לילה טוב מהחניון המשקיף לאגם פאוול - Wahweap Campground, גם הפעם כותבבOFFLINE כי האינטרנט גרוע כאן במיוחד .
ננסה להמשיך מהמקום הקודם בו עדכנתי, אזהינו בבוקר שלאחר הזריחה בגראנד קניון. לאחר התעוררות והתארגנויות, עזבנו את הקמפ, החננו את "ריבה" (שמה של הקרוואנית שלנו – שהרי אצלינו רק בנות, אז "RiVa", על שם ה- RV ) בחניון מרכז המבקרים ויצאנו לסיור מה- Mather point מערבה.
יעל הסבירה נורא יפהלבנות על תהליך היווצרות הקניון ע"י סימולציה של סווטשרטים נערמים זה על זה – כן כן , כולן בסווטשירט באמצע אוגוסט בגרנד קניון – מדהים לא? העננים ליוו אותנו כלההליכה, מטריות בתיקים, והגשם – 10 מטר לפני שחוזרים לקרוואן, מבול. משם יצאנומזרחה, עד ה Desert Point ומגדל התצפית האינדיאני היפה, היה מרהיב, למרות העננות. כרגיל, הגשםמתחיל מטר מהרכב (איזה פה גדול אני פותח לגורלנו...)
לאחר ארוחת צהרים טובה ב"ריבה" , יצאנו כבר בצהרייםהמאוחרים לכיוון פייג', נסיעה מדהימה לאורך הקולורדו, מאחורה – הקולנוע הנייד שלנוממשיך להריץ סרטים בקצב, אני כבר מיואש מלהגיד להן להסתכל בחלון והיה הרבה עלמה.
לקראת פייג', עצירה בפרסת הסוס (ממש אין בעיה לזהות את החניון בצד שמאל באבןדרך 545), גם ההליכה היתה קלה יחסית בזכות הקרירות. מאמצע הדרך כשרואים רק את הסלעהגדול, נטע היתה בטוחה שאפשר לעלות עליו ולעבור לצד השני - נראה כמו גשר, היה מצחיק לראות אתתגובתה כשהבינה שחסרים כמה מטרים כדי לדלג עליו. בקיצור, המראה – אין מילים, לאיעזרו תמונות או פנורומיות. מפחיד קצת עם הילדים בקצה הצוק, אבל עברנו בשלוםוהתקדמנו לכוון פייג'.
התקלה היומית – מתקשרים בדרך למרינת "אנטילופ פוינט" להזמין סירהלחצי יום – "מצטערים הכל מוזמן למחר" – אני בפאניקה, בשביל מה הוספתי יום בפייג'? והפדיחות עםהחברים בפורום שיעצו לי – תזמין, תזמין ליום מלא גם אם רוצים רק חצי, לא שווה אתהאכזבה. אז אני עקשן/מהמר, לא הזמנתי – אין סירות! טוב ננסה עם המרינה השנייה (Wahweap - הקצתיותר מעצבנים ויקרנים), והתשובה, תגיע נראה. אז הגענו ישר לשם, עמדנו בתור הארוך –"מחר אין סירות - הולך להיות יום מאד יפה – הכל מוזמן", מייאש. מה נותר? תגיעובשבע בבוקר, לא תמיד המחשב מעודכן, אולי יש סירות פנויות שלא רשומות (לא מתאים לאמריקאים הברדק).
עכשיו לך תעיר את כולן מוקדםבבוקר, תבטיח שייט ובסוף אין סירה? חשבנו להחליף יום, אבל אצל צ'יף טטוסי כבר הכלמלא ויש לנו כבר הזמנה ליום הבא. אז חזרנו לקמפ, אני די מאוכזב, פרקתי את יגוני עלברביקיו לכל המשפחה, המבורגרים לנשים ובשר אמיתי לי...
בשש בבוקר, אני כבר עלהרגליים, מנתק את הקרוואן מהחיבורים, התארגנות זריזה וירידה למרינה לנסיון נוסף. אין ברירה, כאן צריך להיות ראשון, אז אני צמוד לדלת, ב 7:00 בריצה לפקידה – ישסירה!!! אמנם הגדולה, המהירה והיקרה יותר מזו שתיכננו – אבל עכשיו כלום לא יעצוראותנו מלרכב על גלי אגם פאוול. תוך כדי רישום, מודיע בקשר ליעל על אור ירוק, ובקרוואן מתעוררים (תרתי משמע) לחיים, התארגנות, בגדי ים, אוכל, קרחונים, צ'ופריםובירה ועוד (דיסקים שכחנו– לא נורא).
ב8:15 כבר היינו על הסירה, החבר'ה במרינההיו מאד נחמדים, הסבר מדוקדק על הסירה והשייט (גם לאנשים כמוני ללא שום נסיון בשייטמנועי), ויצאנו לדרכינו. 10 דק' ראשונות בירבור בכוונים, צריך לתפוס את הפרנציפ, ישגם מצופי סימון ממוספרים בדרך וזה נהיה די פשוט. עצרנו בשתי נקודות מדהימות לרחצהואוכל, היה כיף כיף כיף. הבנות נורא נהנו "אבא יותר מהר, יותר מהר" ויעל – "מספיק, אנחנו תיכף נעוף..." הזמן טס לו, מזג האוויר – אידיאלי, לא חם, אין גלים, היה מ ו של ם !
חזרנו לצהריים בקרוואן (כרגיל תיקתוק של יעל עם אוכל ביתי שהבנות מתותעליו) ומה עושים אחרי בוקר כזה מעייף.... כן כן – שלאפ-שטונדה בין 3 ל 5, במזגן שלריבה.
התעוררנו, ונסענו לביקור באתר החובה של פייג' (גם אם לא מופיע במדריכיהטיולים הרשמיים) – ה"סופר וולמרט" של פייג'. 3 שעות של השלמות ציודים ואוכל + בגדיילדים ("סופסוף יש שופינג בטיול הזה") וחזרנו כבר בחושך לארוחת ערב בקמפ.
לקראתהשינה קצת סיפרתי לחבר'ה על התוכנית של מחר (סכר גלן + אנטילופ) וקיבלנו את היציאההיומית של נטע "איך הוא לא מתבייש הצ'יף החשוב הזה שיקראו לו "צ'יף טוסיק" (ראה 'ציף טוטסי) , הוחלט שקודם נראה אותו מחר ואז נחליט אם מתאים לו השם.
אז זהו, בדיוק חצות, כולם כבר ישנים, אני שוב נפעם מהרוח הקרירה כאן מחוץ לקרוואן בתקופהשיכלה להיות זוועתית.
מחר אחרי הביקורים, זזים לכוון ברייס. (יש מה לעשות בדרךב-קאנאב?) נצא כנראה בין אחת לשתיים בצהריים בכוון, אז אין ממש הרבה זמן.
לכל מיששאל על תמונות, אני עוד לא העלתי, מחכה ליום עם זמן ואינטרנט מהיר מספיק. אני גםחייב התנצלות על כך שלא מגיב מספיק לתגובות, זמני על המחשב מוגבל (יש כאן איזה 1500חברות על הפייסבוקים השונים) ומעדיף לנצל את הזמן ולכתוב את קורותינו. תודה עלהחיזוקים, באמת לא התכוונתי שיצא לי כזה יומן דרכים, אז אם עוד הולך אני מנסהלהמשיך
לילה טוב מחוף lake powel.
