מסלול חד יומי באוסטריה

השאלה הזו עולה לא מעט בפורום טיולי משפחות מכיוון שהדרך באמת ארוכה.

ביום הנסיעה מוינה לזלצבורג עצרנו שתי עצירות:

- עצירה קצרה במנזר מלק (אפשר לוותר על הכניסה ולראות אותו מרחוק)

- עצירה נוספת באגם Mondsee - הגענו לשם במקרה ועד היום הילדים זוכרים את האגם לטובה.

באגם Mondsee שכרנו סירת מנוע חשמלית ושטנו במשך שעה באגם. לאחר מכן אכלנו באחת המסעדות על החוף.

יש חופים (אליהם לא הגענו) בהם יש מגלשות/מתקני מים ואם מזג האויר טוב ניתן לשחות (המים קרים! ) .

עצירה בחזור - במפעל השוקולד של Zotter. אמנם מאריך קצת את הדרך לוינה אבל זו חוויה מיוחדת לאוהבי השוקולד.

יצאנו לטיול בפארק קלקלפן, שמצאנו חומר מועט ביותר עליו, אך הוא נקרה בדרכנו ועצרנו בתחנת מידע לתיירים בעיירה Spital Am Pyhrn שנמצא ברחוב הראשי. שם קיבלנו הדרכה להגיע לנקיק (Klamm) בגרמנית.

הנסיעה היא דרך העיירה עצמה עד לחניון שממנו יש הליכה של כרבע שעה עד לנקיק. שילמנו כ-4 יורו לאדם (נדמה לי שלילדים זה חינם).

העלייה בנקיק היא בעזרת סולמות עץ וגשרים עד שמגיעים למפל. ניתן לוותר על הנקיק (אם ראיתם מספיק כאלה) ולהגיע עם הרכב ישירות לגסטהאוס, שממנו מתחיל מסלול הליכה יפהפה בנוף של הרים גבוהים. האזור כמעט אינו מטוייל וחבל, כי הוא מקסים ביופיו.

טיפסנו כמעט לבדנו מגסטהאוס אחד לשני בנופים מדהימים ועצרנו לקפה ולהתרעננות. ירדנו באותה דרך שעלינו וסימנו את המקום כשווה ביותר.

אנחנו צעדנו כארבע-חמש שעות, אך היות שהולכים וחוזרים באותה דרך, ניתן לקבוע מתי מספיק לכם.

זיגמונד טון קאלם, זהו מסלול טיול בתוך קניון עם זרימת מים, הנמצא כרבע שעה נסיעה מהחנייה של סכר קפרון.

טיול מעגלי על שבילי עץ, המשקיפים על נחל גועש ויפהפה, רוב הזמן בגווני טורקיז, עד שמגיעים בסופו למפל רחב שיורד מסכר (סכר שונה מסכר קפרון, קטן ממנו בהרבה). מעליו אגם יפהפה, גם עליו צפינו ומשם חזרה לחניון בדרך סלולה העוברת ביער קסום.

כל הסיבוב לוקח בין 30-40 דקות. יש אפשרות לטיול ארוך יותר, כולל סביב האגם. אנחנו ויתרנו.
 מסלול נחמד שמתאים בהמשך לטיול בסכר קפרון, הכניסה אליו נמצאת מול העיירה קפרון, בתחילת כביש העלייה לסכר קפרון. יש בכניסה למסלול, מרכז של מפעל החשמל אליו כניסה בחינם, לא נכנסנו פנימה.

עפ”י ההמלצות, וביולי 2016, יצאנו ליום הזה, ביום שמש ללא עננים.
 עלות כניסה – 31 אירו למכונית (לאחר 4 אירו הנחה של הזלצבורג קארד). מקבלים בכניסה חוברת עם מפה והסבר על כל נקודה.

תחנה 3 – נוף וסוג של מוזיאון קטנטן על המקום, מהצד הגיאולוגי, זואולוגי ועוד. חביב, לא יותר, רק הנוף כמו בכל פינה שנעצור או נעבור בדרך- מהמם!

תחנה 4 – נוף פנורמי הצופה על 30 פסגות סביב, כולן בגובה של 3,000 מטר. נוף מהמם...

תחנה 7 – אגם קטנטן. מוותרים על עצירה ונהנים מיופיו כשחולפים על פניו.

בין תחנה 9 ל-10, עוצרים לטיולון קצרצר לנחל ומפל יפהפה.

תחנה 10 – שביל קצרצר ומשגע של שלל פרחים אלפיניים, רובם ככולם אינם מוכרים בארץ, ופרפרים. ונוף כמובן…

קצת לפני נקודה 11 יש מקום בו בשעות העומס, עוצרים את המכוניות במספר טורים ומשחררים בכל פעם כשמתפנים מקומות בחניונים למעלה, כמה מכוניות מכל טור. המתנו רבע שעה.

בנקודה 11 יש תצפית על הקרחון ועל פסגת הגרוסגלוקנר, יש הליכה לתצפית, מרכז עם תצוגות על המרמיטות ועוד (לא נכנסנו) ואפשרות לרדת ברכבל וללכת עוד הליכה, עד הקרחון.
 אנחנו בחרנו מראש לוותר על הרכבל, ועלינו בעליה לתצפית מרהיבה אל מול פסגות מושלגות ויופי שאין לתאר.

בדרך: נוף הרים מרהיב, אגמים, נחלים ומפלים זורמים מהקרח והשלג המפשיר בגבהים מדהימים, פרחים ססגוניים, פרפרי פסגות, עורבים אלפיניים. רק מרמיטות לא פגשנו...
 משם מתחילים דרכנו בחזרה.

יש כמה אופציות חזרה, אנו בחרנו לשוב בין אותם הנופים המרהיבים. ממילא זה יוצא אותו הזמן בערך (הצימר שלנו היה באזור פלכאו).

תוך 52 דקות מהרגע שיצאנו מהחנייה בנקודה 11, אנחנו ביציאה מהכביש. משם עוד שעה נסיעה הביתה.

המסלול הזה מומלץ בחום רב. אך ורק ביום שמשי ללא עננים, כדי להצליח ליהנות מהנוף. 

אני רוצה להמליץ על טיול טבע בפארק קאלקאלפן, שאינו מטוייל מספיק וחבל.

נכנסנו לפארק דרך העיירה Spital Am Pyhrn לנקיק שבו זורם נחל עם מפל. עולים דרך סולמות וגשרים מעץ. הכניסה עולה כ-4 אירו למבוגר. מי שלא רוצה לעבור בנקיק, יכול לדלג עליו ולהגיע עם הרכב לגסטהאוס הראשון ולהשאיר לידו את הרכב.

מסלול ההליכה עובר בין שלושה גסטאהוסים, ובתוך נוף מדהים של הרים גבוהים ומיוערים. ניתן גם לטפס לאחת הפסגות אם יש כוח. אנחנו הגענו כמעט לפסגה, אך הזמן דחק ונאלצנו לרדת, כדי לא להיכנס לחשיכה. זה מסלול של 3-4 שעות בנוף יפהפה.

בעיירה קיבלנו מפות וסיוע בנקודת המידע לתיירים. מסלול מומלץ מאוד לחובבי טבע.

טיול באוסטריה – אני יחד עם אמא, 15.6.2015.
 יצאנו בבוקר בהכוונת ה-Waze לכיוון העיירה וורפן (Werfen). החנינו את הרכב בתחנת הרכבת, משם עלינו על שאטל ונסענו בעליות סרפנטיניות דרך יער יפהפה במשך כ-20 דקות, עד לחנות מזכרות וקניית כרטיסים. הגענו לגובה של 1,000 מטר. משם התחלנו לטפס ברגל בעליות תלולות עד 84 מטר לגובה (הגענו ל-1,084 מטר). הגענו לרכבל שהעלה אותנו לגובה של 1,586 מטר. מהרכבל המשכנו לטפס רגלית עד למערת הקרח הגדולה בעולם – Eisrisenwelt, הנמצאת בגובה 1,641 מטר. סה"כ עלינו מן העיירה וורפן 1,641 מטר. כאן לא נגמר סיפור הטיפוס. בתוך המערה היה עלינו לטפס 700 מדרגות עץ תלולות, על מסלול של קרשים שבנוי יש על הקרח. היו מיצגים נפלאים במערה: "וילונות" מקרח, "פיל" ענק מקרח, "קתדרלה" בגובה 40 מטר ובאורך 70 מטר. היה קשה מאוד לטפס כל כך הרבה. צדק מי שאמר שהמסלול הוא למטיבי לכת (ואני אומרת שהמסלול מתאים למיטיבי לכת +).

אחרי שהגענו לפסגת המערה, סוף סוף (700 מדרגות בתוך המערה) התחלנו לרדת את אותן 700 מדרגות עד ליציאה מן המערה. שם נחנו והתחלנו להוריד את הביגוד החם שהתעטפנו בו. בתוך המערה היו 0 מעלות ובמקומות מסוימים אפילו פחות.

הטיפוס היה כל כך קשה שהגענו חזרה לרכבל באפיסת כוחות, עם כאבים עזים בכל שרירי הרגליים (כאבים בשוקיים, בירכיים, במפרקים של אגן הירכיים). מיותר לציין שכאבים אלו נמשכו עוד מספר ימים. בקושי הגענו עד לחנות המזכרות, ושם חיכינו לשאטל שיוריד אותנו חזרה לעיירה Werfen, לתחנת הרכבת, שם החנינו את האוטו שלנו, ונסענו חזרה למלון. הגענו סחוטות וכואבות. התנחמנו שזה כבר מאחורינו, חוויה שהיא באמת חד-פעמית.

בעקבות המלצת אחד הגולשים באתר הגענו למקום. זהו כביש אגרה בדומה למעבר גרובגלוקנר הכניסה למקום דרך עיירה עתיקה בשם Gmund. הנסיעה במקום קסום זה ממלווה במפלי מים ובקצה הכביש בשיא הגובה מגיעים לסכר עצום שבמרכזו מרפסת הבולטת ממנו החוצה עם רצפת זכוכית ולפנינו פרוש. תהום עמוק. בגמר הטיול במקום כדאי לבקר בעיירה העתיקה גמונד ולשבת בבית הקפה במרכזה ולהנות מהאפפל שטרודל עם רוטב וניל פשוט מדהים. כמו כן, בכניסה לכפר ישנו מבצר ממנו נשקף נוף מדהים.

בחרנו, באוגוסט 2012, לטוס דרך וינה, לשכור רכב בשדה"ת ולצאת לאזור זלצבורג ולאחר שבוע לחזור ל-3 ימים בוינה. להלן 2 מסלולי נסיעה (ההלוך והחזור) ודרכי נוף, מומלץ!

מוינה מערבה (מסלול לאורך הדנובה): יציאה מוינה, השתלבות באוטוסטרדה A1 לכיוון לינץ. ירידה מהאוטוסטרדה לכביש 3, שהוא דרך נוף מקסימה ומרהיבה העוברת דרך העיירה קרמס. ביקור בעיירה, במרכזה העתיק והיפהפה, בכנסיות המרשימות ובמרכזי הקניות השונים. המשך נסיעה בכביש 3 לכיוון העיירה מלק, ביקור במנזר העצום והמרשים וארוחת צהריים באחת מהמסעדות בכניסה. משם המשך נסיעה עד אזור זלצבורג והגעה לאתר הלינה.

מזלצבורג מזרחה (אוסטריה עילית): נסיעה מאזור זלצבורג לאוסטריה עילית, ביקור בעיירה הציורית והמקסימה שטייר, כניסה לכנסיות הגדולות וקניות בשוק האיכרים. ארוחת צהריים במסעדה במדרחוב וסיבוב קניות מקיף בחנות לציוד ספורט וטיולים. משם המשך נסיעה עד וינה.

קחו טיפ מקסים למיטיבי לכב באזור הקסים של ליוטאץ' בחבל זייפלד שבטירול. קחו אוויר, לדרך יפהפייה של כ-4 או אפילו 5 שעות, קחו מים וקצת אוכל בתרמיל, אל תעזו לצאת למסע עם סניקרס, אפילו אם אתה משה הספורטיבי מבת ים או דודו הקליל מהגליל - נעלי הליכה חובה!

לא זכור לי מאיין בדיוק אשתי סחבה אותי למסע המאורגן ואולם אחר כך נודע לי כי ראוי להתחילו במקום הנקרא Leutasch Kirchplatzl. הדרך המקסימה אפשרית במספר משעולים והיא חולפת ליד בקתות, שדות ענק, יערות - בקיצור נופים משגעים במעלה הדרך. אחרי כברת דרך של שעה או קצת יותר מגיעים לפרשת דרכים ואז לפי השילוט פונים שמאלה וממשיכים למעלה. כפי שהבנתי מהמדריך עילג האנגלית ניתן להתפצל בדרך גם לכיוון אחר ואולם בחלוף זמן קצר מטפסים לתצפיות נהדרות החולשות על כל העמק המדהים שלמטה. בתצפית שם יש בקתת מטפסי הרים: נחים, מקטרים כמוני ובעיקר משתכרים מהנוף ומשתכנעים מיד שהמאמץ היה כדאי.

חכו. המשכנו מעלה עוד דקות ארוכות בטרם הגענו למקום הנקרא Hermann-Buhl-Klettergarten - "אתר" זיכרון למטפסי הרים שהקריבו עצמם על מזבח הטיפשות של טיפוס הרים מסוכן בהרים הגבוהים במיוחד.מקום מדהים בכל מקרה, החולש על פנורמה שאותה העתיקו האוסטרים מגלויות נוף.

מולטי-טיפ: מי שמתאים לו 4 וחצי שעות בטיפוס במאמץ לא קטן ייהנה מחוויה אדירה. מי שקשה לו המסלול המלא, ועדיין חפץ בחוויה מרתקת של נופים מטריפים - כדאי לתכנן מסע קצר יותר של שעה או שעה וחצי.

הכניסו יד לכיס והוציאו ללא היסוס 28 יורו עבור נסיעה (יומית - ניתן לחזור באותו יום ללא תשלום נוסף) מיוחדת ברכבכם לכביש הגרוסגלוקנר באוסטריה, מעבר יוצא דופן בפסגה הפנטסטית של ההר הכי גבוה בארץ זו, שלמגלותיו נמצא הקרחון הגדול ביותר באוסטריה, קרחון Pasterze.

לדעתי, מדובר בכביש המדהים ביותר בכל אוסטריה ושוויץ, אולי גם באירופה כולה. המעבר ברכס ההרים התלול מאוד והמפותל מאוד מותיר רושם בל יימחה, גם בקיץ: מסביב פסגות מושלגות הנושקות לשמים והנוף עוצר נשימה, פשוט חובה לכל נהג ומטייל. טיפ לנוסע שם בפעם הראשונה: עצור רק בנקודות מיוחדות שנקבעו לצורך תצפית על הנוף, ועצור להתרשם בכל נקודות העצירה - שילמת, עכשיו תיהנה, תתרשם, תתרגע - האופק יכול לחכות. גם אם קר בחוץ, אל תהססו לצאת מהרכב שוב ושוב ולהתרשם מהנוף וה"אווירה" הקרירה והזכה. יש אטרקציות למבוגרים (קראו עליהן באתר הבית של הגרוסגלוקנר) ויש אטרקציות לילדים במרחבים גדולים עם מתקנים מיוחדים, ויש נוף מדהים. 

הערה: הנסיעה יקרה למדי בכביש הנ"ל, אך היא שווה כל יורו שחוק או חדש: אין עוד כביש מדהים כזה. אם אתם נזקקים לכביש מספר פעמים במהלך חופשתכם ניתן לרכוש, למיטב זכרוני, כרטיס ל-15 יום במחיר של 35 יורו - מציאה!