פולין- מסע שורשים ליוצא טומשוב לובלסקי

אבא שלי בן 81. כבר שנים שאנחנו מנסים לגרום לו לספר מה עבר עליו ועל משפחתו בזמן השואה וכלום...בשנים האחרונות הוא ואימי כבר נסעו פעמיים לפולין בטיולים מאורגנים. הפעם הצלחנו לקחת את אבא למסע אל העבר. יצאנו 4- אני, אחי, אבא וחבר קרוב של אבא.

המסלול כלל סיבוב מוורשה, לודג', קרקוב, זמושץ, לובלין וחזרה לוורשה.

בדרך עברנו כמובן בעיר הולדתו של אבי, טומשוב לובלסקי.

אז יצאנו למסע ב1/6/2015. טיסה לא ארוכה בכלל ונחתנו בוורשה. משם שכרנו רכב (אמנם רק 4 אנשים אבל התפנקנו ושכרנו רנו 9 מקומות וזה היה נוח מאוד ויעיל) ויצאנו ישירות ללודג'.

הכבישים ביציאה מוורשה נוחים מאוד וניווט בעזרת תוכנת ניווט בנייד התגלוה כאמצעי יעיל ביותר.

בהגעה ללודג' רכשנו כרטיס SIM של 6 מגה רק לאינטרנט במחיר זעום של כ20 זלוטי והוא שימש אותנו לאורך כל הטיול לטובת ניווט בWAZE , שיחות והתכתבויות בוואטסאפ וסקייפ. מאוד שימושי.

בלודג' ביקרנו במדרחוב הראשי- אבני השביל הראשי במדרחוב משובצות שמות של מש' שנספו בשואה. לאורך הרחוב בניינים מיוחדים למכביר- שווה לעצור במרכז המידע לתיירים ולקחת ברושור המפרט על כל בניין. לאורך הרחוב פסלים נחמדים של דמויות מההיסטוריה הפולנית.

משם יצאנו לבית הקברות היהודי. בית קברות גדול מאוד ומרשים.

לסיום הסיור בלודג', נסענו לקניון החדש שנבנה על חורבות המפעל הגדול . קניון נחמד מאוד, עם אטרקציות חביבות גם לילדים.

מלודג' המשכנו ישירות לקרקוב. נסיעה לא קצרה, חלקה באוטוסטרדה בתשלום. שימו לב- התשלום נעשה הן בכניסה לאוטוסטרדה והן ביציאה.

בקרקוב ישנו במלון גולדן טוליפ- מומלץ מאוד. מלון חדיש, צוות מקסים וקרוב מאוד למרכז העיר.

למחרת, נסענו לביקור במחנה אשוויץ- בירקנאו. הנסיעה לשם עוברת בעיירות וכפרים ציוריים לגמרי. נופים מרהיבים וירוקים להפליא. באופן כללי, פולין ארץ מדהימה ביופייה. הנסיעה בכל היופי הזה היתה ניגוד גמור למראות שעוד היו צפויים לנו באותו היום. הביקור באשוויץ לבאים עצמאית, הינו בליווי מדריך מטעם המקום. הסיורים נערכים בשפות שונות (אנגלית, איטלקית, פולנית, רוסית ועוד. רק עברית אין...). אחרי השעה 15 אחה”צ ניתן להסתובב עצמאית. הסיורים המודרכים לא נכנסים לביתן 27- שהוא אוהל היזכור.

מאחר ואנחנו סיימנו את הסיור ב15, חזרנו בסופו עצמאית לביתן 27 המרשים מאוד. יש לציין כי המדריכה שליוותה אותנו היתה מקצועית מאוד והאינפורמציה שניתנה לא ניסתה לייפות דברים בכלל, אם כי ההתייחסות היא כוללנית לגבי האסירים שהוחזקו שם (גם צוענים, גם יהודים וגם אסירים פוליטיים פולנים) ואין הדגשה מספקת שהרוב היו יהודים על לא עוול בכפם.

המעבר מאשוויץ לבירקנאו נעשה ע”י אוטובוסים מסודרים מטעם המקום שיוצאים כל 15 דקות לערך.

מאשוויץ יצאנו דרומה לזקפונה. דרך ארוכה יחסית בין יערות מקסימים. ככל שמדרימים הנוף נעשה יפה עוד יותר. הגענו לזקפונה די מאוחר, כשמרבית דוכני השוק כבר נסגרו...עדיין היה נחמד לטייל בעיירה ולשבת במסעדה מקומית (ממש בתחתית המדרחוב בפינה) שכל כולה ריהוט עץ ממזחלות ישנות, עגלות ישנות וכו'. והאוכל...מעולה!

עייפים ושבעים חזרנו לקרקוב.

למחרת יצאנו בסיור מאורגן (הוזמן דרך אתר לונלי פלנט) באתרים הקשורים ליהדות ברובע קז'ימייז'- סיור ממצה ברובע היהודי הכולל את בתי הכנסת, כניסה לבית כנסת הרמ”א, הכיכר הראשית, אנדרטת הכסאות והמוזיאון במפעל של שינדלר. המדריכה מקצועית מאוד ולחברה סיורים נוספים רבים בקרקוב והאיזור- מאוד מומלץ. מאחר והבסיור לאא נכנסים לכל בתי הכנסת, בסיום הסיור המיניוואן הוריד אותנו בכניסה לרובע היהודי והמשכנו בסיור עצמאי. נכנסנו גם לבית כנסת אייז'ק המרשים ובעל האקוסטיקה המדהימה.

אבא זכר שגם בבית הכנסת בטומשוב לובלסקי היתה אקוסטיקה מצויינת שכזו, וכנראה ששניהם נבנו ע”י אותו אדריכל.

נכנסנו גם לבית הכנסת טמפל המרשים לא פחות.

למעוניינים במידע על הרובע, יש הסברים מצויינים באתר של מינהל חברה ונוער http://noar.education.gov.il

בסיום הסיור עלינו עם מונית לטירה – וובל קאסל. נהג מונית שיכור, במונית שחצייה מתפרק, מדבר איתנו פולנית וצוחקקקקקק….אכן חוויה בפני עצמה.

הטירה מקסימה, אך חלקים רבים בה בתשלום. מאחר וזמנינו היה קצר, בעיקר התרשמנו מהנוף והיופי וירדנו רגלית חזרה דרך הפארק למרכז העיר ולמלון.

אחרי התרעננות קצרצרה, נסענו היישר למכרות המלח בויליצ'קה. סיור מדהים במכרות, אם כי לא קצר, השאיר אותנו המומים מהיופי והעבודה שנעשתה שם. לא לוותר.

ביומינו הרביעי למסע, יצאנו אל עבר זמושץ', כשבדרך עצירות במחנה בלזץ' ובעיירה של אבא- טומשוב לובלסקי. מאחר והיה זה יום ראשון, הכל היה סגור ולא ניתן היה להיכנס למוזיאון בבלזץ'.

מחנה בלזץ' אינו מהמוכרים. מדובר במחנה שפעל זמן קצר בלבד והושמדו בו כ-500,000 איש במהירות וללא השארת עקבות כלל. כלל המחנה נשרף לחלוטין ללא זכר. גילוי הזוועות נעשה כשהרוסים הגיעו לאיזור לאחר המלחמה ובחפירות לבנייה נמצאו עצמות אדם.

במחנה יש אנדרטה מרשימה ביותר- בצידי האנדרטה אבני בזלת ובאמצעה שביל שהולך ונהיה צר ובעל חומות גבוהות והולכות. בקצה, קיר ועליו שמות יהודיים-פרטיים בלבד (שכן אין כל רישום למשפחות שנרצחו פה). בשבילים היורדים מימין ומשמאל לאבני הבזלת, מצויינים המקומות מהם הובלו הניספים למחנה זה.

לאחר הדלקת נירות לזכר בני משפחתינו שנרצחו במחנה בלזץ', המשכנו לעיירה טומשוב- לובלסקי, מרחק 10 דקות נסיעה משם. בעיירה לא נותר סימן ליישוב היהודי שהיה בה. במקום בו היה בית הכנסת, ישנו מדשאה ענקית המשמשת ילדים למשחקי כדור. מאחר ולאבי היתה מפה של היישוב מלפני המלחמה, נעזרנו בה לזיהוי המקום בו היה ביתו. לסבא של אבי היה בית מלאכה למברשות וביתו של אבי היה בסמוך לבית המלאכה. אבא סיפר שהיה מסתובב בעיירה עם אחיו הקטן לבד (היו בני 6 ו-4) והמרחקים היו קצרים יחסית. כיום העיירה “גלשה” אל תוך היער והמרחק ליער הסמוך כבר ארוך יותר…

נכנסנו ליער אליו ברח אבי ומשפחתו ושם הקלטנו אותו מספר את סיפור הבריחה שלהם. פעם ראשונה שזכינו לשמוע את אבי מדבר על התקופה הזו.

אבא טוען שהסיפור שלו לא מעניין ושמחפשים רק סיפורים של ניצולים ממחנות וכדומה...לכן עד היום סרב לתת עדות ביד ושם וגם עכשיו מסרב. טוב נו, לפחות יש עכשיו הקלטה מסודרת להעביר לשם

בדרכינו הלאה לזמושץ', עצרנו בעיירה לנצוט. לצערינו מזיאון הכרכרות נפתח באותו יום רק ב14:00, כך שלא הצלחנו להיכנס אליו. אם זאת, נכנסו לבית הכנסת הקטן. בית כנסת זה אינו פעיל עוד ומשומר ע”י פולני מקומי דובר עברית שעושה את כל עבודות השימור בעצמו.

בהגיענו לזמושץ' קיבל את פנינו טורניר רכיבת אופניים...כך ש”זכינו” לראות את הקפות הסיום של הטורניר.

למחרת , לאחר סיור בבית הכנסת בזמושץ' ובמוזיאון הנשק, שבנו לטומשוב- לובלסקי לסיור קצר נוסף וחזרנו לבלזץ' לסיור במוזיאון.

בבלזץ' קיבלה את פנינו אווה, מנהלת המקום, דוברת אנגלית. בהבינה שמדובר ביליד טומשוב, הכניסה אותנו לחדר הישיבות וכך התפתחה לה שיחה של מעל שעה בה אבי מספר על החיים בטומשוב ועל משפחתו. צילומים סרוקים שהבאנו איתנו רגשו אותה מאוד ולאחר חילופי מיילים, אנחנו בקשר להעברת חומר על המשפחה ותמונות נוספות.

בהמשך נסענו לבית העלמין בטומשוב לובלסקי. בית העלמין נשמר ע”י גברת פולנייה מקסימה שגרה בסמוך (ודוברת רוסית) ואצלה המפתח. לצערינו המקום מלא בעשבייה וכמעט בלתי אפשרי להגיע לקברים הרחוקים. אם זאת ישנה אנדרטה מרשימה ובה הדלקנו נרות.

היום השישי למסע- נסיעה ללובלין.

בדרך מחפשים את יער איבזיצ'ה. ביער הזה קיים בית קברות יהודי ישן.

לבית הקברות הזה הובלו יהודים מהאיזור ונורו ישירות לבור הריגה סמוך. בעיירה היה כומר שעזר רבות לאוכלוסייה היהודית. במותו, ביקש להיקבר בבית העלמין היהודי. ביער כיום יש 2 אנדרטאות- אחת לזכר הקהילה היהודית והשנייה לכומר. כמו כן, בשנים האחרונות נאספו שברי מצבות ונבנה מהן בית תפילה קטן ביער.

כדי להגיע למקום יש להיכנס עד לשער מפעל המלט/בנייה ביישוב. מצד שמאל של שער המפעל יש גרם מדרגות שנכנס לתוך היער. בסוף המדרגות תגיעו לבית, ומאחורי הבית שביל צר שנכנס ליער. הליכה קצרה ותגיעו לאנדרטאות.

בהמשך היום הגענו למיידנק. מחנה גדול מאוד וסמוך כ”כ לעיר. מדהים איך הצליחו להגיע לכזה “מפעל” מרשים בלי שאף אחד מתושבי העיר יגלה ויעשה משהו…

במחנה אנדרטה הבנויה כולה מאפר גופות שנמצא בשטח בסיום המלחמה.

בהגיענו ללובלין קיבל את פנינו פסטיבל תרבות. המשמעות- הופעות רחוב רבות ברחבי העיר העתיקה לכל אורך הערב והלילה וכניסה חינם למצודה ולמוזיאון בקצה העיר העתיקה.

לארוחת הערב פנינו למסעדה היהודית בעיר העתיקה- ZYDOWSKA RESTAURACJCA. ברחוב RYNEK 9. היה משעשע וטעים והלם לחלוטין את ערב יום השישי.

למחרת המשכנו לישיבה הגדולה בלובלין שכיום משמשת כמלון אילן. בתחתית המלון קיים בית כנסת פעיל שנשמר ע”י פולני מקסים. ניתן לראות שם תמונות מחיי הישיבה בעבר וכן מהליך השיפוץ שעברה לפני מס' שנים. בדרך לוורשה עברנו בעיירה קז'ימיש דולני- עיירה תיירותית לחלוטין ומדהימה ביופיה. נכנסו לבית הכנסת שכיום הוא מוזיאון קטן, עלינו לבית העלמין ובו קיר ענק המורכב כולו משברי מצבות וכמובן שאי אפשר בלי אכילת לחם התרנגול הייחודי למקום.

יומינו השמיני למסע כולל ביקור בבית העלמין היהודי בוורשה, המוזיאון החדש לתולדות היהדות וסיור בדרך הגבורה.

בית העלמין גדול ומרשים. את גיא ההריגה שבאמצעו הפולנים כיסו לחלוטין בטענה שמבקרים רבים נפלו שם….כמה עצוב...כיום יש רק שלט קטן ועמודים קטטנים שתוחמים את השטח. בגלל שכוסה לקח לנו הרבה זמן למצוא את המקום….

המוזיאון היהודי החדש מאוד מרשים, אם זאת חסר בו איזשהו איזכור לנושא הקמת מדינת ישראל…

ביציאה המוזיאון קיבל את פנינו משמר כבוד באנדרטה. מסתבר ששר הביטחון הקנדי הגיע וכל נבחר ציבור שכזה נלקח לטקס באנדרטה וביקור במוזיאון. יפה כשלעצמו.

משם המשכנו לסיור בדרך הגבורה והלאה לעיר העתיקה שכמעט כולה שחזורים בלבד…

לאחר ארוחת צהרים מאוחרת במסעדה מצויינת בכניסה לעיר העתיקה- מסעדת מו מו, המשכנו לסיור בעיר העתיקה ואי אפשר בלי קצת קניות בעיר…

מאחר ולנו במלון נובוטל צנטרום המצויין, הגישה לכל מקום היתה קלה ביותר בעזרת אוטובוסים או טראם. וכך חסכנו חיפושי חנייה מתישים לרכב הגדול שלנו…

יומינו האחרון בפולין כלל חיפוש אחר מוזיאון מרד גיטו וורשה שלצערינו התברר לבסוף שסגור ביום שלישי...והגעה למס' בתים באיזור הגיטו היהודי ואל חומת הגיטו.

לאחר ביקור בקניון הענק של וורשה- ארקדיה- ועוד השלמות קטנות בC&A ליד המלון, ארזנו, עייפים אך מרוצים ונסענו לשדה התעופה.

כמה טיפים-

1. לטובת תקשורת וניידות- לרכוש כרטיס SIM ולהשתמש בו ללא רכישת חבילות חו"ל מהארץ (והן מאוד יקרות)
2. כניסות לכל מקום עולות כסף….בתי כנסת נעים סביב 3-9 זלוטי לאדם. כניסות לשירותים במקומות רבים 1-3 זלוטי. להחזיק הרבה כסף קטן.
3. חנייה- חנייה ברחוב בד”כ כרוכה בעלות בין השעות 10-18 בערב. העלות לא גבוהה ונעה סביב 4-8 זלוטי לכל היום.
4. בערים גדולות קל להתנייד באוטובוסים/טראם.
5. הפולנים מאוד אדיבים- גם אם לא דוברי אנגלית, הם ינסו להבין אבל יענו חזרה בפולנית…
6. WAZE עובד נהדר לניווט בפולין, אם כי אין שם משתמשים רבים ולכן אין שיתוף…
7. שער חליפין להמרת כסף די זהה בנתב”ג ובפולין אז שווה לצאת מהארץ עם זלוטי.
8. ניתן להזדכות על מע”מ בפולין על קנייה מעל 200 זלוטי. צריך לבקש מילוי טופס בחנות ואח”כ לגשת למכס בשדה התעופה. קצת טרטור אבל מקבלים כסף מזומן במקום (בשער חליפין מטורף אז עדיף לקחת זלוטי ולקנות איתו בשדה).