מידע נוסף שאספתי על המקומות:
המנזר הענקי סנטה מריה דה אלקובסה (Santa Maria de Alcobaça) הוא פשוטוסגפני למראה. בכנסייה קבורים זה מול זו דון פדרו הראשון ודונה אינס דה קסטרו. בהיות פדרו יורש העצר, סירב אביו להתיר לו להינשא לאהובתו דונה אינס דה קסטרו, יהודייה ממוצא ספרדי, וכדי להבטיח שאהבתם לא תמומש, דאג האב שירצחו את העלמה. בזעמומרד פדרו באביו, ואחרי שהומלך תחתיו ציווה להוציא את אינס מקברה, הכתירה למלכתוופקד על כל אנשי החצר לנשק את ידה המשולדת. בתחיית המתים, כך לפחות קיווה, יקומוהשניים מקבריהם ויביטו זה בזה. על הקברים נכתב "Até ao fim do mundo", שפירושו "עדקץ העולם".
אלקובסה (Alcobaca), ששמה נובע ממיקומה בין הנהרות אלקואה (Alcoa) ובסה (Baca). פה נמצא אחד מהמונומנטים יוצאי הדופן של פורטוגל – מנזר סנטה מריה דה אלקובסה Santa Maria de (Alcobaca), הנמצא במרכז העיר. המנזר הציסטרציאני שנוסד ב- 1178 בידי המלך הראשון של פורטוגל דום אלפונסו, הוא פלא של ארכיטקטורת ימי הביניים. הכנסייה מרשימה באורכה, יחסית לרוחב הצר שלה. באגף של הכנסייה נמצאים קברים מעוטרים ומורכבים מאבן גיר של היהודייה אינס דה קסטרו והמלך פדרו הראשון, שסיפור אהבתם הטרגי היווה בסיס למספר רב של יצירות ספרותיות.
| לאחר ארוחת בוקר טוב מאוד במלון. יצאנו לכיוון יער בוסאקו (***) (Bucaco), אחרי נסיעה של כחצי שעה באזור תעשייתי למידי, הגענו ליער (להמשיך עם השלו לכיוון בוסאקו). נכנסנו דרך שער אבן (תשלום בכניסה של 5 אירו לרכב). עליה של כ – 3 ק"מ עם הרכב עד לחניה בסמוך למלון הממוקם במקום. טיילנו ברחבת המלון ובחצר המטופחת שלנו. המשכנו לטיול לתוך היער. עשינו מסלול קצר בתוך היער שהגיע בסופו לחניה התחתונה ומסלול נוסף לכיוון המנזר הנמצא במקום, הליכה של כ 10 דקות בשביל רחב בסופה מגיעים לרחבת תצפית גדולה המשקיפה על האזור. מקום נחמד להעביר בו כשעתיים – שלוש. יתכן כי ניתן לבצע עוד מס' מסלולים בתוך היער (אין במקום מידע על כך והמסלולים לא מסומנים בדרך כלשהי). חזרנו למלון להפסקת צהרים ולבילוי בבריכה. אחה"צ חיפשנו מקום לאכול ונזכרנו בבית קפה מקומי הממוקם בסמוך למלון בצד השני של הרחוב בקצהו, שהיה די מלא ערב קודם לכן. המקום שייך למקומי נחמד ואדיב. הזמנו 3 מנות סלט שונות + מנת ציפס + מנת דג פילה עם ציפס ואורז + שתיה ו – 2 עוגות לקינוח הכל הסתכם ב – 25 אירו (אציין מדובר בבית קפה ולא בארוחות שף. לנו התאים מאוד גם המיקום וגם הפשטות). חזרנו למלון ונסענו עם הרכב כ – 5 דקות עד למרכז העיר קומבירה (***). חנינו בחניה של מרכז מסחרי בעיר התחתית (אזור החדש). בסמוך Rua Ferreira Borges שהופכת בצפון ל- Visconde, שם נמצא אזור הקניות. הליכה קצרה למדרחוב השוקק חיים ותיירים ומלא בחנויות ממותגים שונים, בקצה המדרחוב ממוקמים מס' בתי קפה המוכרים דברי מאפה המאפיינים את המקום שהבולט מבניהם הם "נשיקות" ענקיות (כמובן שאפשר לקנות גם חלקים מהם). יש לקחת בחשבון כי כל החנויות נסגרות ב – 19:00. מידע נוסף שאספתי על המקומות: העיר האוניברסיטאית קוימברה, העתיקה אך מלאת החיות, ראויה לביקור של יום שלם. היא הייתה בירת פורטוגל במאות ה- 12 - 13, וכאן נוסדה האוניברסיטה הפורטוגזית הראשונה במאה ה- 14. האוניברסיטה הועברה אח"כ לליסבון והוחזרה לכאן ב- 1537, ומאז העיר היא המרכז האינטלקטואלי של פורטוגל והאימפריה הפורטוגזית. העיר העתיקה שעל הגבעה היא המקום של רוב האתרים המעניינים. בנייני האוניברסיטה המקוריים נמצאים ליד מבנים מודרניים ופרוזאיים יותר. אפשר עדיין לראות סטודנטים השומרים על מנהגי העבר ולובשים גלימות שחורות עם סרטים צבעוניים לפי הפקולטה שאליה הם שייכים. בבניין המרכזי יש פטיו גדול ובניין הספרייה המרשים נמצא ממש ליד. במורד הגבעה צפונה נמצא מוזיאון Machaso de Castro עם אוספים מרשימים של ציורים, פסלים, קרמיקות ורהיטים, כמו גם תצוגה של עתיקות רומאיות. מאחורי המוזיאון נמצאת הקתדרלה הישנה Se Velha, דוגמה טובה לסגנון רומנסקי של המאה ה- 12 עם תקרה גבוהה. צאו להליכה ארוכה במורד הגבעה ברובע העתיק של העיר לשער Almedina הבולט. אחריו, העיר התחתית (החלק המודרני יותר), לאורך Rua Ferreira Borges שהופכת בצפון ל- Visconde, שם נמצא אזור הקניות העיקרי. בקצה הצפוני של הרחוב תראו את "מנזר סנטה קרוז" בכיכר "8 במאי". בכנסיה נמצאים כמה קברים כולל הקבר המרשים של המלך הראשון של פורטוגל – אלפונסו אנריקה. מעט ממזרח למנזר יש שוק מרכזי גדול וצבעוני הראוי לביקור קצר. אם אתם מטיילים עם ילדים תיהנו מביקור באתר מיני פורטוגל "פורטוגל דוש פקניטוש" (Portugal dos Pequeninos), קומפלקס של בניינים מיניאטוריים המייצגים את הסגנונות הגיאוגרפיים של פורטוגל ושל האימפריה שהייתה מעבר לים. הוא ממוקם מעבר לגשר סנטה קלרה, מעל לנהר מונדגו. באזור זה נמצא גם מנזר Santa Clara-a-Nova, שבו נמצאים שרידי המלכה הקדושה איזבל, אשתו של המלך דיניס, בקבר מכסף. |
היום בתכנון היה יציאה מקומבירה להמשיך מזרחה בכביש 234N כשאתם עוקפים את Mortagua אחרי 13 ק"מ. עוד כמה ק"מ יביאו אתכם אל Santa Comba Dão. להמשיך על כביש 234N ותעברו רצף של ערים מסודרות ומטעי עצי זית ויקבים המייצרים יין Dão. להישאר על אותו כביש ולהגיע לעיר קטנה ובעלת קסם עתיק Canas de Senhorim, שבה בתים צפופים מבלוקים עם מרפסות עץ או אבן. מיד אח"כ לאחר מכן להגיע לעיר הקטנה נלאס (Nelas) שם לפנות ימינה על 231N. ואחרי 21 ק"מ וחציית הנהר מונדגו תגיעו לסיה (Seia), עיר שוק קטנה ומקסימה לרגלי ההרים. קחו שמאלה לכיוון Gouveia דרך כפרים קטנים וציוריים ונוף יוצא מן הכלל. לאורך הדרך יש גם כמה artesanato – חנויות למלאכת יד המתמחות במוצרי עור (ווסטים, ג'קטים, נעלי בית.
לסיכום חלק זה של הטיול היה אכזבה, לא כפרים ציורים ולא נוף הררי מדהים – אפשר ורצוי לוותר. מאוכזבים במעט שמנו ב – GPS את היעד פורטו (בית המלון נובוטל) הGPS מסמן כשעתיים נסיעה. חצי שעה ראשונה בדרכם צדדיות ולא ממש יפות והשאר בכביש המהיר. הגענו למלון הממוקם על ההר המשקיף על שיפולי הנהר הנשפכים לאוקיינוס כ – 5 עד 10 דקות נסיעה ממרכז פורטו. התייעצות קלה והחלטנו שאת הביקור בפורטו עצמה נשאיר למחר והיום נפיג את האכזבה היחסית מהיום בקניות. נסענו למרכז קניות הנקרא "הקניון הצפוני", נסיעה של כ – 15 דקות מהמלון. מרכז ענק עם כל המותגים המוכרים וקומת אוכל ענקית עם מסעדות רבות. בילינו כ – 4 שעות בקניון כולל ארוחת ערב וחזרנו למלון.
22.7 (ו') –פורטו
מידע נוסף שאספתי על המקומות: אנחנו לא חובבי יין. אך לחובבי היין יש כמובן מקומות נהדרים לבקר בהם.
| פורטו (Porto) פורטו היא העיר השנייה בגודלה בפורטוגל עם כחצי מיליון תושבים, והיא לב האזור החשוב ביותר כלכלית, שבו מייצרים כ- 50% מהתוצרת של המדינה. לעיר היסטוריה ארוכה של אוטונומיה יחסית הנשמרת בקנאות, והיא מצאה את עצמה הרבה פעמים במחלוקת עם ליסבון. העיר לא נפגעה ברעידת האדמה של 1775 והיא שומרת על אווירת העולם הישן באופן שלא קיים בעיר הבירה. לרוב האתרים החשובים אפשר להגיע בקלות ברגל. Avenida dos Aliados מחברת את בניין העירייה מצפון אל כיכר Liberdade העמוסה מדרום, שהיא מרכז העיר. כמה בלוקים מערבה לכיכר ב- Rua dos Clerigos נמצא מגדל Clerigos בגובה 75 מ', והוא נקודת ציון חשובה בעיר. ממנו יש נופים נרחבים של העיר והנהר. המשיכו דרומה לאורך Avenida Dom Alfonso Henriques ותיתקלו בקתדרלה מהמאה ה- 12 ששונתה רבות אח"כ. יש בה כמה מזבחות מקושטים, כולל אחד מרשים מכסף. מדרום לקתדרלה נמצא מוזיאון Guerra Junqueira שבו אוסף של שטיחי קיר וכלי חרס. מצדו השני של Dom Alfonso Henriques נמצאת כנסיית סנטה קלרה המקושטת בגילופי עץ. מצפון-מזרח לכאן יש חלק שמור היטב של חומות העיר המקוריות. מדרום מערב לאזור הקתדרלה נמצא הרובע העתיק של העיר. כמה בלוקים לכיוון ההוא יביאו אתכם לבורסה לניירות ערך, Bolsa אלגנטית מהמאה ה- 19 עם כניסה ניאו-מורית ענקית. מאחורי זה נמצאת כנסיית Sao Francisco המקושטת בפאר בסגנון בארוק ורוקוקו עם גילופי עץ וציפוי זהב. מזרחה ומעט צפונה מכאן נמצא המוזיאון האתנוגרפי עם תצוגה אזורית המתארת את חיי היומיום באזור צפון פורטוגל. היין שקיבל את שמו מהעיר מיוצר ברובו בפרבר מצדו השני של הנהר בשם Vila Nova da Gaia. אם תרצו לראות את התהליך ולטעום את היין, סעו בגשר דום לואיש הראשון וקחו ימינה בצדו השני. תראו יקבים רבים ליד הנהר שבהם יין הפורט תוסס בחביות גדולות, לפני שהוא מועבר לבקבוקים ומיושן במשך 15 שנה ויותר. באופו רשמי הפורט מגיע רק מאזור נהר הדואורו והוא מעורבב בברנדי כדי לעצור את התסיסה וכך להגדיל את מתיקותו. ברוב היקבים ניתן לבקר במיוחד בימי השבוע בשעות העסקים. אם תפנו אחרי הגשר שמאלה במקום ימינה תגלו מנזר מהמאה ה- 16 בשם NossaSenhora da Serra do Pilar. יש ממנו את אחד הנופים היפים ביותר של העיר המטפסת למעלה מנהר הדואורו. המנזר האוגוסטיניהוקם בשנת 1600 לפי תכנון של הארכיטקטהאיטלקי פיליפו טראצי. בסמוך למנזר יש כנסיה (פתוחה למבקרים) אך האטרקציה העיקריתבמתחם היא נקודת התצפית שממנה נפרשת העיר פורטו. מכאן ניתן להתרשם מגשר דום לואיסהראשון שמחבר את שתי הגדות (גם המפלס העליון של הגשר מספק תמונות טובות של העיר). מוילה נובה דה גאיה מפליגות מרבית הספינות שמשייטות בנהר דואורו בינות לכרמים שמשניצידי הנהר. ההיצע כאן מאד מגוון (משך ההפלגה והמרחק הכולל ) וניתן לבחור בחלופההמתאימה. יש מספר חברות שמפעילות את ההפלגות נסיעה לפרברהצפוני מאטוסינהוס ככרMouzinho De Albuquerqueהיא אחתהמרשימות בגודלן. בסביבתה ניתן למצוא מענה ליצר הקניות וממנה יוצאות שדרות Boavista. מעט דרומה ממוקםSerralves Foundation. קומפלקס זה כוללאת ביתו של סרבאלס, מוזיאון לאמנות ופארק. מאתר זה מדרימים עד לכביש שמשיק לגדתוהצפונית של הנהר ואז פונים מערבה לכיוון Foz Do Douro. חולפים על פני המצודה של פוזוממשיכים צפון מערבה לאורך חופו של האוקינוס ב-Avenida Do Brasil. מסובבים את הככר כאשר בצד ימין נפרש הפארק העירוני בעוד שמשמאלליד קו המים ממוקמתמצודת Queijo. הכביש מוביל לפרבר צפוני בשם: Matosinhos. מחנים את הרכב ברחוב Roberto Ivens. |
23.7 (ש') –עמק הדורו
היעד היום הוא טיול כוכב לעמק הדורו (****). יציאה מפורטו נסיעה ל Amarante (כ – 65 ק"מ כ – 45 דקות). כבר בהגיענו לעיירה הבחנו בעומס חריג של מכוניות ולא הצלחנו למצוא חנייה ממש במרכז. מיד התברר לנו כי היום מתקיים שוק מקומי גדול בו מוכרים מכל הבא ליד, בגדים ונעלים, ירקות ופירות, גבינות ועוד. היה נחמד להסתובב בשוק אותנטי של תושבי המקום. ביציאה מהשוק שוטטנו מעט גם בעיירה שלא גדולה במיוחד, נחמדה. אם לא היה מתקיים השוק לא חובה. המשכנו בנסיעה ל VILA REAL (**) (עוד 44 ק"מ כ – 50 דקות) עיירה נחמדה אבל מנומנמת (כנראה בגלל שהגענו בצהרים), המשכנו ישר ל Palácio de Mateus (**). כניסה לחצר עולה 6 אירו למבוגר 3.5 לילד (ילד בן 9 בחינם) למי שמעוניין מתקיים סיור מאורגן בתוך הארמון בעלות נוספת של 3 אירו לכרטיס (אנחנו ויתרנו). בהמלצת המוכרת בכניסה, חנינו מחוץ לשער הכניסה (חסכון של 6 אירו לאלו שרוצים לחנות ברחבת הארמון). הליכה קצרה של כ – 2 דקות הגענו לחצר הארמון ולארמון. טיילנו בחצר הנאה ובכרמים המלאים גפנים עם אשכולות ענבים. סך הכל לקח לנו כ30 -40 דקות. משם המשכנו לעיירה Resende (**) (50 ק"מ כ – 70 דקות) נסיעה לא קלה בדרכים עקלקלות, אך בנופים מדהימים של עשרות טרסות של כרמים. העיירה עצמה לא משהו ששווה להתעכב עליו. מהעיירה המשכנו לכיוון פורטו שלכל אורך הדרך עד ההגעה לכביש המהיר נוף מהמם של העמק כולל הנהר החוצה את העמק עליו שטות סירות. הנסיעה לקחה כשעה עד שהגענו לכביש המהיר ומשם עוד כחצי שעה עד פורטו.
24.7 – 25.7 (א'-ב')
יצאנו מפורטו לכיוון VIANA DO CSTELO MONTA DE STA. LUZIA לפוסאדה (מלון). פוסאדות הינן מלונות יוקרה בפורטוגל אשר נבנו ממבנים העתיקים שבתקופתם היו טירות, מבצרים, ארמונות, אחוזות ודומה. פוסאדות ידועות בשירות איכות מאד ויחס אישי, קבלת פנים חמה מחכה לכל אורח. פוסאדות מעוצבות בטעם טוב, באופן אותנטי ומעבירות אווירת האזור והיסטוריה של המקום. המטרה הייתה יומיים מנוחה ונופש. הגענו למלון הממוקם על ראש ההר ממנו נוף מדהים של האזור והים. לובי מרשים ומפואר ואוירה מיוחדת. קיבלנו סוויטה מדהימה בעיצוב מיוחד (פירוט בבלוג נפרד). את מרבית היום ניצנו למנוחה ולרחצה בבריכה. בערב ירדנו לעיר הנמצא במרגלות ההר (כ – 10 דקות נסיעה) למרכז קניות קטן הכולל גם מסעדות. שוטטנו במרכז ואכלנו ארוחת ערב במקום. ראוי לציין מסעדה דגים במקום (אם אני לא טועה בשם "הטברנה .. – שלט בצבע כחול) מנה חתיכה של פילה סלמון + אורז + תפוח אדמה אפויים + כרוב מבושל הכל בעלות של 5.5 אירו (המסעדה פתוחה בשעות 12:30 – 15:30 וב – 19:00 – 22:30. למחרת עשינו טיול קצר בעיירה פונטה דה לימה (***) (שלמיטב ידיעתנו היה אמור להתקיים שם שוק). שוק לא היה, אך עיירה נחמדה וניתן לשכור קיאקים ולשוט בנהר. את שאר היום ניצלנו למנוחה/בריכה ובילוי משפחתי. אציין שבאזור זה התשלום לכבישים המהירים הוא ממוכן (בדומה לכביש 6) - אין לי עדין מושג כיצד יחייבו אותנו, אני מניח כי נקבל בקשת תשלום מחברת השכרה.
מידע נוסף שאספתי על המקומות:
|
26.7 (ג') –יציאה מפורטוגל והגעה לסלמנקה
בשעה 17:00 לערך (לאחר הזזת שעון קדימה בשעה) הגענו לסלמנקה למלון הנמצא צמוד לכיכר המרכזית (פירוט בבלוג נפרד). לאחר התארגנות ירדנו לסיור בכיכר המרכזית המרהיבה ביופייה ושוטטנו בסמטאות המתפצלות ממנה. העיר שוקקת ומלאת חנויות ומסעדות, המדרחוב עמוס באנשים ובהופעות רחוב. עלינו לחדר למנוחה ולאחריה ירדנו עם רדת החשכה שוב לכיכר המרכזית. הכיכר מלאה באדם, 2 להקות שרו שירים מקומיים, אכלנו גלידה טובה (אפשר לזהות לפי התור) ועלינו לחדר.
מידע נוסף שאספתי על המקומות: סלמנקה (Salamanca) סאלאמנקה (Salamanca) היא עיר ימי-ביינמית טיפוסית ומקסימה המלאה בכנסיות ומנזרים כמו גם בארמונות, וילות וכיכרות שביניהן נמצאת פלאסה מאיור (PlazaMayor) הגדולה שהיא אחת מהכיכרות היפות ביותר בספרד. תודות לאוניברסיטה של העיר האווירה נהדרת עם הסטודנטים הרבים הממלאים את בתי הקפה והרחובות. בשנת 2002 נבחרה סלמנקה לעיר היפה ביותר באירופה, וכמו כן גם בתואר "בירת התרבות האירופאית", יחד עם העיר ברוז' שבבלגיה. במזג אוויר נאה, כדאי לשבת באחד מבתי הקפה שבכיכר המרכזית (פלאסה מאיור) ולצפות בבתים המקיפים את הכיכר ובאנשים. מהכיכר פנו אל Plaza Corrilo שם נמצאת כנסיית סנט מרטין, כנסייה רומנסקית מהמאה ה- 12. לא רחוק משם, ב- C. de la Compañia תמצאו את Casa de las Conchas (בית הצדפה) שנבנתה במאה ה- 15 וחזיתה מכוסה כולה בצדפות מגולפות באבן. כדאי לבקר גם בפאטיו המרהיב שהוא אוצר גותי איזבליני אמיתי. כעת אתם עומדים בפתחה של האניברסיטה של סלמנקה, גאוותה הגדולה של העיר. זו האוניברסיטה הראשונה בספרד, שנוסדה ב- 1218 ע"י אלפונסו הרביעי מלאון. ב- 1254, כשאלפונסו החמישי "החכם" ייסד את ביה"ס למשפטים, סלמנקה הוכתרה כאחת מארבע האוניברסיטאות הטובות בעולם (יחד עם פריז, בולוניה ואוקספורד). פרי לואיס דה לאון, אחד המשוררים הגדולים של ספרד, היה חבר פקולטה כאן, כשנכלא ע"י האינקוויזיציה הספרדית. אחרי 5 שנים בכלא, הוא שוחרר וחזר לכיתתו. מילותיו הראשונות כשחזר היו: "אז כמו שאמרנו אתמול...". התחילו את הביקור בפאטיו דה אסקואלאס (Patio de las Escuelas) שם ניצב פסלו של לואיס דה לאון. חזית האוניברסיטה היפהפייה מעוטרת במדליונים של המלכים הקתוליים במרכז, עם מגינים מכותרים מעל, בדיוקן האפיפיור ופסלי הרקולס וונוס. ב- Plaza de Anaya הנמצא ליד נמצאות הקתדרלה החדשה (מהמאה ה- 16) והקתדרלה הישנה (מהמאה ה- 12). בקתדרלה החדשה יש מספר סגנונות: גותי, רנסנסי וברוקי. הישנה היא המאוחרת היא בסגנון רומאי, עם כיפה ביזנטינית – מראה לא רגיל במערב אירופה. . שתיהן מהוות דוגמאות טובות לתקופות בהן נבנו, ומכילות אוצרות רבים. מכאן כדאי לרדת מזרחה אל מנזר הדומיניקנים (Convento de las Dueñas) עם הקלויסטר הרנסנסי שלו. שימו לב לפסלים המוזרים של חיות סימבוליות, גופות מעונות, ציורי מוות ועוד. משם תוכלו לחזור דרך הנהר. בדרך תוכלו לראות את הגשר Puente Romano עם 26 הקשתות שלו. החצי הקרוב ביותר הוא מהמאה הראשונה לספירה. על הגשר תגלו את פר האבן ששיחק תפקיד שטני ברומן הפיקרסקי המקורי "חיי לסאיו דה טורמס".
27.7 (ד') –יציאה מסלמנקה – לפרברי מדריד
יצאנו מסלמנקה ב 11 לערך ונסענו כשעתיים וחצי עד למלון הוליידי אין בפרברי מדריד. בתכנון המקורי חשבנו לבקר באוטלאט הסמוך למדריד, אך מכיוון שהיינו במספיק חנויות במהלך הטיול ולפנינו עוד העיר מדריד שיננו את התכנית ולאחר העלאת המזוודות לחדר המלון יצאנו לכיוון איצטדיון ריאל מדריד (כ- 30 דקות נסיעה). הגענו לאצטדיון וחנינו בחניון תת קרקעי שהכניסה אליו ממוקמת בסמוך לחנות אדידס בה מסתיים הסיור (כ – 10 אירו ל 3 שעות). ביציאה מהחניה מצאנו את מסעדת "פריידי" המפורסמת בארה"ב עד השעה 17:00 בימים ב – ו קיים תפריט עסקי הכולל מנה ראשונה (גדולה) + מנה עיקרית + שתיה חמה/קרה הכל בין 12 – 14 אירו לאדם. הזמנו 3 מנות עסקיות שבהחלט הספיקו לכולם. המשכנו לכיוון שער 7 (חלון 10) ולפי התור הקצר מזהים בקלות את מקום מכירת הכרטיסים. עלות כניסה 16 אירו למבוגר 11 לילד (תא כבוד וחדר הלבשה היו בשיפוצים). הסיור עצמאי ומתחיל בעליה לתצפית עליונה על האצטדיון מהיציעים העליונים, לאחר מכן עוברים לחלק שהינו מין מוזיאון המציג את תולדות המועדון בעיקר קבוצות הכדורסל והכדורגל, מרשים גם לא לחובבי כדורגל. ממשיכים ויורדים למגרש עצמו ולספסל בו יושבים השחקנים. הסיור מסתיים בחנות גדולה של אדידס שהיא הספונסר הראשי של הקבוצה. בחנות ניתן לקנות חולצה מקורית של הקבוצה כולל אפשרות להוסיף את השם של הילד בעלות של כ - 75 אירו + 5 אירו להדפסת השם (לא זול). אותה חולצה + מכנס ניתן למצוא לילדים בכ- 45-60 אירו במקומות אחרים. למי שלא מגיע עם רכב Metro: Santiago Bernabéu (Dark Blue Line, L10) מתום הסיור יצאנו חזרה (בעזרתו האדיבה של ה GPS) למלון ועברנו ברחוב גראן ויאה המרכזי וקיבלנו טעימה ממה שמצפה לנו עוד יומיים.
28.7 (ה') –פארק מים
היום תיכננו לבלות בפארק מים בשם Villanueva de la canda השייך לרשת אקרופוליס. משום מה בהחלטה ספונטנית שיננו ונסענו לפארק בשם san-fernando של אותה רשת. מה שהתברר כטעות לאחר שניכנסנו גילנו שהפארק קטן וכולל מס' קטן יחסית של מגלשות וללא מסלול אבובים. קצת התאכזבנו והצטערנו שלא דבקנו בתכנית המקורית. הפארק מתאים בעיקר למשפחות עם ילדים קטנים עד גיל 10 או לכאלו שלא אוהבים מגלשות נועזות ושיטוט בפארק גדול. אין כסאות בפארק ניתן לשכור כורסא ב – 5 אירו ליום. לאחר כ – 5 שעות בפארק חזרנו למלון למנוחה. בערב יצאנו ברגל למרכז קניות ובילוי הנמצא במרחק הליכה של כ – 15 דקות מהמלון.
29.7 - 31.7(ו' – א') –מדריד
לאחר ארוחת הבוקר יצאנו עם הרכב לכיוון מרכז מדריד היעד היה Best Western Hotel Carlos V. לאחר הסתבכות קלה של הGPS מכיוון שהמלון נמצא במדרחוב מצאנו את המלון הממוקם במרכז העניינים העלנו את המזוודות ונסענו להחזיר את הרכב בתחנת הרכבת. אין שילוט היכן נמצאים המשרדים להחזרת הרכב, לאחר בירור קצר הבנו שהם נמצאים צמוד לצד המערבי של התחנה (משמאל לתחנה שנוסעים מולה). לא אפרט יותר מידי על מדריד(*****) עליה קיים מידע רב ברשת. לא השתמשנו כלל ברכבת התחתית כל המקומות שהיינו היו במרכז הליכה. כמובן שהיינו בכל הכיכרות המפורסמות, בארמון המלך, פארק ריטרו המומלץ מאוד ושוק הפשפשים המפורסם המתקיים ביום ראשון וכמובן שופינג (בתקופה זו מתקיים SALE בין 15.7 - 15.9). העיר מדריד שוקקת ותוססת עד השעות המאוחרות של הלילה, המון מופעי רחוב והמון קבצנים, רוכלים וקשיי יום (קצת מזכיר את ניו יורק של לפני 20 שנה בתקופה בה הרשו לקבצנים להסתובב חופשי ברחובות). בכל מקרה הרחובות בטוחים מאוד וקיימת נוכחות משטרתית בכל האתרים המרכזים. אכלנו שוב במסעדת "פריידי" האמריקאית הממוקמת בקצהו של רחוב גראן ויה (לכיוון ארמון המלך) וברשת המזון המהיר Vips בתוך הרשת נמצאות מסעדות Gino's ששייכות אף הן לרשת המזוןהאיטלקית, אבל עם תחושת מסעדה ולא של מזון מהיר. ככלל העיר מדריד מומלצת מאוד לתקופה של 3-5 ימים ולא נופלת מערים אחרות באירופה. במדריד היה חם אך לא לח, לכן במרבית שעות היום ניתן לטייל גם אם בחוץ 35 מעלות.
אטרקציות נוספות באזור לילדים פארק החיות פאינה (הממוקם בפרברי מדריד) ופארק האטרקציות ומוזיאון השעווה הממוקמים במדריד.
1.8 (א') –חזרה הביתה
זהו כל דבר טוב נראה כי נגמר מהר. בשעה 12:30 יצאנו מהמלון (קיבלנו עוד חצי שעה לציק אוט) במונית (עלות של כ – 50 אירו כולל תוספות עבור 4 מזוודות ו 2 תיקים).
לסיכום: נוכחנו שגם באזור מדריד יש לתייר הישראלי מה לחפש כולל לילדים. מדריד העיר הפתיעה אותנו לטובה (כמובן חשוב לקחת מלון באזור המרכזי). לגבי פורטוגל יש לי רק מילים טובות וכבר שמורה לה פינה חמה בלב שלנו. זו לא מדינה עם נופים עוצרי נשימה כמו אוסטריה או שוויץ זו לא מדינה ירוקה ומשופעת בגשם כמו גרמניה. אך זו מדינה מיוחדת, חביבה, אנשים נהדרים היודעים לא רע אנגלית, מקומות יפים ומיוחדים, זולה יחסית לאירופה, תשתיות נוחות, ללא עומסים בכבישים או באתרי התיירות, לא חמה בקיץ כמו שחושבים והרבה מרכזי קניות. בקיצור מקום נהדר להעביר בו את חופשת הקיץ (למרות שאנחנו לא ניתקלנו אפילו בישראלי אחד בפורטוגל). נכון שאין טיסה ישירה אבל אפשר להגיע ברכב במקרה והטיול כולל מספיק ימים או ע"י טיסת המשך לפורטוגל .