”העיר העתיקה של בון“
לאחר מלחמת העולם השניה הפכה בון לעיר הבירה של גרמניה המערבית. לאחר איחודה של גרמניה, בתחילת שנות התשעים חזרה ברלין המאוחדת לשמש כעיר הבירה. מאחר שבון שימשה כעיר בירה זמנית, לא נבנו בה כל מוסדות השלטון מחדש, אלא נעשה שימוש מורחב בארמונות קיימים ששופצו בכדי שישמשו כמקום מושב השלטון. עד היום נותר מעון הרייכסטאג כמעון זמני של הפרלמנט הממוקם בארמון על הגדה המערבית של הריין, מול המוזיאון הזואולוגי. העיר העתיקה, או יותר נכון לומר מה שנותר ממנה, שומרה במצבה. כל שטחה הקטן נכלא בתוך שטח שכל הרחובות/הסימטאות בו הינם מדרחוב. העיר נקיה, שקטה ומפגינה רוגע, בניגוד לקלן הסמוכה והתוססת. את הסיור התחלנו בתחנה המרכזית. חצינו את הכביש הראשי ונכנסנו לרחוב Rost Strassa.
אחרי הקניון הקטן שבדרך, פנינו בפניה השלישית שמאלה לרחוב Windec שבתחילתו נמצא מרכז המידע לתייר. רכשנו במצית היורו את מפת בון. קיבלנו מפה הכוללת מפה מורחבת, קטעי מפות איזורים בבון עליהן מודגשים המבנים העיקריים, מפת התחבורה ומפת העיר העתיקה. בקטע של מפת העיר העתיקה מסומן מסלול סיור הכולל מפרט האתרים המסומנים במספרים על המסלול. המסלול מובהר יפה ומקיף את כל המקומות בעיר העתיקה. סיירנו בקטע החומה, בביתו של בטהובן, יליד העיר, בביניין העירייה הישן, בקתדרלה המרהיבה, בבנייני האוניברסיטה הנמצאים בארמון ששימש את הארכיבישוף. עברנו בבניין האופרה, גדת הריין, בקטעים נוספים של חומת העיר ובעיקר בכיכרות היפות והתוססות במהלך היום. ביקרנו בכיכר השוק שדוכנים לבנים רבים פרוסים בו. לאחר שערכנו הפסקת צהריים, המשכנו באמצעות תחבורה ציבורית למוזיאון הזואולוגי ולבניין הרייכסטאג הישן. אזור שניכר שמשמש למגורים של עשירי המקום. בהמשך, ערכנו נסיעת הכרות עם העיר באמצעות התחבורה הציבורית, ירדנו בכל פעם שעינינו צדה מקום מעניין.
לקראת ערב חזרנו לבון עם חשמלית 18 היוצאת מהתחנה המרכזית של בון והנוסעת במסלול שונה מחשמלית 16 איתה הגענו בבוקר.