ביום ראשון אכלנו ארוחת בוקר ברשת נוספת שאהובה עליי בלונדון http://goodlifediner.com/ , היה טעים ונעים ויש להם ערכות חמודות מאוד לילדים שכוללות צבעים, מדבקות וחוברת הפעלה, בעקרון כמעט בכל מקום שאכלנו נתנו משהו קטן לילדים, אבל שם היה הכי מושקע. משם המשכנו לכיוון אמבקמנט על מנת לשוט לגריניץ. בדרך עברנו במקרה ליד מחט קליאופטרה עם שני פסלי הספינקס שלרגליה שהיו מרשימים יותר משזכרתי.
שטנו בסירה של התחבורה הציבורית לגריניץ (ניתן לשלם באויסטר אבל זה לא נכלל בכרטיס חופשי שבועי או במכסה היומית), הצלחנו לתפוס מקום בשורה הראשונה ונהנו מאוד מהשייט.
בגריניץ ביקרנו בספינה cutty sark אשר בתוכה יש תצוגה של חיי הספנים והסברים על המטען והמסלולים. ההמתנה בתור לא הייתה ארוכה מידיי (כ-10-15דקות) ובכניסה ילדים מקבלים כרטיס להחתים בתחנות השונות. יואב נהנה מאוד להתרוצץ בין הקומות השונות ולהכנס לחדרים על הסיפון. לדעתי מתאים בעיקר אם מגיעים עם ילדים.
לאחר הביקור בספינה הסתובבנו מעט בשוק ובחנויות סביבו ובאחת מחנויות המזכרות נתקלנו בבובות פרווה (שמוכרים גם בסטימצקי, ויש ליואב כבר בובה מהסדרה) ויואב מצא כלבלב בשם טובי (לכל בובה יש תג שם) ולא הסכים להפרד ממנה, קנינו את טובי ומאותו רגע הוא ליווה אותנו בכל הטיול. נכנסו למרקס אנד ספנסר וקנינו קצת אוכל לפיקניק בפארק ליד. היה ממש כיף לעשות פיקניק, להסתכל על העוברים ושבים ולהנות מהאוירה. יואב גם אאכיל את היונים בשיבולת שועל שהבאתי במיוחד לברווזים ובשאריות האוכל שלו.
לאחר שנגמר כל האוכל ולא נשאר מה לתת ליונים יואב הסכים להמשיך. התלבטתי מאוד אם להכנס למוזיאון הימאות הסמוך או לעלות לקו האפס אך החלטתי שהיה לנו מספיק ימאות ליום אחד ושקו האפס לא מאוד יעניין את יואב ולכן המשכנו באוטובוס ל-O2. מיד לאחר הירידה מהאוטובוס ראינו את הדוכן שמוכר כרטיסים לרכבל האמירויות (שלשמו הגענו לאיזור) ורכשנו כרטיסים הלוך חזור. מסתבר שבלי לומר לנו מכרו לנו את הכרטיס שכולל גם כניסה לתצוגה קטנה שקשורה לתעופה שהתכוונתי להכנס אליה אבל מרגיז שלא שאלו בכלל אם אנחנו רוצים או לא.
התור לרכבל היה יחסית ארוך אבל בתוך מבנה ומזל שכך כי היה קר והיו רוחות חזקות. התור התקדם מהר ויצאנו לדרך ברכבל. היה ממש נחמד גם ליואב וגם לי. זווית חדשה לתצפית על לונדון.
לאחר הנסיעה ברכבל נכנסו לתצוגה שהייתה חמודה אך ממש ממש קטנה. החלק הכי נחמד היה סרטון שמראה את מסלול המזוודה מרגע שמוסרים אותה בצ'ק אין ועד בטן המטוס מנקודת המבט של המזוודה. יואב ראה את הסרטון 3 פעמים והיה ממשיך עוד אם לא הייתי מנתקת אותו ממנו.
אכלנו ארוחת ערב בווגאממה שסמוכה ל-O2, כלומר אני אכלתי נודלס טעים ויואב ניקר קצת בצלחת אורז לבן עם חתיכות עוף 
. קנינו קצת אוכל למלון לארוחת בוקר (היה במלון מיני בר דבר שהיה מאוד נוח, במיוחד עם בררן אוכל רציני שכזה) וחזרנו למלון ברכבת התחתית. יואב מאוד אהב את הקו הזה של הרכבת מכיוון שיש הפרדה של קיר זכוכית בין הרציף לרכבת עם דלתות שנפתחות אחרי עצירת הרכבת, מה שמנע את הרעש בזמן כניסת הרכבת לתחנה.
למחרת, יום שני בשבוע, אכלנו ארוחת בוקר קלה בחדר ויצאנו לכיוון מוזיאון הטבע. בדרך עברנו ליד החנות של דיסני, מכיוון שיצאנו מוקדם יחסית ויואב ביקש, הסכמתי להכנס בתנאי שלא קונים בביקור הזה כלום ואם נראה משהו שנרצה נחזור בערב. משם המשכנו למוזיאון הטבע ואז גליתי שחבל שהתעקבנו בדיסני, לא חשבתי על כך שה-1.5 הוא יום חג באנגליה, היה בכניסה למוזיאון תור שהגיע מעבר לפינה ונמשך ונמשך, וזה עוד כשהגענו רבע שעה לפני הפתיחה. חיכינו בתור כ-45 דקות ונכנסנו פנימה. מכיוון שהיה לי תיק יחסית כבד החלטתי להשאיר אותו בשמירת חפצים, גם זו הייתה טעות, מסתבר שמשלמים לפי משקל, לא שאני מבינה למה..., יצא לי לשלם 5פאונד. סיבה נוספת שזו טעות תתברר בסוף הביקור.
נכנסו למוזיאון והתחלנו לשוטט. אני התאכזבתי מאוד משתי סיבות, הראשונה, זכרתי את המוזיאון מרשים בהרבה, במיוחד החלק של תצוגת הדינוזאורים וגם זכרתי איזור שמדמה יער גשם ולא מצאתי אותו, והשניה היא שהיה עמוס עד כדי בלתי נסבל. שוטטנו במוזיאון כשעתיים והגענו ליציאה. אבל אז הבנתי שזו לא היציאה שנכנסו ממנה אלא זו שבקצה השני של המוזיאון... כלומר התיק שלנו נמצא בקצה השני של המוזיאון. בדקתי עם אחת העובדות ומסתבר שאין ברירה אלא לחזור את כל הדרך חזרה וזאת עם ילד שנמאס לו ורוצה לצאת. למרות זאת יואב הפגין בגרות רבה וחצינו בזריזות את המוזיאון מבלי להתעכב עד ליציאה ההמקורית.
בסך הכל יואב דיי נהנה מחלק מהמוזיאון (הדינוזאורים ורעידת האדמה בעיקר) אבל הדוחק ממש הפריע לשנינו.
משם הלכנו לאכול צהריים (פיצה) במסעדה סמוכה וקינחנו בעוגיות של בן'ס קוקיז – יאמייי.
המשכנו באוטובוס לכיוון ארמון קנזינגטון. ברגע שירדנו מהאוטובוס התחיל לרדת גשם אז ברחנו לתוך חנות של TKMAX שהייתה ממש מאכזבת (בוורשה מצאתי שם מציאות רציניות, בעיקר לילדים ופה הכל נראה כמו סחבות מהשוק). אחרי כמה דקות הגשם פסק ויצאנו לדרך, בדרך ראינו את שגרירות ישראל בלונדון שנמצאת ממש מול ההארמון. כשהגענו לארמון יואב לא רצה להכנס וויתרנו, טיילנו מעט בגן המקסים והמשכנו לבריכה העגולה שבגני קנזינגטון. שם יואב רצה להאכיל ברווזים בשיבולת השועל שהבאנו להם, אבל מסתבר שהיונים בלונדון ממש אלימות ועפו עליו ועל הברווזים.
המשכנו לטייל לכיוון גן השעשועים לזכרה של הנסיכה דיאנה. שם גיליתי שגני השעשועים בלונדון (לא יודעת אם כולם, אבל השלושה שאנחנו דגמנו) מגודרים, יש שומר, יש קיוסק קטן בכניסה עם שתיה חמה ונשנושים והכי חשוב יש שירותים נקיים מאוד שמותרים לשימוש לילדים בלבד (באחד הימים היה גם ממש קר וגילינו שהשירותים אפילו מחוממים). יואב מאוד מאוד נהנה מהגן. בכל התמונות שראיתי באינטרנט מופיעה רק ספינת הפיראטים אבל מסתבר שיש לגן עוד כמה חלקים קסומים.
לסיום היום לקחנו לחדר ארוחת ערב, יואב ארוחת ילדים עם נאגטס ממקדונלדס ואני אוכל טעים מפרט. החל מערב זה חזרנו על הסידור הזה כל ערב, יואב מקדונלדס (כבר הכירו אותי בסניף ליד המלון) ואני גיוונתי עם פרט/ITSU/וסאבי וכדומה, זה היה סידור מעולה מבחינתי, כי פיצה ומקדונלדס כל יום במשך 8 ימים זה יותר מידיי אפילו בשביל אוהבת ג'אנק פוד כמוני.
אגב, ביום הזה צויין בארץ יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל והיה לי מוזר מאוד לטייל ולהנות, פעם ראשונה שיצא לי להיות בחו"ל בתאריך הזה, לא בטוחה שאעשה זאת שוב...
