12 מייל בשבועיים -מכתבים מרוד טריפ בצפון איטליה |יום #1|

הקדמת ההקדמות

בבלוג הזה אספר על הטיול שאני (רפאל) ועוד 2 חברים (יצחק ויואל - שמות בדויים) עשינו בצפון איטליה בדצמבר 2022. כיוון שעברו שנתיים וחצי מאז, בחלק מהטקסט התיאור יהיה פשוט ציטוט של מיילים ששלחתי למשפחה שלי לאורך הטיול כך שהזכרונות הכתובים יהיו טריים ברובם.

תוכן עניינים:

1. הקדמה

2. תכנון ומנהלות

3. יום חמישי 01/12: נתב״ג - מילאנו

הקדמה

מאז שאני זוכר את עצמי פינטזתי על טיול רציני בחו״ל. רציתי לחוות טיסה של ממש, לחוות את השדה תעופה, לעלות למטוס ולהמריא, להגיע לעיר אחרת במדינה אחרת ולהרגיש את הכל שונה. עשיתי לעצמי בילד-אפ כל כך רציני ברמה ממש מוגזמת, כך שכשהיתה לי אופציה לטוס פעם ראשונה לקפריסין סירבתי: ״זה לא חו״ל אמיתי, זה חצי שעה מישראל. אני לא רוצה להמריא וכשהמטוס בקושי ממריא כבר מתחילים בנחיתה״.

אז למה לכל הרוחות לא עשיתי את זה? שאלה טובה. אם אני זוכר נכון זה היה שילוב של מגבלות כספיות, צבא, משפחה שפחות נוסעת לחו״ל ובעיקר פחד מוות לעשות את זה פעם ראשונה לבד.

עד שסוף סוף הגיע הזמן. השתחררתי והתחלתי לעבוד, ותודה לאל היה מספיק ממון כדי לא להתכלב. החלטתי לרתום לרעיון את חבריי יצחק ויואל (שמות בדויים). כבר כמה זמן שאנחנו מקשקשים בנינו לבין עצמנו שצריך לטוס לחו״ל יחד, אבל שום דבר לא התקדם מעבר לזה. אז קבעתי שניפגש ביחד ונתחיל להריץ את התוכניות.

תכנון ומנהלות

בהיותי פריק של אפליקציות וטכנולוגיה ובעזרת חברי יצחק (שם בדוי) שהוא פשוט תותח רציני באקסל ובאוטומציות החלטנו לנהל את רוב הטיול דרך טלגרם. למי שלא מכיר, טלגרם זו אפליקצית מסרים מיידיים חינמית והיא המקבילה הפחות פרטית של וואצאפ מחד, מאידך, מבחינת פיצ׳רים ויכולות - עוצמתית פי כמה ממנה. הכל מנוהל בענן, ללא מגבלות אחסון - כך שתמיד יש גיבוי לכל דבר, מכל מקום ומכל מכשיר. אפשר לנהל שם שיחות ועידה בוידיאו (כולל שיתוף מסך) בלי הגבלה ומיד בסיום השיחה נשלחת סרטון ההקלטה של השיחה. בסוף הטיול הקבוצה הזו נשארה לנו כמזכרת עם כל התוכן הרב שבה, השטויות והבדיחות הפנימיות.

חיברנו את הקבוצה לקובץ אקסל משותף ומתוחכם שמנהל את כל ההוצאות, מי הוציא כמה ולמה וכמה כסף צריך כל אחד להחזיר לחברים האחרים. בכל עדכון שמישהו עושה, מיד נשלחת בקבוצה הודעה אוטומטית כמה הסכום הסופי שכל אחד צריך לשלם כך שאנחנו תמיד במעקב על ההוצאות המשותפות.

בהתחלה הדיבור היה על וינה, אבל כיוון שכבר קבענו תאריכים, ראינו שבימים המיועדים המחירים קפצו לשמיים. אז חיפשנו באזור אירופה כרטיסים זולים ולאחר התלבטויות ובדיקות הוחלט על טיסת אלעל למילאנו, צפון איטליה. הטיול ימשך כ12 ימים מהראשון בדצמבר (חמישי) עד השנים עשר (שני) בדצמבר 2022.

מבחינת הזמן בשנה, התזמון יצא פנטסטי, זוהי בדיוק התקופה שלפני קריסמס כך שיש אוירה מיוחדת ברחובות, שווקים מעניינים, ובאיזורים הגבוהים של הדולומיטים כבר מושלג (לא הזכרתי, אבל יואל, מאוד רצה איזור מושלג אמיתי ולא סתם שלג-שקר של ירושלים).

כיוון שאנחנו דתיים, התכנון היה יותר מאתגר מהרגיל (יש תכנון לא מאתגר?). לדוגמה עניינים שקשורים באוכל הצריכו אקסטרה בדיקות לגבי מסעדות כשרות ואיפה אפשר לאכול בשבת. מבחינת תפילות חקרנו איפה יש בתי חב״ד ובתי כנסת לתפילות - בעיקר בשבתות. בנושא הלינה החלטנו לקחת Airbnb בכל הטיול, זה אפשר לנו לבשל את האוכל בעצמנו (אחד מהדברים שאנחנו הכי אוהבים לעשות יחד) ולהתנהל במקסימום עצמאות אך זה דרש כמובן עבודה בנושא הכביסות, הנקיון וכד׳. בתכלס, ממש אהבנו את זה.

בפגישה הבאה שעשינו, סגרנו על יעדי עוגן לימים השונים של הטיול:

• יום חמישי עד ראשון - מילאנו (תאריכים: 1/12 - 4/12)

• יום ראשון עד שני - אגם גארדה (תאריכים: 4/12 - 5/12)

• יום שני עד חמישי - איזור טרנטו, בולצאנו והדולומיטים (תאריכים: 5/12 - 8/12)

• יום חמישי עד ראשון - ונציה (תאריכים: 8/12 - 11/12)

• יום ראשון עד שני - איזור שדה התעופה מלפנסה - מילאנו (תאריכים: 11/12 - 12/12)
  

בפגישות לאחר מכן סגרנו נושאים חשובים אחרים כמו מקומות טיול ספציפיים לכל יום, השכרת רכב, דירות Airbnb למיניהן ושאר עניינים טכניים חשובים. בתכלס, רוב הזמן של כל פגישה הוקדש בעיקר בלהיות עייפים במצב כפית ולהריץ בדיחות ב12 בלילה, חלקו המועט הוקדש באמת לכל הנושאים שהוזכרו. לי זה זכור כחלק חשוב מהחויה של הטיול, יואל ויצחק מסכימים איתי אבל טוענים שיכלנו לסגור את כל העסק הזה באיזה 3 פגישות וזהו.

סיימנו כל אחד את ההכנות האישיות שלו, הטיסה נקבעה לחמישי ב06:30~ בבוקר אז קבענו שיצחק יקפוץ לישון אצלי בירושלים ונצא שנינו יחד לשדה התעופה. יואל יגיע מהמרכז ניפגש כולנו בבן גוריון.

יום חמישי 01/12: נתב״ג - מילאנו

הגיע היום/הלילה הגדול. אני ויצחק יצאנו לשדה התעופה ברכבת מתחנת יצחק נבון מירושלים לנתב״ג. בשדה נפגשנו עם יואל. עברנו את הצ׳ק אין, בידוק ביטחוני, וכל הפרוצדורות. כיוון שסחבק היה בלחץ ודחף לצאת מוקדם לשדה, גילינו שנותרו לנו שעתיים של בטלה. לא שזה הפריע כל כך, היה מספיק זמן להוציא את המזומנים שהזמנו דרך ״למטייל״, לחקור את הדיוטי פרי והגייטים השונים, לצפות במטוסים שונים ולנסות לשחזר את הסרטון האייקוני של חתירה באוויר תוך כדי נסיעה בדרגנוע השטוח שלאורך הגייט.

די להתקשקשויות - עולים למטוס. ההתרגשות שלי בשמיים, הפעם הראשונה שאני טס קורית ממש בעוד כמה דקות. כמובן שהמושב שליד החלון היה תפוס לי, לא היתה על זה שאלה בכלל.

סגירת שערים, המטוס עושה רוורס ותוך דקות אנחנו ניצבים בקצה המסלול ומחכים לתחילת ההמראה. רעש חזק של מנועים והמטוס מתחיל להאיץ ולדהור לאורך המסלול, עוד כמה שניות וגוף המטוס פונה כלפי מעלה והתחושה המוזרה והכיפית הזו של כאילו אני נמצא בתוך ערסל ומישהו עושה לי ״חת שתיים.. וש..״ ממלאת לי את כל הגוף. תודה לאל שלא צילמו אותי באותו רגע, החיוך הדבילי ההוא לא מיועד לפרסום.

הטיסה היתה מעל העננים והשמיים הכחולים חזקים האלה היו נוף מדהים שכמה שהוא היה חד גוני, ככה לא היה לי משעמם בכלל. הזמן עבר די בנעימים, הגוש המוזר והלא מזוהה, שהדיילים קראו לו ״לחם״ וחילקו לנו במטוס הפתיע בכך שלא היה מבחיל והיה אכיל +. לאחר כמה שעות של ישיבה שוטטנו במטוס (לא יודע אם זה נחשב שוטטות כשמדובר בהליכה בקו דו מימדי הלוך ושוב) והתפנקנו בקפה ובכוס קולה במטבחון.

רוב הטיסה עברה מעל הים, וכחובב גוגל מפות היה ממש כיף לראות באמיתי ערים ומקומות ממבט של תצוגת לווין - וזה גם היה סימן שאנחנו מתקרבים לאיטליה. לאחר זמן מה התבקשנו לחגור חגורות כי עומדים לנחות. כבר מהחלון יכלנו לראות את שרשרת הרי הדולומיטים באופק הרחוק.

נחתנו בשלום בנמל התעופה מלפנסה (MXP). חותמת חביבה בדרכון, וידאנו שה eSIM שרכשנו עובד על הטלפונים שלנו (אצל יואל זה לא עבד, זה למה אל תקנו סמסונג מיבוא מקביל), ויצאנו מהשדה לקור המקפיא של 5 מעלות. התבחבחשנו מעט במציאת קו הרכבת למילאנו אבל הסתדרנו בסוף.

ירדנו בתחנת De Angeli במטרו וכבר התחלתי להרגיש חו״ל. שפה שונה, אנשים שונים, ובעיקר תחושה מוזרה ולא ברורה שכל העיר נמצאת באמצע ל״ג בעומר. התקדמנו לדירת הAirbnb ששכרנו בViale Ergisto Bezzi סמוך לבית חב״ד ולאיזור היהודי (10 דקות הליכה). הגענו לבניין ועלינו במעלית מוזרה משנת התרפפו״א שנראית כאילו לקוחה מספרי טינטין.

לאחר טיפוס של קומה אחרונה שהיתה ללא מעלית, הגענו. הדירה עצמה היתה מעוצבת יפה אבל די קלישאה של דירת Airbnb. לא שזה הפריע לנו, זה היה סבבה לגמרי. מהדירה יוצאת מרפסת שעוטפת את הדירה מ3 כיוונים, מה שנתן לנו תצפית נהדרת של כמעט 360 מעלות על מילאנו.

עשיתי שיחת וידיאו קטנה עם המשפחה ״לעדכן ש א נ י ב ס ד ר״ וקיבלנו עצה טובה מהאחות המנוסה בנסיעות לחו״ל, לנוח איזה שעתיים שלוש ואז לצאת לתור את העיר. אז ישבנו לאיזה קפה ועוגה (תודה אמא, עוגת השיפון היתה נהדרת!) ונכנסו לנוח, זה היה במקום.

אחרי כשעתיים של שינה טובה קמנו רעננים, כשהיום כבר החשיך. יצאנו לאכול במסעדת ״כרמל״ בכתובת Viale S. Gimignano, 10, 20146 Milano MI. זוהי מסעדה איטלקית/ישראלית. הזמנו פיצות ופסטות, היה ממש טעים וגם כן במקום.

לאחר שסיימנו לאכול, החלטנו לעשות הליכה לכיוון איזור רובע התעלות נאבילי. התחושה הלא ברורה של עיר מלאה בריח שריפה עדיין רדפה אותי בכל מקום, אבל לא נראה שזה מטריד מישהו אחר. היה ממש כיף לחוות את העיר בלילה. התעלות השרו אוירה של רוגע ושקט.

הלכנו לאורך הטיילת והתקדמנו למרכז העיר. סתם שוטטות ללא מטרה מוגדרת. בדרך ראינו לראשונה את הטראם (חשמלית) שאמנם מצטלמת נהדר אבל ה׳ שישמור איזה רעש היא עושה. עברנו דרך שער הניצחון לזכר נפוליאון, חנות של רכבי אספנות מגניבים, כנסיית סן לורנצו מג'יורה ומשם התקדמנו לבית.

ורק אז הבנתי. באירופה מסיקים את הבתים באש אמיתית, עם אח וגחלים בוערים. זו הסיבה למה כל העיר מריחה ריח עדין של שריפה. איזה קטע, ממש כאילו החוויה של הספרים והסרטים נכנסה לי מהנחיר האחורי.

הגענו לדירה והתארגנו לשינה. בין לבין שלחתי את המייל הראשון למשפחה ונכנסתי לישון.

אני מניח שכיוון שהיתי מותש לא כתבתי הרבה למשפחה. אבל עדיין אצרף פה את המייל.

״

אז נחתנו בערך ב11 בבוקר שעון איטליה (שעה אחת אחורה מישראל) המעבר בשדה התעופה עצמו היה ממש חלק ומהיר יחסית ממה שחשבתי. תקשיבו היתה טיסה מדהימה עם ראות מעולה ונופים יפהפיים.  האסימון שאני טס לחול נפל לי רק כמה שניות לפני ההמראה כשהמטוס כבר רץ על המסלול. ומה זה הייתי בהתרגשות.

בנתיים התמקמנו לנו בדירה הממש חמודה פה במילאנו. היא באיזה קומה 9 ויש פה נוף של כמעט 360.  

אחרי שהגענו לדירה נחנו קצת ואז הלכנו לאכול קצת פסטה ופיצה (איך לא) פה במסעדה בשם כרמל באיזור הרובע היהודי ואז הסתובבנו קצת בעיר ברגל.

העיר ממש יפה ואירופאית, כמעט כל בניין שני זה איזה בניין עתיק עם חזית מרשימה. יש פה מקום עם כמה תעלות וטיילות בגדה של התעלות. 

קצת מוזר להיות בעיר אחרת עם כל מה שמשתמע מכך, תחבורה, מדרכות, שלטים, שפה מוזרה (וקצת מצחיקה) שנשמעת בכל מקום.

״

אשמח לחוות דעת ממכם על הפוסט.

המשך הטיול מתואר בפוסט הבא.