אחרי הרבה מאד זמן בלי טיסה משפחתית (מלחמה, מילואים, תינוקת חדשה...), ובהגעת הרכש החדש לגיל חיסון חצבת ושפעת (כלומר, חצי שנה), הוחלט לחפש יעד כריסמסי. שילוב של המלצות, צורך בנגישות לעגלה, ומחירי כרטיסי הטיסה, הובילו אותנו לבחירה בוינה!
קצת רקע ומנהלות
אנחנו:
משפחה עם 3 ילדות - גילאי 6, 3, חצי שנה.
תכנון:
כרגיל, תכנון טיול אצלי כולל קודם כל קריאת חומר, המלצות וטיולים של אחרים פה בלמטייל ובקבוצות הפייסבוק הייעודיות, רישום האטרקציות/מקומות הרלוונטיים בקובץ דוקס (כולל, לפי הצורך, שעות פתיחה, מחירי כניסה וכו), וסימון האתרים על מפת גוגל. ככה לאט לאט נבנה הטיול וההבנה מה רוצים לראות, מה קרוב למה, מה הגיוני לעשות מתי.... עד לתכנון שלד של הימים ואופציות חלופיות. בפועל אנחנו מחליטים תוך כדי תנועה מה עושים כל יום, לפי החשק, ההספקים, מזג האוויר.... אבל העובדה שהכל כתוב וידוע מאפשרת לנו בדיוק את הגמישות הזו.
טיסות:
אוסטריאן, יציאה בצהריים, חזרה בבוקר. נכון, למעשה פספסנו ימי טיול, אבל כמסקנה מהטיול הקודם, עדיף עם הילדות טיסות יום ולא טיסות לילה, שמשבשות לנו את כל היום. מה גם שזה עלה פחות....
הטיסות היו בסדר גמור, סה"כ בזמן, את העגלה מפקידים ממש ליד המטוס ומקבלים ממש בירידה ממנו. בכרטיס הבסיס מותר טרולי לכל נוסע (חוץ מהתינוקת, שהעגלה במקום הטרולי בשבילה), אבל אנחנו הרחבנו למזוודות שיהיה לנו מקום לכל בגדי החורף. בטיסה מקבלים כוס מים ולפני הנחיתה שוקולד מוצארט (תכלס לא טעים 😂), אפשר לרכוש כמובן סנדוויצ'ים או שתייה....
דירה:
yourapartment, שמצאנו בבוקינג. הדירה ברובע 2, ממש ממש על המטרו. נכון, זה לא ברובע 1, אבל גם ככה הרבה אטרקציות בוינה מפוזרות ברובעים שונים ומצריכות מטרו, ופריסת המטרו כלכך טובה, שלגמרי מספיק דירה על המטרו, גם עם ילדים. בתמורה ל"מרחק", משלמים משמעותית פחות.
הדירה הייתה גדולה ומרווחת, הנחיות כניסה ברורות, יש מעלית, הייתה סה"כ נקייה, אבל בהחלט לא מתוחזק מספיק - כסאות האוכל טיפה מתקלפים, פה ושם קילופים בקירות, הוילונות בסלון לא נסגרים עד הסוף.... ידענו את זה מחוות הדעת בבוקינג, והחלטנו שזה שווה לנו את המחיר, הקרבה למטרו והגודל של הדירה, ובאמת היינו מרוצים בסה"כ (נניח הייתי נותנת 8/10).
שני דברים חשובים על הדירה - לא מקבלים שום דבר, כולל שקיות זבל, סבון כלים, שמן לטיגון, טבליות כביסה... צריך להביא / לקנות הכל (יש כמה סופרים קרובים, כולל לידל ושפע מרקט שזה הסופר הכשר).
דבר שני, יש בה חימום מרכזי (ומזגנים לקיץ), שעובד ממש טוב! אנחנו הגענו בערב והוא היה כבוי והחלונות פתוחים, אז הדלקנו גם את החימום וגם את כל המזגנים על 30. עד שהלכנו לישון עוד היה קריר, חשבנו שזה לא עובד טוב והלכנו לישון ככה..... קמנו מזיעים את החיים 🙈😅 מסתבר שלוקח לו זמן אבל הוא עובד מצויין. יתר השהות התרמוסטט נשאר על 23.5 מעלות, והיה בדירה חמים ונעים.
תחבורה:
אם כבר הזכרתי את המטרו - כל ההתניידות בוינה היא בתחב״צ, בעיקר במטרו. רכשנו כרטיסי חופשי-72 שעות באפליקציית wienmobile, מאד נוח! ילדים עד גיל 6 נוסעים חינם (ובחופשות לאומיות גם עד גיל 15). כיוון שיובל בדיוק בת 6 וצריכה כרטיס, עשינו חישוב שיותר זול לקנות כרטיס אחד של vienna city card, שכולל גם הוא נסיעות ל72 שעות + ילד חינם + הנחות, ויוצא זול יותר משני כרטיסי 72 שעות רגילים (אין הנחות לילדים בכרטיסים האלה). שימו לב שאחרי שבוחרים תאריך הוא פשוט מופעל, לא צריך לעשות כלום לפני נסיעה, אבל צריך שהוא יהיה זמין להראות לפקחים, כולל פספורט. ראינו פקחים פעם אחת בטיול, עומדים ביציאה מאחד הקווים...
המטרו נגיש לעגלות/נכים עם מעליות בכל תחנה למעט שתיים (תחנת רתהאוס (בניין העירייה) ועוד אחת), אבל לפעמים לא ברור איפה המעלית וצריך לחפש אותה בהמשך הרחוב...
העברות:
קיבלנו הטבה מבוקינג מונית משדה"ת למלון בחינם. בגדול זה עבד טוב - הגדרנו מראש כמה אנחנו ואיזה כסאות צריך, ואכן הגיע רכב גדול מספיק עם כסאות מתאימים, וחיכה לנו ביציאה עם השם שלי על שלט, ואפילו שלח הודעה לוואטסאפ איפה הוא מחכה. מה שכן, יש להם הגדרה שהם מחכים 45 דקות. עם 3 ילדות כולל תינוקת ועגלה, לוקח זמן לרדת, לאסוף הכל, למצוא את המזוודות, פיפי של אחרי הטיסה לכולן... בשלב מסוים הוא שלח לי שהוא יכול לחכות רק עוד 2 דקות, למרות שכתבתי לו שאנחנו לוקחים את המזוודות ובאים! בפועל הוא משך טיפה וחיכה לנו עוד כמה דקות עד שמצאנו אותו, אבל זה בהחלט משהו שצריך לקחת בחשבון, כי יכולנו להישאר בלי דרך ההגעה המתוכננת....
בכל מקרה, גם פה, יש תחבורה ציבורית ממש טובה - יש רכבת מהירה (CAT), ויש רכבות "פרבריות" שהן יותר זולות (rex, s7...). הרכבות הלא מהירות מגיעות ממש עד לתחנת פראטר, שהייתה מול הדירה שלנו, ולכן בחזור לקחנו אותן. היה ממש נוח. שימו לב שהכרטיס לא כלול במלואו בכרטיסי 72 שעות, כיוון שזה נחשב מחוץ לוינה. יש אפשרות לשלם רק על ההפרש, אבל את זה ניתן לעשות רק פיזית בתחנה, או לרכוש באפליקציה של obb במחיר המלא. כיוון שמסתבר שיש הנחה לכרטיס משפחתי, ההפרש יצא לא משמעותי, והעדפנו לרכוש אונליין.
מזג אוויר:
טוב, בואו נדבר על זה. הלחיצו אותנו כמה קפוא, היו אפילו שאמרו שזה לא הגיוני לקחת לשם ילדים וכולנו רק נסבול. התארגנו על תרמיים, גטקסים, כפפות סקי... מה לא. ואללה, הגזמה ממש. התרמיים שלנו ההורים נשארו במזוודה (כמו שאמר בעלי - בלבנון היה באמת קר, פה נעים), של הבנות נלבשו לפעמים אבל בעיקר כי הגדולה נהנתה ללבוש רק חולצה תרמית מתחת למעיל, והאמצעית רצתה להיות כמו הגדולה 😂. כן אגיד שהיה מאד מאד נוח שיש את העגלה, ככה שיכולנו לפשוט וללבוש דברים בקלות ולאכסן למטה בסל. אם אין, שווה להביא תיק שאפשר לדחוף אליו כל מיני כוכבים וכפפות...
לסיכום - לילדות חולצה ארוכה ופוטר או רק חולצה תרמית, מכנסי פוטר, מגפיים אטומים (דקתלון), מעיל טוב, כובע, לפעמים עטו גם צעיפים וכפפות (לבחירתן מתי). הקטנטנה עם בגד גוף ארוך, אוברול פליז, אוברול עבה של קולומביה ושמיכה שמתלבשת על העגלה. אני הייתי עם סריג ומעיל קולומביה, טייץ פליז ומעליו מכנסיים, בעלי עם חולצה קצרה/ארוכה וקולומביה, שנינו עם חימום אוזניים ורק כשממש קר חמצוואר וכפפות. לצורך קנה מידה, המעלות כשהיינו היו סביב 3-7, עם יום אחד שפונקנו בשמש ונושק ל10 מעלות, ללא גשם.
ואחרי כל החפירה של לפני 😂 לעניין לשמו התכנסנו -
הטיול!
יום 0 - יום הטיסה.
הגעה לנתב"ג שעתיים וחצי לפני (כי התעכבנו בדרך) הייתה די מדויקת, אבל בלי הרבה זמן לאכול לפני הטיסה. כאמור הפקדת העגלה ממש לפני העלייה, בטיסה עצמה מקבלים רק מים ובסוף שוקולד. עבר בסדר גמור יחסית...
בירידה, כמו שכתבתי, כדאי למהר לצאת כדי להגיע למונית.
הגעה לדירה עם הוראות ברורות (יש מפתח בכספת בכניסה וכו). כיוון שהגענו בערב, בן הזוג ירד להביא טייק אוואי ממסעדה ששמענו עליה הרבה מאד המלצות - taeko ramen. חייבת להודות שלא נפלנו. הראמן שלי היה נחמד, של בעלי ושל הבנות בינוני וטיפה חסר טעם... האמצעית לא זרמה על לטעום אפילו וביקשה מנה חמה 🙈😂. בכל מקרה סגר פינה ולישון!
יום 1
במקור תוכנן יום שיטוט בעיר העתיקה, ביקור במוזיאון המוזיקה, ארוחת צהריים ליד המוזיאון, שנצ בדירה ואחהצ בשוק הגדול של בניין העירייה...
טוב, תוכניות לחוד ו-3 ילדות בחו"ל לחוד 😂
בבוקר כרגיל אני קמה מוקדם עם הקטנה גם ככה, ויורדת לחפש סופר לקנות דברים לארוחת בוקר. הבעיה שעשיתי את הטעות של להזמין את הגדולות להצטרף 😅 עד שהצלחנו להתארגן כולן, להתלבש בכל השכבות והכובעים, למצוא את הסופר... טעות שנייה שהלכתי ללידל במקום לשפע מרקט (כי בלי ילדים זה כיף לחפש דברים שלא מכירים)... אז דמיינו אמא עם עגלה עם קטנה שמתחילה להתעייף אבל לא מצליחה להירדם כי הכל חדש, הגדולה עם העגלה של הסופר, האמצעית בת 3 הולכת לכל מיני כיוונים, ועכשיו צריך להבין איפה כל דבר ומה כתוב בגרמנית ואיך בכלל כותבים מלח?? (Salz, אם תהיתם). בקיצור, לקח הרבה מאד זמן, ובסוף כשחזרנו לדירה גיליתי שלא קנינו שמן (אז אי אפשר להכין ביצים), ושהגבינות כולן עם עירית (כולל הקוטג). אז ארוחת בוקר של מעדן תות (לפחות הוא היה מוצלח) לחמניות טריות בלי כלום, ויאללה לצאת כברררר!
הגענו לתחנת סטפאן פלאץ כבר כמעט ב-11:30, והאמצעית כבר מתחילה להתעייף מעודף הגירויים, הליכות, מטרו... סיור בעיר כבר לא יהיה.
אגב, בניגוד להמלצות שראיתי, לי נראה מוזר להביא עוד עגלה לילדה בגיל כזה שכבר הולכת מזמן והרבה, אבל בפועל באמת היה לה קשה והיא התעייפה הרבה. כן הבאנו טרמפיסט שמתחבר לעגלה של הקטנה, הבעיה שהוא לא היה טוב 😂 כל רגע התפרק, ובסוף ויתרנו עליו. טרמפיסט טוב היה לגמרי משדרג לנו את הטיול!
הסתובבנו טיפה בסביבה, עצירה לקפה ועוגות (והנקה) ב-oberlaa - יש קומה עליונה עם מעלית שמאד נעים לשבת בה, והעוגות היו טעימות ממש!
חזרנו לסיבוב קצר בשוק - הקתדרלה מאד מרשימה (לא עלינו כי כאמור האמצעית הייתה עייפה ולא התאים, אבל שמועות שהנוף מלמעלה שווה, ועדיף לעלות במעלית), השוק חמוד אבל די קטן. טוב לפתיחת הטיול, בהמשך אחרי שרואים את השווקים הגדולים, הוא לא מרשים בכלל 😄
חשקה נפשנו בנקניקיות, ולא מצאנו בשוק, אז קפצנו לאיזה דוכן ליד... לא משהו מיוחד אז לא אמליץ. מה שכן, הוסקה המסקנה שארוחת צהריים אנחנו צריכים לאכול בנחת במקום סגור, לנוח ולהתחמם, אחרת זה לא עובד לבנות...
לאור העייפות הוחלט לחזור לדירה לנסות לשנוצ, ואחהצ להמשיך לטייל. בפועל האמצעית בגיל שבדיוק ויתרה על השנצ, אז היא לא הצליחה לישון, ובכל זאת התעייפה מוקדם בערב כהרגלה... כך שמסקנה נוספת - עדיף עצירת מנוחה במסעדה, ואחריה להמשיך קצת אבל לסיים את היום מוקדם, אבל לא יעיל לחזור למנוחת צהריים בדירה ספציפית בגיל הזה.
בכל מקרה, אחרי השנצ שלא צלח החלטנו לחזור לאותו מקום, במטרה להגיע למוזיאון המוזיקה. אכן מקום חמוד מאד ומומלץ מאד! לא גדול, 4 קומות אבל כל אחת לא גדולה, מאד אינטראקטיבי... יש את מדרגות הפסנתר הידועות, ניצוח על תזמורת, ועוד... היינו שם כשעה, כשמבחינת הגדולה יכולנו להישאר עוד לא מעט, אבל האמצעית כבר הייתה צריכה לישון... כלומר, ביקור של שעה - שעתיים תלוי בילדים ובכוחות.
לצורך הגיוון החלטנו לחזור מתחנת המטרו של קארלפלאטץ, גם כדי לראות עוד מקומות, וגם במחשבה שאולי נעיף מבט על השוק שם, ואולי אפילו ננשנש...
בדרך לדירה, הקטנה איבדה את זה ועברה למנשא, אז האמצעית הועברה לעגלה שלה ונשפכה 😅 הגענו לתחנה בלי שום רמז לשוק, והכיכר ענקית ואין לנו מושג איפה הוא אמור להיות, עם קטנה במנשא ואמצעית ישנה בעגלה - הוחלט שוב על טייק אוואי. אבל לפחות ראינו גם את בניין האופרה המרשים.
הפעם לקחנו אוכל ממסעדה איטלקית יחסית קרובה לדירה, שנמצאת ממש על תחנה מטרו אחת לפני הדירה שלנו - Eatalico. הפיצה הייתה מוצלחת מאד! אפילו נתנו לנו לעשות חצי חצי בסוג הפיצה - כלומר בעלי לקח מרגריטה ואני פיצה ביאנקה 4 גבינות. הבכורה לקחת פסטה בולונז שהייתה גם סבבה. יש בפינה איזור משחקים לקטנים שם הגדולה חיכתה... מומלץ, 9/10.
יום 2
הפעם הייתי חכמה יותר וירדתי להשלמות בסופר רק עם הקטנה! היה יעיל בהרבה. שפע מרקט, היה בו גם הרבה דברים מהארץ (כמו תבלינים של פרג וכו׳), והכל עם כשרות למי שחשוב לו.
ארוחת בוקר זריזה ויוצאים, קצת יותר מוקדם מאתמול.
והיום פנינו לגן החיות של הארמון, זה שהוא הגדול באוסטריה והעתיק ביותר בעולם!
ירדנו במטרו תחנה אחת אחרי התחנה של הארמון. אחרי קצת הליכה בקור עצרנו לשוקו חם המומלץ בחנות של לינדט - חמוד, הבנות נהנו, אנחנו שתינו קפה די בינוני 🤷♀️ עשינו ״טעות״ ושכחנו לקנות שוקולדים הביתה לנו ולמשפחות! אל תעשו כמונו ותגיעו לשדה״ת ותיזכרו שלא הבאתם כלום, חבל, תקנו מראש בחנות של לינדט! (או בסופר).
עוד קצת הליכה עד שסוף סוף מגיעים לכניסה.
אז ככה, אני אתחיל מהסוף - בניגוד לדעה הרווחת, אנחנו הגענו למסקנה שבעיננו הוא לא כזה חובה. אולי זה החורף, או השעה (בוקר מאוחר בואכה צהריים), גילאי הילדות או סתם העדפה אישית.... אמנם היה לנו נחמד, אבל לא חובה, ולא מרשים בהרבה מהספארי או גן החיות התנ"כי. נכון שה"תפאורה" מרשימה, ויש הרבה חיות מעניינות, וזה נחמד שמכניסים אותם לביתנים פנימיים שניתן לראות (אגב, לקח לנו זמן להבין את זה ולקלוט איפה נכנסים לראות כל חיה), אבל סה"כ כבר היינו בגני חיות, ולדעתנו אם הזמן דחוק (כמו אצלנו רק 3 ימים), או הנפשות קצת פחות זורמות על הרבה הליכה (כמו בת ה-3), כדאי לשקול לעשות משהו אחר יותר מתאים ומיוחד (לדוגמה, מוזיאון הילדים של הארמון, שלא הספקנו בסוף).
בכל אופן, שימו לב שבחורף החיות מוכנסות לביתנים, אז אל תנסו לחפש אותן בכלובים בחוץ 😂😂 אפשר לראות במפה ליד כל כלוב את הביתן שלו, ולתכנן את הטיול בהתאם. יש 2 יציאות לכל ביתן ככה שנכנסים מכיוון אחד ויוצאים לצד השני וככה ממשיכים בסיור.
כמו כן, יש 3 כניסות / יציאות לגן החיות - hietzing שהיא ליד בית הדקלים, הארמון שהיא בעצם ליד מזרקת נפטון בגני הארמון, ואחת שנקראת גלורייטה ולא בדקנו, ככה שאפשר לתכנן ללכת מכניסה לכניסה. אנחנו לדוגמה התחלנו בכניסה הרחוקה יותר (יורדים במטרו ב-hietzingֿ, תחנה אחת אחרי הארמון), ויצאנו בכניסה של הארמון.
כמסקנה מאתמול, בצהריים עשינו הפסקה נדרשת מאד במסעדה שבמרכז גן החיות. היא די קטנה וצפופה, אבל איכשהו בכל זאת מצאו לנו מקום. האוכל של המבוגרים היה טעים באופן מפתיע (שניצל עגל וכריך רוסטביף), הבנות הלכו על מנת ילדים של נקניקיות, שלא היו נקניקיות של ילדים 🙈 אז הן פחות התחברו... אכלו בעיקר צ׳יפס מהמנה שלנו. המקום מאד מרשים מבפנים. השירות מעט איטי אבל סביר. נסכם על 7/10.
ממשיכים בסיבוב, קצת פינגווינים, פיל שמתאמן באגרוף, שקנאים.... את דובי הקוטב לא מצאנו.
יצאנו כאמור ביציאה של הארמון. מטיילים קצת בגנים (שאני מניחה שיותר מרשימים בקיץ, אבל יש להם קסם בחורף), עד שמגיעים לארמון. ליד הכניסה שלו יש את המבוך, שסגור בחורף (בקיץ שמעתי שמומלץ).
יוצאים מהארמון - ישר לשוק כריסמס!
מראה מרשים וכיפי, הגדולה קופצת ורוצה לצרוח מהתרגשות ❤️
מיד עולים לגלגל ענק שמשקיף על כל השוק, קונים איזה קינוח כמו קיורטוש עם נוטלה וסוכריות, ושוקו חם (מחוזק ברום למי שלא מניק...). מי שלא מכיר, על הכוסות משלמים פיקדון (5 יורו), שאפשר לקבל בחזרה אם מחזירים את הכוס....
משם לזירת החלקרח - אפשר להשכיר מחליקיים, ויש עזרי החלקה לילדים ללמוד להחליק. מסביב לזירה יש קצת ספסלים, אחרי כמה סיבובים מצאתי ספסל פנוי להניק :). לצורך חימום הקטנה והחלפת טיטול קפצתי לכניסה לארמון, שם יש עמדת החלפת טיטול בשירותי הנכים - צריך לבקש שיפתחו.
משם לסיבוב או שניים בקרוסלה, תמונה אחרונה על רקע הכוכב של הכניסה לשוק, והפעם חוזרים הביתה מוקדם יחסית, כשהאמצעית עוד במצב צבירה סביר לנסיעה במטרו. הגדולות אכלו את שאריות הפיצה והבולונז מאתמול, אנחנו הזמנו וולט שוב מהמסעדה האיטלקית, הפעם לזניה שהייתה טעימה, ורביולי עם קרם פרמזן שהיה ממש ממש טעים אבל כבד.
יום 3
בתוכנית המקורית חשבנו היום לתרמה ואחה״צ לפראטר. רצינו להתארגן מוקדם ולהיות בתרמה מוקדם, כדי להספיק להיות שם סביב 3 שעות. בפועל, קמתי עם מיגרנה סיוט, והיה צריך לחכות שהכדורים ישפיעו כדי להצליח להתארגן ולצאת... סביב 10 הצלחנו להתארגן ליציאה, כולל שקית בגדי ים וכפכפים, עם מטרה לקנות אוכל במטרו בדרך לתרמה. בדרך למטרו ראינו שיש יום יפה ונעים, עם שמש וראות טובה, לכן תוך כדי הליכה עשינו חושבים מחדש, יחד עם המסקנות מאתמול מגן החיות (שאפשר לוותר על אטרקציות שיש לנו גם בארץ, בערך), והחלטנו להקדיש את הבוקר לשוק הגדול בבית העירייה. ספוילר - לדעתנו החלטה מצויינת!! לחשוב שהיינו מוותרים על חוויה מיוחדת של שוק חג מולד ענק, משהו שאין לנו בארץ, לטובת בריכה מחוממת (טובה ומגניבה ככל שתהיה)... ברור שאם יש יותר זמן ומספיקים גם וגם אז התרמה יכול להיות שיא הכיף, אבל אם צריך לבחור - אנחנו מעדיפים משהו יותר ייחודי.
יורדים לשוק בתחנת בית העירייה, כדי לגלות שהיא אחת מ-2 התחנות היחידות הלא נגישות. שימו לב.
בדרך לשוק רואים ממש טיפה ממבני הטבעת - את בית הפרלמנט וכמובן את בית העירייה, המרשימים מאד.
השוק בבניין העירייה ענק, הרבה יותר גדול ומרשים מהשווקים הקודמים שראינו, וכמובן על רקע הבניין המרשים. בכניסה (וגם באתר שלו) יש מפה, מה שעוזר להתמצאות. נכון שבערב נדלקים כל האורות והמראה בטח יפה יותר, אבל בבוקר האווירה יותר קלילה, יש הרבה פחות אנשים, אין צפיפות, אין תורים, ואפשר להספיק לעשות הרבה. אז אמנם לא היינו בערב כדי להשוות, אבל לדעתי עם ילדים שווה לבוא מוקדם.
נשנוש קל (שניצל וצ׳יפס ממש מוצלחים - גם שניצל עוף וגם שניצל עגל קריספיים וטעימים. כדורי ריזוטו חביבים...) ושוב להחלקה על הקרח. פה יש זירה קטנה לילדים בחינם עם עזרי החלקה, אבל כמובן שצריך להשכיר מחליקיים. למי שכבר מנוסה יותר, יש ליד זירת החלקה הרבה יותר גדולה ומגניבה, עם ממש מסלול בין העצים והקישוטים - אליה עולה כסף להיכנס.
ממשיכים מיד לסיבוב בקרוסלה ענקית של שתי קומות! ואז עוד סיבוב. ועוד אחד אחרון לטעם הטוב....
הפסקת ממתקים (סוכריות על מקל ענקיות), מנוחה (והנקה - יש פה מספיק ספסלים פנויים, בפינות מקושטות ונחמדות), וממשיכים לגלגל ענק.
עד כה כבר בילינו בשוק כמעט 3 שעות! כבר צהריים, האמצעית מתעייפת ואנחנו עוד רוצים להספיק לפראטר אחה״צ, אז מחליטים לחזור למנוחה קצרה בדירה. יש בשוק עוד לא מעט דברים לעשות - יש איזור של לינדט שלא נכנסנו אליו, ועוד מתחם ילדים חמוד עם רכבת קטנטנה וכמה פסלים אינטראקטיביים (צילמתי כשחיכיתי לחבר׳ה בגלגל הענק), כך שבהחלט כדאי לשריין פה כמה שעות טובות, וכאמור אני חושבת שכן שווה לבוא לפני ההמונים של הערב.
הפעם חזרנו למטרו מתחנת האוניברסיטה, בה כן יש מעלית (ועל הדרך העפנו מבט על בניין האוניברסיטה היפה, בו למד פרויד).
מנוחה באמת קצרה הפעם, קצת מסכים וקצת מתחממים, מתלבשים טוב, ויאללה לפראטר!
מי שלא מכיר עדיין, הפראטר הוא פארק השעשועים של וינה, אך זהו פארק ״של פעם״ - הכניסה לא עולה כסף, אלא משלמים לפי מתקן. בקיץ המקום מלא מתקנים, כולל רכבות הרים ומתקני אקסטרים, מתקני מים, איזור מתנפחים לילדים ועוד. בחורף הרבה מתקנים לא עובדים. ובכל זאת, בייחוד לילדות קטנות שהכל עוד מלהיב אותן, יש שם מספיק מה לעשות. בנוסף, בכיכר המרכזית של הפארק, ליד גלגל הענק המפורסם של וינה, יש שוק חג מולד קטן. המתקנים שכן פתוחים נפתחים רק בצהריים, כך שבאמת שאין מה לבוא בבוקר, ובכל מקרה עם כל האורות הפארק מרשים מאד בערב.
לאמצעית (גיל 3, פחות ממטר) יש בעיקר קרוסלות (3, אחת גם שתי קומות) ומכוניות מתנגשות (שימו לב שיש כמה זירות, רק אחת מתאימה לקטנים, נמצאת ליד המתקן שהוא עמוד שאנשים עולים לאט ואז יורדים בבת אחת - בתמונה), ואיזו רכבת קטנה (נקראת אייסברג, כמו רכבת שדים רק ממש איטית ועם חיות במקום דברים מפחידים). אצלנו היא זרמה על זה ולא התאכזבה יותר מדי, אבל אם יש ילדים יותר אקסטרימיים שעלולים להתאכזב שלא עולים עם האחים הגדולים, קחו בחשבון... לגדולה יש גם קצת רכבות הרים וכסאות מסתובבים, והיא ממש עפה על המקום. לגדולים יותר יש מתקנים ממש אקסטרימיים ומפחידים.
עשינו ״טעות״ (אם אפשר לקרוא לזה ככה) ולא התחלנו מהגלגל ענק המפורסם, וכבר נהיה מאוחר, כולם עייפים, ולמחרת צריך לקום מוקדם לטיסה, אז בסוף ויתרנו עליו (בצער שלי, לאחרים פחות היה אכפת). בנוסף, לא הייתה כבר סבלנות וזמן לשבת במסעדת רולר-קוסטר שהתכוונו לאכול בה ארוחת ערב, אז פשוט קנינו טייק אוואי ממקדונלדס בדרך לדירה. מסקנה - אם אפשר, להגיע לפארק מוקדם יותר. אפילו שהיו רק מספר מוגבל של מתקנים מתאימים, היינו בפארק כמעט שעתיים, של המון אורות וגירויים...
זהו, לארגן מזוודות, לישון, למחרת קמים מוקדם להספיק לרכבת!
יום הטיסה חזרה
כתבתי כבר קודם - מתחנת פראטר יש רכבת ממש עד לנמל התעופה - REX או S7. אפשר לשלם רק את ההפרש מכרטיסי ה-72 שעות אם קונים פיזית בתחנה, או לקנות באפליקציה, יש מחיר מבצע למשפחה וההפרש לא יצא גדול. מצאנו את הרציף די בקלות לפי השלטים (אבל צריך להתכונן ולדעת מה מחפשים - את שם הרכבת וכיוון הנסיעה), והיה מאד נוח להתנייד ככה, אפילו עם 3 ילדות, עגלה ו-2 מזוודות גדולות. בעינינו היה בהחלט שווה את החסכון בכסף לעומת מונית גדולה.
לשדה הגענו קצת פחות מ-3 שעות מראש, וזה היה טוב. לנו לא היו הרבה תורים, אז נשאר לנו זמן לאכול ארוחת בוקר בשקט, אבל אם יש תורים אז בכלל צריך את הזמן הזה.
שימו לב - המזוודות מופקדות באופן עצמאי! סורקים את כרטיס הטיסה הרלוונטי ומכונה מוציאה את המדבקה שצריך להדביק על הידית של העגלה, ואז סורקים אותה ליד המסועים עם המשקל, ואם המשקל תקין הן פשוט נלקחות. ללא פקידים, כמעט ללא תור. טרולים ותיקים אין צורך לסרוק. את העגלה, לעומת זאת, כן צריך, ובשבילה כן צריך לעמוד בתור לפקידה שתעשה זאת.
מבחינת אוכל - אנחנו יצאנו מגייט G, אז מה שאני כותבת רלוונטי למי שטס משם: אחרי שעוברים את כל ההפקדות והבידוק הבטחוני וכו׳, יש שני בתי קפה כאלה, עם אוכל שדות תעופה בסיסי כזה (קרואסונים, כריכים קרים, קפה), או בופה של אוכל חם (מקושקשת ובייקון שכזה). אחרי שאכלנו שם אוכל בינוני, גילינו שבהמשך ממש ליד הגייט יש סניף של AIDA! עם עוגות וכריכים הרבה יותר שווים. תעשו לעצמכם טובה ותמשיכו לשם...
משפחות עם עגלות מגיעות לפרי-בורדינג, א-ב-ל! לא עולים. אומרים לכם שלום ושולחים לחכות ליד המעלית. כאשר מתחיל הבורדינג מגיעה דיילת קרקע ושולחת משפחה משפחה אחת אחת עם העגלה במעלית שמובילה לעלייה למטוס. כרגיל, את העגלה משאירים (מקופלת) ממש בכניסה למטוס (אז אל תעשו כמונו ותעירו את התינוקת כדי לעבור למנשא בפרי-בורדינג, רק כדי לגלות שיש לכם עוד הרבה זמן לחכות עם העגלה).
וזהו! טיסה הביתה כרגיל עם כוס מים ומוצארט לסיום, ואנחנו בארץ.
היה כיף! וינה מומלצת, נעימה, נוחה עם ילדים ועגלות ונגישה לרוב. לא נתקלנו בגילויי אנטישמיות (אבל יש לציין שגם לרוב לא נתקלנו באיזו חמימות מיוחדת מצד המוכרים ונותני השירותים... לא חושבת שקשור לארץ המוצא, יותר מין קרירות וחוסר סבלנות כלליים שכאלה). תהנו!
