אהלן,
לקראת החזרה להודו, מצרף את מה שכתבתי על הודו ב- 2011 [טיול של חודשיים בין סוף אוגוסט לסוף אוקטובר].
ניסיתי לתת מידע כמה שיותר מדויק על עלויות, אוטובוסים, רכבות [ממש איך מגיעים ואיך קונים], לינה וכו'. ניסיתי לתת מידע כמה שיותר ספציפי על ההתנהלות בהודו ועם ההודים ויש נספח בסוף להתארגנות.
הטיול שלי היה תרמילאי [אבל לא התכלבתי..] והיה לי חשוב לצאת משביל החומוס ולהכיר את הודו יותר, ובין לבין עשיתי "קפיצה" לפוקרה שבנפאל..
מקווה שיעזור
אשמח לכל תגובה/שאלה
ולהוספת נקודות משלכם, בהתאם ל- 2014. אני מניח שסה"כ הרבה לא השתנה..
תהנו :)
המסלול שלי- סוף אוגוסט- סוף אוקטובר-- לה-פוקרה [נפאל]- דלהי- אמריצר -דהרמסלה - פושקר - בונדי - אודייפור- מונט אבו - וארנסי - רישיקש- דלהי
קישורים לרכבות-
http://www.hodu.co.il/מאמרים/הזמנת-כרטיס-רכבת-להודו-דרך-האינטרנט
https://forum.lametayel.co.il/forum_msg/goto-2944358
לה- 3 ימים להתרגלות לגובה רצויי כדורים נגד מחלת גבהים
טיסה 100 דולר הלוך מדלהי
http://www.makemytrip.com/flights/
מלה למנאלי- חזרה דרך מנאלי- 18 שעות, רצוי מיניבוס עם 11 מקומות ישיבה
אופנוע בלה- 700 רופי. הדרך ליקיר מדהימה
לינה בלה- צאנגספה- אזור הישראלים, אבל מרוחק ממרכז לה. אבל כמו בכל שכונה ישראלית, כל מה שצריך יש.
לינה בלה- רחוב טולצ'ה עליון- המון גסטהאוסים, מרחק דקות מהמרכז. ישנתי בדורג'ה- 500 ללא שרותים, 700 עם שירותים כולל ארוחת בוקר מעולה. חברים לנו במליניום שיותר קרוב למרכז לה. דורג'ה 7 דקות מהמרכז. כאמור הרבה גסטהאוסים.
צריך פנס.
בלה שהיתי בסוף אוגוסט לכ- 10 ימים, טמפרטורות בין 25-30 ביום לסביבות 15-18 בלילה, מעריך.
יש אפשרות לצאת משם לטראקים מאורגנים ולא מאורגנים- פירוט מלא בספר לונלי ובטיפים בלמטייל (אני הייתי רק על אופנוע. רצוי שיהיה לכם רשיון [לא חובה בהודו] ותשקלו כמה פעמים אם אתם רוצים לרכב..).
טיסה מלה לדלהי עוד כ 100 דולר. לינה באג'אי, רמה, ויויד (בויויד מתעלקים ולא לישון בחדרים שפונים למיזבלה. אתם תדעו..) ועוד. 500 למאוורר כולל שירותים. 800 כולל מזגן באג'אי (הבנתי שהתייקר..). ממליץ על האג'איי- כל הפסיליטיס שצריך- אינטרנט , מסעדה ו 24 שעות צ'ק-אווט (כלומר אתה יוצא מהחדר לפי השעה שהגעת ולא על הבוקר כמו במקומות אחרים). ממול האג'אי "הרמה הוטל"- גסט האוס זול שהרבה ישראלים שוהים בו, אבל החדרים לא משהו בלשון המעטה..
מאחורי הרמה- בית חב"ד- לכוונון שאלו את הדלפק בהארי רמה או באג'אי. האוכל הכי טרי ונקי בכל בתי חב"ד (לא כל כך ממליץ על שאר בתי חב"ד שהייתי). הבנתי שהבית חב"ד זז. תבררו
5 דקות הליכה משם- הרכבת תחנת ניו דלהי החדשה, ואחרי הרכבות יש את הרכבות תחתית- המטרו- או למקומות שונים בדלהי, או המטרו הישירה לשדה התעופה וממנו, בעלות רק של 80 רופי.
מונית משדה לדלהי למיין בזאר- 350 רופי. לגבי מונית מהשדה. טיסות פנים- בדלפק מצד ימין לפני היציאה, מזמינים מונית בתשלום.את האישור נותנים לו רק בהגעה ליעד (אם כי הנהג ילווה מכם ת אישור כדי שה ש.ג ידפיס לו לפני יציאה מהמתחם).
מטרו מהשדה תעופה- המטרו צמודה לשדה וזו חוויה (תשאלו לפני שיוצאים את שדה התעופה ויכוונו אתכם- זול ומהיר יותר מלקחת מונית. ל- 2011, 80 רופי..), רמת שירות ואיכות מהגבוהות ביותר. נוח, מהיר וזול.
טוקטוק מהמטרו לאג'איי במיין בזאר- 80 רופי, אבל אפשר לשלם גם 100, 150, ההבדל הוא כמה שקלים...אז עזבו ויכוח, פשוט תגיעו למלון..
המטרו משדה התעופה ולשדה נסגרת ב- 23 למיטב זיכרוני. אם לוקחים מונית מהשדה להזמין רק מהדלפק בתוך השדה..
בדלהי , במיין בזאר, לא כל כך מציקים, כמו שאמרו לי. יתכן וקשור לכך שהרחיבו את הרחוב- מיין בזאר- אזור הגסט האוסים. בדלהי יש אחסון מזוודות (לאגדז' רום) שמשותף לגסטהאוסים באזור- 5-10 רופי ליום- שווה. מול האג'אי ליד הרמה שליחת חבילות- אמין.
מטרו בדלהי במיין בזאר לשדה-
יש לקחת בחשבון הליכה לטיוב=מטרו, כ 45 דקות (היא מאחורי כל מסילות הרכבת) מהאג'אי ועוד 20 דקות לנסיעה לשדה. ניתן לקחת ריקשה לטיוב, ואז זה זריז, לדרוש מונה. עניין של מספר דקות ואתם ברכבת תחתית.
אבל, יש תחנת מטרו נוספת (תשאלו את הקבלה)- דרכה אפשר גם להתחבר למטרו של שדה התעופה (צריך אחרי תחנה להחליף) ולהמשיך במטרו הרגיל ולהסתובב בדלהי. המטרו הזו נמצאת בכיוון ההפוך להליכה לרכבת. אחרי שעוברים את פארוק- הליכה של עוד איזה 100 מטר (פנה שמאלה) ויש שם ליד המטרו גם כספומט.
רכבות- קומה מעל תחנת הרכבת מזמינים לתיירים.
בדלהי, הולכים לתחנת הרכבת, אחרי הכרטיסים, יש את הכניסה לרכבת. לא נכנסים!, מצד שמאל לכניסה מדרגות לעלות קומה שם העמדה לתיירים. פתוחים כל יום מ 8-20 ,מלבד ימי א 8-12!
לוקחים דף ממלאים פרטים, יש אדם בצד שיתן מספר רכבת וממתינים. התור על פי מקומות הישיבה.. תשאלו אם אתם לא מבינים, אל תמתינו סתם.
אל תתפתו לאנשים שיגידו לכם שהתחנה סגורה, נשרפה ומה לא. את הכרטיס קונים בדלהי בקומה הראשונה כמו שהסברתי.
אם אתם יודעים בערך לאן אתם ממשיכים מדלהי ואפילו לעיר שאחרי דלהי תזמינו כבר בדלהי- הכי נוח להזמין שם ויש מקומות שמורים משם לתיירים. תמיד ניתן להחזיר כרטיסים/לשנות. אבל לא תצליחו לדחות לנצח את החוויה להזמין כרטיס בדקה ה-90 יחד עם ההמון, שבלשון המעטה לא רק שלא סופר אתכם, אלא גם...
רכבת לאמריצר מדלהי- 600 רופי ב 7:40. 6 וחצי שעות נסיעה. יושבים כולל מזגן וארוחה מאוד מאוד מכובדת. שבו ליד החלון (הצד שפונה ל"כניסה" של התחנה), ובשעה- שעתיים ראשונות- תראו את הודו האמיתית- קשה לצפייה ולעיכול.
באמריצר ניתן להזמין רכבת מתחנת הרכבת, או יש סניף במקדש הזהב מצד ימין. להגיע לשער הראשי, לא להכנס!, ללכת ימינה עד הסוף. שימו לב כאן לא דלהי- היכונו לחווית הודו- דחיפות.. בקשו מהקבלה דף למלא. [עדיף להזמין מהרכבת].
דרך אגב בכל ת.רכבת בקבלה יש להם ספר רכבת עם כל הפרטים- מספרי רכבות, שעות וכו'- דרשו אותו. או הכי טוב לבוא מוכנים. לגלוש באינטרנט ולקחת את הפרטים ואפשר גם להזמין.
רכבות לא "מורכבות"- כלומר לא סליפרים. אם לא השגתם כרטיס, תמיד אפשר להגיע לתחנה לפני, לחפש את הקונדוקטור, שיסדר אתכם.
לינה אמריצר- גסט האוסים מסביב למקדש, או במקדש עצמו- צריך להרשם במקדש כדי ללון. ויש גם ארוחות חינם במקדש- שווה, מיוחד וטעים. תשאירו טיפ בסוף הארוחה.
אני לנתי בלאקי גסט האוס- סביר אבל תוכלו למצוא יותר טוב, שרותים ומקלחת לא נקי. צריך לבקש חדר שקט, לא על הצומת. באמצע ספטמבר מזג האוויר סבבה לא צריך מזגן. לפני תקופה זו חייבים מזגן!
גסט האוס מעולה- סי ג'יי -ויקר יותר. בלאקי 500 מאוורר וסי ג'יי 700. הלאקי לא מתאים לכל אחד, בכלל אני מציע לא לסמוך יותר מידיי על הלונלי מבחינת המלצות לינה ואוכל. תסתובבו ותבדקו. מה שכן הלונלי תמיד יישלח אתכם לאזור שבו מרוכזים מרבית השירותים לתיירים.
באמריצר בהזמנה מראש ניתן ללון במקדש. זו חוויה.
מקדש הזהב מקודש לסיקים. 40 אלף מבקרים ביום. האירגון בנויי ממתנדבים והכל מתקתק כמו שעון.
יש להביא או לקחת מטפחת בכניסה. יש שמירה על נעליים. עדיף לבוא ללא כסף דרכון וכו'
שעה נסיעה מאמריצר הגבול עם פקיסטן- אטארי-צאו בסביבות 15 עדיף ואן, 100 רופי כולל אגרה והמתנה (אבל לא להתרגש גם אם רוצים 150, זה רק כמה שקלים). אם אתם באמריצר אז אפשר לראות את ההצגה ההכי מגוחכת בעיר של החלפת המשמרות וההמון המשולהב באטארי. הודו נגד פקיסטן... להביא אתכם דרכון (אם כי אני שכחתי, והכניסו. הודו, כבר אמרנו). להביא רק מצלמה, אפילו נרתיק אסור.
מאמריצר לוקל באס לדהרמסלה- 7 שעות. יש אוטובוס ישיר ב 8 וב 12. אבל בכל שעה יש אוטובוס לפאתנקוט ומשם כל הזמן אוטובוסים לדהרמסלה, כך שאין בעיה. האוטובוס האחרון שיוצא מדרהמסלה למקלוד הוא ב 19 אחר כך זה מוניות. ויש להם פיקס פרייז- אז אין צורך להתמקח. ממקלוד לבגסו 40 רופי ודרמקוט- 60 רופי.
דהרמסלה זה האזור וכולם נוסעים לכפרים - מקלוד(העיר הטיבטית- מסעדות, חנויות, שוק, מקדשים, רפואה טיבטית למי שרוצה.., מוזאונים ואירופאים), בגסו ודרמקוט- הכפרים הישראליים.
דהרמסלה
מקלוד- עיר טיבטית שוקקת. בעיקר ארופאים. חנויות רבות, מקדשים. הדאלי- למה לעיתים מגיע להפגש עם הממשלה הגולה ולהעביר שיעורים.
בגסו- כפר ישראלי- מסעדות וחנויות לתיירים. בריכה ומפלים. גסט האוסים רבים מסביב. בית יהודי ובית חבד. שבבית חבד לא מומלץ לאכול. כולם בלב היהודי [אבל לא בחגים, אלא אם כן רעב זה הקטע שלכם].
מסעדה טובה- באפר בגסו פיצה האוס על המדרגות בדרך לדרמקוט. מסעדה האחרונה בבגסו לפני המדרגות שעולות כאמור.
דרמקוט- עוד בית חבד. גם בבגסו ובוודאי בדרמקוט קרררר. יש אופנת שלים (שתחממם אתכם), שקונים במקלוד. דרמקוט זה ממש כפר שקט. מסעדה מעולה סאנגי = מילק וואי- הכל טעים וטרי גם החומוס וגם השניצל. יש להם נהג טקסי שלהם, הייתי מתרחק ממנו. בדרמקוט אפשר להגיע למפל הגדול ולכפר נאדי. פרטים במסעדה, או אצל שרה. חפשו אותה [בבוקר במסעדה באפר דרמקוט=בסוף המדרגות, בערב אצל סאנג'י], כבר עשור ששרה נמצאת חודשים בדרמקוט- המודיעין הכי טוב בסביבה ואחד האנשים הכי "מוארים" שפגשתי.
עלות גסט האוסים בבגסו ובדרמקוט כ 200 רופי. התרחקו מחדרים עם רטיבות ועובש.
קורסים רבים ומגוונים ניתן לבצע. עם כי יותר מבחר בבגסו. בדרמקוט יש את 2 מרכזי המדיטציה, יוגה והוויפסאנה [טושיטה]. בבגסו קורסים בכל נושא שתבחרו- אוכל, תכשיטים, רייקי, דיג' ועוד ועוד.
מיוני עד אמצע ספטמבר ירד לא מעט גשם ובדרך כלל ערפילים. אחר כך יותר שמש. עניין של מזל.
מדרמסלה ניתן לטוס לדלהי, ניתן לקחת רכבת מפתנקוט לפושקר, או לסוע לאמריצר ומשם לקחת רכבת לדלהי/פושקר. רכבת לילה
בבגסו יש את חזי אינטרנט הוא יארגן מה שצרכים, והוא אמין!
חשוב לזכור אתרי האינטרנט לגבי הרכבת לא מראים מקומות שמורים לתיירים. את זה מסדרים ברכבת עצמה, בקומה 1 לתיירים (אבל זה רק בעיר דהרמסלה עצמה..).
המלצה כללית לגבי רכבות- אם יש לכם הערכה מתי ואיפה תזמינו מראש- ככל שהתקרבנו לחג הדיוואלי באוקטובר לא היו כרטיסים. גם אם מזמינים מראש, תמיד אפשר להחזיר, להחליף וכו' ולקבל את כספכם חזרה.
רג'אסטן- רכבת לילה מדלהי לפושקר, הרכבת מגיעה לאג'מר. הרכבת בשעה 22 מאולד דלהי, נסיעה של חצי שעה בטוקטוק- 120 רופי או לקחת מטרו. אולד דלהי זה הארד קור של הודו לעומת התחנה בניו דלהי. קחו זמן מראש להתארגן בתוך הכאוס של התחנה הזו והכינו ת מצלמה..
לקחנו סליפר 2א
-2A - כלומר 4 מיטות בשונה מ 3א ששם 6 מיטות. נסיעה של 8 שעות, בעלות של 715 רופי. אם ישנים ב 2א אז אפשר ללון למטה ואם 3א אז עדיף ת מיטה העליונה.
אוטובוס לפושקר מאג'מר ממתין מחוץ לרכבת בצד השני של הכביש- 50 רופי לבנאדם. מונית תעלה 100 רופי לאדם. נסיעה של חצי שעה בערך ואתם בפושקר. קחו מתחנת האוטובוס טוקטוק ב 50 רופי ל"עין".
פושקר- עוד כפר ישראלי. ישנו ב"עין השלישית" שמנוהל על ידי מיכל ורווי. גסטהאוס ברמה מאוד גבוהה, 400 רופי. מסעדה מעולה. גסט האוסים נוספים- פיקוק שליד העין והקוואלה שבעיר. שגם הקוואלה מסעדה מעולה וצוות סטלנים.חדרים פחות טובים אבל זול יותר.
בפושקר חנות מאוד זולה לקניות בהנהלת ראג' (זה לא ראג' שליד העין) מול הכספומט
שווה להתאמץ ולמצוא אותה, אני מבטיח.
השכרת אופנוע- 200. זהירות בחול. סעו בגז קבוע, ללא בלימות מיותרות, השתמשו ברגליים כדי לייצב.
שותפתי למסע שכרה מישהו שיקח אותה על אופנוע דרך מיכל ורווי מהעין. איזה באבא חמוד.
חשבו טוב אם אתם רוצים לשכור אופנוע בהודו וכדאי שיהיה לכם רישיון [אם כי בהודו לא חייב רישיון..]
מפושקר נסענו לבונדי. מאג'מר זו נסיעה של 5 שעות. מפושקר לאג'מר יש אוטובוסים כל הזמן. יש אוטובוס ישיר מפושקר לבונדי בשעה 11, אבל הוא מפוצץ מהאנשים בכפרים. אז אוטובוס לאג'מר ומשם בכל שעה אוטובוס לבונדי.
בונדי- עיירה קטנה. הרבה פרות חזירי בר. ביוב פתוח. בהתחלה הרגשתי שחזרתי לשירות הצבאי. אבל יש בה קסם. צריך איזה יום להתרגל.
ישנו ב - TARAGARH PALACE
רצו 300 שילמנו 250 רופי. מדובר במקום פשוט, לא הכי נקי. כשאין חשמל גם אין מים...(לא חמים, אלא הזרימה). יש באזור כמה בנייני "הבלים"- מאוד מרשימים והעלות- 600-1000 רופי
אבל למידע, אוכל, והמלצות על גסטהאוסים- במסעדת-
FOOD AND FUN –
גג תבקשו מהטוקטוק שייקח אתכם ישירות למסעדה, אפשר להשאיר ת'תיק ולחפש באזור , או שהאירגון של פיליפ ידאג לכם
תכתבו לו לפני ונראה לי שידאג לאסוף אתכם. הוא מארגן הכל
בהנהלת דיליפ/פיליפ.
יש שם ארמון ומבצר מרשים. סמטאות עם בתים מיוחדים. תהנו. זו לא פושקר! לא מקום שמתאים לכ"א..
השכרת אופנוע- בין 200 ל 250
שותפתי לקחה כמדריך אופנוע את בעל המסעדה.
מבונדי לאודייפור- נאמר לנו אוטובוס סליפר- 7 שעות ואיזו נסיעה זו היתה. למעשה מדובר ב 9 שעות בסליפר לא נוח צר, אין מקום לרגליים למי שגבוה. יש רכבת שנאמר לנו שעושה זאת מבונדי לאודייפור ב 4 שעות יוצאת ב 2 לפנות בוקר ומגיעים ב 6 בבוקר. כשמגיעים לבונדי, צריך להגיע מיד לתחנת רכבת ולהזמין (או להזמין מראש מפושקר/דלהי וכו'). כי בראג'סטן אין מקומות שמורים לתיירים. ותבררו אם המידע שיש לי, לגבי השעות, נכון. לא ממליץ על האוטובוס סליפר.
אודייפור-
גסט האוס-
HOTEL GANGAUR PALACE
מומלץ בלונלי. פחות אהבתי.. אבל החדרים, חלקם מרשימים..
אחרי המלון הזה יש פניה ימינה (עליה ואז ירידה) ושם יש גסט האוסים שקטים. אפשרות נוספת. לשאול היכן הגשר. לעבור ובהמשך סמטאות שקטות ונעימות. 5 דקות הליכה.
ארמון המוזיאון- פשוט משעמם, לדעתי..
אוכל- HEVEN משהו..
משהו רסטורנת- אחרי הגשר
ומסעדת הקשת- אחרי המלון שהזכרתי שפונים ימינה
RAINBOW
במסעדת ריינבו, יש את ריקי, איש רב פעלים, שיכול לקחת אתכם על אופנוע- 300 רופי. אפשר לקבל מריקי המלצות על גסט האוסים ואז לבקש שיקחו אתכם למסעדה שלו. לא נמצא, שיתקשרו אליו. דובר אנגלית שותפת. יש גם את הגסט האוס של הישראלים, שכחתי את שמו. יש שם אוכל ישראלי- לא ממליץ על האוכל.
חוץ מריקי, השכרת אופנועים- רק מקום אחד, כולם יכוונו אתכם. 350 רופי. מצב האופנעים, מכנית, גרוע!
אני לקחתי יום אחרי מריקי מהריינבו.
מונט אבו (מאודייפור)
לוקל באס 7:30 בבוקר 5-6 שעות לאבו רוד. יש מספר אוטובוסים. הנסיעה הכי חלקה ורגועה שהיה לי בכל הודו... 120 רופי. אוטובוס תיירים 220 רופי. ובגלל שאין הבדל במחירים אז אפשר לקחת תיירים. אבל כאמור הנסיעה הכי חלקה, וזה לא קורה הרבה בהודו.
מגיעים לאבו רוד, כדי לעלות מאבו רוד למונט אבו -כדי לעלות למעלה- מונית 4 אנשים 350 רופי. לוקל באס 22 רופי... בחזור לקחנו מונית ב 100 רופי...
רכבות חשוב להזמין כמה שיותר מוקדם. יש סניף במונט אבו 8-14 וסניף באבו רוד עובד עד 22 בלילה, עם הפסקה בין 14-16. תתכוננו לדחיפות... בקשו טופס מהדלפק למלא. אפשרות אחרת לבקש את עזרת הסוכנויות הפזורות בעיר-במונט אבו.
לינה ב שירי גנש- 600 רופי. חפשנו באזור- אין מה לחפש או מצב גרוע או מאוד יקרים. אין כמעט מערביים בעיקר תיירות פנים לא להגיע בסופ"ש ובחגים. לא תמצאו חדרים.
עיירה מנומנמת משהו.
החדרים, בגנש רובם לא במצב הכי טוב, חלקם עם עובש. לנו בסוף המסדרון אחרי השירותים הציבוריים יוצאים מהמסדרון החוצה, עולים שמאלה במדרגות חדר מצד ימין. אני מסביר כי הוא הראה לנו ת חדרים בסדר יורד מהגרוע לטוב ביותר.. יש חדרים ב 400 קומת קרקע.
הבעלים, נראה תחילה לא חביב, אך הוא מאוד דואג ועוזר. בנוסף האחיין אשוק נמצא כדי לארגן הכל.
ב 17:30 טיול שקיעה בחינם עם אשוק, תביאו נעליים.
יום למחרת לקחנו עם אשוק טיול לשמורת החיי, שם סיכויי לראות בעלי חיים פראיים כגון דובים, תנינם, קופים ועוד. דגש על "סיכוי". ניתן בתיאום מראש לצפיית לילה. עלות ה 4 שעות עם אשוק 500 רופי.
בסוף הטיול אשוק הזמין אותנו על חשבונו לתה ומתוקים מטוגנים מהדבה.
למחרת לקחנו עם אשוק טיול אופנעים, שהיה מעולה. גם נסיעה ארוכה, גם אזור יפה.
אשוק דובר אנגלית רהוטה, מאוד עוזר, לארג', עם סיפור חיים מורכב. מי שמעוניין הוא יעשה אתכם טיפוס הרים וסנפלינג.
עלות השכרת אופנוע במונט אבו- 200 רופי, אשוק יכול להביא לכם ת אופנועים אם תרצו.
מסעדה מעולה- צ'הצ'ה קפה
Chacha
ג'ייפור- לא תכננתי להגיע אליה. לא רציתי. היא לא עיר קלה. אבל עקב בעיות רכבת.. נאלצתי.. פעם ראשונה בהודו שהתקשרתי למלון והזמנתי חדר מראש ושנהג יגיע לקחת אותנו (ג'ייפור ידועה כעיר מורכבת..ועדיף להתארגן מראש..) ישנו ב"ארמון קרישנה".
יש בג'ייפור מסאג' הכי טוב שעברתי מעולם, מאוד ממליץ- קרלה איורודה קנדרה.
ורנסי-
שמרתי אותה לסוף הטיול [אוקטובר] ובכל זאת לא היה קל הערב הראשון.. הסמטאות הצרות, הפרות הענקיות, הכלבים החולים... זה לא היה נכון להגיע בערב, אבל אחר כך הגיע היום למחרת וקסמה של ורנסי...
ורנסי אינה "בשביל החומוס" והפסיליטיס אינם במונחים ישראליים.
ישנתי באחד הגסטהאוסים הנעימים שם- SHIVA KASHI
הגט של השרפה יש את אזור השוק ששם הסמטאות מאוד מסובכות.. ויש ממול את האזור של המסעדות ושם יותר נוח להתמצא ולהסתובב, כמה שזה נוח בוורנסי
רישיקש-
בעיניי המקום הכי מיוחד בהודו. שילוב של מקום תיירותי, רוחני, נופים, תרבות, שווקים, אופנוע. הייתי שם שבוע והיה קשה לעזוב.. כל כך הרבה אפשר לטייל שם ולחוות.
רכבת מדלהי להרדיוואר כ- 6 שעות ומשם טוק טוק לרישיקש.
לינה שקטה ויקרה יותר ב"היי בנק". או לינה באזור התיירותי הכיפי לאחר הגשר - לאקשמן ג'הולה. [בגשר לא להסתובב עם אוכל/שתיה ביד..]. מקומות לינה רבים. תפנו לסמטאות ותמצאו גם שם לא מעט גסטהאוסים בעלות 250 רופי
נפאל- פוקרה-
טסתי מדלהי לקטמנדו (אוטובוס זה כ 7 שעות קטמנדו-פוקרה). טיסה מקטמנדו לפוקרה- כ 65 דולר, 25 דקות טיסה.
סוכנות זולה בפוקרה- NEEDS
מארגנים הכל. אחרי שב-סוויסה (הסוכנות של הישראליים) רצו 75 דולר לכרטיס טיסה לקטמנדו מפוקרה, בנידס סגרנו על 60 דולר (יש סוכנויות שרוצות גם 90 דולר..). לא רחוק ממנו נמצאת החנות לציוד שבה לא מתמקחים.. מומלץ. יותר זול לקנות שם מסוויסה- פליזים וכל דבר אחר.
לינה- לבקש להגיע לאמצע הרחוב, או להגיע לסוכנות של סוויסה הוא כבר יפנה אתכם לגסט האוס של הישראלים- שווה ביותר, אבל לא חובה. יש מליון גסט האוסים על הרחוב ובסמטאות. האזור נקרא לייק סייד.
סוויסה יציע לכם לארגן הכל דרכו- טראק, ציוד וכו'. אבל הוא בהחלט לא הכי זול! צריך פשוט לעשות סקר שוק. יש ברחוב הראשי בקצה הרחוב כמעט, חנות שבה לא מתמקחים והמחירים באמת סבבה וזה חוסך את הכאב ראש.
אפשר לקחת מסוויסה מפת האזור ולהסתובב עם קטנוע/אופניים באזור. מומלץ. מעל האגם יש אזורי נוף וכפרים מרוחקים מאוד מעניין. את הקטנוע שלי שכרתי לא רחוק מסוויסה לכיוון הכביש הראשי מבעל חנות מכולת, אחרי המלצה שקיבלתי שתי חנויות שם מבעל חנות של חולצות... וקיבלתי קטנוע חדש ומטופל.
בכלל לגבי קטנוע/אופנוע, אני לא מבין גדול, אבל לשים לב שהבלמים עובדים וישר מגיבים. כשנוסעים מעל 40 האופנוע לא מתחיל לרעוד.. והכי חשוב שהזמבורה עובדת, אתם תזדקקו לה.. עם סגירת העסקה (אפשר גם ל 24 שעות באותו מחיר- 500 רופי נפאלי), יש לצלם האופנוע מכל הכיוונים, שלא ימציאו לכם ששרטתם וידרשו תיקון גבוה (התחביב בפוקרה).
אני מציע להגיע לאמצע הרחוב להכנס לסמטאות ולחפש גסט האוס אבל לא ממש קרוב. ב 23 בלילה כל הרחוב נירגע עד למחרת ב 9 בבוקר. גסט האוס טוב ניתן למצוא ב 500 רופי. ופחות נעימים גם ב 300 רופי. כרגע דולר שווה 74.5 רופי נפאלי. מאוד זול. אני בהתחלה לנתי ב
ROYAL GH LAKESIDE GAURIGHT, POKHARA 6
הם ממש אבל ממש נחמדים ומאוד עוזרים. אבל מרוחקים מאמצע הרחוב, מה שלוקח 25 דקות הליכה... לאחר התלבטות עברתי למקום יותר קרוב, הבעלים היו מורכבים.. וכל הזמן ניסו למכור לי דברים- כרטיסי אוטובוס וכו' והתקשו עם זה שלא רציתי לרכוש את מה שהציעו ולכן רצו שאתפנה מהחדר יותר מוקדם...(למקום שלהם קוראים PUSHPA ולא מציע לישון שם, אלא אם כן רוצים לעבור את מסכת המכירות שלהם..- נפרדתי מהם בחיוך, כי סה"כ החדר היה סבבה)
אבל כאמור בסמטאות יש אינספור מקומות, אז אין ממש צורך להתפשר.
לרכישה של דברים ביותר זול מהרחוב בפוקרה, אפשר להגיע לשוק של מפלי דיוויד (אחרי שאתם יודעים פחות או יותר מחירים)
לשלוח חבילות, עדיף מהודו מאשר נפאל. פוקרה אמורה להיות יותר זולה מקטמנדו, אם כי בקטמנדו יש מבחר רב יותר, בעיקר סביב בגדים.
קטמנדו- עיר גדולה, ולא נעימה, בעדינות נאמר שהם אסרטיבים בדרך המכירה שלהם. עדיף להגיע לבית חב"ד ושם להשאיר את התיק לקבל המלצה למקומות לינה ולחפש בנוחות. רוב האנשים באזור מכירים את בית חב"ד,( בבית חב"ד לא היה להם כתובת שלהם לתת לי..)
משדה התעופה בקטמנדו רצו 500 רופי, אני יצאתי לכיוון הכביש- 2 דקות הליכה, וישר נעצר לידי נהג מונית, סגרנו על 200 רופי נפאלי...אל הטאמל
אני ישנתי במלון ממש טוב, על החדר רצו 700, סגרנו על 500 לשמחתי הרבה, אחרי שראיתי כמה כלביות באזור.
ישנתי ב
GREAT WALL INTERNATIONAL HOTELשם המלון- -. רחובTHAMEL CHOWK
יש חנות של אומן מעולה כזה מול המלון בקטמנדו. ממש מול. לא החנות שלידו שתופר חולצות (טי שרט עם ההדפסים בתפירה)
כל הגסטהאוסים נמצאים בטמאל- שזה מספר רחובות וסמטאות רועשות. כדאי להכנס לסמטה מעט מרוחקת.
המים בכל קטמנדו מלאים בנחושת... באופן אישי אין על התחושה הכפרית של פוקרה. אבל מי שמחפש היסטוריה יש לא מעט כאן בקטמנדו. ואפשר לצאת לעמק קטמנדו לסיור בין הכפרים אופניים/אוטובוס/אופנוע
מי שלא מתכנן טראקים, אלא רק לטעום מנפאל, כמוני, פוקרה זה המקום. (ת'כלס גם רוב הטראקים יוצאים מפוקרה)
טיול של חודשיים בין סוף אוגוסט לסוף אוקטובר 2011
זהו :) -והנה הנספח:
חשובחשוב חשוב
טיסות- הנחה של 30% מגיל 30 ומטה.
נהיגה באופנוע- לצפצף- רכב מתקרב, עיקול, עקיפה, פנייה- לצפצף- כך הם מתקשרים. לא מסתכלים במראות (אם יש להם מראות..). חותכים נתיבים, ואם צפצפתם מייד יחזרו לנתיב שלהם.
תחשבו שוב ושוב אם רוצים לשכור/לקנות אופנוע, כי זה ממש סיכון וחשוב שיהיה לכם רישון בשביל הביטוח [בהודו לא משנה להם אם יש לך רישיון]
שרשרת לנעילת תיקים- חובה לנסיעות. 15 ש"ח בריקושט.
בהודו לא שמעו על דלתות עם מפתחות. כדאי להביא מנעולים מהבית, עדיף כאלה עם קודים של מספר, כדי לא להסחב עם מפתחות, וזה גם טוב כשיש שותפים לחדר.
טרבל צ'קים- ניתן להחליף בכל מקום שמחליפים, ממש לא צריך ת' בנק ואת האין סוף טפסים, הערך שתקבלו יהיה כמו בבנק (אבל כן שווה לברר מה הערך של הדולר! באותו יום)
נדמה לי שמהארץ אין יותר טראבל. אז כדאי לקחת סכום מזומן בדולרים + ויזה
רכבות- נתקלתי בקשיים. היה קשה להשיג רכבות לראג'סטן, רישקש, וורנסי
אם יודעים צפי של הגעה שווה להזמין מראש, גג תמיד אפשר לבטל ולקבל החזר
הכי טוב לקנות ברכבת בקומה 1 של התיירים, אבל יש מקומות שאין. אתר טוב לקנייה:
אבל שימו לב שהאתר לא לוקח בחשבון את המקומות השמורים לתיירים, מה שקיים בקניה בתחנה (אם תפנו לסוכן נסיעות- הסוכנים מזמינים באותו אתר... פלוס עמלה להם, אם כי לפעמים זה פותר קושי טכנולוגי/זמן המתנה ברכבת)
כרטיס בהמתנה- מקבלים מספר וצריך לעקוב אחריו באתר הרכבת, אפשר לקבל עזרה מכל סוכן, בעל גסטהאוס.
ציפה רבותיי ציפה- בשונה מדרום מזרח אסיה, כאן מקבלים בכל מקום שמיכת צמר, ללא ציפה וכמובן שהנקיון בהודו זה לא שיא השיאים, ציפה מהבית תשמש אתכם היטב.
סליפר ברכבת - איי סי2 או איסי 3- אחלה של המצאה. אם באייסי 3- לקחת ת'מיטה העליונה בלבד (לא בצד). באייסי 2 אפשר גם למטה לישון, אלא אם כן אתם בנסיעה מאוד ארוכה ורוצים להמשיך לישון גם בבוקר, אז המיטה העליונה עדיפה.
רכבות לוקל-ג'נרל- שהן הרכבות הזולות והפשוטות- לא הצלחתי לפענח. חלקן מאוד עמוסות וחלקן ממש נוחות ואין בעיה כשמדובר בנסיעה של עד 6 שעות...(בהודו זה קצר).
נסעתי ברכבת רגילה מאמריצר לדלהי- מיטות שהפכו ביום לישיבה, ללא מזגן. לא היה דחוס והיה ממש סבבה.
נסעתי ב אס-אל מג'ייפור לדלהי אחה"צ 6 שעות- הקרון הרגיל היה עמוס בצורה שאני לא יכול אפילו להעביר את התיאור.(נסיון לשחד את הכרטיסן לא עבד..)
נסעתי ב 2 אס מרישקש בבוקר לדלהי- מושב לכל אחד, ממש נוח וסבבה, לא צפוף, כרטיסן עובר ובודק, למרות שזה קרון זול.
* אם מישהו יכול לפענח לי ולקוראים את "מפת" הרכבות- איפה זה בסדר להזמין כרטיס זול, ובאיזה רכבת לחשוב שוב, אודה*
אוטובוס סליפר- אפילו לא לחשוב לנסות, לדעתי. אם כי בהודו כדאי לנסות כל דבר לפחות פעם אחת...
מילון שימושי
שלום=נמסטה
תודה= דאן דה ואט
אדון=ג'י.
אחי= באיי ג'י/ באייה
גברת=אנג'י
כן=הא
לא=נהי
זזנו, זזים=צ'לו
אצ'ה= סבבה
תשקלו טוב אם רוצים להשתמש במילים הבאות, תפסידו חוויות. אבל בווראנסי ובטאג' מהאל זה נידרש:
לא, שמרחיק את המציקים= ג'י-נהי
לך מכאן! (אם ג'י-נהי לא עבד)= ג'ה-או (עובד כמו קסם, הרגשתי כמה משה שחצה את ים סוף..)
בגדול ההודים עושים הכל כדי לשרוד, גם כשמציעים לכם משהו לקנות, אפשר לדבר איתם ומשם הרבה פעמים יש חוויות מצחיקות. אז סה"כ לא חייבים ישר להבהל ולענות בשלילה. יש בהם הרבה אנשים מקסימים, שעוזרים בכיף. אבל כן יש גם כאלה שינסו לסדר אתכם. אבל כאמור, גם זה חלק מהודו.
יש להם חוש הומור מצוין, פשוט חשוב לא להיבהל ולנהל שיחות, נוהגים לבהות בנו כל הזמן ואוהבים להצטלם איתנו. ובכלל חיים כאילו הם בסרט הודו, אתם כבר תראו בשיחות אתם את ההתרגשות שלהם מכם.
מצד שני מאוד חרמנים, ולעיתים לבנות לבד לא הכי נוח. יבהו בהן, יציעו לקחת אותן על אופנוע. באוטובוס צפוף, ישענו/יגעו בטעות... שוב חלק מהחוויה, לא נתקלתי במישהי שיצאה מזה עם טראומה, מהבנות שאני פגשתי וטיילתי. ופגשתי מספר בנות שטיילו לבד ונסעו לבד. אם כי בהודו כמעט ולא מתאפשר להיות לבד... יחד עם זאת זהירות אכן נדרשת, יש לא מעט דיווחים על פגיעה מינית ואונס. שוב אני לא נתקלתי, אבל זה אכן קיים וחשוב לשמור על זהירות.
התמקחות- רצויה, בכל זאת, הודו.. אבל הפער הוא בשקלים בודדים ועבורם זה עולם ומלאו. אז תשקלו. תחשבו כמה לפני רגע הוצאתם בארוחה... [אתם הולכים לאכול טוב].
אוכל- אוכל מערבי לא חסר. האוכל ההודי מאוד שונה מדרום מזרח אסיה/דרום אמריקה. האוכל ההודי מגוון וטעים. פשוט לנסות הכל. יש להם תבשילים ממש טובים (וחריפים). אני באופן אישי הייתי מכור לבאטר-נאן שלהם.. תה- גיליתי אותו כשהייתי מצונן שם- ג'ינגר-למון-הני- מומלץ
זמן- הודו ענקית והנסיעות לא פשוטות. נסיעה קצרה מתחילה ב 7 שעות צפונה ורוב הנסיעות יהיו 15 שעות ויותר... צריך להשאיר זמן ממקום למקום למנוחה ולסידורים. הרבה פעמים בגלל שלא הייתה רכבת זמינה, זה אפשר לי לנוח ולהתארגן לגבי החלפת כסף, בירור מידע וכו'
ישראלים- גם אם לא מעוניינים לטייל איתם, הם מקור של מידע חשוב- לינה, אכילה, טיולים- מה הכי זול, מי הכי אמין וכו'. עם זאת לפעמים הם כעדר עושים הכל במקום אחד ומשלמים יותר. סוכן לישראלים בדרך כלל לא הכי זול, אבל יודע להתאים עצמו לדרישות של הישראלים.
הודים דוברי עברית שפונים אליכם ברחוב (בשונה מהודים דוברי עברית במקומות נותני שירות כגון מסעדה/גסט האוס), מציע להתרחק.
לסמארטפון- אפליקציה- QUICKHINDI
לסיכום, מה שלא תתכננו, תרצו, כדי למנוע תסכול ואי נעימויות, זכרו, להודו יש רצון משלה והיא כבר תקבע לכם את אופי הטיול. כל מה שנותר זה להתרווח ולתת לאמא הודו לקחת אתכם. סאב קוץ מילגה [הכל אפשרי ]
*אשמח לשמוע את דעתכם, שאלות, תגובות
