אלבניה מזוית אישית ישראלי באלבניה
למעט צוות ביקורת דרכונים השומר על חזות קפואה, הדבר הראשון שתתקלו בו הנו חביבות בלתי מסויגת של האוכלוסייה! האנשים מאירי פנים ומכניסי אורחים שאין כדוגמתם. ברוב המקרים לכשיגלו שאתם יהודים מישראל, ערככם יקפוץ מיד. אלבניה הנה חבל ארץ עלום למדי מבחינת הישראלים. המדינה הייתה מסוגרת עשרות שנים וישראל נחשבה באופן מוצהר לאויב, זאת עד להתמוטטות המשטר הקומוניסטי הרודני ששרר במדינה עד ראשית שנות ה 90. הנושא הראוי ביותר לפתוח את הכתבה הנו העובדה; באלבניה לא נשלח למחנות אף יהודי בזמן מלחמת העולם השנייה (ראה אתר יד-ושם) האלבנים הסתירו את היהודים, גוננו עליהם וזייפו זהויות על מנת למנוע השמדה. מאחר ובזמן השלטון הקומוניסטי ישראל וארה"ב הוכרזו כ"אויבות" העיקריות של המדינה לא ניתן היה לקיים את המחוות המתבקשות מעצם פעילות זו. ממשלת ישראל הכירה וציינה מעשים אלו. בהווה ה-התייחסות לישראלים ויהודים באלבניה הנה חיובית וידידותית. כדברי אחד המקומיים אם אתה יהודי (הם אינם מבדילים בין ישראלי ויהודי) אתה מיד מקבל 15 נקודות לעומת איטלקי למשל הזוכה ל 5 נקודות בלבד (כך ארנסטו). מן הראוי לומר שהכתבות שבכאן הנם תוצר של סיור בן 14 יום באלבניה. הדעות והפרשנויות המופיעות במאמר, הנן סובייקטיביות ואין לראות בהן משום אמת אקדמית כלשהי. דעות אלו נובעות מהתרשמות אישית של המחבר בלבד.