למי שקרא את רשומתי על "היהודים האחרונים של אתיופיה" זוכר כי הסיבה שבה בחרתי להתחיל את חיפושי אחר בית כנסת יהודי באדיס אבבה , היא כניסתו של חג החנוכה. אמנם לא חגגתי את חג החנוכה עם בני המקום , עם זאת במהלך חיפושי נפל מזל בחלקי לפגוש את אחת הדמויות המיוחדות ביותר שאפגוש במסעי. ויש האומרים מהדמויות הצבעוניות ביותר הקיימות באתיופיה עצמה ובאפריקה בכלל. ולמרבה ההפתעה יש לו קשר הדוק ביותר למדינתנו. אני מדבר כמובן על הרופא היהודי, אמריקאי מניו יורק, דוקטור ריק הודס .
סיפורו של דוקטור הודס ומעשיו הוא לא פחות ממדהים ומעורר השראה . לרופאים מהמערב הבאים לאפריקה, איידס היא גולת הכותרת. דוקטור הודס הוא בין המומחים היחידים באזור המטפל במחלות עמוד שדרה, סרטן ומחלות לב . הוא עובד באתיופיה , הוא היועץ המרכזי של המיסיון הקתולי במסגרת "מאמא תרזה" וכמו כן לא פחות חשוב , הוא אחראי לבריאותם של עולי אתיופיה לארץ ישראל, חלקו בעליית יהודי אתיופיה ב"מבצע שלמה" היה גדול לאין שיעור ,זהו רק קמצוץ מהישגיו ופועלו בתחום הרפואה . ריק כל כך נקשר לחלק ממטופליו , במיוחד לצעירים ביניהם , שהוא הרגיש צורך אישי להצילם מילדות רעבה וקשה, הוא אימץ לא פחות מ11 ילדים משל עצמו , אך כמו שאמר לי במפגש בינינו "אני מרגיש כי כל צעירי אתיופיה , הם ילדי" , והוא אכן מטפל בהם באותה חמלה ונחישות של אב לבנו.
במהלך חג החנוכה ידעתי שמפגש עם אנשי קהילת קאצ'נה , הרואים וחיים כיהודים לכל דבר, כבר לא יתקיים עד הנר האחרון. באותם ימים שהיתי באדיס אבבה עיר הבירה . לאחר שכבר השלמתי עם העובדה כי לא אחגוג ואציין את החג , מזלי האיר לי פנים . פגשתי באמריקאי ובריטית אשר עושים פעילויות התנדבתות ברחבי אתיופיה , בעיקר באדיס אבבה . שוחחנו מעט על כל מיני דברים , מאיפה הגענו ומה מטרתנו באתיופיה. שוחחתי על החגים שבפתח , חג המולד אצלהם וחג החנוכה אצלי, שיתפתי אותם בניסיוני לחגוג את חג החנוכה עם בני עמי אך ללא הצלחה. ואז למעשה זה התחיל , הבחור האמריקאי סיפר לי על רופא יהודי הגר באדיס אבבה , ריק הודס שמו , לפי התלהבותו וסיפוריי מעשיו נראה כי הוא מדבר על גיבור על יותר מאשר על אדם , בשר ודם . פרטי התקשרות לא היו לו , עם זאת הוא נתן לי טיפ , ללכת לקליניקה בא הוא מבקר פעם פעמיים בשבוע. המפגש היה בתחילת החג מה שנתן לי מספיק ימים ליצור איתו קשר ואולי לעשות בכל זאת נר אחד בודד .
יום למחרת הגעתי לקליניקה שהאמריקאי ציין , איתרע מזלי וריק לא היה , קצת לחץ על הפקידים במקום והשגתי את הטלפון של עוזרו . שיחה נוספת והטלפון של ריק היה בידי.השיחה הראשונה עם דר' הודס הייתה מאוד נעימה , הצגתי את עצמי , והוא כמובן זיהה אותי כישראלי . הסברתי לי כי אני מחפש בית כנסת שחוגג את חנוכה , לא חיכיתי חלקיק שנייה והוא התעקש כי אעשה את אחד מערבי החג הקרובים בביתו , עם משפחתו ומספר לא מבוטל של אורחים. כמובן שאישרתי את בואי מייד , קבענו להפגש יומיים אחר כך באותה קליניקה אליה הגעתי .
המפגש עם דר' הודס באותו יום היה מהפנט , איש נמוך קומה ,זריז ונמרץ . העברנו את מעט הזמן עד לסיום עבודתו בקליניקה עצמה. הוא בדק מספר חולים בזמן שאני התלוותי וזכיתי לראות חלק מעבודתו בקרוב. הוא נתן הוראות אחרונות לאחים ואחיות שהיו במקום לפני לכתו ואז נפרד מכולם לשלום. לפני הנסיעה לביתו עברנו במספר מקומות , למעשה התלוותי אליו רב שעות היום, זה נתן לי הזדמנות לשאול אותו עוד על מעשיו באתיופיה, המקרים בהם טיפל , איכות המתקנים הרפואים ועוד. ריק אהב לספר ולא הסתיר פרט מחיוו , העובדה שהיה גלוי ודיבר על חוליו בהתלהבות אכן מרשימה, רק מחזק את האגדות שנסובו סביבו ועל מחויבותו לעבודה. כשסיפר לי את מספר הילדים אותו אימץ התרשמתי מאוד , מעטים האנשים המסוגלים לנהל את סגנון חיוו הלא שגרתי , לעזוב חיי נוחות בארצות הברית ולבוא לאחת המדינות העניות בעולם .
כשהגענו לביתו היו כבר מספר אורחים , מלבד ילדיו המאומצים איתם שוחחתי באריכות , היו שם שתי משפחות יהודיות מאמריקה , שתיהן הגיעו לאתיופיה מאותה סיבה, אימוץ . בחור יהודי מאוסטרליה העושה השתלמות ברפואה עם דר' ריק ובחורה אמריקאית שבאה לאתיופיה מאותה סיבה. כמו כן היו שם עוד מספר אורחים , עמיתים לעבודה וחברים קרובים . התחלנו את הערב בהדלקת נרות , ריק אמר מספר מילות תודה לאורחים והוסיף עוד כמה מילים משלו. התפנינו לאכול ממזנון פתוח שהעוזרות הכינו , התערבבנו בין האורחים כשריק מוודא שכולם שמחים ומרוצים . משיחות עם הסטאז'רים שלו התברר כי הוא אדם נערץ , תנאי הסינטריה ובתי החולים באתיופיה לא מהטובים בעולם וריק נאלץ לא פעם להלחם בגופו ונפשו על כל חולה.
לקראת סוף הערב היה כבר מאוחר , רב האורחים פרשו למלונות בהם שהו . ביתו של ריק היה ממוקם רחוק משלי , לכן העברתי את הלילה בשינה על הספה בסלון , זה נתן לי עוד קצת זמן להכיר את ילדיו הבוגרים שבאו במיוחד לראות את אביהם. יום למחרת יצאתי מאוד מוקדם לא לפני שהודתי לדוקטור הודס מכל הלב. מתברר כי הוא עושה לא מעט ערבים כאילו , עצם העובדה שקיבל אותי ואירח אותי בביתו מראה על פתיחותו. אצל דוקטור ריק הודס כולם שווים . חג החנוכה היה סתם עוד חג בגולה , אלמלא דוקטור הודס.
סיפורו של דוקטור הודס ומעשיו הוא לא פחות ממדהים ומעורר השראה . לרופאים מהמערב הבאים לאפריקה, איידס היא גולת הכותרת. דוקטור הודס הוא בין המומחים היחידים באזור המטפל במחלות עמוד שדרה, סרטן ומחלות לב . הוא עובד באתיופיה , הוא היועץ המרכזי של המיסיון הקתולי במסגרת "מאמא תרזה" וכמו כן לא פחות חשוב , הוא אחראי לבריאותם של עולי אתיופיה לארץ ישראל, חלקו בעליית יהודי אתיופיה ב"מבצע שלמה" היה גדול לאין שיעור ,זהו רק קמצוץ מהישגיו ופועלו בתחום הרפואה . ריק כל כך נקשר לחלק ממטופליו , במיוחד לצעירים ביניהם , שהוא הרגיש צורך אישי להצילם מילדות רעבה וקשה, הוא אימץ לא פחות מ11 ילדים משל עצמו , אך כמו שאמר לי במפגש בינינו "אני מרגיש כי כל צעירי אתיופיה , הם ילדי" , והוא אכן מטפל בהם באותה חמלה ונחישות של אב לבנו.
במהלך חג החנוכה ידעתי שמפגש עם אנשי קהילת קאצ'נה , הרואים וחיים כיהודים לכל דבר, כבר לא יתקיים עד הנר האחרון. באותם ימים שהיתי באדיס אבבה עיר הבירה . לאחר שכבר השלמתי עם העובדה כי לא אחגוג ואציין את החג , מזלי האיר לי פנים . פגשתי באמריקאי ובריטית אשר עושים פעילויות התנדבתות ברחבי אתיופיה , בעיקר באדיס אבבה . שוחחנו מעט על כל מיני דברים , מאיפה הגענו ומה מטרתנו באתיופיה. שוחחתי על החגים שבפתח , חג המולד אצלהם וחג החנוכה אצלי, שיתפתי אותם בניסיוני לחגוג את חג החנוכה עם בני עמי אך ללא הצלחה. ואז למעשה זה התחיל , הבחור האמריקאי סיפר לי על רופא יהודי הגר באדיס אבבה , ריק הודס שמו , לפי התלהבותו וסיפוריי מעשיו נראה כי הוא מדבר על גיבור על יותר מאשר על אדם , בשר ודם . פרטי התקשרות לא היו לו , עם זאת הוא נתן לי טיפ , ללכת לקליניקה בא הוא מבקר פעם פעמיים בשבוע. המפגש היה בתחילת החג מה שנתן לי מספיק ימים ליצור איתו קשר ואולי לעשות בכל זאת נר אחד בודד .
יום למחרת הגעתי לקליניקה שהאמריקאי ציין , איתרע מזלי וריק לא היה , קצת לחץ על הפקידים במקום והשגתי את הטלפון של עוזרו . שיחה נוספת והטלפון של ריק היה בידי.השיחה הראשונה עם דר' הודס הייתה מאוד נעימה , הצגתי את עצמי , והוא כמובן זיהה אותי כישראלי . הסברתי לי כי אני מחפש בית כנסת שחוגג את חנוכה , לא חיכיתי חלקיק שנייה והוא התעקש כי אעשה את אחד מערבי החג הקרובים בביתו , עם משפחתו ומספר לא מבוטל של אורחים. כמובן שאישרתי את בואי מייד , קבענו להפגש יומיים אחר כך באותה קליניקה אליה הגעתי .
המפגש עם דר' הודס באותו יום היה מהפנט , איש נמוך קומה ,זריז ונמרץ . העברנו את מעט הזמן עד לסיום עבודתו בקליניקה עצמה. הוא בדק מספר חולים בזמן שאני התלוותי וזכיתי לראות חלק מעבודתו בקרוב. הוא נתן הוראות אחרונות לאחים ואחיות שהיו במקום לפני לכתו ואז נפרד מכולם לשלום. לפני הנסיעה לביתו עברנו במספר מקומות , למעשה התלוותי אליו רב שעות היום, זה נתן לי הזדמנות לשאול אותו עוד על מעשיו באתיופיה, המקרים בהם טיפל , איכות המתקנים הרפואים ועוד. ריק אהב לספר ולא הסתיר פרט מחיוו , העובדה שהיה גלוי ודיבר על חוליו בהתלהבות אכן מרשימה, רק מחזק את האגדות שנסובו סביבו ועל מחויבותו לעבודה. כשסיפר לי את מספר הילדים אותו אימץ התרשמתי מאוד , מעטים האנשים המסוגלים לנהל את סגנון חיוו הלא שגרתי , לעזוב חיי נוחות בארצות הברית ולבוא לאחת המדינות העניות בעולם .
כשהגענו לביתו היו כבר מספר אורחים , מלבד ילדיו המאומצים איתם שוחחתי באריכות , היו שם שתי משפחות יהודיות מאמריקה , שתיהן הגיעו לאתיופיה מאותה סיבה, אימוץ . בחור יהודי מאוסטרליה העושה השתלמות ברפואה עם דר' ריק ובחורה אמריקאית שבאה לאתיופיה מאותה סיבה. כמו כן היו שם עוד מספר אורחים , עמיתים לעבודה וחברים קרובים . התחלנו את הערב בהדלקת נרות , ריק אמר מספר מילות תודה לאורחים והוסיף עוד כמה מילים משלו. התפנינו לאכול ממזנון פתוח שהעוזרות הכינו , התערבבנו בין האורחים כשריק מוודא שכולם שמחים ומרוצים . משיחות עם הסטאז'רים שלו התברר כי הוא אדם נערץ , תנאי הסינטריה ובתי החולים באתיופיה לא מהטובים בעולם וריק נאלץ לא פעם להלחם בגופו ונפשו על כל חולה.
לקראת סוף הערב היה כבר מאוחר , רב האורחים פרשו למלונות בהם שהו . ביתו של ריק היה ממוקם רחוק משלי , לכן העברתי את הלילה בשינה על הספה בסלון , זה נתן לי עוד קצת זמן להכיר את ילדיו הבוגרים שבאו במיוחד לראות את אביהם. יום למחרת יצאתי מאוד מוקדם לא לפני שהודתי לדוקטור הודס מכל הלב. מתברר כי הוא עושה לא מעט ערבים כאילו , עצם העובדה שקיבל אותי ואירח אותי בביתו מראה על פתיחותו. אצל דוקטור ריק הודס כולם שווים . חג החנוכה היה סתם עוד חג בגולה , אלמלא דוקטור הודס.
לפרטים נוספים על דוקטור ריק הודס ניתן לשלוח הודעה
