פולין - שבועיים בפולין טיול מקיף כולל גדנסק והאגמים

מסלול טיול פולין

http://www.hipl.co.il/business/business_all.asp אתר אטרקציות בפולין

5.7 וורשה - נחיתה בשדה התעופה בשעות הלילה ולקיחת מונית למלון Radison blu sobietskyhttps://goo.gl/2uEl5Z

6.7 יום ה' 

יציאה מהמלון Radisson Blu Sobieski אל תחנת Pl.Zawiszy הליכה של כ 100 מ' . יורדים בתחנת Dw.Centralny הולכים כ 4 דקות לארמון המדע והתרבות . חשמלית 9, 22, 24, 73 . 

מתחנת הרכבת לארמון :

מבנה ענק ומרשים זה הבולט למרחוק, נבנה באמצע שנות החמישים כמתנה של סטאלין לבני העם הפולני. לא שהפולנים רצו כל כך במתנות ממנו או בכל קשר אחר, אבל לא מסרבים לסטאלין ונשארים בחיים. המבנה בנוי כהעתק של 6 מגדלים דומים הנמצאים במוסקבה. כיום שוכנים בבניין משרדי עסקים, אולמות קולנוע, תיאטראות, מוזיאון, חנויות, אולם כנסים ועוד. ניתן לעלות לתצפית בקומה ה-30 בתשלום.

מכאן נלך ברגל לפסל יאנוש קורצ'אק 

יאנוש קורצא'ק שהיה רופא, סופר ומחנך נולד בוורשה בשנת 1878 למשפחה יהודית עשירה ומתבוללת, למד רפואה באוניברסיטת ורשה. הוא הקים שני בתי יתומים – אחד ליתומים יהודיים והשני ליתומים פולניים. את בית היתומים היהודי ניהל במשך כ- 30 שנה - משנת 1911 ועד להירצחו במחנה המוות טרבלינקה בשנת 1942. הפסל היפה נמצא בלב הגן הקטן שמאחורי ארמון התרבות.

קורצ'אק נולד בשם "הנריק גולדשמיט", בורשה. הוא גדל בבית יהודי מתבולל, בו דיברו פולנית, יידיש ורוסית. כשהיה בן 18, נפטר אביו ופרנסת המשפחה נפלה על קורצ'אק. בשנים 1898-1904 עסק קורצ'אק בכתיבה עיתונאית ולמד רפואה. עם סיום לימודיו נעשה רופא ילדים.

בשנת 1911 החל קורצ'אק לנהל את בית היתומים של יאנוש קורצ'אק בו גרו ולמדו יתומים יהודיים. המוסד נוהל כבית ספר דמוקרטי ולילדים היה בו שלטון עצמי, דמוי רפובליקה, הכולל בית נבחרים, בית משפט ועיתון.

כאשר הגרמנים הקימו את גטו ורשה, בשנת 1940, אולץ בית היתומים היהודי לעבור אל הגטו, ובית היתומים לילדים שאינם יהודים הופקע מידי קורצ'אק. קורצ'אק עבר לגטו יחד עם חניכיו היהודים. בית היתומים המשיך לפעול במתכונת בית הספר הדמוקרטי במשך כשנתיים, בתנאי תת התזונה ששררו בגטו.

ב־5 באוגוסט 1942 באו הגרמנים כדי לקחת את היתומים וחלק מסגל העובדים למחנה ההשמדה טרבלינקה. אחדים מידידיו הפולנים שהיו בעלה השפעה בשלטון הגרמני ובמחתרת הפולנית הציעו לקורצ'אק להציל את חייו אך הוא לא הסכים ויחד עם סטפה וילצ'ינסקה, שותפתו המרכזית בניהול בית היתומים, נשאר עם חניכיו ברגעיהם האחרונים. קורצ'אק הרגיע את היתומים וסיפר להם שהם ביחד יוצאים לטיול. יחד עם כמה מן העובדות שלו, הלך עם היתומים אל המוות בידי הנאצים. וכך תיאר זאת עד ראייה: "… זה לא היה מצעד לקרונות המוות. זאת הייתה מחאה מאורגנת, אילמת, נגד הרצח!… כל הילדים הסתדרו ברביעיות,וקורצ'אק הלך בראשם בעיניים מורמות, כשהוא מחזיק בידיהם של שני ילדים…"

הליכה קצרה של 5 דקות אל הבית ברחוב Prozna 7 חלק מגטו ורשה. 

אחד המבנים היחידים שנותרו מהגטו, לאחר הפצצתו ע"י הגרמנים ב-1943. מול הבית כיכר גרז'בובסקי שיש בה גן יפה. פינה שלווה בלב העיר. הבית מפורסם מאוד בתמונות היהודים שגרו בו ותלויות על הקירות החיצוניים. התאכזבנו לראות כי הוא מכוסה כולו ועובר חידוש בדומה לבניין הקרוב אליו. ממשיכים במסלולנו ומגיעים אל בית הכנסת נוז'יק ברחוב twarda 6 

בית הכנסת נוז'יק היה בית הכנסת הייצוגי של ורשה ואחד מחמשת בתי הכנסת הגדולים בוורשה של המאה ה-20. בשנות ה-90 של המאה העשרים היה בית הכנסת נוז'יק יעד למספר התקפות אנטישמיות. הפגיעה החמורה ביותר הייתה הצתה בשנת 1997, שבה ניזוקו קשה הכניסה הראשית והאולם הקדמי.

כיום משמש בית הכנסת, שמשתייך לזרם האורתודוכסי, את הקהילה היהודית הקטנה בוורשה. זהו בית הכנסת היחיד שפעל בעיר בתקופה שקדמה למלחמת העולם השנייה, שרד את תקופת השואה ופעיל גם כיום. בית הכנסת נחשב לייחודי בשל חזיתו שפנתה לרחוב, והוא לא הוסתר כמבנה פנימי כשאר בתי הכנסת. בתחילת מלחמת העולם השנייה בית הכנסת עמד בתחומי "הגטו הקטן", ועד סוף שנת 1941 עוד התירו הנאצים לבני הקהילה היהודית להתפלל בו. לאחר צמצום שטח הגטו, הוצא בית הכנסת מחוץ לתחום הגטו והפך לאורווה ולמחסנים. בית הכנסת חזר לפעול באופן מלא עם סיום המלחמה, ובשנת 1977 עבר שוב שיפוץ והרחבה. כיום הוא משמש כבית הכנסת המרכזי של הקהילה היהודית המקומית, שעוד נותרה בעיר.

מכאן נמשיך אל שרידי חומת הגטו שנמצא ברחוב zlota 62 מבית הכנסת נלך 4 דקות אל תחנת אמילי פלטר . ניקח אוטובוס 518 ונרד בתחנת dw centralney [ 2 תחנות ] משם הולכים ברגל דרך מעבר תת קרקעי כ 5 דקות לרחוב זלוטה 62 . השרידים נמצאים בתוך חצר פרטית בין מספר בניינים. על הקיר הקדשתו של הנשיא חיים הרצוג ומפת הגטו. מקום קטן ומרגש מאוד. אם רוצים אפשר לבקר בקניון זלוטי טרסי לארוחת צהריים. 

קבר החייל האלמוני - נסע באוטובוס 128 או 175 עד לתחנת Pl.Piłsudskiego

מהתחנה נצא אל רחבת הארמון" Plac Marszałka Jefa Piłsudskiego שהקים המלך אוגוסטוס מסכסוניה (גרמניה) שגם הקים את הגן הסמוך. אחרי המלחמה נותר רק הקטע הקטן המכסה את הקבר הסמלי, של החייל האלמוני. מאחרי הקבר צמוד לכיכר נמצא הגן הסכסוני Saski garden. במקום נמצאים שרידי הארמון שנחרב במלחמה ומשמר חיילים המתחלף ליד קבר החייל האלמוני בכל יום ב- 12 בצהרים. נחזור אל hotel Bristol  ברחוב משם ניקח אוטובוס 116 לתחנת plac zamkowy .

נגיע אל plac Zamkowy שם בולט הארמון המלכותי (Zamek Krewski) האדמוני. ארמון זה נהרס לחלוטין בתקופת מלחמת העולם השנייה ומה שרואים כשמגיעים לכיכר היפה והצבעונית, הוא שחזור יפה של המבנה, שבוצע בין השנים 1971-1984. הארמון המקורי הוקם עוד במאה ה-14 ושימש כמקום משכנם של מלכי פולין, לאחר מכן גם כמקום מושבם של נשיא המדינה והפרלמנט. במרכז הכיכר בולט העמוד של זיגמונט משנת 1644, שהוא אחד מהמונומנטים העתיקים.

מול הארמון פונים שמאלה לרחוב Swietojanska ומגיעים לבזיליקה של ג'ון המטביל Bazylika Archikatedralna ,Jana מקום התפילה הוותיק ביותר בוורשה.זהו מבנה מאוד מפואר שנבנה מחדש בין השנים 1947 ל-1954 על חורבותיה של הכנסייה הגותית העתיקה, שהוחרבה בימי המלחמה. בהמשך הרחוב אל כנסיית הגבירה (הישועית) - (Sanktuarium Matki Bożej Łaskawej) כנסייה מרשימה, שגם חודשה לאחר המלחמה. מיד אחרי הכנסייה פונים ימינה דרך רחוב Celna לכיוון הנהר. הולכים מספר מטרים ומגיעים אל סוג של רחבה /"מרפסת" גדולה המשקיפה אל הנהר, אל האצטדיון הענק ורובע פראגה. מספר תמונות נוף יפות וחוזרים מהמרפסת דרך רחוב Celna ומגיעים לכיכר השוק.

כיכר השוק(Rynek Starego Miasta) נחשבת ובצדק ליפה בעיר. הייתה בעבר הכיכר הראשית של ורשה שבה התקיימו שווקים, טקסים ואף משפטי ראווה. הכיכר נהרסה לחלוטין במלחמת העולם השנייה ולאחר מכן שוחזרה והיא כיום אחד האתרים המרכזיים בעיר. במרכז הכיכר מצוי פסל בת הים של ורשה כשהיא אוחזת בחרב ומגן. האגדה מספרת, כי בת הים שחתה בנהר הויסלה, עצרה למנוחה בסמוך לעיר העתיקה ושבתה את ליבם של הדייגים בשירתה. לאחר מכן נלכדה בת הים בידי סוחר רשע והדייגים, ששמעו את זעקתה, נאבקו ושחררו אותה לחופשי. לאות תודה, בת הים נדרה נדר להגן ולסייע לעיר ולתושביה.

נמשיך לכיוון מדרגות האבן (Kamienne Schodki) ברחוב rynek Starego Miasta 26

סמטה צרה עם מדרגות אבן מאסיביות מן המאה ה-15, ששימשו ליציאה מתוך העיר העתיקה. מכאן צפה נפוליאון על נהר הויסלה, בביקורו בעיר בשנת 1806.

נחזור חזרה אל ככר השוק ובסוף הככר נפנה ימינה להמשך המסלול על רחוב נובומייסקה לכיוון הברביקן Barbican , שער מרשים, שריד לחומות העתיקות שהקיפו את העיר. השער נבנה במקור ב-1548 ושוחזר בשנת 1954. במקום דוכני אמנים שונים. מהברביקן נקח מונית לקניון ארקדיה או למלון. חזרה למלון חשמלית מספר 22 או מונית.

 יום ו' 7.7 הרובע - היהודי הגטו 

נצא מהמלון אל בית הקברות היהודי [ נסגר ב 14:00 ] חשמלית 22 בכיוון ארקדיה אל תחנת cm. zydowskyנחצה את הכביש אל בית הקברות. 

בית הקברות נוסד ב- 1806 והוא נחשב לאחד הגדולים בעולם. שטחו של בית הקברות, שהוקם ב-1806, הוא כ-330 דונם והוא מכיל כ-200,000 מצבות. בבית הקברות מצוי קבר אחים של יהודים רבים, שנרצחו על ידי הנאצים, או שנפטרו ממחלות שפרצו בגטו עקב תנאי החיים הקשים, שהיו מנת חלקם של היהודים בגטו. מספרם של המתים בגטו היה כה רב, שגופותיהם נערמו ברחובותיו, ולחברה קדישא לא הייתה ברירה אלא לקבור אותם בקבר אחד, ללא טקס אישי או ציון שמות הנקברים.

במהלך מלחמת העולם השנייה בית הקברות המשיך לפעול ללא מפריע, אך הנאצים וידאו כי כל המסמכים והרישומים, שתיעדו את פעילות הקבורה בבית הקברות, יושמדו כליל. בבית עלמין זה קבורים גם מנהיגים יהודיים וציוניים רבים, בהם ראשוני "חובבי ציון", הלשונאי לודוויג זמנהוף, הרב צבי יהודה ברלין (הנצי"ב), ההיסטוריון מאיר בלבן ועוד. קבורים בו גם מנהיגים ופעילים ציוניים שנספו בשואה. חלק מן המצבות עוצבו על ידי אמנים ופסלים.

הגרמנים נהגו לנתץ את המצבות וכך עשו גם בבית הקברות הזה, אך לא הספיקו לנתץ הכל. רבות המצבות שנותרו שלמות ומאלה שנשברו הקימו קיר זיכרון. על המצבות היהודיות כתוב בעברית וביידיש, כל מצבה מספרת את סיפורו של הנפטר, אופיו, תכונותיו (בדרך כלל הטובות) ומקצועו.

בסמוך לכניסה לבית הקברות תוכלו להבחין באנדרטה לזכרו של יאנוש קורצ'אק, הרופא והמחנך הנערץ, שנרצח במחנה ההשמדה טרבלינקה.

משם נמשיך אל אנדרטת רפפורט האנדרטה לזכר מרד גטו וורשה. נקח אוטובוס 111 או 180 נסע 3 תחנות נרד בתחנת malweki museum אל האנדרטה. 

אנדרטת רפפורט - אנדרטה לזכר מרד גטו וורשה. המציגה את הסיפור היהודי, על השואה והגבורה באנדרטה שמורכבת משני חלקים הגוללים את סיפור גורלה של הקהילה היהודית בוורשה. בחלק אחד, הנקרא "מרד", מוצגים הלוחמים היהודים, במרכזם ניצב מרדכי אנילביץ, ומודגש סיפור - המאבק נגד האויב הנאצי. בחלקה השני של היצירה, הנקרא "שואה", ניתן לראות גברים נשים וטף יהודים הכמהים הולכים אל מותם על רקע ההרס והחורבן בגטו.

האנדרטה נבנתה על ידי נתן רפפורט שכל משפחתו נספתה בשואה. רפפורט בנה את האנדרטה ביום השנה החמישי למרד גטו ורשה (1948) והעתק שלה גם נמצא במוזיאון יד ושם בירושלים. רפפורט יליד ורשה, עבודותיו מוצגות גם בישראל, כמו פסל מרדכי אנילביץ בקיבוץ יד מרדכי, ואנדרטת מגילות האש ליד כיסלון.

סיפור מרד גטו ורשה - 

אוקטובר 1940, החלו הנאצים לרכז את כל יהודי העיר בשטח מוגדר ומגודר. סביב השטח נבנתה חומה בגובה שלושה מטרים ומעליה, סלילים על סלילים של תיל דוקרני. גטו ורשה היה הגטו הגדול ביותר באירופה, מנה כ-450,000 יהודים. באביב של שנת 1942 החל גירוש היהודים מגטו ורשה. תוך חצי שנה נעקרו מהגטו כ-300,000 יהודים, וכ-265,000 מהם נלקחו למחנה המוות טרבלינקה. בגטו נותרו כ-60,000 יהודים. הנשארים, רובם צעירים שהבינו כי הגורל הצפוי להם הוא מוות, החליטו למרוד ולמות תוך כדי לחימה.

מרד גטו וורשה - המרד התחיל ב-19 באפריל 1943, בערב פסח. זהו המרד הגדול ביותר של היהודים שבמהלכו הצליחו המורדים לגרום לאבדות רבות יחסית לאויב הנאצי.

בגטו קמו שני ארגוני התנגדות מחתרתיים: הארגון היהודי הלוחם – אי"ל, בפיקודו של מרדכי אנילביץ', והארגון הצבאי היהודי – אצ"י, בפיקודו של פבל פרנקל. בגלל אידיאולוגיה שונה הארגונים האלה לא התאחדו. בארגון אי"ל היו התנועות הציוניות-סוציאליסטיות, ה"בונד" הסוציאליסטי האנטי-ציוני והקומוניסטים. אנשי אצ"י היו חברי בית"ר, תנועת הנוער הציונית-רוויזיוניסטית שייסד זאב ז'בוטינסקי. סמוך לתחילת המרד היו באי"ל 500 לוחמים, ובאצ"י היו 200–250 לוחמים.

נשק, [ בעיקר אקדחים ] השיגו המורדים בעזרת אנשי המחתרת הפולנית מחוץ לגטו. הנשק, שהוברח מפורק והורכב מחדש בגטו, היה יקר מאוד, והאמצעים הכספיים שעמדו לרשות המורדים היו דלים מאוד. על האקדחים נוספו כמה כלים אוטומטיים ורובים שנתפסו בקרבות עם הגרמנים. כמו כן הצטיידו המורדים באמצעי לחימה מתוצרת עצמית, בעיקר "בקבוקי מולוטוב".

ב-18 בינואר 1943, במהלך גירוש של יהודים מן הגטו. התחבאו לוחמים של אי"ל, חמושים באקדחים, בשיירה של יהודים שהובלו לכיכר השילוחים. כשניתן האות הם פתחו ביריות על הגרמנים. למרות שנהרגו גרמנים רבים, נפלו כמעט כל הלוחמים היהודים שהשתתפו בו.

במקום אחר בגטו, בדירה ברחוב זמנהוף, קיבלו לוחמים אחרים של אי"ל את הגרמנים המתפרצים במטר יריות. במהלך חיפושיהם אחרי הנמלטים נתקלו הגרמנים במטחי אש מן הגטו. הגרמנים הופתעו ונסוגו מהגטו.

בשלושת החודשים שלאחר מכן, נערכו דרי הגטו, להתקפה גרמנית אפשרית. הגטו חולק לגזרות קרביות, נקבעו עמדות לחימה והוצמדו להן קבוצות לוחמות של ארגון אי"ל ושל אצ"י.

ב-19 באפריל 1943, ערב חג הפסח, נכנס לגטו כוח גרמני של 2,000 חיילים כדי לחסל את המרד. לכוח היו תותחים ומכוניות משוריינות. בכניסתם לגטו נתקל הכוח בהתנגדות עזה של המורדים, אשר ירו מחלונות הקומות העליונות של בתי המגורים, שהתרוקנו מיושביהם.

בצהרי אותו היום עלו שני נערים מכוחות המורדים אל גג הבניין בכיכר מורנובסקי, שבו שכן מטה אצ"י, והניפו עליו דגל ציוני בצבעי כחול-לבן. למחרת הניפו לצדו את הדגל הפולני בצבעי אדום-לבן. דגלים אלו נראו היטב ברחובות הגטו ומחוצה לו. עדויות מספרות כי קריאות שמחה פרצו בקרב הפולנים כששמעו את הדי היריות והפיצוצים וכשראו את הדגלים מתנוססים מעל לכיכר מורנובסקי. במשך ארבעה ימים התנוססו דגלי המרד, ורק לאחר קרבות ממושכים הצליחו הגרמנים להשתלט על הבית ולהוריד ממנו את הדגלים. לעזרת המורדים לא בא שום כוח מבחוץ. אנשי אי"ל נלחמו בחוליות חמושות, בטקטיקה של צליפה-נסיגה. אנשי אצ"י, שהיו מצוידים בנשק כבד יותר, נקטו טקטיקה של התבצרות בעמדות קבועות בבניינים בגטו. לחימת הגרילה הזו הביאה ליתרון זמני של המגינים על הגרמנים, ואלה נאלצו לסגת ולהתארגן מחדש.

למחרת היום - בבוקר יום 20 באפריל, הצטיידו הגרמנים מחדש והציגו אולטימטום להכנע עד לשעה 10:00, וָלא – יחסלו את הגטו על יושביו. כוחות האס-אס שהגיעו למקום נתקלו בהתנגדות עזה. הגרמנים הניסו את היהודים ממחבואם באמצעות שימוש באש ובגז. הלוחמים נמלטו מן הקומות העליונות הבוערות אל הבונקרים התת-קרקעיים, אולם האש הפכה את הבונקרים למלכודות חנק. הגרמנים הזרימו גזים רעילים לתעלות הביוב, והיהודים שנאלצו לצאת מן המסתור נורו למוות.

מגיני הגטו החזיקו מעמד כחמישה שבועות. במרד נהרגו כ-7,000 יהודים. תוצאות המהלך היו ידועות מראש. בהדרגה נחלש כוח ההתנגדות של יהודי הגטו. הגטו כולו בער, ולתושביו הלכודים לא היה כל סיכוי להינצל.

ב-8 במאי נפל הבונקר של מטה אי"ל ברחוב מילה 18, ובו נהרגו המפקד מרדכי אנילביץ' וקבוצה גדולה של לוחמים ומפקדים. איש מהם לא נתפס חי בידי הגרמנים; רבים שלחו יד בנפשם. עד ה-16 במאי נמשכה הלחימה מבית לבית. באותו יום פוצצו הגרמנים את בית-הכנסת טלומצקה, בית-הכנסת הגדול של ורשה, בצעד סופי ואחרון לדיכוי המרד וכאות לחיסול החיים היהודיים בוורשה.

לאחר שרוב חבריו נפלו בקרבות בגטו, תכנן מפקד אצ"י פבל פרנקל להיערך מחדש למאבק עם הלוחמים ששרדו, באזור שמחוץ לגטו, ולנקוט פעילות פרטיזנית נגד הגרמנים. הוא וכמה מחבריו יצאו את הגטו והסתתרו בבית ברח' גז'יבובסקה, בצד הפולני של ורשה. ב-19 ביוני, חודשיים לאחר תחילת המרד, התגלו פבל פרנקל וחבריו על-ידי הגרמנים במקום מחבואם. קרב זה היה הקרב האחרון של פבל פרנקל וסימן המאבק האחרון של גטו ורשה.

מול האנדרטה נמצא המוזיאון היהודי החדש  אשר נפתח באפריל 2013 לרגל 70 שנה למרד גטו ורשה. המוזיאון להיסטוריה של יהודי פולין- כניסה בימי ד-ב'- ביום חמישי כניסה בחינם- מומלץ לקחת הסבר אודיו בעברית.

המוזיאון ניצב במקום שבו שכן מבנה היודנראט. היוזמה הפולנית נולדה בעקבות תסכול הממסד מכך שפולין מוצגת למבקר היהודי רק כאתר השמדה ולא כמקום שבו התפתחה ושגשגה תרבות יהודית עשירה לאורך 900 שנה. המקום שנבחר להקמת המוזיאון לא היה יכול להיות סמלי יותר - לב ליבו של מה שהיה הגטו היהודי של ורשה, ברחבת האנדרטה המפורסמת של נתן רפופורט, לזכר מרד גטו ורשה. על מלאכת העיצוב והתכנון הופקד האדריכל הפיני ריינר מלאמקי האמן, שלא היתה לו עד אז שום זיקה ליהדות. לצורך כך קרא את סיפורי התנ"ך, על מנת למצוא נרטיב עבור המבנה העתידי.

הסיפור שנבחר היה קריעת ים סוף ואכן, כאשר תפסעו פנימה אל תוך המבנה, שצורתו החיצונית לא מסגירה דבר, תוכלו להתחבר מהר מאוד לסיפור. המבקרים צועדים פנימה דרך פתח צר יחסית, עוברים בחרבה, בינות לקירות גבוהים, גליים ומקומרים, בצבעי אדמה, הניצבים משני עבריהם ומדמים את קירות מי ים סוף. ככל שמתקדמים הלאה, נגלה חלון זכוכית ענק, המשקיף אל עבר גינה ירוקה - אותו ניתן להמשיל כפתח לתקווה.

הביקור במוזיאון מתחיל בימי הביניים, בהם הגיעו הסוחרים היהודים הראשונים לפולין. כל אחת משמונה הגלריות שבמוזיאון מציגה נדבך אחר בקורותיה של הקהילה היהודית בפולין.

בתערוכת הקבע: 

"יער": חלק זה מגולל את סיפור הגעתם של יהודי מערב אירופה, אשר ברחו מרדיפות בארצותיהם ומצאו בפולין מפלט בטוח, הודות ליחס החם של שליטי פולין, שראו בבוא היהודים כהזדמנות לשגשוג וקידמה.

"מפגשים ראשונים" - תקופת ימי הביניים, בה החלו היהודים להקים יישובים קטנים ולפתח מחדש את חייהם בפולין. בין המוצגים המעניינים כאן יהיו העדות העתיקה ביותר למשפט המלא ביידיש, מתוך סידור משנת 1272 ומטבע בעברית.

"גן עדן יהודי" - גלריה זו סוקרת את המאות ה-15 וה-16, שהיו תור הזהב בתולדותיה של הקהילה היהודית בפולין. בתקופה זו נהנו היהודים משגשוג כלכלי, אוטונומיה מרבית ופריחה תרבותית, כמוה לא הייתה.

"אל תוך המדינה" - גלריה זו מתארת את תולדות הקהילה במאות ה-17 וה-18, אז התפשטה ההתיישבות היהודית, מעבר לגבולות היישובים הקטנים. בגלריה זו המבקרים יוכלו להתרשם משחזור מרהיב של תקרה מאוירת של בית כנסת מעץ מהעיר גווז'דיץ'.

"מפגשים עם העת המודרנית": בסוף המאה ה-18 חולקה פולין בין רוסיה, פרוסיה ואוסטריה וגלריה זו סוקרת את קורותיה של הקהילה היהודית בעת ההיא, כחלק מהמאורעות שעברו גם על כלל תושבי פולין. לצד זאת, המבקרים ייחשפו לשינויים שעברו על הקהילות היהודיות תחת כל שלטון, בעקבות המהפכה התעשייתית והניסיונות להתאים את הלכותיה של הקהילה לעת המודרנית.

"הרחוב": גלריה זו סוקרת את תור הזהב השני של הקהילה היהודית בפולין, לאחר מלחמת העולם הראשונה. היהודים זכו לחירות, כמותה לא קיבלו בעבר ונהנו מפריחה כלכלית ותרבותית. יחד עם זאת, סבלו היהודים גם בעת ההיא מפוגרומים ורדיפה. המבקרים בגלריה יהלכו ברחוב משוחזר, האופייני לתקופה ויוזמנו להיכנס למבנים שונים לאורכו.

"השואה": חלק זה יעסוק במאורעות הנוראיים, שהשמידו כ-90 אחוזים מהקהילה היהודית הפולנית, שמנתה ערב השואה למעלה מ-3 מיליון איש. גלריה זו, הממוקמת בדיוק מול האנדרטה לזכר מרד הגטו, תעסוק בהשמדה, אך גם תנציח את מרד הגטו.

"לאחר המלחמה": בתום מלחמת העולם השנייה, נותרו כ-300 אלף מיהודי פולין, אשר התחבטו בשאלות הרות גורל, האם להגר מפולין ולאיפה - לפלשתינה או מדינות אחרות? אלו שנשארו בפולין, סבלו בשנת 1968 מגל אנטישמי בעידוד המשטר הקומוניסטי והקהילה הצטמצמה עוד יותר, בשל גל הגירה לישראל והתבוללות. לעומת זאת, עם נפילת המשטר ב-1989, החלה התעוררות תרבותית, אשר החלה להכיר מחדש בחשיבותה של הקהילה היהודית, על תולדותיה, בפולין.

נמשיך לאנדרטה לזכר נופלי הבונקר במילה 18 . נחזור לתחנת malweki museum [ לכיוון ההפוך ממנו הגענו ] אוטובוס 111 נסע 2 תחנות. נרד בתחנת smocza ונלך ימינה בצומת לכיוון הבונקר במילה 18 . 

האנדרטה ממוקמת בגן קטן ליד רחוב מילה 18 בו היה הבונקר ששימש את המפקדה הראשית של ארגון איל "הארגון היהודי הלוחם" בראשו עמד מפקד מרד גטו ורשה מרדכי אנילביץ. המרד פרץ ב-1943 לאחר שרוב תושבי הגטו שולחו למחנות ההשמדה ובגטו נותרו לא יותר מ-60 אלף יהודים שרוכזו במספר גושי בניינים. המורדים פעלו מתוך תעלות שחפרו מתחת לגטו אליהם הוברחו מזון וכלי נשק. המורדים הצליחו להפתיע את החיילים הנאצים , אך הללו השתמשו באש ובגז כדי להבריח אותם מהבונקרים. ההתנגדות ארכה כארבעה שבועות. ב- 16 למאי 1943 הגרמנים השתלטו סופית על הגטו והחריבו אותו. בין הנופלים היה גם מרדכי אנילביץ מפקד המרד, והוא בן 24 בלבד.

[ חיפשנו חיפשנו ולא מצאנו ... מדריך שפגשנו מאוחר יותר אמר שהעבירו אותה לזמנהופה פינת אנילביצ'ה ]

נסע כעת לאנדרטת כיכר השילוחים הנמצאת ברחוב stawki 10 

נלך לתחנת מילה. אוטובוס 157 נסע שתי תחנות ונרד בתחנת dzika. נחצה את הכביש. 

שם מוצבת אנדרטת כיכר השילוחים, ברחבה בה נאספו היהודים לקראת שליחתם להשמדה בטרבלינקה ובמיידנק. האנדרטה מעוצבת כשער מקושת שמעליו תבליט של עץ גדוע סמל לחיים שנגדעו. קו שחור מתוח על חומת האבן מוטיב המסמל טלית, בדומה לקו השחור בקבר אחים בבית קברות היהודי. האנדרטה מורכבת מ- 16 אבני גרניט. על האבנים מצוינים שמותיהם של 448 המסמלים את 450,000 הקורבנות שעשו את הדרך הזו ולא שבו, ביניהם יאנוש קורצ'ק ועוד רבים אחרים, מוכרים מעט פחות. על כל אבן תמצאו הקדשה בפולנית, יידיש ועברית. ליד האנדרטה יש שביל מדרגות המוליך למקום בו שכן הבונקר המרכזי של הארגון. שם נמצאת אבן בולטת המספרת את סיפור המקום.

האומשלגפלאץ [ ככר השילוחים ] ממנה נשלחו יהודי הגטו למחנות ההשמדה, רובם לטרבלינקה, מיעוטם למחנות אחרים. עם תחילת האקציות יצאו הנאצים בהבטחת שווא לתגמול של לחם וריבה למתנדבים שיגיעו מרצונם לכיכר ואכן היו יהודים שהרעב הכריע אותם. לאחר כמה שבועות נגמרו המתנדבים והחלו האקציות ההמוניות. כיכר השילוחים, הסמוכה לתחנת הרכבת ממנה יוצאות רכבות משא, הפכה למקום של אימה ופחד. כיום נמצאת במקום אנדרטה עליה רשומים שמות תושבי הגטו שנספו בשואה. מאחורי האנדרטה היתה קיימת מפקדת השילוחים של ה- S.S.  מדי יום נשלחו מכאן בין 5000 - 7000 יהודים, ובסך הכל כ-300,000 יהודים בין השנים 1943-1942

חזרה למלון – נלך לתחנת stawki על המשך רחוב srawki  משם אוטובוס 157 

לקחת את הרכב השכור בכתובת : 1 Sierpnia 10, Warszawa . סוכנות בשם panek

נחזור למלון וניסע לקרקוב בשעות הצהריים לאחר לקיחת הרכב.

נגיע אל קרקוב אל המלון apis hotel https://goo.gl/otIiRR . בערב [ תלוי בשעת ההגעה נצא אל העיר העתיקה ] הדרך לקרקוב לפי גוגל מפס לוקחת כשעתיים וחצי בפועל הנסיעה לקחה כ 4 שעות.

תחבורה בתוך העיר

מערכת התחבורה הציבורית בקראקוב כוללת חשמליות ואוטובוסים, ואת הכרטיסים ניתן לרכוש בקיוסקים של MPK, , מכונות אוטומטיות וגם ישר מהנהג (אז המחיר יהיה יקר מעט יותר). החשמליות מהירות יותר, ופועלות בין השעות 5 בבוקר עד 11 בלילה. תוכלו לנסוע גם עם מיניבוסים, מהסוג שפועל בישראל ("חאפרים" בלשון העם). לא תמיד הם יעצרו בתחנה, ולכן רצוי לאותת להם אם אתם מעוניינים לעלות. כרטיס לשעה בתחבורה הציבורית עולה - 3.1 זלוטי ואפשר במהלכה לנסוע בכמה קווים. הקפידו להחתים את הכרטיס עם עלייתכם לנסיעה. מחיר כרטיס ל - 24 שעות - 10.4 זלוטי, ל- 48 שעות - 18.8 זלוטי, ל - 72 שעות - 25 זלוטי. אם אתם רוצים לנסוע במוניות במהלך שהותכם בעיר, כדאי לדעת שהזמנת מונית בטלפון תחסוך לכם 30% מהמחיר שתשלמו אם תעצרו מונית ברחוב

קרקוב מומלץ לנסוע במוניות ולא התחבורה הציבורית. יש המון מוניות של חאפרים ולכן מומלץ לקחת מונית ששם החברה מודפס על המונית ובכל מקרה לשאול מה המחיר בערך לפני שעולים.

8.7 יום שבת

קניון גלריה קרקוב Galeria Krakowska שהוא אחד מהגדולים בקרקוב (270 חנויות) ונמצא בצמוד לתחנה המרכזית.

סיור בעיר העתיקה - הכנסיה נפתחת לביקור החל מ 11:30 !

קרקוב מלאה בנהגי מכוניות גולף שעושים סיורים ממונעים. בגלל הגשם לקחנו סיור עם "קלנועית כזו". נחמד מאד. הנהג / מדריך רצה 140 זלוטי לחצי שעה והתפשר על 100 .

הדרך המלכותית

בגלל עבודות בכביש, נהג המונית הביא אותנו לא לשער הברביקן אלא לכיכר המרכזית. הגענו לברביקן ביציאה [ מרחק של כ 200 מ מהכר ]

מצדית הברביקן – המצדית נבנתה כדי להגן על שער פלוריאן הנמצא כ 50 מטר בהמשך. צורתה של המיצדית עגול וגובהה כעשרים מטר. על גגה מתנוססים שבעה צריחי שמירה. מסביב לברביקן נמצא חפיר הגנה שהוצף במים בעת מלחמה. מהחלק הבולט של המיצדית הפונה לכיוון השער, יוצא גשר מתרומם בעזרת שלשלות שנהגו להרים בעת סכנה.

על העיר העתיקה של קרקוב הגנה חומה שהיו בה 8 שערים. השער היחיד שנותר בחומה הוא שער פלוריאן [ Brama Florianska ] הנמצא בצפון העיר. דרך שער פלוריאן, נהגו שליטי העיר להכניס את אורחיהם רמי הדרג. כיום משמש השער כשער כניסה לעיר העתיקה של קרקוב לתיירים.

שער פלוריאן נבנה במאה ה - 14. מצדית הברביקן נבנתה להגנתו כחמישים מטר לפני השער. ניתן לראות את שרידי החומה שנהרסה בצמידות לשער. השער צבוע בצבע לבן. מצדדיו מדרגות שבעבר שימשו לעלייה לעמדות השמירה ולמרפסת המקיפה את קומת המסד. מעל לקומת המסד היו בעבר שערי עץ כבדים להגנה.

מעליו מתרומם צריח גבוה שבחלקו הפנימי בנקודת החיבור נמצא פתח קשתי המשמש לעלייה למרומי הצריח לצרכי הגנה, מעליו פתחי ירי לקשתים וגומחה שבה ניצב פסל שיש לבן של קדוש העיר פלוריאן השומר עליה. בחלק העליון של הצריח ממוקמת מרפסת שמירה הנשענת על כרכובים למניעת טיפוס והגנה. מעליה מתרומם צריח בצבע ירוק, ומעליו כדור מוזהב שממנו מתרומם תורן על בסיס כדור מוזהב. התורן המשמש לתליית דגל העיר והמלוכה.

משער פלוריאן נמשיך ברחוב Floriańska כדאי להעיף מבט בבית מספר 45 בסגנון ארט נובו המשמש משנת 1895 כבית קפה Jama Michalika cafe. .

נמשיך עם הרחוב ונגיע לכנסיית מריה הקדושה St. Mary`s Church, כבר מרחוק ניתן לראות כי לכנסיה שני מגדלי צריחים ופעמונים. הסיבה לכך היא ריב מטופש בין שני אחים נסיכים שבזמן שלטונם רבו וכול אחד מהנסיכים החליט להראות לשני את גדולתו.

עד מחציתם הצריחים דומים ומנקודה זאת המגדלים שונים בצורתם ובגובהם. גובהו של האחד שישים מטר והשני גובהו שבעים מטר. בראשו של המגדל הגבוה מתנוססים שמונה תרנים ותורן מרכזי שבראשו כתר מוזהב. בסיום הבנייה רבו האחים הנסיכים בגלל צורתהבניה והגובה של שני הצריחים. האח הגדול לקח סכין ורצח את אחיו ולאחר מכן התאבד. לקחו אנשי העיר ותלו את הסכין. [ ניתן לראותה מהכניסה לאולם הבדים בכיכר ]. אקט תליית הסכין בידי תושבי העיר, נותר כדי לסמן לגנבים, כי בסכין זאת ייסגר החשבון עמם באם יגנבו מהכנסייה או מאולם הבדים.

מסורת תקיעת החצוצרה לסירוגין קשור גם הוא לאגדות והאמונות שהשתרשו לאורך השנים. על פי המסורת תוקעים בחצוצרה אחת לרבע שעה. תרועת החצוצרה נקטעת בבת אחת, המחצרץ מניף ידו לשלום ונעלם. [ המראה קצת מאכזב, כי נפתח איזה חלון קטן במרומי המגדל, את החצוצרה קשה לראות כי היא מאחורי החלון, ובקושי שומעים אותה ].

הדבר קשור לאגדה הקשורה בהיסטוריה של העיר. באחד הפעמים כשניסו לכבשה עמד מחצצר ותקע בחצוצרה על מנת להתריע כנגד התקפה. בעת שנשף בחצוצרה הוא חטף חץ בגרונו ונדמה תרועת החצוצרה. חלק מקשישי העיר משייכים את תקרית החץ לפלישת ג'ינגי'ס חאן לפולין. יש האומרים כי זאת אמונת שווא, כי בתקופת פלישת המונגולים, עדיין לא הייתה קתדראלה בעיר. אנשי מכבי האש אמונים גם על מסורת זאת.

נכנס אל הכנסייה (דרך הדלת הדרומית) דמי כניסה 4 זלוטי. שעות פתיחה: שני עד שבת – 11:30 – 18:00, ראשון – 14:00- 18:00. בתוך הקתדראלה נראה ציורי קיר, תמונות ותשמישי קדושה התלויים על הקירות, חלונות וויטראז'ים מזכוכית צבעונית. במרכז האולם נמצא מזבח עץ גדל ממדים המורכב משלושה חלקים. את המזבח מעטר גילוף עץ מרהיב, המעוטר בזהב, המתאר תמונות מחיי ישו, כשמשני צדדיו פסלי אבן מרשימים.

למזבח העץ ישנה נקודה יהודית. יש הטוענים כי האמן ויט סטבוש שיצר את המזבח, היה אמן בגילוף בעץ. הוא הגיע בין האנוסים בגירוש יהודי ספרד. לדברי חוקרים שעברו על הסקיצות של האמן, נמצא כיתוב בעברית האומר: אני סטבוש ויט שניצל בנס מהגירוש מצאתי בעיר קרקוב מקלט. כאשר סיפרו החוקרים על התגלית לכומר האחראי ושבו לאחר מספר ימים, נעלם באורך פלא הפסוק מרצפת עץ שהייתה למרגלות המזבח. גם הסקיצה המאשרת משפט זה נעלמה. מהכנסייה נמשיך לכיכר העיר העתיקה. 

מגיעים ל כיכר השוק Rynek  המרתקת והגדולה במרכז הכיכר ניצב "אולם הבדים" Cloth Hall, Sukiennice . זהו מבנה גבוה בלבן ובחום, שתרגום שמו – שוק הבדים, והוא נבנה בסגנון גותי במאה ה-14 אורכו כמאה מטר, שדרת עמודים מקיפה אותו, ובעשרות חנויותיו הקטנות מוכרים עבודות-יד מעץ, תכשיטים, עבודות רקמה על מפות ומפיות, ועוד חפצים מחפצים שונים.

מושכות את הלב בובות - העץ הצבועות של הכליזמרים, שכולם בסגנון יהודי. על הבובות נאמרו שני דברים מנוגדים. האחד, שהפולנים רואים אותן כחלק אותנטי מן הפולקלור שלהם, לאו דווקא יהודי. השני שאלה הן בובות "אנטישמיות" כי הן מציגות את היהודים בתור קריקטורות נלעגות.

בלילה הכיכר מוצפת אור ומלאה אנשים ושמחה. כל בניין מואר בצורה אחרת ולעיתים בצבע אחר, ועל גג הסוקוניצה שבמרכז – מתנהלת תצוגת אורות צבעוניים מתחלפים שמשנה את תפאורתו במחזוריות קבועה ומרתקת.

במרכז הכיכר ניצב פסלו של המשורר הפולני אדם מיצקביץ`. הגרמנים במלחמת העולם ה – 2 פרקו אותו והעבירוהו לגרמניה. רק בשנת 1957, לאחר משא-ומתן ממושך, הוא הוחזר למקומו.

לאחר הסיור בכיכר העיר הישנה ממשיכים לרחוב Grodzka לאחר בלוק בתים פוגשים בכיכר שבה ניצבות שתי בזיליקות. 

משמאל לרחוב Grodzka עומדת קתדראלת השילוש הקדוש Holy Trinity dwarfs the adjacent Dominican monastery . היא מלאה באלמנטים קישוטיים וחפצי אומנות ודת.

בצד הימני ניצבת הקתדראלה הפרנציסקנית שנבנתה לכבודו של פרנציסקוס הקדוש, הקתדראלה נודעת בזכות חלונות הוויטראג' הצבעוניים בסגנון המודרני ובציור הקיר הפרחוני כעל קירותיה.

נחזור ונמשיך ללכת ברחוב גרודזקה. 

כשנגיע לרחובSenacka , נפנה ימינה ומיד שמאלה לרחוב Kanonicza . נרד ברחוב ובבית מספר 21 התגורר האב קרול וויטילה שנולד בקרקוב לפני שהפך לאפיפיור יוחנן פאולוס השני. כיום בבית נמצא מוזיאון המציג את חפציו בגדיו ותשמישי הקדושה בטרם הפך לאפיפיור.

"הדרך המלכותית" מסתיימת בגבעה בדרום העיר העתיקה, עליה ניצבת בגאון מצודת ואוול. נמשיך ללכת אל קתדרלת וואבל. 

בימים שקרקוב הייתה בירת פולין, המצודה הייתה מקום משכנם של מלכי פולין. במקום שתי אטרקציות מרכזיות, כשסיור כולל בכל נפלאות הגבעה דורש סיור של כארבע שעות. שימו לב לכך שדמי הכניסה למונומנטים השונים נגבים בנפרד.

קתדרלת ואבל היא המקום בו הוכתרו ונקברו מלכי פולין לאורך הדורות. במקום תמצאו אין ספור סרקופגים וקפלות מעוטרות זהב וכן תוכלו לטפס אל מגדל זיגמונט ולחזות בפעמון רחב ההיקף, שמשקלו אחת עשרה טונות. במקום קבורים גם גיבורים לאומיים פולניים ומשוררים חשובים.

• דמי כניסה: הכניסה לקתדרלה היא חינם. עלייה למגדל זיגמונט וירידה לקברים המלכותיים, וכן כניסה למוזיאון הקתדרלה בתשלום.
• שעות פתיחה : בחודשים אפריל עד ספטמבר – 9:00 – 17:00, אוקטובר עד מרץ – 9:00- 16:00

[ לא חובה ] מול הקתדרלה נמצא, במבנה גותי מהמאה ה-14, מוזיאון בו מוצגים חפצי אומנות הקשורים בקתדרלה ואובייקטים הקשורים בטקסי הקבורה השונים שנערכו בה. גולת הכותרת של המוזיאון הוא עבודת רקמה מרהיבה השזורה בזהב בת יותר מ-500 שנים. הכניסה למוזיאון היא עם אותו הכרטיס המשמש לעלייה למגדל.
שעות פתיחה: שני עד שבת – 9:00 – 16:00

טירת ואבל, השוכנת בסמיכות לקתדרלה, עברה תהפוכות רבות מאז נבנה הבסיס שלה, במאה האחת-עשרה. הטירה עלתה באש, נבזזה ונכבשה על ידי אין ספור עמים, כשהאוסטרים, במאה התשע-עשרה, הפכו את הטירה לבית חולים ולבסיס צבאי. בשנות העשרה של המאה הקודמת חזרה הטירה לידי הפולנים, וכיום היא משמשת מוזיאון בעל מספר אגפים. דמי הכניסה לכל אגף הם בנפרד, ושעות הפתיחה של האגפים הן שונות, כשכל המידע נמצא באתר הרשמי של המוזיאון.
אתר המוזיאון : www.wawel.krakow.pl כרטיסים במרכז המבקרים

בין התצוגות הקבועות באתר ניתן למצוא את הלשכה המלכותית, המציגה חדרים וריהוט מתקופת הרנסאנס והבארוק המוקדם. הדירות המלכותיות מאפשרות הצצה אינטימית יותר אל חייהם של המלכים, כולל אחד מאוספי שטיחי הקיר הגדולים בעולם. בית האוצר והנשקייה המלכותית מציגים את החרב שמלאה תפקיד טקסי בכל הכתרות המלכים מאז המאה ה-14 וכן מוצגים מעניינים נוספים. בנוסף, ניתן להיכנס לאגף ואבל האבודה, המציג ממצאים מהתקופות הקודמות ומלאות התהפוכות של הטירה.

בצידה המערבי ששל הגבעה נמצא את מערת הדרקוןKanonicza ] ] קנוניצ`ה. כאן התגורר דרקון ואבל האגדי, שהטיל חיתתו על העיר עד שחוסל בערמומיות על ידי הנסיך קראקוס. ניתן לעשות סיור בתוך המערה האפלולית או סתם להשקיף על פסל הארד של הדרקון, היורק אש מלועו כל מספר דקות. אפשר לרדת למערה מתוך הטירה ואפשר ללכת מסביב.

• שעות פתיחה: אפריל עד אוקטובר – 10:00- 17:00

מרכזי קניות בקרקוב

 Galeria Krakowska: אם אתם אוהבים להתיש את עצמכם בימי קניות ארוכים, הגעתם למקום הנכון. זהו קניון עצום מימדים, עם אינספור חנויות מכל הסוגים והשמות (270 ליתר דיוק). המיקום אידיאלי: ממש ליד תחנת הרכבת המרכזית של קראקוב.
כתובת: 5 Pawia
אתר אינטרנט: www.galeria-krakowska.pl

Galeria Kazimierz: קניון שנפתח ב- 2005 ומכיל 160 חנויות. מלבד קניות אפשר לצפות גם בסרטים בקומפלקס בתי הקולנוע החדיש ולזלול את אחד מסוגי הפאסט פוד שפועלים במקום.
כתובת: 34 Podgorska

Krakow Plaza: קניון נוסף שנפתח בשנים האחרונות בעיר. גם כאן מלבד הרבה חנויות, קיים קומפלקס של בתי קולנוע וקומת מזון.
כתובת: 44 Aleja Pokoju

Pasaz 13: מרכז קניות זה, שנמצא בלב הכיכר בעיר העתיקה , שופץ בשנת 2007 ומהווה כיום את אחד המבנים המודרנים המעניינים בעיר. מי שרוצה לעשות קצת קניות, יוכל למצוא פה לא מעט חנויות אופנה ובנוסף גם חנויות תכשיטים, מוסיקה וספרים.
כתובת: Rynek Glowny 13

9.7 יום א וייליצ'קה / אושוויץ. סיור מומן ב 9:30 בוויליצ'קה וב 14:45 באושוויץ [ בדיעבד - יום מעייף מאד. כדאי לפצל כל סיור ליום אחר ]

נסיעה למכרות המלח בווילצ'קה. [ כ 40 דקות ] להזמין כרטיסים מראש 

טיפים: בהגעה לאתר תפגשו בחבורה בצד הכביש שיפנו אתכם (כמעט בכוח) לחניה שמשמאל. התעלמו מהם והמשיכו הלאה עוד כ- 100 מטר. יש המון חניות בסביבה. לא להתפתות לראשונה.

למי שמזמין כרטיסים מראש יש לאסוף אותם מיד בכניסה בצד ימין ולא ללכת לקופות שבהם יש תורים גדולים. 

נסיעה לוויאֵליצ'קה ( Wieliczka) למכרה המלח. הירידה למכרה מתחילה בכ- 800 מדרגות. העלייה - במעלית "מצ'וקמקת" ודחוסה, שמבדרת את כולם, מלבד את הפולנים שבמקום... הטמפרטורה הקבועה במקום היא 14 -16 מעלות ואינה מחייבת שום לבוש חם.

בכניסה לאתר ישנם שני תורים- להדרכה בפולנית ולשאר השפות. לכו לתור השמאלי (הקצר) וודאו שהוא כולל אנגלית. הסיורים הם עם מדריך מקומי. הסיור אורך כשעתיים וסיומו במסעדה טובה ומומלצת. בסיום הארוחה שימו את המגשים במקום שכל הסועדים מניחים.

מכרה המלח בווייליצ'קה פועל ללא הפסקה מאמצע המאה ה-13. במהלך שבע מאות שנות פעילותו נכרה המלח מ-26 פירים ו-2040 חללים הנמצאים בתשעה מפלסים המגיעים יחד לעומק של 327 מטרים. מתחת לוויליצ'קה נוצר מבוך מסדרונות שאורכם הכולל כמעט 300 ק"מ. הטיולים המאורגנים במכרה התחילו להתקיים בסוף המאה ה-18. אורכו של מסלול התיירים מגיע ל-2.5 ק"מ והוא עובר דרך למעלה מ-20 חללים. בשנת 1978 נכנס מכרה המלח לרשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו. נכון להיום, המלח מווייליצ'קה מופק רק באמצעות אידוי מים המצטברים במעמקי המכרה.

אושוויץ סיור בשעה 14:45 [ כ 3.5 שעות ] להגיע לאושוויץ1 ולא לבירקנאו

סיור קצר באושוויץ לוקח 3.5 שעות. חלק ראשון אושוויץ 1 המוזיאון. משם הסעה פנימית לוקחת לבירקנאו.

יוצאים מקרקוב אל מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו (קבוצה מודרכת). מחנה הרכוז אושויץ ומחנה ההשמדה בירקנאו סמוכים זה לזה. שמו של המחנה אושוויץ הוא על שם העיר השכנה אושוויינצ'ים. המחנה הוקם במאי 1940 והראשונים שהגיעו אליו היו כ-700 אסירים פוליטיים פולנים. במחנה זה נוסתה לראשונה המתת אנשים בגז ציקלון B . רק מאוחר יותר שימש המחנה לאיסוף יהודים והמתתם בבירקנאו.

10.7 יום ב המפעל של שינדלר והרובע היהודי

סיור במפעל של שינדלר מ 10:00 חנם בימי שני דורש הרשמה מוקדמת. כתובת: Lipowa 4F

הפולנים לא יודעים לארגן תורים. המקום נפתח ב 10:00 ובגלל שהיה חנם היו מאות אנשים. הסיור שלנו הוזמן ל 10:20 [ סיור ללא מדריך ] וחיכינו בתור צפןף רק כדי שיוכלו להכניס אותנו בול ב 10:20 . המקום קטן מאד ועל מזגן אין מה לדבר.

מהמלון נצא בנסיעה [ מונית ] לבית החרושת של שינדלר Fabryka schindlera שינדלר קיבל את המפעל לידיו בשנת 1939 כחלק מהיותו חבר במפלגה הנאצית. רק בהמשך הפך למי שאנו מכירים כיום - חסיד אומות העולם והציל למעלה מ-1200 יהודים. גם כשסגרו הכוחות הרוסים על קרקוב, עבר שינדלר עם 900 מעובדיו היהודים לצ'כיה שם הקים מפעל חדש ליצור תחמושת עבור הצבא הגרמני ובכך למעשה מנע את גירוש עובדיו היהודים למחנות המוות. על כך הוכר כחסיד אומות העולם ע"י "יד ושם". כיום ניצב כאן מוזיאון המציג את סיפורה של קרקוב הכבושה במלחמת העולם השנייה, ומתאר את גורל הפולנים והיהודים בעיר.

במקום יש שני מוזיאונים: אחד של המשרדים של המפעל ומתאר את חיי היהודים ותושבי קרקוב האחרים, תחת הכיבוש הנאצי ואת פועלו של אוסקר שינדלר. השני, ממוקם בתוך אולמות הייצור של המפעל, מוזיאון מדליק לאמנות בת זמננו. התערוכה מציגה בצורה אינטראקטיבית וחכמה את מאורעות הימים ההם – למשל, צועדים אל תוך חדר בגטו היהודי, בו נדחסו שתי משפחות; מחתימים אישורי מעבר ואפילו מבקרים במשרדו (המשוער) של אוסקר שינדלר עצמו (בו השתמר הפרקט המקורי. כל צעד שלכם עליו יעורר רעש אימים). להשלמת החוויה, דגלי אס-אס מונפים פה ושם ופרצופו של הצורר מביט אליכם מכמה פינות.

מרחוב Lipowa נלך מערבה ונחצה את מסילת הברזל ברחוב Kacik עד ל- "כיכר הכיסאות הריקים", היא כיכר גיבורי הגטו. בכיכרPlac Bohaterow Getta , הציבו האמנים פיוטר לביצקי וחברו קז'ימיר לטק את האנדרטה המורכבת משלושים ושלושה כסאות מתכת גדולים בעבור המבוגרים ולידם 37 כסאות קטנים המסמלים את הילדים שגורשו והושמדו.

מפקדת המחתרת היהודית נמצאת בבית מספר 6 בכיכר. על קירותיו ניתן לראות לוחית שעליה חרוט: לזכר הגיבורים הנעלים של גטו קרקוב, שנרצחו בידי הברברים הגרמניים. לוחית זאת הוצבה בידי שורדי הגטו בשנת 1948 לאחר שובם לקרקוב ממחנות ההשמדה.

בפינת הרחוב Targowa נמצא המבנה שבו היה בית המרקחת Apteka Pod Orlem כתובת Plac Bohaterow Getta 18 Krakow .

הכניסה למוזיאון בית המרקחת בתשלום ,המוזיאון פתוח בחודשים אוקטובר -אפריל בימים שלישי-שבת בין השעות 10:00-14:00 פרט ליום שישי שבו פתוח המוזיאון עד שעה 17:00,המוזיאון סגור ביום ראשון וביום השלישי הראשון בכול חודש. בחודשים מאי-אוקטובר פתוח המוזיאון בימי השבוע פרט ליום ראשון בשעות 09:00-17:00 פרט ליום שישי שבו פתוח המוזיאון עד השעה 17:00 וביום שני פתוח המוזיאון עד שעה 14:00.

בית המרקחת מתחת לגשר, היה שייך לרוקח הנוצרי תאודוש פנקביץ. בזמן הקמת הגטו היהודי, פנה פנקביץ לשלטונות הגרמניים בבקשה (שוחד כמובן) להישאר ולהפעיל את בית המרקחת שלו בתחומי הגטו. כנראה כי פחדם של הגרמנים ממגפות, שעשויות לפרוץ בגטו היהודי עזרו לו להשארת בית המרקחת בשטח הגטו. במשך הזמן, הגרמנים הציעו לו לעזוב את המקום והציעו לו בית עסק חדש. פנקביץ נקט בשיטות השהייה באומרו כי הוא צריך זמן למחשבה נוספת. כך הפך בית המרקחת למקום של עזרה לתושבי הגטו.

תאודוש פנקביץ, סיפק תעודות מעבר וזהות מזויפים, ועזר ליהודים להימלט מתחומי הגטו. הוא חילק להם תרופות שהבריח לבית המרקחת בחינם. הוא גם סיפק צבעי שערות ואיפור על מנת שיהודים יראו טוב יותר באקציות שערכו הגרמנים בחיפושם אחרי חולים וזקנים. בשנות ה – 80 הוכרז הרוקח תאודוש פנקביץ, כחסיד אומות עולם. בעת שנפטר המוני אזרחי קרקוב ויהודים, נאספו ללוות אותו בעת קבורתו בבית הקברות, לאחר מותו הפך בית המרקחת למוזיאון לאומי פולני ויהודי.

הגטו היהודי בקרקוב

לאחר כיבוש קרקוב בידי הגרמנים במלחמת העולם השנייה המושל הנס פרנק, מסלק את מרבית תושביה היהודים של העיר קרקוב עד שנותרו בעיר רק כעשרת אלפים יהודים. הגטו נבנה בשכונת פודגוז'ה, מעבר לוויסלה. אורכו של הגטו היה 600 מטר ורוחבו כ 400 מטר. בתוך מתחם הגטו היו מעל לשלוש מאות בתים שבהם כשש מאות דירות ,בכול חדר הצטופפו עד עשרה יהודים.

חיסול הגטו - ב 1943 חולק הגטו לשני חלקים שכונו באותיות לטיניות A והאות B ,הכשירים לעבודה והצעירים בעיקר כונסו בחלק A שבגטו, ואילו בחלק B כונסו ילדים, נשים, חולים וקשישים, במחצית מרץ 1943 ציוו הגרמנים על היהודים שגרו בחלק B להגיע השכם בבוקר לכיכר Plac Zgody בתואנה כי תנאי הצפיפות והמחסור בדירות ,מאלץ את הגרמנים להעבירם למקומות מגורים חלופי ,על מנת להקל על תנאי המגורים.

לאחר האיסוף הורו להם הגרמנים ,להסתדר בחמישיות ולנוע בשיירה לכוון תחנת הרכבת של פלשוב, שיירה זאת מנתה כשמונת אלפים של יהודים מגורשים, בתהליך הגרוש והאיסוף הרגו הגרמנים להנאתם כשלושת אלפי יהודים זקנים ילדים וחולים שהתקשו ללכת, הגירוש הסופי נמשך גם למחרת עד פינוי היהודי האחרון.

על מלאכת הפינוי של היהודים מהגטו, מונה אמון גת [ מופיע בסרט רשימות שינדלר] שהיה מפקד מחנה הריכוז פלשוב. לאחר פינוי הגטו מיהודים, נשלחו אסירים יהודים ממחנה פלשוב ,לנקות את הגטו ,לקבור את הנרצחים ,לאסוף את הרכוש ולהעבירו לגרמניה. הדירות שפונו הועברו למגורים לתושבי העיר ולסייענים הפולניים. לאחר מכן הורידו את חומות הגטו וגדרות התיל ,על מנת להעלימו ואת הסימנים לקיומו .

היהודים הוכרחו להגיע לכיכר גיבורי הגטו למשלוחים למחנות ההשמדה. עדים שנותרו בחיים ממשלוח זה מספרים כי בליל המשלוח הוקף הגטו ברובע היהודי בכוחות חייל אס אס ועוזריהם, הם מנעו התקרבות של אוכלוסייה פולנית למקום, על התושבים שגרו בבתים בסמיכות לגטו ,נאסר לצאת לצפות בגרוש, מי שהעז להביט בחלונות ביתו ,הסתכן בירי לעברם בידי הקלגסים הגרמניים.

כאשר נאספה כמות היהודים לפי המכסה שהוקצבה למשלוח, החל המסע הרגלי לכוון תחנת הרכבת בפלשוב, משם הועלו על קרונות בקר ונשלחו למותם. בין הנשלחים בלטו קבוצת שלוש מאות היתומים ,שנאספו לבית היתומים בגטו בידי המנהלת אנה פוירשטיין ובעלה דוד אלתר קורצמן.

ארגון המחתרת היהודית בקרקוב החל בשנת 1942 עם תחילת גירוש היהודים מהגטו. חברי הארגון עסקו בעיקר באספקת תעודות מזויפות ליהודים , להוצאת עיתון והפצתו ברחבי הגטו ,איסוף נשק ואימון חבריו למאבק מזוין בנאצים. פגיעה בחיילים גרמניים שהלכו לבדם, תוך גניבת נשקם. איסוף מידע על הצבא הגרמני וחיסול מלשינים ומשתפי פעולה מקרב היהודים בגטו.

כיוון שפעולות הענישה של הגרמנים, כנגד קבוצות יהודים חפים מפשע גברו, העבירו חברי הארגון את מפקדתם אל מחוץ לגבולות הגטו. למרות זאת החליטו חברי ארגון המחתרת, על פעולת ענישה כנגד הגרמנים ,על מנת להראות לשאר תושבי העיר ולגרמנים, כי יש מחיר לפעות ההרג והשילוח, את הפעולה הסתירו כאילו פעולה זאת נעשתה בידי המחתרת הפולנית.

בעקבות הלשנות ועבודת מודיעין נתפסו מרבית חברי המחתרת, חלקם נרצח מיד, חלקם עונה ונחקר, וחלקם נשלח למחנות ההשמדה ,מעצרם של המנהיגים חיסלה את פעילותה של המחתרת היהודית בקרקוב.

אפשרות : בית חרושת ליצור בגדים מדרידז Madrsch [ עוד אחד מחסידי אומות העולם ] 

רחוב ויגירסקה 10 Wegiegierska בכיכר פודגורסקי. על פי חוקי הגזע שהנהיגו הנאצים, יהודים לא היו יכולים להיות בעליהם של בתי חרושות או מנהלי בית חרושת. על המפעלים והחנויות הנטושים, קפצו אזרחים בעלי תעודות זהות גרמניות, שנקראו ( טייהאונדר ). חלקם שילמו לבעלים היהודים בעבור החנויות והמפעלים סכומים מגוחכים. רובם קיבלו את הרכוש ללא תמורה. חלקם המועט העסיקו מספר רב של יהודים על מנת שלא ישלחו להשמדה כבלתי שימושיים.

יוליוס מדרידז [ גרמני ממוצא הונגרי ] היה אחד היוצאים מהכלל. בעת שניהל את המפעל לבגדים, השיג כרטיסי עבודה רבים לפועליו היהודים וגם כרטיסי מנות מזון ולחם. כאשר חוסל גטו קרקוב והמפעל נסגר, הוא העביר את המפעל לתחומי מחנה פלשוב ובכך המשיך להציל יהודים ממשלוח להשמדה בזכות רישיונות העבודה לעובדים. על מפעל חיים זה שעשה בהתנדבות וללא תמורה, זכה לתואר חסיד אומות עולם.

הרובע היהודי

הרובע היהודי קז'ימירז, הוקם במחצית המאה ה – 14 מחוץ לחומות העיר העתיקה של קרקוב, על אי מעברו השני של נהר הוויסלה בידי המלך קזימייר השלישי. הרובע הוקם לאחר שהמלך קזימייר החליט לאפשר ליהודים מכול רחבי אירופה ,להתיישב בקרקוב על מנת לפתח את חיי המסחר של העיר שהחלו במאה האחד עשר בזכות מכרות המלח הקרובים לעיר.

המלך והעניק ליהודים חופש רב. הסוחרים הנוצריים בעיר שנאו את הסוחרים היהודיים, בגלל הצלחתם והכנסיה הנוצרית, עודדה שנאה וגרמה להגברת האנטישמיות.

התוצאה - הקהילה היהודית גורשה לרובע קיזמיירז [ כיום הרובע היהודי]. היהודים הקימו מוסדות ציבוריים, מוסדות לימוד וישיבות, בתי כנסת ובית קברות. במרכז הרובע הקימו היהודים כיכר ושוק שבו נמכרו סחורות ומזון כשר, מסביב לרובע קמה חומה להגנה .

מספר היהודים ברובע היהודי גדל. במאה ה – 19 שופרה התשתית התחבורתית, הורחבו הרחובות, נבנו גשרים מעל הוויסלה. בהמשך נסתם האפיק של נהר הוויסלה שהפריד בין העיר העתיקה והרובע, ובכך הוא חובר יבשתית לעיר קרקוב המתרחבת. ערב מלחמת העולם השנייה היו בו כשבעים אלף תושבים. רחוב Szeroka שימש כעורק הראשי של הרובע היהודי. ברחוב הוקמו שני בתי כנסת .

מהכיכר נמשיך אל הרובע היהודי קז'ימייז' [ 10 דקות הליכה דרך הגשר או לקחת מונית ] אל בית הכנסת העתיק בית כנסת אלטשול (בית הכנסת הישן) וגם המוזיאון היהודי.

בית הכנסת הישן הוקם בשנת 1364. ממוקם ברחוב שירוקה Szeroka 24 , כיום משמש כמוזיאון לתרבות היהודית בקרקוב. בית הכנסת הוקם בעקבות גרוש יהודי העיר קרקוב .

במחצית המאה ה - 16 נשרף מבנה בית הכנסת, שופץ ונבנה מחדש. במחצית המאה ה - 18 התעורר ויכוח בין החסידים לאורתודוכסים. ר' דוד הירש הלוי, רבה של העיר, על חרם על הקהילה החסידית וכך הפך בית הכנסת למרכז תנועת החסידות. במלחמת העולם ה – 2 נפגע בית הכנסת. בתום מלחמת העולם השנייה שופץ המבנה והפך למוזיאון ההיסטורי לקהילת קרקוב שלפני המלחמה.

המוזיאון היהודי Jewish Museum Old Synagogue- Stara Synagoga

המוזיאון ממוקם בבית הכנסת הישן ,ברחוב 24 Szeroka street , המוזיאון פתוח בימי השבוע בין השעות 09:00-17:00 פרט ליום שני שבו הכניסה חופשית פתוח בשעות 10:00-14:00. תצוגות בנושאים יהודיים של טקסים של ימי חג, טקסים משפחתיים, סיפורי מסורת יהודית, תיעוד וסיפור היהודים ברובע היהודי הישן ובתקופת חיסולו בידי הקלגסים הגרמניים.

מבית הכנסת העתיק נמשיך אל הויכע שול [ בית הכנסת הגבוה ] Wysoka  נקרא גם אוף ברויגל. זהו בית הכנסת השלישי בעתיקותו בקז'ימייז והראשון בפולין שעוטר בציורי טיח של מאורעות מהתנ"ך. צורתו צורת מלבן. הבניין מכוסה גג דו-שיפועי גבוה, ששיפוליו בולטים מעבר לקירות. בית הכנסת נבנה, ככל הנראה, בשנת 1563 בפינת רחובות יוזפה ויעקובה. באותה תקופה רחובות אלה היו הגבול הדרומי והמערבי של העיר היהודית, ובהצטלבות רחובות אלה עמד שער העיר.

את שמו ה"גבוה" קיבל בית הכנסת, משום שקומת התפילה שלו ממוקמת לא בקומת הממסד אלא בקומה העליונה כדי להפריד חולין ממקום של קדושה ולמניעת כניסת הרעש לבית התפילה. במחצית השנייה של המאה ה-17 נבנתה בקומה השנייה עזרת נשים בצורת האות הלטינית L. כמו כן קושטו קירות בית הכנסת בציורי קיר צבעוניים, ובמאה ה-19 הוחלפו הם בציורים חדשים. בתקופת הכיבוש הגרמני נהרס המקום. לאחר המלחמה שופץ הבניין. היום משמשת קומת הקרקע כחנות ספרים, ובית הכנסת הוא מוזיאון.

נמשיך ללכת אל בית הכנסת ע"ש אייזיק

בית הכנסת אייזק, אייזיקשול יצחק - בית הכנסת ממוקם ברחוב קופה 18 ,בית הכנסת ניצב בפינת רחובות יעקובה ואיזיקה, כשחזיתו פונה לרחוב קופה. ניתן לבקר בבית הכנסת (בית חבד) בימים ראשון – חמישי בשעות 19:00-19:00 ,ביום שישי בשעות 09:00-15:00, אינו פתוח בשבת לביקורים.

בית הכנסת נבנה בידי הסוחר העשיר יצחק יעקל'ס יעקובוביץ'. לאחר בנייתו נחשב בית הכנסת כמפואר בבתי הכנסת היהודים בקרקוב, בנייתו ארכה שש שנים [ 1638 ] זמן בנייתו התארך מעיכובים שנבעו מהתנגדות המוסדות הנוצריים בעיר קרקוב.

בית הכנסת הגדול ,כלל שתי קומות שבממסד היה אולם התפילה לגברים ,וגרם מדרגות הוביל לעזרת הנשים בקומה השנייה, הכניסה לבית הכנסת הייתה דרך משקוף קמור ושער אבנים מקומר הוליך אליו מהרחוב.

פנים בית הכנסת עוטר ביצירות אומנות ורהיטיו היו מהסוג המשובח, במחצית המאה התשע עשר נערך שיפוץ בבית הכנסת ונוסף לו אולם תפילה בחלקו המזרחי ובחלקו הצפוני נוסף מבנה למנהלת בית הכנסת, כך פעל בית הכנסת עד כיבוש קרקוב בידי הגרמנים.

לאחר סיום מלחמת העולם השנייה שופץ המבנה ובסוף המאה ה – 20 חב"ד לקחו את ניהולו מידי אנשי הקהילה היהודית בעיר, ושוב שופץ המבנה. כיום ,משמש בית הכנסת כמוזיאון זיכרון ליהודים שחיו ברובע.

נמשיך ללכת אל בית הכנסת פופר . 

בית הכנסת פופר Bocian Popperממוקם ברחוב שירוקה 16 Szeroka. נבנה בתחילת המאה ה -17 בידי הסוחר והבנקאי היהודי וולף (בוציאן ) פופר שסחר בבדים, במלח ובעל כשבע חנויות בעיר.

לאחר שהתבסס מבחינה כלכלית, החליט פופר להקים בית כנסת פרטי למשפחתו ולחבריו. בית הכנסת פופר כונה "בית הכנסת הקטן", כיוון שכלל חדר תפילה קטן ועזרת נשים באותו מפלס וחדר ללימוד תורה. לאחר שנים פופר ירד מנכסיו ובית הכנסת הועבר לניהול אגודה יהודית שהחלה למכור חלק מהרכוש לשימוש תחזוקת בית הכנסת וכך התדרדר מצבו. לאחר כבוש קרקוב בידי הגרמנים, הוא הוחרם ופסק לשמש כבית כנסת.

כאשר שבו היהודים לעיר, שימשה עזרת הנשים של בית הכנסת כמקום מגורים לפליטים. שנה לאחר בניית בית הכנסת מתה רעייתו וארבע שנים לאחריה נפטר גם הוא. טרם מותו תרם את רכושו וכספו לטובת הקהילה היהודית.

הכיכר המרכזית שירוקה - רחבת שירוקה Szeroka ממוקמת ברחובה הראשי של הרובע היהודי. היהודים שברחו מפרעות בצ'כיה, נהגו להתפלל בכיכר בבית הכנסת: "אלטה שול". בגלל הצפיפות ברובע, פנו היהודים לשלטונות והוסכם על הרחבה ומיגונו של הרובע בחומת אבן. כך נוצרו 3 שערים לחומות המקיפות את הרובע היהודי. השער הראשון הראשי הוצב ליד בית ברחוב 36 Józefa ,השער השני הוצב ליד בית הכנסת העתיק האלטה שול והשער השלישי הוצב בחומת בית הקברות הסמוך לרחוב Jakuba .

בתחילת המאה השבע עשר הגיעו יהודים גם מספרד ופורטוגל ,מאיטליה מבוהמיה ועוד. העלייה במספר האנשים הביאה להגדלה נוספת של הרובע וגם ליצירת קהילות אשכנזיות וספרדיות. כ 5,000 יהודים חיו ברובע, רובם עסקו במסחר, וכתוצאה מכך שלטו בכלכלת העיר קרקוב.

הסוחרים הנוצריים היו כפופים לחוקי הגילדות שלהם. הסוחרים היהודים לא, ולכן קבעו מחירים נמוכים וכך מכרו סחורה רבה יותר. כיוון שהיהודים סחרו עם יהודים אחרים באירופה, הם שלטו למעשה בשווקים ובמסחר, והרוויחו גם במניפולציות לתועלתם. השתלטות היהודים על ענפי המסחר גרמו לכנסייה ולסוחרים הנוצריים לתסיסה, ולפריחת אנטישמיות בעיר.

כיום בכיכר, ישנם עסקים רבים של חינוך ומזון יהודיים, אפילו בעלי גוון ישראלי, והיהדות בכיכר מוצגת כיום כאזור תיירותי פולקלוריסטי לתיירים. יש מסעדות ובתי קפה ,שבהם מושמעת לרוב מוזיקה של כליזמרים. דוכנים וחנויות המזכרות יש לרוב. הם מציגים פסלים בעלי מוטיב יהודי [ בגדים מסורתיים של יהודים] וכמובן שלטים והשמות באותיות עבריות של קידוש לבנה .

בכל שנה נערך בכיכר פסטיבל יהודי בחודשים יוני - יולי, הכוללים מופעי מוזיקה של כליזמרים, חזנות, הצגות באידיש, הצגות בפולנית, תערוכות של אומנות בעיקר יהודי וישראלית והמזון היהודי הנמכר תחת כול עץ רענן ,או בדוכנים למזון יהודי וישראלי.

נמשיך אל בית הכנסת של רמ"א [רבי משה איסראליש]

ממוקם ברחוב Szeroka 40 ,מאחוריו ממוקם בית הקברות. בית הכנסת פתוח לביקורים בתשלום, בימים ראשון – שישי בשעות 09:00-16:00 סגור לביקורים בימי שבת ובחגים. בית הכנסת נבנה בשנת 1553,בצמידות לביתו של ישראל איסראליש אביו של הרמ"א, אשר בנה את בית הכנסת לזכר רעייתו שמתה בעקבות מגפת הדבר בקרקוב.

בית כנסת נבנה מעץ, ובשריפה שפרצה ברובע היהודי, הוא נשרף. על חורבותיו בשנת 1577, הוקם בית הכנסת החדש מאבן, ושימש כבית תלמוד לישיבת קרקוב וה[ רמ"א ] רבי משה איסרליס עמד בראשה.

בית הכנסת ובית הקברות שמאחוריו, מוקפים בחומה. שער הכניסה לבית הכנסת הוא שער ברזל קשתי שמעליו גמלון משולש, ומתחתיו שני תבליטי אריות שבינם ניצב לוח שיש שעליו כתוב, בית כנסת חדש דרמא זצ"ל.

בית הכנסת נחשב לקטן יחסית ויש בו כמה עשרות מושבים בעזרת הגברים ומספר דומה בעזרת הנשים. בית הכנסת ובית הקברות הקטן הצמוד אליו, פעל עד ימי מלחמת העולם השנייה. כאשר פונו היהודים ושוכנו בגטו, חולל בית הכנסת בידי הנאצים שהפכו אותו למחסן נשק. בית הכנסת שוקם לאחר שנת 1948 והפך לבית כנסת פעיל.

בצידו הימני של ארון הקודש הוכנסה שוב כורסתו של הרמ"א ,כאשר מעליה מתנוססת טבלה שחודשה מהעבר שבה נכתב: מקובל אצלנו, אשר על מקום זה, עמד רבנו הרמ"א, בעמדו לשפוך שיחו לפני הקב"ה.

נמשיך לבית הקברות הממוקם מאחרי בית הכנסת 

בית הקברות ע"ש הרמ"א - בית הקברות נמצא ברחוב 40 Szeroka ,בית הקברות פתוח בימים ראשון-שישי בין השעות 09:00-16:000 ,כניסה בתשלום. סגור בימי שבת וחגים.

בית הקברות נוסד בסוף המאה הארבע עשר ופעל עד המאה ה – 16 כאשר מלאו שורותיו בחללי מגפת הדבר השחור. זקני קרקוב מספרים כי בעת שמחת חתונה, חרגה החתונה משעת כניסת השבת בערב שישי, ובעת שרקדו נפערה האדמה ובלעה אותם. הסברה היא שישנם בולענים מתחת לקרקע והוא שגרם לבליעת האנשים.

כיום בית הקברות מוקף בחומה ובחזיתו ממוקמת האנדרטה שהוקמה לזכר יהודי העיר קרקוב שנשלחו למות במחנות ההשמדה ,בעת שנכנסים לתוך שטח בית הקברות ניתן לראות כי אחת החומות נבנתה לאחר מלחמת העולם השנייה משברי מצבות שנופצו בתקופת המלחמה.

חלקם של המצבות והקברים בבית הקברות הישן שרדו את תקופת השואה ולא נופצו או הושמדו. בבית הקברות קבורים הרמ"א ובני משפחתו. על פי המסורת בקרב קהילות יהודיות מגיעים מאמינים רבים להשתטח על קברו של הרמ"א ביום השנה למותו בל"ג בעומר.

אגדת קבורת הקבצן שביקש להיקבר ליד קברו של ר' נתן שפירא

רבי נתן שפירא שימש כראש ישיבת קרקוב וחקר את תורת הנסתר. הוא כתב את הספר "מגלה עמוקות" ולכן נחשב כקדוש. בעקבות כך, נקבע כי אין לקבור ליד קברו אנשים נוספים.

מספרים על קבצן יהודי שנדר נדר, לרכוש חלקת קבר ליד קברו של ר' נתן שפירא. באחד הלילות, הגיע לביתו של ראש מועצת יהודי קרקוב, יהודי לבוש בבגדי דלות. הניח היהודי מאה מטבעות זהב על השולחן ואמר כי הכסף מיועד לחלקה ליד קברו של הרב נתן שפירא.

הרב שהיה מנומנם, לקח את הכסף וחשב לעצמו: אני אשוחח עם היהודי בבוקר, אחזיר לו את כספו ואסביר לו מדוע אין הוא יכול לקבל כסף זה בעבור החלקה המבוקשת. בבוקר למחרת, נתגלה גופת אותו קבצן שנתן כסף בעבור החלקה. ראש הקהילה הרגיש שנפל במלכודת. הוא החליט לקבור את הזר ליד חומת בית הקברות ואת מאת שקלי הזהב, לתרום לצדקה.

בלילה הופיע הזר בחלומו ואיים שאם לא ימלא את ההסכם, הוא יתבע אותו בבית דין של מעלה. ראש הקהילה חזר לישון, אך החלום חזר שוב. בבוקר החליט להיוועץ עם רב העיר קרקוב.

הרב כעס על קבלת הכסף, אך פסק כי משנעשה ההסכם חייבים לעמוד בו. ראש הקהילה ביקש פתרון לבעיית האיום להופעה בפני בית הדין של מעלה. אמר לו הרב : בפעם הבאה שיופיע בחלומך הזר היהודי, תגיד לו שאינך מוכן עדיין לבית דין של מעלה, אבל מוכן רתה לפתור את הבעיה בפני בית הדין של מטה, ועליך להתייצב בפניו בבוקרו של היום החדש.

בית הדין התכנס למחרת, הונח כיסא לנשמת היהודי הזר עם טלית מייצגת. ראש הקהילה טען בפני הדיינים, כי מאה הזהובים שניתנו, אינה מספיקים לערכה האמתי של החלקה. הדיינים קבעו שהיהודי אכן צדיק, אך הוא ימצא את מקומו לבד, בבית הקברות.

למחרת כשחזרו לבית הקברות ראו תלולית עפר ליד קברו של ר' נתן שפירא. התברר כי בלילה נדדה גופתו של היהודי הזר מקברו ליד החומה, ליד קברו של ר' נתן שפירא. רבני העיר קבעו מצבה על התלולית ובה כתבו :כאן נקבר צדיק אלמוני ,כיוון שלא ידעו את שמו.

מכאן נסיים את היום נסע במונית אל המלון או למקום אחר בהתאם לשעה.

קניות - במרחק נסיעה של כ-15-20 דקות ממרכז קרקוב נמצא קניון Galeria Bronowice . בקניון עצמו יש סופר ענקי וזול יותר מזה שבמרכז שאר החנויות דומות לחנויות אותם ניתן למצוא לקניונים שנמצאים במרכז העיר. עוד בתחם ניתן למצוא חנות של איקאה, חנות עשו זאת עצמך בסגנון הום סנטר ואייס ועוד כמה סופרים. בקניון עצמו היו בעיקר מקומיים ופחות מקומיים כך שאם אתם רוצים להגיע לסופר זול יותר ולהיות בקניון שהוא משמעותית פחות הומה אדם מהקניון במרכז נחמד מאוד להגיע לשם ניתן להסתובב במתחם יום שלם.

11.7 יום ג נסיעה לזאקופנה 

מהמלון נצא לכפר Chocholow: כשעה וחצי נסיעה לפי גוגל בפועל לקח שעתיים ורבע. בדיעבד החלטה מעולה. הביאה אותנו לזאקופנה לא מהדרך הראשית וכך נמנענו מהפקקים בכניסה לזאקופנה.

העיירה Chocholow: [ מבטאים הוהולוב ] העיירה שוכנת כשבעה-עשר קילומטרים מזרחית לזקופנה, רוב הבתים בעיירה הם מהמאה התשע-עשרה. ברחובה הראשי של העיירה הקטנה ניתן לראות עשרות בתי עץ עתיקים עומדים, כשבבניין מספר 28 פועלת סדנת העבודה של אמן מקומי, [ המספרים ברחוב לא הולכים לפי סדר הגיוני. צריך לשאול מקומיים] שם ניתן לראות עבודות של פיסול מסורתי בעץ וכן עיצוב אותנטי של בית במסורת זקופנה. [ נכנסנו פנימה רק אשתו היתה שם – נחמד לא יותר ] העיירה כולה משרה אווירה חזקה של זמן שעמד מלכת, מקום שנשאר כולו במאה 19. מומלץ לעצור לחצי שעה-שעה במרכז העיירה לארוחה מהמטעמים המקומיים.

נגיע למלון : walkowy dworhttps://goo.gl/mNdu4a

זאקופנה(Zakopane). נמצאת בעמק, בגובה 900 מטר וסביבה הרים המתנשאים לגובה של 1400- 2300 מטרים. הנוף אלפיני. במרכז העיירה יש מדרחוב נחמד הנקרא רחוב krupowki [ קרופובקי ] שאפשר לבלות בו כמה שעות. במדרחוב יש חנויות, מסעדות, דוכנים, כרכרות סוסים ונחלון מים זורמים. המדרחוב מתעורר לחיים סביב 09:00 בבוקר, ושוקק חיים עד לשעות הלילה המאוחרות.

השוק מתחת לגשר: כל האזור המקשר בין הקרופובקי (המדרחוב הראשי) לרכבל לפסגת הגובאלובקה [ רכבת הכבלים ], רווי דוכני מזכרות ופרטי לבוש מעור וצמר, רובם ככולם מייצור מקומי. השוק ממוקם בקצה המדרחוב, ועד לתחנת הגובלובקה ממנו יוצאת הרכבת לתצפית. השוק פתוח בכל סופשבוע. המוצרים טובים והמחירים מגוחכים. בערב ניתן לבלות במסעדות הרבות במדרחוב (חלקן כוללות מופעי פולקלור), בבתי הקפה ובפאבים הפזורים ברחבי העיירה. אל תפספסו את דוכני הגבינות. אל תשכחו לטעום "אוסציפק", גבינת העיזים המעושנת המיוחדת לאזור.

במקום בו נפגש המדרחוב עם כביש 958 [ רחוב קושצ'ילסקה ] נפנה שמאלה ונלך מעט לאורכו ונראה וילות עץ בנות למעלה ממאה שנים, זכר לתקופה היפה של זאקופנה בטרם הוצפה בתיירים, עד שנגיע לכנסיה. הכנסייה הקטנה נבנתה בשנת 1847 והיא צמודה לבית הקברות הישן, בו קבורים מגדולי סופריה, משורריה, שחקניה ומטפסי ההרים של פולין. מצבות קבריהם מסוגננות על פי אופיים ומקצועם של הקבורים. בית הקברות הפך למקום עליה לרגל עבור תושבי פולין.

מהכנסייה נעבור דרך בית הקברות ומשם אל השוק ואל תחנת העלייה להר גובאלוקה. (כ- 3 דקות נסיעה) והליכה שמאלה כ- 2 ק"מ לכיוון הרכבל השני, הרחוק יותר (השייך לאותה חברה המפעילה את הרכבת העולה). הירידה ברכבל עדיפה על פני חזרה ברכבת הכבלים.

מקום נוסף שכדאי לבקר בו הוא הבית ההפוך שנמצא בכתובת aleja 3 maj [ זה שם הרחוב ] .

 אפשרות אם יש זמן : מערת החופש Demänovská Cave of Liberty , 

מדובר במערת נטיפים גדולה מאוד שנחל גדול ורציני זורם בתחתיתה. הטמפרטורה במערה בין 6-7 מעלות. להצטייד בסוודרים ומעילים. המערה נמצאת באזור Jasná . החניה בתשלום- 5 אירו.

התשלום לכניסה למערה בקופות שלמעלה עד המערה יש עליה לא ארוכה שגם אני והקטנה הצלחנו לעשותו בלי בעיה מיוחדת. הקופה נראתה סגורה אך כשניגשנו אליה הגיע האדם שמפעיל אותה. העלות לא גבוהה 8 אירו מבוגר 4 ילד. יש שלטי אזהרה על המדרגות הרבות במערה והקור, אל תתרגשו מהם. היה סיור מדהים. ממש ממליצה. היו שלבשו והקטנה לבשה סוודר ומעיל דק. צורת המערה, גודלה וגובהה כמו גם הנחל הזורם בה היו מדהימים!!

אם יש זמן נמשיך אל : 

אגם Vrbické - Vrbické pleso, 031 01 Demänovská Dolina,  [ נסיעה של 1:45 לסלובקיה ] 

סעו במעלה הכביש עד למלון Grand Jasna, בסמוך לו ישנו מסלול הליכה קצר וקל לאגם Vrbické החבוי בלב היער. המסלול יוצא ממש מול מלון Grand, לכיוון היער, ששם מומלץ ליהנות מפיקניק בטבע. לפני חזרתכם לרכב, בקרבת מלון גראנד, כדאי להתענג מקפה במסעדת המלון. מסלול זה נדיר ביופיו ואורך רק כ-30 דקות, בדרגת קושי קלה מאוד. ממתחם תחנת הרכבל של Jasná ניתן לעלות להר Chopok

12.7 יום ד 

בבוקר נסע ל רכבל ל Kasprowy wierch.

נסע ל - kuznice מרחק נסיעה של רבע שעה מהמלון . עליה להר כ 10 דקות בשני שלבים. הדרך לשם אינה אפשרית ברכב פרטי. אפשרות לנסוע לשם במוניות או אוטובוסים [ מספר 12 ] . שני שלבים לרכבל:

• Myslenickie Turine -1325m

• Kasprowy Wierch 1987m

בפסגה: מגדל מטאורולוגי, ירידה ל Cicha Valley Pass, תצפית להרי הטטרה הסלובנים.

אפשרות אם יש זמן : 

צפונית מזרחית לזאקופנה נמצא אגם צ'ורשטין וטירות צ'ורשטין וניידז'יצה: Lake Czorsztynskie Dam, Niedzica, [ מרחק כשעה נסיעה ] . האגם המלאכותי הזה מפריד בין שתי טירות יפות הניצבות בשני צידי האגם. הנוף מהסכר עוצר נשימה ואסור להחמיצו!

נסע אל ורווצלאב. משך הנסיעה 4 שעות ו 15 דקות [ עצירה בקטוביץ' ] באחד משני המקומות הבאים מומלץ. 

Silesia City Center הנמצא ברחוב Hozhovska 111. נחשב לאחד הקניונים המפורסמים ביופי ומראה יוצא הדופן שלהם. יש כאן יותר מ- 300 חנויות ובוטיקים. שפע של מוצרים שונים לא יאפשר לכם לצאת משם ללא קניות. מוצרי עור איכותיים, מזכרות, בגדים, ספרים ועוד יחכו לכם במרכז הקניות. אפשר לקנות במתחם פשוט כל דבר שתרצו! הגאווה העיקרית של המרכז המסחרי – זו המזרקה המדהימה, שסביבה ממוקמים ספסלים למנוחה. כמו כן, מחכים לכם כאן 13 בתי קולנוע מודרניים ומסעדות מעולות עם מגוון רחב של מאכלים טעימים.

Galeria Katowicka המקום הטוב ביותר עבור קניות בקטוביץ. לא יהיה לכם צורך לחפש את המיקום של הקניון - הוא ממוקם סמוך לתחנת הרכבת. יש כאן מבחר עצום של מוצרים המסופקים על ידי מגוון רחב של חנויות. במרכז קניות זה ניתן לרכוש הכל – החל מתחתוני איכות ועד למוצרי אלקטרוניקה. ישנן חנויות של מותגים מפורסמים במחירים מדהימים וגם חנויות של מותגים מקומיים. אגב, מוצרים פולנים הם מוצרים באיכות טובה ובמחיר סביר. כך, בקניון זה תוכלו לעשות קניות משתלמות ולבלות בכיף.

צ'נסטוחובה [ אפשרות ]

לנסוע לחניון Parking Jasnej Góry [ יאסנה גורה פתוח עד 18:00 ]

בצ'נסטוחובה נמצאת הבסיליקה המפורסמת שנבנתה בשנת 1690 "יאסנה גורה" [ ההר הבהיר ] ובתוכה קפלה גותית מפוארת וכן התמונה המפורסמת והמקודשת ביותר בעולם הנוצרי הפולני – "המדונה השחורה", מרים אימו של ישו. שאלפי העולים אליה לרגל מאמינים שצוירה בידי השליח לוקאס שנחשב כמבשר הנצרות אך למעשה צייר אותה אמן איטלקי בלתי-ידוע במאה ה-14. האיקונין נמצא בתוך תמונת מזבח בלקנית. המדונה השחורה של צ'נסטוחובה משמשת מזה דורות כמקום הפולחן הלאומי של העם הפולני.

יאסנה גורה הוא ללא ספק, אתר העלייה לרגל הקתולי החשוב ביותר בפולין, ואחד החשובים בעולם. המנזר המבוצר ממוקם במרכזה של העיר צ'נסטוחובה. זהו אתר הצליינות החמישי בעולם מבחינת מספר הפוקדים אותו, מדובר בחוויה בלתי נשכחת, גם עבור התייר המזדמן.

בשנת 1655, בעת פלישת צבא שבדיה לפולין, המלך יאן קז'יימיז' התפלל ביאסנה גורה להצלת הממלכה מצבאות שבדיה והונגריה הפרוטסטנטים. תפילתו נענתה וכוחה הפלאי של המדונה מוכח גם בשרידים הקדושים: קבי הנכים, אשר באופן פלאי החלו ללכת ביחד עם תכשיטי וטבלאות הקודש עימם.

סיור מודרך במתחם המצודה

השביל המוביל אל המצודה ומגדל הפעמונים (קמפנילה):

את סיורנו נתחיל בשביל המוביל ממרכז העיר צ'נסטוחובה במעלה הגבעה לכיוון המצודה של יאסנה גורה. הקמפנילה מחולקת לשלושה חלקים:

החלק התחתון – מגדל האבנים, נבנה ונהרס בשריפות שונות. החלק העומד שם כיום נבנה בשנת 1714, וחלקיו העליונים התווספו במהלך המאה ה-20. המבנה כולו בנוי ומעוטר בסגנון הבארוק. בחלק הראשון ניתן לזהות שעון, כשמאחורי קירותיו מסתתרים 36 פעמונים, גדולים וקטנים, באמצעותם מנוגנות נעימות בשבחה של הבתולה. בחלק העליון של מבנה האבן, בכל אחת מארבע פינותיו, ניתן לראות פסלים. פסלים אלו מייצגים את הקדוש פאולוס מתבאי (הקדוש של המסדר הפאוליני), הקדוש פלוריאן [ פטרונם של העוסקים במלאכת כיבוי האש ] , הקדוש קז'ימייז' נסיך פולין והקדושה ידביגה המלכה.

בחלקה השני של הקמפנילה, אליו ניתן לעלות במדרגות ולצפות בנוף, ניתן למצוא פסלים של אבות הכנסיה – הקדוש האפיפיור לאו הראשון, הקדוש גרגוריוס מנזיאנזוס, הקדוש אוגוסטינוס והקדוש אמברוזיוס.

חודה של הקמפנילה מעוטר בעורב עם כיכר לחם בפיו, כאמור, אחד מסמליו של המסדר הפאוליני. ממעל מתנשאת שבשבת מתכתית הנושאת מונוגרמה של הקדושה הבתולה. בקצהו של החוד – צלב המואר בשלל אורות, כסמל לאור והעוצמה הרוחנית הפורצים מהמתחם כולו (בזכות האיקונין כמובן).

נתקדם במעלה השדרה עד שנגיע לרחבת דשא גדולה, ממנה ניתן לראות את בימת המיסה של המצודה. בימה זו משמשת באירועים וחגים בהם ההמון שוטף את המתחם. נתקדם בשביל המוביל אל הכניסה למצודה. נעבור בדרכנו פנימה דרך ארבעה שערים. בחצותנו את השערים, נתקדם לכניסה אל הבזיליקה.

בזיליקת הצלב הקדוש והולדת מריה הבתולה

אל הבזיליקה נכנסים דרך אכסדרה בה ניתן למצוא את קאפלת הקדוש אנטוניוס מפאדובה. בפנים ניתן להבחין בשלושה מעברים. אזור המזבח מכוסה בציורי קיר. המזבח עצמו נחשב ליצירת מופת. בחלק הימני ניתן להבחין בשלוש קאפלות. הראשונה, השמאלית – קאפלת פאולוס מתבאי הנזיר הראשון, ובסמוך לה נמצאת קאפלה דו קומתית – קאפלת הלב הקדוש מעל, וקאפלת השרידים הקדושים מתחתיה. למקהלת הכנסיה מוקדשת קומה שלמה מעל לכניסה לבזיליקה. בסמוך לכניסה נראה אורגן צינורות עם לא פחות מ-105 צינורות.

קאפלת הבתולה והציור המופלא

נעבור מן הבזיליקה אל הקפלה של הבתולה, שם נוכל להתרשם מהציור המופלא של המדונה השחורה. הציור המדובר קטן למדיי – כ-1.2 מ' על 80 ס"מ. הציור עצמו מתאר את מריה, אם האלוהים עם פנים שחורות ומלנכוליות. בנה – ישוע – יושב על ברכה ומחזיק בידו השמאלית את כתבי הקודש, בעוד שידו הימנית מושטת לפנים במחווה של ברכה. ראשן של הדמויות מוקף בהילה מזהב. החתכים על דמותה של מריה – שניים על לחייה ואחד לצווארה – הם 'מזכרת' שהותירו גנבים שהשחיתו את התמונה בעת ששדדו את הכנסייה והמנזר.

בזכות הציור, הפכה המצודה עוד מאז המאה ה-15 למקדש הגדול ביותר ברחבי המדינה. עם זאת מעולם לא דווח על תופעות של התגלויות של מריה בכנסייה או במנזר של יאסנה גורה.

האיקונין, מכוסה בגלימות ובכתרים שניתנו על-ידי האפיפיור פיוס העשירי ב-1910 (לאחר שהקודמים נגנבו). משמאל לאיקונין ניתן להבחין בשרביט ותפוח מוזהבים. מצד ימין של האיקונין תלוי ורד זהוב ושרשרת נדר בצורת לב עליה חקוקות המילים „Totus tuus”, " הכל שלך" – ניתנו על-ידי האפיפיור הפולני יוחנן פאולוס בעת ביקוריו במקום בשנים 1979 ו-1982.

בקאפלה ניתן למצוא שישה מזבחים משניים בצידי הנאבה הראשית (משמאל למזבח הראשי, נגד כיוון השעון): מזבח שבעת הכאבים של מריה הבתולה הברוכה, מזבח הצגת הבתולה, מזבח הביקור, מזבח הבשורה, מזבח המולד ומזבח הצלב הקדוש. במזבח הצלב הקדוש נמצא פסל גותי מן המאה ה-15 של ישו הצלוב. כל אזור המזבח מכוסה במתנות נדרים שהושארו על ידי צליינים כאות תודה לסגולותיו ונפלאותיו של הציור המופלא.

משסיימנו להתרשם ממרכיביה של הקאפלה המרכזית של המצודה, נצא בחזרה לחצר המרכזית ונעלה במדרגות המובילות אל ביצורי המצודה. נלך לעבר הבסטיון המוקדש לקהילה הפולנית בשיקגו ובו נמצא גם פסלו של יוחנן פאולוס השני, האפיפיור הפולני הראשון. עוד בטרם נגיע אל אלו, נחלוף על פסלו של הקדוש אוגוסטין קורדצקי, הממוקם על בסטיון המוקדש לקדוש יעקב. מצד ימין שלנו נראה את השביל בו הלכנו בבוקר ממרכז העיר ובמעלה הגבעה לעבר המצודה. בקצה הצפון מזרחי נמצא בסטיון קהילת שיקגו.

פסלו של האפיפיור הפולני הוא תרומה של זוג פולני החי בארצות הברית כבר כמה עשורים. על העבודה אמון הפסל ולאדיסלאב דודק. בידו השמאלית אוחז הפסל בכיפה (ניתן להתייחס מעט למקורותיה היהודיים של הנצרות), וידו הימנית מורמת מעלה כמברכת את העולים לרגל.

מוקדי עניין נוספים במתחם המצודה

תחנות הצלב: בפארק הסובב את המצודה ממוקמים 14 פסלים המייצגים את תחנות הצלב (דרך הייסורים). לעתים ניתן לחזות בעולים לרגל המסיירים בין הפסלים על ברכיהם.

חדר כלי הקודש: באחד המעברים בין הבזיליקה לקאפלת הבתולה נמצא חדר כלי הקודש, לשעבר חדר האוצרות של המצודה. במקום מוצגות כיום מתנות נדרים מיוחדות שניתנו על ידי עולים לרגל.

חדר האוצרות: מכיל את כל מתנות הנדרים המופקדות במצודה, ללא קשר לערכן הכספי.

היכל האבירים ואולם האוכל: נבנו על ידי הנזירים הפאולינים כדי לשרת את מספרם הגדל והולך של המבקרים במצודה. קירות אולם האבירים מכוסים בתמונות המתארות אירועים חשובים בהיסטוריה של המצודה. במקום נערכו אירועים פוליטיים חשובים, למשל – מליאת הבישופים הראשונה לאחר שחרור פולין ב-1936.

מה הקשר בין איקאה ומנהג הישיבה בחושך?

כאמור, בשנת 1655 כוחות הצבא השבדי נעצרו בפאתי המנזר. האגדה מספרת כי ליבה של המדונה השחורה נכמר ועינה הזילה דמעה. למראה הדמעה החלו הכוחות לסגת. בעת פלישתם לפולין החריבו בשיטתיות כמעט את כל הערים, הכפרים והכנסיות אליהם הגיעו. חוקרים פולנים טוענים כי השבדים רצחו בין שלושה לארבעה מיליון פולנים. הספריות הגדולות של פולין, אוצרות האומנות שלה, כנסיותיה וטירותיה נשדדו ותכולתן הובלה לשבדיה לבלי שוב, חשכה גדולה נפלה על פולין. כך קנו לעצמם השבדים את המוניטין להתמחותם הנודעת בפירוק רהיטים והובלתם, והפולנים – את הישיבה בחושך…

המדונה השחורה – אמנות דתית או תעשיה תיירותית שלמה?

המונח "המדונה השחורה" מתייחס לקבוצה של פסלים או ציורים, של מריה הבתולה, אם ישו, בגוון עור כהה. קיימים בין 450 ל-500 כאלה באירופה, כשבצרפת לבדה יש למעלה מ-180. מאמינים כי ההשראה לציור הוא למעשה אלות המיתולוגיה – ארתמיס וסרס. מביניהן, מיוחדת סרס, כיוון שזו אלת פוריות האדמה. אדמה – שחורה – מדונה…

נגיע לוורוצלאב למלון Qubus Hotel Wrocławhttps://goo.gl/HSYHb6

ורוצלאב [ אפשר לקחת סיור חינמי של 3 שעות ]

מומלץ לערוך סיור בעיר לעת חשיכה. בערב נדלקים פנסי התאורה על הגשרים ועל מגדלי הכנסיות, הם משתקפים במימי הנהר, ונחמד מאד לצאת שוב אל אותם רחובות ואל אותן סמטאות שכבר תויירו באור יום, ולראות כיצד הם נראים לאור הפנסים.

בירתה של שלזיה תחתית. למעלה מ-120 גשרים מחברים את חלקיה הרבים, ומהווים ככל הנראה את מקור ההשוואה של ורוצלאב לונציה. אין בה גונדוליירים בתעלות, אך תתגלה לו עיר ייחודית ביופיה ובאוירתה. במשך כ-600 שנים היתה תחת שלטון זר – בתחילה של צ'כיה (בוהמיה) ולאחר מכן גרמניה.

גורלה בתום מלחמת העולם היה דומה לזה של ורשה. העיר, נקראה בעבר "ברסלאו", הייתה בשליטה גרמנית והייתה מעוזם האחרון של הגרמנים שעמד על תילו. קרבות קשים נערכו ברחבי העיר, ומרכזה ההיסטורי נהרס כליל לטובת הגנה על כוחותיו המתחפרים של הצבא הגרמני. לא תמצאו במרכזה זכר להרס ולחורבן בגלל עבודות שיקום נרחבות ומדויקות.

התניידות - אוטובוסים וטראמס - 3 זלוטי, עדיף לקנות כרטיס יומי או לכמה ימים. מכונות כרטיסים יש על רוב האוטובסים והטראמים (תשלום בכרטיס אשראי בלבד) או במכונות בתחנות ראשיות (כרטיסי אשראי ומזומן) - במכונות ניתן לשנות שפה לאנגלית. עדיף לקנות כרטיס לתקופת זמן (מחצי שעה לשבוע).

ללכת בעקבות הגמדים[ Gnomes ] פרנסי וורוצלאב פיזרו בעיר העתיקה ועל הגשרים פסלי מתכת שחורים של גמדים בתנוחות שונות ומשונות, ובלשכת התיירות בכיכר השוק אפשר לקבל מפה של העיר העתיקה עם ציון מקומותיהם, ועם הסבר מה כל אחד מהם אמור להביע.

בשנים האחרונות של פולין הקומוניסטית צצה לה בוורוצלאב תנועת מחאה לא אלימה בשם "האלטרנטיבה הכתומה". מדי לילה יצאו אלמונים ומרחו ליד בתי עסק בעיר העתיקה כתובות וכרזות המלעיגות על המשטר, וכשבאו שלוחי המשטר בבוקר ושאלו מי עשה את זה, אמרו להם שגמדים עשו את זה בלילה. טוב, מן הסתם, אתה לא באמת אומר דבר כזה לשוטר, אבל אחרי שהוא הולך, אתה אומר לחברים שלך, שזה מה שאמרת. מפה לשם, הפכו הגמדים לחלק מן ההווי העירוני. החייט הציב מחוץ לחנותו פסלון של גמד תופר במכונת תפירה, הסנדלר הציב גמד שדופק עקב לסוליה, ומחוץ לבנק הוצב גמד שמושך כסף מהקיר. כיום הפסלים מתחלקים לשתי קבוצות - אלו המשמשים כפרסומת לספונסר שהזמין אותם (שמו יופיע בסמוך לפסל), ואלו שהונחו על ידי העירייה, ומתקשרים לאירוע או מקום הרלוונטיים להיסטוריה של העיר.

אוסטרו טומסקי ומרכז העיר . עד המאה ה- 19 היה אזור אוסטרו טומסקי (Ostrów Tumski) אי, אך בשל הצפות חוזרות ונשנות של נהר האודרה, החליטו מתכנני העיר לייבש את את אחת מתעלות הנהר וכך נוצר חיבור בין אזור זה לשאר חלקי העיר.

את הסיור בוורוצלב נתחיל באי הקתדרלה - אוסטרו טומסקי (osrow tumski), המקום בו החלה וורוצלב את דרכה כעיר.

נצא מהמלון אל תחנת pl. Nowy Targ משם נקח חשמלית מס' 9 או 17 אל תחנת pl. Bema  [ 2 תחנות ]. משם ימינה וימינה אל כנסיית הצלב הקדוש.

אחת מהכנסיות הגותיות המרהיבות ביותר בחבל שלזיה. בחזית הכנסיה, שנבנתה במאה ה- 13 ניצב פסלו של פטרון הגשרים של האזור ג`ון נפומוק, שהוצא להורג בפראג. כתובת: ul. Kanonia

נמשיך כדקה הליכה אל פלאץ קתדרלני (Pl. Katedralny),

זו הקתדרלה הגדולה, שממגדלה הצפוני ניתן לעשות תצפית על כל ורוצלב. מעלית תיקח אתכם לגובה 60 מטרים ומהמרפסת תוכלו לראות את כל חלקיה של וורוצלב ואת הבניינים העתיקים לצד אלה המודרנים. כתובת: Pl. Katedralny 18 שעות פתיחת מגדל התצפית: מדי יום למעט יום א`- 10:00-16:00, יום א` - 14:00-16:00 מחיר: 5 זלוטי

מהקתדרלה נחזור ברגל לעבר גשר טומסקי (Most Tumski) ופנו שמאלה לכיוון השוק המקורהHala Turgowa .

מבחוץ הבניין צבוע אדום ומתקבל הרושם שהוא בנוי מלבנים אדומות, אך כאשר נכנסים פנימה שמים לב לכך שבעצם הבניין כולו עשוי מבטון. זו ההזדמנות להצטייד בפירות וירקות טריים וצבעוניים או בכל אחד ממוצרי המזון שמוצעים בדוכנים השונים.

נסע אל בית העיריה :מתחנת Hala Targowa חשמליות 8,9, 11, 17, 23 לתחנת Galeria Dominikańska [ 2 תחנות ] ומשם ברגל לבניין העיריה. אפשר גם ללכת ברגל לוקח אותו זמן.

נגיע אל הכיכר המרכזית והיפה של וורוצלב, כיכר העיר העתיקה Rynek Główny . בניין העירייה, שנמצא במרכז הכיכר הוא הבניין היפה ביותר, בעיקר חלקו המזרחי של הבניין הצבוע בצבעי טרקוטה. בבניין זה פעל בעבר גם בית המשפט, דבר המסביר את המצאו של עמוד ההענשה (Pręgierz) בחזית. כאן היו מוציאים לפועל את עונשיהם של הפושעים.
חזיתו הדרומית של הבניין, מעוטרת בפסלי אבן. במרתפיו האפלים של הבניין פעל בעבר מרתף בירה פופלארי בו התארחו אורחים מכובדים. כיום פועלת בו המסעדה "Piwnica Świdnicka", המסעדה הוותיקה ביותר באירופה ואם תבקרו בה, תוכלו לראות את מבוך החדרים בו נמזגו לפני מאות שנים ליטרים רבים של בירה מקומית. בכניסה למסעדה שימו לב לפסלי האבן של הגבר והאישה - האשה מנופפת בכפכף אל מול בעלה, ששב שיכור פעם נוספת מאותו מרתף בירה.

שעות ביקור בבניין העירייה: 11:00-17:00, יום א`- 10:00-18:00. סגור בימי שני. מחיר: 7 זלוטי.

כיכר השוק היא הכיכר השנייה בגודלה בפולין אחרי כיכר השוק של קרקוב. תמצאו גם עניין בחזיתם של שלושה בתים - בית שבעת האלקטורים (בית מס' 8), בית שמש הזהב (בית מס' 5) ובית גריפין (בית מס' 2).

בחלקה הדרום מזרחי של הכיכר ניצבת כיכר נוספת: כיכר המלח Plac Solny בה עמדו בעבר סוחרי מלח ומכרו את מרכולתם. כיום פועל במקום שוק פרחים ססגוני. כיכר העיר העתיקה היא המקום התוסס ביותר בוורוצלב

כנסיית אליזבט הקדושה St. Elizabeth Church נמצאת בפינה הצפון מערבית של הככר. בכנסייה מגדל תצפית של 92 מטר. אין מעלית. למבנים ברחבה מול הכנסייה קוראים עמי ותמי או בשם המקור הגרמני הנזל וגרטל או בפולנית יאש אי מאוגושה (יוחנן הקטן, ומרי הקטנה). המבנים מחוברים ובמקום החיבור שיוצר מעין גשרון יש כיתוב בלטינית: המוות הינו השער לחיי הנצח.

נמשיך אל בית הכנסת של וורוצלב נמצא בחצר מרווחת היוצאת מרחוב Pawła Włodkowica. רק בשנים האחרונות החלו לשפץ אותו ועדיין ניכרים בו סימני ההרס שנותרו מאז המלחמה. מדי פעם מתקיימים כאן קונצרטים ואם עולה בידכם, מומלץ להכנס פנימה ולראות את שרידיה של הקהילה שחייתה כאן בעבר. בחצר בית הכנסת יש כמה פאבים נחמדים ואווירה טובה, שילוב שאולי יעורר תהיות בקרב חלק מהמבקרים. כתובת בית הכנסת: ul.Wlodkowica 7

באזור זה למעשה נמצא הרובע היהודי של העיר. אזור זה הפך לאזור בילויים ויש כאן המון ברים ומסעדות, כמו למשל ברחוב Pawła Włodkowica או בפסאג` הקטן, פסאג` ניאפולדה (Pasaz Niepolda), . בשנים הקרובות מתכננים להפוך את כל אזור הרובע היהודי לאזור של בילויים, ממש כמו הרובע היהודי של קראקוב וכבר כעת ניתן לראות שמתקיימות כאן עבודות שיפוץ ושיקום.

אפשרות אם רוצים : פנורמה רקואוויצה (Panorama Racławicka): ציור פנורמי עצום מימדים, המתנשא לגובה של 120 מטרים ולרוחב של 15 מטרים. הציור, שנוצר ב- 1894 בעיר לבוב שבאוקראינה, מתעד את קרב הנצחון של הפולנים על הרוסים סמוך לעיירה Racławicka שליד קראקוב מאה שנים קודם לכן. ב-1985 ניתן הציור במתנה לעיר וורוצלב. הקהל ניצב במרכז האולם ומקיף את הציור המרשים, בהנחייתו של מדריך קולי, שמקבלים בכניסה ואשר מסביר את הסצנות השונות. תחושת התלת מימד המתקבלת מהמבנה הפנורמי מועצמת על ידי תוספות מלאכותיות של אדמה וצמחייה, אשר מעניקות לצופה תחושה שהוא נמצא במרכז האירועים. משך הסיור הוא כחצי שעה ומדי חצי שעה מתחיל סיור חדש. הכרטיס תקף גם בכניסה למוזיאון הלאומי של וורצלב, שנמצא לא הרחק מכאן. בחלקו האחורי של המבנה נמצאת אנדרטה לזכר הטבח בקאטין ב- 1940, במהלכו רצחו הסובייטים 22,000 אנשי רוח פולנים.

כתובת: ul. Purkyniego 11 . שעות פתיחה: מספטמבר עד אפריל בין 09:00-16:00, מאמצע אפריל עד אוקטובר בין 09:00-17:00 מחיר: 20 זלוטי הגעה: טראם - 2, 10, 4, 5, 9, 12, 17, אוטובוס - A, N, E, K, N, 122 אתר אינטרנט: www.panoramaraclawicka.pl

שייט על נהר האודרה

נהר האודרה הוא הנהר השני בגודלו בפולין וממנו יוצאים מספר תעלות ופלגים, המקיפים את האיים השונים בעיר. בעיר קיימים שני נמלים עיקריים מהם יוצאות הסירות: א. המרינה החדשה נמצאת בגשר האוניברסיטה, במרכז העיר ומפרץ הגונדולה (Gondola Bay), שבאזור המוזיאון הלאומי. בחודשי הקיץ, כאשר מזג האוויר החמים מאפשר זאת, יוצאות סירות תיירים לשייט מהנה על הנהר, שמאפשר תצפית על מבניה היפים של העיר.

13.7 יום ה' נסיעה לביילאבה לביקור שורשים. [ שעה ורבע ] 

לאחר שנסייר בבילאבה נמשיך אל אחד מאזורי הטבע היפים בסמוך לגבול בין צ'כיה לפולין רכס קרקונסקי Karkonoski בעיירה שווידניצה  Swidnica בה הוקמה 'כנסיית השלום'

Peace Church, plac Pokoju 6, 58-100 Świdnica,

כנסיית עץ פרוטסטנטית המעידה על העבר הדתי הסוער של חבל שלזיה. כנסיית השלום נמצאת מחוץ לחלקו הישן של העיר, בבית העלמין האוונגליסטי העתיק. נבנתה במחצית השנייה של המאה ה - 17 לאחר תום מלחמת שלושים השנה והחתימה על "שלום וסטפליה" בשנת 1648.

תחת הסכם השלום, שוודיה הכריחה את הקיסר פרדיננד השלישי לאפשר לנתינים שלהם לבנות שלוש כנסיות פרוטסטנטיות בשטחים הכבושים על ידי השבדים: ב- Głogów, ב- Jawor וב- Swidnica. . פרדיננד השלישי, שלא רצה להשלים עם הבנייה של כנסיות השלום הפרוטסטנטיות, הציב בפני השוודים כמה תנאים. חוק מיוחד אסר על שימוש בבניית הכנסיות בכל חומר מוצק, וביניהם בברזל ואבן. ניתן היה לבנות את הכנסיות רק מחומרים שבירים כגון עץ, קש, חימר וחול. כל העבודה הייתה צריכה להסתיים תוך שנה. בנוסף, המבנה לא יכול היה לקבל את הצורה המסורתית של כנסיה. התנאי הראשון הוביל לכך שבמהלך הבנייה של הכנסייה לא השתמשו אפילו במסמר אחד. כך הכנסייה קיבלה את השם הלא רשמי שלה "המקדש ללא מסמר". הכנסייה הפכה לאחד המונומנטים הפופולריים ביותר, בשל התנאי השלישי, אשר קבע את הצורה האדריכלית המקורית שלה. הפנים המקושטים בעושר - על התקרה והקירות תמונות וציורים של סצנות דתיות מאפוקליפסה ואחרים. הכנסייה ב- Swidnica יכולה בו זמנית להכיל 7,500 אנשים. נסתובב בכיכר הנאה של העיירה ונצפה בקתדרלה הקתולית.

אפשרות אם יש זמן :

מערת הדוב סמוך לעיירה קלטנו - Jaskinia Niedzwiedzia שעה ו 20 דקות מביילאבה

מערת הנטיפים המרשימה הזאת היא האתר המושלם למי שמחפש קצת הרפתקאות תת-קרקעיות במשך ביקורו בפולין. אין לבלבל את המערות האלו עם מערות הדוב שברומניה, שכן הפלא הזה שמצוי בדרום פולין מתחת לרכס הסודטים, מציע עולם שלם של עיצוב טבעי הכולל היכלים גדולים, נהרות ומפלים תת קרקעיים, ואפילו מוזיאון עם מאובנים ושרידי חיות שהשתמרו באזור המערות.

מכאן נסע אל לודג' [ מרחק של שעתיים וחמישים דקות ] 

לודז' - 

רחוב Piotrkowska: זהו הרחוב הראשי של לודז` , עורק החיים המרכזי של העיר המושך אליו מבקרים רבים מדי יום (ובמיוחד בקיץ). סביר להניח שתמצאו את עצמכם משוטטים פה גם בלי כוונה, פשוט בגלל שכולם שם. תמצאו פה מגוון חנויות, מסעדות, מועדונים ומבנים יפים. אתר אינטרנט: www.ulicapiotrkowska.pl .

קניות

שני מרכזי קניות עיקריים ימתינו לכם (ולארנקכם) בלודז`. הראשון הוא ה"גלריה", [ יותר קרוב למרכז העיר ] קניון ענק שנפתח רק בשנת 2002 ובתוכו לא פחות מ-160 חנויות שונות, בתי קפה ומסעדות. אם אין לכם כוח לחרוש את רחוב Piotrkowska הידוע בחיפוש אחר חנות מסוימת, או פשוט אם קריר וגשום בחוץ, מרכז ה"גלריה" יכול להוות תחליף מצוין. המקום פתוח בכל יום בין 09:30 בבוקר ל-9 בערב, ובימי ראשון בין 10 ל-8. כתובת al. Piłsudskiego 15/23
ה" Manufaktura" הוא הקניון השני של לודז`, מתחם ענק בעיצוב מודרני המחולק לארבעה אזורים: ארכיטקטורה תעשייתית, עיצוב, טקסטיל וקולנוע. כך יותר קל לנווט את דרככם בתוך המקום הגדול הזה. תמצאו פה מותגים ידועים כמו טומי הילפיגר, בילאבונג, טימברלנד ואחרים, יחד עם מגוון חנויות טובות לרכישת מזכרות. ואם תהיו רעבים, יש במקום מספר מסעדות לא רעות בכלל. הקניון פתוח בכל יום בין 10 בבוקר ל-10 בערב, והכתובת היא: ul.Jana Karskiego 5.

בית הקברות היהודי בלודז' ממוקם בחלק הדרומי של שכונת בלוט. נוסד בשנת 1811 והוא מהגדולים באירופה. המקום שמור ומטופל היטב. גבולו הדרומי של בית הקברות נמצא ברחוב בראקה. המקום בולט בזכות החומה הגבוהה שבנויה מלבנים חומות המקיפות את בית הקברות. כדי להכנס לבית הקברות יש להגיע עם הרכב לרחוב Cmentarz Żydowski, Zmienna, 91-719 לרחבת חניה. הקברות פתוח בימים א - ו, כניסה 7 זלוטי, ביום א' חינם.

הכניסה היא דרך שער ברחוב בראקה. יש לחנות במקום ולהמשיך בשביל הצמוד לחומה בצד ימין כשהפנים לשער. תוך כדי הליכה ניתן לראות משמאל את מצבות הקברים. בקרבת הכניסה לשטחי הקבורה מוצבת אנדרטה לזכר הנספים בשואה.

מימין לאנדרטה נימצא בית ההלוויות שנשתמר מימיו הקודמים ובו עגלות עץ אשר שימשו לנשיאת הנפטרים במסע ההלוויה ועוד סממנים מתקופות קודמות. בשטח שלפני שטחי הקבורה נימצא השטח המנהלתי הכולל קופה, חדרי שירותים מתקני שתייה ורחצה.

בחלקו הדרומי נמצא "שטח הגטו", חלקת קבורה ענקית ובה טמונים 43,000 יהודים שמתו בגטו לודז' מסיבות של מחלות, רעב והריגה סתם כך. אישים חשובים מהקהילה היהודית המפוארת של לודז' קבורים במקום ומצבותיהם מעידות על כך.

אתר בית הקברות מאפשר מידע רב על בית הקברות, בין היתר מידע על הנפטרים הקבורים. http://stevemorse.org/lodz/lodz.html לאחר הביקור יש לצאת מהשער הנמצא בשטח המנהלתי ממזרח למבנה השירותים.

נמשיך בנסיעה מלודז' לטורון [ כשעתיים וחצי נסיעה לפי גוגל ]. המלון בטורון נקרא B&b hotel torun קישור למלון https://goo.gl/v0HDh8

14.7 יום ו' טורוןToruń

טורון היא עיר ימי ביניימית יפיפיה המפתיעה גם את האדישים שבמבקריה. בין תושביה המוכרים ביותר נמנה המדען הפולני המפורסם ביותר - ניקולאוס קופרניקוס. ביתו משמש כיום כמוזיאון. המבקרים בה יוכלו לחלק את זמנם בין "העיר הישנה" ו"העיר החדשה", שתיהן, כמובן, עתיקות ואוטנטיות לחלוטין - שפר עליה מזלה, וטורון לא ניזוקה כלל במהלך המלחמה.

בשל גודלו של המרכז ההיסטורי, הוא גם מוקד העניין התיירותי העיקרי בעיר, אין צורך לתייר המבקר בעיר בתחבורה ציבורית כלשהי, אך חשמלית תיירותית תיקח את המבקשים בכך למחוזות מרוחקים יותר בעיר. אל תעזו לעזוב את העיר מבלי לטעום מדובשניותיה המפורסמות ("פיירניקי")!

בבוקר נצא לסיור בטורון. הרובע העתיק הוא בטווח הליכה של כ 10 דקות לכל כיוון. אין צורך ברכב וגם אסורה הכניסה לרכב.

ניקולאוס קופרניקוס הגיע למסקנה שהחיים שלנו הם טעות אחת גדולה. כדור הארץ, אינו ניצב במרכז היקום. השמש לא מקיפה אותו והכוכבים האחרים בשמים הם חלק ממערכת אחת גדולה. קופרניקוס הסיק שכדור הארץ סובב סביב עצמו ומקיף את השמש.

הוא צייר את השמש במרכז וסביבה מעגלים שתיארו את מסלולי הארץ וכוכבי הלכת. כיום אנחנו יודעים בזכות יוהאנס קפלר שהם אליפטיים, אבל קופרניקוס הוא האדם שלו אנחנו חייבים את התיקון הגדול ואפילו את לידתה של המהפכה המדעית.

מוזיאון קופרניקוס, האתר הפופולרי ביותר בטורון, פועל כאמור בבית שבו נולד וברחוב שנושא את שמו ul. Kopernika 15/17 ברובע העתיק. המוזיאון מחולק לשני בניינים. באחד מהם מוקדשת התצוגה לחיי קופרניקוס ובה שחזור של חדר עבודתו, המכשירים שבהם נעזר, כמה מכתביו, כולל כתבי יד, שרטוטים והסברים רבים על עבודתו והחידושים שהכניס בעולם המדע. באגף השני מוצג פנים ביתו של סוחר עשיר מימי הביניים ובו גם תצוגה שמוקדשת ל"עולמן של עוגיות הג'ינג'ר". אומנות אפיית העוגיות הריחניות החלה במאה ה-14 והגיעה לשיא הפריחה שלה במאה ה-17.

תצפית על הוויסלה

התצפית הממוקמת באי Kepa שעל נהר הוויסלה, מציעה נוף מרהיב של העיר טורון. מכאן תוכלו לראות את חומות העיר, השערים והמגדלים של הכנסיות המתנשאים מעל הגגות ובכלל ליהנות מהמראה של אחת הערים היפות ביותר בפולין. הכי בולטים כאן המבנים ההיסטוריים המרשימים, במיוחד העיר העתיקה המציגה את עצמה בזוהר של הלילה, השוק העירוני והשמורה הכוללת את יערות החוף המכילים מונומנטים רבים של הטבע. ניתן להגיע מעיר העתיקה אל האי בסירות קטנות שיוצאות משם ומגיעות היישר אל התצפית.

בין מוקדי העניין העיקריים בעיר נמנים:

• כיכר השוק ובית העירייה: המקום המרכזי וליבה הפועם של העיר. בו תמצאו חנויות לרוב, את בית הכוכב וכנסיית מריה הקדושה עם צריחיה המקושטים.
• בית קופרניקוס - משמש כמוזאון לקורותיו של המדען. בשנת 1473, באחד הבתים ברחוב סנט אן, אשר היה שייך לסוחר מקרקוב - נולד ילד, ש- "הזיז את כדור הארץ ועצר את השמש". היום, הרחוב הזה נקרא על שמו, ובבית בו נולד נפתח מוזיאון המוקדש לו. הילד הזה היה - ניקולס קופרניקוס. הבניין שבו ממוקם המוזיאון, נחשב לאחת מדוגמאות היפות ביותר של האדריכלות הגותית של ימי הביניים בטורון. החלק החשוב ביותר של התערוכה מספר על חייו ועבודותיו המדעיות של קופרניקוס. נאספו כאן המסמכים, ספרי האסטרונומיה ועבודת חייו של קופרניקוס – ביניהם כתב היד שלו "De revolutionibus orbium coelestium", בו הוא פירט את התאוריה המהפכנית שלו. בקומה העליונה של הבית נמצאים דגמים של מכשירים אסטרונומיים ששימשו בימיו של קופרניקוס. במוזיאון אתם תמצאו מספר תערוכות קבע, שמספרות על חייו של העיר בימי הביניים, על התרבות של מעמד הסוחרים של טורון בזמנו של ניקולס קופרניקוס. חנות הבית משוחזרת, שוחזרו גם החדרים הפנימיים, המגורים וחדרי המסחר. בנוסף, מחכה לכם גם הצגה שנמשכת 18 דקות – אינסטלציית אור וסאונד ברקע של טורון של המאה ה- 15. קולו של מרצה ילווה את האורחים ברחובות העיר, ויצביע על כל המבנים, הכנסיות והבתים ההיסטוריים, וידבר על האירועים ההיסטוריים המשמעותיים ביותר. "טיול" ברחובות העיר מלווה באפקטים קוליים – כולל רעש עירוני, קללות הסוחרים והספנים.
• בית העירייה - משמש מוזיאון לאומנות גותית, וממגדלו ניתן לתצפת על העיר כולה.
• המגדל הנטוי - ה"פיזה" של פולין, ככל הנראה האתר הפופולארי ביותר בטורון. נבנה כחלק ממערכת הביצורים של העיר, וחרף שקיעתו, רצפתו, שתוקנה מאוחר יותר, ישרה לחלוטין. זהו אחד ממגדלי חומת המבצר, שנבנו במאה ה- 13. מאז הקמתו, הוא זז בחלקו העליון בכמעט מטר וחצי.
• המגדל הבנוי על חול, התחיל להתעקם מייד לאחר הבנייה.
• עם זאת, שרדה אגדה, לפיה המגדל התעקם מסיבה אחרת. אביר טבטוני אחד, למרות החוקים המחמירים של הנזירים - אהב לקפוץ לביקור אצל הנשים היפות. הבוסים הזועמים ציוו עליו לבנות מגדל ככפרה, שמייד התעקם - כרמז לחטאיו.
• מדריכי התיירים, בניסיון להוכיח שאין אדם ללא חטא, מציעים לכל דורש לבדוק את עצמו ולהישען על הקיר של המגדל. אם תוכלו לעמוד ולא תיפלו – סימן שאתם כמעט קדושים. אך בשל הנטייה של המבנה כל מי לנשען על המגדל – נופל.
• מצודת האבירים הטבטונים - ממנה נשתמרו רק שרידים ו"מגדל בית השימוש" (נקרא כך כי היה חלק ממערכת הביוב...).
• כיכר השוק של העיר החדשה - מוקפת בתים יפים עם חזיתות מעניינות. מהבולטים שבמבנים - בית המרקחת "אריה הזהב" וכנסייה פרוטסטנטית לשעבר.
• הטיילת שלגדות הויסלה - טיילת Filadelfijski בטורון, Bulwar Filadelfijski 87-100

מהטיילת ניתן לחזות בעיר המשתקפת על פני המים (מחזה מרהיב ביופיו, בהתאם לתנאי התאורה). הטיילת בוויסלה בטורון, אשר קיבלה את השם המהדהד "פילדלפיה", מימי הביניים ועד שנת 1960 שימשה כנמל. היא עוברת בעיקר לאורך נהר הוויסלה, אשר מציע נוף יפה של העיר במיוחד של חומות העיר העתיקות והגשרים המחברים את גדות הנהר וויסלה. בשני צדי הטיילת נמצאים שני גשרים עתיקים. אם תלכו לאורך החוף לכיוון המזרח, בדרך תעברו ליד חומות הגנה של העיר עם שערים ומגדלים רבים. במשך 500 שנה, הביצורים האלה הגנו בהצלחה מההתקפות של האויב, אך נהרסו באופן חלקי על ידי השבדים בתחילת המאה השמונה עשר ולבסוף פורקו במחצית השנייה של המאה התשע העשרה.

לאחר הסיור בטורון נמשיך בנסיעה לגדנסק אל המלון Marina club hotel [ כשעתיים נסיעה לפי גוגל ] https://goo.gl/1AP2hH הנסיעה היא באוטוסטרדה [כולל תשלום ] יש להזהר מנסיעה בנתיב השמאלי בגלל המרצדסים והאאודי הנוסעים במהירויות של 150 – 160 קמ"ש . באוטוסטרדה במרביתה אין הגבלת מהירות. 

גדאנסק – אחה"צ

טיולי חנם בגדנסק - חברת פרי ווקינג טורס – גדנסק

ההדרכה היא חינם, בד”כ מתבצעת ע״י צעירים (גלאי 25-30). בגדנסק נפגשים ליד שער הזהב. יש שתי הדרכות, אחת בבוקר ואחת אחה”צ. אורכו בין שעתיים לשעתיים וחצי. מאוד ממליצה. קליל כייפי ומאוד אינפורמטיבי.

מהמלון ניקח מונית אל אזור המספנה אל ככר הסולידריות. מול שער הכניסה למספנות ישנה אנדרטה לפועלי המספנה שנהרגו בשנת 1970. אנדרטת Fallen Shipyard Workers : אחת האנדרטות המפורסמות של גדנסק, אשר הוקמה ב-1980 ובאה להנציח את קורבנות המרד נגד הקומוניזם הסובייטי, שפרץ 3 פעמים: בשנים 1956, 1968 ו-1970. מבנה הברזל המרשים הזה מתנשא לגובה של 42 מטרים, והפך לסוג של אייקון מקומי. כתובת: כיכר הסולידריות (Plac Solidarnosci) . לך ולאנסה שהיה חשמלאי ממספנות גדנסק הוביל מאבק כנגד השלטון הקומוניסטי שהוביל להקמת תנועת "סולידריות". בסוף שנות ה – 80 הוביל המאבק לפירוק השלטון הקומוניסטי בפולין ומאוחר יותר להתפרקות הקומוניזם במזרח אירופה. שנה לאחר מכן נבחר לך ולנסה לראש ממשלת פולין. מול המונומנט נבנה "מרכז סולידריות האירופי" שהוא מוזיאון שנבנה לפי ערכים של סולידריות דמוקרטיה וחופש. המוזיאון נבנה מפלדה בצבע חום אדמדם כצבע החלודה שנוקתה במספנות.

מאחורי אנדרטת Fallen Shipyard Workers נמצאת חומת ההנצחה Memorial Wall אנדרטה להנצחת קורבנות של המרד האנטי-קומוניסטי שהתרחש בעיר. חלק מלוחות הזיכרון שעל החומה הוסרו על ידי ה-KGB הפולני בשנות ה-80`, אך הוחזרו למקומן מאוחר יותר עם תום הקומוניזם בפולין.

אפשרות להכנס למרכז הקניות - Galeria Handlowa Madison הוא הקניון היחיד במרכז העיר, יש כאן 4 קומות של חנויות שונות, החל מאופנה וכלה בטכנולוגיה, יש גם הרבה חנויות למזכרות תיירים. כתובת:

ul. Rajska 10. אתר אינטרנט: www.madison.gda.pl.

וממרכז הקניות להמשיך לתחנת הרכבת המרכזית.

אם לא נכנסים למרכז הקניות ......... נמשיך אל העיר העתיקה ובדרך נעבור בתחנת הרכבת המרכזית של העיר glowny . [הליכה של 9 דקות ]

ברחבת הכניסה נמצא פסל ברונזה של פרנק מייזלר [ אמן ישראלי ] שנפרד מהוריו ועלה על רכבת הקינדר טרנספורט ערב פלישת הגרמנים לפולין. את המבצע יזמו הבריטים שהעבירו 12,000 ילדים לבריטיניה. הפסל מראה 5 ילדים עם מזוודות הממתינים על הרציף לרכבת ולוחיות קטנות מציינות את הערים בהן עברה רכבת הילדים. [ ברלין, רוטרדם וליברפול שהייתה היעד הסופי.

לפני הכניסה לשער הזהב נמצא מוזיאון הענבר Muzeum Bursztynu, Targ Węglowy 26 גדנסק נחשבת לבירת הענבר העולמית. ענבר Amber הוא אבן חן שנוצרה משרף עצים שהתאבן לפני מיליוני שנים. בחלקם אף נכלאו לטאות, חרקים ושאר יצורים קטנים. את כל אלו, כמו גם פסלי ענבר מודרניים (כולל גיטרה חשמלית שעושיה כולה מפיסות ענבר), תוכלו לפגוש במוזיאון המיוחד הזה, המצוי בטירה גבוהה וצרה.

נמשיך בהליכה רגלית אל העיר העתיקה של גדנסק אל שער הזהב.

לאחר שנכנס בשער הזהב נגיע אל המדרחוב החוצה אותה נקרא דלוגה [ הרחוב הארוך ] תחילתו בשער הזהב zlota brama וסיומו בשער הירוק brama zielona . השער הירוק הוא ארבעה שערים מקושתים בקומה הראשונה של בניין ששימש את מלכי פולין. כיום שוכן בו המוזיאון הלאומי. מעל בית העיריה מתנוסס מגדל שעון גבוה בגובה 80 מ' וממולו הפסל של נפטון.

מהפסל של נפטון נמשיך ללכת ברחוב דלוגי לככר לונג מרקטDlugi Targ במאה ה-14 שימש האזור כמרכז העסקים של העיר, עם כיכר מרכזית ובה נערכו תחרויות שונות, הוצאות להורג, כנסים גדולים ועוד כהנה וכהנה. כיום משמש האזור כמקום משכנם של עשירי גדנסק, המתגוררים בבתים צבעוניים ומפוארים במיוחד. בכיכר מסעדות טובות, בתי קפה נחמדים וגם אמני רחוב שונים.

נפנה לבזילקת סנט מרי הנמצאת בקצה רחוב מריאצקה, הבנויה מלבנים אדומות. זו כנסיית הלבנים הגדולה בעולם.Kosciol Mariacki כנסייה מרשימה בגודלה ובעיצובה, עם יכולת לאכלס כ-25,000 איש בחלל הפנימי שלה. בכנסייה נמצא גם שעון אסטרונומי עתיק (מ-1464), ונוכל לזכות בנופים נפלאים של גדנסק אם נטפס ב-400 המדרגות לקומה העליונה. מומלץ בחום, אם אתם בכושר המתאים. כתובת: ul.Podkramaska 5

לאחר הביקור בכנסיה נמשיך ללכת על רחוב מריאצקה mariacka . לכל הבתים ברחוב יש כניסה מוגבהת מהרחוב ומדרגות למרתף בשל החשש מהצפות מהנהר. מעבר למסעדות ולחנויות הרבות יש הרבה חנויות המתמחות באבני ענבר אותן כורים במפרץ גדנסק. בחלק מהחנויות ניתן לראות את תהליך הליטוש של האבנים. בחלק מהאבנים יש יצורי ים קטנים כלואים בתוכם. אלו האבנים היקרות ביותר.

רחוב מריאצקה מסתיים בנהר מוטאלווה נחצה את הגשר ונפנה שמאלה [ צפונה ] ונגיע למרינה. בקצה נמצא מגדל הגנה שמעברו שוכנת העיר החדשה. מהמרינה יוצאות הפלגות לכל האזור. ניתן לשכור סירות לשיט עצמי ללא צורך ברישיון. בהמשך נמצא המנוף Zuraw . לא סתם מנוף, אלא המנוף הגדול ביותר מסוגו בעולם ואשר הפך עם השנים לאייקון הידוע ביותר בעיר גדנסק . המנוף שימש להעמסת ופריקת סחורה כבדה מספינות שעגנו בנמל, והופעל על ידי גברים שעבדו ממש בתוכו. המנוף נפגע במהלך הפצצות מלחמת העולם השנייה, אך שופץ לאחריה. כיום מהווה המנוף חלק מהמוזיאון הימי של גדנסק . כתובת: ul.Szeroka 67/68. שעות פתיחה: שלישי עד חמישי בין 09:30 ל-16:00. שבת וראשון בין 10:00 ל-16:00

אפשר מכאן לחזור למלון ברגל הליכה של 8 דקות

פסטיבל סט. דומיניק נקרא בפולנית Jarmark Dominika מתרחש בימי הקיץ בכל שנה בעיר העתיקה של גדנסק לאורך הרחובות Szeroka היוצא מכנסיית מריה הקדושה ולאורך רחוב Mariacka שני רחובות צפונה יותר, כבר יותר מ-750 שנה! הפסטיבל כולל דוכנים רבים של אמנים ואספנים אשר מוכרים מוצרים מיוחדים (ובמיוחד תכשיטים מאבן הענבר הייחודית המהווה את סמלה של העיר). הפסטיבל משלב גם אמנות ותערוכות רבות וכן תיאטרון רחוב ומופעים. הוא נחשב לאחד מהפסטיבלים הפתוחים הגדולים באירופה מומלץ מאוד לבקר בו. (רק היזהרו מכייסים וכדומה).

15.7 יום שבת - נסע לגדיניה ולסופוט 

סופוט Sopot שוכנת כ- 14 ק"מ מצפון מערב לגדנסק. היא מכונה גם "הריביירה של הצפון", בשל חופיה הלבנים המרהיבים וחיי הלילה התוססים. סופוט היא אתר נופש וספא תיירותי גדול. יש לה את מזח העץ הארוך ביותר באירופה, המתפרש לתוך מפרץ גדנסק. חניה ב parking sopot center במפה הבאה.

טיילת העיר היא טיילת העץ הארוכה ביותר באירופה, וממנה אפשר להשקיף על הים הבלטי. כל הכבישים בסופוט מובילים אל אוליצה בוהאטרוב מונטה קאסינו. המדרחוב הסואן של העיר, הרחוב מלא מסעדות, נגנים ואומני רחוב. אחת האטרקציות הידועות בעיר היא הבית העקום Krzywy Domek ברחוב . MonteCassino 53 . . שיטוט רגוע על החוף יביא אתכם אל מזח העץ הארוך ביותר באירופה - 570 מטרים שנמתחים הישר אל תוך הים. המזח, צבוע בלבן בוהק, נחנך בשנת 1827 והוא נראה כלקוח מסצנה של סרט רומנטי ישן. הוא לא נבנה לטובת סירות דייגים, אלא לטובת מטופלים שהגיעו לעיר המרפא. רופאים מקומיים גילו שאוויר הים כאן גדוש ביוד ושאר יסודות כימיים שעושים טוב לגוף ולנפש. לכן, החליטו לקרב את מטופליהם אל פנים הים.

בסופוט תמצאו את המקומות הבאים:

• מדרחוב "גיבורי מונטה קאסינו" - רחוב שוקק חיים, חנויות ומסעדות. פעיל לאורך כל שעות היום, ועד לשעות הקטנות של הלילה. Bohaterów Monte Cassino
• הבית העקום - מבנה פוסט מודרני בעל צורה אדריכלית מעניינת. בסופוט נמצא אחד המבנים החריגים ביותר בכדור הארץ, אשר נקרא – הבית העקום (בפולנית - Krzywy Domek). כאשר מסתכלים עליו, נראה כאילו הוא נמס בשמש או מתנפח, או שזה בכלל אשליה של השתקפות הבית במראה עקומה ענקית! הבית המדהים הזה הוא אכן עקום. השטח של הבניין הוא 4,000 מ"ר, ובתוכו תמצאו: בקומת הקרקע: מרכז קניות, חנויות, מסעדה, בית קפה. בקומת הקרקע תוכלו למצוא גם את "קיר החתימות" – שזה "קיר התהילה" של הבית העקום - אנלוגיה של שדרת הכוכבים בהוליווד, שבו חותמים הידוענים אשר מבקרים במקום. הבית העקום עובד סביב לשעון – במהלך היום הוא פועל כמרכז קניות, בתי קפה ומקומות אחרים, ובערב מתחילים להיפתח פאבים ומועדונים, והבית הופך להיות אפילו יותר יפה בחושך.
• מלון גראנד - משקיף על החוף, ניתן להנות מבית הקפה שבתחומו.
• ה"מולו" - מזח העץ הארוך ביותר באירופה, מציע טיול שליו ורגוע מעל המים.

לאחר הביקור בסופוט נסע אל גדיניה. נסע אל המרינה של גדיניה. 

גדיניה יושבת לשפת מפרץ דנציג שבדרום הים הבלטי, כ- 20 ק"מ מצפון מערב לגדנסק – יחד עם העיירה סופוט היא יוצרת אגד ערים, שמכונה "שלוש-הערים". זוהי עיר-נמל ומספנות חשובה. בעיר הנמל נמצאות המספנות הגדולות ביותר בפולין. בנמל העירוני נוכל להתרשם משני מוזיאונים צפים, שנבנו בתוך ספינות ישנות. נכנסנו לאחד המוזיאונים בספינה-נחמד מאוד למבוגרים ולילדים כאחד. כניסה למוזיאון עלתה כ-20 זלוטי לאדם.

חנייה בתשלום ניתן למצוא al. Jana Pawła II, 81-001.Parking Marina Gdynia- 

עוד ניתן למצוא בגדיניה את מוזיאון האוקיאנוגרפיה והאקווריום ברחוב Ul. Zjednoczenia 1. מעבר למוזיאון ניצבת אנדרטה גדולה לזכרו של הסופר גו'זף קונארד. מדרום למזח נמצא המוזיאון הימי ובו אוסף של כלי נשק, מטוסי קרב, מסוקים וטילים. מאחורי המוזיאון גבעה המכונה הר האבן. מהפסגה נשקף נוף של החוף, של מרכז העיר ושל הנמל. מקום נחמד לבילוי של כ-3 שעות.

• ספינת המלחמה "בליסקביצה" - מוזיאון צף הנמצא בירכתי המשחתת למודת הקרבות (שאף השתתפה במלחמת העולם השנייה!).

• ספינת "דאר פומוז'ה" - ספינה ללימודי ספנות תלת-תרנית. כמעט בכל יום תוכלו לחזות בבחורים צעירים הלומדים ספנות מטפסים על הסרנים הגבוהים.

• האקווריום של גדאנסק - מהגדולים והמגוונים מסוגו בפולין.

נמשיך אל טירת מלבורק [ כשעה ורבע נסיעה ] [ סיור באנגלית בשעה 11:30 בכל יום בקיץ]

Malbork castel- זו הטירה הגדולה ביותר באירופה. העיר התפרסמה בזכות הטירה הנמצאת בה היושבת על גדת נהר הנוגאט והוכרזה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו, בהיותה הטירה בסגנון גותי הגדולה ביותר באירופה. הטירה, היא עיר ענקית, מבוצרת שכללה, בין השאר, מחסני מזון ומים שיכלו לעמוד במצור של שנתיים. בטירה, שבה פעלו נזירי ואבירי המסדר הטבטוני מגרמניה, נבנו שישה שערי ענק הנפתחים רק בזה אחר זה ולא במקביל, כדי למנוע פלישת פתע. ועבור מבקרים לא רצויים ציפתה אף קבלת פנים חמה במיוחד, בדמות פתחים נסתרים מעל השערים, שמהם ניתן לשפוך שמן רותח. ניתן לבלות בה כמה שעות. הביקור מחזיר את המבקר כ-600 שנה לאחור, ישנם ביקורים בקבוצות בליווי מדריך מקומי, אפשר גם לבד.

טירת מאלבורק ניצבת על חצי אי בגדה הימנית של נהר נוגאט Nogat הטירה מחולקת לשלושה חלקים נפרדים - הטירה העילית (A במפה), המרכזית (B במפה) והתחתית (מימין ל-B במפה) - הנפרדים זה מזה על ידי מספר חפירים יבשים ומגדלים, ושטחה הכולל הוא 210 דונם. כל מבני הטירה נבנו מלבנים אפויות אדומות, ונעשה שימוש מועט באבן, בעיקר לשם עיטור הטירה.

הטירה העילית רבועה בצורתה וערוכה סביב חצר פנימית. חלק זה של הטירה הוא המוקדם ביותר, והוא כלל את אגפי המגורים של האבירים, חדרי האוכל והמטבחים, ואזורי אחסון נרחבים. לטירה העילית צמודה ממזרח כנסיית מריה הבתולה המבורכת, והיא חורגת מהיקפו של אגף זה. לכנסייה שער גדול המכונה "שער הזהב" המעוטר בצבעוניות.

הטירה המרכזית נבנתה כמבואה מצפון-מזרח לטירה העילית והוקפה בסדרה של ביצורים, חפירים וחומות. כאשר מאלבורק הייתה למקום מושבו המרכזי של המסדר, עוצב חלק זה של הטירה מחדש והוקף משלושת כיווניו. בצד הרביעי והדרום-מערבי השתרעה הטירה העילית שחוברה אל הטירה המרכזית בגשר שניתן להרמה. בטירה המרכזית שכן ארמון ראש המסדר שמוקם בצידה המערבי כשהוא בולט אל הנהר. עוד שכן כאן בית החולים, קפלה, מגורי המצביא הצבאי, אגף האורחים ומגורי האבירים החילוניים, וכן חדר אוכל גדול. במאה ה-14 הורחב המתחם והטירה התחתית הוקמה מצפון לו. הביצורים ההיקפיים הורחבו בהתאם כך שכללו גם את האגף החדש. במרכזה של הטירה התחתית חצר מרכזית אליה מוביל שער שמעליו מבנה שער גדול. בחלק זה שכנו מגורי המשרתים, בתי מלאכה, מפעלים לשריון ולתותחים, אורוות ומבני שירות אחרים. קפלה הוקמה גם בחלק זה של הטירה כדי לשרת את דייריו.

אתר האינטרנט : http://www.visitmalbork.pl/index.php? option=com_content&task=view&id=325

נמשיך לאולשטיין למלון Warmiński Hotel & Conference

ul. Kołobrzeska 1, 10-442 Olsztyn [ נסיעה של 1:15 ]

16.7 יום א אולשטיין

עיר מהמאה ה-14, שמשמשת בעיקר כתחנת מעבר או מקום יציאה לאטרקציות השונות שמציע האזור (טיולי אופניים, טיולים רגליים, רכיבה על סוסים ועוד).

במרכז העיר שוכן מרכז מידע. Staromiejska 1, 10-017 Olsztyn, . מרכז מידע נוסף נמצא בכתובת 1 Maja, 10-001 Olsztyn

קניון Aura Centrum Olsztyna נמצא בכתובת : aleja Piłsudskiego 16, 10-576 Olsztyn

הכניסה לאולשטין עוברת דרך השער ההררי מהמאה ה-14. השער ומקטעים מהחומות העתיקות הם כל שנשאר ממערכת ההגנה הימיביניימית של העיר. בית העירייה תופס את מרכזו של השוק המלבני של אולשטין ונשמר כפי שהיה מעת בנייתו במאה ה-17. על קירותיו החיצוניים של בית העירייה בולט שעון השמש. בעיר קיים גם בית עירייה חדש, מתחילת המאה ה-20.

העיר העתיקה גם מתגאה בארמון הבישוף ובית הכומר עם פסל מ-1737 המציג את ישו המחזיק בידיו את כדור הארץ. 

ממבני המורשת הדתיים בעיר נשמרה כנסיית יעקב הקדוש שמקורה במאה ה-14. המראה החיצוני של הכנסייה נותר גותי, אך פנים הכנסייה הינו צנוע. בגלל חטא כלשהו בעברה, נהפכה הכנסייה, משום מה, לבית כלא לאסירים רוסים בתקופת מלחמות נפוליאון.

אחד ממבני המורשת השמורים הישנים ביותר בעיר הינו בית החולים על שם יז'י הקדוש, בזמנו מקלט למצורעים וכיום קפלת ירושלים. הבניין בנוי מלבנים ונבנה במאה ה-16 ונשמר בצורתו הנוכחית לאחר עבודות השיפוצים במאה ה-18. בפנים הקפלה כדאי לשים מבט בצלב עם דמויות ישו ושני הגנבים. ליד הקפלה עומד צלב מ-1886, הקשור למגיפת מחלות מזהמות, אשר קורבנותיהן קבורים בבית הקברות הסמוך.

מומלץ גם הביקור בגשרי הרכבת מהמאה ה-19, שנבנו בנקודת עיקול הנהר לינה ומקושטים באכסדראות הנסמכות על עמודים מאסיביים. פרט ליופיים של הגשרים עצמם, הם גם מאפשרים ליהנות מנופה של העיר. הגשר מאחורי טירת אולשטין יבטיח לנו אהבה לחיים שלמים. האחריות לכך ניתנת על ידי פתקי שבועות ואיחולים.

אולשטין, כעירו של קופרניקוס, מתגאה גם במצפה הכוכבים שלה, שנפתח ב-1979 בפסגת אנדז'יי הקדוש, ומהמגדל שהוקם עוד ב-1897 נוכל לראות את כל השמיים ואת הפנוראמה העירונית כולה.

לאחר שביקרנו בכל מבני המורשת של העיר, נוכל לנוח על הספסל בחברתו של ניקולאי קופרניקוס בעיר העתיקה ליד הטירה וליהנות בשקט ממראה היפהפה של אולשטין. לוע האריה, העיקול והשער השחור הינם שמותיהם אסירי התודה של המעברים, המחברים את מימי האגם אוקיאל.

אולשטין ממוקמת בחלק הדרומי של וָרְמְיָה על נהר לִינָה. בגבולותיה של אולשטין נמצאים 15 אגמים. בין האתרים החשובים באולשטין, נמצאת העיר העתיקה עם מתחם הטירה והכנסייה מהמאה ה-14 על שם ג'יימס השליח. הכנסייה נחשבת לאחד המבנים הגותיים המרשימים ביותר בפולין.

מוזיאון באולשטין הינו בית עיתון אולשטין, בניין ששימש בשנות ה-20 כהוצאה לאור של "עיתון אולשטין", העיתון הפולני היחיד בורמיה, אשר יצא לאור משנת 1886. כדאי לבקר בפלנטריום של אולשטין ובמצפה האסטרונומי הממוקם במגדל המצפה הישן, ממנו ניתן לראות את נופה המרהיב של העיר. בפלנטריום נמצאת גם הגלריה הגדולה ביותר של תערוכות אמנות. כדאי גם לבקר בגלריית רינֶק, גלריית ספיחלז' ו-Art Deco. אולשטיין עיר גדולה עם עיר עתיקה נחמדה.

מהמלון נסע אל Swieta Lipka כפר קטן בדרך. עם הכניסה לכפר תתגלה לפניכם כנסייה מרשימה, מקסימה, בצבעי זהב בוהק, כנסייה שנבנתה במאה ה- 17 - כנסיית גבירתנו. מעבר לארכיטקטורה המרשימה, תוכלו למצוא בכנסייה עוגב גדול, הבנוי מ- 5000 צינורות, מקושט ומעוצב בשלל דמויות לצדו. על העוגב מנגנים בכל שעה עגולה ומשמיעים קונצרט בן כ – 20 דקות לאזני המוני תיירים המבקרים במקום המיוחד הזה.

נמשיך אל הכפר גיירלוז`Gierloz לידה נמצאת מאורת הזאב Wilczy Szaniec ] [ כשעה וחצי נסיעה מאולשטיין ]. [ הביקור במקום לוקח כשעתיים ] 

ליד הכפר גיירלוז` Gierloz נמצאת "מאורת הזאב" הבונקרים שהקים היטלר, כדי להגן על עצמו ועל חייליו (80 בונקרים) במהלך מלחמת העולם השנייה. הבונקרים נמצאים בתוך יער גדול והמקום פתוח למבקרים עד השקיעה. ליד הכניסה יש לוח ועליו מפה של האתר, משם יוצא שביל מסומן באדום ומתפתל סביב הבונקרים. לכל מבנה יש מספר, ושלטים גדולים המזהירים את המבקרים שלא להיכנס לבונקרים החרבים. מהבונקר של היטלר מס' 13 נשאר רק קיר אחד, אך ביתו של גרינג מס' 16 נשאר כמעט שלם. יש גם חדר תצוגה קטן ובו דגם של המחנה המקורי. משלמים 35 זלוטי עבור הכניסה והחנייה.

מאורת הזאב הייתה המפקדה המזרחית שממנה תוכננה הפלישה לברית המועצות. על שטח של 2.5 ק"מ, מוקף ביערות וביצות ומחופה ברשתות הסוואה, נבנו 70 בניינים ושמונה בונקרים, שדה תעופה, תחנת רכבת וקשר טלפוני לברלין. עובי הקירות בכמה מהם הגיע לשישה מטרים. היטלר, גרינג, בורמן ושאר ראשי המשטר הנאצי, שהו כאן כמעט ברציפות במשך שלוש שנות המלחמה העיקריות (1941-1944). עיר שלמה הוקמה כאן ובכל רגע נתון שהו כאן כ-2000 איש שנשמרו על ידי יחידות עילית של SS והוקפו בגדרות ובשדות מוקשים. המפקדה פונתה עם התקרבות הצבא הרוסי. ופוצצה חלקית בידי הגרמנים שלושה ימים לפני כיבושה על ידי הרוסים. בשנת 1944 נכבש המקום בידי הצבא האדום. רק בשנת 1959, כשהסתיים פירוקם של 54 אלף המוקשים באזור, נפתח האתר לקהל, והפך מוקד עליה לרגל.

עיקר פרסומם של הבונקרים במאורת הזאב בא להם בזכות ניסיון ההתנקשות הכושל בחיי היטלר. ב-20 ביולי 1944 הגיע לכאן הקצין קלאוס פון שטאופנברג כדי להיפגש עם הפיהרר. הוא הניח תיק ובו פצצה תחת השולחן ויצא כדי לענות לשיחת טלפון מתוכננת. שני עוזרים של הפיהרר נהרגו בפיצוץ, אבל היטלר עצמו רק נשרט. שטאופנברג ואלפי אנשים אחרים שנקשרו לניסיון ההתנקשות הכושל הוצאו להורג.

בכניסה קונים את מפת האתר ב-7 זלוטי והתחלנו להסתובב לבד במקום. במקום ישנם מדריכים מקומיים (ישנם דוברי אנגלית) שיסבירו על המקום, על ההיסטוריה ועל מה שארע באותן שנים. בקיץ מומלץ להצטייד בתכשיר דוחה יתושים. מקום מרשים ושווה ביקור.

17.7 יום ב'

נסע לכיוון העיר מקולאיקי Mikolajki [ כארבעים וחמש דקות ]

מיקולאיקי אחת הערים האטרקטיביות אשר מהווה בסיס לטיולים באגמים המאזורים הגדולים. היא יושבת סביב נתיב מים צר שחוצים שלושה גשרים ובה בתים יפים ומבנים היסטוריים רבים מהמאה ה-18 וה-19 וגם טיילת מקסימה ומלאה יאכטות בחודשי הקיץ. העיר שוכנת לחופי שלוחה של "אגם שניארדבי" הגדול באגמים [ 113 קמ"ר ]. העיירה מציעה שייט על כל הסוגים החל מחצי שעה ועד למספר ימים. כ-2,000 אגמים מנקדים את פני השטח, הגדול מישראל כמעט פי שניים. במרינה של העיר, פזורות מסעדות שמתמלאות בשעות הערב בשייטים ששרים בקולי קולות.

באזור של ul. Kowalska 3, ‪Mikolajki יש ריכוז גדול של מסעדות לאורך החוף.

בכפר קרוטין שעל גדות נהר קרוטיניה Krutynia [ חצי שעה נסיעה ממיקוואקי ] ניתן לצאת לשיט קיאקים ניתן לקחת סירה לנהיגה עצמית או להעזר בגונדולייר מקומי. הנהר נחשב לאחד ממסלולי הקיאקים היפים באירופה כולה. משפחות עם ילדים, זוגות רומנטיים ומתבודדים כרוניים - כל אלו ישמחו לאמץ אותו לשעה, יום או שבוע. אין צורך בידע מוקדם בשיט ועומק המים לא עולה בדרך כלל על מטר אחד. מחירי השכרת קיאק או קאנו ליחיד, זוגי או לשלישיה עומדים על 40-50 שקלים ליום, ובחלק מהקיאקים יש גם מקום לציוד אישי.

נסע ממיקוליאקי אל וורשה [ נסיעה של שלוש ורבע שעות לפי גוגל ] נגיע למלון Hotel Polonia Palace בכתובת Al. Jerozolimskie 45, Sródmiescie, 00-692 Warsaw

8.7 יום ג הדרך המלכותית - אל המוזיאון הלאומי בוורשה

מתחנת צנטרום 10 ליד המלון חשמלית 7,9, 22,24,25 או אוטובוס 117, 158, 507, 517 521 נוסעים 3 תחנות ויורדים בתחנת museum narodwe 06 . 

מוזיאון עשיר שמציג למעלה מ- 11,000 יצירות אומנות, המהוות את אוסף האומנות הגדול ביותר בפולין. במוזיאון תוכלו להתרשם מעבודות של אמנים איטלקים, צרפתים, פלמיים וגרמנים, מאמנות מצרית, יוונית ורומית כמו גם מיצירות של אמנים פולנים וממוצגים רבים שקשורים לתרבות ולהיסטוריה המקומית. במוזיאון שבע תערוכות קבע, לצד תערוכות מתחלפות, כך שכדאי לבדוק היכן כדאי לעצור לפני שמגיעים. שיטוט במוזיאון יכול לקחת כמה שעות ואפילו יום שלם.

מכאן נמשיך לכיכר שלושת הצלבים plac Trzech Krzyży ונספר את הסיפור שהיה כאן בימי מלחמת העולם השנייה .

כיכר שלושת הצלבים

סיפור הכיכר מאד מעניין. ליד הכיכר הייתה מפקדה של אנשי אס. אס. ושם בתקופת המלחמה עמדו נערים ונערות שהתחזו לפולנים עניים ומכרו לנאצים סיגריות. בחירת הכיכר הייתה מוצלחת מבחינת ביטחונם האישי, כי איש לא העלה על דעתו שבמקום כזה יעזו נערים יהודים לסחור בסיגריות עם חיילים גרמנים".

סדר יומם של מוכרי הסיגריות היה מאד קשה. עם שחר היו קמים והולכים לסוחרי הסיגריות להשלים את מכסת יום האתמול, משם הלכו לכיכר שם מכרו כל היום את הסיגריות תוך מלחמה על כל קונה פוטנציאלי.

עבורם כל קונה היה כמו עולם ומלואו, אך מעבר לכך אקט המכירה היה תחרות סמויה גם ביניהם. הם התחרו מי ישיג יותר כסף. מי שזכה בתואר זכה בכבוד והדר.

בערבים הם היו הולכים לבתי מרחץ ציבוריים, הם נאלצו לשחד את שומרי הסף כדי שלא יכניסו עוד עניים בשעה שהם התרחצו מהסיבה הפשוטה כי פחדו שיגלו כי הם נימולים. לאחר המקלחת היו הולכים לביתה של אישה זקנה אחת שהייתה מכונה בפיהם "סבתא". שם יכלו להרגיש חופשיים לפרוק את חוויותיהם מהיום שחלף. שם גם היו משווים את כמות הסיגריות שמכרו ומכתירים את הזוכה בתחרות.

יוסף זמיאן כתב ופרסם ספר ששמו "מוכרי הסיגריות בכיכר שלושת הצלבים", ובו הוא תיאר את קורותיהם של הילדים שמכרו את הסיגריות.

דוד פלונסקי ששמו המחתרתי היה יורק, היה בן 17 כשפרצה המלחמה. הוא מצא לעצמו מקום לינה בבית הקברות הנוצרי. בין מכסה הקבר לבין הקיר הקמור היה חלל גדול כדי להכילו בלילות. השכם בבוקר היה יוצא מן הקבר, מתרחץ בכיור המים הסמוך ואחר כך מטפס ועובר את הגדר, ויוצא לעסקיו. היה קונה מלאי סיגריות ורץ לרכבת שסחר בה. בשלב מסוים, ולאדק לא מצא מקום ללון והצטרף אל יורק. את הימים עשו בדרך כלל כל אחד לעצמו, ובצהריים היו נפגשים בעיר, בבתי אוכל שונים. לא פעם נטפלו אליהם שוטרי רכבת וז'אנדרמרים והיו גוזלים מהם את הסיגריות."

בשנת 1948 עלה יורק לישראל והצטרף לקיבוץ מגידו. יורק התחתן עם אלכסנדרה, אף היא ניצולת שואה ולזוג נולדו שלושה ילדים. בנם, איתן, נפל במלחמת יום הכיפורים שעה שניסה להציל את חבריו לנשק, כחובש קרבי בסיירת גולני – על אומץ לִבו זכה לאחר מותו לצל"ש. יורק הקדיש חלק ניכר מזמנו להנחלת זכר השואה. הוא הרצה לתלמידים בבתי הספר על קורותיו במהלך שנות השואה וליווה קבוצות של בני נוער במסעותיהם לפולין. ב 2003 זכה להדליק משואה ביום העצמאות בהר הרצל. הוא נפטר ב 2009 .

יוסף שפירא שכונה קינול [ קרנף ] היה ילד נוסף מאותם מוכרי הסיגריות. כשפרצה המלחמה הוא היה בן 9 . שפירא ניצל את העובדה כי שיערו ועיניו היו בהירים, וקיווה כי המראה החיצוני שלו יגן עליו מפני הגרמנים שארבו ליהודים בכל פינה.

הוא אמר : "גבורה לא הספיקה כדי לשרוד, כי אחרי שעשית מעשה גבורה היית צריך להתמודד עם התוצאות. מעבר ל"גבורה" היית זקוק גם ל "תעוזה", "מזל" ו-"אינסטינקטים" כהסבר אפשרי להשרדות. מספיק שפולני אחד בסביבה היה אנטישמי והיה מודיע למשטרה וזהו, היו עושים מצוד ותופסים אותם". אני ואחרים ניצלנו כי הבנו שאסור להתבלט ואסור לשוטט. אם רואים אותך משוטט בשכונה, אתה חשוד", הוסיף.

שלושה מבין הנערים שהיו חברים בחבורת מוכרי הסיגריות נתפסו על ידי הנאצים לקראת סוף המלחמה, ונרצחו. האחרים שרדו ורובם עלו לארץ. שפירא היה אחד מהם. הבת שלו היא חיה שיטאי.

נחזור ברגל אל museum narodwe 02 ומשם נמשיך לכיוון רחוב Nowy לטיול "חלונות ראווה" באחד מהרחובות המקסימים והמעניינים יותר בוורשה. ברחוב, שבו פנסי רחוב עתיקים ומעוטרים, המון בוטיקים אלגנטיים, חנויות עתיקות ועוד.

אפשרות א : ברגל דרך רחוב נובי סוויט במסלול הכחול [ בהמשך ].

אפשרות ב : תחבורה ציבורית מצורף בהמשך.

מתחנת muzeum narodwe  [ ממול ] חשמלית 111 עד לתחנת ordinaka  . נלך ברגל על רחוב אורדינקה עד למוזיאון. מוזיאון פרדריק שופן בין אם אתם חובבי מוסיקה או לא, ביקור במוזיאון המוקדש כולו לפרדריק שופן הפולני, מגדולי המלחינים הקלאסיים של כל הזמנים ואבי התקופה הרומנטית במוזיקה, הוא חוויה מיוחד במינה. המוזיאון מודרני וטכנולוגי מאד וניתן להתרשם בו מסרטים, מסמכים ומצגות מולטימדיה הקשורות בתחנות חייו של שופן וכל זאת כשברקע מושמעות יצירותיו העל-זמניות, שהפכו לחלק בלתי נפרד מאוצרותיה של המוזיקה הקלאסית העולמית. המוזיאון מציע ארבעה מסלולים בדרגות קושי שונות על פי דרגת העניין וגילו של המבקר. גולת הכותרת של המוזיאון היא הפסנתר האישי של שופן עליו הלחין את יצירותיו, שנחשבות לנכס תרבותי לאומי בפולין.

נחזור לרחוב Nowy שהופך לשדרות Krakowskie Przedmieście, אחת מהשדרות העתיקות, המרשימות והיוקרתיות ביותר בעיר. הרחוב נוסד במאה ה- 15 כנתיב מסחר והוא מלא בחנויות, מסעדות, בתי קפה מונומנטים וארמונות היסטוריים שיקסמו לכל חובב ארכיטקטורה. ברחוב תוכלו להתרשם מאנדרטה לזכרו של ניקולאוס קוֹפֶּרניקוּס (Nicolaus Copernicus) אסטרונום, מתמטיקאי וכלכלן פולני שהיה הראשון שפיתח את המודל לפיו כוכבי הלכת סובבים את השמש, אחת התגליות החשובות בהיסטוריה, וכן להציץ לקמפוס של אוניברסיטת ורשה הוותיקה, שנפתחה בשנת 1816 בתקופת הכיבוש הרוסי-פרוסי-אוסטרי בפולין.

אפשר להמשיך לספרייה האקולוגית שבאוניברסיטה ולהשקיף מגג ספריית אוניברסיטת ורשה על תצפית מרהיבה על העיר. אפשר לנסוע ישירות ממוזיאון שופן לספריה. אוטובוס 105 [ האוטובוס עומד בצומת בצד ימין ולא כמו במפה ]

ליד הקמפוס הראשי של אוניברסיטת ורשה ממוקמת הספריה בעלת המבנה הארכיטקטוני המרשים עם כתובות על הקירות בשפות שונות כולל בעברית. הספריה מהווה אטרקציה תיירותית לא בזכות אוספיה אלא בזכות הגן הבוטני המקסים שעל גגה. הגן, שנפתח ביוני 2002 הוא אחד מגני הגגות הגדולים והיפים באירופה והוא כולל שני מפלסים, נחל עם ברווזים, בריכת דגים ומזרקה, גשרים, פינות ישיבה, מסלולי הליכה נחמדים, צמחיה עניפה ומרשימה, פסלי גרניט ופינות תצפית אל נהר הוויסלה והעיר. מומלץ!

נמשיך ברגל לפנינה האמיתית של העיר העתיקה - הטירה המלכותית . 

מדובר במבנה מפואר שהוכר על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת לאומי. הטירה, מקום מושבם של מלכים ונשיאים לאורך ההיסטוריה, הוחרבה כמעט לגמרי בזמן המלחמה והשחזור ארך כמעט 30 שנה. כיום המוזיאון שבמבנה מכיל אוסף ציורים עשיר ביניהם עבודות של רמברנדט הצייר הידוע. ברחבה שמול הטירה נמצא אחד המונומנטים המזוהים ביותר בעיר: עמוד הנישא לגובה 22 מטר ובראשו פסל של המלך זיגמונד השלישי. נסיים את סיורינו בכיכר השוק העתיקה‏ , אחד האזורים היפים בוורשה. העיר העתיקה נוסדה במאה ה- 13 והיא מרוצפת רצפות אבן ומלאה בסמטאות קטנות וציוריות. לב העיר הוא הכיכר העתיקה שספגה הפצצות קשות במהלך מלחמת העולם השנייה, שכמעט החריבו אותה כליל. עבודות שיקום נרחבות שנעשו בה הביאו לבחירה בה כאתר מורשת לאומי על ידי ארגון אונסק"ו. כיום הכיכר מאכלסת בתי קפה ומסעדות המגישות ממיטב הגסטרונומיה הפולנית, בעוד אמנים וגלריות מציגים את מרכולתם לעוברים ולשבים.

הטירה המלכותית היא מונומנט היסטורי ותרבותי בעל חשיבות לאומית. בעבר הטירה הייתה מקום מושבה של משפחת המלוכה, אך לאחר שקרקוב איבדה את בכורתה כבירת פולין, וורשה תפסה את מקומה, עברו לכאן המלך והממשלה. במלחמת העולם השנייה הוחרבה הטירה לגמרי בהוראתו של היטלר, אך עבודות השחזור המקיפות שנערכו בשנים1984-1971 הצליחו להשיב לה את חזותה האלגנטית והמרשימה. ב-1980 היא אף הוכרה על-ידי ארגון אונסקו כאתר מורשת לאומי, יחד עם העיר העתיקה המקיפה אותה.כיום משמש המקום כמוזיאון, שבו מוצגים ציורים של רמברנדט וציירים פולנים, כמרכז תרבות ואמנות, והאתר הרשמי לעריכת טקסים ממלכתיים. [ כניסה 22 זלוטי ] .

מהארמון ניקח חשמלית מס' 26 . מיד לאחר המעבר של נהר הויסלה, נרד בתחנה הראשונה. גן החיות ממוקם בתוך הגן בגדה המזרחית של נהר הוויסלה ,ברחוב ul. 1/3 Ratuszowa , בחלקו הצפוני של פארק פרסקי Praski הכניסה לגן בתשלום. או קווים 4, 13, 20, 23, 26 לתחנת פארק פראסקי

[בחשמלית – קו 20 לתחנת Ratuszowa - Zoo ‏]

רובע פרגה

הגדה הימנית של הנהר נחשבה במשך שנים רבות לעיר נפרדת. כיום נהפך רובע פרגה לחלק אינטגרלי מוורשה, אם כי הוא נושא אופי שונה מעט. העובדה הבולטת ביותר היא שבתי הרובע לא נפגעו כמעט כלל במלחמה, בעוד שבתי הרבעים בגדה השמאלית נהרסו כמעט כליל. בשנים האחרונות רובע פרגה מטפח אופי אמנותי, עם די הרבה גלריות ומקומות בילוי, ברים, מועדונים ומסעדות קטנות.

כדי להכנס לגן החיות יש לעבור את פארק פראסקי לרחוב ראטוסובה. תואם ביקור בגן החיות בשעה 15:00

גן החיות של וורשה הוקם בשנת 1928,אך נהרס במלחמת העולם השנייה. האטרקציה החשובה בגן החיות ,היא מכלאת הדובים החומים הממוקמת מחוץ לחומות גן החיות אליו נכנסים בכניסה לגן מרחוב al. Solidarności , על האי מבטון שהוקם בפארק .

מכלאת אי הדובים החומים, הוקמה מיד לאחר המלחמה וגודלו עליו כארבע מאות דובים שחולקו לגני חיות ברחבי העולם, כיום נותרו פריטים בודדים על אי הבטון.

במסגרת הביקור בגן החיות בין כלובי החיות, ניתן לבקר בביתו של מנהל גן החיות ז'בינסקי שהחביא בביתו יהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה ,הבית שכונה הוילה Pod Zwariowaną Gwiazdą,הבית נשמר כמוזיאון קטן שבו ניתן שיחזור לאורך החיים והריהוט בבית בשנות השלושים והארבעים.

• כל השבוע from 9:00 to 19:00
• מבוגר – 18 זלוטי ; ילד 3-0 ללא תשלום.
• Ratuszowa 1/3

סיפור גן החיות בוורשה

לפני מלחמת עולם השנייה, קהילת ורשה הייתה הקהילה היהודית הגדולה באירופה. מספר יהודי ורשה שחיו בעיר עמד על כ-380,000 איש, כשליש מאוכלוסיית העיר. רובם לא שרדו את השואה. מנהל גן החיות של ורשה, יאן ז`בינסקי ורעייתו אנטונינה, הצילו את חייהם של כמעט 300 יהודי ורשה, בהסתירם בביתו ובכלובים בגן החיות. כל זה לפני פרצופם של הגרמנים, שהציבו יחידה צבאית בתוך גן החיות.

לאחר המלחמה, שניהם קיבלו את אות חסיד אומות העולם. זה סיפורם:

יאן ז`בינסקי נולד ב-1897 בתוך משפחה אמידה. הוא הידק את קשרי הידידות שלו עם יהודים בתקופת שירותו הצבאי במלחמת העולם הראשונה ולאחר מכן בבית הספר לחקלאות, שם גם פגש את אשתו, אנטונינה ארדמן. יאן התמנה למנהל גן החיות של ורשה, אשר שוכנו בו כ-1,500 בעלי חיים. הרבה מהכלובים נשארו ריקים בגלל ההפצצות הגרמנים על ורשה ב-1939, וגם בגלל שניתנה ההוראה להעביר לגרמניה את כל בעלי החיים שנותרו בחיים.

ז`בינסקי הצליח לשכנע את הרשויות להשתמש בגן החיות כחוות גידול חזירים עבור מחיית חיילי הרייך השלישי המוצבים בוורשה. ז`בינסקי העיד לאחר המלחמה, שהוא רצה לשמור על השליטה בגן החיות כדי להבריח מזון לחבריו היהודים, בתוך גטו ורשה.

חוות החזירים החלה לפעול במרץ 1940, בעלי החיים הוזנו משאריות של מסעדות ובתי חולים, כמו גם מהזבל שז`בינסקי וחבריו אספו מתוך הגטו. כך התאפשר לו להכנס ולצאת מהגטו בלי לעורר חשדות. זו היתה תחילתה של הברחה בקנה מידה גדול, תחילה המזון ולאחר מכן אנשים. הוא נתן מחסה ליהודים בתוך ביתו לתקופות קצרות, עד שהתאוששו וניתן היה להעביר אותם למקלט אחר, לאחר קבלת מסמכים מזויפים.

היהודים ממוצא גרמני בעלי מראה ארי אוכסנו בבתים של קרובי משפחה רחוקים. היהודים עם שיער ועיניים כהים הועברו לכלובים ריקים בגן החיות. באופן אירוני, הכלובים הריקים של גן החיות עזרו להסתיר את עשרות האנשים שנידונו למוות בטוח. לכל "אורח" ניתן כקוד שם של בעל חיים, שאתו היו צריכים להזדהות ולהתייחס אחד לשני בכל מצב.

הזוג ז`בינסקי הוציאו לפועל את תכנית ההצלה שלהם בצורה מושלמת, בפני פרצופם של הגרמנים שבשום רגע לא חשדו בדבר. וכי, רק יאן ואנטונינה הכירו את הפינות החשוכות של גן החיות. מעריכים שכ-300 יהודים הצילו את חייהם הודות לזוג הזה.

יאן נפצע ב-1943 במרד גטו ורשה. הוא התאושש והועבר למחנה שבויים בגרמניה, משם חזר ב-1945. אשתו המשיכה להציל יהודים עד שנתפסה. אנטונינה ושני ילדיה נשלחו לגרמניה. בדרך היא הצליחה לברוח עם הילדים והגיעו לכפר, שם שהו עד סוף המלחמה.

המשפחה חזרה לורשה ויאן עבד כמורה. הוא כתב יותר מ-50 ספרים והייתה לו תכנית ברדיו על בעלי חיים, גם אנטונינה אשתו הפכה לסופרת ידועה.

ב-7 באוקטובר 1965, בטכס צנוע ביד ושם, הוכרו כחסדי אומות העולם. באחד מהראיונות הסביר: "זה לא היה מעשה גבורה, רק חובה אנושית פשוטה". אנטונינה מתה ב-1971, בעלה יאן, 3 שנים מאוחר יותר. בשנת 2007 פרסמה הסופרת דיאנה אקרמן את הספר "אשתו של שומר גן החיות" (באנגלית: The Zookeeper`s Wife), ספר תיעודי המנציח את מעשי ההצלה שביצעו בני הזוג ז`בינסקי.

אפשרות לא חובה : בקצה הרובע נמצא בית הקברות היהודי העתיק. הוא נוסד בסוף 1780 עבור התושבים היהודיים של רובע פראגה, שנקברו כאן עד לפרוץ המלחמה. בית הקברות הוחרב ע"י הנאצים, ומצבות ואנדרטאות רבות נשברו ושימשו כאבני בניין. כ 300 מצבות שנמצאו ונאספו רוכזו במרכז בית הקברות, ביניהן של משפחות יהודיות ידועות, כמו ברגסון, ניסנבאום, זוננברג ואחרות.

חשמלית מס' 4 מתחנת פארק פראסקי [ 4 תחנות ] אל תחנת rondo zaba ומשם ברגל לבית הקברות.

לאחר הביקור בגן החיות נחזור לתחנת פארק פראסקי. נמשיך בכביש מזרחה, נראה מימיננו את הכנסייה הגדולה, אחת הכנסיות העתיקות בוורשה. נמשיך בהליכה לעבר הכנסיה הפולנית.

מולנו עומדת כנסיה גדולה בעלת צריחים כדוריים כדוגמת הכנסיות הרוסיות. כנסיה מפוארת ביחס לכנסיות בוורשה. זו כנסיה פולנית הכפופה לארכיבישוף של ורשה. צורתה מזכירה לנו כי רובע Praga היה בעבר איזור אוטונומי עצמאי שלבסוף צורף כרובע לוורשה.

נמשיך ישר ומעבר לכיכר Wilenski

עומד קניון גדול. קניון יפה המתאים לשמש נקודת סיום לסיור במקום. משם נחזור למלון.

אוטובוס 517 נסע 7 תחנות למלון.

בערב - .טיילת על הויסלה על הגדה המערבית של הויסלה, בין גשר גדאנסקי בצפון ובין גשר Slasko-Dabrow, נבנתה טיילת עליה הוצבו אלמנטים של אמנות מודרנית. בתי קפה ומסעדות מפוזרים לאורכה. הטיילת מושכת אליה מקומיים רבים ובעיקר בסופי השבוע. מקום נעים ליום ובעיקר בערב. במבט לאחור נראה את שיפולי העיר העתיקה ואת הארמונות והכנסיות שמזדקרים ממנה. במקום שנגמרים השיפולים בערך בקו ישר ממחצית הטיילת (ישנה מנהרת מעבר מתחת לכביש), ממוקמים מזרקות מדהימות בתוך רחבת גן ענק. מזרקות שבמהלך היום פועלות רגיל. אחה”צ מרצדות ללא אורות ובלילה מופעל ריצוד אורות.

בסוף שבוע, ימי שישי ושבת בערב, בשעה 9:30 עד 10:00 מופעלות המזרקות עם ניגונים ואורות. מחזה מדהים. המנגינה, יצירה עכשווית של מוזיקאים פולניים. בסופי השבוע, ביום ובעיקר בלילה, המרחב הומה. בעיקר בשעת הערב כאשר מתקיים המופע המלא. ניתן לראות את המזרקות ואת המופע ממבט מלמעלה, לפני השיפולים היורדים. אולם אז, מוסתרים חלקים נרחבים של המזרקות. הטוב ביותר זה מלמטה. מהרחבה עצמה.

19.7 יום ד'  פארק ליזיאנסקי

פארק ליז'נסקי נמצא בכתוב ul. Agrykoli 11 הפארק העירוני של ורשה מתגלה כמרחב ירוק ורחב ידיים, המעוטר במרבדי פרחים מקסימים ועצים רבים. השבילים והמדשאות עמוסים בזוגות אוהבים ומשפחות עם ילדים, כשאווירת החג מורגשת כאן בכל פינה. בלב הפארק, לפעמים יש תזמורת פילהרמונית של עשרות נגנים מנגנת באמפיתיאטרון רומי לצלילי מחיאות כפיים נלהבות.

מלבד המדשאות והפרחים המקסימים, מוקד המשיכה המרכזי של הפארק הוא ארמון ליז'ינסקי , השוכן על אי מלאכותי לגדתו של אגם רחב ידיים. הארמון, שהיה בעבר מעונו מלך פולין והכיל חפצי אמנות רבים וחשובים, נשרף כולו על ידי הנאצים בתקופת מלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה עבר הארמון שיפוץ וכיום ניתן לערוך בו סיורים ולהתרשם מחדרי המלך ומגלריית אמנות.
אתר אינטרנט: www.lazienki-krolewskie.pl

ארמון וילנוב

אשר נמצא בשכונה אחרת של העיר ונחשב לגרסה המקומית של ארמון ורסאי. אז אומנם מדובר בארמון קטן בהרבה מהארמון הצרפתי המפורסם, אך עדיין מדובר במבנה מרשים ומלא הדר, כראוי למבנה אשר שימש כארמון הקיט של מלך פולין. כיום פועל כאן מוזיאון שהביקור בו כולל סיור בארמון המפואר בגני המלך. למידע על סוגי הסיורים ושעות הפתיחה ראו: www.wilanow-palac.art.pl

Museum of King Jan III's Palace at Wilanów
ul. Stanislawa Kostki Potockiego 10/16
02-958 Warsaw
POLAND

ורשה ארמון וילאנוב Wilanow Palace

בפולנית נקרא הארמון Pałac Wilanowie ,הארמון ממוקם ב ul. Agrykoli 1 ,טלפון לתאום 504243783 , הארמון פתוח לביקור בקיץ בימי שני בשעות 09:00-16:00 , יום ראשון ושלישי בשעות 09:00-18:00,בעונת החורף שעת הסגירה 16:00.

ארמון וילאנוב שימש כארמון השלטון והאירוח של המלך הפולני Jan III Sobieski's ,הוא נבנה לקראת סוף המאה השבע עשר ואת עיצובו קבע האדריכל כאשר סופח הפרוור לוורשה העיר Augustyn Locci,הארמון נבנה בסגנון וילה איטלקי ותוספת ארמון בסגנון ארמונות לואי הארבע עשר מלכה של צרפת, המבנים נבנו באזור הכפרי שמחוץ לעיר וורשה שנקרא Milanow , כאשר סופח הפרוור לוורשה העיר הפך הארמון לחלק מהעיר.

בתקופה שבה התגורר בארמון המלך Jan III Sobieski ורעייתו המלכה מאריסיינקה היה בקומת הממסד חדר אוכל מפואר בסגנון הברוק ,מאוחר יותר כאשר בארמון באגף הדרומי גרו August II Mocny ורעייתו הנסיכה Izabela ,ניתן לבקר באגף המגורים שלהם, ולבקר בגן שמאחורי הארמון .

הארמון עבר טיפוח הרחבה ושדרוג לאורך השנים ,ונוסף אליו גן בסגנון איטלקי ,בתקופת מלחמת העולם השנייה נפגע הארמון קלות ,שופץ והפך למוזיאון , בקומה הראשונה מבקרים בחדרי השינה, האירוח ותאי האזנה למוזיקה ,החדר היפה בקומת הממסד נקרא החדר הלבן שנבנה במחצית המאה השמונה עשר, קירותיו מצופים במראות ותמונות של שושלת האצולה Wettin ,אח שמעליו כלי נגינה ,ציור של המלך אוגוסט השלישי.

מול הכניסה הראשית לארמון בתוך גומחה ניצב בעבר פסלו של המלך Jan III Sobieski כיום הוא מוצב באגף הדרומי, עוד בארמון הקפלה שנבנתה בסוף המאה התשע עשר לזכרו של המלך Jan III Sobieski ,קפלה שתוכננה בידי אנריקו מרקוני, והכוללת כיפה מעוטרת מזבח תפילה ופסלה של המדונה.

בארמון ספריית המלך Jan III Sobieski ,ספרייה שבה נהג המלך להתבודד ולקרוא ספרים בנושאי פילוסופיה ותיאולוגיה ,על הקירות ציורים של מדענים ואנשי מלוכה, בחדר לידו קיים חדר שעל קירותיו ציורים של ציירים פלמים ,גרמנים , הולנדים וצרפתים , לידו חדר השינה של המלך וחדר השינה של המלכה .

באגף הצפוני ממוקמת הגלריה של הציורים והפסלים ,שהפכה למוזיאון כבר במחצית המאה התשע עשר, שאליו מוליך פרוזדור שתקרתו מעוטרת ציורים , עוד במוזיאון חדר המוצגים של האומנות האטרוסקית , הכולל כמאה מוצגים של אמפורות מהמאות השמינית עד השנייה לפני הספירה, שהובאו מאיטליה ארטוריה ויוון, אגרטלים ,רצפת אריחים המתארות סצנות פיגורטיביות מן האודיסיאה של הומרוס ומספר תמונות.

בקומה העליונה בתוך אגף מגורים של שלושה חדרים, הקים הגרף August Potocki גלריה של ציירי הדיוקנאות הפולנים שציירו את האצולה הפולנים Gallery of Polish Portrait תקרתם של החדרים מצוירת ,שני הציורים החשובים בגלריה הם : יום הדין הסופי ממחצית המאה השש עשר של הצייר Wolfgang Krodel וציורו של Pieter van Bloemen הנקראת הכניסה של מיכל ראדזיוויל לרומא ,עוד בחדר שני ארונות עם חפצי חרס וזכוכית. הגעה : תחנה אחרונה של קו 180 . אוטובוסים 519, 116 גם מגיעים. כרטיסים בבניין הצהוב בחזית הארמון.

יציאה לשדה התעופה 

אוכל
נכון, המטבח הפולני הוא לא מהמעודנים ביותר שיש, והאוכל הפולני זוכה ללא מעט השמצות. עם זאת, יש במטבח הפולני כמה מטעמים נהדרים, כמו הפירוגי (Pierogi) - כיסונים קטנים אותם ממלאים במגוון מילויים: בשר, גבינה, כרוב כבוש, פטריות, פירות יער ועוד. מעדנים מקומיים נוספים הם ביגוס (Bigos) - נזיד של בשר בקר וכרוב כבוש, נקניקיות, גולש, מחבתיות תפוחי אדמה ועוד. לא כדאי לוותר גם על המרקים העשירים שמורכבים ובשר ותפוחי אדמה, שישביעו אתכם לשעות ארוכות וייתנו תמורה מלאה לכספכם.

פירוגי מצוין במחירים זולים יש ב- Pierrogeria, רשת מקומית שמתמחה בכיסונים האלו. אחד הסניפים המוצלחים נמצא ב- Pl. Konstytucji 2.

מסעדה שלא כדאי להחמיץ היא Rózana, מסעדה אלגנטית שמציעה גרסה מעודנת של המטבח הפולני באווירה רומנטית. בקיץ כדאי לשבת בגן הקסום של המסעדה, ליד המזרקה, וליהנות מכיסונים מצוינים, מנות דגים ובשר וקינוחים נהדרים. כתובת: ul. Chocimska 7.

בית קפה נהדר הוא Cafe Gallery Belle Epoque . התפאורה כוללת גרמפונים, גלובוסים, ושאר עתיקות, הכל למכירה, השולחנות מכוסים במפות תחרה ובנרות, ברקע נשמעת מוזיקת ג'אז ובתפריט יש מנות מסורתיות ועוגות נהדרות. כתובת: ul. Freta 18.

הגלידרייה הטובה בעיר נמצאת ברחוב Nowomiejska 7 שבקרבת העיר העתיקה, ותוכלו לגלות אותה לפי התור הארוך שמשתרך בכניסה ולפי השלט Lody (שמשמעותו גלידה) שמעל דלת החנות.

אאוטלטים וורשה

Ursus Factory Outllet:

בקניון זה, שנמצא מחוץ לעיר, אפשר למצוא פריטי מותגים בהנחות שבין 70%-30%. בין השמות שתמצאו שם פפה ג'ינס, Wrengler, אדידס, ליווייס ועוד.

• כתובת: (Pl. Czerwca 1976r. 6 (Ursus
• אתר אינטרנט: ursus.factory.pl
• שעות פתיחה: שני עד שבת – 10:00-20:00, ראשון: 10:00-21:00
• הגעה: רכבת SKM מתחנת Śródmieście עד לתחנת Ursus או קו האוטובוס 127 ו-194

בית הכלבו VITKAC: מי שמחפש מותגי מעצבים או רוצה לשטוף את העיניים במיטב האופנה העולמית יגיע לכאן וימצא שמות לוהטים כמו גוצ'י, ג'יבנשי, ארמני ועוד. סיבוב במרכז הקניות מזכיר יותר ביקור במוזיאון מאשר בקניון, ומקומת האוכל נשקף מראה יפה של העיר.

• כתובת: ul. Bracka 9
• אתר אינטרנט: www.vitkac.com/pl

קניון Sadyba Best: מרכז קניות גדול ברובע Mokotow, עם כל הרשתות והחנויות המוכרות (יותר ופחות). המחירים בקניון הם לא מהזולים, אבל עדיין סבירים בהשוואה למערב אירופה. ואם הגעתם עם ילדים, הם יוכלו לצפות בסרט IMAX מלהיב בזמן שאתם תגהצו את הכרטיס.

• כתובת: ul. Powsinska 31
• שעות פתיחה: שני עד שבת – 10:00-20:00, ראשון: 10:00-21:00
• אתר אינטרנט: www.sadyba.pl
• הגעה: קו 172 מגיע לכאן מהעיר

קניוןJanki: נמצא בפרברים של ורשה, ומשתרע על שטח עצום של 75,000 מ"ר – וכולם מחכים רק לכם ולארנקכם. כל המותגים הגדולים נמצאים פה, המון אופנה, אלקטרוניקה ומוצרים לבית. במקום נפתח גם מתחם ה"סינמה סיטי" המקומי, עם עשרות מסכים וסרטים לבחירתכם.

• כתובת: ul. Mszczonowska 3
• שעות פתיחה: שני עד שבת – 9:00-20:00, ראשון: 9:00-21:00
• אתר אינטרנט: www.chjanki.pl

Arkadia: עם למעלה מ-180 חנויות, 15 מסכי קולנוע ושלל מסעדות, "ארקדיה" הוא הגוליית של קניוני ורשה. הכי גדול, הכי מודרני, הכי מצליח – הכי הכי. כמעט כל מותג, פולני ו/או אמריקאי, נמצא פה על המדפים. בקניון תמצאו חנויות אלקטרוניקה ענקיות לצד חנויות מותגי הלבשה המשתרעות על פני מספר קומות. מאוד קל להגיע למקום בתחבורה ציבורית מהמרכז - בטראם או באוטובוס.

• כתובת: ul. Jana Pawła II 82
• שעות פתיחה: שני עד שישי – 7:00-22:00, ראשון: 8:00-20:00, שבת: 8:00-21:00
• אתר אינטרנט: www.arkadia.com.pl

אטריום פרומנדה (Atrium Promenada) - קניון חדש הממוקם בדרום רובע פראגה. בקניון חנויות רבות, ביניהן רשתות מוכרות, מתקני משחקים לילדים, סופרמרקט, מסעדות ובתי קפה. בסמוך לקניון, הליכה של פחות מעשר דקות, ממוקם מרכז הקניות הגדול של טסקו. המחירים בקניון זה זולים מאשר הקניונים במרכז ורשה, כיוון שהוא משרת בעיקר את המקומיים.

• כתובת: Ostrobramska 75C
• הגעה: ניתן להגיע אליו באוטובוסים 151, 520 ,521 ,514 היוצאים מתחנת המטרו Politechnika
• שעות פתיחה: שני עד שבת – 10:00-21:00, ראשון: 10:00-20:00
• אתר אינטרנט: www.warszawa.promenada.com

שוק הפשפשים של קולו (Bazar na Kole) חגיגה אמיתית לחובבי המציאות. השוק פתוח בימים שבת וראשון מ-7 בבוקר ועד 22 בצהריים, ומציע בעיקר עתיקות ומוצרים יד-שנייה. להתמקח או לא? אין בכלל מקום לספק, ההתמקחות היא חלק מהעניין.

• כתובת: 99 Obozowa Street
• הגעה: חשמליות 13 ו-24 מגיעות מהעיר.

השוק שלידSadyba Best: ליד הקניון הגדול, עליו תוכלו לקרוא בתחילת הפרק הנוכחי, נמצא שוק קטן ושוקק חיים. אם לא מצאתם מה שחיפשתם בקניון, או אם מצאתם וזה היה לכם יקר מדי, כדאי לשוטט בשוק הזה ואולי בכל זאת לחזור עם שקיות מרשרשות למלון.

• כתובת: ul. Powsinska 31
• הגעה: קו 172 מגיע לכאן מהעיר.

לילדים:

http://www.smyk.com/

תכלס, אם נכנסתם לרשת הזו, רצוי לסניף ברחוב CHMIELNA, (שזה מדרחוב חמוד עם חנויות שוות, בתי קפה מומלצים וחצרות פנימיות נסתרות עם הפתעות), אתם מסודרים! מדובר בגן עדן להורים ולילדים מכל הגילאים. יש שם בגדים לכל המינים וכל הגילאים וקומה נפרדת של צעצועים ומשחקיות לקטנים ולגדולים יותר. המחירים סבירים מאד אבל המבחר העצום הוא מה שעושה את ההבדל.

http://milove.eu/

חנות בוטיק לבגדי ילדים

http://colibristore.pl/

קראתי עליה המון המלצות אבל היא מרוחקת אז לא הגענו, מדובר בחנות קונספט לבגדי ילדים, עיצוב חדרי ילדים, בגדי אמהות והריוניות. אם הייתם אתם מוזמנים לשלוח לי חוות דעת.

http://www.mamissima.pl/

אותו סיפור: קראתי עליה המון המלצות אבל היא מרוחקת אז לא הגענו, מדובר בחנות קונספט לבגדי ילדים, עיצוב חדרי ילדים, בגדי אמהות והריוניות. אם הייתם אתם מוזמנים לשלוח לי חוות דעת.

ולסיכום, אם אתם מחפשים דברים מקסימים לחדרי ילדים ובמחירים ממש שפויים, כנסו ל ZARA HOME.

http://www.zarahome.com/pl/en/zhkidspl/

קניון העיר הכחולה Blue City

מעט רחוק מהמרכז, בדרום העיר, ממוקם מרכז קניות גדול ומודרני הכולל לא פחות מאשר 200 חנויות, כ-20 בתי קפה ומסעדות, מועדון לילה, הפעלות וסדנאות לילדים, לימודי ריקודים לילדים, מרכז קרטינג ומכון כושר.
במרכז המבנה מוצבת מזרקה אטרקטיבית המקפיצה את מימיה לגובה 26 מ' ולא רחוק ממנה מקומות לישיבה והתרגעות. מידי פעם נערך בקניון שוק מקורה המציע סחורות מקומיות. מעבר לכביש נמצא סופר Carrefourr ענק במיוחד, שבו כדאי מאוד לבצע את כל הקניות. יש בו הכל מהכל. מאחורי הסופר נמצאת חנות הספורט מרשת Decathlon, שבה אפשר להשיג כל סוג של ציוד ספורט ובכל רמת מחירים.

• ב'-שבת 22:00-10:00 ; א' 20:00-10:00
• Aleje Jerozolimskie 179 02-001 Warszawa, פולין
• ‎22-824-4555 ; 22-311-7020
• לאתר הרשמי
• בחשמלית – קווים 1, 7, 9, 15, 25 ו-35 לתחנת Bitwy Warszawskiej 1920
  באוטובוס – קווים 127, 130, 136, 178, 191, 405, 517 ו-717 

קניון wola parkקניון ענק עם 160 חנויות, בהן ניתן למצוא למשל את: ריזרבד, אלדו, H&M, אורסיי, סופר פארם, סי אנד אי, CCC, דייץ'מן, אקו, פרומוד, סאפורה, סוני, סוויס שעונים, טלי וולי ועוד. חנויות מזון קונדיטוריות עם עוגות מפתות... יש שם גם סופרמרקט ענק שבו שתי קומות ואשנב להחלפת כסף בשער מצוין.

Górczewska 124, 01-460 Warszawa, Poland

10:00 – 21:00 

אאוטלט פקטורי אנופול קניון אאוטלט הממוקם במרחק של 20 דקות נסיעה ממרכז ורשה

בקניון יש חנויות של מותגים כמו נייק, אדידס, ליוויס, טימברלנד ועוד. לדעתי המרחק והמחירים לא שווים את ההגעה לקניון המרוחק. בקניון זלוטי טראסי מצאנו יותר חנויות מעניינות עם יותר מבצעים. חשוב לציין שבאאוטלט יש לא מעט רשתות יקרות שאומנם מעניקות הנחה על הבגדים שלהם, אבל המחירים עדיין גבוהים באופן יחסי. חסרון נוסף הוא עניין האוכל בקניון – יש בו 3 מסעדות (מסעדת המבורגרים ו-2 בתי קפה) וגלידריה, כך שלהעביר יום שלם שם קצת קשה.

ההמלצה שלי לאיך להגיע: אנחנו עלינו על רכבת קלה (tram) מכיכר centrum קו 25 וירדנו בתחנה האחרונה שזה הקניון, תחנת annopol. לאחר ההגעה פשוט חוצים את הכביש ומגיעים לקניון. קחו בחשבון שאין מכונת כרטיסים בתחנת הקניון וכדאי לשריין כרטיסים מראש גם לחזרה.

10:00 – 20:00 

קניות בוורשה 

Factory Outllet: בקניון זה, שנמצא מחוץ לעיר, אפשר למצוא פריטי מותגים בהנחות שבין 70%-30%. בין השמות שתמצאו שם פפה ג'ינס, Wrengler, אדידס ועוד.

כתובת: (Pl. Czerwca 1976r. 6 (Ursus אתר אינטרנט: ursus.factory.pl

הגעה: רכבת SKM מתחנת Śródmieście עד לתחנת Ursus

בית הכלבו VITKAC: מי שמחפש מותגי מעצבים או רוצה לשטוף את העיניים במיטב האופנה העולמית יגיע לכאן וימצא שמות לוהטים כמו גוצ'י, ג'יבנשי, ארמני ועוד. סיבוב במרכז הקניות מזכיר יותר ביקור במוזיאון מאשר בקניון, ומקומת האוכל נשקף מראה יפה של העיר. כתובת: ul. Bracka 9 אתר אינטרנט: www.vitkac.com/pl

קניון Sadyba Best: מרכז קניות גדול ברובע Mokotow, עם כל הרשתות והחנויות המוכרות (יותר ופחות). המחירים בקניון הם לא מהזולים, אבל עדיין סבירים בהשוואה למערב אירופה. ואם הגעתם עם ילדים, הם יוכלו לצפות בסרט IMAX מלהיב בזמן שאתם תגהצו את הכרטיס. כתובת: ul. Powsinska 31 אתר אינטרנט: www.sadyba.pl הגעה: קו 172 מגיע לכאן מהעיר. הרבה מותגים מוכרים

קניון Janki: נמצא בפרברים של וורשה, ומשתרע על שטח עצום של 75,000 מ"ר – וכולם מחכים רק לכם ולארנקכם. כל המותגים הגדולים נמצאים פה, המון אופנה, אלקטרוניקה ומוצרים לבית. במקום נפתח גם מתחם ה"סינמה סיטי" המקומי, עם עשרות מסכים וסרטים לבחירתכם. כתובת: ul. Mszczonowska 3 אתר אינטרנט: www.chjanki.pl

Zlote Tarasy: אולי הקניון היפה ביותר בוורשה, עיצוב פנים מרשים במיוחד וארכיטקטורה מודרנית הכוללת קירוי ייחודי - צריך לראות כדי להבין. התפריט כולל חנויות אופנה לרוב, מתנות, כלי בית ובעצם כל מה שצפוי למצוא בקניון, כולל חנות של "סופר פארם". הקניון נמצא במרכז העיר, במרחק הליכה מאיזור המלונות.כתובת: Ul. Zlota 59 אתר אינטרנט: www.zlotetarasy.pl

משהו לקחת הביתה - מתנות ומזכרות

מתנות בעיר העתיקה: אין מקום טוב יותר בוורשה למזכרות ומתנות מאשר העיר העתיקה. עשרות דוכנים וחנויות קטנות מפוזרות בסמטאות היפות, ובתוכן שלל עצום של תכשיטים מקוריים, ספרים, עתיקות, מזכרות לתיירים, גלויות ועוד. כמה מהדוכנים, כמו זה ברחוב Krakowskie Przedmiescie 66, מוכרים מתנות אותנטיות לחלוטין כמו צעיפים עבודת יד, בובות בלבוש מסורתי ותכשיטי ענבר. מומלץ לבקר.

Artis Galeria: חנות עתיקות יפהפייה עם מבחר מתנות מפתות ואותנטיות. תוכלו למצוא כאן כלי זכוכית מיוחדים, ציורים, תגליפי עץ ופסלים. החנות נמצאת במרכז העיר, לא רחוק מארמון התרבות הידוע של וורשה. כתובת: Emilii Plater 47 אתר אינטרנט: www.artisgaleria.pl

Zamek Krolewski: בתוך המוזיאון היפה הזה, ששווה ביקור בפני עצמו, נמצאת חנות מסקרנת ויפה לא פחות. ניתן למצוא בה מבחר לא רע של ספרים על וורשה ופולין, מתנות ייחודיות והמון גלויות. הצוות דובר אנגלית אז כדאי להתייעץ אם צריך.

כתובת: Plac Zamkowy 4 אתר אינטרנט: www.zamek-krolewski.com.pl

לקנות ובזול - שווקים בוורשה

שוק הפשפשים של Kolo: חגיגה אמיתית לחובבי המציאות. השוק פתוח בימים שבת וראשון מ-7 בבוקר ועד 2 בצהריים, ומציע בעיקר עתיקות ומוצרים יד-שנייה. להתמקח או לא? אין בכלל מקום לספק, ההתמקחות היא חלק מהעניין. כתובת: 99 Obozowa Street הגעה: חשמליות 13 ו-24 מגיעות מהעיר.

השוק שליד Sadyba Best: ליד הקניון הגדול, עליו תוכלו לקרוא בתחילת הפרק הנוכחי, נמצא שוק קטן ושוקק חיים. אם לא מצאתם מה שחיפשתם בקניון, או אם מצאתם וזה היה לכם יקר מדי, כדאי לשוטט בשוק הזה ואולי בכל זאת לחזור עם שקיות מרשרשות למלון. כתובת: ul. Powsinska 31 הגעה: קו 172 מגיע לכאן מהעיר.

חנויות מיוחדות ששווה להכיר

פעמיים בשנה מתקיים יריד מעצבים מגוון וחדשני בשם מוסטש יארד סייל (Mustache Yard Sale) או “שוק השפם”. הקומות התחתונות של ארמון התרבות והמדע בעיר מתמלאות במעצבים צעירים ובמגוון מוצרים, פריטי לבוש, מתנות, תכשיטים ואקססוריז. השוק פועל פעמיים בשנה למשך יומיים, בחודש מאי ובחודש דצמבר ותוכלו להתעדכן על כך באתר: www.mustache.pl

סוהו – אזור המעצבים שנמצא בפאתי רובע פראגה, הוא אזור מתפתח שהופך מבני תעשיה עתיקים לגלריות לעיצוב עכשווי, חנויות ריהוט, מוזיאון נאון ומתחמים לחפצים מעוצבים לבית. לכל מי שמתעניין בעיצוב מומלץ לבוא לכאן. מידע נוסף באתר: www.sohofactory.pl

אדוני, התור מתחיל משם! Pan tu nie stal זו לא רק חנות יפה ומעניינת, אלא גם קונספט חינוכי ששם לעצמו למטרה להעלות את המודעות להמתנה בתור ואי עקיפה (מתברר שזה לא קורה רק אצלנו). אז זהו שם המותג והחנות מציעה עיצובים של בגדים, תיקים, ספרים ועוד מוצרים ובהחלט כדאי להציץ… כתובת: ul. Koszykowa 34/50, אתר האינטרנט: pantuniestal.com

שופינג מתחת לאדמה – שני צידיו של רחוב ירושלים (Jerozolimske Aleje) מתחברים באמצעות רשת מנהרות שנמתחת לאורך של כקילומטר ובין מנהרה למנהרה מציצות עשרות חנויות קטנות: מעדניות, חנויות לחם, נקניקים וגבינות, חנויות נעלי עור זולות, תיקים, ארנקים, אופנה, מוצרי עור, אקססוריז ועוד. זו דרך מצויינת לקנות מבלי להיות השפעה של מזג האוויר ויש כאן תחושה של פעם, לפני שהקניונים הנוצצים הפכו לחלק מהחיים שלנו.

מזכרות מלחם ג'ינג'ר – אל תוותרו על הדבר האמיתי הלחם המסורתי הוא חווייה לכל חובב פחמימות. החנות המדוברת, נמצאת על רחוב ירושלים, ואם תבחינו בשלט הקטן ותיכנסו לתוך החצר היפה, המוקפת בבניינים עתיקים, תוכלו לבקר בחנות חמודה שמהותה היא מזכרות, תכשיטים ואביזרים העשויים כולם מלחם ג'ינג'ר. כתובת: Jerozolimske Aleje בסביבות מספר 50 חפשו את השלט שיוביל אתכם לחצר הפנימית.

Las rak – חנות שכולה מבוססת על מכירת עבודות יד שונות, של אמנים, יצרנים פרטיים וגם מוגבלים. בחנות תכשיטים, מתנות, מזכרות ועוד. כתובת: Plac Konstytucji 2, אתר אינטרנט: www.lrlr.pl

האלה קושיקי - הקובנט גרדן של ורשה, מציע מגוון קולינארי רחב כמו גם חוויית קניות ייחודית. השוק נמצא ברחוב קושיקובה, כמחצית הדרך בין הפוליטכניקה של ורשה לרחוב מרשלקובסקה. ניתן להגיע לשוק בהליכה רגלית ממרכז העיר (ארמון התרבות והמדעים), או בנסיעה במטרו לתחנת פוליטכניקה.