קיץ 2022
כפי שעולה מיתר הפוסטים בבלוג (אשר יעודכנו בקרוב), די ברור שהתמכרנו לטיולים בארה"ב. בהתאם, מצאנו את עצמו תוך פחות משנה בטיול נוסף (!) ורביעי במספר, אשר גם לאחריו ברור לנו שנחזור בעתיד הקרוב, שוב ושוב ושוב...
מטבעו של טיול רביעי ביבשת מצאנו את עצמו, בהמשך ישיר לטיול הקודם, בוחנים ומתנסים במדינות פחות מתוירות, עם זאת תמיד שילבנו אותן עם יעדים מוכרים בהם טרם ביקרנו. טיול זה אפילו לא היה צריך להירקם, שכן כבר עם חזרתנו מהטיול הקודם, ידענו שבקיץ הבא שוב נמצא את עצמנו מטיילים בארה"ב.
לאחר שלושה טיולים- "בנק המקומות שחייבים לבקר בהם", הצטמצם משמעותית, כך שלא היו יעדים שהם חובה. כל אחד מאיתנו זרק מקומות שהוא רוצה לחזור אליהם/להיות בהם, חלק נפסלו על הסף, חלק נבחנו, וחלק אף שולבו במגוון מסלולים שחשבנו עליהם, אך לבסוף הכרענו כי הפעם מתמקדים יותר בחוף המזרחי והרכבנו את המסלול הבא:
מיאמי (לילה) --> קי ווסט (שני לילות) --> מיאמי (לילה) --> קרוז (שלושה לילות)--> וירג'ינה ביץ' (לילה) --> סטאונטון וירג'יניה (לילה)--> רוקוויל מרילנד (לילה)--> וושינגטון די.סי (שני לילות)--> פילדלפיה (שני לילות)--> ניו יורק (ארבעה לילות).
סה"כ: 19 ימים נטו (21 ברוטו)
· כל המחירים שיצוינו מטה כוללים את כל המיסים ואת כל הביטוחים, וכו'
· הציון הנו אישי לחלוטין, והוא משקף את היחס בין התמורה למחיר וכן ביחס לאפשרויות אחרות שקיימות באזור, וכמובן את ההנאה לעומת הציפייה.
יום א 21.08.22- הכנות וטיסה:
כמו כל יום לפני טיול גדול לחו"ל, היום עובר בעצלתיים, וכמו כל יום לפני טיסה מוודאים את כל הדברים הנדרשים:
רישיון נהיגה בין לאומי- מחדשים מידי טיול, מעולם לא ביקשנו מאיתנו להציג אותו, מצד שני גם מעולם לא עצר אותנו שוטר.
ביטוחים רלוונטיים- כבודה, ביטוח נסיעות, לוודא לגבי כל הזמנת רכב מה היא כוללת (למעט ביטוח של חילוץ מהדרך וביטוח רפואי שהוא דרך ביטוח הנסיעות, אנחנו נוהגים לקחת את הכיסוי המירבי).
פלאפונים- פשוט לבחור חברה שנותנת כיסוי נרחב לאזור הרלוונטי. מאחר ואנחנו שני זוגות, אנו מקפידים שלפחות לאדם אחד בכל זוג יהיה כרטיס סים המאפשר באופן חופשי גישה לאינטרנט וביצוע שיחות פנימיות ושיחות לארץ.
מזוודות- לאורך כל הטיולים שלנו, אנחנו עם שתי מזוודות גדולות ושתיים קטנות לכל זוג. משתדלים לא להעמיס עליהן, שכן הן אמורות להכיל גם את כל הקניות עד סוף הטיול. בנוסף כל מזוודה נוספת הייתה דורשת מאיתנו גם להזמין רכבים יותר גדולים ו/או לנסוע בצפיפות רבה עד בלתי אפשרית.
הזמנות- לוודא שתקין, ויש לכם גישה לכל המסמכים הרלוונטיים/המיילים/החשבונות. אמנם הטיולים נבנים בקפידה, אבל תמיד טוב לוודא הכול יום לפני כשיש עוד זמן לתקן ולצאת במינימום נזק.
טיסות פנים- כל מה שיש להגיד זה סאות' ווסט, סאות' ווסט, סאות' ווסט.
כספים- אנחנו בד"כ נוסעים עם בערך 1,000 דולר מזומן, ואת יתר התשלומים עושים באמצעות אשראי שמקושר לחשבון מט"ח. מעטות הפעמים שמצאנו את עצמו נאלצם לבצע משיכת מזומן בטיול.
הלילה יורד וההתרגשות גוברת, שכן תוך פחות מ- 24 שעות ואנחנו נוחתים במיאמי. הטיול מתחיל רשמית כשאנו מגיעים לנתב"ג ומנצלים הטבה של כרטיסי האשראי שלנו וזוכים לשירות הכולל, חדר המתנה נפרד עם אוכל ושתייה, בדיקה ביטחונית בנפרד (כלומר ללא תורים), דאגה למזוודות ובכלל מתן מענה לכל בקשה. הטיסה ממריאה ב- 04:30 בבוקר ומתבצעת עם Lufthansa, קונקשיין של שעתיים בפרנקפורט ונחיתה במיאמי ב- 14:30 בצוהריים (685$ לאדם).
יום ב 22.08.22- מיאמי:
נוחתים במיאמי, כאמור בשעות הצוהריים המאוחרות, מרוגשים ומלאי ציפייה לקראת הטיול. ללא עיכובים מיותרים אנו אוספים את המזוודות ועוברים את ההגירה בקלילות. עם היציאה החוצה החום והלחות של האזור מכים בנו, אבל בהלך הרוח האופף אותנו, תלונות לא הפרק. תופסים מונית (שבאופן מפתיע הייתה זולה יותר מאובר) לאזור מיאמי ביץ', שם ממוקם המלון שלנו- Nautilus by Arlo (111$ לזוג בחדר של ארבע, כולל א.בוקר, ציון: 4.5/5).
ביצענו צ'ק אין מהיר, ירדנו מבגדי הטיסה ושמנו פעמינו אל עבר אחד מהברים שהיו ברשימת המומלצים שלנו והיה קרוב מרחק הליכה- Sweet Liberty. כל אחד הזמין קוקטיל לפי טעמו ומנת המבורגר/קריספי צ'קן- האווירה במקום נהדרת וכנראה בלילה משתפרת עוד יותר, הכול צבעוני ומזמין, עם זאת המנות רק סבירות בטעמן (ציון: 3.5/5).
העייפות מהטיסה מתחילה לתת אותותיה, ובהתאם התחלנו להתקדם לכיוון המלון כשבדרך סופגים את האווירה ברחוב- Collins Avenue הסמוך, סיימנו את ההליכה בחוף הים הפרטי של המלון חוטפים מבט בצבעי השקיעה ששוררים בשמיים. שעה לאחר מכן, באופן לא מפתיע, כולנו כבר היינו גמורים במיטות.
יום ג 23.08.22- קי ווסט:
קמים רשמית לקראת השעה 7:00 בבוקר, אך בפועל ערים במיטות עוד הרבה קודם לכן. בהתאם לתוכנית בהמשך היום, מסדרים את שתי המזוודות הקטנות שתלווינה אותנו לקי ווסט, ומשם לארוחת הבוקר במלון שהייתה מצוינת באופן מפתיע.
בגלל שאנחנו מתעתדים לחזור למיאמי ללילה נוסף לפני הקרוז, בחרנו להזמין פעם נוספת את המלון בו לנו הלילה, וזאת על אף שהמחיר בו היה מעט גבוה יותר ממקומות אחרים סמוכים. בעקבות הלילה הנוסף, יכולנו להשאיר את ארבע המזוודות הגדולות שלנו בשמירת החפצים של המלון, למשך שני לילות (!) ללא כל עלות נוספת. הדבר מקבל משנה חשיבות נוכח סוג הרכב שבחרנו לנסוע איתו לקי ווסט והמקום המצומצם עד מאוד בו.
לאחר שיחה קצרה עם פקיד הקבלה במלון אפסנו את המזוודות ותפסנו אובר לתחנת השכרת הרכב של הרץ, בדרך החלו טפטופים, אבל לאחר מספר דקות לא היה להם כל זכר והשמש יצאה לכבודינו. בהרץ חיכה לנו רכב מפנק מסוג Ford Mustang (130$ לזוג, ליום אחד), בעל גג נפתח ועוד מספר לא מבוטל של פינוקים. מעולם לא בחרנו רכב בקטגוריה כזו, עם זאת לאור כל השבחים לדרך אל קי ווסט, החלטנו להתפנק עד הסוף. השלמנו את כל הלוגיסטיקה הכרוכה בהשכרה, ומשם נסיעה קצרה ונכנסו לראשונה בטיול (אך בטוח לא האחרונה), לרשת הסופרים המוכרת Target, הצטיידנו בחטיפים, שתייה וקצת אלכוהול, ויצאנו לדרך.
הנסיעה עצמה אורכת 3 שעות ללא עצירות. מדובר בנסיעה על כביש שרובו ישר כשמשני צדדיו האוקיאנוס, נסיעה כיפית ללא ספק, מהנה ואפילו מרגשת, אם כי רחוקה לדעתי מההגדרה "הכביש היפה ביותר בארה"ב". לאורך הדרך (גם הלוך גם חזור) ישנן מספר נקודות עניין מגוונות לעצור בהם, ודווקא בתחושה שלי זה מה שהופך את הכביש למיוחד, הרבה יותר מהנופים הנשקפים ממנו.
המסלול שלנו בהלוך כלל את Phantom Fireworks- חנות זיקוקים משוגעת, שאיכשהו יצא שפספסנו את הפנייה אליה, אבל נראית שווה הצצה, לכן בפועל העצירה הראשונה שלנו הייתה ב- Backyard Cafe, בית קפה/מסעדת מאכלי ים באחד הרציפים של קי לארגו. כשהבטן מלאה בדגים, המשכנו בנסיעה ובתוך פחות משעה עצרנו פעם נוספת לסיבוב ב- Robbie's of Islamorada, מקום מקסים לספוג בו את האווירה של האיים, בוודאי עם ילדים, במקום שלל פעילויות ו/או אזורים שניתן להיות בהם, בין יתר האכלת טרגונים, בר, ספסלי ישבה לצד המים, חנויות מזכרות ועוד. לאחור שמיצינו את המקום, ביצענו עצירה נוספת וזריזה במקדולנדס ומשם ישירות לריזורט בו נתארח ביומיים הבאים - Oceans Edge Resort(555$ לזוג, שני לילות, ציון: 4.5/5).
הגענו בשעות אחה"צ המאוחרות, מה שאפשר לנו לבצע צ'ק אין זריז. מיד לאחר מכן עלינו על בגדי ים, לקחנו איתנו את השלל מטארגט והלכנו ישירות למתחם הבריכות החיצוני, המכיל שש בריכות שונות בגודל אחיד, כך שאין יותר מידי הפרעה ואינטראקציה עם יתר הנופשים. שרפנו בערך שעתיים וחצי באזור הבריכות ובפעילויות שיש לו להציע (בעיקר משחקי בריכה/חוץ שנפוצים בארה"ב), ואפילו שתינו קוקוס ישירות מהעץ, לאחר שקיבלנו אותו מאחד מהעובדים במקום שבדיוק קטפו אותם מהעצים מסביב למתחם, אווירה קאריבית כבר אמרנו?
כשבחוץ כבר התחיל להחשיך, יצאנו לעוד סיבוב בריזורט, התיישבנו באחת המרינות, עם סיגר (שנמכר בקבלת המלון) יחד עם קוקטייל ונהנו מהשקיעה המשגעת. בלילה עוד התלבטנו אם לעשות משלוח של אוכל או לנסוע עם הרכב לסופר הקרוב ועל הדרך לעשות סיבוב, אך בסופו של דבר כולנו ויתרנו ונפלנו שדודים מעייפות למיטות.
יום ד 24.08.22- קי ווסט:
קמים יחסית מוקדם עם ניצני הזריחה ונהנים מהנוף שיש לחדר שלנו להציע. היום מתחיל עם ענייני לוגיסטיקה, מפני שהעלות היומית של השכרת הרכב אותו בחרנו היא גבוהה מאוד, ומן הצד השני ניתן להסתדר בלי רכב בתוך קי ווסט, מלכתחילה השכרנו אותנו ליום אחד. בהתאם, נסענו לשדה התעופה של קי ווסט (עשר דק' מהריזורט), לא לפני שעשינו עצירה בסטארבאקס המקומי, יחד עם עוד לא מעט מאנשי חיל הים של הצבא האמריקאי.
השעה עדין שעת בוקר יחסית מוקדמת וטיילנו להנאתנו בריזורט. הלכנו למרינה של אזור הספורט הימי ונרשמנו לסיור על אופנוע-ים כשאנחנו אלו שננהג בו (180$ לזוג, ציון: 5/5). הסיור הראשון עתיד היה להתחיל ב- 11:30, מה שהשאיר לנו שעה וחצי-שעתיים פנויות. בטרם ננצל אותן, היה עלינו לעבור סוג של תיאוריה על מנת לקבל רישיון על אופנוע ים (על פי חוקי פלורידה, צריך לעבור מבחן תיאוריה קליל של בטיחות וכללי נהיגה בסיסיים שעושים במקום, על סמך חומר לימוד שמקבלים- שלושה עמודים באנגלית). לאחר המבחן ומשנותרה לנו כמעט שעה לשרוף, מצאנו את עצמנו מדוושים ברחבי האי ובסביבת הריזורט באופניים המיועדים לשימוש האורחים.
חוץ מארבעתנו הגיע לאופנועי הים עוד זוג נוסף, כך שהיה מדובר בחוויה יחסית פרטית. היינו שעה וחצי על האופנועים ונהנו מכל רגע- המים של קי ווסט, פשוט קסומים. לאורך כל הדרך יש איתך מדריך על אופנוע ים משלו, שפשוט נוסע קדימה ואנחנו נדרשים לעקוב אחריו כשהמסלול והמהירות נתונים לשיקולנו. סיימנו מותשים אך מסופקים.
מקלחת זריזה ועלינו על שאטל למרכז "העיר" שמספק הריזורט, ירדנו בסמוך לשעה 15:00, ולקחנו אובר לחוות הפרפרים, כשאנחנו מתכננים להגיע לסיור האחרון שיוצא ב- 16:00, איתרע מזלנו, ועל אף שהגענו לא מעט זמן לפני כן, התחוור לנו שהסיור האחרון יצא זה מכבר לפני מספר דקות, שכן המקום בו מתבצע הסיור מושכר לרגל אירוע פרטי בערב. מעט מאוכזבים, המשכנו לטייל בחנות המזכרות המיוחדת שהייתה במקום והתחדשנו במספר פריטים מעניינים.
משם במרחק הליכה של פחות מעשר דקות, ממוקמת Southernmost Point, הנקודה הדרומית ביותר במרחב היבשתי של ארה"ב, כלומר ללא הוואי (בפועל, על פי המדריך שלנו באופנוע ים, קיימת נקודה דרומית יותר, אך בסיס חיל היום יושב עלייה), רואים תור קצר ומפאת החום בוחרים שלא לעמוד בו, אלא רק לחטוף כמה תמונות מחוץ לתור.
משם המשכנו ברחובות השוקקים של קי וסט, ובעיקר ברחוב הראשי רחוב Duval הצבעוני, עוברים בין שלל חנויות הקונספט ומאמצים כל גרם מהאווירה במקום. כשהרעב תוקף אותנו מחליטים לאכול בבר ספורט-מסעדה Lost And Found (ציון: 5/5), שם אכלנו את ההמבורגר הכי טוב שאכלנו מעודנו- מומלץ מאוד!
אחרי שהשבענו את רעבנו והחום בחוץ התמתן המשכנו בהליכה ברחוב דובל, עד שהגענו לטיילת של כיכר Melody, הידועה בשקיעות היפייפות שבה. לקראת השקיעה הטיילת מתמלאת חיים, המון אנשים, הופעות רחוב ודוכני אוכל והכל מבלי תחושות עומס ומסחור מוגזמות. לאחר סיבוב קצר בטיילת, תפסנו לנו מקום על גדותיה וצפינו בשקיעה המדוברת. כשמיצינו את הנוף ומסביב החשיכה התפשטה, נכנסו לאחד הסניפים של Kermit's Key West Key Lime, במטרה לטעום את הפאי לימון המפורסם (חלקנו עפו על הפאי בעוד חלק אחר פחות התחבר) (ציון: 3/5). משם הליכה של רבע שעה-עשרים דקות לתחנת האיסוף של השאטל, כשבדרך נהנים מהאווירה ומהמוזיקה החיה שזולגת החוצה מבין הפאבים השונים.
יום ה 25.08.22- מיאמי:
מתעוררים לעוד בוקר לצד הזריחה במרינה ולקראת השעה 9:00 מבצעים צ'ק אאוט קליל וזריז, משם לשדה התעופה לקבלת הרכב שישרת אותנו בהמשך היום. היינו אמורים לקבל רכב מסוג יונדאי טוסון (92$ לזוג, ליום אחד), אך כשהגענו נמסר לנו, כי בעקבות איחורים של החזרת רכבים, אין להם רכב מהקטגוריה ושאנחנו מוזמנים ללכת לבחור כל רכב אחר שנראה לנו, רק שכל הרכבים בחוץ נראו עבורנו כמו מפלצות- כלומר לא מתאימים לנהיגה. חזרנו פנימה והצפנו את הבעיה בפני המנהל שהיה במקום, במזל הוא בדיוק קיבל הודעה שרכב אחר יצא מניקיון וזמין להשכרה- אמנם רכב של שבעה מקומות, אבל לא ענק כמו האחרים שהיו בחוץ, על מנת לא להתעכב יותר מידי, הסכמנו.
את היום התחלנו רשמית בסניף סטארבאקס שנמצא ביציאה מהאי, איך שאנחנו יוצאים מהדלת הסניף לכיוון הרכב, מתחיל מבול מטורף. נכנסו לרכב במהירות, צוחקים מהמחזה האבסורדי שלפנינו, לא מספיקים להפסיק לצחוק והמבול נעלם כלא היה. הדרך חזור יפה גם היא, ולדעתי אף יותר מהדרך הלוך, אם כי ברור ששתיהן דומות מאוד. הפעם ביצענו עצירה אחת בלבד ב- Rain Barrel Village, מעיין כפר אומנים שסימן ההיכר שלו, הוא פסל לובסטר ענק (!) בחוץ. המקום חביב מאוד, ואנחנו מסתובבים בו למעלה משעה, קונים כמה פריטים מיוחדים וממשיכים בדרכנו למיאמי.
במקום לנסוע ישירות למלון, החלטנו לעבור קודם כל דרך שכונת Little Havana, אחת מהשכונות היותר מפורסות במיאמי. מדובר בשכונה המאגדת בתוכה את כל התרבות הקובנית. מוצאים חנייה בקלות ומגלים אזור חי ושוקק, מלא בגריפיטי מיוחד ובחנויות ייחודיות הכול תוך הדגשת הלאום הקובני. עוברים מחנות לחנות, באחת שותים קפה, בשנייה לומדים איך מגלגלים סיגר ובשלישית כבר רוקדים לצלילי מוזיקה קובנית, לקראת סוף הרחוב הראשי אפילו מציצים על כל "זקני השכונה" משחקים דומינו. מסיימים את הביקור בשכונה, בסניף מקדולנדס ממותג באווירת קובה, ומשם נוסעים להחזיר את הרכב ותופסים אובר למלון, כאמור שוב Nautilus by Arlo (193$ לזוג, לילה אחד).
עושים צ'ק אין ומתאחדים עם המזוודות הגדולות שלנו, עולים מיד על בגד ים ועושים דרכינו לחוף הים של המלון שהנו חלק מהרצועה הידועה של Miami Beach (שימו לב מי שלא אורח מלון יידרש לשלם על כיסא/שמשיה/מגבת וכל שירות אחר, לאורך כל החופים). מכל מקום תוך שעה ממצים את חוף הים ועוברים לבריכה החיצונית של המלון מתפנקים במילקשייק אלכוהולי.
לקראת השעה 20:30 ולאחר מנוחה קלה, תופסים אובר למסעדת Hakkasan (ציון: 5/5) מבית TAO, מסעדה המתמחה באוכל סיני ונמצאת במלון Fontainebleau Miami Beach. היה פשוט וואו- אמנם המחיר לא זול, אך גם לא מופרע וחסר פרופורציה, האווירה והאוכל היו מעולים.
יום ו 26.08.22- קרוז, יום ים:
אחרי שבטיול הקודם לא היה קרוז, התגעגענו. האמת, כשהתחלנו לבנות את המסלול, לא היה כלול בו קרוז, עם זאת ככל שהמסלול הלך והתגבש, היו שלושה ימים שהתלבטנו היכן לשלב אותם, כשנזרק הרעיון של קרוז והתאריכים התשלבו באורח פלאי במדויק, היה ברור- עושים (שוב) קרוז.
מנוסים ובעלי ותק יחסי בקרוזים בארה"ב, אנו כבר יודעים מה מצפה לנו, עם זאת היו מספר שינויים בעקבות הקורונה- לא יודע אם הדברים עדין נכונים לכתיבת שורות אלו. העלייה לקרוז נעשית בצורה מסודרת ומהירה השמורה לאמריקאים, כך שבשעה 10:30 היינו כבר על גבי סיפון ה- Freedom of the seas של רויאל קריביאן (730$ לזוג, שלושה לילות, ציון: 4.5/5) סופגים אווירה קריבית. לשמחתנו השלב המייאש שנקרא "הכנה ובטיחות" הלך לעולמו, וכבר עם העלייה לספינה אתה רשאי לעשות ככל העולה על רוחך, והדבר היחיד שנדרש מהנופשים, הוא להגיע לאזור הפינוי בשעת חירום שהחדר שלך שייך לו, לחתום לנציג של רויאל קריביאן שבמקום, וזהו... אפשר להתחיל להינות.
כבר בהתחלה רכשנו חבילת שתייה קלה שאפשרה לנו לשתות משקאות קלים באופן חופשי ללא הגבלה. כיאה ליום העלייה לספינה, מדובר "ביום ים", המשמעות- ניצול מקסימלי של מתקני הספינה, החל מהמסעדות החינמיות הפזורות (פיצה, בוריטוס, סלטים וכו'), ההפעלות בדק העליון (קיר טיפוס, גלישת גלים, משחקי וידאו, מגרשי ספורט, צוות בידור, מגלשות) ויתר האטרקציות (קזינו, חנויות קונספט, מכירות פומביות, הפעלות ברחבי הספינה) וכו'.
בערב, כנהוג, ירדנו לארוחת הערב, בחרנו את השעה המאוחרת (20:30) כשעה הקבועה שלנו. לראשונה לאחר שלוש הפלגות, חלה תקלה כלשהי בחדר האוכל, ויצא שישבנו בשולחן למעלה מ- 45 דקות ללא שנקבל אף לא אחת מהמנות שלנו. הבענו תרעומות בפני אחראי המלצרים שנכח בחדר האוכל ולשמחתנו, הצוות הודה בפנינו בכך שקרתה תקלה והבטיחו שהדבר יטופל על ידם במיידי, ושאין כל צורך לפנות להנהלה בעניין זה, ושהם אף דואגים לפצות אותנו בעצמם.
אכן כך היה. לאורך כל שהותנו בקרוז הם יצאו מגדרם שנהיה מאושרים ומרוצים. החל מכך שבכל ארוחת ערב לאחר מכן, נתנו לנו לבחור תוספת מהמנות המיוחדות שבתשלום, ללא כל תוספת, המשיך בפינוקים לחדר (תותים עם שוקולד, חבילת מזכרות) וכלה בכך שפשוט קיבלנו מהם יחס מהמם. בארוחת הערב האחרונה הם גילו שאנחנו מישראל ומיד הוציאו לנו פלטת ירקות ענקית, דבר שלא טריוויאלי כלל בארה"ב, לדבריהם כי הם יודעים שהישראלים אוהבים ירקות.
יום ש 27.08.22- קרוז, קוקו קיי:
קמים לבוקר טיפה מעונן, הספינה כבר עוגנת בשקט במקומה ולפנינו תמונה מהפנטת של אי קריבי ומסביב ים טורקיז. בטיול הראשון שלנו לארה"ב היינו צפויים גם כן להגיע לאי קוקו קיי (ציון: 4/5) אי נופש ופנאי בבעלות רויאל קריביאן, עם זאת סופת הוריקן הביאה לביטול שני ימים מהקרוז וביניהם היום שתוכנן בקוקו קיי, על כן, למרות שזה קרוז שלישי שלנו בארה"ב, מעולם לא באמת יצא לנו לבקר באי.
לאחר ארוחת בוקר בספינה, לובשים בגדי ים ויורדים לאי, ישר זוכים לקבלת פנים קאריבית בדמות רקדניות ולהקה חיה שמרנינה את באי האי. לאחר הכניסה, כל מבקר יכול ללכת לכל אזור ולבחור היכן לבלות את שאר היום, כמובן שכל האי מרושת שאטלים, ברים, מזנונים וכו' (אם כי חייב לציין שהאוכל באי סביר מינוס). כעקרון זכורים לי חמישה אזורים עיקריים, שניתן לעבור ביניהם ברגל או באמצעות השאטלים שכאמור מסתובבים כל העת באי:
אזור פארק המים- הכולל מגלשות מים, בריכת גלים ודומיהן, האזור היחידי באי שכניסה אליו עולה תשלום נוסף (באזור – 70$ לאדם!). לא היינו בו.
אזור הצ'יל- הצד השמאלי של האי. האזור היותר רגוע של האי, חוף ים יחסית שקט, עמוס בכורסאות שיזוף, מלצרים שעוברים בין הנופשים ומגישים קוקטלים ושתייה (תוספת תשלום, עם זאת חבילת השתייה קלה תקפה גם באי).
התחלנו את היום שלנו באזור זה. התמקמנו על כמה כורסאות, הזמנו קוקטייל ובירות ונהנו מהאווירה והשמש. לאחר שעה בערך, התחילו טפטופים שלאחר מכן התחזקו לגשם, זאת למרות שעדין היה חם מאוד, מה שאילץ אותנו לקום מהספות ולנסות לאתר פעילות אחרת. אמנם הגשם נעלם תוך רבע שעה, אך אנחנו כבר היינו בדרכנו לאזור אחר.
אזור הסאות' ביץ'- גם כן אזור של חוף ים, אך יותר "פעיל" ואנרגטי. מספר ברים ומסעדות באזור, מגרשי ספורט (כדורסל, כדור עף חופים), משחקי חוף (ג'אנגה גדולה, שחמט גדול וכו'), בר בתוך הים, מקומות שיזוף ומנוחה בתוך המים ולא רק מחוצה להם וכו'. לרוב גם ההפעלות מטעם צוות הקרוז מתרחשות באזור זה (יש באזור גם קבינות להשכרה במחיר מופקע).
עם הגעתנו לאזור הסאות' ביץ' השמש יצאה בהוד הדרה, ומצאנו את עצמו שורפים באזור עוד מספר שעות, בעיקר בתוך המים (מי בבר ומי במזרוני השיזוף), כשבין לבין שיחקנו כדור עף חופים עם נופשים אחרים, השתמשנו ביתר המתקנים ואכלנו במזנון את הסנדוויץ' הסודי (שזה כמו כל הסנדוויצ'ים רק עם תוספת אצבעות מוצרלה).
לקראת השעה 14:00 התחלנו למצות את הישיבה בחופים והחלטנו לחזור לספינה ובהתאם עלינו על שאטל שעבר באזור, לפתע נגלה לעייננו אזור הלגונה אואסיס- האזור הרועש "והצעיר" יותר. מתחם של כמה בריכות, כשבמרכזן דיג'י ובר ענק, כעקרון סוג של מסיבת צוהריים. לא יכולנו להתעלם מהאווירה אז הצטרפנו לחגיגה ובילנו באזור למעלה משעה, נהנים ממשקה מרענן וממוזיקה מקפיצה. עד שהתעייפנו ובהחלטה שהכי מתאימה לקרוז, חזרנו לספינה לשנת צוהריים מתוקה.
יש לציין כי מעבר לאזורים הנ"ל קיים גם את אזור הרבור ביץ' שהוא לא חוף, אלא מתחם בריכות בסגנון האואסיס רק רגוע יותר, כמובן שבין כל האזורים ניתן למצוא מתקנים לילדים, מסעדות ברים נוספים ועוד שלל פעילויות קטנות.
חלק מאיתנו התעורר קצת יותר מוקדם, על מנת להתחרות בשלל תחרויות ספורט במגרשי הספורט שבספינה, עם סיום התחרויות מצאנו את עצמנו עמוק במשחק כדורסל אינטנסיבי מול כמה אמריקאים ונופשים אחרים. לסיום היום, כמובן שירדנו לארוחת ערב שם כאמור זכינו ליחס מלכותי משהו. בעזרת צוות המלצרים האדיב סיימנו את הארוחה תוך פחות משעה והספקנו להגיע להופעה/מחזמר של צוות הקרוז שנמשכה שעה וחצי, לאחריה פרשנו לישון.
יום א 28.08.22- נאסאו:
אם אתמול היה טיפה מעונן אבל לבסוף השמש ניצחה, דומה היה כי היום השמש תהיה בצד המפסיד. ביקרנו בבהאמס עוד בקרוז בטיול הראשון אי-שם בשנת 2017, כך שידענו למה לצפות ואיך לתכנן את היום שלנו פחות או יותר. לאור זאת ולאור מזג האוויר החורפי בחוץ לקחנו את היום הזה הרבה יותר באיזי, בהתאם את הירדה מהספינה דחינו לשעות הצוהריים המוקדמות בתקווה שמזג האוויר השתנה במעט.
הבוקר נפתח כרגיל בארוחת בוקר, שלאחריה ניצלנו את מתקני הספינה (הכמעט ריקה), בין היתר גלשנו, טיפסנו וקפצנו ללא הגבלה וכמעט ללא תור, שכן כאמור רובם של הנופשים ירדו מהספינה. לאחר שמיצינו את מתקני הספינה, השתתפנו בחידון גאוגרפיה (פעילות שכבר הפכה מסורת, וכמיטב המסורת גם הפעם סיימנו במקום הראשון), שיחקנו קצת במשחקי קופסא ומשראינו שבחוץ נרגע מעט הגשם החלטנו לרדת לסיבוב ב- נאסאו (ציון: 2.5/5).
דומה אפוא, שהמקום השתנה, אולי זה בגלל מזג האוויר החורפי, אולי בגלל מסחור היתר שהמקום עבר, כך או אחרת הייתה אווירה שונה. בפעם הקודמת שהיינו שם, בילנו בחוף ים, אמנם קטן אבל מהמם, הפעם נראה היה שכל החופים הסמוכים לנמל נעלמו והוחלפו בעסקים, לא שהיו לנו תוכניות כלשהן, אבל אין ספק שהדבר פחות יפה ונעים לעין. מכל מקום, סיבוב קצר בשוק המקומי ומשם לסוג של קניון קטן עם סטארבאקס והכי חשוב- אפשרות להתחבר לוויפי, עוד קצת הליכה ברחובות ומהר מאוד ממצים את העניין, בוודאי כשהגשם מעלינו חזר.
שעת צוהריים יחסית מוקדמת, וגשם בחוץ מה עושים? הולכים לבר ספורט שבספינה. בר ספורט כמיטב המסורת האמריקאית, מסביבנו הכול מרושת טלוויזיות שמשדרות כמעט כל ספורט אפשרי המשוחק באותם הרגעים, שולחנות סנוקר, כדורגל שולחן, משחקי וידאו ומשחקי שולחן נוספים. הזמנו כמה בירות, צלחת כנפיים ברוטב באפלו, שיפוד (ענק) של טבעות בצל (ענקיות) וצ'פס עם שלל תוספות, שרפנו כך את כל אחה"צ.
בהתאם ליום הרגוע יחסית, גם הערב התנהל על מי מנוחות. כרגיל ירדנו לארוחת ערב בה גם צוות המלצרים נפרד מאיתנו בשירה ובריקוד, לאחריה ירדנו לאולם הראשי לתחרות בינגו, כשזו הסתיימה, חלקנו סגרו את הלילה בבילוי בקזינו הספינה בעוד העייפים מביננו דאגו לסדר את המזוודות לקראת הירידה מחר.
יום ב 29.08.22- וירג'ניה ביץ':
החלק הראשון והיותר מוכר בטיול שלנו, הגיע לסיומו, ואנו יודעים שעם הירדה מהקרוז, אנו מתחילים פרק אחר ושונה, במדינות/יעדים שטרם ביקרנו בהם.
פותחים גם את הבוקר הזה, כמו כל בוקר בספינה בארוחת בוקר, בסיומה אוספים את המזוודות מהחדר ויורדים לנמל ומשם אובר לשדה התעופה. לאחר המתנה של שלוש שעות בשדה התעופה, עולים על טיסה לבולטימור שנמשכת שעתיים, ממתינים שעה נוספת, במהלכן הספקנו לאכול צוהריים באחת מרשתות המזון המהיר שהיו במקום, ועולים לטיסה נוספת בת שעה וחצי לשדה התעופה בנורפלוק, בוירג'ינה (210$ לאדם).
נוחתים באזור השעה 18:00 בשדה תעופה יחסית קטן אך שניכרת בו השקעה וניגשים לדלפק השכרת הרכב (אלאמו) שם קיבלנו רכב מסוג ג'יפ (465$ לזוג, שבעה ימים) שישרת אותנו בשבוע הקרוב. נסענו למלון בו אנו מתארחים הלילה ונמצא במרחק רבע שעה מהשדה תעופה- Tru By Hilton Norfolk Airport (92$ לזוג בחדר של ארבעה, ציון: 3/5), והגענו ישירות לנוף שקיעה ואנו לוקחים קצת את זמן להנות ממנו.
התכנון המקורי היה לנסוע לטיילת בוירג'ינה ביץ', מרחק של 20 דקות נסיעה מאיתנו. אך לצערנו לאור השעה והעובדה שאחד מאיתנו הרגיש לא כ"כ טוב, החלטנו שלא הכי נכון לנסוע לשם כרגע. בהתאם החלפנו את הביקור בטיילת, במתחם קניות שהיה במרחק חמש דקות מהמלון, כי אנחנו כבר למעלה משבוע בארה"ב ועדין לא עשינו שופינג! המתחם לא היה מלהיב יותר מידי, מה גם שהיית שעת לילה והמקומות בו התכוננו לסגירה. לבסוף מצאנו את עצמנו מבלים שעה-שעה וחצי ברשת המוכרת והאהובה עלינו- Ross, התחדשנו במספר פריטים, ומשם חזרנו למלון לא לפני שחוטפים ארוחה קטנה בטאקו בל.
יום ג 30.08.22- סטאנטון, וירג'ינה:
אחרי היום הלא כל-כך עמוס אמש, קמים עם אנרגיה ורצון לפעילויות. צ'ק אאוט זריז, מעמיסים מזוודות ומתחילים בנסיעה ליעד הבא שלנו, כמובן לא לפני שעוצרים בטארגט בדרך. עצירה בוולמארט או טארגט, היא תמיד עצירה שמתחילה ב- "בואו נכנס לחמש דקות" ונגמרת בביקור של למעלה משעה, בטיול הזה כבר הבנו את העניין ופשוט הקצבנו מראש זמן רב בתוך הסופר כך שלא נהיה מופתעים מהזמנים בהמשך היום.
לאחר שעת נסיעה נוספת בכבישים שחלקם עירוניים וחלקם די פסטורליים, הגענו ל- ויליאמסבורג הקולוניאלית (ציון: 4/5), מדובר "במוזיאון חי" פתוח המשתרע על עשרות דונמים, ועשיר בהפעלות ובמידע על התקופה בה החלו האירופאים להתיישב בארה"ב. כבר בכניסה נכנסים לאווירה כשברקע מקבלת אותנו מנגינה של חמת חלילים.
עקב הזמן הלא רב שרצינו להקדיש למקום, מחליטים לא לשלם את עלות הכרטיס (45$ לאדם) שמקנה כניסה חופשית לכל הביתנים, ההופעות, התערוכות וההרצאות וכן שימוש חופשי בשאטלים, אלא להיכנס ולהסתובב באופן עצמאי. במשך בערך שתיים, טיילנו בין עצים ומבנים מתקופת ההתיישבות, נכנסו להמון בקתות בהן עובדים מחופשים לדמויות מהעבר ומעבירים פעילות כלשהי באותה הבקתה, החל מהבית של ראש העיר ועד לבית העבדים, בדיעבד הסתבר לנו שיש במקום גם פעילות לילית ענפה, ממש פסטיבל שלם של מתיישבים, נראית חוויה יוצאת דופן.כשהשמש והחום גברו עלינו חזרנו לרכב, כמובן לא לפני שעברנו בחנות המזכרות ביציאה, אשר הכילה פריטים יוצאי דופן.
בתוכנית המקורית, התכנון היה למצוא איזה יקב בדרך לסטאנטון יעד הלינה הבא שלנו, שכן מדובר באזור יחסית רווי ביקבים, אך איכשהו בגלל השעות, המרחק, האיכות והיום בשבוע, כמעט כל אחד מהיקבים שהיו ברשימה שלי "נפלו" כל אחד מסיבותיו שלו, למעט אחד- Cooper's Hawk (ציון: 3.5/5) הממוקם סמוך לריצ'מונד בירת וירגי'נה, אמנם לא מדובר היה בדיוק ביקב, אלא יותר רשת של בר-יין בעלת לא מעט סניפים ברחבי ארה"ב, אך לבסוף הפור נפל עליו.
האזור יפה מאוד ואנו מתיישבים בחוץ לנוף נחמד של אגם מלאכותי כלשהו, השירות מעולה, התפריט לא יקר, היין טוב וגם מנות הפתיחה, אך חייב לציין שהמנות העיקריות דרושות שיפור ניכר. כשיצאנו החוצה התברר שעל אף כל הפסטורליות שמסביב, המקום נמצא על יד מתחם קניות פתוח, כהרגלנו מסתובבים במקום, אם כי לא מתלהבים מהיצע, קונים ממש מעט יחסית, ושמים פעמינו חזרה לרכב, שכן יש לנו עוד נסיעה להשלים.
באזור השעה 18:30 מגעים למלון שלנו ב- סטאנטון, הממוקמת סמוך מאוד ליעד הבא שלנו מחר הפארק הלאומי "שננדואה". מתארחים במלון The Blackburn Inn and Conference Center (115$ לזוג, ציון: 3.5/5), שהנו מתחם של מבנים היסטוריים שהוסבו למלון.
יום ד 31.08.22- רוקוויל:
מתעוררים יחסית מוקדם, שכן לפנינו אחד מהימים העמוסים ביותר בטיול. צ'ק אאוט ומשם לטארגט הקרוב, לסדר לעצמנו ארוחת בוקר קלילה ועוד כמה שטויות להמשך היום העמוס, לאחר מכן רבע שעה נסיעה ואנו מוצאים עצמנו בכניסה לפארק הלאומי שננדואה (ציון: 3/5).
משלמים 35$ בכניסה (לרכב), ומקבלים מפה ואת ברכתו של הריינג'ר. מדובר בפארק לאומי המהווה בפועל חלק משביל האלפצ'ים, והאטרקציה המרכזית בו היא נסיעה בדרך הסקיי ליין, שחוצה את הפארק לאורכו, בה יש אינספור עצירות לתצפיות, מסלולים ופינות ישיבה מקסימות.
הנוף הוא נוף ירוק באופן גורף, כל הפארק עצמו הוא יער ועצים אינסוף. דומה אפוא, כי מבחינת התצפיות בפארק, מדובר על פארק יחסית מונוטוני, ואין בהכרח הבדל כזה גדול בין תצפית אחת לשנייה, למעט זווית הצפייה, כך שבחלקו הראשון של הפארק בעיקר בילינו בתוך הרכב, תוך ירידה לתצפיות שנראות מעניינות, לוקחים תמונה שתיים וחוזרים לרכב.
בערך באמצע הדרך, אנחנו בוחרים לרדת מהדרך הראשית לאחד ממסלולי ההליכה בפארק, תחילה חשבנו לבצע מסלול בשם Rose river falls, אך בעקבות מתקפת יתושים חסרת תקדים באזור שלו, החלפנו למסלול הבא ברשימה שלנו Dark Hollow Falls Trail (ציון: 4/5), 3 ק"מ הלוך חזור, כשלמתעניינים בסופו של המסלול יוצאים עוד שני מסלולים אחרים ודי מוכרים של הפארק. מסלול מקסים ירוק, שקט ופשוט, יחסית קל, שלאורך רובו קול פכפוך המים נשמע ברקע, כמו גם מפלים קטנים ובריכות של מים צלולים, בהן התרעננו לא פעם.
ניכר שהפארק הזה שונה מהפארקים הלאומיים האחרים שהיינו בהם עד כה. ראשית, ניכר כי היקף התיירים והמבקרים בפארק נמוכה משמעותית, שנית יש פחות "וואו", אתה לא רואה משהו שלא ראית לפני כן בארץ- כן הדרך יפה והנסיעה כמעט לבד על חלק מכביש האפלצ'ים מעצמיה את החוויה, אבל בהחלט לא הייתי מקדיש לפארק מעבר ליום אחד (יום מלא למי שאוהב מסלולים) ועל אותו משקל, לא הייתי מגיע במיוחד, אלא רק אם אני באזור.
בכל אופן יצאנו מהפארק באזור הצוהריים ביציאה לכביש 211 (שימו לב, לא היציאה של סוף הפארק, אלא בערך כשליש פארק לפני כן), משם כחצי שעה נסיעה ל- Luray Caverns (ציון: 3.5/5), מערות הנטיפים הגדולות ביותר במזרח ארה"ב.
העלות לאדם לא זולה (54$ לאדם), אך מקנה גם כניסה למוזיאון הצעצועים ומוזיאון הרכבים הסמוכים. הסיור במערות הוא סיור עצמאי, ממליץ להיכנס למערות עם משהו חמים כי קר בפנים. מדובר במתחם מערות מרשים, שכולן מלאות בנטיפים שונים ומגוונים ואף בשלוליות במגוון צבעים וצורות. שימו לב לא להתפתות להיכנס למערות אחרות שבאזור, שלהבנתי אינן מתקרבות לגודלן וליופיין של מערות לוראי. השלמנו את המסלול המעגלי במערות (בערך כשעה), וביציאה חטפנו מבט בשני המוזיאונים הנוספים והקטנים מאוד (עשר דקות מספיקות בכל אחד מהם) ובחזרה לרכב.
בפרונט רויאל (שהיא גם אחת מהיציאות/כניסות של פארק שננדואה) עצרנו לאכול מקדולנס ומשם המשכנו בנסיעה של שעתיים עד לרוקוויל מרילנד, למלון Cambria Hotel Rockville (שימוש בנקודות אמריקן אקספרס/140$ לזוג, לילה אחד, ציון: 5/5). מלון פשוט מצוין עם כל הפסיליטיס הנדרשים ועם חדרים ענקיים!
דבר ראשון שעשינו היה כביסה, עניין שעד עתה נמנע מאיתנו. לאחר שעתיים של שינוע הבגדים מהחדר למכונת הכביסה ולמייבש וחוזר חלילה, ירדנו לסיום היום לבר שנמצא ממש בסמוך למלון בשם World Beer, שם התנסנו בבירות וסיידרים מרחבי העולם עד שתשו כוחנו ועלינו חזרה לחדר לשינה ערבה.
יום ה 01.09.22- וושינגטון:
הבוקר בשונה מהבקרים האחרונים התחיל יותר רגוע, קנינו קפה ומאפה בבית הקפה הקרוב מרחק הליכה מהמלון, סידרנו את כל המזוודות אחרי סשן הכביסות אמש, ורק לאחר מכן עלינו לרכב לנסיעה של שעה עד לבירה- וושינגטון די.סי, שם אנו מתכוננים לשהות שני לילות.
התוכנית הייתה לבקר תחילה במפלי הפוטומק שנראו לנו נחמדים, אך לבסוף ויתרנו על הרעיון ונסענו ישירות לוושינגטון. לאחר התברברות קטנה מצאנו את החניון שעובד עם המלון שלנו Club Quarters Hotel White House (320$ לשני לילות, ציון: 1/5, חנייה: 60$ ליום), בו התכוונו לשהות בשני הלילות הבאים.
המלון נמצא בלב העיר מרחק הליכה מאזור הבית הלבן ובכלל מדובר ברשת יחסית מוכרת, אך עם הגעתנו אליו כמה נורות אדומות נדלקו בקשר למלון. תחילה כשביקשנו לעשות צ'ק אין הסבירו לנו שיש כרגע בעיה במלון ולא ניתן לספק כרטיסי לחדר, המשמעות היא שכל פעם שנרצה להיכנס לחדר ו/או לרדת במעלית נצטרך לקרוא לעובד המלון. שנית, כשנכסנו לחדרים גילנו חדרים קטנים מאוד, מעוצבים בצבע אפור נטול חיים, ועם המון בעיות קטנות ושלישית הגישה של עובדי המלון לא הייתה חביבה. באותו הרגע לא ייחסנו לכל העניינים הללו חשיבות, ולמרות האכזבה מהחדר, הנחנו כי עם החזרה למלון בשעות הלילה כל העניין עתיד להסתדר.
בהתאם, השארנו את המזוודות בחדרים ותחלנו ללכת ברגל, מזג האוויר מצוין, וזו הדרך הטובה ביותר לחוות ולספוג את אווירת העיר. היעד הראשון שלנו ליום הוא מוזיאון ההיסטוריה של הטבע (ללא עלות, ציון: 4.5/5). מדובר במוזיאון ענק, עם מספר קומות ומגוון תערוכות, כשהזכורות לי ביותר הן תערוכה של החיות שנכחדו וזו שעסקה באדם הקדמון. לאחר בערך ארבע שעות ברחבי המוזיאון, הספיק לנו, ויצאנו להמשיך להסתובב בעיר. המטרה למשוך את הזמן על מנת להגיע לאזור "המול" לקראת שקיעה.
לאחר עצירת התרעננות במקדולנדס, התחלנו ללכת לכיוון המול, כשהיעד הראשון הוא אנדרטת וושינגטון המרשימה, אליה ניתן לעלות באמצעות כרטיסים שמחלקים בתחילת היום, אנחנו ויתרנו. משם המשכנו בהליכה קצרה לאנדרטת מלחמת העולם השנייה, לדעתי המרשימה אף יותר, שם עצרנו למנוחה קצרה. בינתיים מסביבנו המון אמריקאים משחקים בשלל משחקי כדור קבוצתיים, ככל הנראה מקולג' כלשהו באזור, מה שתורם לאווירה הנהדרת גם כך. לאחר המנוחה התחלנו ללכת לצד בריכת ההשתקפות שמולה נמצאת אנדרטת לינקולן, כנראה האנדרטה המרשימה מכולם. עולים במעלה האנדרטה ומתרשמים מהאולם שבסופה, לאחר מכן התיישבנו על מדרגות האנדרטה כאחרון התיירים נהנים להביט בהשתקפותה בבריכה ובוודאי שלא מוותרים על תמונות של השקיעה והאנדרטה יחדיו, כשהשמש כמעט ושקעה לה באופן סופי התחלנו ללכת לכיוון המלון שלנו, כשבדרך מספיקים גם להעיף מבט באנדרטת מלחמת וייטנאם.
היעד אחרון להיום הוא הבית הלבן, אנו עוברים באזור שלו בדרך למלון, מסביב המון תיירים, עיתונאים ומפגינים בעד אוקראינה. הבית מואר בלילה, ולא ניתן שלא לעמוד רגע בצד להתרשם מהאווירה האופפת את המקום.
כשהגענו למלון התחוור לנו שהתקלה טרם טופלה, ואם לא די בכך לאור התקלה, גם לא ניתן כרגע לחייב את האשראי שלנו ולכן הפקידה בקבלה ביקשה מאיתנו לרשום את פרטי האשראי שלנו על דף ייעודי, זאת על אף שאמרנו לה שכל הפרטים שמורים אצלם גם כך דרך ההזמנה שלנו. אנחנו לא הסכמנו לשים את פרטי האשראי, שכן נראה לנו לא הגיוני לכתוב אותם על דף שיכול להגיע בסופו של יום לכל אחד, מנהלת המלון שלא הייתה אדיבה כלל, אמנם הסכימה איתנו אך אמרה שאלה ההוראות שהם קיבלו, ואם לא נראה לנו אנחנו מוזמנים לבטל את ההזמנה והם לא יגבו תשלום מאיתנו.
למזלנו הרב לא התעכבנו יותר מידי בקבלת ההחלטה, והחלטנו שבמלון הזה אנחנו לא נשארים, דבר ראשון פנינו להוציא את הרכב מהחניון, מה שהתברר כמשימה מורכבת לאור השעה, ואם היינו מתעכבים עוד רבע שעה, כנראה זה אף לא היה אפשרי עד למחרת. לאחר קצת חיפוש באתרים הרלוונטיים, הזמנו לנו שני לילות למלון שאני לא זוכר את שמו, אך היה מצוין (440$ לשני לילות לזוג, ציון: 4/5, חנייה: 50$), לאחר כל הלוגיסטיקה הזו שנמשכה לא מעט זמן, לא נותר אלא לעלות לישון.
יום ו 02.09.22- וושינגטון:
את הבוקר התחלנו בסנדוויץ' מצוין בחנות בקרבת המלון, משם לקחנו אובר לגבעת הקפיטול לסיור מודרך חינמי בתוך הקפיטול (ציון: 3/5) עצמו, אליו נרשמים באתר הקפיטול. שווה להזכיר כבר עתה את אולם ההמתנה לסיור, המרשים מאוד ובהחלט שווה סיבוב קצר בפני עצמו. הסיור נחמד, מאוד מעשיר, אך עם זאת ממצה את עצמו לקראת סופו. כמו כן, האנגלית לא פעם ברמה גבוהה מאוד שלא בטוח תתאים לילדים. עם תחילת הסיור מקבלים חוברות בשפה הרלוונטית (נודע לנו שקיימת חוברת בעברית רק עם ביצעתם הזמנה מיוחדת מראש), לאחר מכן נכנסים להקרנת סרט ומשם משודכים למדריך שמוביל אותנו בין החדרים והקומות של הקפיטול תוך מתן הסברים מפורטים על החדר ופרטי האומנות שבו.
בתום הסיור התכנון היה לבקר בספריית הקונגרס וכן בבית המשפט העליון, לצערנו מסיבה כלשהי באותו היום לא ניתן היה לבקר בהם, מה שאילץ אותנו להסתפק בתמונות מבחוץ בלבד.
לאחר התלבטות קצרה, החלטנו כי היעד הבא הוא מוזיאון נשיונל ג'יאוגרפיק (ציון: 2.5/5), הציפיות היו גבוהות לאחר הביקור אמש במוזיאון הטבע וכן לאור ההמלצות הרבות. למרות זאת, כשהגענו גילינו מקום לא גדול, שלא כ"כ ברור היכן המוזיאון ממוקם בו. לאחר שיחה עם עובדת המקום, הפנו אותנו פנימה, שם גילינו מעיין שני חדרים המכילים תמונות של שערי המגזין, וזהו...
חזרנו אחורה, ונחשפנו לכך שבמקום גם קיימת תערוכה מתחלפת בתשלום שהיא בעצם המוזיאון המדובר, במקרה שלנו תערוכה בסימן מלך מצריים תות ענח'המון, נוכח אורכה שנחזה להיות קצר ויתרנו על תשלום בגינה והתמקדנו בדבר היחידי שכן הלהיב אותנו במקום, הלא היא חנות הקונספט של נשיונל, אמנם לא מדובר בחנות גדולה, אך יש בה מבחר של פריטים ייחודיים ומעניינים, מה שהוביל אותנו לשרוף לא פחות משעה רק בתוך החנות!
להמשך היום כבר לא היו תכנונים, כאשר לצערנו גם פעילות ה- Officina Picnic Kit עליה בנינו לא הייתה זמינה באותו היום. בהתאם, חזרנו למלון לפרוק את הקניות ולהתאפס, מיד לאחר מכן ירדנו והתחלנו להסתובב ברחובות המרכזיים של העיר, קופצים מחנות לחנות, עושים קצת שופינג ובעיקר נהנים מהליכה חסרת מעש, לקראת רדת החשיכה התיישבנו ב- Hard rock caffe (ציון: 3/5) שם אכלנו המבורגר מוצלח לצד גיטרה חתומה של אירוסמית', כשיצאנו הלילה כבר ירד וגם הרחובות התרוקנו בהתאם, לקחנו אובר למלון ואת היום סיימנו עם בירה בבר למטה.
יום ש 03.09.22- פילדלפיה:
קמנו לבוקר היום "המשוגע" השני בטיול. קמים יחסית מוקדם, מקבלים את הרכב מפקיד הקבלה בכניסה, ומתחילים בנסיעה לכיוון אניאפוליס, מרלינד, בסמוך אליה מתקיים Renaissance festival (52$ לזוג, ציון: 5/5). מדובר בפסטיבל המשחזר את ימי הביניים, הכולל הופעות, קרבות אבירים, דוכני משחקים, דוכני מזון, חנויות מזכרות ובעצם מה לא? הכול כמובל ברוח התקופה ועם הקסם האמריקאי, כאשר רוב רובם של המבקרים גם מחופשים בהתאם.
הגענו לרחבת חנייה עצומת ממדים, אמנם לא ידענו בדיוק מה צפוי לנו, אך כבר בחנייה פשוט הוקסמנו, בדיעבד היינו יכולים גם להקדיש יום שלם, בוודאי כשהפסטיבל נמשך לתוך הלילה. התחלנו לטייל בין הדוכנים השונים, השתתפנו בחלק מהם, שתינו ואכלנו כמו אבירים מימי הביניים, ראינו הופעות, קסמים, ריקודים ועוד המון "שטויות" אחרות, לסיכום חוויה מומלצת מאוד, כל רגע במקום מהנה ומפליא.
אחרי מספר שעות בילוי ומפאת דוחק הזמן, מניעים את הרכב ומתחילים בנסיעה לכיוון Hershey's Chocolate World (שעתיים נסיעה, ציון: 3.5/5) רכשנו מבעוד מועד כרטיס (38$) ל- Adventure 2, ללא כל ביקור בפארק השעשועים במקום, אלא רק לתוך הפעילויות בתוך מתחם עולם השוקולד. מדובר במקום מקסים בוודאי למי שמגיע עם ילדים, נכון הוא ממוסחר, אבל זה חלק מהחוויה האמריקאית, לא?
מכל מקום, החבילה שרכשנו כללה שלוש פעילויות כשבין פעילות אחת לשנייה, מסתובבים במתחם מעמיסים שוקולד, מצטלמים אין סוף ונהנים מהאווירה הילדותית שמציפה אותנו. הפעילות הראשונה, הייתה להכין שוקולד ועטיפה על פי עיצובך וטעמך, לאחר מכן סרט בתלת-מימד ואפקטים נוספים ולסיום מעין כיתה להתמקצעות בשוקולד, אשר הייתה מיועדת בעיקר לילדים, כך שאחרי עשר דקות פשוט נטשנו אותה, בסה"כ בילינו במקום באזור השעתיים.
אמנם כבר שעות הערב המוקדמות, אך אנו יודעים שהיום טרם נגמר מבחינתנו, עדין מחכה לנו נסיעה בת שעתיים לפילדלפיה, כשאנו לא מתכוונים לוותר על העיירות בני האיימש שבאזור. התוכנית הייתה להגיע לעירייה לנקסטר ומשם לטייל באיטיות לאורך כביש מס' 340 בו בין היתר נמצאות עיירות איימש נוספות מוכרות כדוגמת Bird in Hand, Intercourse ולנסות לספוג כמה שיותר מהתרבות במקום בזמן המועט שיש לנו.
בערך באזור השעה 18:00 מגיעים לאזור לנקסטר ורואים לראשונה מספר כיכרות ובהן איימיש רוכבות בצד הדרך. מפאת השעה היחסית מאוחרת, לא זכינו לראות את כל בתי העסק שמפעילים בני האיימש, אך כן הצלחנו לעצור בלפחות שני דוכנים בבעלותם, המציגים למכירה את מוצרי החקלאות שלהם ובכך "להתחכך" איתם מעט, כמובן שגם בצידי הדרך פגשנו לא מעט איימישים על כרכרות. כך מצאנו עצמו משוטטים לנו ברכב בין רחובות העיירות השונות, קופצים למראה כל אדם. לבסוף מגיעים למקדולנס לטייק אווי (שכן רצינו להימנע כמה שיותר מנסיעה בחושך), שם פגשנו זוג הורים וזוג ילדים איימשים שמצד אחד הגיעו על סוס "שחנה" מחוץ לסניף ומן הצד השני ביצעו הזמנה במקדולנס באמצעות העמדה הדיגיטלית (?!), ולנו לא נותר אלא לצחוק נוכח הביזאריות שבדבר.
על אף שניסינו להימנע מנסיעה לילית, את החצי השעה האחרונה לנהיגה ביצענו בחושך, אך הדבר היה שולי. הגענו למלון Wyndham Philadelphia Historic District (חדר ל- 4, 180$ לזוג, ציון: 4/5), שאמנם החדרים בו היו מעט ישנים, אך היה לו מיקום מרכזי ובטוח- בקיצור מיקום מנצח, כמו גם חניון חופשי לרווחת האורחים. כשהגענו למקום פגשנו המון יהודיים חרדים, וגילינו שהמלון ממוקם בסמוך לבית כנסת ונותן שירותים המאפשרים את שמירת שבת במקום. עם הגעתנו למקום ובעת פריקת המזוודות החל מופע זיקוקים בשמיים, אשר סגר לנו את היום בצורה מיטבית.
יום א 04.09.22- פילדלפיה:
יום א היום, ובבוקר ניכר שהעיר טרם התעוררה. התוכנית להיום מתחיל בכל אזור פארק העצמאות, המוכר בזכות שביליו האדומים. המלון שלנו היה במרחק פחות מחמש דקות, מה שהפך את הבוקר לפחות לחוץ.
את הביקור בפארק, אנחנו פותחים במרכז המבקרים מקבלים קצת מידע וצופים בסרטון קצר, לאחר מכן מתקדמים אל עבר פעמון החירות המפורסם לומדים עליו קצת, לוקחים תמונות (לכל מעריצי איך פגשתי את אמא...) וממשיכים על שביל האבנים האדומות. בהמשך ההליכה רואים את היכל העצמאות אליו ניתן להיכנס להתרשם ומאוד מספר מבנים מרשימים, כמו העירייה הישנה, ספריית העיר וכו'. שנמאס לנו משביל האבנים, אנו מתנתקים ממנו ויושבים לאכול ארוחת בוקר ב- Frieda (ציון: 4/5).
בשלב זה העיר עדין על מי מנוחות, בהתאם המשכנו לביקור מוזיאון ויצמן ליהדות אמריקה (ללא עלות, ציון: 4/5), מקום מעשיר בצורה יוצאת דופן, המוזיאון סוקר את התרבות היהודית בארה"ב מתחילתה ועד ימנו אנו, תתפלאו לדעת כמה מנהיגים אמריקאיים בעלי שם היו יהודיים. המוזיאון מחולק למספר קומות, כאשר כל אחת מהן עוסקת בתקופת זמן אחרת. אנחנו כמובן עברנו על כולן ואימצנו את המידע החשוב בשקיקה.
לאחר שעתיים במוזיאון, גם העיר התעוררה ויצאנו למסע שופינג ב- Fashion District ובשלל החנויות באזור. הסתבר שנפלנו על יום עם הנחות משוגעות, ופשוט קנינו מכל הבא ליד ובאמת שבמחירים מצחיקים. "למזלנו" הקניון והאזור שלנו נסגרו מוקדם לאור הגעתו של כוכב כלשהו, שכן אחרת בהחלט ייתכן שהיינו נשארים לישון שם. עם סגירת הקניון המשכנו אל Sonny's Famous Steaks (ציון: 4/5), על מנת לנסות את מנת הדגל של פילדלפיה, הפילי צ'ייז סטייק, שהיה מוצלח ומשביע.
כשהבטן מלאה, הליכה קצרה אל המלון להניח את כל השלל, ומשם מחליטים לתת ביקור בפסל ובמדרגות המפורסמות של רוקי, לצערנו כשהגענו למקום שוטר סיור הסביר לנו שאין כניסה מאחר ומתקיים פסטיבל הופעות מזה יומיים (בדיעבד, הסתבר שזהו הפסטיבל, שהתלבטנו אם ללכת אליו להופעה של הרד הוט צ'לי פפרז), כך שלא זכינו לראות את המדרגות והפסל, אך כן הסתובב באזור סופגים את האווירה של הפסטיבל.
יום ב 05.09.22- ניו יורק:
מתעוררים לבוקר עם ריחות של ניו יורק באוויר, צ'ק אאוט זריז לקראת השעה 9, ומוצאים עצמנו בדרך לניו יורק בפעם הרביעית (!). כהרגלנו בקודש, עצרנו בוולמארט שם שרפנו עוד שעה. נחמד מאוד לשים לב להבדלים בין הסניפים השונים במדינות השונות, בוולמארט הזה היו מדפים שלמים של מוצרים כשרים וישראלים עניין אשר ביתר הסניפים בהם ביקרנו ספק אם קיים, מה שמוביל למסקנה למה אנחנו כל כך אוהבים לבקר שם- תמיד יש משהו חדש לגלות, לנסות ולטעום.
על מנת לנצל את הרכב שעוד איתנו ולחסוך נסיעה לשם באחד הימים הבאים, החלטנו לעצור באאוטלט הידוע ג'רזי גארדן. אנחנו כבר מנוסים מביקורים קודמים, וכל אחד מתפצל לחנויות שמעניינות אותו. בד"כ אנו מקדישים למקום יום שלם, אך נוכח הצורך בהחזרת הרכב הפעם היינו מוקצבים בזמן.
מהג'רזי גארדן נסענו למלון שלנו Microtel Inn (500$ לזוג, ארבעה לילות, ציון: 4/5), נסיעה שאמורה הייתה לארוך 40 דק לקחה למעלה משעה וחצי. המלון ממוקם בלונג איילנד, ולא בלב ניו-יורק, בכל ארבעת הפעמים שלנו בני יורק, לנו במלונות באזור זה, שכן המחירים בו הרבה יותר נוחים, ונמצאים מרחק תחנות בודדות מהאזורים הראשיים. אם לא אכפת לכם, כמונו, לנסוע ברכבת התחתית גם בשעות הלילה, לא רואה כל סיבה לשלם למעלה מכפול על שינה במרכז העיר.
מכל מקום אחרי כל הלוגיסטיקה הנ"ל, לא נותר לנו עוד כוח והחלטנו לוותר על יציאה לילית מהמלון, במקום זאת קינחנו בארוחת ערב במלון (באמצעות Uber Eats- אפליקציה מומלצת לביצוע משלוחי מזון בניו יורק)של Los Tacos, האהובה עלינו עוד מפעמים קודמות בעיר.
יום ג 06.09.22- ניו יורק:
קמים לבוקר ראשון בניו יורק, מבט החוצה מלמד אותנו כי לפנינו יום מעונן וגשום. התלבשנו בהתאם, ועם טיפות הגשם הראשונות שהרגשנו מיהרנו לקנות מטריה במחיר מופקע- רכישה שתציל אותנו בהמשך היום. שמנו פעמינו לתחנת הסאבווי הקרובה כשנקודת הפתיחה להיום הוא אזור פארק מדיסון סקוור, לאחר הירדה בתחנה לקחנו מעט דרומה על מנת להתרשם מבניין הפלאטאיירון הנודע שצמוד לפארק באותו השם, לאחר מכן חתכנו את הפארק רגלית אל עבר ארוחת בוקר ב- THE SMITH, ארוחת בוקר מוצלחת מאוד, אבל כיאה לניו-יורק יקרה להחריד.
לאחר מכן מתחילים מעיין מסלול שבסופו נגיע לאזור השדרה החמישית, תחילה באחת מחנויות הדגל של Lego שעל אף גילינו נהנו לשרוף בה חצי שעה-שעה, כמובן שקנינו כמה מזכרות. משם המשכנו לחנות הארי פוטר שהיא אמנם ממוסחרת בטירוף אבל פשוט קסומה! בוודאי לחובבי הספרים והסרטים. חנות בת שלוש קומות למיטב זכרוני, המציעה שלל פעילויות קטנות ומגוון רחב של פריטים לרכישה, ואם לא די יש בה אפילו בר המגיש "בירצפות", כמובן שקנינו, שתינו והתלהבנו.
כשיצאנו מהחנות הגשם המשיך להתחזק ונעשה מטרד של ממש, כך שנאלצנו להסתתר דקות ארוכות מתחת לכניסות בנינים, שכן אף המטריה לא הועילה, רק לאחר שנרגע התקדמנו אל עבר צפון השדרה חמישית, כשבדרך אנחנו לא מפספסים לעבור מתחת לאמפייר סטייט, ובחנות הדגל של ה- NBA שם התחדשנו במספר מזכרות, מיד לאחר מכן נכנסו להתרשם גם מחנות השוקולד Laderach, שם במקרה פגשנו שוקלייטרית ישראלית, שמרגע שקלטה שגם אנחנו מישראל פינקה אותנו ללא סוף.
ממשיכים ללכת על השדרה החמישית הכל כך מוכרת לנו מהביקורים הקודמים שלנו בניו יורק, נכנסים לכל המקומות האוהבים עלינו בדרך (חנות השוקולד של Lindt נסגרה לצערנו), ביניהם קטדרלת פטריק הקדוש המרשימה, Uinqlo, ולבסוף גם עוברים ליד החנות הרשמית של אפל בניו יורק. לסיום היום גשום הזה, אנחנו ממשיכים לכיוון אזור הטיימסקוור לביקור קצר וגם שם עוברים בין החנויות השונות (דיסני, JD, חנות קומיקס), נהנים לרכוש פריטים חדשים.
לאחר שמיצינו את הגשם ואת ההליכה בין החניות, וכן נוכח שעת הערב המאוחרת, שמנו פעמינו אל מסעדת Lavo (ציון: 2.5/5), הזכורה לנו מאוד לטובה מלאס וגאס, עם זאת החוויה הפעם הייתה פחות טובה, האוכל טעים כמובן, אך לא מצדיק את המחיר המופקע, והכי חשוב החסירו מהתפריט את המנה שהכי אהבנו ובשבילה חזרנו! שבעים ומלאי שקיות חזרנו למלון לשינה ערבה.
יום ד 07.09.22- ניו יורק:
קמים בבוקר בלי יותר מידי לחץ ואף מספיקים לחטוף סנדוויץ' טעים לארוחת בוקר באחת החנויות הסמוכות למלון, משם עולים על סאבווי לאירוע המרכזי של היום- רבע גמר (נשים וגברים) טורניר הטניס U.S OPEN. (60$ לזוג, ציון: 5/5) רבע הגמר הראשון, של הנשים מתחיל ב- 12, עם זאת מומלץ להיות במקום שעה לפני לכל הפחות, להינות ממה שיש למתחם להציע.
מדובר במתחם רחב, המכיל את כל עמדות השידור של צוותי העיתונאים, ושלל פעילויות אינטראקטיביות, חנויות, ברים ודוכני מזון. מורגשת כמות אנשים גדולה, אך עם זאת לא מרגישים צפיפות, מה שמוכיח עד כמה האירוע מנוהל ביד רמה. נכנסו למתחם של מחזיקי כרטיס אשראי מסוג אמריקן אקספרס ושרפנו בו את רוב הזמן, תוך שניסינו כמעט כל פעילות שנקרתה בדרכנו. מספר דקות לפני תחילת משחק הנשים, קנינו בירות וחטיפים ועלינו להתיישב במושבים שלנו לצפות במשחק הראשון. המשחק השני של הגברים, הפגיש בין יריב אמריקאי לספרדי, מה שהוביל לחוויית עידוד יוצאת דופן מהקהל הביתי.
בסוף רבע גמר משובח (שני המשחקים נמשכו כמעט שש שעות, עם הפסקה באמצע), עם עידוד שלא זכור לי בטניס, עלינו על אחת ממספר רכבות שיצאו מהתחנה אחת אחרי השנייה, אין ספק שיש לנו בארץ ללמוד המון איך לנהל ולהנגיש אירועים מסוג זה לקהל הרחב. בשעה 19:30 לאחר קצת שוטטות באזור הדאון טאון, הגענו למסעדת TAO (ציון: 4.5/5) האסייתית המפורסמת והאהובה על הישראלים, אותה הכרנו בכלל בווגאס לפני שני טיולים. לאחר שהתפוצצנו, הליכה קצרה באזור ועלינו על סאבווי לתחנה הקרובה למלון- וכך נגמר לו עוד יום בניו יורק.
יום ה 08.09.22- ניו יורק:
גם הבוקר מזג האוויר האיר לנו פנים, כרגיל ירדנו לתחנת הסאבווי הקרובה ומשם כנראה לאזור האהוב עלינו בניו יורק, ה- Soho. לפני שמתחילים להסתובב בשכונה, וכפי שהיה בכל טיול, אנחנו דבר ראשון נכנסים ל- Dominique bakery (ציון: 4.5/5), המוכרת והאהובה, קפה מאפה וממשיכים הלאה לטייל הלאה בשלל החנויות בשכונה הכיפית הזו, בין היתר שלל חניות בוטיק וחנויות הענק של Nike ו- Lulu Lemon, עם זאת לצערנו חנות הקונספט של אמזון אותה פגשנו בטיול הקודם נסגרה.
המשכנו ללכת ברחובות האזור נהנים מהאווירה מקפצים מחנות אחת לשנייה, עד שמגיעים לאזור שונה בו נמצא יעד נוסף שלנו הסנדוויצ'יה המפורסמת Kat'z delicatessen (ציון: 4.5/5), לאחר המתנה קצרה בתוראנחנו זוכים סוף סוף לטעום מהסנדוויץ' שהפעם האחרונה שאכלנו ממנו הייתה אי-שם בשנת 2019. שווה כל דולר!
בכץ רק שניים אכלו, על כן לאחר מכן הלכנו בעקבות קיבתם של השניים האחרים, אל עבר סניף של Shake Shack (ציון: 2.5/5) בשכונת Noho אחד ההמבורגרים היחידים שטרם ניסינו במהלך שלל ביקורנו בארה"ב וזאת על אף כל המלצות לגביו. לאחר שטעמנו, עמדתנו יא כי מדובר באוברייטד מטורף!
בגלל שבשעה 19:00 יש לנו כרטיסים להצגה בברודווי והשעה הייתה כבר לקראת 16:00, החלטנו לסיים את החלק הזה בשוטטות נוספת באזור כיכר וושינגטון משם סאבווי למלון להתארגן ולהניח את השלל מהיום.
מגיעים לטיימס סקוור לקראת השקיעה ומספיקים עוד קצת להסתובב טרם נכנסים למבנה בו התקיים המופע. כבר יצא לנו לראות כמה מופעי ברודווי בחיינו, אך איכשהו אף אחד מהם לא היה מלך האריות המפורסם (150$ לכרטיס, ציון 5/5), כמו כמעט בכל מופע, נהנו מכל שנייה, מומלץ!
יצאנו מהמופע ישירות אל הטיימסקוור בלילה, שזה לגמרי שונה מהטיימסקוור ביום, הכל מפוצץ עוד יותר אנשים, זוהר ומואר. הסתובבנו באזור המוכר לנו כ"כ מביקורינו הקודמים עוד שעה בערך, נהנים מהופעות הרחוב ומאמצים לחיקנו כל גרם של אווירה, בכל זאת לילה אחרון לניו יורק.
יום ה 08.09.22- ניו יורק:
יום אחרון בניו יורק, יום אחרון לטיול....
בהתאם, קמים עם תחושה חמוצה מעט אך מנגד גם מתגעגעים הבייתה, מסדרים את כל המזוודות, ולאור כל הקניות לא מדובר במשימה פשוטה. נפרדים מהחדר, עושים צ'ק אאוט ומאפסנים את המזוודות בשמירת חפצים.
את הבוקר מתחילים בארוחת בוקר במסעדת נומו (ציון: 3.5/5), לאחר מכן חוצים את שכונת גרין וילג' ברגל, מקפצים בין חנויות הקונספט השונות והמיוחדות ובכלל נהנים מהליכה ברחובות ניו יורק ביום שמש כזה. לבסוף ההליכה מביאה אותנו למתחם סמסונג 837 (ציון: 1/5), שמיצנו אותו תוך פחות מחצי שעה נוכח העדר העניין שבו.
לאחר עוד מספר סיבובים באזור, החלטנו לתת ביקור חטוף באזור צ'ינה טאון וליטל איטלי, כעקרון מפאת קוצר הזמן רק הסתובבנו מעט באזור וסגרנו רשמית את טיול עם עצירה ב- Milk & Cream Cereal Bar (ציון: 3.5/5), שם התפנקנו על גלידת קורנפלקס מוצלחת!
חזרנו למלון לאסוף את המזוודות ולהתארגנות קצרה, ומשם אובר (90$) לשדה התעופה JFK, טיסה ישירה שעברה בצורה מיטבית והגענו הבייתה, וכך עוד טיול הגיע לסופו.
עד לפעם הבאה...
