השורות הבאות הנן תוספת לבלוג שלי מקיץ 14- שם כתבתי על טיול להודו משנת 2011.
בבלוג הקודם נתתי פרטים והכוונה ספציפית לאיך מגיעים וקונים כרטיסי רכבת, אוטובוס, המלצות על גסטהאוסים ומחירים [כולל הכוונה ספציפית]. איך לדעתי להתנהל בהודו ולמה חשוב לשים לב, מה חשוב לקחת לטיול להודו וכיוצ”ב.
https://www.lametayel.co.il/צפון+הודו+רגאסטאן+ונפאל
בבלוג כאן אתן סיכום כללי יותר בעיקר לגבי החוויות בדרום הודו, אזור שלא הייתי בו בטיול הקודם. אתייחס גם לצפון. אני בעיקר אתאר כאן את המסלול וחוויות אישיות, פחות פרטים ספציפיים לגבי לינה, עלויות כפי שנתתי בבלוג הקודם.
הטיול הנו בן 3 חודשים בדיוק מאוגוסט 2014 ועד לסוף אוקטובר 2014.
התחלנו בצפון- לה-דלהי-שימלה-מנאלי-קאסול-קאזה-ספיטי-מנאלי-צ'אנדיגאר-רישיקש-דלהי-צ'נאי-ממהלפוראם-פונדיצ'רי- טריצ'י-קודאיקנאל-אלפי-קוצ'ין-מונאר-האמפי-גואה-הביתה..
כספית- פחות או יותר המחירים לא השתנו. אומנם היתה עלייה, אבל הערך של הרופי ירד. ב-2011 חלקנו ל- 10. עכשיו חילקנו ל- 17. כלומר- 100 רופי= 6 שקלים.
השיבה ללה- 10 ימים. לקחנו אופנועים [700-900 רופי] וטיילנו באזור [הכביש המדהים ליקיר; עמק נוברה].
עמק נוברה- נסיעה קשה על אופנוע. קחו זאת בחשבון. יש חלקים רבים שהכביש משובש מאוד. כלומר, אין כביש...
הנופים מדהימים. בעיניי אין מתחרה בהודו ללה.
ישנו הפעם בלה “באזור הישראלי”- צ'אנגספה. גסט האוס- 500-700 רופי. ניתן להשאיר תיקים בבית היהודי ומשם לחפש. יש המון שבילים ולכל שביל יש גסטהאוס.
מלה היינו אמורים להמשיך לקשמיר. לאור המצב הביטחוני. החלטנו לבטל. הטיסות מלה לדלהי היו מאוד יקרות. מה שעשינו- לקחנו טיסה ל-ג'אמו ומשם לדלהי באותו יום- חסכנו 100 דולר!
דלהי- ללא ספק המקום הכי זול לקניות! [אחריו פושקר ואחריו רישיקש]. לנו כרגיל באג'אי- 800 רופי.
מדלהי נסענו לשימלה. רכבת לילה ומשם עם רכבת “הצעצוע”-
https://family.lametayel.co.il/משימלה+אל+דלהי
בשימלה- היתה לנו חוויה לא נעימה של חיפוש גסטהוסים. זה אזור תיירות הודי- כך שהכל יקר וכל השאר נראה מאוד גרוע. כל העיר בעליה. כשיוצאים מהרכבת קחו מונית לפחות עד לפתח העיר. את המונית קחו בחוץ- תתקדמו קצת- יותר זול..
בקיצור לא מצאנו גסטהאוס, עקבו והציקו לנו כל הדרך והיה לנו מאוד לא נעים, למרות שכולנו כבר “ותיקי הודו”. זה היה לא נעים. בסוף לאחר שעות.. מצאנו גסט האוס נוראי במחיר נוראי.. עם עובש שנראה פשוט “חיי”. החלטנו שלמחרת בוקר יוצאים משימלה ולא נשארים. פשט היה לנו “וייב” לא טוב. יכול להיות שלמישהו אחר תהיה חוויה טובה יותר.
התכנון היה משימלה להגיע לקינור. ויתרנו. רצינו “בית”. נסענו למנאלי- 12 שעות באוטובוס. נחנו כמה ימים במנאלי מחווית שימלה. לקחנו אופנועים [1000 רופי!] ועלינו לפאס. טיילנו באזור. במנאלי יש בית חב”ד ובכלל כל הפסיליטיס הכי נוחים [וואיי-פאיי]. לא חסר מקומות לינה. יש גם כמה שבילים שמובילים לכמה מקומות דיי זולים. עלויות בין 200-500 רופי. ישנתי ב- 400 רופי.
לאחר התלבטויות ועוד התלבטויות [כלומר מעבר ממסעדה למסעדה כדי להתלבט- דרך אגב השש-בש- המסעדה הכי טובה!] החלטנו לצאת למדבר ספיטי. שכרנו ג'יפ, לדעתי ב- 4000 רופי ל- 5 אנשים אם אני לא טועה. היה צפוף , גם זו חוויה.
הנסיעה עד לקאזה בירת ספיטי היא כ- 12 שעות ולעיתים גם יותר.
עצרנו באגם צ'אנדרה המדהים ביופיו, אחרי 8 שעות נסיעה. לנו שם באוהלים. יש שם כפרי אוהלים + אוכל + שירותי שדה. אפשר ורצוי להתמקח על עלויות השינה [כולל אוכל].
למחרת, כעבור כ- 4 שעות הגענו לקאזה- שנראתה בהתחלה כמו כפר מדברי הזוי, אך התבררה כמקום ממש מיוחד. יש למקום הזה איזו אנרגיה. יש שם שוק מקומי- כך שאפשר לקנות הכל מהכל מאוד בזול. נהננו מקאזה. לינה בין 200-400 רופי.
מקאזה ניתן לנוע לכפרים מסביב [טאבו, מוד]. כמובן שנפרדנו מהג'יפ והנהג. והתניידנו בתחבורה ציבורית.
ההגעה למוד ב- 2014- מאוד מורכבת. האוטובוס מגיע עד נקודה מסויימת [כי לא סיימו לבנות את הגשר במשך שנים. אז זו שעה באוטובוס ואח”כ איזה קילומטר ברגל לעבור דרך בוצית וגשר רעוע ואח”כ נסיעה ב”מונית” כשעתיים שעתיים וחצי למוד.
היינו באזור ספיטי כשבוע. אכן כפרים ונופים יפים, אבל אני לא הייתי עושה את הדרך הזו במיוחד. זו דרך כל כך קשה ומתישה ובעיקר מאובקת.. לשיקולכם..
חזרנו באוטובוס מקאזה למנאלי- 12 שעות. ניתן בסוכנויות טיולים להזמין מיני-בס- שלוקח לו כ- 10 שעות [לא ידענו עליו].
מנוחה במנאלי..
שעתיים פלוס ממנאלי לקאסול משם לכפרים באזור וחזרה לקאסול.
הישראליים היו פחות בקאסול ויותר התרכזו באזור הכפרים. אני חושב שזה קשור לתיירות הפנים ההודית שהחלה להופיע באזורים “הישראליים”. מהמפגש איתם- הם גילו את סצנת המסיבות והסמים. מדובר בחבר'ה צעירים, שמשפחותיהם התעשרו בשנים האחרונות, בכל אופן זה מה שהבנתי עם מי ששוחחנו.
אנחנו היינו בטוש וקלגה.
מקאסול רצינו להגיע לרישקש. מדובר בנסיעה קשה. אבל אי אפשר לוותר על רישיקש- שהיא שילוב של הכל… לקחנו אוטובוס לצ'אנדיגר [כ- 10 שעות אם אני לא טועה] ישנו שם לילה ומשם אוטובוס לרישיקש. מדובר ביומיים מתישים מאוד. צ'אנדיגר- יש רובע של גסטהאוסים- לפי הלונלי. היה מאוד קשה למצוא מקום בעלות “נורמלית”. עקבו אחרינו, מנעו מבעלי מקומות אחרים לקבל אותנו. לא היה פשוט..
עדיף מצ'אנדיגאר לקחת רכבת לרישקש [עיר ליד צ'אנדיגאר יש רכבת להרדיוואר], מאשר הנסיעה באוטובוס. בעל הגסטהואס שהוא מהרדיוואר הבטיח לנו שתוך 4-5 שעות נגיע לרישיקש באוטובוס. זה היה קרוב יותר ל- 9 שעות..
דרך אגב צ'ארנדיגאר היא עיר שתוכננה מראש- שהיא מאוד מעניינת ארכיטקטונית, למי שמתעניין.
https://www.lametayel.co.il/צנדיגר++יש+להיזהר
רישיקש- ארץ אבותינו.. חזרנו למקורות.. לינה ב- 250 רופי עם טלוויזיה בחדר. הגענו לרישקש לקראת ספטמבר- 90 + אחוזי לחות. לקח זמן להסתגל [פעם קודמת היתי שם בסוף אוקטובר זה היה מעולה]. רישיקש מיוחדת שילוב של תרבות, נופים, אוכל, אופנוע ואין את OVER ישראליידה כמו בקאסול. משהו יותר מרווח, יותר מגוון.
על רישקש כתבתי בבלוג הקודם שלי [כולל מקומות לינה בכלל, עלויות, רכבות וכיוצ”ב]-
https://www.lametayel.co.il/צפון+הודו+רגאסטאן+ונפאל
מרישקש חזרה לדלהי בערב ברכבת היוקרתית- 5 ארוחות. תענוג. 6 שעות ואנחנו בדלהי. חזרה ל- אג'אי בדלהי.
חודש וחצי בהודו- מדלהי אנחנו טסים לדרום לטאמיל נאדו- צ'נאי- אחת הערים הגדולות בהודו. לא ממליץ להשאר שם.
ממהלאפוראם- מקבל מידע מהשדה בצ'נאי. מחליט ללכת ברגל כ- 10 דקות עד שמגיע לכביש הראשי, לוקח אוטובוס לעוד צומת ומשם שעה וחצי ואני ב”ממה”. הפנינה של הדרום. כפר צרפתי קטן עם בתי קפה ומסעדות מגניבות. המון דגים. 2 רחובות זה אזור התיירים אבל גם העיר עצמה הנה קטנה ואפשר להסתובב ולקנות מה שצריך [לא לתיירים]. אני קניתי למש מנורות לילה שהחליפו את נורות הניאון בגלל היתושים בלילה..
המון חנויות קשמיריות מרשימות ב”ממה”. הגעתי לשם באמצע אוקטובר, אין כמעט תיירים, אז יחסית זול. 400 רופי לינה. יש המון אפשרויות לינה.
לקחתי אופנוע מבעלי הגסטהאוס והסתובבתי ויש לא מעט לאן להסתובב. הפתעה ראשונה- כל קילומטר כאן זה באמת קילומטר כמו בארץ.. זה לא כמו בצפון הודו.. הכל ישר וזורם ויש יותר שמירה על החוקים. האזור מוקף בים והמון כפרים עם דרכים דיי טובות לנסיעה.
ב”ממה” עצמה יש אתרים ארכיאולוגים מרשימים, מקדשים. אני פחות התחברתי לכך.
בכלל אם רוצים לחלק את הודו בצורה מאוד מאוד לא מחייבת, אז הדרום מאוד מאופיין בהיסטוריה ומקדשים והצפון בנוף ובכפרים. מי שהקטע שלו זה לא היסטוריה ומקדשים לדעתי פחות יימצא את עצמו בדרום.
הדרום יותר יקר משמעותית מהצפון, כמעט פי שתיים, אבל עדיין זול.
מממהלפוראם לפונדיצ'רי [פונדי]- נסיעה של שעתיים.
המשך הכתיבה על הטיול בקרוב..
