”מזרח טורקיה בתחבורה ציבורית“
טיילנו שני זוגות 18 יום בתחבורה ציבורית במזרח טורקיה. אורך הטיול לא אפשר לנו טיסות שכר וכך נאלצנו להכנס ולצאת מטורקיה דרך איסטנבול. כנקודת ההתחלה נבחרה טרבזון נקודת הסיום דיראבקיר. שתיהן מרוחקות מאיסטנבול וגם זו מזו. שכירת רכב בשיטת קח כאן-החזר שם קיימת בטורקיה בעלות גבוהה. כל החברות דורשות דמי החזרה גבוהים. החברה היחידה המאפשרת זאת ללא דמי החזרה מוצהרים מגלמת את דמי ההחזרה בעלות שכירות גבוהה. דלק בטורקיה יקר מאד, כ-9 ש``ח לליטר בנזין (9/2005). לאחר חשבון עלויות קצר ונסיון מטיולים קודמים בטורקיה החלטנו על תחבורה ציבורית יבשתית: אוטובוסים, דולמושים ומוניות למקומות אליהם תחבורה ציבורית אינה מגעת.
יום 1+2: טיסת אחה``צ לאיסטנבול נחיתה ומיד בתחתית אל האוטוגר. אוטובוס לילה לטוקאט. היעד הוא אמאסיה אבל לפני כן רצינו לבקר במערת הנטיפים בליצ`ה שליד הכפר פאזאר, כ-20 ק``מ לפני טוקאט. ירדנו בסביבת 10 בבוקר עם כל הציוד בפניה לפאזאר. חיכינו לדולמוש שיכניסנו לפאזאר. שני טורקים שישבו במבנה לצד הדרך קלטו כי אפשר לעשות עסקים. מיקוח קצר, התרמילים למבנה ואנו לטרנטה שלהם שהפכה למונית ולקחה אותנו למערה. הנוף והמערה שוים את המאמץ. למי שיש רכב מפאזאר יש שילוט טוב וכביש אספלט תלול המטפס אל המערה. אחרת צריך מונית ופאזאר זו הנקודה הקרובה בה יש מוניות. בין אמאסיה לטוקאט אין דולמושים ישירים צריך להחליף בטורהל אבל התדירות גבוהה. לאמאסיה הגענו אחה``צ בדולמושים דרך טורהל. איסטנבול - טוקאט YTL 45.
יום 3: טיול באמאסיה. בקברים הפונטיים שבמצוק שמעל העיר, בסמטאות העיר ובמסעדותיה. זו עיר של שלווה ורוגע בנוף של עמק נהר צר. בלילה אוטובוס ישיר לטרבזון, YTL 30
יום 4: טרבזון-מנזר סומלה-מערת קרג`ה-טרבזון. יום טיול המחייב רכב. אנחנו שכרנו מונית בטרבזון בעלות של 160 לירות טורקיות. טיול נופי יפה בין יערות עבותים בסומלה ועד הרים נישאים וקרחים במערת קרג`ה. המערה הינה מערת נטיפים קטנה אך בעלת תצורות יפהפיות ושונות מהמקובל. רוב הטפטוף לאורך סדקים היוצרים מסכי נטיפים מרשימים. לבאים ברכב יש שילוט מכביש טרבזון-גומשחנה. הפניה למערה לבאים מטרבזון מעט אחרי TORUL. כביש מטפס עד המערה. האוטובוסים בקו טרבזון - ארזורום עוצרים בטורול. ניתן לעצור בטורול, לקחת מונית למערה ולהמשיך לאחר הטיול במערה.
יום 5: טרבזון ואתריה. התגלתה לנו כעיר מפתיעה השווה יום טיול. להיזהר ממלונות המשכירים חדרים לפי שעות. אנחנו ישנו במלון Anil. מיקום טוב במרכז העיר. אינו מאפשר פעילות זונות בתוכו אך מסביבו החגיגה בעיצומה. לא לוותר על כנסית האיה סופיה. שווה לעלות באוטובוס העירוני לוילה של אתאטורק. תצפית נהדרת על כל הסביבה.
יום 6+7: טרבזון-אוזונגול-טרבזון. נסענו לאוזונגול באוטובוס של חברת אולוסוי היוצא ממשרדם באתאטורק אלני כל יום ב-09:00. יש גם שרות דולמושים סדיר ממסוף הדולמושים שליד הבזאר האסיה-אירו בכביש החוף מול הנמל. אוזונגול נחלקת לשניים: סביב האגם ובמעלה הנהר המזין את האגם עשרות פנסיונים ומסעדות המניעים את תעשיית התיירות המקומית. ממוסחר עד העצם, אבל בכיף. ממול במורדות ההר הכפר אוזונגול בו הזמן קפא מלכת במאה ה-19. כפריים שכל המהומה שלמטה אינה נוגעת בם. חציר תלוי ליבוש על חבלי כביסה. שדה תירס עליו מטפסת השעועית ובצילו מתחבאים שאר הירקות. ובכל קרחת עשרות סיתווניות הצובעות הירוק בסגול וורוד עז. מפל מים ונוף אלפיני שגם יום סגרירי לא הצליח לקלקל. זה המקום לאכול פורלים בנוסח דג על הדן. מהברכה לצלחת. לטרבזון חזרנו כי אין דרך להגיע בתחבורה ציבורית מאוזונגול ישירות לארזורום. ישנה דרך עבירה לכל כלי רכב המחברת את אוזונגול לכביש אוף-בייבורט אבל הדולמושים לא משרתים לא אותה ולא את הכביש הזה בהעדר ביקוש.
יום-8: טרבזון-ארזורום: 5 שעות נסיעה באוטובוס בין שתי הערים. הנוף מתחיל ביערות הירוקים של הרי הפונטוס ומתחלף בערבה החשופה של רמת אנטוליה. החלק המעניין בארזורום קטן ודחוס לאורך הרחוב הראשי של העיר העתיקה. מבנים סלג`וקים וקברים מאותה תקופה ומצודה המוקפת חומה רחבה. מומלץ ללכת על החומה רק למי שאנו סובל מפחד גובה! התצפית משם לכל עבר ובעיקר על גגות העיר מרהיבה. למפחדים יש פיצוי במגדל השעון. טרבזון-ארזורום YTL 18.
יום-9: ארזורום-יוסופלי-ברהל: תחילת היום בנסיעה בעמק הנהר טורטום, מארזורום ליוספלי. קניון אדיר שהכביש מתפתל לאורכו. באמצע הדרך אגם שנוצר כתוצאה ממפולת קרקע לפני כ-300 שנים. זה היה הקטע היחידי בו הצטערתי שאין לי רכב לעצור היכן שבא לי. נוף מרתק בעיקר אזור האגם וממנו ועד שהנהר מתמזג עם הצ`ורו בפניה ליוסופלי. מיוסופלי לברהל יוצא דולמוש כל יום בשעה 14:00. זה זמן משוער כי הוא מחכה לאוטובוס שבא מטרבזון. נהג הדולמוש, מוסטפה, הוא אחיו של מהמט בעל הפנסיון הכי טוב בכפר, מומלץ ובצדק על ידי כל מי שהתאכסן אצלו. אם לא תאמרו דבר תגיעו ישירות אל מהמט. זה המקום לאמר כי מהמט ומשפחתו הוא הדבר הכי טוב שאפשר לחשוב עליו. ארוח מכל הלב, עזרה ביעוץ למסלולי הליכה וכל זה שומר על רמתו הטובה ומחירו השפוי למרות הפרסומת החיובית הרבה לו הוא זוכה בכל אתר בו הוא מוזכר.
יום 10: ברהל-אגם קרהגול-ברהל. מסלול הליכה מעגלי לטיול בן יום. פרטים בטיפ ``אגם קרהגול-יום טיול מעגלי מברהל``
יום 11: ברהל-יוסופלי-קארס. יום העברות שזמניו ותכניו הוכתבו על ידי זמני הדולמושים והאוטובוסים. הדולמוש ליוספלי יוצא מברהל כל יום ב-7:00. בערב שלפני צריך לבקש ממהמט שיזכיר לאחיו לבוא לאסוף אתכם מהפנסיון. ביוסופלי יש משרד של חברת האוטובוסים המפעילה את הקו מארטוין לקארס. מזמינים במשרד כרטיס והם דואגים לשלוח אתכם ב-14:00 בדולמוש אל האוטובוס המחכה לכם בפניה ליוסופלי על הכביש הראשי ארזורום-ארטוין. מכאן כ-4 שעות נסיעה לקארס. מרבית היום שרפנו זמן ביוסופלי. הגעה לקארס באור אחרון. נהג מונית פתח איתנו משא ומתן שעיקרו ההסעה לאני יעדנו בבוקר שלמחרת. בסופו של דבר סגרנו איתו על עסקה שכללה הסעה למלון, בבוקר המחרת נסיעה לאני ומשם לאורך הגבול עם ארמניה לדואוביזיד. דבר ששחרר אותנו מלחצי זמנים.
יום 12: קארס-אני- לאורך גבול טורקיה ארמניה לדיגור-איגדיר-דואוביאזיד. לאני לא ניתן להגיע ללא רכב צמוד. כיום הטיול לאני משוחרר ממגבלות העבר. אין צורך ברשיון מיוחד ואין נוכחות צבאית באתר. ניתן לשוטט ולצלם בחופשיות. המקום הזוי ומלא ענין. נהג המונית החליט לחסוך זמן ודלק ובמקום להצמד לכבישים הוא חתך מאני לדיגור בדרך עפר לאורך הנהר המשמש כגבול בין טורקיה לארמניה. ארץ שכוחת אל. חזרנו במנהרת הזמן כמאתיים שנה אחורה, לכפרים שהזמן עמד בם מלכת. מאיגדיר לדואוביאזיד מקיפים את הר אררט. בתחילה רואים ענן לבן בשמים שלאט לאט מסתבר שיש לו כתפים וגוף ובסופו של דבר מתגלה ההר המושלג תמיד במלוא הדרו. סופו של יום במצודת איזק פשה ליד דואוביאזיד. מצודה יפה ומרשימה שנבנתה על ידי מי שלא חסך בהוצאות. הדולמוש שחוזר מהמצודה לעיר נוסע כדקה ועוצר ליד חורשת עצים. מתחת כל ספסל נשלפים כלי קיבול ועומדים בתור למלא מים. מסתבר שבעיר הפסקות חשמל תכופות שבעקבותיהן הפסקות מים הן ענין שבשגרה. אז זה המקום למלא מי שתיה קרים וטעימים מאין כמותם.
יום 13: דואוביאזיד-דיאדין-דואוביאזיד-ואן. בדיאדין מעינות מים חמים הפורצים כגייזרים ויוצרים גבעות מנטף נחלים השוקע מהתמיסה. שוב האתר מרוחק מהעיירה וצריך רכב להגיע לשם.לקחנו מונית הלוך וחזור מדואוביאזיד. במקום מרחצאות ציבוריים המשמשים את הכפריים כחמאם לכל דבר. אשתי דיווחה על חוויה אנתרופולוגית במרחצאות הנשים עת הכפריות באות עם כל הטף לטיפול שבועי.
מדואוביאזיד לואן שרות דולמושים סדיר בשעות האור בלבד. הכביש עדיין תחת פיקוח צבאי הדוק ובודקים דרכוני התיירים (די חפיף) ומסמכי הטורקים (ביסודיות). בלילה הכביש סגור ורק הצבא מפטרל לאורכו.
יום 14: ואן-האי אקדמאר-ואן. היו לנו תכניות להגיע גם להושאפ אבל החלטנו שטיול זה גם מנוחה וכך את הבוקר העברנו באי אקדמאר ולאחר מכן מנוחה ושוטטות בואן עצמה. לאקדמאר אין בעיה להגיע כל אוטובוס העובר בכביש עוצר ליד המעגנה ממנה יוצאות הסירות לאי. הסירות יוצאות עם מינימום 12 נוסעים או שמשלמים להם 30 לירות טורקיות להפלגה. חזרה לואן מנופפים לכל אוטובוס או דולמוש שעובר. אפשר גם לטייל לאקדמאר בדרך לטטואן. עוצרים במעגנה, מטיילים וממשיכים לטטואן.
יום 15: ואן-טטואן-אחלט-טטואן. מואן לטטואן הדרך הקצרה לאורך החוף הדרומי של האגם. אם רוצים לנסוע לאורך החוף הצפוני צריך לנסוע תחילה לאגרי ומשם לאחלט ולטטואן. טטואן היא הבסיס לטיול להר הנמרוט המזרחי. מעבר לכך היא חור באמצע שום מקום. פרט לדולמושים לאחלט בכל יתר הקוים טטואן היא תחנת ביינים. ועם כל זאת ניתן להזמין ולשריין מקום באוטובוסים העוברים דרכה במשרדי החברות השונות שבמרכז העיירה. כל החברות טובות ואמינות. ``VAN GOLU`` חברה מעולה.
אחלט עיירה בחופו הצפוני של אגם ואן. בעבר עיר מחוז חשובה בתקופה הסלג`וקית. האטרקציה- בית קברות סלג`וקי ענק במבואות העיירה. כדאי גם להכנס למוזיאון הקטן שעל הכביש הראשי ולקבל מושג על תרבויות האזור. אנחנו חזרנו לטטואן מהמוזיאון הנמצא ביציאה מהעיירה. קבלנו הדגמה חיה למשפט ``תמיד יש עוד מקום פנוי בדולמוש``. הדולמוש שעצר נראה מלא, אנחנו היינו ארבעה, איש לא נותר בחוץ. מסעדה כורדית בטטואן בבית פרטי - מסעדת סולטן. אוכל כורדי בבישול ביתי ההמלצה- תפריט טעימות. גם יפה גם טעים הכמויות משביעות והמחיר שפוי ביותר.
יום 16: טטואן-הר נמרוט המזרחי-טטואן-באטמן.
את הטיול להר נמרוט המזרחי קנינו במשרדי חברת ואן גולו בטטואן. הטיול יוצא מליד המלון הסמוך. המבצע - מהמט הידוע לטוב ולרע מכל הטיפים הקודמים באתר שעוסקים בהר. יש לו אכסניה בכפרו שבמרומי ההר ודולמוש איתו הוא עולה ויורד פעמיים ביום מההר. בבוקר הוא יורד עם אלו שסיימו את שהותם באכסנייתו. לוקח את אלו שקנו טיול להר למעלה. בגמר הטיול הוא יורד שנית בודק את מצב ההזמנות ליום המחרת וצד את אלו שעדיין לא החליטו היכן ישנו ומה יעשו. כך הוא נהנה גם מאלו הישנים בטטואן וגם מאלה העולים לאכסניתו. סך הכל הוא די בסדר. הטיול היה טוב ונהננו מההר. הוא מסתובב עם תדפיסים של הכתבות מאתר למטייל ומציג אותן בגאוה לכולם כולל אלה שעברית עבורם היא אוסף ציורים מוזר. הוא הזכיר לי את הבדואים בסיני, לאחר מלחמת ששת הימים, שהציגו לראוה כל פתק שכתב להם מי שנקרה בדרכם בנוסח ``זה בחור טוב ימח שמו``. הטורקים פורצים כעת דרך רחבה העולה להר ומתאימה לכל רכב. מטטואן יצאנו אחר הצהריים לבאטמן כי רק אחר הצהריים יש אוטבוסים לכיוון הזה. המרחק לא גדול אך הנסיעה מתארכת כי האוטובוס יצא מואן. לקח לו שעתיים להגיע לטטואן. וכך לאחר מחצית השעה הוא עצר להפסקה. יעד האוטובוס היה קוניה, שזה בערך המקבילה לבני ברק. לפתע באמצע שום מקום סטה האוטובוס מנתיבו וירד למין שוק לילי שלידו מסגד מדהים מהתקופה האיובית. הנוסעים ירדו למסגד לתפילה אחרונה של היממה אנחנו זכינו באתר שאינו מופיע בשום ספר על טורקיה. לבאטמן הגענו בשעת לילה. עוד בדרך שאלנו את הדייל באוטובוס על אפשרויות הלינה בעיר. הוא טלפן לאחד המלונות ששלח רכב לאוטוגר המקומי (בבאטמן למרבה הפלא אין מוניות) ולקח אותנו למלון שהיה מצוין. Hotel Altinbasak- 55 לירות לחדר זוגי ממוזג אויר כולל ארוחת בוקר.
יום 17: בטמן-חסנקייף- מידיאט.
מבאטמן למידיאט שרות דולמושים סדיר העוברים בחסנקייף. לחסנקייף צריך למהר כי אם הטורקים יממשו את תכניתם לבנות עוד סכר על החידקל תעלם העיירה מתחת למי האגם שיווצר. כרגע הם עצרו לרגע חושבים ויש עליהם לחץ בינלאומי כבד להשעות את הבניה שעדיין לא החלה. בכל זאת בשטח נעשות פעולות להעתקת אתרים למקומות בטוחים, כמו את הקבר הסלג`וקי שבכניסה לעיירה אל חצר המוזיאון באיסטנבול. העיירה חסנקייף ציורית מאד.
מידיאט היא עיר שקשה להחליט מה היא. מרביתה עיר מודרנית משמימה ומאובקת. החלק העתיק מאד ציורי. סימטאות צרות ובתי אבן בצבע דבש ובעצובים נאים. ליד העיר מנזר מור גבריאל מקום מושבו על פטריארך הכנסיה הסורית (היעקוביטים או בשמם האחר הנסטרויאנים). המנזר גדול מימדים. כיום גרים בו דרך קבע הפטריארך ושני נזירים. במידיאט בעיית לינה. יש מלון אחד והוא על הפנים.
יום 18: מידיאט-מארדין.
ממידיאט למרדין כשעה נסיעה בדולמוש. מארדין מפורסמת בארכיטקטורה שלה ובעיקר בבאזאר המקורה שלה בו ניתן לראות בעלי מלאכה ביזארים כמו עושי אוכפים לחמורים. זהו בזאר מרתק שלדעתי רק זה של אורפה מתחרה בו באוטנטיות שלו. ממארדין נפרשים נופי מישורי מסופוטמיה מאופק עד אופק. מנזר דיר א זעפרן הסמוך הרבה פחות מרשים ממור גבריאל למרות שהוא מתויר יותר. גם במארדין בעית לינה. יש שני מלונות. האחד יקר השני יקר מאד. עם היקר מאד אין בעיות. משלמים 100$ ללילה ומקבלים חדר זוגי מלא אווירה במה שהיה קרוואנסאראי ושופץ ברגש. ביקר בו בחרנו שילמנו המון בשביל כלום. אז מי שבכל זאת יגיע ל-BILEM HOTEL במארדין נא לבדוק היטב באיזה חדר משכנים אתכם לפני שמשלמים כי יש להם באותו המחיר רמות שונות של חדרים.
יום 19: מארדין-דיארבקיר-אוטובוס לילה לאיסטנבול. גם הכורדים איתם שוחחנו במשך כל טיולנו הזהירו אותנו מלהיות בדיארבקיר בשעות החשכה. זו הסיבה שהסתבכנו עם לינות במארדין ומידיאט במקום לעשות טיולי כוכב מדיארבקיר בה אפשרויות הלינה רבות ומגוונות. הנער הראשון עימו שוחחנו בדיארבקיר אמר לנו ``תהיו בשקט ואל תדברו עברית כי לא אוהבים אתכם כאן``. אז טיילנו בשקט בעיר מעניינת. חומות העיר מדהימות בעצמתן. הטיול על החומות הוא הצימוק שבעוגה. בתוך העיר בניה יוצאת דופן גם בסגנון וגם בשילובי אבן הבזלת ואבן הגיר. סך הכל לא הרגשנו עוינות או יחס גרוע. העיריה מתאמצת למשוך תיירות לעיר וכך מסתובבים פקחים מטעמה המסלקים את הילדים המטרידים שהם מכת התיירים בעיר. ב-5 אחר הצהריים ישבנו לבטח באוטובוס לאיסטנבול ובא לציון גואל. דיארבקיר-איסטנבול YTL 60.
כמה טיפים לנסיעה באוטובוסים בטורקיה:
1. קנה כרטיס מוקדם ככל האפשר. כך תוכל לשריין לך את המקום בכיסאות הקדמיים ולהנות מהנוף. כרטיס ניתן לקנות בכל משרד מכירות של חברות האוטובוסים ולטובות שבהן יש משרדי מכירות במרכזי הערים עליו רשומים היעדים אליהם הם נוסעים.
2. במרבית ערי טורקיה האוטובוסים יוצאים מתחנה מרכזית הקרויה אוטוגר. התחנה לרוב הרחק ממרכז העיר. לחברות הטובות יש שרות חינם הקרוי סרויס המכניס הנוסעים למרכז העיר. שרות זה עובד בשני הכיוונים. אם יש לך כרטיס נסיעה ואתה במרכז העיר גש למשרד המכירות של אותה חברה הצג הכרטיס ושאל מתי יוצא הסרויס לאוטוגר לנסיעה המיועדת. כך ניתן לטייל עד הרגע האחרון ולהגיע בזמן לנסיעה.
3. הכי נוח לשמור חפצים זה במשרדי חברת האוטובוסים עימה אתה ממשיך.
4. במרבית החברות ניתן לשלם בכרטיסי אשראי. חוסך זמן להחלפות כסף מיותרות.
5. האוטובוסים עוצרים מדי כמה שעות לאוכל ושרותים. בכל המקומות השרותים בתשלום וכדאי להחזיק מטבעות זמינים לשם כך. התעריף עד 0.5 YTL לשימוש. במרבית המקומות שרותי בול קליעה נקיים ומצוחצחים.
קרא עוד
