טיול משפחתי באוסטריה - 10 ימים של טיולים וטבע עם פעוט

במהלך השנים, תמיד תכננו את החופשות והטיולים הזוגיים שלנו במאי-יוני או בספטמבר-אוקטובר, כדי להימנע מהמחירים ומהעומס. השנה למדנו, לראשונה, על השקר הגדול שנקרא "חודש אוגוסט" בגני ילדים, ופתאום הבנו יותר למה זה החודש העמוס ביותר בשדות התעופה והאטרקציות בארץ. אז חשבנו שאם אנחנו בכל מקרה צריכים להיות בחופש מהעבודה – עדיף לנו לעשות את זה בחו"ל, במקום לנסות להמציא תעסוקה לפיצק פעלתן בן שנה וחצי, שלא כל כך כולל שהייה בחוץ – כי חם מדי.

חיפשנו מקום שלא יהיה רחוק מדי (בכל זאת, טיסה עם פעוט), לא חם, ועם נופים יפים, כפרונים ומסלולי טיול בטבע. מזל שהפיצק זורם על מנשא. ואוסטריה עונה על הכל: קרחונים, אגמים, מסלולי נופים ירוקים אינסופיים ובתים כפריים בדרך, ברמה שבערך כל שלוש דקות רצינו לעצור כדי לצלם. הנה מה שיש לי להגיד בקצרה (יחסית) על הטיול, וכשיהיה לי טיפה יותר זמן, אכתוב גם פוסטים ארוכים יותר על המקומות הספציפיים.

טיסה

טסנו עם לופטהנזה. לא יודעת איך זה בחברות אחרות כי אף פעם לא עשיתי את זה, אבל הם מאוד ידידותיים לילדים – נתנו לכל ילד מתנה קטנה בהתאם לגילו. אנחנו קיבלנו בהלוך גרביים ובחזור בובה של מטוס, וילדים גדולים יותר קיבלו מדבקות, חוברות צביעה ועוד. חוץ מזה, יש עשרות אפשרויות של אוכל במהלך הטיסה (ברמה שאני הזמנתי מנה הודית צמחונית – סתם כדי לראות מה יוצא – וזה היה מעולה), ואפשר לבחור את ההעדפה במהלך הזמנת הכרטיסים.

הטיסה הזו למינכן נבחרה כי העדפנו לטוס בטיסה ישירה (לא התחשב לנו לרוץ עם פעוט בקונקשנים קצרים ו/או לבזבז זמן בקונקשנים ארוכים), כך שטיסות לזלצבורג או לאינסברוק נפסלו על הסף, ואיכשהו יצא פחות משתלם ונוח לטוס לווינה. וגם משום מה השכרת הרכב שם היתה יקרה יותר.

רכב

הזמנו פולקסווגן פסאט מ-Europecar, מתוך מחשבה שאנחנו מעדיפים לשבת בנוח באוטו, ושיהיה מקום לכל הציוד, במקום להצטופף. במקום זה, איכשהו קיבלנו אופל אינסיגניה, שבנוסף להיותה מאוד מרווחת, היתה מצוידת מאוד (הכל היה אוטומטי: הכיסאות, המראות, מערכת ה-GPS המובנת, ההתראות שבדרך וכו'). תא המטען שלה עצום, כך שהצלחנו להכניס אליו מזוודה גדולה (28 אינץ'), צ'ימידן גדול (ובו, בעיקר, מנשא הטיולים), שני תיקי עליה למטוס וטיולון (לא קטן – בייבי ג'וגר). כך שהפיצק ישב בכיסא המרווח ששכרנו לו מאחורה, ואחד מאיתנו יכול היה להצטרף אליו בנוחות, בפעמים שבהן הוא ממש איבד סבלנות עם הדרך.

בהקשר הזה, חשוב לדעת שצריך לקנות מדבקת vignette - לנסיעה בכבישים המהירים באוסטריה לפני שעוברים את הגבול. אפשר לקנות את המדבקה בתחנות דלק שלאורך הכביש הראשי בצד הגרמני. אישור לעשרה ימים עולה 8.80 אירו (נכון לאוגוסט 2016), ויסמנו לכם את התאריך על המדבקה. שימו לב: מדובר בתחנות שנמצאות ממש על ה-Autobahn, ואין צורך לרדת לרדת לעיירות הסמוכות ולחפש תחנות דלק שם. מה שכן, אין יותר מדי התראה לפני הכניסה לאוסטריה, אז נסו לעצור ברגע שאתם רואים תחנה. אנחנו בסוף הגענו לתחנה שנמצאת בערך ק"מ מהגבול, אבל נראה שיש אפשרות לקנות גם בצד הכביש ממש ליד הגבול (בדרך חזרה, לדוגמה, בכלל לא שמנו לב שעברנו את הגבול).

לינה

בעשרת הימים שלנו שם, ישנו בחמישה מקומות שונים: בשלושת הימים הראשונים עשינו מעין "טיול נודד" ובכל יום מצאנו מקום אחר לישון בו בדרך, אחר כך היינו שישה לילות במלון דירות שהזמנו מראש, ובלילה האחרון ישנו במלון בשדה התעופה במינכן (B&B Hotel Munchen Airport, נוח ופונקציונלי), כדי שלא נהיה בלחץ להגיע לטיסה בבוקר. זה התגלה כהחלטה טובה, כי בסוף לק לנו 4.5 שעות (!!!) לנסוע את ה-180 ק"מ שבין ארמון הלברון (זלצבורג) לשדה התעופה.

בדיעבד, אני חושבת שהיינו עושים את זה אחרת, והיינו מחלקים את הלילות אחרת: שניים שלושה לילות בכל מקום וממשיכים הלאה. כי לישון לילה אחד בכל מקום זה מתסכל (לפרוק את האוטו ולהחזיר אליו הכל, להרגיל את הפיצק למיטה חדשה, לקוות שתהיה מיטת תינוק וכו'), ולדעתי לישון באותו המקום שבוע זה גם לא הכי נוח. בעיקר אם יש דברים קצת יותר רחוקים שרוצים לעשות. עושה רושם שבאוגוסט תוכלו תמיד למצוא מקום לישון בו, מבלי להזמין מראש, ובתנאי שאתם מוכנים להתפשר על משהו (ואז זה יכול לעלות 55 אירו לצימר) או להשקיע כסף (ואז יש חדרים ב-70-80 אירו במלון).

מלון הדירות שלנו, MONDI-HOLIDAY SEEBLICKHOTEL היה ב-Grundlsee, שנמצאת שעה וחצי מזלצבורג. המקום נבחר במקרה, ובסוף התגלה כבסיס די נוח להגיע לרוב המקומות, ועדיין – חושבת שהייתי מעדיפה להיות בו פחות ימים (וגם לא מאוד אהבנו את המלון, אבל על זה ארחיב בפוסט אחר).

בכל מקרה, זוהי החלוקה על פי ימים שלנו:

יום 1: אינסברוק. זה מקום נחמד להעביר בו את היום הראשון, כי הוא נמצא רק משהו כמו שעתיים משדה התעופה של מינכן. מרכז העיר יפה, וממש נחמד לשוטט בו, בטח אם עייפים אחרי הטיסה והנסיעה לפה. אנחנו לא תכננו נכון את הזמן, אבל תיאורטית, תכננו להגיע לטייל באחד הערוצים שבסביבה – Wolfsklamm (בערך שעה נסיעה צפון-מזחית לאינסברוק) או Leutascher Geisterklamm (קצת פחות משעה צפונית לאינסברוק). שניהם נראות יפים, לא יקרים יותר מדי (2-5 אירו, אני חושבת) ובשניהם יש מסלולים מסודרים ולא ארוכים מדי.

כאמור, בגלל שלא התארגנו כמו שצריך מראש, בילינו את היום באינסברוק, אך לא ישנו בה והמשכנו בדרך עד לעיירה אקראית כלשהי (Waidring), שאז נגמרה לפיצק הסבלנות.

יום 2: בבוקר נסענו למפלי קרימל (Krimml), והתחלנו לעלות במסלול שמוביל לראש המפל. השביל תלול והדרך לא מאוד קלה, ובדרך יש כל מני "גיחות" למרפסות תצפית. אחרי בערך שעה החלטנו שלא בא לנו לעלות עוד וחזרנו למטה. הכניסה עולה 7.5 אירו לאדם.

משם נסענו לקפרון, מתוך מחשבה (מוטעית) שהסכר נמצא ממש לידו. כעבור נסיעה לחניון, נסיעה באוטובוס, עליה בפוניקולור ונסיעה באוטובוס נוסף – הגענו. בתחנה הסופית, אפשר ללכת על הסכר וליהנות מהנופים שבשני צדדיו (כשבאחד מהם יש את קרחון Kitzsteinhorn). בנוסף, יש מספר שבילי הליכה בטבע הירוק שבאזור, אבל אנחנו הגענו מאוחר, אז הספקנו לשהות במקום רק שעה וקצת.

בדיעבד, עדיף לדעתי לנסוע ישירות לקפרון ולישון בה. הדרך בין קפרון לאינסברוק אורכת כשעתיים (ואפילו עוברת דרך וולפסקלאם). אפשר בעיקרון לעבור קודם במפלים, לפני שמגיעים לקפרון (כמו שאנחנו עשינו), ורק אז להמשיך לקרחון ולסכר. המינוס הוא שזה לוקח עוד שעה להגיע מקפרון לסכר והאוטובוס האחרון מהסכר יוצא (בקיץ) בחמש אחרי הצהריים, אז זה קצת מגביל את משך השהות שם אם עושים את שניהם באותו היום. הביקור בסכר/קרחון עולה כ-20 אירו לאדם.

יום 3: גרוסגלוקנר – התחנה הראשונה של הכביש הזה (ב-Fusch) נמצאת במרחק של פחות מחצי שעת נסיעה מקפרון. הכביש עצמו הוא באורך 48 ק"מ, ועולה 35 אירו לרכב לנסוע בו. בכניסה מקבלים מפה, עם רשימה של 12 תחנות שאפשר לעצור בהן בדרך. ברוב התחנות יש שירותים, מסעדה וחנות מזכרות. בחלקן יש גם מגרשי משחקים לילדים. הדרך יפהפייה ויש נוף מרהיב (כמובן, של קרחון הגרוסגלוקנר) ושלל נקודות עצירה יפות – לפיקניקים, טיולי הליכה מסודרים או ספונטניים וסתם מקומות לצלם בהם. אפשר להעביר כאן חצי יום בכיף, אפילו יותר אם יש לכם זמן וכוח.

פה עשינו את הטעות הגדולה של הטיול: המשכנו ישר למקום הלינה בגרונדלזי, ואחרי כביש נוף (שנסענו בה הלוך-חזור), נסיעה של שלוש וחצי שעות היתה לא חכמה בכלל. הדבר הנכון לעשות היה, כנראה, להישאר עוד לילה בקפרון ולהמשיך הלאה רק בבוקר (גם ככה היה מזג אוויר רע למחרת). אבל היה לנו מקום מוזמן – אז נסענו.

יום 4: היה יום קר, גשום ומעורפל אז העברנו יום בדירה ובסביבתה. ניסינו ללכת לטייל, אבל היה גשום מדי.

יום 5: עוד יום קר וגשום. נסענו לדאכשטיין, למערות הממותה והקרח (בערך חצי שעה נסיעה). הביקור בכל אחד מהן אורך כשעה, ויש כרבע שעה הליכה בין המערות למרכז האינפורמיישן (צריך לחזור לשם בכל פעם). אפשר לעלות עוד עם הרכבל וללכת לתצפית ולטיולים רגליים, אבל מזג האוויר לא איפשר את זה אז ויתרנו. כרטיס לשתי המערות + רכבל עלה 37 אירו (!) ולדעתי אפשר לגמרי להסתפק במערת הקרח (30.80 אירו), ואפשר לקנות כרטיס משולב לכל האטרקציות (43.30 אירו). מה שנחמד, זה שאפשרו לנו לקנות את הכרטיס למערות, ואם מזג האוויר יתבהר, יכולנו רק להוסיף את ההפרש לכרטיס "הכל כלול", מה שכמאמור, לא קרה.

יום 6: הבוקר התחיל קצת אפרורי, אבל הוא התבהר מהר מאוד, אז נסענו להאלשטאט (Hallstat, בערך חצי שעה נסיעה). בדרך יש נקודות עצירה ממש יפות עם ספסלים, שולחנות פיקניק, דשא ונופים מהממים של האלשטאטזי (האגם). אין יותר מדי לעשות בעיירה עצמה, אבל נחמד מאוד (מאוד!) סתם לטייל בה, ליהנות מהנופים, מהבתים הקטנים ומהאווירה. אחרי הצהריים נסענו ל-Bad Ausee, העיר "הגדולה" ליד גרונדלזי (שלושה רחובות במקום שניים). יש בה נחל נחמד עם דשא וגלידריות, ומגרש משחקים קטן. אל תבנו על חנויות בגדים. נראה שרוב האנשים (בעיקר הנשים) לובשים תלבושות מסורתיות (!)

יום 7: אחרי יום מנוחה, רצינו עוד יום טיול. בגלל שפספסנו את הערוצים שליד אינסברוק, החלטנו לטייל בערוצים באזור שלנו עכשיו. אז נסענו ל-Lammerklamm (בערך שעה ורבע נסיעה), וטיילנו לאורכו במשך כשעה וחצי. יש גשרים ומדרגות לאורך הקירות, וכל הזמן אפשר לראות את המים שלמטה. לקראת סוף המסלול יש נקודה שאפשר להיכנס בה למים. לא ניסינו, אבל לא מופרך שממש קר בהם. אחר כל המשכנו למפלי גולינג (כ-40 דקות). הרבה פחות מרשימים מקרימל (גם זולים בהרבה – 2.5 אירו). והטיול קצר יותר. עדיין נחמד, ובטבע.

יום 8: נסענו לגוסאוזי (Gosausee) במחשבה שיש שם טיול קליל, שאפשר לעשות עם עגלה (כי מישהו שפגשנו אמר לנו את זה). יכול להיות שזה נכון, אבל מדובר כנראה במסלול שמקיף את האגם. אנחנו בחרנו לעלות ברכבל למעלה ולטייל שם. מדובר בטיול על מדרונות סקי (בחורף), שבקיץ הם חשופים וירוקים, עם נופים יפים וכמה מסעדות. ירדנו ברגל למטה לאגם במסלול לא מאוד קשה, אבל יותר מאתגר ממה שציפינו (כשעה וחצי-שעתיים הליכה בתוואי לעתים בוצי עם פיצק על הגב).

אחרי הטיול נסענו לנוח באגם Odensee, שנמצא כרבע שעה נסיעה מגרונדלזי. היה מזג אוויר נפלא, ונראה שזה המקום שהמקומיים מגיעים אליו בשביל לעשות כאילו הם בים – משתזפים, משכשכים במים ורובצים על הדשא בין העצים.

יום 9: זלצבורג. תכננו על יום מלא בעיר הגדולה, אבל היה ממש חם מדי, והיינו עייפים עוד מאתמול. אז רק עלינו למבצר (מאוד לא מומלץ עם עגלות), טיילנו קצת במבצר, אכלנו קצת פרעצלים ונסענו להלברון. שם לא נכנסנו לתוך המבנים, אלא רק שוטטנו קצת על הדשא והלכנו לסיור של המזרקות. משם תכננו נסיעה קלילה למינכן, למלון ולנוח, אבל כאמור – הנסיעה ארכה 4.5 שעות. נראה שלא היתה סיבה מיוחדת לכך. יכול להיות שזו סתם שעת העומס של הכביש הזה.

יום 10: הטיסה היתה רק ב-12:00, אז היה זמן לקום בנחת, להחזיר את האוטו ולמצוא את עצמנו בשדה התעופה. הטרמינל לארץ הוא באופן מפתיע (לא) מרוחק ומבודד מהשאר. אחרי שהגעתם אליו, קחו בחשבון שאם תרצו לאכול או לעשות קניות, תהיה לכם הליכה יחסית ארוכה לאזור "הרגיל" ותצטרכו לעבור בדיקה בטחונית נוספת כשתחזרו.

עוד קצת דברים שחשבתי שכדאי לחלוק על אוסטריה:

1. השימוש בשירותים הציבוריים הוא כמעט תמיד בתשלום כלשהו, בדרך כלל בין חצי אירו לאירו (כן! גם אם שילמתם 35 אירו בשביל האטרקציה).
2. גם החניה תהיה בדרך כלל בתשלום, לא משנה כמה המקום שהגעתם אליו נידח (אפילו בגרונדלזי ובבאד אאוזי היה צריך לשלם, פחות או יותר בכל מקום). במקומות פופולאריים יותר, כמו האלשטאט, החניה כמובן יקרה יותר (שילמנו משהו כמו 7 אירו ליום, ואני חושבת שהמקסימום היה 8). האמת, זו היתה אחת מהסיבות שחתכנו מזלצבורג מוקדם משתכננו – החניה של יום שלם היתה עולה 20 אירו.
3. לנו היה אוטו דיזל, והמיכל שלו הספיק למעל 800 ק"מ, כך שתדלקנו פעמיים בכל הטיול. שימו לב שהדלק יקר משמעותית בכביש המהיר מאשר במקומות אחרים (ברמה של 15 אירו הפרש).
4. אני לא יודעת אם זו רק החוויה שלנו, אבל נראה שאנשי השירות לא מאוד שירותיים, ועונים רק על מה שנשאלים, כולל במרכזי מידע לתיירים: בדאכשטיין לא אמרו לנו שיש הליכה למערות, למרות שירד גשם והיינו עם פעוט, פשוט כי לא שאלנו; בזלצבורג הייתי צריכה לשאול ספציפית איך מגיעים לטירה (למרות שהמפה כבר היתה פרושה בינינו והיא המליצה על הטירה!), היא לא המליצה על אף מקום מלבד הטירה והמוזיאונים על מוצארט – למרות ששאלתי – וכשניסיתי לברר על חניונים זולים יותר (כי, כאמור, 20 אירו ליום), היא פשוט משכה בכתפיה; וכבר הזכרתי את השירות במלון. בקיצור. אם אתם רוצים תשובות ברורות – תשאלו שאלות ממוקדות, וקוו שמי שאתם מדברים איתו מבין אנגלית.
5. שימו לב שיש מים מוגזים ומים מינרליים. אם זה משנה לכם – ודאו קודם, זה לא תמיד ברור על הבקבוק.
6. מסתבר שיש הרבה כלבים באוסטריה. אני יודעת כי הפיצק נבח על כולם. באותו ההקשר, יש גם הרבה מכוניות, אופנועים, אופניים ומקורות מים. סתם, שתדעו גם.