הטרק, שבין צומרירי לצוקר יפה מאוד ומומלץ. בטרק רואים המון סוגים שונים של נופים, אגמים, מדבריות, הרים מושלגים, נחלים וכרי דשא עם מלא רועי צאן. הטרק מאוד קשה מבחינה פיזית, ומתאים רק לטיילים רציניים. כמו כן הוא גבוה מאוד ולא מומלץ לעשות אותו כטרק ראשון בגבהים, כבר ביום הראשון מגיעים לגובה של כמעט 5500. אפילו לנו, שטיילנו באיזור לה כבר לפני הטרק, היה קשה עם הגבהים האלו, אבל אחרי היום הראשון כולנו הרגשנו מעולה.
לטרק הזה יצאנו ללא מדריך, אבל לקחנו מפה טובה מאוד ותחקרנו מורה דרך נחמד מאוד בלה שיסביר לנו על המסלול. השביל מאוד מאוד ברור ובעונה יש הרבה מטיילים שעוברים בשביל כך שאין מה לדאוג לגבי זה.
את כל הציוד לקחנו איתנו, אין איפה לישון בדרך כך שיש צורך באוהל. גם אוכל צריך לסחוב (מומלץ להביא גזיה) כי אין חנויות צ'אי לאורך המסלול פרט לאחת. לא לדאוג! בלה אפשר לשכור את כל ציוד הטיולים במחירים לא יקרים מידי, פרט למיכל גז, שעולה סביבות ה-50 שקלים!
הגעה לטרק וחזרה ללה היתה מעניינת, לצומרירי יש אוטובוס 3 פעמים בחודש, כל 10, 20 ו-30 לחודש. האוטובוס חוזר ללה יום אחרי זה. לכשסימנו את הטרק בצוקר ניסינו לתפוס טרמפים, חשבנו שיהיה יותר קל, אחרי 3 טרמפים שונים ושעות רבות הגענו חזרה ללה.
מי שלא רוצה להסתמך על טרמפים אז כדאי לחשוב על להתחיל את הטרק מצוקר, לבוא במונית ולתכנן להגיע לצומרירי ב-11, 21 או ב-31 (כדאי לברר בתחנת אוטובוס, מתי חוזר האוטובוס מצומרירי לפני היציאה). כך אפשר להימנע מלקחת טרמפים, למרות שלתפוס טרמפים בהודו זו חויה מעניינת:).
האוטובוס יוצא מלה בבוקר ולאחר 8 שעות מגיעים לכפר קורזוק, שצמוד לאגם. במקום יש מסעדות רבות, שמוכרות טלי ומגי ומקומות לישון. אנחנו בחרנו לישון ליד האגם באוהל ולא שכרנו חדר.
בוקר שאחרי זה יצאנו מוקדם לטרק. מומלץ לא להתעכב כי זה יום מאוד קשה עם טיפוס של יותר מ-1000 מטר בגובה רב. מתחילים ללכת עם הערוץ, שנשפך לאגם ועובר ממש מדרום לכפר (כמו שאפשר לראות במפה המצורפת), ממשיכים עם השביל הברור עד שמתחיל הטיפוס לכיוון הפס. כמו שציינתי היום הזה קשה מאוד והטיפוס לפס ללוקח הרבה זמן. לאחר שמגיעים לפס יורדים לכיוון גאימה, מרבד דשא גדול עם כבשים רבים.
ביום השני עוברים שני פסים, ולמרות זה הוא הרבה יותר קליל מהראשון. מתחילים ללכת צפונה עם הנחל וכשמגיעים לפיצול נחלים מזרחה מתחילים לטפס כמה מאות מטרים בודדים לפס הראשון. מהפס יורדים צפונה לכיוון העמק ומגיעים לנחל עם הנחל, ממשיכים מזרחה והשביל ייקח אותכם לפס הבא, ממנו כבר אפשר לראות את האגם צוקר. יורדים ממנו ומגיעים לראגונג קארו, איזור מדהים עם מלא דשא, כבשים, סוסים וטאויים. שם ישנים את הלילה השני.
ביום השלישי מגיעים לאגם צוקר וישנים ברגיואל, כפר נטוש, שצמוד לאגם. את היום מתחילים בנטישת הערוץ ועליה צפון-מזרח לכיון הפס, אפשר לדלג עליו דרך הערוץ אבל העליה מאוד מתונה וקצר יותר ללכת דרכו (אפשר לראות במפה). אחרי שיורדים מהפס וממשיכים עם הערוץ מגיעים לעמק מדהים, מרחב עצום ושטח פתוח, ששם נמצא האגם. מגיעים לרגיואל וישנים שם.
ביום הרביעי צריכים לתפוס טרמפ. שלא תחשבו שזה קל יותר מאשר לטפס לפס! מגיעים לכביש שנמצא מזרחית לאגם וזה מגיע לכביש מנאלי לה. אם אתם עם חיוך ואנרגיות טובות יהיה בסדר:)
בהצלחה. תהנו!
קרא עוד
