בטיחות ואזהרות בלה פז

סגנון כייסות מובהק ונפוץ בלה פאז הוא שבמהלך הליכה במקום מרכזי כמו שוק או רחוב ראשי, נזרק עליכם משהו, ובשניה שנעצרים לנקות את גוש האדמה עפר נוזל. מישהו מכייס אתכם. זה נשמע קצת מצחיק, אבל קורה באמת. הפתרון הוא פשוט להמשיך ללכת במהירות אם קורה כזה דבר ולנקות את הלכלוך מהתרמיל רק כמה מטרים טובים מהנקודה שבה זה קרה!

עם הגיעכם מארגנטינה לבוליביה/פרו, חוקי המשחק משתנים! יש שם הרבה יותר כייסים וגנבים להלן כמה המלצות שימושיות:

1. אל תשימו אף פעם יותר מ-50-100 דולר בארנק כיס ומומלץ לקנות אף ארנק עם שרשרת שמתחברת למכנס (כן כן כמו שהיה לנו בכיתה ה'). 2. הביאו איתכם חגורת כסף נסתרת וגם שם אל תשימו יותר מידי ועדיף תמיד להשתמש בכרטיסי אשראי, כדי שאם ישדדו אתכם, לא ייחרב עליכם עולמכם יותר מידי (אם שודדים אתכם אז השודדים מכירים טוב מאוד את כל החגורות הנסתרות למיניהן: גרב, חגורה וכו'). 3. כשאתם נוסעים באוטובוס, את המוצ'ילה תנעלו בתא של האוטובוס עם כבל ואת התיק האישי תמיד תקחו איתכם ואל תעזבו אותו אפילו לשניה. 

תשמרו על עצמכם ותהנו!

הבטיחות הייתה מאוד חשובה לי וקראתי כל טיפ בנושא. לאורך כל הטיול, הארנק היה נעול בתיק הקטן ולמרות שלפעמים התעצלתי לנעול ולפתוח כל רגע-נזפתי בעצמי והמשכתי להקפיד. בפעם היחידה שלא עשיתי זאת-כייסו אותי. בדיוק הגעתי ללה פאז, שילמתי לנהג המונית והלכתי לחפש הוסטל. ידעתי שאני אצטרך להוציא את הארנק בדקות הקרובות, אז לא נעלתי אותו בתיק. הפליז היה קשור לי על המותניים והארנק היה בכיס-סגור בריצ'רץ' כדי שארגיש אם ינסו להוציא אותו. בכיכר סן פרנסיסקו העמוסה – כוייסתי. יכול להיות שמישהו שם לב שכל רגע נגעתי בכיס (כדי לוודא שהארנק שם). הייתי מלווה בשני בנים ואף אחד מאיתנו לא שם לב לכיוס. הגנב נבלע בהמון ופתח לי את הריצ'רץ' במיומנות. לא היה שם הרבה כסף, אבל המצב רוח היה ירוד. חבל. אל תהיו שאננים ותשמרו על הדברים שלכם כל הזמן! 

היום בצהריים הלכתי באזור רחוב JAEN, כאשר ניגשה אליי אישה מבוגרת עם מפה ושאלה אותי אם אני יודע איך להגיע למקום מסוים. עניתי לה שאני תייר, והיא בשמחה אמרה שגם היא תיירת מצ'ילה. ברגע זה הופיע אדם נוסף, לבוש אזרחי, אמר שהוא שוטר ואף הציג תעודה (שהיתה מרופטת ונראתה כאילו הוא הדפיס אותה בעצמו לפני כמה שנים), וביקש לראות את הדרכונים שלנו. האישה נתנה לו פיסת נייר לא ברורה, ואני נתתי לו את רשיון הנהיגה הישראלי שלי (אני לא מסתובב עם הדרכון עליי). הוא אמר שעליי לשאת את את הדרכון עליי תמיד, ושעל שנינו (אני וה"צ'ילאנית") לגשת יחד איתו לתחנת המשטרה ולאמת את פרטינו. ביודעי שתחנה הקרובה נמצאת במרחק רחוב אחד, הסכמתי והתחלנו ללכת. לא עברנו יותר מעשרה מטרים כאשר ה"שוטר" עצר מונית והאישה נכנסה אליה. הוא החזיק את הדלת פתוחה ואמר לי להיכנס, אבל בשלב זה כבר הבנתי מה הולך ואמרתי שאני מעדיף ללכת. הוא ניסה שוב אך התעקשתי, אז הוא החזיר לי את הרשיון שלי והם נסעו מהמקום. אישה שעבדה במכולת הסמוכה שאלה אותי מה קרה, וכשסיפרתי לה היא אמרה שעשיתי נכון ושקרוב לוודאי שזה היה נסיון שוד. כאשר חזרתי להוסטל סיפרתי מה קרה לכמה חבר'ה, ובחור שישב שם אמר שקרה לו אותו דבר במקום אחר באותו הבוקר.

כמה נקודות לתשומת לבכם: 1) ישנה הנחיה של משטרת בוליביה, לפיה אסור לשוטרים סמויים לדבר עם תיירים - בדיוק בגלל מקרים כאלו. 2) אין לתת שום תעודה (מלבד צילום דרכון) לאף אדם, גם אם הוא מציג תעודת שוטר - התעקשו ללכת לתחנת המשטרה ולהראות את התעודה שם. 3) לעולם אל תיכנסו לרכב עם אדם לא מוכר, גם אם הוא טוען שהוא שוטר. התעקשו ללכת, אפילו אם המרחק לתחנת המשטרה הקרובה גדול.

תהנו ושמרו על עצמכם!

מקרה מצמרר שקרה לי ב`` Hotel Alem בלה פאז, המלצה שלי, לא להתקרב למקום! ארוחת הבוקר העלובה שמוגשת במקום גרמה לי באחד הימים לקלקול קיבה, בעל המקום עצמו לא נחמד. כשנסענו לרורה נאבאקה לעשרה ימים השארתי את התיק שלי כפיקדון במלון כמו חבריי, ביודעין שאין צורך לשלם עליו פיקדון כלשהו על התקופה הזו. בעל המלון הממורמר ענה לי בוודאות שאין צורך כאורח המלון. לאחר ששבתי מהגונגלים ודרש כסף - התנער לחולוטין מגירסתו המקורית. אמרתי שאני לא מוכן לשלם, הוא טען שזו תקופה ארוכה יותר מהצפוי על אף שהוא לא העלה בהתחלה כל אולטימטום או הגבלה של ימים שהתיק יוכל להשאר. לא הסכמתי לזוז ודרשתי בתוקף שהתיק שלי ישוחרר חזרה לידיי, שנאתו של בעל המקום לישראלים וכנראה גם לכל בן אנוש אחר שאי אפשר לגנוב ממנו בקלות בלי שיתנגד לכך ביושר, יצאה בזעם והוא התחיל לקלל ולגדף "...אתם הישראלים המלוכלכים, לעולם אני לא אוהב כשאתם באים לפה.." לא הבנתי מה הקשר בין מקרה התיק שלי ולישראליות שלי. 

זה התחיל כבר להרגיז, נעמדתי לו בתוך המשרד, אמרתי שלא אצא משם עד שלא אקבל את התיק שלי חזרה, ושהוא נוכל וגנב ולא אקרא למישטרה. קיבלתי ממנו יריקה ישר לפרצוף, כשהוא דוחף אותי לכיוון הקיר החיצוני דרך שולחן שהיה שם והפיל אותי ועוד פריט חרסינה שהיה מונח בשולחן ושנשבר לרסיסים. 

העדפתי שלא להגיב באותו אופן והזמנתי שני שוטרים למקום. בעל המלון שבעל יתרון ספרדית מובהק גולל שם דברים על דברים, ולבסוף התברר לי גם מדברי המתורגמנית שעבדה בחנות ליד, ושעזרה לי קצת להבין שבנוסף לכל הוא גם האשים אותי בכך שניפצתי את פריט החרסינה במכוון, ושהוא דורש גם עלייה כסף בנוסף לפיקדון על התיק ועוד כסף ועוד.. את השוטרים לא ממש עניין האלימות שלו כלפי, כנראה שזה נהוג פה כי הם בכלל לא התייחסו לכך מלבד לפריט החרסינה המטופש שהעריכו את ערכו ב50 דולר. כמובן שנתבקשתי לשלם לו על התיק.

לבסוף החלטתי לסיים את הסיפור כשהצעתי לשלם על שבוע אחד בלבד ועוד דולר אחד על החרסינה הסינית, שכביכול ניפצתי כשהראתי לשוטרים בתחתית החרסינה כהוכחה שרשום על זה "מייד אין ציינה". כך שללתי בעצם תוך רגע את גירסתו המתמשכת של הנוכל, שזה פריט יקר ערך שקיבל כמתנה מאחותו בסנטה קרוז וכל זה בתנאי שהמוצילה שלי תשוחרר מהמעצר לאלתר!

כשהתיק הורד חזרה לידיי נשמתי לרווחה אבל לא לזמן רב, כי כשפתחתי אותו היו חסרות בתוכו שתי חולצות יקרות שהיו לי מסידני אוסטרליה, ומכונת התספורת האהובה שלי, שאף היא נעלמה בתקופה שהתיק היה "שמור". כבר דבר לא יכל לזעזע אותי יותר. כבר לא ציפיתי ששני השוטרים האידיוטים יעשו ולו חצי דבר בנידון, אך הם הפתיעו אותי כשחקרו פה ושם למשך 4 דקות, על הגורל המסתורי של הציוד שניגנב לי על ידי אחד מעובדי המלון אם לא על ידי בעל המלון עצמו. הם הרימו ידיים במהרה.

בשלב הזה כבר התייאשתי, הבנתי שכל רגע נוסף שלי במקום הזה לא רק שמעלה לי תסעיף אלא מתחיל גם לערער אותי, שמתי 25 פזוס על השולחן, לקחתי תמוצילה שלי ועפתי משם כל עוד נפשי בי. מה שסופר כאן אינו סיפור בדייה, כל כולו קרה אתמול. הדבר שהכי פחות אני מחפש הוא נקמה כלשהי, אך זו אזהרה חמורה לכל מי שקורא את זה על מנת שגם אתם לא תגיעו למצב הזה שלהפוך לקורבן של בעלי מלון עצבניים.

חוץ מהחוויה הזו, עד כה בוליביה זו המדינה המדהימה ביותר שטיילתי בה עד עכשיו בדרום אמריקה, ואחת מהמעניינות שהייתי בהן בחיי. 

יש תכסיס חדש בלה פז - אדם רץ ומפיל ארנק עם כסף ולאחר מכן אישה (או איש) מרימים אותו ומציעים לתייר בסביבה להתחלק בשלל. במצב כזה חשוב מאוד לסרב! היא עלולה לקרוא לשוטרים ולגרום לבעיות מיותרות. פשוט תסרבו!

המלצה: לא של משרד החוץ ולא של אף גורם רשמי אלא שלי מניסיון מר: אם אתם בבוליביה ורק שמעתם שהמצב מתחיל להתחמם....אז נכון שרציתם להיות בסלאר ושהג`ונגלים נורא מעניינים, שהטרקים בקורדיירה ריאל פשוט מדהימים ואתם פשוט לא יכולים לא יכולים לוותר על המכרות בפוטוסי או על שבועיים התנדבות בויה טונרי.....אבל...תעשו את המעשה הנכון והחכם ותטיסו את עצמכם משם כמה שיותר מהר. פשוט עופו מבוליביה לארץ אחרת כמה שיותר מהר. אני יודע שזאת החלטה נורא קשה לקבל, אבל המלצה שלי: קבלו אותה...ואם לא...שיהיה לכם בהצלחה.

רבות נאמר על שיטות הסחת הדעת של המטיילים שמסתיימת הכיוס (התזת נוזל על הבגד ועזרה כביכול לנקותו, נפילת אדם זקן לידך וכיוס בזמן שאתה עוזר, או הפלת ארנק לידך וכו`...). עלי ירקו בקרן רחוב בלה-פז. בזמן שהרמתי את הראש לראות מהיכן ירקו והרמתי יד לנקות את הרוק, הספיקו לכייס אותי מבלי שהרגשתי בכך.

זהירות: מגיעה ``מונית`` לבנה, לוקחת זוג עם המוצ`ילות למלון, בדרך מצטרף ליד הזוג ``תייר`` שמן ומתנשם- טרמפ, ``שוטר`` סמוי עוצר המונית לביקורת סמים ודולרים מזויפים, ו``מצטרף`` לנסיעה ליד הנהג - ברחובות שוממים.

הכל מבויים - זה שוד מסודר המתרחש כל יום באותו מקום ובאותה מונית. עם כניסת ה``תייר`` השמן לידכם - מיד - מיד עצרו המונית ורדו החוצה, עדיין הרחובות ראשיים וניתן להינצל. בשגרירות בלה פז לא מתרגשים.