מידע כללי על קניות בקובה

כדאי לקנות פעם אחת בקבוקים של ליטר או חצי ליטר שאפשר יהיה למלא ולהסתובב איתם וחוץ מזה לקנות רק בקבוק מים של 5 ליטרים, עולה רק קצת יותר מ-1.5 ליטר. יש מקרר בקאסה ואפשר ככה למלא בקבוקים ולחסוך הרבה כסף לאורך הטיול. מים של 5 ליטר עולים 1.9 קוק. לא לשלם יותר מ-1 קוק על 1.5 L.

משכורת של קובני נעה בן 10 ל-24 קוק לחודש. כל פעם שמישהו מוכר לכם משהו בקוק, הוא מרוויח עליכם משכורת של יומיים.

מה להביא להם: דבר ראשון תשכחו מהסבונים! סתם תופס מקום ומשקל בתיק. לפני 10 שנים היה מחסור. היום כבר לא - יש, יקר יחסית, החל מ-25 סנט. עדיף בהרבה להביא המון עטים פשוטים או יקרים יותר. עט פשוט עולה שם כ-15-20 סנט אותם תוכלו להעניק כטיפים לנותני השירות השונים: מוניות, מדריכים וכו'. כמובן ניתן להביא סוכריות לילדים - הם מתים על זה.

בעלי הקאזה–אין הרבה מה לרחם עליהם הם מרוויחים עליכם טוב. רוצים לצ'פר אותם? הזמינו מהם עוד ארוחה או עוד משקה אלכוהולי. ירוויחו על זה יותר מאשר סבון. 

מי שרוצה למכור דברים ולעשות קצת כסף אני ממליץ להביא: זיכרונות ישנים של מחשבים – יש שם מחסור, טלפונים ניידים, זיכרונות של מצלמות זה יקר שם רצח. מה שאנו זורקים לפח עולה שם כ-40 דולר, דיסק אן קי, נגני MP3 וכו'. שאלו את בעל הקאזה, הוא ידע להיכן להפנות אתכם - צירפתי לדוגמא תמונה עם מחירי זיכרונות בחנות (קוק זה 1.1 דולר).

מה לקנות מקובה? כמובן שסיגרים: המזויפים והפגומים המסתובבים ברחובות או דרך בעל הקאזה, שיביא לכם לרוב משהו סביר. ניתן לשלם בחנות הרשמית – זה עדיין יותר זול מהארץ – אבל זה שווה רק למי שמעשן כבד. תאמינו או לא, בקבוק הוואנה קלאב 7 שנים 1 ליטר שעולה שם 16 קוק (כ-18 דולר), בארץ יעלה בסביבות 400-500 ש"ח! למהדרין תקנו את של 10 שנים, עולה 35 קוק – אין בארץ.

כמובן להשיג הרבה מטבעות ושטרות של 3 פזו נסיונל עם התמונה של צ'ה גווארה.

שלכם בני סימן טוב 

אין מה לבנות על קניות בארץ הלא-ממש-עשירה הזו. רצוי מאוד לחזור משם עם כמה מזכרות, בקבוק רום אחד או שניים, סיגרים (אמיתיים! לא לקנות ברחוב!) וכמה מוזיקה שאתם יכולים להביא.

ביקור בקובה - טיפים: 

בקובה מוכרים מוצרים מתוצרת זרה רק של חברות שיש להן הסכם ייבוא עם הממשל. באופן לא מפתיע במיוחד אלו לא חברות אמריקאיות בדרך כלל. בגלל זה אין מבחר של שום מוצרים. אל תקנו שם מצלמה דיגיטלית. יש רק סוג אחד בכל החנויות כי זה מה שהממשל מייבא, כך גם הסבירו לי רשמית כאשר חיפשתי. אין מציתים בקובה. במקום זה יש הרבה מתקני מציתים ברחובות. מין סוג של מקצוע כזה. 

כדאי מאוד להתחיל את הטיול מסנטיאגו דה קובה, אם אתם ממשיכים למדינת מרכז אמריקה. זה חוסך המון זמן וכסף, כי טיסות של איבריה ואירפרנס מגיעות גם לסנטיאגו ואילו טיסות לג`מאיקה ופנמה יוצאת בעיקר מהוואנה .חבל סתם לחזור להוואנה. תבדקו מראש. עקרונית מהוואנה אפשר להגיע לג`מאיקה לפנמה, ונדמה לי גם למקסיקו. יתכן שיש עוד יעדים בקאריביים אבל לא בטוח. ממרכז אמריקה – הכל עובר דרך פנמה (קופה אירליינס- חברה בהסדר של איירפרנס).

יש צלילות בסנטיאגו. את הצלילה של השונית המקומית אל תיקחו – היא כולה דהויה. יש שם ספינה שקועה של ספרדים מלפני 200 שנה וזו הצלילה השווה, אבל צריך לבוא ביום עם ראות טובה כדי שהמדריך יסכים לצלול לשם, מה שלא קרה אצלנו. 30 קונברטיבלס כל צלילה.

קניית סיגרים, בהם קובה ידועה כל כך, אפשרית בכל מקום, פשוטו כמשמעו. רובם כמובן מזויפים או גנובים או גם מזויפים וגם גנובים אך כולם נראים טוב במראה החיצוני ביחס לסיגרים הנמכרים בארה``ב (במילים אחרות - מצוין למתנות לחבריכם שאינם מתמצאים). קניית סיגרים אמיתיים אפשרית רק בחנויות הרשמיות, שם תקבלו קבלה ועל כן המחירים בהתאם. ניתן להוציא מקובה עד 23 סיגרים ללא קבלה על קנייתם, מעל זה ניתן להוציא סיגרים בשווי של כמה אלפי דולרים עם קבלות רשמיות. לארה``ב אסור להכניס סיגרים, בגלל האמברגו, אבל השמועות אומרות שהעונש הוא רק החרמה (אגב, גם בכניסה למקסיקו נשאלנו על נשיאת סיגרים, לא כל כך ברור למה).

מחירי הסיגריות נקבעים על פי המוניטין והגודל. ההפרש בין מחירי סיגר ``קוהיבה`` בחנות רשמית לבין סיגר, זהה כביכול, בפינת רחוב יכול להגיע למעל 10$ לסיגר בודד.

לסיכום הנושא, מומלץ לחוזרים ישירות לישראל (לא דרך ארה``ב) לעשות שילוב בין סיגרים זולים לבין סיגרים מחנות רשמית עם קבלות. בכל מקרה יש לשאת את הסיגרים בתיק יד שכן קיים הסיכוי שנשיאתם במזוודה תגרום לאי העמסת המזוודה על המטוס.