10 ימים בטנריף בתקופת הקרנבל - פברואר 2012

טנריף הינו האי הגדול מקבוצת האיים הקנאריים (שבעה איים) הנמצאים באוקיינוס האנלנטי כ-300 ק"מ מחופי אפריקה (מרוקו) וכ-1,500 ק"מ מספרד. גודל האי כ-2,100 קמ"ר. טנריף וכל האיים הקנאריים האחרים הינם חלק מספרד, דבר הבא לידי ביטוי החל בשפה, דרך האוכל ועד למנטליות של האנשים, שמחת החיים והאדיבות שלהם.

בעבר טנריף היתה שייכת לתשעה מלכים של ה-Ghuanches ורק ב-1496 הצליחו הספרדים לכבוש ולהשתלט על כל האי, לאחר מאבק קשה עם הילידים המקומיים.

מזג האוויר בטנריף הוא סוב-טרופי והטמפרטורה במרבית ימות השנה בסביבות °C20-25. שלג יורד לעיתים בחורף על פסגת ה-Teide ואולי בסביבתו.

בטנריף אוכלים סלטים (מעורבים של ירקות ופירות), דגים ומאכלי ים, ארנבת בכל מני צורות הכנה ותבשילים של כבש ועזים. בכל מקום מגישים Mojo (רוטב) בדר"כ שני סוגים עיקריים (לא חריף): אדום -; על-בסיס פלפלים, והשני ירוק -; בדר"כ על-בסיס כוסברה (יכול גם להיות פטרוזיליה).

כמעט בכל מקום ניתן לקנות שוקולד חם עם צ'ורוס (Chocolate con Churros) טריים הנעשים במקום, צ'ורוס הינו סוג של בצק מתוק, עשוי כמו נקניק מגולגל ארוך וממנו חותכים בעזרת מספריים חתיכות, אותן טובלים בשוקולד החם, מעדן.

מומלץ לחלק את השהייה באי לפחות לשני מוקדי לינה: אחד בפוארטו דה לה קרוז והשני בדרום האי באיזור לאס-אמריקס, למרות שהמרחקים הינם לא גדולים ובזמן קצר (כשעתיים ניתן להגיע מקצה לקצה) -; אנחנו בטיול שלנו חלקנו את השהייה לארבעה מוקדים בעיקר כדי ללון בערב בסמוך למוקדים של אירועי הקרנבל.

הקרנבל בטנריף נחשב לשני בחשיבותו לאחר זה של ריו, בברזיל ונערך במהלך חודש פברואר או מרץ, כאשר התאריכים משתנים משנה לשנה וכדאי להתעדכן באתר הרשמי של הקרנבל.

המראה בטיסת איבריה דרך למדריד אל שדה התעופה (הצפוני -; באי שני שדות תעופה) של טנריף (כ-10 ק"מ ממערב לסנטה קרוז הבירה), נוסעים ברכב שהושכר מהארץ אל חלקו הדרומי של האי לעיירה לאס-אמריקאס (Las Americas), בדרך מומלץ לעצור בעיירה קנדלריה (Candelaria). בכיכר המרכזית ליד הים בכיכר ניצבים 9 פסלי ענק של מלכי הגואנצ'וס (המושלים הקדמונים של האי), בכיכר כנסייה הנחשבת כאחת החשובות באי.

בלאס-אמריקאס בחרנו במלון Palace Medetirranean, מלון גדול ומודרני ברחוב המרכזי של העיירה. העיירה הינה מאד תיירותית ומלאה במרכזי קניות ומסעדות. במסעדה מופעים ברוח סוג המסעדה (פלמנקו במסעדה ספרדית, טנגו בארגנטינאית וכד').

אחד הטיולים המדוברים (בעיקר למטיבי לכת) הינו מסלול היורד מהעיירה מסקה (Masca) אל הים דרך צוקי הענק הנקראים "הענקים" (לוס-חיגאנטס -; Los Gigantes), הלוגיסטיקה לטיול זה מלבד הקושי הצפוי (ירידה תלולה במסלול של כ-5 שעות) הינם בעייתיים וכרוכים בהשארת הרכב בנקודת הסיום בעיירה לוס חיגנטס, נסיעה באוטובוס לכיוון מסקה (עובר פעם ביום) או נסיעה במונית ובסיום חזרה בסירה אל העיירה.

ניתן לצפות על הצוקים הענקיים הנופלים לים, מהים, נוסעים דרך הכפרים הקטנים והציוריים, בעירה Santiago del Teide פונים לכיוון העיירה לוס-חיגנטס, קיימת אפשרויות לקנות הפלגה לצפיה בצוקים מהים. מרבית ההפלגות יוצאות בבוקר לצפיה בדולפינים לכיוון דרום מערב ורק אחה"צ חוזרים לתצפית על הצוקים האימתניים.במשך היום, אין הפלגות מתוכננת אך ניתן לשכור סירת מנוע קטנה לשייט עצמי. לבעלי רשיון משיט ניתן לשדרג את הסירונת לכזו בעלת מנוע קצת יותר חזק. מחיר ההשכרה הינו כ-60 אירו לשעתיים. ההפלגה לאורך הצוקים הענקיים עם צורות גיאולוגיות מוזרות וקווי הזרימה צבעוניים מעניינת ביותר.

לאחר מכן ניתן להמשיך בדרכים הרריות מתפתלות עם נופים עוצרי נשימה, עוברים בדרך את מסקה, ומגיעים לפרשת דרכים בעיירה Buenavista del Norte בה פונים מערבה לכיוון Teno. הדרך עוברת על צוקים מעל הים ובכניסה יש שלטי אזהרה בכל השפות שהכניסה אסורה ויש סכנה למפולות בעיקר כשיש גשם ו/או רוח. למרות ההתראות ממשיכים בדרך ומגיעים בסוף לנקודת קצה האי, Teno בה ניצב מגדלור.

מלאס-אמריקאס עולים לשמורת ה-Teide. אנחנו בחרנו לעלות צפונה בכביש המהיר ולפנות מערבה לכיוון הכפים Arico Viejo (הכפר אריקו הישן) ו-Arico Nuevo (הכפר החדש), דווקא הכפר ה"חדש" יותר מעניין וניתן למצוא בו שילוב של וילות מודרניות לצד מערות מגורים חצובות בסלע. הצמחייה באזור מורכבת מסוגים שונים של קקטוסים. ממשיכים דרך הכפרArona , הצמחיה משתנה ליערות מחטיים ומגיעים אל הכפר Vilaflor, ממש בכניסה לשמורת ה-Teide. הדרך מתפתלת ומטפסת לגובה של מעל 2,000 מ', הצמחייה נעלמת ועוברים דרך העננים ומגיעים לאיזורים של סלעים געשיים בכל מני צורות משונות. בדרך ישנן נקודות תצפית המחייבות עצירה וצילומים אל מול נופים מרשימים. ניתן להבחין בהר ה-Teida המיטמר מעל לכל כמעט מכל נקודה. הסלעים מסביב בכל מיני גוונים של חום שחור ואדום כאשר מדי פעם ניתן להבחין גם בצבעי ירוק וכחול, כמובן בתלות במינרלים ובחומרים שהסלעים מכילים.

ניתן ללון ב-Parador de Caniada del Teide שלמרגלות הר ה-Teide. בשמורה מסלולי הליכה רבים לכל הגילאים ולבעלי כל סוגי הכושר. מעבר לכביש מול ה-Parador, יש מסלול שמוגדר לכשעתיים, מסלול מדהים ביופיו, ומזכיר צילומים מכוכב זר, בסופו עלייה לא קלה. על הלנים ב-Parador להזמין ארוחת ערב (אין מסעדות אחרות באיזור), המסעדה יוקרתית וטובה.

השמורה מוגדרת כאחד המקומות היותר טובים בעולם לתצפיות כוכבים, בסמוך קיים מצפה כוכבים עם המון סוגים של טלסקופים.

4 ק"מ צפונית ל-Parador נמצא הרכבל (15 אירו לאדם) המעלה את התיירים לגובה 3,400 מ'. בעלי כושר יכולים להירשם ולקבל אישור מתאים מרשויות השמורה לטפס אל לוע הר הגעש, ה-Teide, עוד 300 מ' בעלייה קשה ולעשות תצפית אל תוך הלוע.

התיירים האחרים מסתפקים בסיור בשני מסלולים אפשריים כל אחד כ-30 דק' (הלוך וחזור). צריך לקחת בחשבון שבתקופה זו מאד קר למעלה ולבוא מצוידים עם כובעים וכפפות.

כשממשיכים צפונה מגיעים לצומת, פנייה ימינה (מזרחה) מובילה לכיוון איזור מצפה הכוכבים. מכאן ניתן לחזור לצומת ולפנות צפונה אל העיירה Orortava, בדרך יש מספר נקודות תצפית שהמעניינת מהן היא נקודה בה מבחינים בסלע מיוחד בעל צורה של פרח עם גרעין מרכזי וממנו יוצאים סלעים בעלי חתך משושה לכל הכיוונים. הסלעים במקום מזכירים את אלו שבברכת המשושים. בעיירה Orotava, רחובות ובתים עתיקים ומעניינים אך אחת האטרקציות המרכזיות שלה הוא בית המרפסות, La Casa de los Balcones. בעיירה יש הרבה מאוד בניינים עם מרפסות מעוצבות ומעוטרות.

הדרך מובילה לכיוון צפון מזרח אל עיר הבירה Santa Cruz.

לאחר לילה קר מאד, כאשר הדרך יורדת מתגלית תופעה מדהימה -; מים שהתעבו על קצות כל השיחים והעצים באיזור, וקפאו בגלל הקור העז. כל הצמחייה נראית כאילו יש לה פרחים לבנים.

מחוץ לשמורה בעיירה Guimer, מצוי מוזיאון לא גדול אך מעניין המציג ומתאר נושא של פירמידות שנמצאו במקום ועושה אנאלוגיה לפירמידות אחרות הנמצאות בעולם מעבר לאוקיינוס. לאחר סיור בין הפירמידות שנראות כמו טרסות חקלאיות. ממשיכים צפונה ועוברים בעיירה La Laguna הסמוכה ל-Santa Cruz. עיירה יותר מודרנית, עם בניינים מרשימים, מדרחובים רבים וחנויות מושקעות.

בעיר סנטה קרוז אין אטרקציות לתיירים, למרות שיש בה מדרחובים, חנויות ומרכזי קניות. מאחר ואנחנו בתקופת הקרנבל, בחרנו במלון Colon Rambla, שנמצא הליכה למרכז העיר אך לא יותר מדי במרכז כדי להימנע מלילות רועשים הצפויים בלילות הקרנבל. המלון הינו מלון קטן וחדיש, נחמד מאד, הצוות מאד אדיב ומאוד משתף פעולה.

בימי הקרנבל מסתובבים ברחובות אנשים מחופשים, קטנים וגדולים, ובכל ערב מ-23:00 ועד 06:00 בבוקר יש הרקדות. הריקודים והשמחה ברחובות -; מזכיר משהו את במות ההרקדה בכל פינה של יום העצמאות (של פעם) משולב עם תחפושות פורים. כל המקומיים תינוקות עד זקנים מחופשים והתחפושות ממש מושקעות!

סיבוב צפונה לסיור בשמורת הטבע Anaga, יוצאים מסנטה קרוז לכיוון La Laguna ופנים לכיוון Las Mercedes, ומשם בכבישים הררים מפותלים לצפון מזרח דרך מצפורי נוף מרשימים. הנופים באיזור שונים לחלוטין מהנופים בדרום האי כאשר יש כמות גדולה של צמחייה בניגוד לדרום החשוף ברובו. עוברים בעיירה Taganana ובסוף מגיעים לנקדת תצפית ב-Benijo. מנקודה זו הדרך לא ממשיכה עוד ויש צורך לחזור באותה דרך. בדרך חזרה עוצרים בכפר Roque de las Bodegas (הסלע של היקבים) ושל אל מול סלע ענק הנכנס למים, עליו ניתן לעשות סיבוב בשביל סלול, ולאכול ארוחת צהרים מדהימה במסעדת דייגים מצויינת (סלט הבית שהכיל תערובת משונה של ירקות ופירות, קיווי, אפרסקים מקופסה, תותים, בננות יחד עם חסה, עגבניות, פלפלים ואבוקדו), מנה מדהימה של תמנונים מטוגנים עם פלפלים אדומים ובצל ודג מקומי מצויין, עשוי על הגריל עם מלח גס).

בחזרה יורדים מההרים לכיוון San Andres. מה שמייחד עיירה זו שבניגוד לכל החופים הסלעיים עם הבריכות הטבעיות שיש בכל כפר ובכל עיירה, ובמספר מקומות חופים עם חול כהה עד שחור, בעיירה זו הביאו מחופי אפריקה חול לבן(?!).

היום זה היום של המצעד הגדול של הקרנבל בסנטה קרוז, בשעה 16:00 לאורך הטיילת ליד הנמל. אמור להתחיל המצעד שמסתבר שהחל כמה דקות מוקדם יותר. מתמקמים בנקודה הכי טובה שמצליחים וצופים במשך 4 (!) שעות במצעד תחפושות של כ-100 קבוצות, שכל אחת מהן במשך שנה מארגנת את המופע שלה ואת התחפושת שלה. במצעד צועדים אלו לצד אלו תינוקות וזקנים, רזים ושמנים וכל קבוצה לא חשוב מה גיל הצועדים עם אותה תחפושת ואותו ריקוד.המצעד מסתיים כבר בחושך, ואז יש זיקוקין.

יוצאים מערבה לכיוון Tacoronte דרך העיירות שלחוף הים עד לנקודה הצפונית ביותר באי Punta del Hidalgo. לאורך החוף יש דרך עפר כבושה שמגיעה אל מגדלור מוזר, מבנה מודרני גבוה מאד. הנוף - חופים סלעיים עם בריכות טבעיות.

בשעה 21:00 מתחיל המצעד המסכם למעשה את אירועי הקרנבל בעיר סנטה קרוז ובו מובילים גברים המחופשים לנשים אלמנות מקוננות, בובת ענק של דג, הגברים הולכים ובוכים כל הדרך(?). תהלוכה מגיעה אל נקודת הסיום רק בשעה 01:30. הצוות המארגן מכין את ה"סרדין" לשריפה. יחד עם השריפה יש מופע של זיקוקי דינור סביב ה"סרדין" העולה באש. בשעה 02:00 מופע של זיקוקים בשמיים.

מגיעים לפוארטו קרוז למלון, Catalonia Las Vegas, הכניסה לרכב דרך אזורים שהכניסה אליהם מוגבלת. למלון אין חנייה דבר שמצריך להסתובב זמן רב ברחובות הסמוכים כדי למצוא חנייה. בימי הקרנבל למצוא חנייה בעיר זוהי כמעט משימה בלתי אפשרית.

המלון Catalonia Las Vegas הינו בינוני. פוארטו קרוז הינה עיירה הרבה יותר "חיה" ותיירותית עם המון מדרחובים ומסעדות והמון תיירים ברחובות.

נוסעים מערבה ל-Garachico, סיבוב רגלי קצר בעיירה ובבריכות הטבעיות שנוצרו מלבה של התפרצות הר הגעש ומשם ישר למערת הרוחות, Cueva del Viento, חובה להזמין סיור (באנגלית) ויש להגיע 1/2 שעה קודם. במקום אתר שבו התגלו מינהרות וולקניות שאורכן המשוער 17 ק"מ (!), המינהרות נוצרו כתוצאה מזרימה של לבה מההר אל הים וכאשר המעטפת החיצונית של נהר הלבה כבר התמצק, המשיכה הליבה של הנהר לגלוש אל הים. המינהרה כאן הינה החמישית באורכה בעולם כשארבע הראשונות נמצאות בהוואי. תופעה מדהימה. עלות הסיור 15 אירו לאדם. לסיור מקבל כל משתתף קסדה ופנס ראש ואנו יוצאים ב-2 מיניבוסים אל אזור התחלת הסיור. סיור קצר בחורש האורנים עם הסברים על כל התופעות הוולקניות וסוגי הלבה השונים "פהואה-הוי", בשפת הוואי האיש שהולך בלי מגפיים, הינו סוג של לבה חלק יותר. ו-"אה-אה" הסוג היותר מחוספס ודוקרני. הרצפה במינהרה מחוספסת וצריך ללכת בזהירות. הקטע המתוייר הינו כ-300 מ'. יש כוונה לפתוח במהלך 2012 עוד שני קטעים קצת יותר אתגריים לסיורים של קבוצות מאד קטנות. במקום ניתן ללמוד הרבה על התופעות המתרחשות באיזורי זרימת הלבה. משך הסיור כשעתיים+.

באיזור זה קיים סוג של מסעדה מסויים, שהמקור שלו הוא יקב ביתי שקיבל אישור למכור גם תבשילים ביתיים, סגנון מסעדות זה נקרא Guachinche, ובהן אוכלים את מה שיש באותו יום, אין תפריט מסודר, והמחירים זולים.

בפוארטו קרוז נערך בערב מרוץ של כ-400 גברים (בודדים או קבוצות) מחופשים לנשים ונעולים נעלי עקב/פלטפורמות בגובה 15-30 ס"מ. לאחר הצגה של כל אחד או קבוצה על הבמה בנקודת הזינוק, הגברים יוצאים לסוף המסלול בתוך העיר בין הרחובות העתיקים המרוצפים, ומשם מתחיל המירוץ חזרה. מדובר במירוץ היתולי עם הרבה צחוקים, יותר מאשר תחרות ריצה רצינית. לאורך המסלול המוני תיירים ומקומיים הנידחקים כדי לראות את המירוץ ולצלם.

נסיעה לשדה התעופה (הצפוני) וטיסה חזרה ארצה דרך מדריד