הקדמה
את הטיול הזה לא ידענו אם נצליח להוציא לפועל, ומתי. כשהזמנו את כרטיסי הטיסה המאוד זולים (ryanair) כמה חודשים מראש, היינו בעיצומו של אחד מסגרי הקורונה. החלטנו להמר בידיעה שהסיכון העיקרי הוא עלות הכרטיסים (כאמור - נמוכה מאוד) ועוגמת הנפש. לאט-לאט, החלה חזרה מתוחה לשגרה, ואיתה אופטימיות זהירה. כחודשיים לפני הטיול, ממש לפני התפרצות זן דלתא לחיינו, כבר רוב הפרטים נסגרו (מסלול, רכב, מקומות לינה). ואז החלה רכבת הרים חדשה, והשבועות הבאים כללו החלפת מקומות לינה (היו כאלה שביטלו את ההזמנה שלנו בגלל הקורונה), שינוי טיסות (ראיינאייר הזיזו טיסה אחת ביום וחצי ואת השנייה ביטלו לגמרי , הזמנו מחדש באל-על - כבר לא זול, אם כי עדיין סביר לעונה) ובעיקר מעקב אחרי ההנחיות המתחלפות.
נדלג רגע לסוף - הטיול התקיים עם התאמות ושינויים מתבקשים, נהנינו וחזרנו בשלום.
לפני שנגיע לסיפור הטיול עצמו, כמה עקרונות שליוו אותנו בתכנון:
אנחנו משפחה בת 6 נפשות. לכל השהות שלנו הזמנו דירות ולא חדרים במלון. היתרונות מבחינתנו - יותר מרווח, מאפשר לבשל כשאין כוח לצאת למסעדה, וכנראה גם יותר זול.
דאגנו לכך שלפחות בחלק ממקומות הלינה תהיה אפשרות לכבס. קיץ, חם, מזיעים הרבה, והעדפנו שלא לסחוב בגדים לשבועיים.
כמו תמיד, ובתקופה כזו על אחת כמה וכמה, כל ההזמנות היו ברות-ביטול עד כמעט הרגע האחרון.
יש דברים קטנים שכדאי לנסות לחשוב עליהם מראש. למשל - לקחנו איתנו תושבת מגנטית לטלפון הסלולרי שמתלבשת על פתחי האוורור של הרכב (לצורך שימוש נוח באפליקציות ניווט). משהו קטן שחסך אי נוחות גדולה. ואם כבר אפליקציות ניווט - לא לבנות רק על וייז. להרגשתנו, google maps עבד טוב יותר ביוון, וגם אפליקציה אחרת שנקראת HereWeGo.
יש, לעומת זאת, כמה לקחים שננסה ליישם בטיולים הבאים:
רכב - הזמנו וקיבלנו רכב עם גיר ידני בן 7 מקומות, לא מאוד מרווח. אם אפשר - עדיף להזמין רכב בן 8-9 מקומות מרווח יותר לנוסעים, ואז גם לא צריך כל פעם להנדס את תא המטען כך שכל התיקים ייכנסו... הפעם היה הפרש מחיר משמעותי בין שתי האופציות, ורצינו לחסוך איפה שניתן. יחד עם זאת, היו רגעים בטיול שחשבנו שהיה עדיף לשלם יותר... דווקא הבחירה ברכב ידני (גם על מנת לחסוך) לא הייתה בעייתית, הסתדרנו מצוין.
-
דירות - לשים לב שיש מזגן. בישראל זה טריויאלי, ביוון לא תמיד. לא נתקלנו אמנם בדירות ללא מיזוג, אבל לעתים המיזוג לא היה בכל החדרים. עוד כדאי לשים לב למספר חדרי השירותים, מספר חדרי השינה וסידורי הלינה. שני חדרי שירותים יכולים לשנות לחלוטין את האווירה, כמו גם מיטות נפרדות.
שבוע ראשון
יום ראשון - טיסה לאתונה
טיסת אל-על לאתונה יצאה מנתב"ג ב14:00. הגענו מוקדם לשדה כדי להתמודד עם התורים הצפויים שאמורים היו להתארך בגלל הקורונה (הצגת אישורים וכו'). בפועל לא היה נורא בכלל, ומצאנו את עצמנו מחכים בנחת בשער הרבה זמן, מה שאפשר לנו לקנות משהו לאכול ולשתות. גם באתונה מצב התורים היה סביר, אספנו את הרכב ונסענו למרכז העיר, תוך שאנחנו בקשר עם המארחים שלנו. אלו התגלו כזוג צעיר וחמוד, שחיכו לנו ליד הדירה, דאגו לנו למקום חניה נוח ברחוב הסמוך ונתנו לנו המלצות רבות. הדירה עצמה הייתה במיקום מצוין מבחינתנו, למרגלות האקרופוליס, והייתה סופר-נוחה ויפה מאוד.
בערב קפצנו לראות את החלפת המשמר בכיכר סינטגמה (מתקיימת כל שעה עגולה). לאחר מכן, בהמלצת המארחים, הלכנו לסיים את היום בגלידריית Django - גלידה מיוחדת ואיכותית עם טעמים לא שגרתיים שמכינים במקום. התור בחוץ העיד הן על תקופת הקורונה והן על כך שאנחנו לא היחידים ששמענו על הגלידה.
קישורים
הדירה באתונה:
https://www.booking.com/hotel/gr/kostas-apartment-by-the-acropolis.he.html
גלידריית Django:
יום שני - ביקור באקרופוליס ונסיעה לאולימפיה
השכמנו קום, כשבערב הקודם הצטיידנו במצרכים מהמינימרקט הסמוך לדירה, ולאחר שאכלנו משהו קל וזריז עלינו לאקרופוליס במטרה לנצל את שעות הבוקר הפחות חמות. אף שהוא כה מתוייר, עדיין מדובר באתר חובה - הוא יפה ומרשים, ומשקיף על כל אתונה. בדרכנו חזרה קנינו מאפים נהדרים מTakis Bakery הסמוכה לדירה. עכשיו היה קצת יותר זמן לארוחה מסודרת, שלאחריה העמסנו את הרכב והתחלנו לנסוע מערבה, לכיוון הפלופונז. היעד שלנו, אולימפיה, נבחר על ידי חתן בר המצווה בשל חיבתו לארכיאולוגיה. לאחר שחלפנו על פני התעלה הקורינתית, החלו להיגלות בפנינו נופיו עוצרי הנשימה של חצי האי. ההפסקה המתוכננת הייתה בכפר דימיטסאנה. היה חם מכדי לטייל ממש, וישבנו לשתות משהו במרפסת מוצלת עם נוף מטורף. היינו שמחים להישאר בכפר היפה ללילה. אולי בפעם אחרת... לאחר עוד נסיעה של למעלה משעה, הגענו למקום הלינה שלנו שנקרא THE MANSION OF DIONISOS AND DIMITRAS. מדובר במקום פשוט, משפחתי וחביב. אנחנו קיבלנו 2 בקתות שבכל אחת מהן ישנו 3 אנשים. יש במקום גם וילה קצת יותר גדולה שמתאימה אף היא למשפחה. יש בריכה קטנה ונחמדה, שהתאימה מאוד לגל החום שפקד אותנו. ניתן גם להזמין במקום ארוחות ערב טעימות, שמבושלות על ידי המארחת.
קישורים
בית הקפה בדימיטסאנה:
מקום הלינה:
https://www.booking.com/hotel/gr/the-mansion-of-dionisos-and-dimitras
https://www.booking.com/hotel/gr/the-mansion-of-dionisos-and-dimitras-2
יום שלישי - ביקור באולימפיה ואחר הצהרים קצת מבאס
את הבוקר פתחנו, לפי התכנון, בביקור באתר הארכיאולוגי המרשים מאוד של אולימפיה. זה המקום להודות שלא כל בני המשפחה חובבי ארכיאולוגיה, ומי שלא - נהנה פחות. חשוב לדעת למי שמבקר במקום כי כרטיס הכניסה הוא למעשה כרטיס משולש - לאתר עצמו, למוזיאון הארכיאולוגי בו לא ביקרנו וכן למוזיאון של המשחקים האולימפיים בו ביקרנו למחרת, מבלי לדעת כי הכרטיס שהיה בידנו תקף, כך ששילמנו כפול... הביקור באולימפיה כלל גם ביקור בעיירה הסמוכה לצורך הצטיידות במזון ובאמצעי חבישה להם הזדקקנו בגלל אירוע לא נעים מהערב הקודם. חזרנו למנוחת צהרים במקום הלינה שלנו. אחר הצהרים יצאנו בהרכב חלקי לתור אחר מפלים נסתרים שהמארח שלנו המליץ לנו עליהם. לאחר נסיעה מפותלת שחלקה דרך עפר הגענו לשומקום אליו כיוון אותנו google maps. באסה רצינית, בפרט שהיינו באזור ללא קליטה כמעט, ולקח לנו זמן (ועוד דרכי עפר לא סימפטיות) לצאת משם. כשחזרנו למקום הלינה הטבענו יגוננו בבריכה המקומית, ומצב הרוח השתפר.
קישורים
האתר הארכיאולוגי:
http://odysseus.culture.gr/h/3/eh355.jsp?obj_id=2358
יום רביעי - ביקור במוזיאון האולימפי ונסיעה ארוכה ליואנינה (עם עצירה שווה בדרך)
לפני הנסיעה הארוכה צפונה, ביקרנו ביקור קצר במוזיאון האולימפי (ליד האתר הארכיאולוגי). על התשלום המיותר כבר כתבתי. המוזיאון עצמו קטן וחביב, אך לא יותר. הוא מציג ומתאר את המשחקים האולימפיים בתקופה העתיקה. לאחר מכן התחלנו בנסיעה צפונה. בדרך עברנו בגשר ריו-אונטריו הארוך והיפה, המקשר בין הפלופונז למערב יוון. כדאי לקחת בחשבון שהנסיעה בגשר יקרה (כשירדנו ממנו נדרשנו לאגרה של 13.5 יורו). קילומטרים ספורים לאחר הגשר עצרנו לארוחת צהרים במסעדת דגים נהדרת הנקראת Tavern Lappas, ממש על החוף. אחת הארוחות המוצלחות שאכלנו במהלך כל הטיול. אחרי הארוחה טבלנו קצת רגליים במים, ולאחר מכן נמלטנו מהחום הכבד לרכב הממוזג והמשכנו בנסיעה. אחר הצהרים הגענו ליואנינה, שתהווה את הבסיס שלנו בשלושת הימים הקרובים. שכרנו שלושה לילות בcave apartments - מתחם בפאתי העיר (קרוב מאוד למערת הנטיפים של פראמה, עליה ויתרנו) ובו מספר דירות מצוידות ומתוחזקות היטב על ידי בחורה אנגליה נחמדה מאוד בשם טינה, שזמינה לכל בקשה. קפצנו לסופרמרקט קרוב להצטייד, ולאחר ארוחת הערב הפלגנו לאי הקטן שבאגם הצמוד לעיר, מה שהתברר כאירוע מיותר - הגענו בשעת ערב, כאשר רוב החנויות בעיירה שבאי נסגרו, ולא היה ממש מה לראות, ובנוסף החלה רוח חזקה ולא נעימה. מיהרנו לחזור משם... פיצינו עצמנו בגלידה בעיר עצמה.
קישורים
cave apartments:
https://caveapartments.gr/cave-apartments-rent-in-perama-ioannina/
יום חמישי - זגוריה - גשר קלדוניה, מסלול iceage, אריסטי, מונודנדנרי, קיפי
מיואנינה מגיעים אחרי נסיעה של כשלושת-רבעי שעה לאזור זגוריה היפהפה. התחלנו בגשר קלידוניה, אחד מגשרי האבן המפורסמים באזור. שם טיילנו קצת רגלית לאורך נהר הווידומאטיס במסלול מסודר הנקרא ice age. אבל היה חם, חם מאוד אפילו, כך שלא יכולנו להאריך (אבל כן לשכשך קצת במים הקרים כקרח). נסענו לאריסטי, שעושה רושם שבגלל מיקומו הגיאוגרפי מהווה בסיס יציאה לטיולים ופעילויות באזור. הכל יחסי, כמובן, כי גם כפר זה, כמו מרבית הכפרים בזגוריה, בנוי על צלע הר כשהגישה אליו היא דרך כבישים תלולים ומפותלים. באריסטי אכלנו ארוחת צהרים נחמדה במסעדת zissis. לאחר מכן המשכנו לטייל, בעיקר ברכב (כאמור - היה לוהט בחוץ), במונדנדרי ובקיפי. עברנו גשרי אבן יפים בדרך, קנינו קצת מזכרות, קפה וגלידה, וחזרנו ליואנינה. מונדנדרי נראה לנו כמו מקום יפה לטייל בו קצת יותר, כשמזג האוויר נסבל... למרות זאת, הנופים המטורפים הם מה שייזכר.
קישורים
מסעדת zissis
https://zissishotel.com/en/restaurant/
יום שישי - זגוריה - פפינגו ומיקרו פפיגו, pools of rogovo, ראפטינג!
היום הזה היה יום מלא במים. התחלנו בנסיעה אל צמד הכפרים המקסימים פפינגו ומיקרו פפיגו (papingo, mikro papigko), כשהנסיעה מלווה בעצירות לתצפית על קניון ויקוס. בין שני הכפרים יש מסלול טיול קצרצר ומומלץ במיוחד של גבי המים של רוגובו - פחות או יותר באמצע הדרך בין שני הכפרים (המרחק ביניהם הוא כ5 ק"מ) יש אפשרות לחנות, הולכים לפי השילוט ומיד מגיעים לשרשרת בריכות טבעיות יפהפיות. מקום נהדר לפיקניק. לאחר מכן טיילנו קצת במיקרו פפיגו, ואז חזרנו לאריסטי, שם הזמנו מבעוד מועד מקום בראפטינג - חוויה נהדרת לכל המשפחה! על נהר הווידומאטיס הצלול, עם מדריכים מקומיים נחמדים מאוד שגם צילמו אותנו לאורך המסלול בסטילס ובוידאו (מקבלים דיסק עם על התמונות לאחר השיט). המסלול עצמו רגוע ומתאים מאוד למשפחות עם ילדים צעירים. עבור חובבי האקסטרים ישנם מסלולים אחרים באזור. שם חברת הראפטינג: Rafting Athletic Center והיא ממוקמת במלון Taxiarches באריסטי (מגיעים למלון, מקבלים את הציוד ומתלבשים, משם יורדים באמצעות הסעה של החברה לנהר). החוויה כולה ארכה כשלוש שעות. לאחר מכן אכלנו ארוחת צהרים מקומית במסעדת Chani הסמוכה.
קישורים
ראפטינג:
https://rafting-athletic-center.gr/en/index.php
יום שבת - נפרדים מזגוריה ומנוסעים למטאורה
את הבוקר התחלנו בהליכה זוגית על הטיילת ביואנינה וקפה בסיומה. הילדים עדיין ישנו בדירה. לאחר התארגנות וארוחת בוקר בדירה, התחלנו לנסוע לכיוון מטאורה. בדרך עצרנו במצובו, שמרכזו היה עמוס תיירים. מקום חביב אך מאוד תיירותי. משם נסענו לגרבנה, מה שהתברר כסיבוב מיותר. לא מצאנו משהו מיוחד להתעכב עליו בעיר, וגם במסעדת הפטריות המפורסמת בעיר לא הייתה אפשרות ישיבה בחוץ - ויתרנו בשל הקורונה. מצאנו טברנה חביבה בשם Akraion ביציאה מהעיר, ולאחר ארוחת הצהרים המשכנו לקלמבקה שלמרגלות צוקי מטאורה. בקלמבקה שכרנו ללילה אחד דירה נקיה ופונקציונלית. לאחר הצטיידות בסופר עלינו בשעת השקיעה לאזור המנזרים, ונהננו מפיקניק נעים מול נוף מדהים.
קישורים
הדירה בקלמבקה:
https://www.booking.com/hotel/gr/giota-39-s-house.he.html?auth_success=1
שבוע שני
יום ראשון - ביקור במנזרים ונסיעה לפליון
את הבוקר התחלנו בטיול זוגי באזור המנזרים. כן, הפיצ'ר הזה התחיל להצדיק את עצמו כשומר השפיות של זוג ההורים. לאחר מכן חזרנו לדירה, ויצאנו כולנו לביקור בשני מנזרים: Varlaam (נזירים) ו-St. Stephen (נזירות). שתי הבחירות התגלו כמוצלחות מאוד - הגישה לשני המנזרים לא קשה, ושניהם יפים מאוד. בעבר ביקרנו (המבוגרים) במנזרים אחרים, שהיו פחות יפים לטעמנו. עם סיום הביקור, לקראת הצהרים, התחלנו בנסיעה מזרחה, אל עבר חצי האי פליון. התחנה הראשונה שלנו הייתה במקריניצה. הנוף מהכפר אל עבר החוף המערבי של חצי האי - מרשים מאוד. גם היום היה חם מדי בשביל לטייל ממש. נהנינו מארוחת צהרים מול הנוף במסעדת Peliades Eatery & Drink. המשכנו בדרך הפתלתלה והמאתגרת לכיוון Tsagkarada. ההגעה לא הייתה פשוטה, ופרט לנהיגה המאתגרת כללה גם איש מבוגר ונחמד שלא יודע אנגלית, שהוביל אותנו רגלית לדירה שלנו. ואז הבנו שהגענו למקום חלומי. דירה כפרית אותנטית, עם נוף מדהים מכל כיוון, וגג מוצל עם ערסלים וספות שמאפשרים לנוח בכיף מול הנוף. הזוג המבוגר שאירח אותנו היה חביב במיוחד, כשהאשה (שידעה קצת אנגלית), פינקה אותנו בבקרים בירקות ופירות מהגינה וצ'ופרים נוספים.
קישורים
מסעדת Peliades Eatery & Drink במקריניצה:
הדירה בTsagkarada:
https://he.airbnb.com/rooms/26991221?sourceimpressionid=p31629390735HlT1AhRzgjWIyGwn&guests=1&adults=1
יום שני - החום הכבד עדיין איתנו, damouchari, חוף מיליפיטמוס
התחלנו את היום בניסיון לטיול רגלי. אלא שהחום הכבד שמלווה אותנו מתחילת הטיול לא התכוון להתפוגג דווקא היום, ואחרי הליכה קצרה חזרנו לרכב. ירדנו לחוף damouchari המפורסם, הזכור לנו לטובה מביקורנו הקודם (הזוגי), כך וכך שנים קודם לכן. אלא שאז ביקרנו ממש בתחילת העונה, והיינו לבד, ואילו הפעם היו לא מעט תיירים, מה שהקהה קצת את הקסם. בכל זאת נהנינו מארוחה קלה ממש על החוף בבית הקפה המקומי של מלון VICTORIA. משם חזרנו למנוחת צהרים בדירה. אחה"צ ירדנו להתרחץ בחוף מיליפיטמוס המפורסם אף הוא. אף שזהו אחד החופים הכי מתויירים בפליון, אנחנו מאוד ממליצים עליו. חוף יפהפה ומיוחד. הגענו אחר הצהרים כשהתחיל להתרוקן, והיה פחות חם, בעיקר בגלל שזהו הצד המזרחי של חצי האי. סיימנו את היום במסעדת דגים מצוינת שנמצאת ממש על החוף, ונקראת Aggelika.
קישורים
מסעדת Aggelika:
https://www.aggelikaguesthouse.com/en/
יום שלישי - בוקר רגוע ואחר הצהרים אקטיבי
בשלב הזה הבנו שלכולם יתאים חצי יום של בטלה. על הבילוי הזוגי של הליכת בוקר וקפה לא ויתרנו, אבל המשך הבוקר היה נינוח בדירה. עם נוף כזה זה ממש לא הרגיש כמו בזבוז זמן... אחר הצהרים הצטרפנו לשיט למערות תטיס, הנמצאות בחלק הצפון מזרחי של חצי האי, וניתן להגיע אליהן רק באמצעות סירה. מדובר בחוויה נהדרת - יורגוס המדריך אסף אותנו בחוף, ומשם שיט של קרוב לשעה עד המערות. הים היה קצת גלי, מה שהפך את השיט לקופצני... במערות עצמן יורדים מהסירה להתרחץ, ולאחר מכן שטים לחוף קטן במפרצון יפה, שם אפשר להתרחץ או לנוח בצל (יורגוס בא מאורגן עם שמשיות ואבטיח). בדרך חזרה הים כבר היה רגוע, וסיימנו את האירוע בתחושה שהעברנו 3-4 שעות כיפיות במיוחד. שם החברה: Pelion scout. חזרנו לדירה, התקלחנו והתלבשנו, והלכנו לסיים את היום בטברנה מקומית נהדרת בשם Itamos.
קישורים
חברת Pelion scout (שיט):
מסעדת Itamos:
יום רביעי - פרידה מפליון ונסיעה לליטוחורו
את בילוי הבוקר הזוגי שלנו סיימנו בקיוסק שמוכר בעיקר ריבות מקומיות ושמן זית, אך גם קפה ומאפים. החלק מיוחד הוא המרפסת לנוף הנהדר. לאחר מכן העמסנו את הרכב, ונפרדנו מבעלי הבית המקסימים בצגרדה, לא לפני שקיבלנו תאנים לדרך ושקיות של עשבים לחליטות תה. עברנו בעץ הדולב הענק והמפורסם שבאחת מכיכרות הכפר, והתחלנו בנסיעה לכיוון ליטוחורו, שארכה כשלוש שעות, כולל עצירת התרעננות בדרך. ג'ורג' (כנראה יורגוס במקור) בעל הדירה שהזמנו בליטוחורו חיכה לנו, והדליק את המזגן בדירה מבעוד מועד. הדירה עצמה די מרווחת, פונקציונלית, ובוהקת מניקיון. קיבלנו מג'ורג' כמה טיפים (למשל - שעדיף להסתובב בליטוחורו ברגל, אילו מסעדות מומלצות וכו'). לאחר קצת התארגנות ומנוחה יצאנו לטיול קצר ונחמד מפירוניה (נקודת ההתחלה של העליה לאולימפוס עבור מרבית המטיילים) במורד הנחל. את הערב סיימנו בטייק אויי מפיצריה מקומית. כמה מילים על ליטוחורו: בחלק מהאתרים כתוב שזה כפר, בחלק כתוב שזו עיירה. חד משמעית - זו עיירה, לא כפר. עיירה חביבה ולא יותר, שלא שווה ביקור בפני עצמה, אבל מהווה בסיס מוצלח לטיולים בסביבה - הרבה אופציות לינה, מסעדות, בתי קפה, סופרמרקטים וכו'.
קישורים
דירה בליטוחורו:
https://www.booking.com/hotel/gr/san-giorgio-litochoron.he.html
יום חמישי - טיפוס לאולימפוס
התכנית המקורית לעלות לאולימפוס הייתה אחרת. הכוונה הייתה לעלות עד לבקתה A, לישון שם לילה, ולמחרת בבוקר להגיע לפסגה. אלא שבעטיה של הקורונה שינינו תכניות (העדפנו לא לישון בבקתת מטיילים על מנת לצמצם סיכוי להדבקה). החלטנו לצאת מוקדם בבוקר, בהרכב חלקי (השאר נשארו לנוח בדירה), לעלות עד לבקתה, ולהמשיך "אם יהיה כוח". העליה לבקתה הייתה מהנה, אך קשה יותר משציפינו, כך שכוח להמשיך לפסגה לא נשאר. העליה ארכה כארבע שעות. בבקתה עשינו הפסקה ארוכה שכללה גם ארוחת צהרים טעימה מהמסעדה המקומית. גם הירידה לקחה משהו כמו ארבע שעות, כך שדי סגרנו את היום. בדיעבד הבנו שמרבית המטיילים לא עולים לפסגה ביום אחד, והנוף שראינו בדרך היה בהחלט ראוי ומספק. חזרנו אחר הצהרים לדירה בליטוחורו, וסיימנו את היום בארוחת ערב במסעדה מקומית מומלצת בשם Meze Meze.
קישורים
מסעדת meze meze:
https://el-gr.facebook.com/%CE%9C%CE%95%CE%96%CE%95-%CE%9C%CE%95%CE%96%CE%95-276644121285/
יום שישי - מליטוכורו לסלוניקי
יצאנו מליטוכורו לאחר ארוחת הבוקר, ובתום נסיעה של כשעה הגענו לסלוניקי. מצאנו חניה במרכז העיר, והתחלנו את השהות בה בסיור רגלי מודרך עם מיכאל, מחברת סלוניקי איי.אל - חברה בבעלות אבי אזולאי, מדריך ישראלי שגר בסלוניקי שנים רבות, ומעבר לשירותי תיירות שונים מנדב מידע וסיוע רב לישראלים, ואנחנו בהחלט ממליצים להיעזר בו. הסיור עצמו ארך כשלוש שעות, והיה נחמד, אם כי לא התאים לכל בני המשפחה באותה מידה. לאחר הסיור הגענו לדירה שהזמנו, שהייתה נהדרת הבחינות - גודל, מיקום, אבזור, ניקיון ושירות. הזמנו דרך בוקינג, אבל מסתבר שזו דירה של חברה בשם FeelsLikeHome שמשכירה דירות רבות ובתי נופש בסלוניקי והאזור. אנחנו ממליצים עליהם בחום. אחה"צ ביצענו בדיקת קורונה נדרשת לקראת הטיסה חזרה, במרפאה נעימה שנמצאת ממש על קו המים. אם כבר צריך להיבדק, לפחות ככה...
קישורים
חברת סלוניקי איי.אל (שירותי תיירות):
חברת FeelsLikeHome (דירות נופש להשכרה):
יום שבת - סלוניקי
לאחר טיול זוגי בטיילת היפה של סלוניקי, התפצלנו - מי שרצתה הלכה לקניות (המחירים ממש טובים!), הצעירים יותר הצטרפו אלי לשיט חביב בספינת הפיראטים Arabella, ממש ליד המגדל הלבן (בו ביקרנו טרם השיט). השיט עצמו לא עולה כסף, אך צריך להזמין שתיה, כך שבעצם עלות השיט מגולמת במשקה. זו חוויה ממש נחמדה. עד עתה כבר הספקנו להתרשם מאוד לחיוב מהעיר הנעימה, המשלבת ברחובותיה מבנים מודרניים עם אתרים ארכיאולוגיים. הדבר העיקרי שהפריע לנו הוא כתובות הגרפיטי בכל מקום. אחר הצהרים הוקדש בעיקר למנוחה. בערב יצאנו למסעדה. כיוונו פנינו למסעדות שהומלצו לנו, אך אחת שהייתה סגורה והשנייה מלאה. מסעדה שלישית אליה נכנסנו בדרך עשתה רושם לא מי יודע מה, ונטשנו אותה. בסוף הגענו במקרה למסעדה מצוינת בשם massalia, בה אכלנו את אחת מארוחות הערב המוצלחות ביותר בכל הטיול.
קישורים
ספינת הפיראטים Arabella:
מסעדת massalia:
יום ראשון - היום האחרון ,טיול לחלקדיקי
היום הזה לא תוכנן מראש, כי היינו אמורים לטוס חזרה בצהרים, אלא ששינויי הטיסות הובילו לטיסת ערב וליום שלם פנוי. החלטנו להשתמש שוב בשירותיו של אבי אזולאי, שהצמיד לנו ואן ונהג בשם יורגוס, שלקח אותנו לטיול באזור חאלקידיקי שממזרח לסלוניקי. התחלנו בעיר העליונה של סלוניקי (מומלץ!), ומשם המשכנו לביקור ביקב נהדר, עם נוף מדהים ומוזיאון יין יפהפה. לאחר מכן נסענו לאצבע הראשונה של חאלקידיקי (קסנדריה), וביקרנו שם בכמה כפרים. אכלנו ארוחת צהרים במסעדת דגים שמשקיפה על הים ונראתה מבטיחה מאוד. האוכל היה טוב, אבל השירות האיטי והרשלני קצת קילקל. חזרנו לסלוניקי לקראת ערב, התארגנו, התקלחנו והזמנו פיצה. יורגוס הגיע שוב לקחת אותנו לשדה התעופה.
קישורים
יקב Gerovassiliou:
פרטים טכניים:
מתי: קיץ 2021
הרכב: זוג + 4, בגילאים 19, 15, 13, 6
מסגרת: 14 ימים מלאים (14 לילות)
טיסות עם אל על – הלוך לאתונה, חזור מסלוניקי (עלות ל-6 אנשים כ- 7500 שח, כולל שמירת מקומות ומזוודות)
השכרת רכב 7 מקומות מavance (Nissan NV200, ידני, דיזל) – דרך אופרן (עלות ל-12 ימי שכירות כ1700 יורו, כולל דלק, בוסטר אחד וכיסוי ביטוחי מלא של אופרן)
לינה - בדרך כלל בדירות (הוזמנו דרך booking או airbnb)
עוד כמה מילים על עלויות – ביחס למחירים המקובלים בישראל, המחירים בסופרמרקט ביוון זולים יותר.
מסעדות ובתי קפה גם הם זולים יותר. לשם המחשה - ארוחה משפחתית מלאה, כולל שתיה ויין, עלתה לנו בין 60 ל- 100 יורו. בהרבה מאוד מסעדות קיבלנו קינוח (בדר"כ אבטיח) על חשבון הבית. נראה שזה מאוד מקובל ביוון. חוסך עלויות והתלבטויות ;)
דלק – דומה לישראל.
כניסות לאטרקציות – עלות סבירה. בגלל הקורונה, נמנענו כמעט לחלוטין לכניסה לאתרים במבנים סגורים (מוזיאונים וכו').
עלות כוללת לטיול – כ- 38000 ש”ח, כולל הוצאות מקדימות, בדיקות קורונה וכו'.
