אחה"צ של יום חמישי, יוצאים מהעבודה עם מכונית עמוסה בציוד סקי ומזוודה חצי ריקה בדרך לנתב"ג. טיסת אחרי צהריים של סופ"ש למינכן, תור של חברי הזהב באל על, שזורם פחות או יותר, ואז הגעה לתור המעצבן בתבל- התור של משלוח ציוד הסקי. תור ארוך ומייגע שבסופו משלוח הציוד בתקווה שהכל ינחת בארץ היעד. עמדתי כ 20 דקות מעצבנות להפליא, ורק לאחר סיבוב הלוגיסטיקה הצפוי- בטחון, דרכונים ודיוטי פרי, הגעתי ללאונג' החביב עליי באל על. פאן. עלות הטיסה- 470 דולר והיא כוללת 2 מזוודות במשקל 32 ק"ג (כמובן שאף פעם לא מתקרבים אפילו למשקל זה).
הנחיתה במינכן לאחר 4 שעות טיסה, היתה לאוטובוס ולא לשרוול. שלג בקצוות אבל לא היה קר נורא לדעתי. חבריי הנוסעים הביטו בסקרנות נדהמת באצבעות רגליי העירומות נעולות ההוואיינס. כן, כן. גם בקולורדו אני מסתובבת כך בקור המקפיא אף יותר. הטרמינל במינכן הוא הטרמינל הכי רחוק מכל שדות התעופה באירופה בהם הייתי- טרמינל F שמשוייך לטרמינל 1 אבל נמצא מבחינתי מעבר להרי החושך בהנתן ההסתובבות עם ציוד הסקי ביד אחת והמזוודה ביד השניה. רכב שכרתי באלאמו, הפעם דרך רנטלקארס בבוקינג, פשוט כי באופרן לא אפשרו לצאת מגרמניה אלא ביונדאי I10 ידנית שפעם היתה הרכב שלי, לפני הרבה שנים. אני כבר המון זמן מתניידת עם SUV לא גדול וזה הכי כייף. עלות הרכב- פאסאט אוטומטית ויעילה - 1100 ש"ח שעליהם הוספתי כ 38 אירו ביטוח נוסף להפחתת השתתפות עצמית במקרי תאונה, חלילה.
משם יצאתי למלון הפרייז prize שמשוייך לרשת רדיסון עם עלות של כ 250 ש"ח ללילה- עלות שפגשתי בפיליפינים או במדינות עולם שלישי/שני ולא במדינת עולם ראשון. המלון פונקציונלי מאד וחמוד, תמורה מעולה לכסף. ואפילו עם ארוחת בוקר נחמדה, רק לא יזיק לצבוע את הקירות, אבל הכל היה נקי ומצוחצח. מרחק המלון מהשדה- 7 דקות ויש לו חניה פנימית שעולה כ 12 אירו ללילה.
למחרת הצטיידתי ב 2 חנויות קרובות- נטו ופני, 2 חנויות זולות מאד בקרבת המלון (דקה משם), ואחרי כן נסעתי לאתר המורשת הלאומית (לא ממש) פריימארק של מינכן שנמצאת כ 40 דקות דרומית לשדה התעופה בקניון שיש בו חנויות רבות כולל C& A, TK MAX וסופרמרקט מעולה. בילוי נפלא של 4 שעות, שהסתכם בקניות רבות. עלות החניה- 4.5 אירו. עם סיום השופינג, העמסתי את עצמי וירדתי דרום מערבה לכיוון המדינה ה 96 שלי- ליכטנשטיין. ובכן, לאחר בילוי של כמה שעות, אני חייבת לומר שזו המדינה שהכי דומה למחלף שהייתי בה בחיי. מעבר הגבול בין גרמניה לאוסטריה ואז שוויץ וליכטנשטיין לא כולל מעבר גבולות רשמי בשל אמנת שנגן, אמנה שמאפשרת למדינות החברות בה (מערב אירופה) מעבר חופשי ביניהן. ביציאה מגרמניה עמד שוטר ובחן את המכוניות, אבל אין ביקורת גבולות בשום מקום. המעבר לאוסטריה, כמובן, מחייב הצטיידות של מדבקת ה VIGNETTE - בתחנות הדלק הקרובות לגבול. באוסטריה שימוש בכבישים המהירים מחייב מדבקה זו, או אוסף של דוחות למי שלא מקפיד. שימו אותה מתחת למראה הקדמית- היא לא תסתיר לכם, ותיראה למרחוק. מהכביש היו ירידות שונות שסומנו באותיות- או עיר ששייכת לאוסטריה כדוגמת פלדקירש (העיירה בה אשן באותו הלילה) ושמה מסומן ב A, או עיר שוויצרית שמה מסתיים ב CH, או עיר ששייכת לליכטנשטיין, ששמה מסתיים ב FL. העיר אליה נסעתי היתה ואדוז- עיר הבירה, ואחת הערים החביבות בו' במשחק ארץ עיר.
מזג האוויר שהיה שמשי בצאתי מגרמניה הפך קודר, אולם ליכטנשטיין הקטנטנה, נסיכות שהיתה שייכת לשוויץ, עם תוצר גולמי לנפש של 165 א' דולר, נראתה מרשימה גם במזג אוויר זה. ואדוז נחה על גדת נהר, ומסביבה הרים רמים ונישאים שחלקם שייכים לנסיכות, וחלקם לשוויץ או לאוסטריה (די קשה להבדיל, הכל מאד דומה ודובר גרמנית). טיפסתי לטירה המרשימה אך הקודרת, שהבנתי שהיא בשימוש (עלות החימום לדעתי הוא כמה תל"גים שנתיים לנסיך). היו תיירים, אבל לא ניתן לבקר בטירה. ואדוז עצמה קטנה להפליא, וטיפסתי במעלה ההר לכיוון אתר הסקי מאלבון בינות פתיתי שלג רכים. ס"ה אין המון מה לראות, אבל חלק מהתכנון היה להמשיך בגלישה למחרת לאתרי סקי באוסטריה. את היום סיימתי במוטל של פלדקירש, 400 ש"ח ללילה, עם ארוחת בוקר למחרת במאפיה הסמוכה, וקניות באותו הערב בלידל, אלדי, וכן בחנות דייכמן (נעליים). בן המשפחה הצעיר חובב הנייקי היה מרוצה מאד- עלות סבירה מאד ושווה.
למחרת התחלתי בנהיגה לכיוון לך-צורס. חניתי בעיירה לך, במתחם הסקי העצום של הארלברג. עלות חניה למי שאינו גולש כ 9 אירו, אבל לגולשים יש אפשרות להצמיד את הסקי פס ולקבל פטור מהחניה. חניתי בירידה לעיירה לך, קצת חששתי שלא יימס השוקולד יום לפני, אבל כשראיתי את הטמפרטורה ברכב, נרגעתי. מינוס 9.5 מעלות.
החניה סמוכה מאד למעלית הסקי, עלות הסקי פס 86 אירו עם החזר של 5 אירו חזרה עם החזרת הכרטיס בסוף היום, והגלישה נעימה מאד, לא מורכבת, אבל ההתמצאות מעצבנת למדיי. גלשתי באריכות בלך, בצורס והגעתי בואכה warth. ניתן לבלות באתר כמה ימים טובים ולהגיע בגלישה עד סן אנטון (אמור סנקט אנטון, המקומיים חוטפים עצבים מהקיצור בנוסח צרפתי הזה). האיזור שחיבבתי במיוחד היה stubenback עם מסלולים שחורים נחמדים, וכמה מסלולי מוגולים. הקישוריות סבירה, אולם כאמור, קצת קשה להבין את המפות. בסוף היום הגעתי עם הלשון בחוץ לחניה, גמורה למדיי, ומשם המשכתי כשעה למלון שבו אשן יומיים- מלון ניוווירט שנמצא במימינג, כ 30 ק"מ מאינסברוק, 100 אירו ללילה עם ארוחת בוקר אוסטרית נחמדה מאד ובעלים נחמדה מאד אף היא. ככלל, לא חשבתי באנטישמיות או בעוינות לאורך כל הנסיעה. אחת הסיבות שלא נסעתי לאיטליה השנה היתה מסיבה זו.
אחרי שנת לילה טובה, נסעתי לסרפאוס- קראתי כי מדובר באחד האתרים הכי פחות מוערכים באוסטריה וחבל. יש לי חיבה לאתרים פחות מוערכים כדוגמת פילה באיטליה- אחד האתרים הטובים באירופה לדעתי, ולכן החלטתי לדגום את האתר שנמצא על הרצף בין פלדקירש לאינסברוק ודרומה משם.
ובכן, ראו הוזהרתם מנושא החניה. חניתי במה שחשבתי שהוא סרפאוס, ולשם שינוי לא צילמתי את שם הגונדולה בה עליתי. גלשתי יום שלם במסלולים הנחמדים של המקום- הרבה אדומים וכמה שחורים נחמדים, אכלתי ארוחת צהריים טובה מאד באתר, ס"ה נהניתי מאד מאתר גדול עם קישוריות לא רעה ומסלולי מוגולים נפלאים ממש (יחד עם הרבה מסלולים רגילים ומוחלקים) ובסוף היום ירדתי לסרפאוס, ולא זיהיתי כלום- לא את המעלית, לא את מרכז העיירה, פשוט כלום. אחרי ששאלתי בקופות, עליתי על הרכבת התחתית (4 תחנות ס"ה) לפארקלפלאץ. ובכן, מדובר בחניון של סרפאוס, אבל המכונית שלי לא היתה שם והמקום לא היה דומה אפילו לאיפה שחניתי. חזרתי לחוצה מאד למרכז סרפאוס, ושם אחרי בחינה הבנו שכנראה חניתי בחניון של פיס (האתר כולו נקרא סרפאוס פיס לדיס ע"ש 3 העיירות בתחתית האתר). רצתי לאוטובוס הסקי האחרון עם הלשון בחוץ, ומסתבר שהחניון הוא בין פיס לסרפאוס. חוויה מלחיצה כזו באמת שלא היתה לי מאז שניסיתי לגלוש בסלה רונדה בסוף היום במסלולי מוגולים כשעדיין לא הכרתי את הטכניקה בדרכי חזרה לעיירה שלי. שימו לב וצלמו היטב את המעלית בה התחלתם לגלוש. יקל עליכם בסוף היום בוודאות ויחסוך לכם התקף לב.
למחרת, לאחר קבלת המלצה מבעלת המלון, גלשתי באתר שנקרא קוטאי. kuthai. אם 2 האתרים בהם גלשתי קודם היו היי טק דיגיטלי, האתר הזה הוא אתר אנלוגי וחמוד להפליא, עלות כ 51 אירו לחצי יום שמסתיים ב 12:30, עם החזר של 2 אירו, הכל מאד אולדסקול, מעליות פשוטות ללא bubble (לא שהצטרכתי בכל מקרה, היה יחסית סביר). הדרך אליו היתה נידחת להפליא, בקושי עברה שם מכונית, למרות שהאתר עצמו היה מלא אנשים. עם תחילת הגלישה, עליתי לאיזור השמשי והיפהפה. מזג האוויר היה מושלם והיה חם יחסית לקראת 10. החלק ההתחלתי של האתר ממנו עליתי היה עדיין חשוך, ולכן כולם המשיכו לאיזור השמשי. גלשתי בכמה מסלולים באמת נפלאים ורחבים. היו גולשים בכל הרמות ובכל הגילאים, וזו היתה גלישה נעימה וכייפית עם נוף מרשים ביותר.
מההר ירדתי בזמן, והמשכתי לאתר המורשת השני שלי- פריימארק של אינסברוק. גם הוא נמצא בקניון בינוני בגודלו.
ל 2 אתרי הפריימארק הגעתי עם שוברים בהנחה- או במסטרקארד דיי (ה 10 לכל חודש- 20% הנחה) או של מפעל הפיס (15% הנחה), שווה בדיקה ומוזיל עלויות מאד לעלויות שהן זולות מלכתחילה.
עם סיום הקניות הנפלאות, המשכתי למינכן. את הרכב תדלקתי ליד המלון בו ישנתי בהתחלה, החזרתי את הרכב, והתחלתי בצעדה הארוכה מנשוא לטרמינל F.
אחרי 3 שעות נחתנו בישראל למזג אוויר חמים ביותר, וודאי בהשוואה לאוסטריה. אחלה חופשה, אחלה 4 ימים כייפים של פברואר ואפילו מדינה נוספת.
