הר הגעש טאאל

Taal Volcano

המקום מעט מרוחק ממנילה, ולא בטוח ששווה את המאמץ להגיע. יש תחושה של הרבה ניסיונות לעבוד על תיירים באיזור במיוחד בסירות שצריך לקחת. צריך לשים לב שהטרייסיקל לא מוריד אתכם אצל חברים שלו ועושים עליכם קופה.

הייתי היום בהר הגעש Taal ובמפלי Pagsanjan.

כולם חברים שלכם במהלך הטיול, עד שמגיעים לרגע של הטיפ שם הם הופכים להיות מאוד אגרסבים.

היום איך שהסתיים השייט הם קפצו עלי ודרשו טיפ ממש לא נתנו לי ללכת, פשוט צריך לבקש יפה שיזוזו לתת את הטיפ שהחלטתם וללכת, הם יבקשו עוד אבל, תמשיכו ללכת ולא לענות להם. בהר הגעש יצלמו אותכם ויציעו לקנות את התמונות, כל תמונה 350 פזו, גם כאן הם מאוד לא נחמדים, אם ממש בה לכם על התמונה, תורידו חצי ויותר הם כבר יסכימו.

ואז מגיע הבום הגדול שזה כמעט 4 וחצי שעות חזרה למלון במנילה.לקחת את זה בסבבה. אין דרך אחרת.

בקשר להר הגעש אפשר ללכת לבית חבד באזור מקטי ויש אפשרות להתארגן עד 7 חברים ברכב של חבד בעלות כוללת של 4500 פזו במידה והנהג של הרב פנוי עדיף על הטיולים בסוכנויות. יש שם אוכל נחמד ואוירה מקסימה. המקום מהמם בהר הגעש העליה מעט קשה אפשר לעלות עם סוס. זה חויה. בכלל במנילה יש 3 דברים לעשות עיר עתיקה הר געש והמפלים.

בעלי סירות מבקשים 1,500-2,000 פזו.

הבחור הזה הוא בעל סירה ובעל תלת-גלגל (טרייק'). רצה 1,000 כדי להשיט אותנו מ-Talisay להר הגעש וסגרנו איתו גם שיקח אותנו מ-Tagaytay ל-Talisay וחזרה (שבדרך כלל עולה 200 לכל כיוון) וגם שישיט אותנו, ושילמנו 1,100 פזו בסך הכל. 63-9104304077+ Edwin

אותנו השיט לצד המערבי של הר הגעש (באותו מחיר), אפשר גם לבקש לצד הצפוני (הקרוב). סידר לאחת מאיתנו סוס ב-700 פזו. ההליכה מהצד המערבי של הר הגעש לא קשה ולוקחת בערך 40 דקות, אפשר בהחלט להיסתדר בלי סוס. הוא הביא אותנו לנקודה על החוף שממנה חותכים לכיוון השביל הראשי שעולה להר והתחברנו לשביל זה. בנוסף שילמנו דמי כניסה בסך 50 פזו לכל אחד.

קחו בחשבון שבדרך חזרה הגלים משפריצים לתוך הסירה. פרשנו עלינו כמה חגורות הצלה. אם יש מעיל גשם דק אז להביא איתכם.

ההגעה ממנילה ל-Tagaytay אפשרית באופנים הבאים:
 1) דרך כביש אגרה מהיר - אוטובוס של חברת JAM בפינת הדרום מזרחית של צומת הרחובות Taft ו- Gil Puyat (Buendia Av.) ל-Balibago ומשם בגייפני ל-Tagaytay שנוסע לטרמינל המזרחי של Tagaytay. משם צריך עוד נסיעה קצרה למרכז העיר Olivarez Plaza. סה"כ כשעתיים נסיעה.
 2) כמה חברות אוטובוסים שיוצאות מ-Passay בפינה הדרום מזרחית של צומת הרחובות Taft ו-Abenida Epifani de los Santos ומגיעים ל-Tagaytay ללא החלפת אוטובוס. אבל זה באוטובוס מאסף שעובר הרבה ערים בדרך ולוקח 3-4 שעות.
 3) יש גם אוטובוס מאסף מרובע- Lawton ומעוד כמה מקומות.

בחזרה יש אוטובוסים מאזור Olivarez Plaza כל 15 דקות לרבעים שונים במנילה. תעלו על זה שנוסע לרובע שאתם צריכים (Passay, או Ayala בשביל Makati, וכו'). זה אוטובוס מאסף והנסיעה לוקחת 3-4 שעות.

אני לא אוהב לכתוב טיפים עם המלצות שליליות לגבי אתרי טבע, אך בכל זאת אחרוג ממנהגי הפעם. הר הגעש טאאל, שנמצא במרחק של שעה נסיעה דרומית ממנילה, נשמע כמו טיול יום חביב מהבירה. עם זאת, כדאי לדעת כמה דברים עליו. הדבר המרכזי הוא שמדובר במקום מאוד מאוד מתויר, אולי המקום היחיד בפיליפינים שבו הרגשנו כך (אם כי לא היינו בבורקאי). כפועל יוצא, מדובר בטיול יום יקר מאוד. זוג לא יוצא בפחות מ-2,000 פסו לתחבורה בלבד (לא כולל הוצאת נוספות), וגם זה רק אם יש לכם עצבי ברזל להתמקח זמן רב בכל פעם.

הר הגעש עצמו סביר, אך בהחלט לא שווה את כל תחושת הגועל. יש מכתש אחד שנראה יפה, אם כי לא אליו מטפסים, אלא למכתש אחר שבמרכזו אגם (זה הרבה פחות פסטורלי ממה שזה נשמע). לאורך כל הדרך (הלא מאוד ארוכה, כ-40 דקות הליכה בשביל מאוד נוח) תתקלו באנשים שינסו להציע לכם מכל הבא ליד, החל מלרכוב את הדרך על סוס (סוס די מסכן, שחוטף לכל אורך הדרך מכות ממי שמוביל אותו), ועד ללחבוט כדורי גולף לתוך האגם (ולאיכות הסביבה שלום).

בנוסף, הם מנצלים את תיירותיות היתר כדי לגבות כסף על כל דבר קטן, לעתים באופן מגוחך לחלוטין. למשל, כשסירתנו עגנה למרגלות ההר, ירדנו אל המים כדי ללכת לחוף, אך המקומיים עצרו אותנו ולא נתנו לנו לרדת עד שהם שמו חתיכת קרש שבין הסירה לחוף (הם קראו לזה “גשר עץ”), ועבור השירות הזה הם כמובן דרשו כסף.

כמות המציקנים במקום גדולה, ולעתים הם לא עוזבים אותך גם כשאתה אומר להם שאתה לא מעוניין והולך לדבר עם מישהו אחר. למשל – כשחיפשנו מקום לישון (אין כאלה במחיר סביר), מציקן אחד, שהציע לנו מקום מרוחק מהעיירה וסירבנו לו בנימוס, הלך אחרינו לכל מקום וביקש מבעל המקום לא להתפשר איתנו על מחיר נורמלי.

הר הגעש טאאל הוא הר געש הנמצא בתוך אגם ליד העיירה Talisay. אפשר להגיע אליה בנסיעה של כשעתיים – שעתיים וחצי, תלוי בפקקים. אנחנו ישנו בעיר Talisay אבל אין שם הרבה מקומות לינה, לכן עדיף לישון בעיר Tagaytay, הנמצאת מעל האגם. או שאפשר לעשות את הסיבוב ביום אחד ממנילה.

מ-Talisay לוקחים סירה לכיוון הר הגעש (עלות 1,500 פסו בעונה הרטובה), לפעמים המדריך כלול במחיר הסירה. שווה לבדוק. אם הוא לא כלול אין צורך לקחת מדריך הדרך ברורה מאוד. כשמגיעים למרגלות הר הגעש, יש אפשרות לקחת סוסים (בעלות 500 פסו) או שאפשר לטפס ברגל (מה שאנחנו עשינו), טיפוס לא קשה של כשעה וחצי עד שמגיעים ללוע הר הגעש ואז מתגלה האגם בתוכו.

זהו אחד הטרקים היפים שעשינו – שווה ממש לא לפספס!

הגענו לטאגאיטאי באוטובוס וישנו שם יום לפני הביקור בהר. בדיעבד, אין צורך לישון שם לילה לפני – אין כמעט מה לעשות בכפר והאוטובוס ממנילה לא לוקח יותר משעתיים אז אפשר לצאת על הבוקר ולא להעביר שם את הלילה. ממרכז טאגאיטאי צריך לקחת טרייסיקל שיורד לאגם ומשם לוקחים סירה להר געש.

כשאנחנו היינו שם זה היה בדיוק אחרי הטייפון אז הרבה חברות לא עבדו והם הרשו לעצמם לדפוק לנו מחיר לסירה – 2,000 פזו. אפשר לרדת איתם במחיר וגם לחכות למטיילים נוספים שיגיעו ולהתחלק במחיר הסירה. כשתרדו מהסירה ישר ינסו לדחוף לכם מדריך וסוס ומסכה לפנים (נגד העשן שעולה מההר געש – שכמעט ואין שם), אין צורך באף אחד מאלה, ההליכה לוקחת 45-50 דקות במסלול לא קשה ומאוד ברור עד למעלה.

כל הסיפור לוקח שעתיים ואתם שוב בטאגאיטאי. בקיצור, מאוד מומלץ לבקר במקום אם יש לכם כמה ימים להעביר באזור מנילה.