המסלול ב'טור דה מונטבלאן' עובר ב-3 מדינות, חולף על פני עמקים רחבים , פסגות מושלגות, אגמי קרח, וכפרים בני מאות שנים. המסלול המלא כולל כ-170 ק”מ, כ-10000 מטר של עלייה במצטבר, הרבה הזדמנויות ללקט אוכמניות בדרך וכנראה גם היתקלויות במרמוטות ויעלים.
כהקדמה לסיפור דרך זה אני ממליץ לקרוא לפני כן את Tour du MontBlanc - המדריך למטייל , שמתאר בקוים כלליים מה אופי הטיול , למי זה מתאים, איזה ציוד דרוש והרבה טיפים.
יום 1 – מLES HOUCHES עד CHALETS DE MIAGE
יום 2 - CHALETS DE MIAGE עד REFUGE DU COL DE LA CROIX DU BONHOMME
יום 3 - REFUGE DU COL DE LA CROIX DU BONHOMME עד RIFUGIO ELISABETTA
יום 4 - RIFUGIO ELISABETTA עד Courmayeur
יום 5 – Courmayeur עד Refuge Walter Bonatti
יום 7 - Refuge Walter Bonatti עד La Fouly
יום 8 – CHAMPEX עד Col de la Forclaz
יום 9 - Col de la Forclaz עד Tré le Champ
יום 10 – Argentière עד CHAMONIX
הגענו לשאמוני (CHAMONIX) באמצע ספטמבר, 2015. החלטנו לעשות את המסלול הפופולרי של ה'טור דה מונטבלאן' -בכיוון נגד סיבוב השעון, גם בגלל שבתקופה זאת, סוף העונה, יש מעט מאד מטיילים במסלול הפופולרי אז לא ניתקל בפקקי תנועה בשבילים, וגם כי זה כיף להכיר אנשים ליותר מערב אחד, ויש גבול (אם בוחרים במסלול בכיוון עם סיבוב השעון) כמה אפשר להכיר אנשים בשיחה חפוזה על כוס תה.
נחתנו בג'נבה והגענו עם שירות הסעות ישירות לשאמוני למלון חביב במרכז העיירה. יש הבדלי מחירים משמעותיים בין שיא העונה(יולי – אוגוסט) לסוף העונה במחירי המלונות, ובקצוות העונה אפשר להשיג חדר במלון טוב במיקום מצוין במחיר די נמוך. התעוררנו למחרת בבוקר מוקדם רק כדי לגלות שגם הסופרמרקטים, גם חנויות הציוד וגם משרדי המודיעין לתיירים נפתחים רק ב9-10 בבוקר.
מי שעושה את המסלול בסוף העונה צריך לדעת אילו בקתות פתוחות, ולשם כך אפשר לברר באינטרנט או לגשת ל"משרד להרים ואלפיניזם" שנמצא ממש בסמוך לכנסיה הגדולה וממול לTOURIST INFORMATION . ניתן להצטייד שם במפת ניווט (1:50,000) ב10 יורו, ולבקש מהם להדפיס (ללא עלות) את תקופות הפעילות של כל הבקתות לאורך המסלול. חשוב להבהיר ש"בקתות" מתייחס רק לאותן בקתות מטיילים רשמיות. יש הרבה מאד אכסניות ומלונות בכפרים במהלך הדרך שניתן להשתכן שם ואלו פתוחים כל השנה.
לאחר קניות בסופרמרקט והשלמות ציוד ובלוני גז בחנות ציוד, הלכנו לאזור תחנת האוטובוס כדי להגיע לכפר הסמוך לסוש (LES HOUCHES), מכיוון שהמסלול רשמית מתחיל שם. הנסיעה אורכת כ- 20 דקות ועולה 1.5 יורו. כדאי לנסות לצאת ללסוש כמה שיותר מוקדם בגלל שתדירות האוטובוסים לקראת הצהריים היא כאוטובוס לשעה.
בתוך לסוש לא כל כך ברור היכן המסלול מתחיל, והמקומיים לא כל כך ידעו לומר לנו (כי הרבה מהם לא באמת מקומיים. הרבה אנגלים וצרפתים חיים שם רק במהלך הקיץ בבתי נופש), ולכן כדאי לבוא עם מפה של לסוש עם הבנה היכן המסלול מתחיל מתוך הכפר. אנחנו הסתמכנו על טרמפ מטייס בריטי בגמלאות, שכנראה יודע לנווט מצוין בשמיים, אבל לא כל כך ביבשה. אז לאחר שהלכנו כחצי שעה לנקודה שבה כבר היה שילוט של המסלול התחלנו רשמית את הטרק.
תנסו לארגן את כל מה שצריך יום לפני, אחרת בגלל שרוב המקומות (חנויות, משרדי תיירות וכו') נפתחים רק ב9-10 ,תצאו משאמוני יחסית מאוחר.
חשוב לציין שהספר והמפה לא בהכרח מתואמים. עם השנים המסלולים השתנו, מסלול שהיה ראשי הפך להיות וריאנט משני ולהיפך. כך שצריך לשים לב כאשר בוחרים מסלול מסוים, ראשי או משני, שמנווטים עם המפה לפי המסלול הנכון. (המסלול הראשי מיוצג במפה בקו סגול בולט , בעוד שהווריאנטים מסומנים בקו אדום לא רציף)
יום 1 – מLES HOUCHES עד CHALETS DE MIAGE
כמו במרבית הימים, יש מספר אפשרויות הליכה. אנחנו בחרנו ללכת באחד הווריאנטים המשניים (יש כמה כאלו), בעיקר כי זה נראה יותר מעניין ומאתגר מאשר ללכת בעמק בין כפרים. אני לא אפרט את ההבדלים בין הווריאנטים עבור כל יום, אבל אני אתן רק טעימה מזה ליום הראשון -
- וריאנט ראשי – מLES HOUCHES עד Les Contamines דרך BIONNASSAY . מסלול של כ16 ק”מ שאורך כ5-6 שעות נטו (לא כולל מנוחות ועצירות). גובה מקסימלי –1653 מ'. סה”כ עלייה 640 מ', סה”כ ירידה 630 מ'.
- וריאנט משני – מLES HOUCHES עד Les Contamines דרך COL DE TRICOT. מסלול של כ 8 שעות נטו. גובה מקסימלי – 2120 מ'. סה”כ עלייה 1480 מ', סה”כ ירידה 1320 מ'.
בגלל היציאה המאוחרת שלנו למסלול והרצון שלנו לעשות את הווריאנט הגבוה(משני) החלטנו לעשות אותו בכל זאת ולישון בבקתת מיאז' (CHALETS DE MIAGE) ,בקתה המרוחקת כ 5 שעות מתחילת המסלול. המסלול עובר בתוך יערות על שבילים די נוחים, אבל בעלייה קשוחה. בסוף העלייה יוצאים מתוך היער לאזור פחות משופע המשמש בזמן החורף כאתר סקי וניתן לראות שם עדרי כבשים משוטטים להם להנאתם. לאחר שחוצים מסילת רכבת , מתחיל מסלול קצת יותר מאתגר שכולל עליות וירידות בשביל די צר וצוקי, אבל הנוף מהמם. מרבית היום לא ניתן לראות את רכס המונטבלאן בגלל העצים, אבל הנוף מסביב שווה את המסלול – חוצים על גשר ארוך ותלוי מפל סוער ומשם ממשיכים בעלייה מתונה אך ארוכה לצד שיחי אוכמניות. בסופו של יום מגיעים לאוכף שהוא הנקודה הגבוהה של היום – COL DE TRICOT , מפה רואים היטב למטה את בקתת מיאז' וממש בסמוך לנו הייתה משפחת יעלים אוכלים עשב. לאחר ירידה של כחצי שעה הגענו לבקתה לגלות שפרט לנו היו שם עוד רק מספר אנשים בודדים. האוכל בבקתה מדהים (צמחוני)!!! החל מהמנה הראשונה, השנייה, פלטת הגבינות ועד הקינוח שמיועד ליחיד אבל יכול להספיק למשפחה. גם היין , כיאה לצרפת, זול מאד.
יום 2 - CHALETS DE MIAGE עד REFUGE DU COL DE LA CROIX DU BONHOMME
הדרך ביום זה הייתה ארוכה כמעט כמו השם של הבקתה. אני ממליץ לא לעשות את כל הדרך הזאת ביום, מהסיבה הפשוטה שזה דורש ללכת גם לאחר השקיעה – מאד לא בטיחותי. לאחר ארוחת בוקר בסיסית למדי בבקתת מיאז' יצאנו לדרך. גם היום בחרנו לא לרדת לדרך הראשית (לרדת עד Les Contamines), אלא ללכת בווריאנט משני על צלע ההר עד REFUGE DE NANT BORRANT , שם הדרכים מצטלבות עד ליעד הסופי של היום. היתרון בדרך זאת זה שלכל אורך ההליכה יש נוף יפה של כל העמק והכפרים שבו פרוסים לעינינו. החסרון פה זה תוספת הזמן שהווריאנט מוסיף והעובדה שלא עוברים בכפר כלשהו להצטייד במזון, מה שדרש מאיתנו ללכת מראש עם ארוחות צהריים ליותר מיומיים. היום התחיל עם שמש חמה אך לקראת אחר הצהריים התחילו גשמים חלשים לפרקים, ועד שהגענו לCOL DU BONHOMME , כבר התחיל להחשיך ולרדת שלג. נותר לנו עוד לפחות כשעה וחצי הליכה בעלייה, בחושך, בשלג (אני מנסה להסביר למה לא לעשות את כל המקטע הזה ביום). ההליכה עד הבקתה עוברת על צלע הר סלעי ולא כל כך פשוט למצוא את סימוני הדרך , אבל ניתן להסתדר באור יום. חשוב לדעת שהבקתה די מוסתרת ולא רואים אותה עד שממש קרובים אליה. עוד טיפ חשוב הוא שיש בקתת מחסה קטנטנה על האוכף ב COL DU BONHOMME , כך שאם לא ניתן להגיע עד לבקתה הגדולה בגלל פציעה או מזג אוויר ניתן לתפוס מחסה שם.
בבקתת CROIX DU BONHOMME האוכל כולל בשר, מרק, גבינות, קינוח צנוע ואווירה משפחתית.
יום 3 - REFUGE DU COL DE LA CROIX DU BONHOMME עד RIFUGIO ELISABETTA
התעוררנו לראות שהכל מסביב לבן, מחזה מדהים. לאחר ארוחת בוקר פשוטה יצאנו לדרך, לעשות ווריאנט משני, אבל בניגוד לאתמול זה כן ווריאנט שמומלץ ע"י הספר. הוואריאנט אומנם דורש יותר עליות וירידות אבל הדרך מאד יפה ויותר קצרה (במרחק) מהדרך הראשית. הדרך הראשית כוללת הליכה דרומה בעמק עד ל LES CHAPEUX ומשם הליכה צפונה בעמק אחר עד לנקודה שבה שני הווריאנטים מצטלבים - La ville des Glaciers . מנקודה זאת מתחילים עלייה מתונה עד ל Col de la Seigne, נקודת הגבול בין איטליה וצרפת, המסומנת על ידי ערימת אבנים גדולה.
החל מכאן הבונז'ור הופך לבונג'ורנו, והנוף הופך להיות אפילו יפה יותר. בתוך איטליה מתחילים בירידה מתונה של כשעתיים עד לבקתת אליזבטה (Rifugio Elisabetta). בקתת הסלע ניצבת על צוק עם נוף מרשים על האלפים האיטלקים והעמקים שתחתם. האוכל בא במנות קטנות יותר מאשר בימים שעברו (או שנהיינו יותר רעבים), אבל הריזוטו בארוחת ערב הוא חוויה קולינרית.
יום 4 - RIFUGIO ELISABETTA עד Courmayeur
היום מתחיל בירידה לעמק VAL VENY שהבקתה השקיפה עליו, הליכה רגועה בתוך העמק, וממשיך בעלייה מתונה עד ל Ristorante Petit Mont Blanc, מסעדה חביבה שבה אפשר לעשות הפסקת בירה/אוכל. היום מסתיים בירידה די ארוכה ליד רכבלי סקי לא פעילים עד לקורמאיור (Courmayeur), עיירה איטלקית ציורית. המקום באמת מקסים עם סמטאות קטנות וצרות ובתים בני מאות שנים. העיירה יחסית קטנה, אבל יש בה חנויות ציוד, מסעדות, מלונות, וסופרמרקטים קטנים. חשוב לשים לב שהמסעדות נסגרות באמצע היום לסוג של מנוחה וגם בערב מקומות רבים נסגרים מוקדם.
יום 5 – Courmayeur עד Refuge Walter Bonatti
אחד הימים היפים בטיול. ניתן לעשות זאת בכמה ווריאנטים, כאשר הדרך הראשית עוברת מהעיירה לעמק שבו רוב ההליכה ולבסוף ישנה עלייה לבקתת וולטר בונטי. אנחנו בחרנו ללכת בווריאנט המשני, ואני ממש ממליץ לכל מי שבכושר סביר ואם המזג אוויר מאפשר זאת לעשות את זה. הדרך מתחילה בעלייה ארוכה עד לבקתת ברטונה (BERTONE), משם נשקף נוף נהדר של העיירה עם כל הרכסים מסביב. מכאן ממשיכים בעלייה עד שעולים לפסגת הרכס ,גובה של כ 2300 מטר, ומתקדמים על קו רכס זה. הנוף הוא 360 מעלות של אלפים איטלקיים, יחד עם לגונות קטנות ועדרי כבשים ועזים שמקיפים אותנו בשלב כלשהו מכל עבר על הרכס. גם המראה של העדר על רקע קרחוני הענק של המונטבלאן זה מראה מאד מרשים. לבסוף קו הרכס מסתיים בירידה לערוץ נחל כלשהו ומשם יש עוד כשעה הליכה בירידה מתונה עד לבקתה שניצבת במיקום מושלם לצפות ברכס המונטבלאן.
הבקתה עצמה היא יחסית חדשה (שנות ה90), ונחשבת כמודל לבניית בקתות מטיילים. המיקום, החדרים ושאר הפרטים הקטנים בבקתה נבנו עם הרבה מאד מחשבה, ולא סתם זאת נחשבת לבקתה היפה במסלול. הארוחות פה היו לא רעות, אבל בעיקר זכור לי להתעורר עם נוף מדהים בחלון.
בצירוף מקרים מעניין גם יום כיפור (אחד מחבריי צם), וגם הסערה לא הותירו לנו ברירה, אלא להישאר בבקתה עוד יום, בגלל שהדרך ליעד הבא, שוויץ, עוברת באזורים שלא כדאי לעשות במזג אוויר שכזה. ניצלנו את היום לטיול יום בשלג בערוץ שנמצא מעל הבקתה.
יום 7 - Refuge Walter Bonatti עד La Fouly
לאחר יום של שלג כל הדרכים היו מכוסות בשכבה דקה של שלג, מה שכמובן לא עצר אותנו ואת שאר המטיילים לצאת לדרך לכיוון הגבול עם שוויץ. הדרך כוללת ירידה תלולה ולאחר מכן עלייה ארוכה אל תוך ההרים, שם הכל היה לבן ומושלג והנוף היה מדהים. העלייה לגבול לוותה ברוחות מאד חזקות, כך שגם את המקטע הזה , שלא ניתן לעשות בשום דרך אחרת אני ממליץ לא לעשות לבד, כי הרוחות מספיק חזקות להפיל אדם בוגר.
לאחר שיוצאים מתוך ההרים המושלגים ומתחילים לרדת מטה (בתוך שוויץ), ניתן כבר לראות כמה הבדלים, ובראשם חבר'ה עם רובי ציד (מסתבר שבשוויץ ישנה תרבות ציד מאד מקובלת). לאחר ירידה ממושכת מגיעים לכפר La Fouly המקסים, ובו בתים וחוות ישנות שהשתמרו היטב. בצד השוויצרי יש מספר הבדלים פרט למטבע (פרנק שוויצרי) ולעלויות הגבוהות. פה אין בקצוות העונה בקתות מטיילים, אך יש מלונות ואכסניות ברמות שונות שפתוחות כל השנה. אנחנו התקדמנו בכפר עד שמצאנו מלון סביר עם ארוחה לא רעה.
יום 8 – CHAMPEX עד Col de la Forclaz
בגלל מחסור בזמן נאלצנו לוותר על מקטע קצר של 4 שעות, בין La Fouly ל CHAMPEX . בהמלצת הספר , זהו המקטע המומלץ לוויתור אם יש אילוצי זמנים, בגלל שזהו מקטע קצר על שביל רכב שעובר בין חוות שוויצריות ישנות. כיוון שהחלטנו לוותר על המקטע התעוררנו בבוקר והתקדמנו ל CHAMPEX עם תחבורה ציבורית שעוברת בכפרים כל 30 דקות בערך.
ב CHAMPEX הצטיידנו מחדש בבלוני גז ואוכל לדרך. יש בכפר אגם יפה ורחב שעברנו בדרכנו לווריאנט המשני של היום. ניתן להגיע ליעד הסופי של היום דרך שביל רחב או דרך ווריאנט משני בדרך די קשוחה , צריך לציין. הדרך כוללת עלייה ארוכה בדרדרת סלעים עם שלג (תלוי בעונה), אבל הפרס – אוכף ה Fenêtre d'Arpette מתגמל ושווה את המאמץ. הווריאנט המשני בעצם כולל עלייה ארוכה עד האוכף וירידה ארוכה עד לכפר Col de la Forclaz.
יום 9 - Col de la Forclaz עד Tré le Champ
ניתן ללון לא ב Col de la Forclaz שנמצא על רכס קטן, אלא ביישובTRIENTE הנמצא למרגלות הרכס. בכל אופן גם המסלול פה מתחלק לדרך ראשית ווריאנטים משניים. הווריאנט המשני עובר דרך שביל צר וצוקי והליכה על צלע הר עד שמצטלבים עד הדרך הראשית ועולים לבקתה הנמצאת בגבול בין שוויץ וצרפת, Refuge du Col de Balme. מנקודה זאת אנחנו שוב בתוך מולדת הקרואסונים, ולאחר ירידה מתונה וארוכה עם נוף נהדר על רכס המונטבלאן מגיעים לעמק רחב ובו פרוסים להם כפרים קטנים. התקדמנו עד ל Tré le Champ, רק כדי לגלות שהמקום היחיד שיש שם לארח מטיילים מוזמן מראש לאירוע יום-הולדת. כך שהתקדמנו לכפר הסמוך Argentière, ושם מצאנו מלון סביר. יצאנו בערב לאכול פיצה בפיצרייה המקומית, רק כדי לגלות שהמקום בבעלות וניהול יהודייה מקסימה בת כ 40-50 , ושהפיצות מצוינות ודי זולות, למרבה ההפתעה.
יום 10 – Argentière עד CHAMONIX
בגלל שיום 10 במקור הוא רק 4 שעות ויום 11 גם כן יום קצר אם הולכים עד שאמוני ולא עד לאסוש, החלטתי לאחד אותם יחדיו. זהו ללא ספק אחד הימים היפים במסלול, גם בגלל שכל ההליכה היום היא על רכס ממול לרכס המונטבלאן, ובמזג אוויר טוב המראה מלבב. בגלל כל המטוסים שעוברים מעט משדה התעופה בז'נבה ומשאירים שובל לבן, נוצר מראה סוריאליסטי של פסגות מושלגות ושמיים צבעוניים. היום יש מספר אטרקציות - גם מסלולי הסולמות, למי שאוהב מסלולים טיפה אתגריים, היום יש לא מעט מאלו. כמובן שזה לא משהו מסוכן ואנשים מכל טווחי הגילאים מטפסים על הסולמות. וגולת הכותרת היא מספר אגמים יפיפיים שעוברים לידם, ובראשם LAC BLANC, שאסור לוותר עליו. זה אומנם דורש עלייה של כחצי שעה ( סטייה מהווריאנט הראשי למשני) אבל אגם מי הקרח בצבע טורקיז, על רק הפסגות המושלגות זה מראה שחבל לפספס.
כעת רק נותר לנו להתחיל לרדת לכיוון לאסוש ובשלב כלשהו, עם השילוט, לפנות מטה לכיוון שאמוני. המשכנו במגמת ירידה, הולכים על מרעול קטן בין עצים, כשלפתע נכנסנו לתוך מסעדה. גילינו להפתעתנו שעל צלע ההר בין העצים מסתתרת לה פינת חמד בשם בקתת פלוריה (CHALETS DE FLORIAS ), עם מספר שולחנות מחוץ לבקתה המשקיפים על נוף יוצא דופן. עצרנו פה לבירה, והמשכנו מטה לכיוון שאמוני.
בדרך כבר עוברים ליד פרברי שאמוני, וניתן לראות מצנחי רחיפה דואים באוויר זמן רב. עברנו במהלך ההליכה ממש בשדה הנחיתה שלהם בלב שאמוני וגילינו שזאת אטרקציה ממש שווה ודי זולה ביחס לתמורה – תמורת 100 יורו, מעלים אותך לנקודה הכי גבוהה (3800 מ') שרכבל מגיע ברכס המונטבלאן, ומשם קופצים עם מדריך מנוסה לרחיפה של כ20 דקות מעל כל העמק בין ההרים. נראה ממש שווה.
הגענו למרכז שאמוני, למצוא את חבריי שדילגו על היום האחרון בגלל כאבי ברכיים (בגלל זה אני ממליץ בחום על מקלות הליכה), ובכך תם טרק נפלא, עם נופים מדהימים, ועם הרבה אנשים טובים שהכרנו במהלך המסלול.
