28 יום בסרילנקה - הטיול שלי
סרי לנקה 28 יום - הטיול שלנו
את הטיול בסרי לנקה התחלתי דווקא מתאילנד טיסה יחסית זולה של קטאי פסיפיק הוזמן כרטיס דרך אינטרנט ל 28 יום הלוך ושוב. למזלי צערי נסעתי לשם בלי לונלי וחיפוש אחריו לא העלה דבר כלומר הספר זהו מצרך נדיר שם שאותו יש להביא איתכם . מצד שני לא הייתי תקוע רק עם ההמלצות והמסלול פשוט נבנה מיום ליום בזמן השהיה ,ו התבסס על מדריך מקומי שקניתי שנותן סקירה כללית ומפות של גוגל בפלאפון , האינטרנט הסלולארי הוא כמעט חינמי בסרי לנקה ולכן טלפון עם מכשיר ניווט יעזור מאוד בהתמצאות ואף לדעת באיזה תחנה לרדת למשל. המחירים של דיור שאציין זה לזוג השאר זה ליחיד. המדינה נקיה המסעדות נקיות למרות שלפעמים הן לא נראות כאלו אבל אין ממש חשש. התחבורה הציבורית זולה ולעותה עד 150 ליעד ליחד
בסרילנקה לי זה תמיד קרה בכל סופר לא משנה כמה תקנו בין אם זה עגלה מלאה או 2 מצרכים תמיד תשלמו בין 900-1100 למה?? אין לי מושג אבל לי זה תמיד יצא כך חוק מרפי אולי או שהקופות מריחות זרים
מכיוון שהייתה זו טיסת לילה את הלילה הראשון הזמנתי כבר מראש בשכונת MOUNT LVINIA שכללה גם איסוף מהשדה . השכונה זה פרברי קולומבו בתוך שכונת ווילות כמובן שגם אנחנו גרנו בוילה (2300 רופי ללילה) שכללה חדר ממוזג עם מים חמים ומרפסת פרטית וחדר משותף נוסף לשאר הדיירים שכלל שולחן ענק לאוכל טלביזיה ומטבח להכנת האוכל למי שרצה. באזור עצמו אין כל כך מה לעשות יש מספר מסעדות כולל אלו שעל הים , חוף האוקיאנוס נמצא כ 3 דקות הליכה ,אבל העונה היא דלילה . החוף עצמו לא הכי נקי אבל מלא במקומיים בין אם זה דייגים או משפחות מטיילות או סתם ילדים שמעיפים עפיפונים . ביום הראשון יצאנו לסיבוב בשכונה עשינו מרחק לא קטן לאורך הכביש כאשר אין באמת מה לעשות שם אבל זה כן היה מגניב בשביל היום הראשון באי , אוטובוסים משוגעים טוקטוקים וכדומה אומנם אני כבר הייתי בהודו וראיתי טירוף מה הוא אבל עדיין זה הייתה חוויה שונה כי למרות הרעש וההמולה יש סדר בסרילנקה . תוך כדי סיבוב נכנסנו לתוך כמה שכונות בהם המקומיים הלכו איתנו דיברו ואף רצו להצטלם , כך עברו להם יומיים של התאקלמות טיולי חופים עם השקיעה המדהימה מעל האוקיאנוס התרגלות לאוכל שהפתיע לרעה עקב חוסר מטבח מקומי. הכל היה מבוסס אוכל סיני או חיקויי הודי . את האוכל המקורי נפגוש בהמשך כמובן אבל על תצפו לוואאוווו.
ביום השלישי ניסינו לתפוס רכבת לקולומבו אך ההמתנה הייתה ארוכה כי בדיוק פספסנו אחת . אז צעדנו לכביש המהיר ותפסנו אוטובוס מקומי לתחנת הרכבת הראשית של קולומבו כי זה היה נקודת התמצאות כי מה לעשות ספר לא היה לי .
העיר התגלתה כעיירה מאוד עמוסה בניינים נמוכים חוץ מאזור החוף הרבה בניה אנגלית לשעבר עמוס ורועש ,טוקטוקיסת לקח אותנו לראות שני מקדשים ומוזיאון אחד, לא משהו שהיה באמת שווה והשאיר אותנו על הטיילת שהייתה חמודה כל השגרירויות נמצאות באזור ישנה מדשאה ענקית ואז טיילת המון סרילנקים מעיפים עפיפונים (הם עושים את זה בכל החופים) ועוצמת האוקיאנוס פשוט משתקת. לאחר אכילת גלידה וכמה תמונות התקפלנו והתחלנו לצעוד לעבר הכביש הראשי שמוביל לשכונה שלנו, תוך כדי ניגשים אנשים שונים ומשונים שמציגים עצמם כגננים ובנאים וסתם כאלו חסרי תעסוקה ומציעים לנו לוותר על סוגי טוקטוקים מסוימים אבל לקחת סוגים מסוימים הסיווג הוא צבעוני , כמובן שזה תרמית אבל ניסו החברה אז לא נאשים אותם. תופסים אוטובוס בכיוון היחיד שנראה לנו הכרטיסן מהנהן בראש שנגיע לשכונה שלנו אז עולים וזוחלים בפקקים . האוטובוסים בסרילנקה זה אשוק ליילנדים מדגמים מאוד ישנים אבל שנות יצור חדשות כלומר נוסעים באוטובוס שהוא ישן אבל חדש מכיוון שהתחבורה פרטית אז כל נהג וכרטיסן (שכנראה גם מתחלפים כל פעם) משקיעים את עיקר כספם במערכת הסטריאו כך שהנסיע באוטובוס לרוב מתבצעת לצלילי מוזיקה סרילנקית קיצבית מה שכנראה גם מדרבן את הנהג לנהיגה קצבית . האוטובוסים היחידים בהם אין מוזיקה אלו הציבוריים מאוד ישנים בצבע אדום וכך זה הרחבי סרי לנקה.
כך חזרנו לנו עייפים מהעיר לווילה ללילה אחרון. באחד הטיולים ביום השני פגשנו בחור צעיר שהציע הדרכה אך לאחר סירוב מנומס הוא רק ייעץ לנסוע לקנדי כי יש פסטיבל . וכך נבחר היעד הבא בטיול: קאנדי
קאנדי
עיירה בתוך ארץ הגבעות בשפת הסרילנקים את הדרך אליה מקולמבו עשינו ברכבת בהמלצת הספר . הרכבת מלאה, הסרילנקים יודעים לכבוש מקומות ישיבה במהירות הברק אבל לא עמוס אין דחיפות כך שזה לא נורא לאורך הנסיעה המקומיים אף הציעו לחברה שלי לשבת וכך התחלפו ביניהם. האנשים שם באמת נהדרים וכך זה היה לאורך כל הטיול. הנופים שנשקפים מהחלונות מטורפים עמקים הרים וטרסות כל זה בזמן שהרכבת מטפס לעט לעט מעלה . הנסיעה בהחלט שווה את זה וזה גם לא הייתה הנסיעה האחרונה שלנו ברכבת. התחנה הסופית זה קאנדי ירידה מהרציף עושה רושם של עיירה די שוקקת ועמוסה בגלל שהגענו ביום האחרון של הפסטיבל הטוקטוקיסתים מאיימים שהכול מלא ושניסע איתם בגלל חוסר מפה הסכמנו אך דרשנו לגור על האגם כך אמרו לנו אנשי קולומבו. נסיע די קצרה ויוצאים מהרעש וההמולה מתגלה אגם די גדול שמסביבו הרים בצדו האחד מבני הארמונות וצלילים מרוחקים של ההכנות לפסטיבל של הערב . הטוקטוק לוקח אותנו לווילה שדורשת 4000 רופי לליה כי יש פסטיבל . לאחר בדיקת עוד מספר מקומות שבאמת היו מלאים חוזרים לווילה החדר נקי וחדש אבל חוץ ממים חמים מדי או קרים מדי אין כלום אך אין ברירה. מקלחת התארגנות וזזנו החוצה.
הליכה לאורך האגם כדי להגיע לצד השני יש מטיילים אחרים המוני סרילנקים שבאים לאירוע זה מכל רחבי המדינה גם שם, המון אנשים צרים על המחסומים של המשטרה אך בגלל חוסר מקום לא נותנים להיכנס , למזלנו היחס לזרים הוא מעולה והזרים נכנסים ללא בעיה (בניגוד להודו). סיבוב קצר בפנים תפסנו כמה תיירות שהסבירו לנו את מהות האירוע וכמה מזל יש לנו , ואף נתנו לי לקרא בתנ"ך של המטיילים כן הלונלי זה המפגש הראשון שלי איתו בטיול. ישיבה של כמה שעות על הדשא בין ההמונים והנה התחיל רקדנים אנשי אש פילים תופים חצוצרות המון תאורה כולל על הפילים אכן מאורע מדהים ביוםיו ועוצמתו שנמשך מאוחר לתוך הלילה כולל תהלוכה לאורך העיירה. ב23 זה נגמר אך מכיוון שלא אכלנו כלום באותו היום הולכים לחפש מסעדה ויש אחת כזאת פתוחה שבה סועדים כמו טייק אווי הכול כבר מוכן רק תעמיס לצלחת וזהו האוכל התגלה כטוב למדי עוף ברוטב קארי ואורז זה עיקר הדיאטה כמובן FRIEDRICE אהה וגם כיכר לחם טונה ובירה אבל על זה בהמשך.
למחרת התעוררתי והלכתי לחפש חדר זול יותר מצאתי כזה לא רחוק משם חדר בסיסי עם מים חמים מעולים ב 2000 רופות החלפנו חדר והלכנו לראות את הבודהה הגדול שמשקיף על האזור מאחת הגבעות טיול נחמד ביותר כולל נוף ועליה טובה בשביל הספורט. בחזור נכנסו בדיוק לתוך הגרנד פינאלה של הפסטיבל שהיה ביום התהלוכה הייתה די דומה אבל הריקודים שונים ופחות תאורה היה מגניב בהחלט במיוחד החברה שתקועים להם ווים בגב ואחרים כביכול שולטים עליהן בחוטים, טיול בארמונות בפנים בחוץ חביב אבל לא משהו להתפעל ממנו , בקצה האגם ישנה מזללה של אוכל מקומי שבה לראשונה פגשנו את ה"KOTU" מנה מקומית שעשויה מעוף או בקר קצת ירקות ובעיקר פיתה קצוצה דק דק , וזה היה ממש לא טעים לצערנו במשך יותר משבוע נמנענו לאכול אוכל זה שטעים מאוד דרך עגב ופשוט לא היה מוצלח במזללה ההיא. למחרת לקנו טיול לגן הבוטני שאני מאוד אהבתי הגברת פחות לשם הוזמן לנו טוקטוק במחיר ממש זול ע"י בעל הגסהאוס בחזור תפסנו אוטובוס מקומי 30 לעומת 300 רופי לטוקטוק, ומהעיר זה לצעוד לאורך האגם עוד כ 15 דקות לגסטהאוס את הערב העברנו על האגם בלנוח לא לפני שהצטיידנו בבירה מהמרתף של הסופר , כן את הבירה או אלכוהול בסרילנקה ויש 3 סוגים של בירה אבל המון סוגי רום, רק מותר למכור בחנויות מיוחדות שמצויודות בסורגים ואת האלכוהול אסור לחשוף בפומבי רק עטוף בעיתון או משהו דומה האגם עצמו מאוד נחמד כולל דגים ועוד חיות אחרות אפשר לקנות כיכרות לחם ופשוט להאכיל את הדגים והקופים שמסביב באמת מקום נחמד להתחיל בו את הטיול. בזה הסתיים השהות שלנו בקנדי שהיתה ממצה ומאוד נעימה.
נסיעה מהתחנת רכבת לאגם כ 100 רופי גסהאוסים פזורים מסביב לאגם על רחובות שעולים מהאגם למעלה להרים. מחיר ממוצע כ 2000 האוכל זול בקנדי במידה ואוכלים במסעדות בעיר . כמובן שיש סופר גדול ובמרתף ניצן להשיג את כל סוגי האלכוהול אותי בעיקר עניין הבירה. בעיר יש הכל כולל שוק קטן חנויות מכל סוג בקיצור הכל. היעד הבא אנורה דאפורה. אוטובוס פרטי קטן וממוזג כ4 שעות נסיע עלות כ 350 לאדם
אנורה דאפורה זאת עיירת עתיקות וחפירות יש בה מספר מבנים עתיקים מאוד מרשימים נמצאת באזור הצפון מרכזי של האי הגענו בצהרים , יצאנו מהאוטובוס בתחנה הישנה של העיירה , יש שם מלא מסעדות מקומיות עם אוכל זול וטעים שמבוסס כמובן על אורז ועוף . לאחר אכילה ושירותים. התחלנו לצעוד הגוגל מאפס הראה על מקום של מספר גסהאוסים על גדות האגם וכך היה הליכה של כ 20 דקות והינו מול 3-4 וילות שכל אחד מהם הציע חדרים בעלות 2000 רופי לחדר ממוזג כי חם שם מאוד עם מים חמים מהדוד שמש כך שאין מים חמים בבוקר אבל היתה מרפסת ענקית עם נוף מהקומה השלישית שם גם סעדנו לרוב את הטונה לחם ובירה למה טונה אתם שואלים? אז ההסבר פשוט אני אוכל כל, ודי מהר השלמתי עם כל מיני האוכל המקומי שמורכב ברובו מכל מיני מאפים במילויים שונים ומשונים וכמובן אורז. חברתי לא ישראלית ועניין האוכל היה לה קשה אז אורז עוף כארוחה עיקרית פעם ביום וטונה היה להשלמות בערב לכן תמיד היה לנו בתיק קופסא או 2 של טונה. זה היה בדיאטה שלה ובירה כמובן אבל זה כולם אוהבים והבירה שם טעימה.
טיול רגלי בערב להבין על מה מדובר כולל טיול לעיירה עצמה מצאנו את סופר מרקט הצטיידנו בקצת מצרכים וחזרה לבית , הסתבר שהמסעדות ליד התחנה עובדות כל הלילה אז ערב סעדנו שם והשלמנו קצת בחדר.
למחרת בעל המקום סידר לנו טוקטוקיסת שלקח אותנו לכל האתרים החשובים שיש לעיר להציעה, האופציה זה רגלי או אופניים או טוקטוק הלכנו על טוקטוק כדי להספיק מהר הכל ולהמשיך הלאה וזה השתלם.
הטוקטוק לקח 4000 לכל היום
החצי הראשון היה באתרי העיר האסורה-עתיקה עם כל אתרי החפירות מצד אחד ומבני הענק מצד שני היה מאוד מאוד מרשים למרות שעלות הכניסה להכל היא כ 3500 רופי לראש.
החצי השני היה נסיעה של 25 ק"מ לעיירה בשם מהינטלי (נדמה לי) לעלות להר שבו יש את הסלע בו יש את טביעות האצבע של בודהה שמשם הבודהיזם בסרילנקה התחיל . כאשר עלינו את כל המדרגות (שנראה לנו קשה מאוד כי אז עוד לא שמענו על פסגת אדם) הנוף שהיה משם היה מאוד מאוד יפה כולל מקדש, קופים וטיפוס על הסלע הקדוש . בהחלט שווה ביקור עלות כניסה 500 לראש החצי הראשון עשה עלי רושם מטורף והשני רק השלים הגברת לעומת זה התלהבה יותר מהנופים ופחות העתיקות אבל איש איש באמונתו יחיה.
חזרנו לעיר לווילה , הליכה לאכול במסעדות שבתחנה המרכזית (האוכל שם באמת היה חביב) קצת השלמות של טונה ובירה ולמחרת זזנו לחופים.
טוקטוק לתחנה הראשית של העיר התחנה די גדולה די מרוחקת ואפשר משם לנסוע לכל מקום בסרילנקה . המתנה לאטובטוס שלקח אותנו לעיירת חוף בשם טרינקומלי בדרכנו לראות את אחד החופים היפים באי כך לדברי הספר. בזמן ההמתנה מספר טוקטוקיסתים הציעו לקחת אותנו את כל הדרך תמורת 50 דולר אבל סירבנו. האוטובוס המיוחל הגיע ועם הרבה מוזיקה קצבית זזנו ליעד הבא. האוטובוסים נוסעים מאוד מהר לפעמים הם עמוסים קצת אבל תמיד יתנו לתיירים מקום לשבת וכך גם הכרטיסן תמיד ידאג לתיקים כך שבסה"כ חווית הנסיעה בתחבורה ציבורית מאוד חיובית.
הגעה בצהריים בשיא החום לטרינקומלי , אין זכר לחוף היפה או בכלל לא נראה כאילו יש מה לעשות שם במיוחד רק ספינות חלודות וחוף שנראה כמו של איזה אגם מזוהם . בירור קצר העלה שיש לקחת עוד אוטובוס של כ חצי שעה ליעד . טוקטוק עולה כ 700 רופי אוטובוס 30 בטח הבנתם מה בחרנו. נסיעה באוטובוס חצי מלא ברובו במוסלמים אבל מאוד נחמדים , בעזרת תקשורת חלקית עם הכרטיסן ומכשיר הניווט ירדנו בול במקום. רק מה ירדנו באמצע כביש וכביש עפר שלא נראה לו סוף יוצא ממנו וגם שיא החום של הצהריים וזה עוד אחרי נסיעה איטית באוטובוס לא ממוזג ועוד 4 שעות באוטובוס קצבי . תדמיינו את המרגש, אבל התחלנו לצעוד כ ק"מ לאורך הכביש אפשר כאשר פה ושם ילדים על אופניים עוקפים אותנו תוך כדי קריאות "הלו הלו" האזור נראה כמו כפר נטוש גדרות עץ ובקר מסתובב לו חופשי בקיצור רושם ראשוני של לחזור לכביש לעוף משם אזור זה נפגע ונהרס לגמרי מהצונאמי שהיה באסיה ולכן גם נראה כה נטוש ומוזנח. אחרי כ ק"מ ישנם סימני חיים עשרות סרילנקים אוטובוסים שהביאו אותם לרחוץ בחוף ואפילו מלון שנראה מעבר לכביש .החוף נקרא "מלויוולי" ניגשים לדלפק ויש חדרים רק מה עלות חדר 4000 ללא כלום רק מאוורר ומרפסת משותפת אבל מה ממש ממש על החוף עם חלונות לים אז לקחנו.באזור גם אין מסעדות ולא חנויות באזור יש עוד 2 גסהאוסים אחד בעלות 3000 והשני מוסלמי בעלות 2500 אבל מרוחק מהמים , יש גם בסיס צבאי שחוסם את החוף באמצע כך שגם טיול על החוף לא ממש ניתן לעשות. אבל החוף באמת מבודד ויפיפה כולל סירות לאי היונים לשנירקול נשארנו שם 2 לילות עוד עובדה עצובה שאין מסעדות אז אוכלים במלון והאוכל במלון יקר כ 800-1000 למנה שזה מטורף מה שכן האוכל טוב באמת למי שלא שומר כשרות.
לחוף גם באים באוטובוסים המוני סרילנקים לרחצה אז גם זה היתה חויה מעניינת לפגוש את ההמון הזה וכתוצאה מזה ישנו שוק קטן עם המאפים שלהם, לאפות, דגים מיובשים ופירות לא טעימים בשלים יותר או מעט מדי אבל לא בדיוק וכך זה בכל סרילנקה . הגברת לרוב נשארה באזור המלון אני עוד טיילתי קצת בסביבה 7 ק"מ הליכה עד שהגעתי ללגונה יפיפיה שזה בעצם משפך של נהר .נהנתי בהחלט מהמקום אבל היה יקר מדי לטעמי. בעיירה ישנו עוד חוף אומרים שיותר זול אך לא ביקרתי בו.
היעד הבא באטיקלאו, טוקטוק מהמלון ב 600 באט כי מה לעשות לצעוד לכביש ולחקות לאוטובוס שאולי לא יגיע לא היה לנו חשק , תחנה מרכזית סוף סוף ציויליזציה ישר הולכים למזללה מקומית FRIED RICE AND CHIKEN CURRY ושנינו מבסוטים . קרקרים טונה ומנטוס לדרך ונסענו. מהמלצות הספר המלון שהומלץ הוא ה RIWER VIEW אך משיחה איתם בבוקר הכל תפוס (נחשו ע"י מי ? מקומיים כמובן שמטייל בהמוניהם באי) אז נסענו וכיווינו לטוב.
באטיקלאו -; עוד עיירת חוף שבה אמור להיות עוד חוף לגונה יפיפה (וכזה הוא היה אבל על זה בהמשך)
הגעה האוטובוס זורק אותנו איפשהו בעיירה מזל שיש GPS בטלפון ורשימת מקומות התחלנו לצעוד לשמחתנו המקום בראשון ללינה שהלכנו לבדוק היה ממש קרוב ממש בעיירה על גדות הנהר נראה מושלם אבל מה ...
לא כל הנוצץ זהב מבחוץ זה נראה קצת כמו בית כלא כל החדרים פנימיים ללא חלון גוקים פה ושם וריח חזק של מטבח בכל מקום . בנימוס דחינו אבל לקחנו כרטיס למקרה של ייאוש כי החשכה כבר ירדה לעט לעט.
תפסנו טוקטוק והחלטתי בכל זאת לבדוק את המלון שבבוקר אמרו לי שתפוס , הגענו לשם בקבלה יושבת אישה מאוד נעימה וחייכנית שבישרה לי שהיו ביטולים ויש חדר ואפילו ממוזג (כי חם) 2200 רופי ללילה ואנחנו כולנו שימחה שניצלנו. החדר באמת ברמה גבוהה נקי מיטה אחת הנוחות שישנתי בה בחיי טלוויזיה רב ערוצית מים חמים ומזגן כל המתחם של המלון גדול כולל מסעדה, מלון ממוזג ומלון לא ממוזג מומלץ ומומלץ להזמין מראש.
אכלנו במסעדה (האוכל לא להיט אבל לא יקר במיוחד ויש בירה האורז שם היה ממש לא טעים האטריות בסדר), בבוקר התבשרנו שלאותו היום וליום שאחרי כל החדרים הממוזגים כבר תפוסים . אז יצאתי לסיבוב באזור לחפש חדר. ישנם שם עוד 3 מקומות 1 נראה מעולה על גדות הנהר אבל מלא לשבועות קדימה ו2 לא עשו עלי רושם איכותי . אז חזרתי כדי לעבור לחדר הלא ממוזג, במקום זאת בעלת המקום חיכתה לי עם המפתחות לבית הפרטי שלה שבו היא לא גרה וכך עברנו לגור בוילה פרטית לבד בעלות של חדר במלון , כבר אמרתי שהסרי לנקים אנשים נהדרים
באותו היום טיילנו בעיירה יש מבצר קטן שנראה חמוד מבחוץ אבל בפנים יש בנק או משהו כזה מגדל שעון גדות נהר וחוף מעולה 5-7 דקות הליכה מהמלון אפשר לטייל על החוף שבהמשכו ישנה טיילת מסודרת ואחריה עשרות סירות דייגים שיוצאות בלילה לעבודה הדייגים פינקו אותי בסיגריה מקומית שכמעט חנקה אותי אז היה מצחיק, ואף הציעו להצטרף לדייג הלילי. אבל פשוט לשבת שם על החוף היה מרגיע וכמובן השחייה הגלים הענקיים זה גם חוויה.
למחרת בבוקר טפסנו טוקטוק לתחנת אוטובוס ולקחנו אוטובוס לחוף פסיקודה נסיעה של כ שעה ואז עוד טוקטוק של 10 דקות ומגיעים באמת ללגונה מדהימה שכרגע בתהליכי פיתוח מואץ יש גסטהאוסים ורסורטים שנבנים שם אז אני מאמין שבשנים הקרובות האזור יהיה מפותח , אבל הגענו בשביל חוף לא ? אז יפה יפה ועוד פעם יפה מים שקטים כמעט עומדים אבל מי אוקיאנוס שבאופק רואים את הגלים הגדולים נשברים על האבנים מלא אלמוגים יש גם טיולי סירות לראות אותם , המים שקופים שקופים נקיים נקיים יש מלא דגים חוף לבן בקיצור לא תראו הרבה חופים כאלו בסרילנקה אז כן מומלץ להגיע לשם. בילינו שם כמה שעות וחזרנו לווילה שלנו. בגלל שהיה ממש כייף שם אז נשארנו עוד יום סתם כך לא לעשות כלום בילינו על החוף הקרוב האכלנו ציפורים וכלבים בלחם שתינו בירה אכלנו פירות ועשינו יום כייף אחד לא לעשות כלום. הרושם מהמקום מאוד טוב ושווה ביקור . כל האזור מקושר לכביש הראשי ע"י כבישים קטנים אז ביציא 100 מטר לפני שיוצאים לכביש הראשי ממש אחרי בפניה ישנו דוכן אוכל הבחור מכין פיתות מדהימות , קוטו לא רע ויש לו בשר בקר שהוא מעושן -;צלוי (הסרילנקים אוהבים כזה אוכל) ממש קשה אבל ממש ממש טעים וגם תפוח אדמה בסגנון אפוי ציפס מאוד מאוד מומלץ לטעופ למי שיהיה שם אם תמצאו אותו.
היעד הבא ארוגם ביי
ארוגם ביי זהו גן העדן לגולשים כך מספרים ואנשים מכל העולם באים לשם למטרה זו. אני לא באתי לשם בשביל זה אבל כן סיקרן אותי ואכן הגלים שם כל כך חזקים שזה באמת מפחיד להכנס למים בהתחלה אבל גם על זה התגברנו. ההגעה זה לעיירה סמוכה פאטוויל ולקח לנו 2 אוטובוסים ציבוריים להגיע לשם , משם עוד טוקטוק ב 200 רופי שגם לקח אותנו לראות 2 גסטהאוסים כאשר בשני נשארנו כי היה קו שני מהמים והיה זול 1500 בסה"כ.
מבחינת מזון אז על הכביש הראשי ישנה מסעדה שנקראת ALI RESTSURSNT זה מזללה עם האוכל הכי טעים שאכלתי בסרי לנקה ואני אכלתי שם כמעט בכל מקום וגם זול כ 200 למנה. ה"קוטו" שלו אלוהי וה FRIEDRISE מושלם כך לדברי החברה. אז הנה לכם טיפ שימושי מעבר לזה זה לגלוש למי שמעוניין או לשחות יותר נכון להלחם במים בגלים הענקיים . בערב הרבה מסעדות עושות שם ברביקיו מדג מקומי וקצת שרימפסים אבל ALI עוקף אותם בסיבוב עם ה KOTU שלו . בילינו שם יומיים כי מה לעשות אני מאוד אוהב מים ושאר היעדים שלנו בסרילנקה היו בתוך ה HILL COUNTRY מי שגולש יהנה מי שלא ויש לא זמן מומלץ אחרת לא חייב. אבל אם מטיילים לאורך החוף צפונה קצת מעבר לעיירה הנוף לאופק פשוט מרתק ענני גשם מפחידים חוף לבן בלתי פוסק וגלי אוקיאנוס מפלצתיים משאירים רושם מדהים מהמקום בקיצור לאוהבי הזאנר.
משם עלינו להרים למקום קסום בשם ELLA
את הדרך עשינו באוטובוסים 2 במקרה זה הראשון עד ההרים והשני לקח אותנו בכיבישים צרים ומפותלים לאורך תהומים ונופים משגעים לעיירה ELLA. אפשר לצאת במרכזה, יש הרבה תיירים לשאול והרבה גסטהאוסים , אנחנו גרנו בגטסהאוס שממוקם ממש ממול להולידי אין המקומי לעלות עליה קטנה וישנו גסטהאוס עם מבחר חדרים מנוהל ע"י אישה נחמדה ובנה 1500 לחדר ענקי ועם חלון ומרפסת. ממש מציאה. מבחינת האוכל יש הכל כי העיירה מאוד תיירותית אני מצאתי מקום שהגיש לי TANDORI CHIKEN כמעט אמיתי ואפילו סלט אבוקדו כמו בבית.
אבל יש שם הכל. אפילו אוכל תאילנדי למי שמכיר אפשר להשיג שם את פאפאיה סלט החריף מאוד שמכין בחור סרילנקי שיש לו אישה תאית ויש להם מסעדה ומלונית קטנה שהאוכל שם מוכן לבחירת האורחים ולא על פי תפרית נמצאים ממש במדרונות הכניסה לעיירה.
ביום ההגעה חברתי סבלה קצת ממחלת גבהים או סתם חולשה אז עשינו סיבוב קליל בעיירה עד לתחנת הרכבת החמודה צפינו במשחק רוגבי מקומי של ילדים יחד עם עוד תיירים אכלנו לא רע ובערב ישבנו על בירה במרפסת וסתם נחנו. למחרת הלכנו רגלית בבוקר סתם טיול לאורך הכביש לעיירה סמוכה כמה ק"מ משם פשוט להנות מהנוף של ההרים טרסות התה משם חזרנו באוטובוס והמשכנו למפלים שבאזור לא מרשים כי במקום מפלים זה כמו מקלחת אחת גדולה לאנשי סרילנקה, סבון שמפו אבקת כביסה והבנתם את האוירה אבל יש שם קופים מאוד חמודים .
למחרת ביקרנו ב MINI ADAMS PEAK זו היא פסגה של הר באזור שמגיעים אליו רגלי משהו כמו שעה וחצי הליכה מהעיירה בתוך שדות תה וטרסות מאוד יפה והנוף משם גם מאוד יפה רואים את כל האזור מסביב ההרים העמקים הכל .טיילנו עוד קצת באזור של היערות וחזרנו לקראת הערב למלון.
למחרת עלינו לרכבת ל BADULLA זו עיירה כ 25 ק"מ משם נדמה לי , סיבוב קצר בעיר חנויות אוכל יש פארק חמוד , מבצר נטוש הסיבה לשמה באנו אלו המפלים. די יפים הדרך לשם גם היא מעניינת הליכה לאורך צלע הר של כ שעה המוני סרילנקים גם מבקרים שם אז אתם לא לבד צריך לקחת למפלים טוקטוק הלוך ושוב. מהעיירה או לנסות את מזלכם באוטובוס.
בערב חזרנו באוטובוס ל ELLA ללילה אחרון שם.
בבוקר עלינו לרכבת בדרכנו לעיר NUVARELLYA המסלול הוא רכבת עד תחנה שנקראת NANOYA ומשם או אוטובוס או טוקטוק לעיירה עוד כ 20 דקות. אותנו צד נהג של מונית שהציע הסעה במחיר של כי הוא בדיוק הביא משיהו לרכבת 100 נראה לנו טוב ועל הדרך גם לקח אותנו לראות מלון מאוד יפה אבל יקר חדרים באזור ה 8000 פלוס המלון היה ממש מעל הפארק הגדול של העיר . ביקשנו לראות עוד אז נסענו למקום שנקרא KING FERN גסטהואס בעלות של 2000 ללילה כולל מים חמים שזה חשוב כי מאוד מאוד קר שם המקום נראה מושלם חדרים חמודים מסעדה עם אח ואש אמיתית בפנים יש צמחיה וגן ואף נחלון קטן של מים שמשרה אוירה מאוד נעימה צוות נעים. ובכל זאת אחרי שסיימנו את הביקור שלנו שם גם אני וגם חברתי יצאנו עם הרגשה מאוד מוזרה של משהו לא טוב משם (תחושת בטן או מרגש עצמי לא יודע אבל פשוט זה היה מושלם אבל לא מושלם) אבל נעזוב את זה .הסיבה שלשמה הגענו לשם זה HORTON PLAINS פארק לאומי גדול שבתוכו יש את WORLDS END וMINI WORLD END ומפלים יפים ובכלל שמורת הטבע נחשבת לאחת הטובות וכך היא היתה אבל עליה בהמשך. לאחר ההגעה ומקלחת מים חמים לא?? פנינו לעיירה כ 7 דקות הליכה לאורך מסלול גולף ענקי שיש שם . בעיירה יש הכל מסעדות סופר מסגד כנסיה מסלול מרוצי סוסים פארק מאוד יפה .באזור המסלול יש מלא גסטהאוסים במחירים של כ 1000-1500 וממש טובים . ביום הראשון הסתפקנו בסיבוב קצר לראות מה יש בעיר אוכל באחת המסעדות קניית מעילי פליז-רוח מאוד טובים בעלות של כ 15 דולר ונעליים לגברת כי באמת קר שם.
למחרת בבוקר לא קמנו מוקדם אז לנסוע לשמורה כבר היה מאוחר אז יצאנו לטיול מכיוון שהיה עוד יותר קר קנינו עוד פליזים למתחת למעיל מה שהסתבר כהחלטה מאוד טובה להמשך הטיול לשמורה. והלכנו לטיול צעידה. ביקרנו במסלול המירוצים כאשר זה לא העונה אין מירוצים אבל אפשר לעשות שיעורי רכיבה או סתם סיבוב על סוס . אחרי זה פנינו לאגם לאורך האגם שנראה כאילו ממש נלקח מסקוטלנד יש שדות מרעה ומלא פרות יש טיולי סירות טיילת בצד אחד שלו ואחוזות תה בצדו השני אז פשוט הלכנו כהרגלנו כאשר מגיעים לסוף האגם במקום לחזור לאורך הטייל המשכנו הלאה כדי להקיף ונתקלנו במקום-מסעדה קטנה שמוכרת תותים מקורם מגידולים של חוות אורגניות באזור והמוצר בהתאם :שייק תותים, פאנקייק עם תותים, קרם תותים ,גלידה תותים ריבת תותים פיצה תותים אלו היו בין התותים הכי טעימים שאכלתי בחיי ותשכחו מהזוועה שנקראת תות שדה שנמכרת בארץ זה משהו אחר לגמרי מאוד מאוד מומלץ למי שיבקר באזור אפילו החברה שלא אוהבת תותים אמרה שהיה ממש ממש טעים . לאחר מכן המשכנו מסביב לאגם תוך אזור של גידולי תה ואוחזות תה סתם טיול יום מקסים , חזרנו לעיירה בצהריים והמשכנו לפארק ויקטוריה אומנם זה לא גן בוטני אבל חביב ביותר להעביר בו את הצהריים.
בערב חזרנו ל"מלך" והזמנו נהג ורכב למחרת ל 4 בבוקר שיקח אותנו לשמורה. הכרטיס עולה כמעט 2000 לראש ועוד 1000 מס כללי לכולם ועוד נהג ועוד רכב בקיצור יקר.
בבוקר פשוט קפוא שם למזלנו היינו מצוידים . הסיבה להגיע מוקדם זה כדי לראות את הנופים מקצות העולם כי אחרי 11 בבוקר כבר יש עננים וערפל שיורד מההר.
השמורה באמת יפה נופים יפים יערות והרים נהר שזורם בדרך WORLDS END באמת שווה את ההגעה ואפשר לראות חצי סרילנקה משם רק לדמיין שאתם עומדים על צוק שממנו תהום של ק"מ מטה וכל סרי לנקה לעיניכם מחזה מרהיב ביותר גם הקטן מאוד יפה המפלים משלימים מעולה את יום הטיול ובכלל זה מסלול לא קשה במיוחד מאוד מאוד מומלץ וכבר בצהריים תהיו בעיירה בחזרה.את החצי יום שנותר שרפנו בעיירה אוכל קצת חנויות סיבוב קטן ולחדר למחרת נסענו לdalhoise
Dalhoise זו עיירת רפאים בעונה זו של השנה -; אוגוסט אבל אחד ממוקדי העליה לרגל החשובים והעמוסים ביותר בחודשי השיא שזה בפברואר. רוב הגסהאוסים לא עובדים , אין חנויות אין כלום בעצם . עצרנו בגסטהאוס הראשון שהיה שם ושם התרכזו כל התיירים . מהעיירה עולים למעלה לגובה של 1 ק"מ ו 3000 מדרגות חלקן מאוד תלולות . החדרים לא יקרים 1500-2000 האוכל כן כי זה מונופול אז שילמנו ב2 לילות שהיינו שם יותר על האוכל מאשר על החדר כי אין מה לאכול באזור .
כמו שאמרתי עיירת רפאים ואחוזות תה מסביב לה.ביום ההגעה רק עשינו סיבוב כדי להווכח שאין מה לעשות שם אבל מאוד פסטורלי הרים נופים נהר שזורם מטה אוירה מרגיעה של רוגע נפשי. למחרת אומנם לא מוקדם בבוקר אלה אחרי שינה טובה וארוחה התחלנו בטיפוס מה שהתחיל כטיול נעים של עליה מתונה במדרגות תוך כדי ליטוף השמש הסתיים במבטי ייאוש מעלה כאשר לא רואים סוף למאות המדרגות שנעלמו בתוך הערפל המקפיא של הפסגה וכך עלינו לנו עם הפסקות ארוכות למנוחה בדרך פגשנו גיבורים כמונו שעלו לשם בלילה חלקם עשו זאת עם כפכפים ודיממו חלק עם ציוד כבד מדי אבל זה סיפור אחר.
העליה ארכה כ 3 שעות כאשר רובה היתה בתוך ענן קר ורוח מקפיאה תוך כדי הצטרפו אלינו כלבים שגרים באזור ועולים ויורדים עם מטיילים (כנראה שמהטיילים מאכילים אותם)ולנו היה הרבה טונה ולחם , ומזל שהיה לנו מעילים עוד מהעיירה הקודמת .
אבל הנה תשושים וגמורים הגענו לפסגה רק מה לא רואים מטר מלפנים מרוב הערפל אז צילצלנו בפעמון שעל הפסגה עשינו תמונה אבל לא ראינו כלום והשומר שחי שם פינק אותנו בתה חם בעלות 100 רופי לספל וקצת חום מהתנור בחדר שלו(יש לו עסק מאוד רווחי שם)
לטומנו חשבנו שהנה עלינו ועכשיו יהיה קל כי זה מטה אך גם פה טעינו . אומנם הירידה זה ירידה אבל הרגליים התחילו לרעוד מהר מאוד כך שגם מטה הדרך לא קלה במיוחד וכל זה בערפל קצת גשם ומדרגות אבן רטובות ומוצפות. אבל אחת החוויות הטובות שהיו לי בצהריים עוד סחבתי את החברה המסקנה לטייל באזור עוד כמה ק"מ רגלי אבל ראינו אגמים ונופים די יפים יש באזור צמחיה עצים ופריחה די יפה .
מהעיירה למחרת תפסנו אוטובוס לעוד עיירה שאת שמה אני לא זוכר ומשם אוטובוס מאוד ארוך לנגמבו שזה העיר שנמצאת ליד שדה התעופה כי היתה לנו טיסה לתפוס בעוד יום. נגומבו היתה הפתעת הטיול עיירה חיה ותוססת עם כפר דייגם ענק שבמרכזו משטחי ענק של ייבוש דגים שווקים חוף ים ממש טוב מגורים בעלות סבירה של 2500 לממוזג ממש על החוף ומסעדות טובות את ה 24 שעות האחרונות העברנו ממש בכייף בנגמבו עד הצהריים טיילנו בשוק הדגים בכפר הדייגים ראינו את הכלא המקומי התפנקנו בקוקוס שהמקומיים פשוט נתנו לנו כך סתם טיול לכנסיה הענקית שיש שם ברחובות והשווקים ומהצהריים בילינו על חוף הים עם שאר אנשי סרי לנקה המקסימים שגם באו להנות מהחוף המים החמימות ומהשקיעה המדהימה שהמדינה הזאת מציאה בערב מעל האוקיאנוס ההודי , וסיימנו את הטיול באותו הלילה אם חיוך ענק על הפנים עצב בלב ורצון די חזק של לשוב לשם עוד פעם כי היה טיול מרתק מדהים מהנה המדינה הזאת נהדרת והאנשים שחיים בה נפלאים.
