הטיול ביפן הוא ללא ספק אחד הטיולים המעניינים והמהנים ביותר. ארץ יפה ומרתקת מבחינה תרבותית. נסענו שני זוגות בגילאים 55-60. את הטיול עשינו עצמאית. לא קשה להסתדר ביפן. התושבים נחמדים ותמיד שמחו לעזור אפילו אם היה מחסום של שפה. ארץ נקייה להפליא במיוחד במקומות ציבוריים, רכבות מהירות, יעילות וכמובן יוצאות ומגיעות בזמן, גנים יפים ואיך לא, פריחת הדובדבן שליוותה אותנו לאורך כל הטיול מקיוטו, דרומה עד הירושימה, באלפים היפניים בצפון וכן בטוקיו.
הערות וטיפים כלליים:
- שליחת מזוודות. ואוו איזה שירות נפלא ונוח. צריך להכין 2 מזוודות זהות מבחינת התכולה. כול מזוודה צריכה להכיל בגדים של שני בני הזוג כולל כלי רחצה ועוד. בכול בית מלון ניתן לשלוח מזוודה למלון אחר. אם שולחים מזוודה לפני השעה 9:00 בבוקר, המזוודה מגיעה למחרת עד הצהריים לבית מלון ששלחתם אותה. כך שלמעשה, בכל בית מלון נמצאים לפחות עם מזוודה אחת. צריך להבין ולהפנים שאת כל הנסיעות ברכבת ממקום למקום עושים ללא מזוודות ורק עם תיק צד קטן. השירות בערך 2000 יאן (70 ₪ בערך), תלוי בגודל המזוודה. ממש נוח ושווה את הכסף.
- עשינו את JR Pass ביפן למשך שבוע ימים בגלל אופי המסלול שלנו (היינו יומיים ראשונים בקיוטו ו5 ימים אחרונים בטוקיו כך שהיינו צריכים את הכרטיסים למשך שבוע בלבד).
אני מאד ממליץ על רכישת הכרטיסים. המחירים ברכבות הבינעירוניות יקרות וזה משתלם וכמובן מאד נוח להציג את הכרטיסים ולעבור חופשי ולא צריך כל פעם לרכוש כרטיסים מהמכונות. הנסיעות לאקונה וניקו לא כלולות בכרטיס JR. - הניווט ברכב (שכרנו רכב ליומיים באלפים היפניים), ברגל ובתחבורה הציבורית היה באמצעות Google Maps. Google Maps נותן מידע מדויק ונוח לגבי זמני רכבות עירוניות (מטרו) וכמובן גם ניווט רגלי.
- בהמשך אפרט את המסלול שלנו. בעיקרון הייתי משנה 2 דברים במסלול:
- הייתי שוקל לוותר על ניקו Nikko. אומנם יש מקדש מאד יפה וצבעוני והוא הכי יפה שראינו ביפן. אולם הנסיעה ברכבת מטוקיו לניקו לוקחת יותר משעתיים לכל כיוון (סך הכול 5 שעות כולל נסיעה במטרו) ולא בטוח שזה שווה את זה. הייתי מוסיף יום נוסף בקיוטו או בצפון באלפיים היפניים.
- היינו פעמיים בקיוטו, בהתחלה יומיים ויום אחרי הירושימה (לצורך נסיעה לנארה). הייתי מוסיף בהתחלה עוד לילה בקיוטו ולמחרת נוסע לנארה (לא לוותר, מקום מקסים), ומהירושימה נוסע ישירות לאלפיים היפניים.
- המחייה ביפן לא יקרה בכלל. ארוחת צהריים/ערב נעה סביב 1000-1500 יאן (בערך 50 שקלים). סופרמרקטים זולים. כמו כן, בקיוטו נסענו בעיקר במוניות. נסיעה ממוצעת עולה כ-1500 יאן (50 שקלים). מאחר ונסענו 4 אנשים במונית, הנסיעה במוניות הייתה משתלמת, נוחה וחסכה זמן.
- מידע כללי על יפן ניתן לראות בכתובת הבאה: https://www.japan-guide.com/
נחיתה ביפן
נחתנו בערב באוסקה. יש שירות אוטובוסים (http://www.kate.co.jp/en/) שמסיע לקיוטו ולערים נוספים. השירות זול ונוח ואין צורך להזמין מקומות מראש. התחנה נמצאת מיד שיוצאים משדה התעופה. יש שילוט ברור וכן אפשר לברר בתחנה המידע שנמצאת בתוך התחנה לפני היציאה.
כבר בערב הראשון למדנו על התרבות והדייקנות היפנית. שהגענו לתחנה קיבל אותנו בחור צעיר שלקח את המזוודות והעמיד אותם בטור מסודר, ועזר לנו לרכוש כרטיסים לאוטובוס. כשהגיע האוטובוס, הבחור העמיס את המזוודות ועמד עם סטופר ביד. רק שהגיעה השעה בדיוק, הוא קד קידה לנהג ונתן אישור לנסוע !!!. בכלל, הדייקנות של הרכבות ביפן זה משהו שאפשר ללמוד ולהתפעל ממנו.
את שלושת הלילות הבאים עשינו בקיוטו במלון Hotel WBF Kyoto Shijo NISHIKITEI. המלון נחמד ומרוחק מספר דקות הליכה מאזור גיאון. ארוחת בוקר סבירה, אולם החדר ממש קטן.
יום ראשון קיוטו – צד מזרחי של העיר
את היום הראשון עשינו עם ליטל המדריכה. ליטל ישראלית לשעבר שהקימה משפחה וגרה מספר שנים ביפן. היא כמובן דוברת את השפה המקומית. הסיור איתה היה מהנה ומעבר לאתרים שבקרנו, היא הסבירה לנו על התרבות והמשפחה ביפן. זה בהחלט מעניין ושווה.
כמו כן, הלכנו איתה לתחנת Kyoto Station, הפעלנו את הכרטיס JR שרכשנו ושריינו מקומות לרכבת לאוקיאמה (Okayama) וחזרה מהירושימה. היתרון של הכרטיסים JR שאפשר לשריין מקומות בשעה שאתם מצפים לנסוע ברכבת ואם לא הספקתם, לא נורא, הולכים לתחנת הרכבת בכל מקום ותבקשו כרטיסים חדשים.
שימו לב: לא חייבים לשריין מקומות ברכבת. אפשר פשוט לעלות על קרונות לא שמורים. הבעיה שאם אין מקום ישיבה, תצטרכו לעמוד. מהניסיון שלנו זה לא קרה, אבל...
התחלנו במקדש אלפי השערים - נקרא גם" פושימי אינארי טאישה" (Fushimi Inari Taisha). המקדש שינטו מפורסם באלפי שערי ה"טורי", היוצרת רשת שבילים מאחורי המבנים העיקריים שלה.
השער טורי הוא מוטיב חשוב בתרבות היפנית ומשמש לכניסה במקדשים כשהמשמעות הינה ההפרדה בין קודש לחול והאפשרות שיש לכל אחד מאתנו לערוך שינוי בעצמו. השער הוא המתווך בין האני הישן והאני החדש.
המשכנו למקדש אלת הרחמים שנקרא גם מקדש אלף הפסלים (Sanjusangendo). במקדש יש תצוגה של אלף פסלים של אלת הרחמים קנון. אומרים שכל פסל שונה מרעהו וכל אחד יכול למצוא שם את ה"קנון שלו". (לא ניתן לצלם בפנים).
המשכנו למקדש המים - מקדש קיומיזודרה (Kiyomizu-dera) (גם " ("Pure Water Temple- זהו אחד המקדשים המפורסמים והמרהיבים ביפן ופירושו: "מקדש המים הטהורים". הוקם בשנת 780.
הדרך אליו מלאה בבתי עץ מסורתיים, חנויות, מסעדות ודוכני מזכרות. עוברים דרך פגודה בת חמש קומות. המקדש ניצב על גבעות מיוערות במזרח קיוטו ויש תצפית מרהיבה על קיוטו ממרפסת העץ המפורסמת שבו.
מתחת למרפסת יש מדרגות שמגיעות לבריכה קטנה וניתן ללגום ממי המעיין הטהורים, מהם נגזר שם המקדש ולהם מיוחסים סגולות ריפוי.
בדרך לרובע גיאון עברנו דרך פארק Marruyama עם פריחה מרהיבה של עצי הדובדבן. בהחלט מראה מקסים.
לקראת ערב הגענו לרובע גיאון (Gion). מומלץ להגיע לאזור הגיישות לפני החשכה ולפני שהן מגיעות לעבודה. בחשכה לא ניתן לראות כלום מהרחוב ולמעשה די חשוך ואין מה לעשות.
מומלץ להסתובב ברחוב הראשי ובכל הרחובות הצדדים.
יום שני בקיוטו – צד מערבי של העיר
התחלנו את היום במצודת ניג'ו (Nijo castle) שהוא משכנו הרשמי של השוגון הגדול לבית טוקוגאוו'ה. בחצר יש גן יפה עם פריחת הדובדבן שהייתה בשיאה.
המשכנו לשוק האוכל נישיקי (Nishiki Inchiba Market) שנמצא ב-ShiJo City וגם המדרחוב הססגוני שבקרבתו.
המשכנו לטקס תה Camellia Tea Ceremony Garden שהוזמן עוד בארץ (עלות 3000 יאן לאדם).
המשכנו למקדש הזהב קינקאקו-ג'י (Golden Pavilion, kinkaku-ji temple). פגודה שכולה מצופה זהב בלב גן יפני יפה.
משם למקדש ריואן-ג'י (Ryoan-ji) ובו גן הסלעים (Stone Garden) הנודע והמופשט ביותר ביפן. לדעתי אין מה לראות מלבד כמה סלעים ובלשון עדינה, לא התלהבתי. מסביב יש גן יפיפה ושווה ביקור. אם הולכים רק לגן, אין צורך לשלם בכניסה. התשלום הוא לגן הסלעים.
לבסוף ביקרנו בחורשת הבמבוקים (Arashiyama Bamboo Grove) (לדעתי מיותר, במיוחד שהנסיעה הייתה ארוכה ובסוף היום היינו עייפים וגם לא מצאנו משהו לאכול במקום).
הגענו בערב לאזור גיאון עייפים ורעבים (וכמובן מרוצים) לארוחת ערב. טיילנו באזור Pontocho ובו שדרה מקסימה עם תעלת מים באמצע ועצי דובדבן משני צדי התעלה. יש מסעדות ואוכל מערבי.
לדעתי שווה להישאר עוד יום בקיוטו על חשבון ניקו. ללא קשר וכפי שציינתי, הייתי משנה קצת מהמסלול ונשאר עוד לילה בקיוטו ולמחרת נוסע לנארה המקסימה.
יום שלישי – ביקור בגני Korakuen Garden
נסיעה ברכבת לאוקיאמה (Okayama) וביקור בגני Korakuen Garden. הגן מוגדר כאחד משלושת הגנים היפים ביפן. הגן נמצא באי על נהר Aashi וממול נמצאת המצודה. פתוח כל יום משעה 7:30 בבוקר ועד 6 בערב. הגן ירוק ויפה ועם עצי הדובדבן וגם ראינו חתונה יפנית.
חשבנו לבקר בעיירה קוראשיקי (Kurashiki) אולם ירד גשם והחלטנו לוותר ולנסוע ישירות להירושימה.
היינו במלון Candeo Hotels Hiroshima Hatchobori. מלון נחמד ולא יקר, ארוחת בוקר סבירה. בקומה העליונה יש Onsen. ממליץ להתנסות לפחות פעם אחת.
יום רביעי - האי מיאג'מה (Miyajima)
מבית המלון נסענו לתחנה מיאג'מה גוצ'י (Miyajima-guchi) ומשם לקחנו מעבורת לאי מיאג'מה. תבדקו בבית המלון מהי הדרך הטובה ביותר להגיע לתחנה. חשבנו לקחת את הקו JR (San-yo Live) אולם בבית המלון המליצו עלTram שעובר ממש ליד בית המלון ומגיע באותו זמן לתחנה מיאג'מה גוצ'י. למי שיש כרטיס JR Pass המעבורת לאי ללא תשלום.
מיד שיורדים מהמעבורת אפשר להרגיש את האווירה המקסימה של האי עם הטיילת לאורך קו הים, המוני התיירים והאיילים המסתובבים חופשי.
ביקרנו במקדש שינטו איצוקושימה ("מקדש הצף") Ituskushima shrine ושער הטורי המפורסם. אפשר לבדוק זמנים של גאות ושפל. מומלץ לראות אותו גם בשקיעה. שער הטורי נטוע במי הים ונבנה ב-1875 ומתנשא לגובה 16 מ'.
בזמן שהותנו במקדש הייתה אישה הרה שבאה להתפלל ולבקש ברכה בלידה.
בסמוך למקדש הצף נמצאת פגודת 5 הקומות (Five-storied Pagoda)
עלינו ברכבל להר מיסן (Mt Misen) וירדנו ברגל. ניתן לעלות ולרדת ברכבל עד לנקודה מסוימת ויש נקודות תצפית יפות על האיים הפזורים מסביב לאי מיאג'מה. העלייה ברכבל לא מביאה אתכם לנקודת התצפית העליונה. לצורך כך, יש לטפס הרבה מדרגות והעלייה לוקחת כ-25 דקות (הליכה לא קלה). בדרך תפגשו מקדש נוסף. בהתחלה התלבטנו ואחר כך מאד שמחנו שעלינו לתצפית העליונה. הנופים פשוט מקסימים. יש לשים לב שאם רוצים לחזור ברכבל יש לחזור לאותה נקודה של הרכבל העליון או לרדת ברגל כשעתיים עד לעיר.
הירידה מההר כוללת תצפיות נוף יפיפיות. אולם אני חייב להדגיש שהירידה לא קלה. מדובר על שעתיים ירידה במדרגות שלא נגמרות. לדעתי שווה.
בסוף הירידה מגיעים למקדש דאישו-אין (Daisho-in) המסתורי. בדרך העולה למקדש פזורים עשרות פסלים בודהיסטים שהיפנים טורחים להלביש אותם בכובעים וצעיפים גם במעילים לפעמים והם נראים צבעוניים ומאושרים.
אוכל: ברחוב המקביל לרחוב המרכזי (איך שיוצאים מהמקדש שינטו איצוקושימה) פונים שמאלה ואחרי כ-50 מטר יש מסעדה קטנה שמכינה אוקונומיאקי (Okonomiyaki) מעולה. פתוחה עד השעה 17:00.
ממליץ לטייל לאורך החוף גם בשקיעה
ישנו באי במלון Hotel Miyajima Villa על בסיס חצי פנסיון. המלון נמצא כ-70 מטר מהמעבורת. הארוחות הבוקר והערב עשירות ומעולות. מומלץ למרות המחיר הגבוה יחסית.
יום חמישי – הירושימה
בבוקר מוקדם חזרנו עם המעבורת להירושימה מאחר והזמנו ביקור מודרך באנגלית במוזיאון מזדה. הביקור בחינם ולוקח כשעה. צריך להזמין מראש מהארץ בכתובת הבאה: http://www.mazda.com/en/about/museum/reservations/.
במוזיאון יש מכוניות מזדה משנת 1937. בהמשך הסיור נכנסנו לקו הייצור שלהם. סיור מומלץ וגם הנשים שהיו בסיור נהנו.
לאחר מכן נסענו לבקר בפארק השלום ובמוזיאון. הביקור מומלץ וכמובן חינוכי וניתן לדמיין את גודל ההרס והאסון שהיה.
המשכנו לגן שוקיאן (Shukkien Garden). הגן יחסית קטן אבל מקסים. מכיל בריכה עם דגי זהב, פריחות אביביות וזכינו גם לראות חתונה יפנית. שווה ביקור.
חזרנו לקיוטו וישנו שתי לילות במלון hotel vista premio Kyoto. החדר קטן, ארוחת בוקר יפנית לא אכילה. מיקום טוב באזור גיאון. לא ממליץ
יום שישי - נארה (Nara)
מקום מקסים ולא לוותר על הביקור בנארה.
מתחנת הרכבת Kyoto Station לקחנו רכבת ישירה לנארה (כשעה). מתחנת הרכבת בנארה לקחנו מונית שלקחה אותנו למקדש טודאי-ג'י Todai-ji temple.
איך שמגיעים לאזור, רואים עדרים של איילים שמסתובבים חופשי בפארקים ועל המדרכות. הם בדרך כלל לא מציקים אולם ראינו גם מקרים של דחיפות מצדם במיוחד אם אתם מחזיקים אוכל או אפילו כל דבר שנראה אכיל.
בעיר נמצאים 8 מקדשים בודהיסטים גדולים וכמובן שאין צורך לראות את כולם. אנחנו ראינו שני מקדשים מומלצים שבהחלט הספיקו לאותו יום.
המקדש הראשון הוא מקדש הבודהיסטי המפורסם ביותר ביפן וגם הגדול ביניהם הינו טודאי-ג'י Todai-ji temple שהוא מבנה העץ הגדול בעולם ובו פסל בודהה ענק Big Buddha - Daibutsu העשוי מברונזה, עצום ממדים, גבהו 15 מטרים וידו הפתוחה הינה בגובה אדם (שימו לב לאצבע האמצעית שלו). בכל המקדש יש פסלים ופריטים נוספים. צריך להסתובב מסביב לפסל הבודהה.
שנכנסים למקדש בצד ימין רואים עמוד עץ ובבסיסו יש את "הנחיר של בודהה" (קשה להבחין במבט ראשון). האמונה אומרת שמי שמצליח להידחס ולעבור דרך חור זה, יזכה להארה בגלגולו הבא.
ממקדש טודאיי-ג'י הלכנו במעלה הפארק בדרך יפה למקדש שינטו קסוגה טאישה (Kasuga shrine). זהו מקדש שינטו, שנבנה במאה ה-8 ונחשב לאחד החשובים ביפן. הדרך למקדש מאד יפה.
במקדש מוצג אוסף של 2800 פנסים סיניים בצורות ובגדלים שונים (יש להיכנס לאחד החדרים בו מוארים חלק מהפנסים).
בחצר הגדולה ניצבת סוכת עץ שעליה משתרך צמח הויסטריה שפרחיו סגולים. בתקופה שבקרנו ראינו ניצנים של הפרחים. פריחה יותר משמעותית של הויסטריה ראינו יותר מאוחר בטוקיו.
יום שביעי – גןkenroku-en , והכפר Shirakawa-go
בבוקר נסענו ברכבת לקנזאווה (Kanazawa) (קצת יותר משעתיים). בתחנת הרכבת לקחנו את הרכב ששכרנו בארץ.
בקרנו בגן קנרוקו-אן (kenroku-en gerden) שהוא אחד משלושת הגנים היפים ביפן. בהחלט גן יפה ושווה ביקור. גם בגן זה זכינו בפריחת הדובדבן בעיצומה.
נסענו לכפר ההיסטורי Shirakawa-go שבנו כולו עץ וקש. הדרך לכפר מאד יפה ומלווה בהרים מושלגים כהכנה למסלול האלפיני שנהיה בעוד יומיים. ממגרש החניה צריך לעלות על גשר כדי להיכנס לכפר.
יש מוזיאון פתוח בו תצוגה של בתי איכרים שנבנו בצורה ייחודית המתאימה לאקלים במקום. הבתים נקראים "בתי הגאשו-זוקורי" (ידיים שלובות בתפילה) – שגגותיהם עשויים קש.
נסענו לטאקאימה וישנו בריאוקן Ryokan Asunaro הוא אירוח יפני מסורתי. מקום מקסים וחוויתי. אני ממליץ לישון לפחות לילה אחד בריאוקן.
יום שמיני – ביקור בעיר טקיאמה (Takayama) וטירת העורב במטסומוטו
בבוקר נסענו ל"שוק בוקר" מקומי שבו איכרי הסביבה מציגים את מרכולתם. השוק מאד קטן ויש מעט מוצרים. לדעתי מאכזב ואפשר לוותר בלב שלם.
בהמשך בקרנו בעיר העתיקה (Old Town). נחמד ונעים להסתובב ברחובות. נכנסנו לבית קפה צרפתי בשם French Confectionery. יש מאפים טעימים שנאפים על ידי טבח צרפתי. שהזמינו קפה, נדהמנו לראות את תהליך הכנת הקפה: המים והחלב הורתחו בגזיה ובאמצעות קנקן וסיר, ואת החלב העבירו דרך מסננת. בסוף קבלנו קפה טעים ביחד עם המאפים.
המשכנו לכפר הפולקלור Hida Folk Village שהוא למעשה מוזיאון פתוח ונקרא גם Hida no Sato. המוזיאון מציג 30 בתים מסורתיים מהאזור Hida. הבתים נבנו בזמן Edo והועתקו מהמקום המקורי שלהם על מנת ליצור את המוזיאון בשנת 1971. יש גם תיאור בתוך הבתים והביקור בכפר בהחלט מומלץ.
המשכנו למוזיאון ה"מרכבות" (Yatai Kaikan) שם מאוחסנות העגלות המקושטות בהן משתמשים פעמיים בשנה בפסטיבל טקיאמה הגדול.
משם נסענו לטירת מטסומוטו (Matsumoto) שבמחוז נגאנו המכונה טירת העורב, בשל צבעה השחור. הטירה מוקפת בנופים הרריים יפים והוקמה ב-1504 כמבצר, אבל את המראה הנוכחי שלה ואת שמה היא קיבלה רק כעבור 90 שנה. פנים הטירה עשוי עץ, ובתוכה יש אוסף מרשים של כלי נשק מתקופת סנגוקו.
לדעתי, הטירה מבחוץ יותר יפה ומרשימה מאשר מבפנים. מספיק לעלות רק את שתי הקומות הראשונות עד שמגיעים לתערוכת הרובים. שלושת הקומות העליונות ריקות ויש רק טורים ארוכים לרדת משם. את פריחת הדובדבן המקיפה את הטירה ניתן לראות מלמטה ואין צורך לעלות לקומות העליונות.
החזרנו את הרכב בתחנת הרכבת מטסומוטו ונסענו לבית המלון Kurobe Kanko Hotel, שהוא נמצא כ-20 דקות נסיעה באוטובוס מהתחלת הטור האלפיני. הופתענו שקבלנו חדר בסגנון ריאוקן למרות שהזמנו חדר רגיל. חדר האוכל ענקי והזכיר לנו חדר אוכל של קיבוץ. האוכל היה סביר. בית המלון מומלץ בשם קרבתו ל-Ogisawaשם מתחיל הטור האלפיני.
יום תשיעי - הטור האלפיני
הטור האלפיני נפתח כל שנה בתאריך 15 לאפריל (תלוי גם במזג האוויר). יש להתעדכן באתר הרשמי: Alpine Route
זהו יום חוויתי במיוחד ומומלץ בחום. עלות כ-80 $ לאדם ושווה.
מבית המלון, לקחנו אוטובוס שנוסע ל-אוגיסאוו'ה (Ogisawa) שהיא הנקודה הראשונה ממנה מתחיל הטור.
מדובר על חציית ההרים משינאנו אומצ'י (Omachi) לטויאמה (Toyama) או בכיוון ההפוך. הנתיב מחולק ל-9 מקטעי מעבר. בכל קטע עולים על כלי תחבורה שונה: רכבת הרים, רכבל או אוטובוס שלוקח אותנו לנקודה הבאה. בתקופה שלנו שלושת התחנות הראשונות היו רלוונטיות ומספיקות ביותר (כל האזור היה מכוסה בשלג). הטור לקח לנו כ-6 שעות בלי לחץ וכולל ארוחת צהריים באחת התחנות. הסבר על המסלול: הדרך האלפינית
תמונה מהתחנה הראשונה:
תמונה מאמצע המסלול שצולמה מהאוטובוס.
בסיום לקחנו את הרכבת המהירה ונסענו לטוקיו.
ישנו בטוקיו במלן Mitsui Garden Hotel Kyobashi. בית המלון מומלץ. ארוחת בוקר טובה והמיקום כמה דקות הליכה ממרכז גינזה.
יום עשירי - טוקיו
את היום הראשון בטוקיו עשינו עם המדריך טל ([email protected]). אני ממליץ עליו בחום. הוא מדריך מנוסה שגר מספר שנים בטוקיו ודובר את שפתם. מאד נהנינו בחברתו מבחינה אישית ומההסברים שלו על המקומות שבקרנו. הוא גם סיפר לנו על חייו והחברה ביפן.
את היום התחלנו ברובע אסאקוסה (Asakusa) (ממליץ לעשות כרטיס מטרו חופשי למספר הימים ששוהים בטוקיו. מאד נוח ולא יקר). הלכנו ברחוב שמוביל למקדש סנסו ג'י (Senso-Ji) המפורסם. זהו קטע הליכה ברחוב בו נמכרים מטעמים יפנים מסורתיים לצד שלל מזכרות מהן אפשר ללמוד רבות על התרבות המיוחדת של יפן.
ראינו גם חתונה יפנית:
המשכנו לפארק וונו (Ueno Koen) שהוא הפארק הציבורי הראשון של טוקיו. בקרנו במקדש קיומיזו קאנון-דו. לידו יש עץ עם עיצוב מעניין.
אחרי ארוחת צהריים במסעדה יפנית טיפוסית שהייתה טעימה, נסענו למקדש נזו (Nezu) וראינו את פריחת ה-Azalea בשיאה. בחרתי בהתלבטות רבה שתי תמונות שמתארות את היופי של הגן.
לקראת ערב המשכנו לרובע זינזה (Ginza).
יום 11 – טוקיו
לקחנו את המטרו ונסענו לתחנה Omotesando. משם טיילנו ברחוב הראשי לכיוון תחנה Harajuku. הרחוב מלא בחנויות ובאנשים.
משם הלכנו למקדש מייג'י (Meiji Jingu) שנמצא בפארק Yoyogi. זהו המקדש המפורסם ביותר בטוקיו, אזרחים יפנים רבים באים לקבל כאן ברכות. שוב התמזל מזלנו וראינו זוג שבאו לקבל ברכה להולדת בן.
הלכנו לאורך רחוב Takeshita עם שפע של חנויות אופנה צעירה וטרנדית, ושדרת המעצבים Omotesando היוקרתית.
משם המשכנו למעבר החצייה המפורסם והכי סואן Hachikō-mae Square-. יש פסל של כלב שמושך קהל רב.
אחר הצהריים לקחנו מתחנת Shinbashi את הרכבת 'השחף' (Yorikamume) שהיא רכבת חשמלית ללא נהג, ונסענו לאזור אודייבה (ODaiba) הבנוי על איים מלאכותיים במימי המפרץ. מקום חביב ונעים לבקר בו. ממליץ לחכות ולעלות ראשונים לרכבת ולשבת בכיסאות הקדמיים כביכול של הנהג שם רואים יותר טוב את הדרך והנוף.
בקרנו במרכז המסחרי Aqua City שאומנם יש שם המון מסעדות ובתי קפה אולם רובם היו סגורים וכתוב שייפתחו בשעה 21:00 ! (לא ברור). בסוף התיישבו במסעדה יפנית שהייתה בחירה לא מוצלחת.
יום 12 נסיעה לניקו (Nikko)
איך מגיעים לניקו?: יש לקחת את המטרו לתחנת אסאקוסה (Asakusa). יוצאים מהתחנה החוצה לרחוב ומחפשים את תחנת הרכבת Tubo Asakusa Station (נמצא ממול מעבר לכביש, בניין עם קשת מעל הכניסה). בקומה הראשונה מצד שמאל נמצא המשרד. קונים Nikko Pass. ממליץ לקחת את הרכבת המהירה שתיקח אתכם ישירות לעיירה לתחנה Tobu-Nikko Station (מעל שעתיים נסיעה). לא ממליץ לרכוש כרטיס עבור אוטובוס חינם בניקו מאחר וזה לא כולל את הנסיעות למפלים וחזרה. בדיעבד שילמנו הרבה כסף רק עבור נסיעה קצרה למקדש הראשון Toshogu shrine.
תובנות שלי: הנסיעה לניקו לוקחת מעל שעתיים לכל כיוון (כ- 5 שעות נסיעה כולל נסיעה במטרו) ואינני בטוח שהנסיעה לניקו שווה את הטרחה. אומנם המקדש Toshogu shrine הוא מהיפים שראינו ביפן והוא מאד צבעוני ומיוחד אבל "בזבזנו" יום על מקדש זה. הייתי מעדיף להקדיש עוד יום בקיוטו או באלפים היפניים.
יש בניקו מספר מקדשים אולם אפשר לוותר על רובם ושווה לבקר במקדש Toshogu shrine. כאמור מקדש זה הכי יפה שראינו ביפן. המבנים מעוטרים בחיות ועיטורים צבעוניים.
לקחנו אוטובוס למפל העליון Ryuzu (כ-20 דקות נסיעה מהמקדש, נקודה 37 במסלול). המפל יפה אולם זרימת המים לא הייתה חזקה ומרשימה. כאמור אפשר לוותר.
שימו לב: התשלום באוטובוס חייב להיות מדויק. תצטיידו בכסף קטן. הנהג לא מחזיר עודף. יש לשלם במדויק או להשאיר את העודף.
חזרנו באוטובוס לנקודה 26 במסלול והלכנו כ-100 במורד הרחוב עד למעלית שתיקח אותנו למפלי Kegon (ראינו אפילו בארץ מפלים מרשימים יותר). אפשר לוותר.
חזרנו מהמפלים לעיירה ניקו לקראת השעה 5. היינו מאד רעבים וחפשנו מסעדה. לצערנו גלינו שבסביבות השעה 5 כל המסעדות נסגרו כך שחזרנו לטוקיו רעבים.
יום 13 – הקונה (Hakone)
איך מגיעים לאקונה?: צריך לקחת את המטרו ולרדת בתחנה Shinjuku. בתחנה זו יש לחפש את המשרד של חברת Odakyu Tourist Information Center. יש שילוט מאד ברור מיד איך שיורדים מהמטרו. במשרד זה יש לקחת כרטיס Free Pass לאקונה. הנסיעה לאקונה לוקחת כשעה ו-40 דקות.
אקונה ידועה כאזור טבע, ביופי הפריחה וצבעי השלכת וריבוי תופעות וולקניות. באזור יש הרבה מעיינות חמים.
המסלול באקונה הוא מעגלי תוך שימוש באמצעי תחבורה השונים: רכבת, רכבת הרים, רכבל, שייט בספינת "פיראטים" ואוטובוס, הכלולים בכרטיס שרוכשים.
הנקודה הראשונה היא ביקור במוזיאון הפסלים הפתוח של האקונה (Hakone Open Air Museum). זהו מוזיאון מקסים שכולל הרבה פסלים מעניינים, גן מקסים עם פריחות מדהימות (כן, גם עצי דובדבן). היינו שם כמספר שעות ולא ראינו הכול וגם לא שבענו. מומלץ בחום.
משם המשכנו לאואקודני (Owakudani) לראות פעילות געשית וכן תצפית על עמק אואקודני. בזמן שהיינו בהר לא הייתה ראות טובה.
מהתחנה האחרונה שטים בספינה פירטית במימי האגם אשי (Ashi) וחוזרים לנקודת ההתחלה.
קישור למידע על המסלול המעגלי בהאקונה: https://www.japan-guide.com/e/e5210.html
יום 14 טוקיו
בחלק הראשון של היום, הנשים נסעו לאזור אסאקוסה לקניות (כמובן, איך לא !) ואנחנו הגברים נסענו לטייל בפארק וונו, שוק הדגים טצוקיג'י (Tsukiji fish market) ובאזור אסאקוסה (לא קניות).
אחר הצהריים בקרנו במוזיאון אדו (Edo-Tokyo Museum). מוזיאון מעניין ושווה.
בערב נסענו לאקיהברה (Akihabara) וטיילנו ברחוב הראשי Chuo Dori. ברחוב יש שלטי ניאון עצומים וכל האווירה מחשמלת. למי שמעונין זה המקום לקנות מוצרי חשמל.
