12 מייל בשבועיים -מכתבים מרוד טריפ בצפון איטליה |ימים #2, #3ו- #4|

פוסט זה הוא הפוסט השני בסדרה על הטיול שעשיתי בצפון איטליה עם חברים.
הטיול התרחש בדצמבר 2022.

לקריאת הפוסט הקודם.

יום שישי 02/12: מרכז מילאנו

יום שישי, יומו השני של הטיול, הוקדש להתארגנות קטנה של קניית מצרכים נחוצים, ויציאה לסיבוב תיור במרכז מילאנו וכמובן תפילת ערבית וסעודת ליל שבת.

התחלנו את הבוקר ביציאה לקנייה במכולת הכשרה ״ארץ״ הסמוכה לבית חב״ד (15 דקות הליכה מהדירה). לאחר מכן הלכנו לסופר ״לידל״ לקנייה של מצרכים שלא דורשים כשרות מיוחדת כמו ירקות ופירות, מים, שמן זית וכד׳. הופתענו לגלות שמוכרים שם סופגניות לקראת חנוכה. אחד הדברים שגילינו שם ושידרגו לנו את כל הטיול זה האננס. כן, האננס שמוכרים פה בישראל במחיר מופקע של איזור ה20 ש״ח ליחידה (לפני חודש בערך יצא לי לראות אננס ב45 ש״ח ליחידה - שחיטה של ממש), התברר שבאיטליה העלות שלו היא יורו ואפילו פחות מזה במקומות מסויימים. אז האננסים ליוו אותנו מאותו יום ובכל מקום שהגענו אליו קנינו אננס אחד או שניים.

אני חייב לציין שהאיזור שהיינו בו היה יפה מאוד למרות שהיה מאוד עירוני. אני חושב שהשלכת תרמה הרבה לכך. גם בהליכה סתם כך ראינו הרבה ירוק ועלי שלכת בשפע. הרגשנו שמדובר במקום מקסים.

הגענו לבית, הכנו ארוחת בוקר נחמדה והתכוננו ליציאה לכיוון הדאומו - הקתדרלה המפורסמת של מילאנו. לקחנו מטרו ומיד ביציאה מתחנת ה-Duomo התנשא מולנו המבנה העצום הזה המלוא הדרו. מדובר במפלצת עתיקה בגובה של ״איזה חמשת אלפים מטר גובה בלי להגזים״. אפשר להסתכל על המבנה הזה שעות כי כמה שהוא גדול כך הוא מלא בעיטורים, פיסולים ועיצובים ברמת המיקרו. מבחינה היסטורית יש לדאומו היסטוריה מרתקת, הוא נבנה במשך כמה מאות שנים והיה מעורב בכל מיני גחמות של מלכים עתיקים ואיזה נפוליאון אחד שהבטיח לשלם על השלמת המבנה אך די ברח בלי לשלם את החוב.
הסתובבנו באיזור של הדואומו, עשינו סיבוב גם בשוק קטן ונחמד שהוקם שם וכמובן עשינו קצת תמונות.

לאחר שמיצינו התקדמנו ל״גלריה ויטוריו עמנואל״ הסמוכה (ממש באותו מתחם). מדובר בשדרה מקורה, גדולה ויוקרתית המלאה בחנויות מותגים מכל רחבי העולם. היה כיף פשוט לשוטט ולהסתכל על החנויות וחלונות הראווה.

כשסיימנו עם הגלריה עצרנו למנוחה קצרה ליד הפסל לזכרו של לאונרדו דה-וינצ׳י. ולסיום הסיבוב במרכז העיר עצרנו בסניף של ״סטארבקס״ שנחשב לאחד הסניפים המרשימים של רשת הקפה העולמית. מדובר בסניף ממש גדול שחוץ מלשבת ולשתות קפה אפשר לשוטט בו ולהינות מהמראה של המתחם הגדול בו קולים את הפולים. למעשה, הפולים הקלויים עוברים מהמכונה דרך מערכת צינורות עד לדלפק בו מכינים את הקפה. די מגניב.

סיימנו את הסיבוב וחזרנו לדירה והתחלנו להתארגן לקראת שבת.

מבחינת התפילות סיכמנו ללכת לבית חב״ד שנמצא במרחק 10 דקות הליכה מהדירה. היה איזשהו רצון ללכת לתפילה באיזשהו בית כנסת עם היסטוריה או אדריכלות מעניינת אבל, זה ירד מהר מהפרק עקב מגבלות של ניווט והליכה מרובה.

את סעודות השבת סיכמנו לעשות בבית שליח חב״ד עם סטודנטים יהודים, שהיתה אחת משתי אופציות כשהשניה היתה לאכול את הסעודה בבית חב״ד עצמו.

שבת 02/12 - 03/12: תפילת ערבית וסעודה.

לאחר התפילה, יצאנו עם שליח חב״ד מבית הכנסת לכיוון ביתו.

זה היה חוויה ממש מעניינת ומרתקת. מסתבר שבאופן קבוע צעירים יהודים באים לבית השליח לסעודת ליל שבת. היו שם סטודנטים צרפתים, כמה תיירים מהארץ, מקומית מהעיר ועוד סטודנטית מהארץ שלומדת באוניברסיטה במילאנו. עד עכשיו, אינטראקציות שלי עם יהודי התפוצות היתה כישראלי מקומי שפוגש תיירים/עולים. עכשיו אנחנו היינו על תקן התיירים וזו היתה לי חוויה מרתקת. סיפרנו על עצמנו, שמענו מאחרים, החלפנו חוויות וקיבלנו המלצות (״פירנצה״ ״פירנצה״ ״פירנצה״ - בעסה שזה לא בכיוון) ועצות טובות להמשך הטיול. האוכל, אם שכחתי לציין, היה פשוט נהדר. ובכללי החוויה הזו מומלצת.

חזרנו לבית ונכנסנו לישון. מזג האוויר הגשום והעייפות שהצטברה מכל השבוע גרמה לכך שחוץ מלצאת לבית הכנסת ולסעודה די נשארנו בבית.

בערב לאחר ערבית עשינו הבדלה בבית חב״ד והשבת יצאה. שאר הערב התעסקנו בעיקר בענייני לוגיסטיקה (כביסות, ארגון מזוודות וניקוי הבית) ותכנון יום ראשון שהיה אמור להיות קצת אינטנסיבי: צ׳ק אאוט, נסיעה עם המזוודות בתחבורה ציבורית לשדה התעופה (סניף השכרת הרכב היה בשדה), קבלת הרכב ונסיעה והתמקמות בעיירה גארדה.

יום ראשון 04/12: צ׳ק אאוט, איסוף רכב והדרך לגארדה.

קמנו באיזור 8:30, התחלנו את הבוקר בבית הקפה ״My Kafe״ ברחוב Via Luigi Soderini, 44. הזמנו קפה ועוגה שהיו מצויינים וחזרנו לדירה לאסוף את המזוודות (לא באמת ציפיתם שנסחב אותם איתנו רק כדי לשתות קפה).

האיסוף של הרכב משדה התעופה נקבע לשעה 12:00. לקחנו מטרו לדאומו ומשם אוטובוס מפרקי לשדה. קצת התבחבחשנו בדרך אבל הגענו לסניף בול ב12:00.

ארחיב פה מעט על נושא השכרת הרכב: קראנו ביקורות מעורבות לגבי השכרת רכב באיטליה, הרבה משתמשים באינטנרט התלוננו על טריקים ושטיקים של חברות ההשכרה. למרות שחששנו, החלטנו לקחת את הסיכון וביצענו את ההזמנה דרך אתר Rental Cars של בוקינג. הספק היה Sicily By Car. לפי המלצות שקראנו באינטרנט, החלטנו שלפני שאנחנו נוגעים ברכב אנחנו סוקרים אותו בוידיאו מכל כיוון יחד עם נציג של החברה. סימנו בוידיאו פגמים ושריטות שהיו בו כך שלא יהיו תלונות מונפצות כשנחזיר את הרכב. ובאמת ההחזרה היתה ללא שום בעיות.

אני באותה תקופה הייתי ללא רשיון נהיגה כך שיואל ויצחק היו הנהגים לאורך כל הטיול. אחד הדברים ההזויים שהיו לנו בתהליך ההשכרה וכמעט גרמו לנו להתקף לב, זה שהתברר שהתוקף של הרשיון של יצחק ייפוג ביום חמישי, כלומר הוא יכול לנהוג רק עד ה08/12. (עוד שורה שנוספה בדם לצ׳ק ליסט חו״ל בפעמים הבאות).

קיבלנו פיאט חמודה מדגם Fiat 500L, העמסנו מזוודות והתחלנו לצאת ממילאנו רבתי בדרכנו לאגם גארדה.

אני זוכר שכשהתכוננתי לטיול התייעצתי הרבה עם אחותי שהיה לה נסיון גם בצפון איטליה. אחד הדברים שהיא חזרה עליהם בהקשר של חווית הטיול זה שמדובר באיזור שהנסיעות בו הם חוויה בפני עצמה. רק כשיצאנו ממילנו התחלתי להבין את העניין הזה שנמתח כחוט השני לאורך כל השבוע שהיה לפנינו. הנופים החולפים מבעד לחלון נהדרים, העיירות מתוקות ויפות ובאחת מהן בצורה הכי רנדומלית נתקלנו במבנה ענק ויפהפה שניצב במרכז העיירה שהתברר ככנסייה מהמאה ה15. כמעט בכל מקום שנסענו בו לא יכלתי להסיר את העיניים מהחלון.

עשינו עצירה באיזשהו סופר לקנייה של... אננס איך לא, ושאר מוצרים נדרשים. שם גם קרה לי מקרה מצער ומשעשע כפי שתיארתי בהודעה הקולית ששלחתי לאחותי מיד לאחר מכן:

לאחר נסיעה ארוכה (עם הרבה עצירות באמצע - כעיקרון מדובר בנסיעה של כשעתיים בפחות או יותר), ועניין לא ברור עם כביש אגרה, הגענו לAirbnb בגארדה. למען האמת מדובר ביחידת דיור קטנה בחלק מבית גדול יותר. ההורים של בעלת הדירה קיבלו אותנו בסבר פנים יפות מאוד ולמרות שלא ידעו כל כך אנגלית הרגשנו את הלב הטוב שלהם בנסיון להסביר לנו על כל דבר. היחידה היתה ממש מתוקה נוחה ומאובזרת. החניה היא בחצר הבית - ממש מטר מול הדלת - זה היה ממש נוח.

אחרי התארגנות והתמקמות ביצענו בליסה רצינית של סנדוויצ׳ים לארוחת ערב. אחרי שהתמלאנו יצאנו לטיילת על חוף האגם. יש משהו נחמד בכך שלא מדובר בשיא עונת התיירות. הכל היה שקט, חניה בשפע. הטיילת היתה לרשותנו לשיטוט, תמונות וסתם פטפוטים. בנוסף, ניצלנו את ההזדמנות לעשות טבילת כלים לסכינים שקנינו בדרך.

חזרנו שמחים ומרוצים, כמה שיחות עם הבית ומיילים ממיילים שונים והלכנו לישון.

---

המייל כפי שנשלח למשפחה:

״

המשך העדכונין.

אז ביום שישי קמנו ואכלנו ארוחת בוקר חביבה של חביתה, ולחם שנראה כמו עוגה וטועם כמו עוגה. ואז יצאנו לטיול במרכז העיר שכלל את ה״דואומו״ שזו קתדרלה ענקית שבנויה משיש. הבנייה שלה התחילה בתחילת אמצע ימיי הביניים והסתיימה רק איזה 800 שנה אח״כ. מבנה עצום ומרשים ביותר.

משם יצאנו לסיבוב במרכז העיר: נכנסנו לשדרת הקניות ״גלרִיה ויטוריו עימנואל״ כשאותו עימנואל הוא בעצם האדריכל שתכנן ובנה את כל השדרה והמבנה. היה קצת חבל שבחגיגות הפתיחה הוא נפל מאיזה פיגום ועבר לסטטוס ז״ל.

(בדיקת עובדות: עמנואל היה מלך איטליה, מי שבנה את המקום היה האדריכל ג'וזפה מנגוני)

שדרה יפהפיה ומרגישה כל כך אירופאית, הרבה עיטורים ועיצובים וכמובן חנויות של המותגים הכי מובילים. בקיצור מי שרוצה איזה תיק מעוצב ב30,000 אירו מוזמנת ליצור איתי קשר.

ממש ביציאה מהגלריה נמצא הפסל של לאונרדו דה וינצ׳י שם גם עצרנו על ספסל לנוח קצת.

אחרי הגלריה פשוט הסתובבנו באיזור מרכז העיר בין כל המבנים והחנויות. נכנסו גם לסניף של ״סטארבאקס״ שזו חנות קפה מפורסמת מארצות הברית. מה שמגניב זה שהקלייה של הפולים מתבצעת במקום ופשוט רואים את כל התהליך האוטומטי החל מהקלייה עד שזה מגיע לכוס קפה. מה שמעניין זה שהקפה הזה הוא כמו קוקה קולה והוא כשר. אבל הוא כשר רק ברמה הבסיסית מאוד.

אחרי הסיבוב חזרנו לדירה להתכונן לשבת. היינו חכמים וזכרנו לבטל את האור האוטומטי במקרר ע״י סלוטייפ ואילתרנו חגורה שאליה קשור המפתח כדי להיות מסודרים לעניין הטלטול.

את השבת פתחנו בתפילה בבית חב״ד ומשם יצאנו בהליכה של איזה רבע שעה לבית של השליח המקומי הרב צמח.

מסתבר שעשינו בחירה נכונה כי כשנרשמנו היו לנו שתי אפשרויות, האחת זה לעשות את הסעודה בבית חב״ד עצמו, אבל הייתה עוד אפשרות לעשות את הסעודה בבית השליח יחד עם סטודנטים וצעירים שמטיילים באיזור. באו איזה 5 סטודנטים צרפתים שלומדים במילאנו, עוד איזה אחד ישראלי שלומד אמנות, ועוד איזה 4 מטיילים ישראלים. 

היתה סעודה ממש נפלאה, היה מאוד מעניין להכיר את האנשים שם וזה ממש הרגיש כמו קיבוץ גלויות. מה שמעניין זה שהשליח גר במילאנו איזה 20 והילדים שלו רובם נולדו פה, הם יודעים איטלקית שוטפת וגם דוברים עברית שוטפת אבל בלי שום מבטא. בזמנים מסויימים זה הרגיש שאנחנו מתארחים אצל איזו. משפחה באמצע ירושלים.

אחרי הסעודה עצמה חזרנו לדירה ומיד נפלנו שדודים על המיטות. תכלס בשבת עצמה לא עשינו משהו מאוד מיוחד חוץ מלצאת לתפילות ולסעודות. אבל היה בסדר גמור, גם כי היה ממש גשום וגם כי היינו די עייפים מסוף השבוע.

היום הלכנו לבית קפה קטן לאיזה קפה ועוגה על הבוקר ומיד התחלנו במרוץ קניות סידורים ונסיעות להביא את הרכב מחברת ההשכרה. התעכבנו איזה חצי שעה בגלל רשיון אחד שפג לו התוקף ממש באמצע הטיול. ועוד איזה 20 דקות שישבנו על התיעוד של הרכב מכל הכיוונים למקרה וחברת ההשכרה תעשה לנו קונצים.

הרכב עצמו חמוד מאוד, מספיק גדול בשבילנו ובשביל המזוודות ו"הכבודה". מאובזר היטב עם חימומים מכל כיוון שרק אפשר לדמיין. מנקודת האיסוף התחלנו נסיעה לכיוון הדירה השנייה (שבה כרגע אנחנו נמצאים) שנמצאת בעיירה החמודה גארדה שנמצאת לחוף האגם הגדול גארדה.

אז עכשיו אנחנו אחרי ארוחת סנדוויצ'ים ופסטרמות (חיסלתי איזה 4 אני לא צוחק) כנראה פשוט נשב ותכנן את הנסיעה מחר ובהמשך הערב אולי נקפוץ לשפת האגם לטיילת ומשהו.

אז שיהיה לנו ערב טוב - וכמובן נמשיך לעדכן.

רק אל תשכחו אם קורים דברים מעניינים בגזרתכם גם כן לעדכן.

״

כרגיל, אשמח לחוות דעתכם על הפוסט.

המשך יבוא...