החלטתי להרים את הכפפה ולכתוב סיפור דרך לאחר שנים! שלא עשיתי זאת, הפעם, כי אלבניה היא מדינה ששווה לעשות בה רשימת "עשה ואל תעשה" וללמוד גם מטעויות, ובכלל.
אני מקווה שזה יתן לי את ההרגל להקפיד מעתה לכתוב כאלה בכל טיול לחו"ל, גם כמזכרת ממנו.
תאריך הטיול: אוקטובר 2024.
יום טיול ראשון:
נחתתי בטיראנה בטיסה דרך אתונה, בסביבות 18 בערב. הטיסה דרשה קונקשן. בימים כתיקונם ישנה טיסה ישירה לאלבניה של 'ארקיע' פעם בשבוע בערך, אבל בזמן כתיבת שורות אלה, ימי מלחמה, לא היתה.
שימו לב שעבור יישום הקונקשן, ניתן לטוס דרך וינה, אתונה, איסטנבול ואולי נוספים. בחרו כרצונכם ( -אני, למשל, בחרתי לטוס בהלוך דרך אתונה, אך לסיים את הטיול עם יומיים בוינה על מנת להנות מהסאונה העירונית המפנקת שלה ).
שם אספתי רכב שכור מסוכנות ההשכרה Select - Rent a car.
כאן חשוב לציין שעדיף לשכור מחוץ לשדה התעופה ולא להזמין מראש דרך 'בוקינג' שמחברת אתכם לחברת השכרה מקומית. זה זול יותר ( חברתי האמריקאית שעשתה זאת טענה ששילמה 90 יורו לשבעה ימים רכב אוטומטי, בעוד אני שילמתי כ 170 יורו ). גם הביטוח המשלים של בוקינג התגלה ככזה שמשלם רק אחרי שמתחשבנים עם חברת ההשכרה - במקרה של תאונה, תצטרכו לשלם תחילה ואז הם יחזירו. כאב ראש. כשהגעתי לסוכנות התברר שניתן לשלם ביטוח אחר מולם אז, למה להסתבך.
בכלל, אם כבר לשכור מראש, עדיף לבחור בחברת השכרה בינלאומית שדרכה ניתן גם להחזיר את הרכב בעיר אירופאית אחרת בכלל.
( למשל, נסיעה מטיראנה לוינה ברכב לוקחת 13 שעות בלבד ). מעבר בין מדינות גם הוא עולה כ 65 יורו למדינה - 50 עבור היתר מחברת ההשכרה, ו - 15 - 18 יורו בגבול עצמו.
באופן כללי אם זמנכם באלבניה דוחק, אל תצהירו על מעבר למדינות נוספות. זה סתם יעלה לכם ולא יקרה בסוף.באלבניה ניתן לבלות בקלות גם 8 - 10 ימים.
סגרתי לילה ראשון במלון ששמו Doanesia premium hotel. לא פרימיום ולא נעליים - לאלבנים לפעמים אין מודעות לאירוח וכאן זה התבטא בחדר כושר בלתי מתוחזק - למרבה אכזבתי. מה שכן, היתה בריכה יפה, ג'קוזי וסאונות חמודות ומסעדה.
מציעה שלא לסמוך על הכספות שבחדר. כמעט בכל המלונות באלבניה שהגעתי אליהם בטיול - הן לא עבדו.
למרות מראה הסתמי של חלק זה של העיר מצאתי בר סמוך שהיה בעצם בר של מלון והעברתי בו ערב בשתיה, ומאפיה שהיתה פתוחה בלילה.
יום טיול שני:
למחרת נסעתי משם לעיר שקודר ( Shkodar, כשעתיים נסיעה מטיראנה ) והעברתי לילה במלון ששמו Luani spa & wellness center. באמת שזה כנראה המלון הכי בסדר שהייתי בו. חדר הכושר היה מפואר, הבריכה גם נראתה בסדר ( לא השתמשתי ), בחדר מרפסת יפה ונוף להרים. ולמרות שהספא מוקצה לכל אורח לשעה בלבד - חוק שלא הבנתי בהתחלה, יש בו הגיון מכיוון שהם מדליקים ומכינים את חדרי הספא השונים במיוחד לאורח ומאפשרים פרטיות ושימוש אקסלוסיבי בו.
המארחת גם היתה נחמדה מאוד ודוברת אנגלית.
לפני כן טיילתי בעיר שקודר מעט. שווה לעצור ליד שלט שמנחה לקמפינג ליד הנהר - זה המקום היפה ביותר והנקי של הנהר שאני ראיתי שם.
גם הגשר של נהר שקודר מרשים ביותר - זה נהר עצום.
בעיר מצאתי לבסוף גם מסעדה ששכחתי את שמה, שפתוחה 24 שעות ( וזה נדיר, במיוחד מחוץ לעונה שנגמרת באוקטובר ).
בדיעבד אני ממליצה לנסות לאחד את היומיים הראשונים שלי ולא להישאר לילה בטיראנה אלא, להתקדם צפונה למקום קרוב יותר לט'ת, לשקודר או לכפר בדרך.
יום טיול שלישי:
ביום השלישי נסעתי משקודר לט'ת ( Theth ). שם התמקמתי בגסט האוס ששמו Rupa Guest House. הלינה עלתה 16 יורו ועוד כ 15 יורו עבור ארוחת הבוקר והערב.
צריך לציין שניתן לעשות את הנסיעה הזו גם בתחב"צ, כך למדתי מחברים, מכיוון שישנו אוטובוס ישיר משקודר לט'ת וחזרה.
הלינה היתה בדורם, כלומר, קיבלתי מיטה בחדר משותף. היתרון של דורם הוא כפול, מסתבר - גם זול, ובעיקר פוגשים שם שותפים פוטנציאליים ומנהלים שיחות משמעותיות. שם פגשתי שותפה לטיול ביום שאחרי, בחורה גרמנייה שגם היא טיילה לבד, וקיבלתי מידע משמעותי. הגסט האוס כאמור, סיפק לנו כלכלה מלאה בתשלום נוסף סביר.
יום טיול רביעי:
בעקבות השיחה בארוחת הערב החלטתי ללכת מט'ת אל העיירה וולבונה דרך Valbone Pass - מעבר הרים מרשים. זהו טרק שלוקח כיום הליכה. הטרק הזה מאוד מפורסם - אבל אין דרך קלה לחזור מוולבונה לט'ת בתחב"צ, ולכן, אם השארתם שם רכב, תצטרכו עוד יום טיול כדי לחזור ברגל, או לנסוע במעבורת לאגם קומאן ומשם באוטובוס לשקודר, ומשקודר לט'ת - "תענוג" שלוקח כשש שעות.
כשהגענו לוולבונה הייתי גמורה למדי אמנם ( - הכיוון מט'ת לשקודר לקח לנו 9.5 שעות, כולל עצירות והיה מפרך למדי. תחילתו בעליה לעיתים מעט תלולה עד לפס, והמשכו בירידה ואחר כך כשישה קילומטרים של הליכה מישורית ),
אולם חברתי עודדה אותי לצאת - וטוב שכך. וולבונה התגלתה כעיירה חביבה למדי שיש בה גם באוקטובר, לא מעט ברים פתוחים וחיי לילה נחמדים. התמקמנו באחד ומצאנו בו אוירת תיירים תוססת, ארוחת ערב, אלכוהול ואח בוערת, בעלים חביב ודובר אנגלית שאף סייע לנו בחפץ לב במשימתה של חברתי, למצוא סוס לשכור לה לחזור בו למחר.
לינה ביום הרביעי:
Bujtina Arturi guest house, 44 יורו.
הבעלים ( שהם זוג שגר במקום ), היו חביבים והמיטה והמקלחת נוחות ( שימו לב שלא לבחור בחדר בעל מיטות נפרדות אם אינכם רוצים בכך, כי יש כאלה שם ). בחזור אף ארגנו לנו הסעה לתחילת המסלול בכפר הסמוך לתחילת המסלול ( ששמו חמק ממני עד רגע כתיבת שורות אלה ), לבקשתנו, תמורת סכום סמלי של חמישה יורו.
יום טיול חמישי:
ביום החמישי חזרתי על עקבותי ללא שותפתי הגרמנייה, שהעדיפה לשכור סוס כדי לחזור ( - 50 יורו, לקח לה כשעתיים ) ובדרך פגשתי חברה אמריקאית לטיול. חשוב לציין שהחזרה מוולבונה לט'ת ברגל קלה מההליכה לוולבונה - זאת מכיוון שוולבונה גבוהה מט'ת. לאחר ההסעה הקטנה הנ"ל לקחה לי ההליכה חזור שמונה שעות, כולל עצירות.
בהגיענו בסביבות ארבע אחרי הצהריים, חיפשנו את תחילת המסלול ל'עין הכחולה', ללא הצלחה. בנתיים הגענו לפסגה הגבוהה ביותר שעל ההר, שם היה גסט האוס ששמו Buni guest house, ממנו נשקף נוף מרשים של ההרים והעמק מטה. הלינה עולה שם 50 יורו, אך מכיוון שלא הציעו שירותי הסעדה, התמקמנו במלון בו אכלנו ארוחת ערב נחמדה ושמו Hotel Kulla e Bajraktarit.
בערב עזבה חברתי, שהיתה צריכה להמשיך משם לעיירה Durres ( -לא הייתי, היא המליצה, כשלוש וחצי שעות מט'ת וכחצי שעה מטיראנה ) וממנה לטוס, ואני נשארתי להעביר את הערב בספא של המלון (- הוא בשירות עצמי, כלומר, עליכם להבין בתפעול הסאונות. מזל שהבריכה לא היתה עם 'שירות עצמי' .. ). במלון זה לא היה חדר כושר, אבל יש בו ארוחת בוקר כלולה. כ- 75 יורו.
יום טיול שישי:
ביום השישי שבתי לטיראנה בנהיגה עצמית ( -שלוש שעות ועשרים דקות מה'עין הכחולה' המצ"ב ), לא לפני שהלכתי לבקר ב'עין הכחולה' היפהפיה של ט'ת . הגעה לעין הכחולה דרך המסלול הקצר ( כ - 45 דקות לכל כיוון ):
- כדי להגיע לנקודת ההתחלה ברכב חשוב לרשום את השם הבא ( במדויק! ) בגוגל מפות:
Blue Eye Nderlysa
ההגעה היא דרך המשך הכביש של ט'ת - אם התחלתם לעלות על ההר, טעיתם! כלומר, כשמגיעים לט'ת ופונים שמאלה בתחתית ההר, הגעה ל'עין' מתחילה בפניה ימינה בגשרון מעץ שיש שם.
כדאי להיעזר גם שם באפליקציית שבילים כגון komoot או alltrails. בעקרון יש להמשיך עד סוף הכביש הסלול ושם חניה מסודרת ושילוט מתאים, וגם מסעדות מעבר לגשר שעל הנהר ועוד.
בדרכי חזרה מט'ת לטיראנה עצרתי גם באגם שקודר ( Shkodar Lake ), ניסיתי לעצור בגשר מסי ( Mesi Bridge, חשוב לאיית את שם האתר נכון אחרת תקבלו תוצאות לא רלוונטיות.. ) שהומלץ - שניהם אתרים הסמוכים לשקודר, ובמסעדת דגים חביבה שנמצאת כחצי שעה מטיראנה ( שכחתי את שמה ).
את הלילה ביליתי במלון סמוך לנמל התעופה, מה שהקל גם על החזרת הרכב. למחרת טסתי משם ליומיים בוינה ואז - חזרה לארץ.
הערות:
* כל המלונות נמצאים ב Booking.com
* כדאי לבדוק את מזג האויר טרם ההגעה לט'ת. גשם הוא בעוכרכם - הדרך מחליקה לטיול ברגל וגם לרכב ( השעתיים האחרונות בדרך לט'ת צרות ועל צלע הר ) ולכן חשוב לבחור ימים ללא גשם.
* במקומות רבים מציינים שיש טעם ללון לילה בשקודר בדרך לט'ת. אני התרשמתי שלא כך הוא. אין סיבה ללון גם בטיראנה וגם בשקודר - ט'ת נמצאת רק כשעתיים וחצי מטיראנה ברכב. אם שכרתם רכב, עדיף שתמשיכו ישירות לט'ת מטיראנה ( או ישירות לשקודר בלי ללון בטיראנה ) וכך תחסכו יום.
* שקודר חביבה, אבל את האטרקציות בה ( - גשר mesi, אגם שקודר - שניהם בגוגל מפות , והטיילת של העיר ) אפשר לראות בעצירה בדרך ואין צורך להקדיש להן יום שלם.
* שימו לב שטיילתי לבד - כך שהמלצותי טובות במיוחד למי שרוצה לטייל לבד ואולי חושש.ת - זה קל משזה נראה בהתחלה!
* לשם ניווט, נעזרתי בגוגל מפות לדרכים עירוניות ובין עירוניות, ובאפליקציית שבילים נוספת, חצי חינמית, עבור הטרקים ששמה komoot. קיבלתי גם המלצה על כזו ששמה AllTrails אבל לא ניסיתי.
* שימו לב שישנה 'עין כחולה' נוספת ( אתר בעל אותו השם ) בדרום אלבניה. כמובן סננו את תוצאות החיפוש באפליקציית הניווט וביחרו בהתאם.
* חברתי הגרמנייה הזכירה לי גם את השימוש המומלץ באבקת מגנזיום - שרכשתי בוינה אחר כך תמורת 10 יורו. באופן כללי קניות קוסמטיקה ותוספי מזון תמיד זולות יותר באירופה, ולמגנזיום תפקיד חשוב בשחרור שרירים תפוסים..
ההקלה היתה מאוד מהירה, להפתעתי, ולמרות שלא הייתי בכושר לטרק , חזרתי לעצמי לחלוטין בתוך יומיים.
* הנסיעה לט'ת וממנה היא בכבישים צרים בשעתיים האחרונות שבה, שבקושי מספיקים לשתי מכוניות הבאות משני צידי הכביש. הסוד הוא לנהוג לאט ולא להילחץ, הכל בסדר, הנהגים חביבים לרוב והכבישים בטוחים.
* המטיילים האירופאים ממליצים בחום על שימוש במקלות הליכה. אומרים שזה מוריד מהמפרקים כ 80 אחוז מהעומס עליהם. ( כיאה לישראלית שמטיילת פחות, טרם התמדתי בשימוש מרובה בהם ). אפשר לרכוש כאלה בכל חנויות הטיולים.
* יתרון ( וחסרון ) של אלבניה, כאמור, הוא שממילא צריך קונקשן בדרך כלל. אלא שכיאה למדינה באירופה, הטיסות ממנה ליעדים אחרים באירופה הינן זולות וקצרות. אני לקחתי טיסה של רינאייר ב - 50 דולר בבוקר, אבל בערב יש גם ב - 30. הטיסה מאלבניה לוינה ארכה כשעה ומחצה בלבד.
