טיילנו בצפון לוזון בחודש פברואר במשך עשרה ימים כחלק מטיול ארוך בפיליפינים. במשך זמן ממושך, לפני הנסיעה, ניסינו לשכור רכב 4X4 לנהיגה עצמית. פנינו לחברות מקומיות ולסניפים של חברות בינלאומיות. קיבלנו הרבה תשובות מתחמקות, ובשלב מסויים קיבלנו תשובה מאויס כי הם לא משכירים מכוניות לנהיגה עצמית ב- Mountain Province, כלומר בצפון לוזון. נכנסנו באינטרנט לחוזה שלהם ושל חברת יורופקאר ואכן מצאנו את ההסתיגות הנ"ל בשני החוזים. פנינו בשאלה לאויס ושאלנו איזה פתרון יש להם להציע והם ענו – להשכיר רכב עם נהג. ביקשנו הצעה אבל עד הנסיעה ההצעה לא הגיעה. החלטנו להתארגן עם הנושא במנילה. וכך עשינו. במלון ששהינו הציעו לנו לשכור מהם רכב עם נהג לטיול שביקשנו. המחיר והתנאים נראו לנו מתאימים והזמנו את הרכב. הטיול בלוזון היה הקטע האחרון בטיול הממושך שלנו במדינה. כעבור חודש חזרנו למלון במנילה ולמחרת יצאנו לדרך.
התכנון שלנו היה: ממנילה יום נסיעה לבאגיו, יום נוסף בבאגיו (סה"כ שני לילות בבאגיו), יום נסיעה לסגאדה ועוד שלושה ימים במקום (ארבעה לילות), נסיעה לבנאווי – יומיים נוספים בבנאווי (שלושה לילות). חזרה למנילה / קלארק - סה"כ עשרה ימים. בדיעבד, הייתי מוריד יום מסגדה ומוסיף אותו לבנאווי.
הדרך ממנילה לבאגיו עוברת בחלקה באוטוסטראדה, עד אזור טארלק, וממשיכה בכביש מעצבן העובר בערים וכפרים ועמוס בפקקים ותנועה איטית. עד לתחילת השטח ההררי הדרך די משעממת. מרגע שנכנסת לשטח ההררי ועד לבאגיו הציר הופך למעניין. יש שלושה נתיבים העולים לבאגיו. הדרך המעניינת והיפה היא Kennon Road.
באגיו – עיר הררית נחמדה, עם אויר מזוהם מכלי רכב המנסים לסחוב בעליה. יש בה מספר אתרים שלטעמי בהחלט לא חובה לבקר בהם ולממהרים ניתן לוותר על יום טיול בעיר. הדרך מבאגיו לסגאדה עוברת בנוף עוצר נשימה. נסיעה לאורך קווי רכס עם מדרונות תלולים, טרסות אורז וטרסות ירקות יורדות מהרכסים לכיוון הנחלים שבתחתיתם בעומק של כמה מאות מטרים. כפרים כאילו תלויים ואוכלוסיה דלילה. כביש בטון לא רע אבל ככל שמצפינים הכביש משתבש והופך לדרך עפר. פועלים רבים עובדים בקטעים רבים בסלילת הכביש. הכל בעבודת ידיים. בקטע זה נתקלנו במקום אחד במפולת סלעים שחסמה את הכביש. אין מה לעשות, אלא להמתין. במקרה זה היו במקום כלים הנדסיים שטיפלו בחסימה והכביש נפתח מהר. אורך הכביש כ- 150 ק"מ והדרך אורכת 6-9 שעות, תלוי בסוג הרכב.
סגדה – הפניה מהכביש הראשי לכיוון סגאדה לא מסומנת. שימו לב לאבני הדרך, בקילומטר 8 לבונטוק פונים שמאלה לכיוון סגדה. מכאן מתחילה דרך עפר משובשת שלפעמים הופכת לכביש לאורך 10 ק"מ עד סגדה. אפשר להסתפק ביומיים במקום על מנת לבקר באתרים העיקריים. אם רוצים גם ליהנות מהרוגע והשלווה במקום אפשר להוסיף ימים. מקום טוב למנוחה. העוצר מתחיל בתשע בערב. הכביש מסגדה לבונטוק, 18 ק"מ דרך משובשת בסלילה. נוף יפה. בבונטוק מומלץ להכנס למוזיאון, קטן ומעניין. חצי מהמוזיאון הוא מוזיאון פתוח. שימו לב לתמונות וההסברים על ציידי האדם. מבונטוק אפשר לצאת למסלולים באזור או להמשיך לבנאווי. גם כאן, כ- 50 ק"מ עוברים בכ- 3 שעות. גם בקטע זה הדרך עוברת בנוף מהמם. הכביש משובש מאד ובשלבי סלילה מחדש. מפולות סלעים קורות גם כאן. לפני שיצאנו מסגדה קיבלנו התראה שהכביש חסום כתוצאה ממפולת שארעה יום קודם. אף אחד לא יכול היה להגיד היכן בדיוק המפולת, האם עובדים במקום, ומתי תפתח החסימה (היום או מחר). נכנסנו אפילו למטה המשטרה בבונטוק ע"מ לקבל מידע, אבל מסתבר שאנחנו ידענו יותר מהשוטרים. הציר נפתח רק לפנות ערב.
בנאווי והסביבה מהווים את גולת הכותרת של הטיול בצפון לוזון. לא העיירה עצמה אלא הנוף הסובב אותה לרבות המסלולים באזור באטד ו- Hapao. הנסיעה ל- Hapao, המקום בו התחילה תרבות טרסות האורז לפני 2000 שנה, אפשרית בואן, טרייסיקל ובגיפני. דרך קשה, אבל בנהיגה איטית אפשר לנסוע. הנוף ממש מהמם. השכרת גיפני לטיול לבאטד יקרה ועולה כ- 2000 פזו ולכן מומלץ להתארגן בקבוצה. ממליץ להקצות לאזור בנאווי לפחות 3 ימים. מבנאווי למנילה כ- 340 ק"מ. הנוף יפה, אבל אחרי הנופים שראיתם קודם אתם יכולים בשקט לקחת אוטובוס לילה. הכביש טוב במונחים פיליפיניים.
לינה בצפון לוזון – בסגדה, בונטוק ובנאווי בגסטהאוסים. בבנאווי יש גם מלון המנוהל ע"י משרד התיירות. זהו מלון 3 כוכבים, יקר יחסית (חדר DLX עולה 3000 פזו) אבל שווה בגלל הנוף והפינוק שלאחר טיול מתיש - Banaue Hotel & Hostel.
קרא עוד
