בעולם מלא בכאוס, לפעמים צריך רק כמה ימים של שאיפת אוויר, ואז לחזור למדינה שלנו, למאבק היומיומי. הפעם- מונטנגרו. הטיסה- ישראייר לטיווט. יכולנו לבחור בפודגוריצה, אבל בדיעבד טיווט היתה בחירה ממש טובה. היינו רק 2 לילות, דהיינו קימת בוקר מוקדמת מאד לנתב"ג, המראה ב 5:50 ונחיתה 3 שעות לאחר מכן בסביבות שמונה (יש הפרש של שעה בינינו, לטובת ישראל). עלות הטיסה כ 400 דולר כולל מזוודה והושבה. ניתן לחסוך את זה ולשלם פחות, כמובן. הטיסה עצמה היתה בסדר גמור, הכל בתשלום למעוניינים. נחתנו בשדה התעופה הקטנטן להפליא של טיווט, שהזכיר לי מקומות כמו סיישל והגלפגוס. הזמנו הסעה למלון, אבל לא באמת חייבים, כי המוניות זולות מאד. אנחנו שילמנו 27 דולר, מונית תעלה 20 אירו, מחיר דומה למדיי.

יש כביש אחד ויחיד ונתיב אחד ויחיד הלוך ושוב, כך שהדרך פקוקה להפליא. ישנו במלון pine- שנהגה פינה- עם צירה ולא פיין כמו שאומרים באנגלית. המלון היה נחמד מאד עם נוף עוצר נשימה לים שהיה שטוח וכחול מאד. עלות כ 900 שח ל 2 לילות בלוקיישן הכי מרכזי שיש. עם היופי הזה מגיע גם מחיר שקשה לשלם עם ילדים קטנים- מסעדת המלון ממש מחוץ לחלון, והמון רעש שליווה אותנו עד מאוחר.

אנחנו היינו מותשים ונרדמנו יחסית בשלווה. כמו כן היתה הפסקת חשמל ארוכה מדיי, שהיתה מוזרה מאד. אפילו באפריקה לא חווינו כדבר הזה , אבל הבנתי שיש בעיות באספקת החשמל בעיר, וצריך לקחת זאת בחשבון.

אחרי שהגענו למלון, שנמצא על מדרחוב כך שמונית לא יכולה להגיע ישירות אליו, עשינו סיבוב בחנויות. כמו לחזור בזמן לשנות השבעים והשמונים, בוטיקים משונים למדיי עם בגדים ייחודיים, בישראל נקרא להם בגדי מעצבים, וגם קולקציות מאד מזרח אירופיות. אני מצאתי כמה מציאות לא רעות בכלל במחירים נאים. אבל צריך סבלנות וכוח לשוטט בין החנויות. שווה להכנס גם לרשתות פארם, יש גם שם מציאות, אבל חלק מהמחירים דומים מאד לישראל. סופרמרקט תמצאו במחירים נחמדים מאד. הרשתות מקומיות, ולא תמצאו מותגים מערב אירופיים כדוגמת לידל ואלדי. הלכנו בטיילת בסמוך למלון, ומצאנו ספא נחמד בו עשינו פדיקור במחירים זולים מעט מישראל, אבל לצערי לטיפולים אחרים לא היה מקום. אחרי הפדיקור המשכנו לקניון בוטיקו, מונית הזמנו מהמלון. כמו כל המקומות המזרח אירופיים שהייתי בהם בשנים האחרונות, חייבים לקחת מונית מוכרת ודרך אפליקציה כדי שלא תהיה עקיצה. לצערנו, יש מוניות לא תקינות שיכולות לרמות תיירים. נאמר לי זאת שוב ושוב הן בסרביה והן בסלובקיה. ובכן, גם מונטנגרו מהזן הזה, והיו זהירים.

בקניון אין המון חנויות, אבל בניו יורקר, שזו חנות נחמדה מאד, קניתי קולקציה שלמה לבני המשפחה בעלות ממוצעת של כ 15 אירו לפריט באיכות נאה.

בערב הזמנתי מעסה למלון (כי הספא כאמור היה תפוס), בעלות של 60 אירו ל 90 דקות קיבלתי מסאג' מפנק ביותר בחדר ה wellness של המלון. שווה ביותר ומרגיע מאד.

למחרת הגיע אלכס לאסוף אותנו. את אלכס מצאתי ב viator, הוא קיבל חוות דעת טובות מאד, ולקח אותנו בשבע וחצי, אחרי ארוחת הבוקר המפנקת והטעימה מאד, המתין לנו אלכס בחניון ממש מאחורי המלון, ויצאנו לדרך. הכבישים המתפתלים מטיווט לבודווה יפים להפליא, החופים, המפרצונים, האיים הטבעיים והלא טבעיים יצרו מחזות עוצרי נשימה, ובכלל, כל היום היה מאד מאד יפה. לצערי הרב, אין הרבה בעלי חיים, שאז הכייף היה מושלם, אבל גם זה היה נחמד מאד. עצרנו לכמה צילומים, והתעלפנו מהיופי. המשכנו לכיוון ההרים, לפארק הלאומי דורמיטור, שעבר דרך אגמים (נהר הטארה), הרים נישאים, גשרים, המון ירוק וכחול טורקיז, על רקע של שמים כחולים. יש מסילת רכבת שעוברת ביופי הזה, והוזהרנו מנסיעה ברכבת הזו שנוטה להתקע בין שמיים לארץ. עצרנו לצילומים, והמשכנו בנסיעה.

הפארק הלאומי דורמיטור הוא שיא הטיול, והנסיעה אליו הינה כמה שעות. יכולנו לבחור בין 2 מסלולים, אבל הלכנו על המסלול השכיח יותר (לדעתי החלטה טובה) לכיוון הגשר, שם גם ישבנו לאכול צהריים, כשמסביבנו לוקיישן לזיפ ליין. פעם אחרונה שעשינו זיפ ליין היתה בתאילנד, ואני חושבת ששם עצרנו את החוויה מבחינתנו, אבל זה נראה נחמד מאד ומעולה לילדים בגיל ביניים (שבע-שמונה ומעלה).

במסעדה אכלנו ארוחת דגים טריים (קיבלנו 2 דגים בינוניים עם צ'יפס שהיו מעולים, וקטשופ איום ונורא). שילמנו 13 אירו וזה זול מאד. החלק האחרון של הפארק שעבר בכביש מתפתל (מחוץ למסלול השכיח, אבל מאד שווה), היה מרהיב ומנוקד בכמה עיזים אגרסיביות משהו.

צילמתי את פסגות ההרים שנקראים ה "אוכף" the saddle, שמשום מה הזכירו לי את mt doom משר הטבעות.

הם שמו בלוקיישנים שונים מסגרת כדי שניתן יהיה לצלם את המקום עם הכותרת. צילמתי את הנוף עם לאדה, שהפכה להיות מכונית "סלב".

האנשים שפגשנו במקומות השונים דיברו אנגלית סבירה לרוב, אבל במקומות מחוץ לעיר האנגלית היתה כבר פחות טובה. אלכס הוא מהגר רוסי שמתגורר במונטנגרו כמה שנים טובות, כך שהוא יכול להתאים גם לתייר דובר הרוסית ולא רק לדוברי האנגלית. הוא היה מאד קשוב ומאד אינפורמטיבי. אחרי שסיימנו את הסיבוב, התחלנו לחזור לאיזור טיווט, משם זה כשעתיים וחצי. עברנו דרך קוטור, כך שזכינו לראות את כל המפרצים מכל כיוון. העיר העתיקה של קוטור התחרתה בדוברובניק על היותה לוקיישן לסדרה משחקי הכס. לפי השמועות קוטור ביקשה יותר מדיי כסף, כך שדוברובניק זכתה, ולדעתי במידה וזה נכון, קוטור עשתה טעות, כי דוברובניק גורפת כספי תיירים רבים שמתארחים ומטיילים בה.

אלכס עצר לנו ל 40 דקות של שופינג סוף היום ממש ליד בוטיקו- l.c. waikiki וסופרמרקט עצום. חזרנו גמורים לקראת תשע בערב- יום ארוך, אבל הרגשנו שמיצינו אותו עד תום.

למחרת הגענו לשדה התעופה שעתיים לפני, כמומלץ. ובכן, כדאי להגיע לשדה הזה רק אם אין הצטלבות של כמה טיסות. מימיי לא הייתי בתור נוראי כל כך לרוחב. עמדנו בו כשעתיים, עד שהכניסו אותנו אחד אחד לעמדות הבידוק. למטוס עלינו מזיעים ועצבניים, נחתנו חזרה בישראל בשלוש (איחור של כחצי שעה בשל העיכובים בשדה), ורק אז הבנו שאיזור המרכז טורגט באותו היום. אסקפיזם.

ס"ה מדובר במדינה יפהפיה, אנשים נחמדים, שנדמה שרק עכשיו יוצאת משנת היופי של שנות השבעים. עוד כמה שנים, היא תדמה עוד יותר לשכנותיה המתקדמות יותר.

טל' אלכס (ניתן לתקשר בווטסאפ) -38269242211+