החלטתי לכתוב כאן כדי לעזור לכם לתכנן טיול כייפי, באחת המדינות האהובות עלי- איטליה. :)
כדי לרכז טיפים בסיסיים ולהקל עליכם בתכנון הטיול, מגיע אליכם- **פוסט טיפים כלליים לאיטליה**.
הפוסט יכיל טיפים רלוונטיים למכלול אזורים / אזורים ראשיים, כאלו שיעזרו לכם בתכנון גם כשאתם שוקדים עליו בארץ וגם כשאתם מאלתרים באיטליה, ויתעדכן מדי פעם בטיפים טריים חדשים דנדשים.
את הטיפים אני אוספת לכם לאורך זמן בעמל רב ועבודה קשה (ממש) מניסיוני האישי, מהמלצות של ידידים יקרים, משיטוטים באינטרנט ומעברים על ספרים רלוונטים.
בינתיים ביקרתי באיטליה 6 פעמים, 5 מהן ב-6 השנים האחרונות, ועוד אשוב. בהתאם לכך, 99% מהתמונות שיופיעו בפוסטים שלי באופן כללי יהיו תמונות שצילמתי בטיולים אלו.
יכול להיות שחלק מהדברים או את מרביתם אתם מכירים, אבל אני חושבת ומקווה שאחדש לכם לפחות מעט. ;)
אז קדימה לעבודה!
כמו כן- אעדכן גם את תאריך הכתיבה בכדי להקל עליכם לדעת אם יש חדש תחת הפוסט. להלן-
תאריך כתיבה אחרון: 27.11.2016
לשהייה של 7 ימים ומעלה, כדאי לשקול לקנות סים דאטא מקומי לשימוש באינטרנט בתשלום מראש. לרוב המחיר זול יותר וגם הקליטה יותר טובה. במרבית המקרים הסים כולל גם סכום מסוים של דקות לחיוג מקומי שיכול להועיל לפעמים.
ישנן מספר רשתות המספקות סים לתיירים -
3, Vodafone, TIM
(את אלו מצאתי בורונה נכון לאפריל 2015, יכול להיות שיש עוד)
רוב הטיפים שקראתי בלמטייל המליצו על TIM, אז אולי זה צריך להיות הכיוון שלכם.
כדאי לוודא מראש עם המוכרים אם יהיה זמן איקטוב עד לזמן פעולת הSIM, ומה יש לעשות במידה וישנן בעיות.
שימו לב, בחברה 3 נניח מכרו רק nano SIM בשנה הקודמת (אז לבעלי המכשירים העתיקים יותר, חבל לבנות על זה).
בטיולי האחרון לאיטליה יצאתי עם חבילה מהארץ, דבר שהציל אותי מעט, מכיוון שבמקום בו תכננתי לרכוש SIM לא היה אחד לאינטרנט מקומי אלא רק לשיחות בין-לאומיות, ולא תוכנן מראש זמן אחר לרכישת הSIM (כי גם נחתנו מאוחר מדי בונציה, הדוכן היה סגור). כדאי לנצל את הזמן לאחר הנחיתה במידת האפשר או בעת שהייתכם בעיר מתויירת על מנת לרכוש אותו, ולא לחכות להמשך (עדיף ביום הראשון).
לרוב אם המלונות קבועים מראש ויש בהם WIFI חינמי (יש לברר בעת הזמנת החדרים), אין יותר מדי צורך באינטרנט במכשיר הסלולרי, ואפשר אולי אפילו להמנע מרכישת הSIM. שיחות לארץ ניתן לבצע בוואטסאפ/סקייפ דרך האינטרנט במלון ובכך לחסוך שיחות בינלאומיות.
משהו שידוע לכולם אך אציין בכל מקרה- אירו.
כדאי להביא מהארץ למקרה הצורך. ניתן בהחלט למשוך כסף בכספומטים של בנקים המקומיים באמצעות כרטיס אשראי מהארץ (לדעתי עדיף בעיקר בטיולים ארוכים יותר), וניתן להשתמש באשראי בחנויות ומסעדות (לא בכל מסעדה ולא בכל חנות!).
אמריקן אקספרס בחלק מהמקרים לא יתקבל בברכה, ולרוב כן ניתן לשימוש בכספומטים.
יש העדפה לכרטיסי אשראי עם כרטיס חכם וזהוב. התשלום בחנויות יהיה ע"י הכנסה של הכרטיס למכשיר מתאים והקשת הקוד הסודי. אז אנא אם אתם לא משלמים הכל במזומן, שננו את הקוד הסודי. חבל על המבוכה המיותרת.
כמו בכמה מקומות בארץ- כניסה לשירותים ציבוריים היא לפעמים בתשלום של מטבעות (לרוב יעלה 0.5 – 2 יורו), התשלום באוטוסטרדות הוא במזומן למכונות (למרות שאפשרי במקרה זה גם באשראי), כך שגם במקרים אלו וגם באופן כללי מעט כסף קטן בכיס לא מזיק. עדיף אפילו בארנק נפרד.
הנסיעה באוטובוסים לרוב מתבצעת ע"י רכישת כרטיס בטובאקוניסט (פיצוציות עם עיתונים, גלויות, מזכרות, חטיפים, סיגריות ו.. כרטיסי אוטובוס) או במכונות אוטומטיות בתחנה אם יש.
אני אולי לא אחדש לכם הרבה, אבל השימוש הוא כזה
יש להחתים את הכרטיס בעת העליה לאוטובוס ע"י מכשיר הממוקם בקרבת דלתות האוטובוס. (על הכרטיס מופיע משולש קטן כדי לציין באיזה כיוון להכניס אותו למכונה)
לא תוכלו לרכוש כרטיס מהנהג (למעט לפעמים בשאטלים משדה התעופה), כרטיס לא חתום עדין יחוייב בקנס. (כדאי לוודא זאת למקרה שהנהלים השתנו)
בדומה לימי שישי ושבת בארץ, יש לשים לב שתדירויות וזמני האוטובוסים לעיתים משתנים בימי שבת וראשון, ולרוב הדבר מצוין בלוחות הזמנים. זמינות האוטובוסים עדין גבוהה יותר משתמצאו בסופ"שים בארץ.
חנויות טובאקוניסט לרוב סגורות בימי ראשון, אז אם ידוע לכם על נסיעה לאותו יום ובכלל- כדאי לקנות את הכרטיסים הודאיים מראש.
הפקידים שם לא בהכרח דוברי אנגלית, אך הם משתדלים מאוד לעזור. עזר להדפיס מראש את דף האוטובוס באיטלקית ולהציג להם את שם האוטובוס והיעד.
לעיתים, בגירסה האנגלית של אתר חברת התחב"צ, קבצי ה-PDF ותכנון הזמנים לא עובדים כל כך. אבל אפשר להסתדר עם האיטלקית וגוגל טרנסלייט.
בתחנה המרכזית בורונה למשל מחלקים חוברת של האוטובוסים בורונה עם מפות מסלולים ותחנות, וטבלאות זמני יציאה (מאוד יעילה להתמצאות באופן כללי. שווה לשמור בתיק למקרה שאובדת מפה). האוטובוסים מדייקים ומתוקתקים למדי, ושיטת ההחתמה קלה ודי יעילה.
חברת האוטובוסים באזור ורונה והדולומיטיים המערביים – atv.
יש לבחור רכב בהתאם לטיול וכמות האנשים-
רכבים מקבוצה A ו-B יתאימו ל-2 אנשים ומעט מזוודות, ולחלק מהנתיבים בהרים.
מעבר לכך הרכבים עלולים שלא לסחוב בעליות תלולות או יאלצו שימוש בבלם יד בעצירה ברמזור בעליה. (תאמינו לי, עברתי גם את זה- רכב A לזוג בדולומיטים, ורכב B בטיול משפחתי של 4 נפשות יקרות עם 4 מזוודות. אפשרי, סוחב, עדיף לא בהרים).
לטיולים בהרים מומלצים רכבים מקבוצה D ומעלה. שיסחוב. עדיף הוא מאשר אתם.
אם ברצונכם לחסוך בדאטא בנייד- ממליצה לקחת GPS מחברת ההשכרה. לרוב הוא מעודכן גם בכתובות של מסעדות, מלונות ותחנות דלק, ומראה צג יחסית ברור של הנתיבים באוטוסטראדה (כמו כן הוא גם חוסך התעסקות עם האינטרנט מהארץ והפלאפון שלפעמים שובק חיים באמצע הדרך, או מפות לא מעודכנות של GPS מהארץ). אתם גם יכולים להתפלל שהוא מובנה ברכב ולא תצטרכו לשלם עליו תשלום נוסף.
מומלץ להביא גם מפות אזוריות ולסמן עליהן את היעדים.
באוטוסטראדות יש לשים לב שלא נכנסים לנתיב שמעליו שלט בגדול של TELEPASS. יש לבחור בנתיב שמעליו שלט של שטרות ומטבעות או פקיד. יש נתיבים בהם יופיע גם טלפאס וגם שטרות, אתם מוזמנים לנסוע גם בהם.
נתיבי הTELEPASS מיועדים לאנשים עם מנוי אוטוסטראדות מקומי, ומאחר ונוצר תור, ברגע שנכנסתם לנתיב יהיה לכם קשה מאוד לחזור אחורה כדי להכנס לנתיב אחר, וגם לא בהכרח יהיה נציג שיאפשר לכם מעבר הלאה ובירורים.
בכניסה לאוטוסטראדה מכונה/פקיד מספקים לכם כרטיס (biglietto), אותו יש להעביר במכונה / לתת לפקיד ביציאה מהאוטוסטראדה. התשלום הוא כנראה לפי המרחק שנסעתם. כדאי להכין/להשאיר כסף קטן לתשלום ביציאה, או להכין אשראי.
גם נסיעות של 2-3 שעות הגיעו למחיר בסביבות ה-10 אירו. זה באמת לא נורא.
אחת לכמה ק"מ ובתדירות יחסית גבוהה ישנן עצירות של תחנות דלק ו-autogrill (אחת מבין החברות המרכזיות).
מקומות עצירה אלו לרוב מכילים גם סופר, קפיטריה, ומספקים WIFI חינמי. ואגב - גם במחירים לא נוראיים. אם מצאתם שוקולד מגניב יש לכם אישור לקנות.
אם רעבתם בדרך, אתם צריכים סנדביץ' ופוחדים להתעסק עם הבשר מענייני כשרות- אני מקווה שאתם אוהבים מיונז! לרוב יש בתחנות האלה את הסנדביץ' המשולש באריזה משולשת שיהיה כתוב עליו Pomodoro, ויש בו גבינה צהובה, עגבניה, ומיונז. נראה לי הוא אחד מקדושי הטיול המעונים שעוזר לחלשים בעת צרה. so far הוא מבין הסנדביצ'ים הבודדים שמצאתי בעקביות בטיולים שלא הכיל צהובה עם נקניק כלשהו. (אבל אל תבנו על כך שתמצאו)
בימי ראשון חלק מתחנות הדלק (במיוחד הקטנות יותר) לא מפעילות מתדלקים – ויש לעשות תדלוק בשירות עצמי, או לחלופין לא ניתן לתדלק מאחר והתשלום מתבצע רק בעמדה של המתדלק (שסגורה). צורת התדלוק משתנה בין חלק מהתחנות ועלולה להיות מסובכת, אז אם ראיתם בדיוק מישהו עושה זאת תוכלו לנסות להתייעץ איתו, או אם אתם מעדיפים שלא להסתבך – ללכת לתחנות הגדולות באוטוסטראדה. אם אתם בכלל לא רוצים להגיע למצב הזה אפשר למלא מיכל דלק ביום שלפני ולשכוח מכל הסיפור.
תחנות הדלק התוך עירוניות לעיתים זולות יותר מאלו שבאוטוסטרדה. תלוי במיקום.
באופן כללי איטליה מרוצפת בדי הרבה תחנות דלק, כך שלא באמת יחסר לכם. אל תשארו עם פחות מרבע מיכל, אבל סביר להניח שגג תוך 30KM תמצאו את התחנה הבאה.
בתוך ערים- ישנם כבישים המותרים לנסיעה רק לתושבי המקום (במיוחד ברחובות קטנים או בערים העתיקות). יופיע שלט עגול לבן מוקף בעיגול אדום, ולרוב יצויין מעליו zona traffico limitato, ולפעמים בקיצור - ZTL. אז כן, זה מדבר אליכם גם אם אתם לא יודעים איטלקית. אתם יכולים להגיד בן ז*** טראפיקו ולנסוע בכל זאת, אבל לפעמים יש שם מצלמות ואתם כבר יודעים (או אולי לא) איך זה עם קנסות שעוברים לחברות השכרה ועד שזה מגיע אליכם ומשולם זה יגיע לסכום כספי של טיול נוסף. חבל, תטוסו שוב במקום.
חניה- אפשר למצוא חניונים, גם לרוב המחירים סבירים (תלוי איפה. אני לא לוקחת עליהם אחריות). יש כאלו שהם עם הסדר עם הסופרים ואז יוצא ממש זול להחנות את הרכב ולעשות איזו קניה קטנה בסופר והופה, עלה יורו וחצי לחניה של שעתיים שלוש והספקתם גם לטייל וגם לרענן מלאי מזון. כיף.
חניות על הרחוב- באזורים מסויימים, בעיקר עירוניים גדולים, כאשר החניות מסומנות בלבן הן מיודעות לתושבי המקום, והחניות המסומנות בכחול צמודות למד-חן, and you know the drill. בפעמים שיצא לי להשתמש בזה הוא לא היה יקר בכלל. אז אולי שווה.
בונציה מומלץ לחנות מחוץ לעיר (מחשש לפריצות לרכבים בחניוני ונציה), למשל ב-Mestre, ומשם לקחת רכבת לתחנה המרכזית.
שמעתי המלצות שלא להכנס לתוך רומא עם רכב, וגם איטלקים מקומיים מלינים על פקקי רומא האדירים. אני ממליצה לבדוק את החניונים מחוץ לרומא ולתכנן בהתאם.
לרוב אני מצטיידת בקצת אוכל מהבית – טונה, שוקולית, תיונים, סכום וצלחת חד"פ, ואת שאר המצרכים קונה במקום –
בשביל ארוחות בחדר במידת הצורך במקום לאכול כל ארוחה במסעדה – חיסכון בהוצאות הכלליות בטיול,
וגם כדי לקחת איתי אוכל בתיק כל יום למקרה שאני רעבה/צמאה ואין אוכל נגיש.
אני ממליצה תמיד על לחמניות, גבינות הצהובה העטופות בשעווה (סגנון babybell, שם יותר זול), ולהביא שקיות סנדביץ' מהבית. ככה קל לאכול את זה בכל מקום בלי ללכלך את האוכל/ידיים, והם לא מתקלקלים מהר. כדאי גם להוסיף חבילת חטיפי מיני מאיזה סוג שתרצו ולקחת 2~ מיניז לטיול (אני מחבבת את twix) - מספק סוכר וריענון כשצריך, מעלה אנרגיות, וקצת משביע.
אתם בטח חושבים- רגע רגע, מדוע שלא יהיה אוכל נגיש? או. זו אחת הסיבות שאני אוהבת ומשועשעת מאיטליה, ומצד שני דואגת לגיבוי. האמת שלא רק באיטליה.
יש כמה אופציות אפשריות:
1. טיול באמצע הטבע. אין מסעדות מסביב. לא נלך full Bear Grylls.
2. כשממהרים למקום כלשהו בשביל להספיק לפני זמן הסגירה, ואין זמן לקנות אוכל.
3. יש שעות וימים בהם המסעדות לא עובדות. באיטליה לרוב בשעות 13-15, מרבית החנויות והמסעדות עושות הפסקה. כן, גם להם מגיעה מנוחה וזמן לאכול. לעיתים זה יכול לזלוג להפסקות של 12-15, או 12-16. יש מסעדות שהגדילו לעשות והחליטו שהן לא עובדות בצהריים כלל וחוזרות לעבוד בסביבות 18 בערב. ואפילו יש קצת מסעדות להן 3 ימים בשבוע שהן פשוט לא עובדות, ואתה תוהה בשעשוע מתי הם כן עובדים. (ואז מייחל לעצמך חיים כאלה גם כן)
בערים גדולות ומתויירות יותר גדל הסיכוי שגם בשעות הצהריים תמצאו הרבה מסעדות לשבת בהן. בעיירות קטנות יותר חיפוש אחר מסעדות פתוחות בצהריים עלול להתיש מעט. אמנם יש סיכוי טוב שתמצאו, במיוחד אם אתם לא בררניים, אך עדיף שלא לתלות בכך את הנאתכם מהטיול.
בעיירות ובערים באיטליה ישנם לרוב בתי קפה וקונדיטוריות בהם תוכלו לרכוש פיצות/מאפים וגם גלידות לדרך במחירים סבירים (תלוי במיקום), במידה ואין לכם זמן לשבת.
בכלל איטליה מוכרת כמקום לאכול בו גלידות מתי שרק אפשר, כי במרבית המקרים, זה כל כך טעים! זו ה-ארץ לתרץ אכילת גלידה תמיד. או לפחות פעם ביום :> (או פעם בעיירה.)
למעשה, יש לכם מרשם מהרופא לכמה גלידה שתחפצו.
(לפעמים דווקא הגלידריות שפחות מיופייפות, משקיעות יותר בגלידה עצמה. אל תסתכל בגביע אלא במה שיש בתוכו. כמובן שאפשר גם וגם)
כמו במקומות אחרים, גם בשווקי איטליה ניתן לרכוש פירות חתוכים ומרעננים בדוכנים. תמיד רעיון נחמד ליום חם או לנשנוש מתוק לדרך, ולא יקר מדי. וכמובן- טעיייםם. (ועושה פחות רגשות אשם מגלידה. תתפרעו לכם. )
בקבוקי מים קטנים קרים בדרך – יכולים גם להגיע למחיר המפתיע של 2.5 אירו לבקבוק. בעוד ולקנות בקבוק מים גדול בסופר יכול להגיע למחיר המפתיע של - *תופים* 0.3-0.5 אירו. לעיתים אין ברירה (ברומא בחודש יולי למשל), אתם צריכים בקבוק מים קרים והמזרקות נראות לא משהו. בעיירות בצפון איטליה ובמיוחד בדולומיטים יש מדי פעם מזרקות המתאימות למילוי בקבוקים, חינם, והמים שם קרירים וטעימים יותר מכל מים מינרלים שתקנו בארץ. נשבעת.
מומלץ לשמור בקבוק ריק בשביל למלא במזרקה במקומות המתאימים, ואם לא – לקנות בקבוק ליטר וחצי בסופר. ואם אתם בכלל חושבים לטווח הרחוק – לקנות שישיה ולהשאיר במלון/ברכב, כל יום להצטייד בבקבוק אחד (תלוי כמה אתם).
סופר מרקטים
לקניית מצרכים באופן כללי ובתכנון אוכל מראש במטרה להוזיל עלויות, מומלץ למצוא סופרים גדולים.
רשתות שלפעמים מוצאים באיטליה למשל –
Lidl, Famila, SPAR, Penny Market
ניתן לבדוק מראש את שעות הפתיחה בסניפים שלהם באינטרנט, אך גם כדאי לזכור שהזמנים לפעמים משתנים- תמיד תגיעו לכל הפחות שעה לפני שעת הסגירה. (אני כבר פספסתי בעבר, שלא תחזרו על טעותי ;) )
בסופרים יש אפשרות לקחת מוצרים במשקל (לחמניות, פירות וכו'), ולעיתים השקילה מתבצעת ע"י הלקוח. התהליך די פשוט והגיוני: במקרים אלו יש לקחת כפפות ניילון אם ישנן, או להשתמש בכלים המתאימים, ושקית נייר/ניילון. מכניסים את מה שצריך לשקיות נפרדות לפי מוצר, ובקרבת מקום יש משקל- מזינים את קוד המוצר כפי שמפורט במדף או במכשיר ושוקלים. המכשיר ידפיס מדבקה עם ברקוד ומחיר, איתה יש לסגור את השקית.
בהרבה מהמקומות שקיות הניילון שלוקחים בקופה הן בתשלום- כדאי להביא שקיות גדולות מראש מהארץ או לקנות שם ולשמור אותן לשימוש חוזר.
אם בחרתם לשבת במסעדה (איזה כיף זה אה? זמן לתת לרגליים לנוח מעט מההליכות, לשבת ולהרגע), יש כמה דברים שכדאי לדעת-
- אף פעם, אבל ממש NEVER EVER, תשבו במסעדות מפוארות בכיכר הראשית איפה שמליון ואחת האטרקציות מסביב. אני מתכוונת.. לא באמת אף פעם. כלומר, אתם יכולים, אם אתם רוצים חוויה קולינרית, ומסעדות יוקרה זה מה שתכננתם לטיול, אבל זה לרוב יהיה יקר. מומלץ לבדוק את התפריט לפני, יש יוצאים מן הכלל. בכל מקרה יש עוד מסעדות באזור, שיהיו עם אוכל טוב ויותר זולות. בטוח.
- אני זוכרת שני "סוגי מסעדות" עיקריים באיטליה (אם אפשר לקרוא לזה כך) שכדאי לשבת בהן-
Ristorante – מסעדה +, מחיר יהיה לכיוון היקר יותר אבל סביר, מסודרת וכו'.
Trattoria – גם כן מסעדה, לפעמים משהו משפחתי שכזה, המחירים ממוצעים עד נמוכים, אוכל טוב. אם בא לכם יותר לחסוך בכסף ועדין להנות מהאוכל, תחפשו מסעדות שמתחילות/מכילות מילה זו.
-בתפריט או בחשבון שתקבלו, עלולים להיות מצוינים כמה יצורים מוזרים שאנחנו לא רגילים לראות.
אעשה לכם מעט סדר.
Coperto – או "תשלום כיסוי", או כפי שאני הבנתי אותו, סוג של תשלום על סידור שולחן. במקום להגדיל את מחירי המזון בתמורה לשירות והמקום וכו', מוסיפים קופרטו, פר אדם. לרוב יהיה מצוין בתפריט אם כלול (incluso) או לא, והסכום לרוב נקבע ע"י המסעדה.
שני המושגים הבאים קצת חדשים לי, לא כי לא שילמתי אותם, אלא כי אני לא בטוחה בהגדרתם הנכונה-
Servizo – תשלום על השירות. יופיע בעיקר במקומות תיירותיים יותר. באמת שטרם ירדתי לשורש המשמעות שלו מעבר, כי הוא גם לא תמיד נחשב כטיפ למלצרים. לפעמים מגיע במקום קופרטו.
Mancia – הטיפ. שלפי כתבה שקראתי לאחרונה, וביררתי עם מעט יודעי דבר, לא נהוג לשלם כמו שאנחנו רגילים בארץ במיוחד, אלא לעגל למעלה אם אתם ממש רוצים. המלצרים במקומות אלו לרוב מתוגמלים נאה ולא חיים מהטיפים, וזה עלול ליצור יותר בלבול משמחה. אני למען האמת לרוב השארתי טיפ נדיב, אבל אני אשאיר את הנושא הזה פתוח.
בכדי להתאים את עצמם למטיילים מקומיים, בערים תיירותיות לפעמים האטרקציות יהיו פתוחות בימי ראשון (יום שבת שלהם), וסגורות בימי שני. לעיתים גם חנויות המזכרות עובדות באותה צורה. (גאונים האיטלקים האלה!)
מרבית החנויות האחרות יהיו סגורות בימי ראשון ופתוחות בשבת ובשני.
אם אין לכם מסלול ידוע מראש באזור בו אתם נמצאים- מומלץ לפנות למרכז האינפורמציה המקומי (לרוב סגור בימי ראשון אך לא תמיד). במרכז האינפורמציה ניתן להשיג מפה מפורטת של העיר/אזור בתשלום סימלי או בחינם, לקנות כרטיסים שכוללים מספר אטרקציות במחיר מוזל, יוכלו להמליץ לכם על מסלולי טיולים רגליים ואטרקציות שפתוחות ולפרט את הציוד הנדרש, ולעיתים אפילו להציע להצטרף לסיורים מודרכים שהמרכז מוציא.
למען האמת- גם אם יש לכם מסלול ידוע מראש לפעמים כדאי להתייעץ איתם! הם מעודכנים בדברים חשובים כמו מה עובד, אילו שבילים פתוחים, אילו רכבלים עובדים, מזג אוויר.. תנו להם לעשות את תפקידם.
מצטערת על החלק הבא, אבל כדאי שתהיו מוכנים לזה:
אנא שימו לב, אם ברצונכם להתפנות במהלך הטיול, לא מצאתם שירותים ציבוריים (או שהם היו במצב זוועה, קורה), וממש לידכם מסעדה המצוידת בכאלו – נהוג להזמין משהו קטן במסעדה (אפילו שתיה / מאפה לדרך), ואז להשתמש בשירותים. (במיוחד במקומות מתויירים - תחשבו אם אתם הייתם בעלי מסעדה באמצע מרכז מתוייר ומלא אנשים, אלפי אנשים, ונוצר לכם תור ענק לשירותים של תיירים שאפילו לא מזמינים.. כמה כאוס ולכלוך זה עושה.)
ישנם מקומות שזה מוסדר – למשל סניף מקדונלדס בורונה, בו ניתן להכנס לשירותים רק עם קבלה של הארוחה שרכשתם. (נכון לאוגוסט 2012)
אל תתפלאו אם אפילו בפארקי שעשועים וכמה מסעדות, השירותים הם בסגנון קצת ישן- החרסינה המוכרת פתאום עוברת לשני צידיו של חור ברצפה, ובצורה מפוספסת שגורמת לכם להבין שלשם מיועדות הרגליים שלכם. כן כן, חשבתם שלא תראו כאלו במקום מסודר באמצע אירופה? אז חשבתם.
החדשות הטובות הן שזה לא כל כך נורא. הדבר המוזר הזה כן מאפשר להוריד מים, ורוב האנשים (או כך אני מקווה) דווקא מכוונים בסדר. מקווה שגם אתם. ומקווה שלא בניתם על ישיבה רצינית.
ולא לדאוג! ברוב המקרים לא זה המצב. רק שלא יפתיע אתכם במקרים שכן.
באופן כללי, בטיולים בכלל, אני ממליצה שיהיה איתכם נייר טואלט, ליתר ביטחון. הוא חבר יקר.
כייסים.
יש. במקומות מתויירים יותר והומי אדם. האם עברתי גניבה כלשהי באיטליה? לא. בכל ששת הפעמים. האם זה מבטיח שהמזל הזה רלוונטי לכולם וזה אף פעם לא יקרה גם לכם? גם לא. hell, זה אפילו עלול לקרות גם לי מתישהו.
כשאתם נמצאים במקומות שיש בהם הרבה אנשים, החזיקו את התיק שלכם קרוב עם הפתח צמוד לגופכם. כסף כדאי לשמור במספר מקומות, או לשים בתיק הצמוד לגוף מתחת לחולצה את השטרות הגדולים והפספורטים (זה קצת מאבד מערכו אם כל פעם שתשלמו בדוכן תחשפו את התיק הזה, כן? קחו עוד ארנק קטן עם מטבעות ושטרות קטנים שפחות אכפת לכם אם יגנב).
אל תתפתו לתת כסף לעניים או לקנות עיתון מילד מסכן ועני. לפעמים זה רק טריק כדי לשלוף לכם את הארנק או משהו יקר אחר. זו החופשה שלכם, שימו את עצמכם קודם, תהנו ממנה.
זה הכל להפעם! מקווה שעזרתי ושיהיה לכם בהצלחה.
אשמח לעזור לכל המעוניין גם באופן פרטני. :)
ובבשורות משמחות יותר-בקרוב אעדכן לגבי הטיול האחרון שעשיתי באיטליה, כמעט שבועיים! בו אחקור מעט אזור פחות מתוייר של איטליה הגרנדיוזית- אברוצו. so stay tuned.
Arrivederci!
