. זה גם חוסך כסף, וגם תעשו מסלול שלא רבים עושים.

בכיוון חזור בעצם לקחנו מונית מפטרה לפטרה הקטנה, שגם חיכתה לנו שעה+ עד שעשינו את המסלול ואח``כ המשיכה למעבר הגבול, סה``כ 35 דינר.

טיפ חשוב! תמירו כסף בבנק ירדני, זה יותר זול מ-CHANGE בהרבה.