בהחלטה של רגע החלטנו לצאת לביקור באזור אמלפי המפורסם בחודש יוני. בגלל שהנסיעה הייתה משולבת עם עסקים ברומא, נחתנו והמראנו משם. בעקרון מבחינת מרחק, עדיף לנחות בנפולי אם זה אפשרי, מקצר את הנסיעה. מצד שני, כמה ימים ברומא זה אף פעם לא רע, גם אחרי שהיינו בה כבר 3-4 פעמים.
יש 2 אופציות מרכזיות להתנייד באזור הצפוף והעמוס של סורנטו וחוף אמלפי - ברכב או בתחבורה ציבורית. יתרון הרכב הוא בגמישות ובעצמאות, ויכולת הגעה לאתרים שהם לא רק ה"קלאסיים". חסרון הרכב הוא שכבישי החוף של אמלפי וסורנטו קשים לנהיגה - הרבה תנועה, כבישים צרים להחריד, ועליות וירידות תלולות כל הזמן. לחלקינו זה סיוט, לחלקינו זו הנאה מהנהיגה. אני בצד של ההנאה וגם להתנייד באוטובוסים זה לא הפורטה שלי, אז אנחנו עם רכב.
מבחינת ימי ביקור 6 ימים זה מספיק כדי לחוות את האזור בכיף. 3 ימים בסורנטו והאזור שלה ו-3 ימים באזור אמלפי זה מספק בהחלט. אם אתם בעניין של רביצה על החוף, או רוצים לחוות כל עיירה על חוף אמלפי בנפרד עם לינה, כמובן שצריך להוסיף ימים נוספים. לגבי קפרי, אנחנו דילגנו על האי הפעם, בגלל ביקור קודם שהיינו בו. באופן כללי האי קפרי הוא אטרקציה עמוסת תיירים, שאליה מגיעים בשיט בעיקר מסורנטו. השיט בדרך כלל כולל ביקור במערה הכחולה המפורסמת, והכל במחירים מופרזים ביחס למה שיש לשאר האזור להציע.
מבחינת לינה אין טעם לזגזג יותר מידי בין עיירות ומלונות - הנסיעה בין האתרים לא לוקחת זמן רב, והמקומות יחסית קרובים. אנחנו התמקדנו בלינה בסורנטו ופוזיטנו, ונראה שאלו האופציות המועדפות.
מבחינת מזג אוויר, היינו בתחילת יוני, וכבר היו מספר ימים של חום ולחות מעיקים. לכן, נראה לי שהזמן הנכון לטייל באזור הוא תחילת אמצע מאי, שבו אולי יותר קר לטבול בים או בבריכה, אבל הרבה פחות חם.
ימי הטיול התחלקו כלהלן:
יום 1 - נסיעה מרומא לסורנטו כולל ביקור באתר על הדרך, סיור ערב בסורנטו
יום 2 - סורנטו כולל ירידה לחוף
יום 3 - טיול מסביב לסורנטו - Bagni Regina Giovanna, Chiesa di San Costanzo
יום 4 - נסיעה לפוזיטנו דרך רבלו
יום 5 - בילוי בפוזיטנו
יום 6 - שיט לאורך חוף אמלפי, כולל ביקור באמלפי
יום 7 - נסיעה חזרה לרומא דרך פומפיי ו-Royal Palace of Caserta
ימים 8-9 - רומא
יום 1 - נסיעה מרומא לסורנטו כולל ביקור באתר על הדרך, סיור ערב בסורנטו
ברומא נחתנו בבוקר, ונסענו לכיוון דרום. לאחר כשעתיים, עצרנו בדרך להתרעננות וחילוץ עצמות באתר MONTE CASSINO. מדובר במנזר יפה וענק בקצה הר שצופה על כל האזור. המנזר היה גם מוקד לקרבות היסטוריים במלחמת העולם השנייה אז יש גם סיפור מאחוריו. מקום יפה עם תצפיות ובריזה טובה, מומלץ כחניית ביניים.
משם המשכנו לכיוון סורנטו. אנחנו בחרנו לא לעצור בנפולי בגלל היכרות קודמת והידיעה שמדובר בעיר אפרורית. את הביקור בפומפיי השארנו לדרך חזרה לרומא.
לפני ההגעה לאזור סורנטו כדאי לעצור בזהירות בימין הכביש לתצפית ותמונה על המצוקים היפהפיים של חופי אמלפי. נקודה טובה לעצירה נקראת Belvedere Sorrento בגוגל מפס.
משם, מתחילים ליסוע על צוקי קו החוף המוביל לסורנטו, ומרגישים את עומסי התחבורה והנהיגה.
במידה והגעתם עם רכב, כדאי להימנע ממלון בעיר העתיקה עצמה, בגלל סחיבת המזוודות הלא נוחה בסמטאות העיר סורנטו. עדיף לבחור מקום לינה בסמוך לכביש הראשי שגם סמוך לחנייה קרובה. העיירה עצמה קטנה בהיקפה וניתן להגיע לכל מקום ברגל בקלות מהכביש הראשי. אנחנו בחרנו להתמקם לשלושה לילות בדירה במתחם דירות שנקראת BLU SEA SORRENTO ומופיעה בגוגל מפס, הזמנה דרך בוקינג. המחיר היה סביר, המיקום מצויין, יש מעלית להגעה לדירה הגבוהה שמוקמה בקומה הרביעית (יותר שקט...) והחנייה כ-50 מטר מהכניסה. יש במתחם גם בריכה, והאירוח כלל ארוחת בוקר בסיסית אבל מספקת.
מכיוון שהגענו עייפים אחרי טיסה ישירה מישראל ונהיגה של כ-5 שעות מרומא, החנינו את הרכב ל"דקה" על המדרכה ועלינו לאפסן את המזוודות בדירה. הדקה התארכה לחמש דקות, וכבר מלמעלה שמענו את שריקות המשרוקית של המשטרה המקומית CARABINIERI, שבאמצעותה הם קוראים לנהגים "עבריינים" להזיז את הרכב. לצערי לא הספקתי להגיע בזמן, וקיבלנו דוח של 30 יורו. על השאלה איפה משלמים את הדוח, ענו לנו שהכי טוב בסניף דואר מקומי. התנצלתי על העבירה, ותייקתי את הדוח עד שנמצא סניף דואר מקומי פתוח במהלך הטיול באזור.
סורנטו היא עיירה מקסימה. אווירה טובה, אוכל טוב, וחנויות תיירים עמוסות כל טוב. לאחר מנוחה בדירה, יצאנו לשוטט בעיר בערב מאוחר במזג אוויר נעים, והגענו לתצפית על הנמל והחוף (העיר בנוייה על מצוק, וכדי להגיע לחוף עצמו צריך לרדת בשביל צר יחסית מול נופים משגעים).
יום 2 - סורנטו כולל ירידה לחוף
המשכנו את סיורינו בעיר. עברנו על הגשר הצופה על העמק המקומי עם הבתים העתיקים Vallone dei Mulini:
ביקרנו במנזר המקומי הפסטורלי:
ירדנו לחוף בצמוד למצוק:
ועם ההגעה לים, שכרנו מיטות שיזוף במחיר מופקע אבל הכרחי, ובילינו חצי יום בטבילה במים הקרירים, רביצת מנוחה, ונשנושים עם ספר טוב. לאחר שנ"צ אחה"צ, יצאנו שוב לבילוי ערב בעיירה הקסומה.
יום 3 - טיול באזור סורנטו
לאחר הצטיידות בסופר מקומי, יצאנו לטייל באזור המערבי מסורנטו. ביקרנו בשני אתרים מרכזיים:
נסענו כחצי שעה לנקודת התצפית הגבוהה באזור - Chiesa di San Costanzo. מדובר בכנסייה שנמצאת במרחק של כ-500 מטרים מהכביש וממנה יש תצפית יפה על כל האזור. בחרנו לעלות לתצפית בשעות הבוקר כדי להימנע מהלחות והחום בצהריים:
השביל לכנסייה מתחיל מהנקודה Pineta di San Costanzo המופיעה בגוגל מפס.
משם נסענו כחצי שעה חזרה לכיוון סורנטו, ועצרנו ב-Bagni Regina Giovanna, שהוא לשון ים מקסימה שחודרת דרך מפתח צר בחוף, ומייצרת בריכה פסטורלית מוקפת סלעים לשחייה ושכשוך. הירידה לחוף ממקום החנייה קצרה והמקום אכן יפה, ושווה ביקור וטבילה.
מאחר ובאותו היום היה חם מאוד, חזרנו לדירה לשנ"צ ובערב הקריר יותר יצאנו שוב לטייל בסורנטו.
יום 4 - נסיעה לפוזיטנו דרך רבלו
מסורנטו, בדרך כלל נוסעים ישירות כשעה לפוזיטנו ומגיעים לפוזיטנו ממערב. אנחנו בחרנו ליסוע "מסביב", ובעצם להגיע לפוזיטנו ממזרח למערב תוך כדי נסיעה ב"דרך האמלפי" הידועה. דרך האמלפי עוברת בין העיירות הציוריות רבלו ופוזיטנו, לאורך כ-30 ק"מ בלבד. באמצע הדרך נמצאת העיירה אמלפי. אבל, כאמור, מדובר בכביש עמוס תנועה, צר מאוד, ובחלק מהמקומות עוברת התנועה לסירוגין כי אין מספיק רוחב כביש. לכן, הנסיעה אורכת הרבה זמן, ומצריכה יכולת נהיגה טובה, וללא פחד גבהים...
לאחר כשעתיים נסיעה מסורנטו, הגענו לעיירה RAVELO והחנינו את הרכב בכניסה לעיירה. קצת לפני הכניסה לכפר היה סניף דואר, שבו ניסינו להיות אחראים ולשלם את דוח החנייה שקיבלנו בסורנטו. לאחר 10 דקות של קריאת המסמך על ידי פקיד הדואר, הוא הודיע לנו שאת הדוח אפשר לשלם רק בסניף הדואר המקומי בסורנטו עצמה שבה קיבלנו את הדוח. חייכנו קלות, ובדרך החוצה זרקנו את הדוח לפח...
רבלו הוא כפר מקסים שנמצא על צוק, וכבר בכניסה לכפר עצמו יש מרפסת תצפית מרשימה על כל האזור. ברחובות הכפר מצאנו בתי קפה וחנויות בוטיק מעוצבות, ומספר וילות וגלריות יפות לביקור. אנחנו העמקנו לתוך הכפר אל Villa Cimbrone, שבתשלום צנוע מאפשרת לטייל בגנים ובמרפסת התצפית שלה. המקום והגנים מטופחים, ומרפסת התצפית צופה מגובה דרמטי על כל קו החוף של אמלפי:
לאחר הביקור ברבלו נסענו לכיוון פוזיטנו, עם כוונה לעצור להפסקה נוספת בכפר אמלפי. הכבישים הפכו לצרים עוד יותר, והנסיעה הפכה מפחידה לאחד, ומהנה לאחר. מה שבטוח זה שהנופים יפים, והאיטלקים נהגים משוגעים...
לאחר כשעה הגענו לנמל אמלפי, שהיה עמוס, ללא מקומות חנייה פנויים, ועם מאות ואולי אלפי תיירים מסתובבים. מאחר וכבר הייתה שעת צהריים מאוחרת, החלטנו להמשיך לפוזיטנו בה כבר הזמנו לינה לשלושה לילות, ולשמור את אמלפי להזדמנות אחרת.
בפוזיטנו הזמנו לינה די ברגע האחרון, במקום לא מפואר אבל במיקום טוב, שמנוהל על ידי שני מבוגרים מקסימים - Pensione Maria Luisa. החדר היה ממוזג ובסיסי. הדבר הכי חשוב אם רוצים לישון בפוזיטנו, הוא מיקום החדר. זו עיירה שבנוייה בהדרגה על המצוק, וכל פספוס יכריח אתכם לעלות ולרדת כמות מדרגות לא הגיונית כדי להגיע למרכז העיירה (ככר MULINI) או לחוף. לטעמי האזור המומלץ הוא שליש גובה מהים, במקום שבו עובר כביש מרכזי, סמוך לחנייה Parcheggio Carpineto Positano. בחנייה זו התכוונו להחנות את הרכב והיא גם סמוכה למקום הלינה שהזמנו. שימו לב שהמיקום בגוגל מפס לא משקף את המצב האמיתי והמיקום של המלונות ביחס למדרגות - גם מרחק קטן של מאה מטר במפה יכול להיות מתורגם למאות מדרגות. לכן כדאי לברר היטב לפני שבוחרים.
בטעות, עברנו את החנייה המדוברת כ-100 מטר קדימה, ומדובר בכביש חד סטרי ארוך של מספר קילומטרים. עצרנו בצד, והחלטתי לחזור לחנייה ברגל ולבקש שיעצרו את התנועה, כדי שנחזור ברברס לחנייה. זה נשמע מוזר, אבל ראינו את זה קורה כבר בדרך לשם בכמה מקומות. בחנייה פגשתי את ג'ובאני, איטלקי טיפוסי נחמד, שלקח פיקוד על האירוע. הוא אפילו התנדב לבוא איתי חזרה לרכב כדי שהוא יסע ברברס לחנייה. אבל...
הרכב פתאום לא מניע. וחם. ולח. והעצבים מתחילים לעלות. ג'ובאני פותח מכסה מנוע ומסמן לי 6 אצבעות בידיים. BATTERY 6 YEARS, הוא אומר ומחייך. אני לא מבין גדול במכונאות, אבל גם אני יודע שמצבר לא מחזיק יותר משלוש שנים. DONT WORRY, הוא ממשיך. אחרי כמה דקות מגיע עובד נוסף של החניון עם בטריה ניידת. הם מניעים את הרכב, כולנו נוסעים רברס עד לחנייה, והסיפור נגמר בטוב. אין על ג'ובאני, שגם קיבל טיפ בהתאם.
מכיוון שהעיירה מנוסה בתיירים עצלנים, יש בכל מקום שירות הסעת הרכב למקום החנייה מהמלון, וגם שירות הובלת המזוודות מהחנייה למקום הלינה וההיפך (אצלינו זה היה 200 מטר עם 100 מדרגות, ועדיין לקחנו את שירות המזוודות בגלל החום והלחות). תיירים שדיברנו איתם בימי השהייה בפוזיטנו, ובחרו מלון מרוחק מידי בהמשך מעלה ההר, טענו שנאלצו לשכור קטנוע כדי להתנייד בעיר דרך הכביש המתפתל, בגלל המדרגות הרבות שהיו בלתי אפשריות.
לאחר התמקמות בחדר ומנוחה במזגן, יצאנו לטייל בעיר. הירח מלא, והנופים של העיר לאורו משגעים ורומנטיים:
אכלנו ארוחת ערב באחת המסעדות, וירדנו בערב קריר יחסית לחוף המרכזי Positano Spiaggia תוך הליכה על הכביש הצר המתפתל לאורך כקילומטר (אפשר גם לקצר דרך 400 מדרגות...). בצידי הכביש היו חנויות ומסעדות לרוב. בחוף ישבנו באחד הפאבים הפתוחים, יחד עם תיירים ואיטלקים מקומיים, לראות משחק מטורניר יורו 2024 בכדורגל, על כמה כוסות יין ואספרסו מרטיני. אחרי הבילוי המשותף, היינו צריכים לעלות חזרה למלון שלנו... יש גם מוניות...
יום 5 - בילוי בפוזיטנו
יום רגוע בפוזיטנו. קימה מאוחרת, מנוחה בחוף הים וכדומה. על פי המלצת המקומיים ירדנו לחוף השקט והפחות עמוס, Fornillo Beach. ירדנו כ-300 מדרגות לחוף, מול נופים יפים:
הגענו לחוף שהתברר כידידותי יותר משמעותית מהחוף העמוס המרכזי. התמקמנו על מיטות השיזוף בחוף שהושכרו לנו במחיר שערורייתי, השתזפנו, טבלנו במים הקרירים, והכל באווירה טובה מול נופים יפים מסביבנו:
בערב שוב יצאנו לטייל בעיירה על נופיה הרומנטיים:
יום 6 - שיט לאורך חוף אמלפי, כולל ביקור באמלפי
בכל עיירה לאורך חופי אמלפי, וגם בפוזיטנו, יש אפשרות לצאת לשיט לאורך קו החוף של אמלפי. האופציה לחוות את המקומות המרכזיים מהצד של הים, אפקטיבית בגלל מורכבות הכבישים והאפשרות לראות את קו החוף במלוא הדרו. הזמנו את השיט יום לפני, ויצאנו בסירה בינונית בגודלה, ביחד עם עוד שני זוגות צעירים אמריקאיים, לשיט מהנה של כ-7 שעות. כבר ביציאה מהנמל של פוזיטנו ראינו אותה מזווית אחרת, יפה עוד יותר:
במהלך השיט עצרנו במקומות יפים לשחייה וטבילה:
וכמו כן עצרנו לשעתיים לסיור באמלפי ללא צורך למצוא חנייה:
בסירה היו מגבות, מים ולימונצלו חופשי, וסקיפר דברן. בקו החוף יש אתר של מערה כחולה שנקרא Grotta dello Smeraldo, בעקרון השיט מאפשר עצירה גם שם, אנחנו ושאר התיירים על הסירה ויתרנו.
בערב יצאנו פעם אחרונה להיפרד מפוזיטנו היפה.
יום 7 - נסיעה חזרה לרומא דרך פומפיי ו-Royal Palace of Caserta
בבוקר יצאנו מוקדם כדי להספיק גם להימנע מהעומס בכביש אמלפי, וגם לעבור בפומפיי ולהגיע לרומא באותו היום. שירות המזוודות של פוזיטנו היה נוח ואפקטיבי ומנע התעייפות והזעה מיותרים בהתחלת היום...
נסענו כשעתיים עד לכניסה המומלצת לאתר פומפיי Scavi di Pompei (ingresso Piazza Immacolata).
מול הכניסה הזו יש רחבה עם חנייה מעוטת מקומות. בגלל שהגענו מוקדם היה מקום בחנייה הזו, וכך חנינו ממש בפתח הכניסה לפומפיי ללא הליכה מיותרת. היינו קצת מסוייגים לגבי פומפיי, בכל זאת עתיקות זה לא הפורטה שלנו, אבל המקום באמת היה מרשים ולכן הוא מומלץ מאוד - הגודל ורמת השימור והסיפור של המקום עושים את שלהם:
בדרך לרומא עצרנו גם באתר נחמד שנקרא Royal Palace of Caserta, אחד הארמונות המרשימים באיטליה, עצירה של שעה על הדרך לחלץ עצמות.
הגענו לרומא בשעות הערב, אבל רומא זה כבר סיפור אחר...
CHEERS!
