אחרי היום המלהיב שעבר עלי אתמול, ציפיתי מאוד ליום מסוג אחר. יום "עירוני" ברובו, בין הכפרים של עמק ססיה (Valsesia).
תחילה עלי לרדת מהבקתה בה לנתי, Rifugio S. Ferioli, במורד המדרון התלול שמשקיף אל עמק ססיה. מגובה של כ- 2260 מ׳ אל הכפר הראשון בגובה 1240 מ׳.
השמים אפורים כשאני יוצאת לדרך, בערך ב 8:15.
הירידה, במדרון עשבוני שמתחלף בחלק התחתון ליער, נעימה ולא קשה.
אני חולפת על פני כמה בקתות רועים ואח״כ על פני כמה בתים גבוהים.
היום הזה יהיה כזה עם מעט התקדמות על השביל, מעט קילומטרים של GTA, והרבה סמטאות אבן, בתים עתיקים, עדניות פרחוניות, כנסיות...
בערך ב- 9:45 אני מגיעה לכפר Pedemonte. הכפר הראשון במעלה עמק ולססיה.
Pedemonte הוא הכפר הוולסרי הוותיק ביותר בעמק. ההתיישבות בו החלה במאה ה-12.
בחלק העליון של הכפר ישנה ״שכונה״ קטנה עם בתים וולסרים משומרים להפליא. אני מסירה את התרמיל, מניחה אותו בתחתית ה״שכונה״ (קובץ בתים על מדרון) ומסתובבת קצת בין המבנים המעניינים. עד כמה שראיתי, הבתים אגב מיושבים.
אחרי שאני מעמיסה שוב את התרמיל אני יורדת לחלק התחתון של הכפר. שקט מאוד, יש אווירה של נופש באוויר ועוד כמה אנשים מסתובבים בחוץ. מקומיים עם הכלב ומטיילים אחרים. למרות שהכפר מטופח וניכר שהוא לגמרי lived-in, גם הבתים היותר חדשים שומרים על האופי המיוחד.
אני פוגשת לראשונה כנסייה אשר פרסקאות צבעוניות מקשטות את קירותיה מבחוץ (תופעה המאפיינת את העמק). קטנה ומקסימה.
אחרי שאני חוצה את הכפר אני חוצה את הנהר על גבי גשר וצועדת כמה דקות לאורך הכביש של העמק.
במהרה אני מגיעה ל- Alagna Valsesia (בגובה 1190מ׳). זו העיירה הגדולה והמפורסמת ביותר בעמק (לפחות מבין אלו בהן עובר השביל שלי).
והיא משגעת !
מטופחת, פרחונית, צבעונית, יפיפיה ! וכולה אומרת : חופש, נופש, שלווה, כיף.
ממול לכנסייה המטופחת במרכז העיירה יש בית קפה שקשה לא להתיישב בו... לפחות לי. אני מתפנקת שם שעה ארוכה על קפו׳צינו. אפילו קוראת את הדפים האחרונים בספר שלי.
אחר כך אני מטיילת ברחובות.
Alagna אכן תיירותית, אבל אני מאוד אוהבת את העובדה שיש בה גם תושבים ״רגילים״ שמנהלים כאן חיי יום-יום. שכנה עם סלים עומדות ומקשקשות באיטלקית אם אישה שמטאטאה את השביל המרוצף בכניסה לבית; בחצר אחרת זרוקים אופניים וצעצועים אחרים של ילדים קטנים; יש כביסה שתלויה פה ושם על חבל, מתייבשת בחוץ. לפחות לפי ההתרשמות שלי (אולי אני טועה) התיירות לא לגמרי השתלטה כאן.
כשאני מגיעה לתחתית העיירה אני נזכרת שיש כאן מוזאון וולסרי שרציתי לבקר בו. ללמוד קצת על ההסטוריה של הקהילות הללו ודרכי החיים שלהם. אבל כשאני בודקת במפה אני רואה שהוא הרחק מאחור ב- Pedemonte ואין לי כבר חשק לחזור אליו... אז אני מוותרת. עצלנות נטו - שאני אלך רחוק?!?! 😉
בקצה העיירה יש סופר-מארקט גדול ומצויד היטב. נכנסתי ולקחתי מצרכים לארוחת צהריים וקצת trail-mix לימים הבאים.
עם המצרכים ניגשתי לנהר שם עשיתי לי פיקניק רגוע (יש שם גם אתר קמפינג שנראה נחמד, אבל לא נכנסתי אליו). השעה כבר היתה לקראת 12 בצהריים.
אחר כך המשכתי לצעוד לצד הנהר בדרך לעיירה הבאה: Riva Valdobbia.
הדרך לא ארוכה ודי שטוחה אבל גם לא יפה במיוחד, עם קצת עבודות ולכלוך.
העיירה עצמה יפיפיה ! קטנה בהרבה מ- Alagna, יותר כפר.
שוב שוטטתי מעט ברחובות האבן היפים. גם כאן השתמר האופי העתיק.
ניגשתי אל הכנסייה של Riva Valdobbia, בכיכר הראשית במרכז הכפר. הפרסקאות שלה מרשימים במיוחד!
ליד הכנסייה יש בית קפה ש״נשפך״ לכל הכיוונים, אל הכיכר המרוצפת. אני בדיוק מתכוונת להתחיל לצעוד במעלה הכפר - כדי להמשיך בשביל, כשיד מנופפת לי מאחד השולחנות. יאן ההולנדי. פגשתי אותו בימים הקודמים והיו לנו שיחות טובות. הזמנתי קפה והתיישבתי.
אני חושבת שלקראת 2 (לא ממש שמתי לב לזמן, זה היה מין יום כזה) קמתי והמשכתי ללכת לבדי (יאן עוד רצה להסתובב בכפר).
השמיים היו אפורים ומעוננים כשיצאתי לדרך. על פי התחזיות צפוי גשם אחה״צ.
הדרך מטפסת מ- Riva Valdobbia, לאורך הכביש. זה כביש שקט מאוד שעולה בפיתולים בעמק. פה ושם חולפים בכפר קטן מנומנם או ליד צבר בתים.
ההליכה קלילה ונעימה, אמנם בעלייה אבל השיפוע מינימלי.
בסביבות 3 הגעתי לכפרון האחרון בעמק: Sant'Antonio. שוב מדובר במקום קטנטן, רק כמה בתים (פחות מ- 10). מנומנם לחלוטין.
יש כאן את ה״בקתה״ (מרגיש יותר כמו Albergo) האחרונה במקטע (זו גם מסעדה, קטנה אך נראה שפופולרית) ואני צריכה להחליט אם אשן הלילה באוהל במעלה העמק או אעצור כאן.
לבסוף החלטתי להישאר, בעיקר בגלל הצפי לגשם (שלא התממש בסופו של דבר מעבר לטפטוף).
היינו ארבעה הייקרים של ה- GTA שלנו כאן הלילה: יאן, אני וזוג גרמנים מקסימים שהולכים את השביל שבוע בכל שנה (זה היום הראשון שלהם השנה). כולם דוברי אנגלית טובה, כך שזכיתי לחברה נהדרת וסוף סוף הרגשתי קצת ״הוואי שביל״.
סיכום יומי.
התחלה: Rifugio S. Ferioli.
סיום: .Sant'Antonio di Val Vogna
לינה: Rifugio Valle Vogna. היינו רק 4 אז היה לי חדר פרטי ממש נוח. בקתה טובה ונוחה.
מרחק: כ- 10 ק״מ.
עלייה מצטברת: 245 מ׳.
ירידה מצטברת: 1160 מ׳.
גובה מירבי: 2260 מ׳.
גובה מינימלי: 1100 מ׳.
(קשה לי להעריך כמה הלכתי היום כי חקרתי כל כפר די הרבה; הנתונים הם של הליכה ישירה).
יום קליל ומאוד שונה מיתר הימים בשביל עם דגש על כפרים/עיירות. מוסיף לגיוון.
עמק ססיה מקסים והעיירות שלו יפיפיות, מיוחדות ושוות גם יום שלם. מתאים מאוד גם למי שמטייל עם רכב. האווירה בעמק היא של חופש ושלווה.
כל הכפרים/עיירות בהן ביקרתי (3 במספר) היו יפיפיים, נעימים ומעניינים מאוד.
