יפן - טיול הבת מצווה של דניאל, 9/2026

הטיול ליפן - הבלוג של אורי

9/9/2026 - 29/9/2026

הקדמה

הנסיעה הזו ליפן היא לכבוד הגעתה של הנכדה דניאל, הנראית בתמונה מעלה, לגיל בת מצווה.

כאשר הוחלט במשפחה על יעד הטיול התנדבתי לעזור להם בתכנון. זה היה בערך לפני שנה. לאט לאט תוך כדי חפירה בחומר ובמסלולי טיולים נדבקתי בחיידק החו"ל ושכנעתי את עפרה אשתי שנצטרף לטיול כמו שעשינו לפני שלוש שנים בטיול הבת מצווה של הנכדה אביגיל לדרום קוריאה.

התנאי היה שטסים במחלקת עסקים, זו טיסה של 12 שעות ואין סיכוי שנשרוד ישיבה כה ארוכה בכיסאות של מחלקת תיירים. אז למה לא? פעם ראשונה בחיים טסים בביזנס. אמנם כרטיס טיסה עולה כמעט פי 3 מכרטיס בתיירים אבל בגילנו כבר אפשר להרשות לעצמינו להתפנק.

אז עוד יומיים זה מתחיל, אורי ועפרה, עם הבת נעמה ועידן בעלה ושתי הנכדות, אביגיל ודניאל, טסים עם אלעל ליפן.

תוכנית הטיול בגדול היא:

1. טוקיו - 4 ימים

2. האקונה - 3 ימים, כולל טיול  רכב לחצי האי Izu.

3. פוג'י - יום אחד, כולל טיפוס להר ברכב.

4. מצ'ומוטו - 3 ימים, כולל טיולי רכב  לפארק קמיקוצ'י, עמק קיסו  והעיירות במזרח האלפים.

5. הירושימה - יומיים כולל האי ייצוקושימה.

6. טוקיו  השלמות וקניות - יומיים לסבא וסבתא, 4 ימים לצעירים.

התוכנית המפורטת בקישור: https://drive.google.com/file/d/18iZ3ZMTbU_-U1QBElEcSgPQ5k3hk9l99/view?usp=drive_link

10/9/2026 יום #1

הנחיתה בשדה התעופה נאריטה הייתה חלקה. המעבר בביקורת הדרכונים, קבלת המזוודות והמעבר במכס היה מהיר יחסית, הרישום המוקדם באינטרנט וקבלת ה QR code  הפכה את התהליך לזריז ויעיל. נאלצנו להשאיר ליפנים תצלום פנים וטביעת אצבעות, שיהנו.

הנהג חיכה כבר בחוץ עם השם שלנו בגדול על מסך הטאבלט. אחרי שעה וחצי נסיעה הביא אותנו ממש לפתח הבית בסימטא צרה וצפופה בשכונת מערב שינג'וקו. בערב עוד הספקנו לצאת לקניית כמה מצרכים בסיסיים במיני מרקט הקרוב ולהזמין ב Uber  שש מנות ראמן לארוחת הערב. לא הבנו למה שלחו לנו קודם שתי מנות עם שליח מיוחד על אופניים ואחרי חצי שעה עוד ארבע מנות עם שליח אחר.

11/9/2026 יום #2 ערב ראש השנה.

היום קצת גשום ולכן ויתרנו על ההליכה הרגלית שתוכננה למקדש מייג'י.

את היום התחלנו בנסיעה בתחתית ישר ללב רובע שיבוייה. יצאנו ישר למעבר החצייה הנודע בו עוברים מיליונים כל יום. פתאום במציאות זה לא נראה כל כך גדול ולא מרשים כמו בכל הסרטונים ברשת. עלינו לבית הקפה בקומה 7 המשקיף על המעבר, ציפינו לדוחק וצפיפות ולהפתענו המקום היה כמעט ריק והייתה לנו שם פרטיות לעשות צילומים וברכות וידאו לראש השנה ללא מפריע. דרך אגב גם הקפה שם לא היה משהו, בקיצור לא כל כך שווה את הכסף.

משם התחלנו סיבוב חנויות, שיטוט ארוך ומייגע. החנות הראשונה הייתה החנות של נעלי Skecher שם קנינו לי נעלי הליכה Slip inn  שיהיה נוח לחלוץ ולנעול בכניסה לכל מידי מקומות. דרך אגב המחיר לא היה מציאה כל כך גדולה, משהו כמו 300 שקל לאחר הנחת Duty free. חנויות נוספות שנכנסנו כללו את Daiso  שהיה ממש אכזבה, קנינו שם שני פריטים, במשהו כמו 6 שקל. חנות מגה דון קישוט המפורסמת הייתה ממש ביזבוז זמן, 7 קומות עם ערמות של סחורה ומאות קונים, תורים ארוכים בקופות, ממש ביזבוז זמן היה להיכנס לשם. בסוף, קצת לפני שנגמר לנו הכוח מצאנו את החנות Loft, שם כבר עפרה מצאה כל מיני דברי יצירה וציור. גם הבנות לקחו כל מיני דברים. מצחיק, לא ידענו שמשלמים עם הנחת Duti free  אורזים לך את המוצרים בשקית מיוחד ואי אפשר להשתמש בהם ביפן, צריך להציג את זה במכס בשדה התעופה אם הבנו נכון מה המוכרת אמרה. קצת לא הגיוני בעיני, איך ידעו במכס שקנינו משהו, אבל זה כנראה החוק.

ב 6 בערב הגענו למזח בנהר סומידה לשייט עם ארוחת ערב. היום ערב ראש השנה והארוחה שכללה בעיקר דגים מטוגנים מסוגים שונים היוותה תחליף לגפילטע פיש המסורתי. הישיבה בספינה על הרצפה, השולחנות ערוכים עם מנות ראשונות והספינה יוצאת לדרך. לאחר שייט של כשעה תוך כדי טעימות מכל המאכלים היפניים שבחלקם הגדול לא נגענו, מגיעים לשפך הנהר שם עגנו ויצאנו לסיפון לראות את הנוף והאורות של העיר הגדולה בעולם. 

השייט במעלה הנהר לקח גם כשעה. הספינה עגנה שנית מול המגדל השני הכי גבוה בעולם, ה sky tower. אפשר היה לראות רק את השליש התחתון שלו, מרבית המגדל היה בעננים.

החזרה לדירה ברכבות התחתיות לקחה גם כשעה וב 11 בלילה בערב סיימנו את היום הארוך והמעייף הזה.

12/9/2026 - יום #3

מזג האוויר השתפר, הגשם כמעט ופסק לכן ניצלנו את הבוקר להליכה של כ 2.5 ק"מ מהדירה למקדש מייג'י. המקדש בלב פארק מיוער, עצים ענקיים, מדשאות ושערים מעץ שמקובלים בכניסות לכל המקדשים ביפן. בדיוק נערכה חתונה במקדש וזכינו לראות שיירה של אנשי הדת, החתן והכלה וכלל האורחים המכובדים צועדים לעבר ההיכל, אם אפשר לקרוא לאולם הזה כך. גם תפסתי שוט וידאו נדיר של נזיר מתופף על תוף ענק שהצליל שלו הידהד בכל הסביבה. רק אחר כך הבנתי שאסור לצלם בתוך המקדש.

 מהמקדש עשינו פעמינו לרובע Harajuku. הצעירים התעכבו באחד מממקומות הבילוי ואנחנו התחלנו להסתובב לבד בסימטה. לא ידענו מה מצפה לנו שם. מסתבר שבסימטת טאקשיטה הצרה מסתובבים מיליון איש, מקומיים והמון תיירים, גם שמענו עברית. לא מצאנו את עצמנו שם, למזלנו זיהינו בית קפה קטן ושקט בקומה שנייה ויכולנו סוף סוף לתת לרגליים מנוחה תוך כדי שתיית קפה. לאחר שהתאוששנו קצת ברחנו משם מהר לכביש הראשי ותפסנו אוטובוס מס 86 לרובע שינג'וקו, קרוב מאד לחנות דברי היצירה Sekaido שהייתה רשומה אצלנו כ   must visit. איזה שבע קומות של כל מה שחובבי ציור אוהבים. עם כל השבע קומות, את העטים היפנים המיוחדים micro pen שעפרה חיפשה לא מצאנו.

חשבנו שנאכל אחר כך משהו ברחוב ונמשיך לרובע אקיהאברה שם ניפגש שנית עם החבורה הצעירה. אבל התחלנו להתברבר ברחובות העמוסים של שינג'וקו, בכל המסעדות היו תורים ארוכים מחוץ למסעדה, לא מצאנו מקום סימפטי להיכנס. הרגליים כבר זעקו מעייפות ולא הייתה ברירה אלא להיכנס לחנות נוחות, לקנות שתי מנות Bento לדרך עם שתייה, ולהזמין Uber  חזרה לדירה, לאכול ולנוח. דרך אגב המנות המוכנות בחנויות הנוחות זולות, טעימות ומשביעות.

13/9/2026 - יום #4

היום בתכנית נסיעה במונורייל מעל ה rainbow bridge לאי מלאכותי עליו נמצאים כמה מוזיאונים מעניינים. העדיפות הראשונה שלנו היתה מוזיאון Team plant ואחר כך מוזיאון המדע.

הנסיעה במונורייל לא הייתה כיף במיוחד, היה דוחק נוראי בגלל שזה יום ראשון והמוני מקומיים לוקחים את המשפחה לאיזורי הבילוי האלו. ראינו שם הרבה משפחות עם ילדים, דבר שלא ראינו עד כה בעיר הסואנת. פגשנו מולנו במדרכות ובשבילים אנשים שטיילו להם עם עגלה בתוכה לא תינוק אלא כלבלב קטנצ'יק מטופח כתינוק. עברנו ליד מגרש כדורגל שכונתי בו שחקו קבוצות נוער, הרבה צעקות ואווירה של כדורגל. ליד המגרש מתחם שלם של אוהלים ומתקני BBQ מסודרים לרשות הציבור, מלא בעשרות משפחות שערכו שם פיקניק משפחתי.

מוזיאון ה team plant  להיה חוויה חושית מיוחדת. הליכה במים עד הבירכיים על רצפה צפה, יער עם חיות הולוגרמה וכל מיני מכשולים אחרים. קשה לתאר במילים, התמונות ידברו בעד עצמן.

 אחרי ארוחה מעולה במסעדה בה האוכל מוגש על ידי רובוט, חזרנו ברכבת התחתית לדירה לתת לרגליים קצת לנוח.

בערב הלכנו ברגל למגדל העיריה שם בקומה ה-45 יש אולם תצפית 360 מעלות על טוקיו. היה תור ארוך לעליה במעלית,4 סדרניות כיוונו את הקהל לתור, גם עברנו בדיקה ביטחונית על ידי שני מאבטחים במדים מגוהצים שהציצו בתיקים של האנשים לפני הכניסה למעלית. השעה הייתה שעת דימדומים ואורות העיר סביב היו מחזה יפה. שירדנו שמענו מוזיקה רעשנית מבחוץ, מסתבר שעל קיר הבניין מוקרן מופע אורקולי והמוני אנשים שוכבים על הגב בדשא וחוזים במופע של ילדונת וירטואלית הידועה לכל בני הנוער בשם Miku.

14/9/2026 - יום #5 

היום התוכנית היא נסיעה ברכבת נופית  הנקראת Romance car שהיא בעלת קרונות נוחים בעלי חלונות ענקיים לצפייה בנוף. הרכבת יוצאת מתחנת שינג'וקו הענקית והמסובכת. הרכבת אמורה לצאת ב שעה 10 לעיר אודהארה, שם אנחנו אמורים לשכור שני רכבים בחברת Toyota rent a car.

התייצבנו בתחנת שינג'וקו שעה לפני הזמן מאחר וחששנו על פי כל הסיפורים שקראנו שהולכים בתחנה לאיבוד ופחדנו לפספס את הרכבת המיוחדת. למזלנו מצאנו את הרציף של ה romance car די מהר והיה לנו כמעט שעה לחכות לצאת הרכבת. הרכבת נכנסה לרציף 10 דקות קודם ופרקה את הנוסעים שהגיעו מהאקונה. הכיסאות היו בכיוון הנסיעה ולצורך הנסיעה חזרה הכיסאות מסתובבים 180 מעלות לכיוון הנסיעה חזרה, משהו מדהים.

הכל מוכן לעליה לרכבת ולפתע מופיע סדרן רכבות במדים ודגל, אומר להתרחק משפת הרציף, חשבנו הנה הדלתות נפתחות ואנחנו עולים למקומות השמורים שהזמנו עוד מהארץ. אבל לא זה מה שקרה, הרכבת יצאה מהתחנה ללא הנוסעים. חשבנו אולי בודקים אותה לפני הנסיעה ומיד היא תחזור לאסוף את הנוסעים. כולם עומדים ברציף ומחכים וכלום, אין רכבת. לאט לאט הסתבר לנו שהנסיעה הזו מבוטלת. אף אחד לא אמר כלום או שאמרו ביפנית ולא הבנו. מהון להון עברה שמועה שיש איזה בעיה במסילה וכל הרכבות לאודהארה בוטלו.

לא ארבה במילים על הסיפור הזה אבל בשורה תחתונה הצלחנו להגיע בזמן לאודהארה בשתי רכבות רגילות בדרך עוקפת, עם החלפה בעיר Fujisawa. הצלחנו להתייצב במשרד של חברת ההשכרה בתחנת הרכבת בדיוק בשעה שבהזמנה. ראוי לציין שכל האנשים שעמדו בתור שם לקבל מכוניות היו משפחות מישראל.

קיבלנו שתי מכוניות טויוטה קורולה סטיישן לבנות והתחלנו בנסיעה לאט ובזהירות הנדרשת לנסיעה בצד שמאל. עצרנו בסופרמרקט גדול ביציאה מהעיר והצטיידנו במצרכים ליום יומיים. האוכל יש לציין זול להפליא יחסית לארץ. בדרך בהמשך הנסיעה אספנו את ששת המזוודות בסניף יאמאטו טרנספורט, אותם שלחנו מטוקיו יום קודם.

העליה להאקונה בכביש צר ומתפתל והנסיעה הייתה מתוחה למדי. לאחר כחצי שעה הגענו לוילה המושכרת במקום יחסית מבודד ביער. התלהבנו מהוילה שנראתה בכמה דרגות יותר מפוארת ונוחה מהבית בטוקיו. השיא הוא חדר אונסן פרטי עם מיים חמים עם גפרית שנובעים מהאדמה. מה לעשות שלאחר שעבר יום התחלנו לגלות גם כמה חסרונות, כמו כירה שצד אחד שלה לא עובד. ריח עובש באחד מחדרי השינה. רק חדר רחצה אחד, אבל האונסן הפרטי עולה על כל החסרונות.

15/9/2026 יום #6

יום שלפי התחזית היה צריך להיות גשום, בסוף היה די נוח לטיול. יצאנו בשני רכבים למרכז המבקרים  Owakudani  על הר בגובה 1040 מטר, שם גם נמצאת תחנת הרכבל. הייתה רוח חזקה ומזל שהבאנו מעילי רוח. הר פוג'י הואיל בטובו להוציא את ראשו מבעד העננים ויכולנו לתפוס כמה תמונות על הרקע שלו. מרכז המבקרים בנוי על קרקע וולקנית געשית ממנה יוצאים ענני קיטור וגפרית. והרכבל העולה להאקונה עובר ממש מעל ענני הקיטור.

אנחנו ירדנו ברכבל בכיוון מטה אל אגם Ashi , שם מחכה ספינה בתחפושת של אוניית פיראטים הלוקחת את המבקרים לשייט של כשעה סביב האגם. שייט קצת ארוך לטעמי בלי אטרקציות מיוחדות במהלכו, חוץ מהחטיפים בקפיטריה הקטנה שבסיפון התחתון.

 השייט הלוך וחזור אורך כשעה וחצי ועוד חצי שעה עלייה חזרה ברכבל לתחנת  Owakudani. לא רצינו לאכול צהריים בקפיטריה של מרכז המבקרים, לא באנו ליפן בשביל שניצל וצ'יפס.

אז איתרנו בגוגל מסעדה יפנית מסורתית קרוב לדירה, אחת היחידות שכתוב היה שהיא פתוחה בצהריים.  

מסתבר שגוגל לא  תמיד יודע הכל. לאכזבתנו כל המסעדות באיזור נפתחות רק לפנות ערב כולל זאת שמצאנו. לא הייתה ברירה אלא לחזור לדירה. כפיצוי הכינה לנו הבת נעמה ארוחה יפנית מסורתית ממצרכים שקנינו ב seven eleven  שנהנינו ממנה מאד.

שכחתי להזכיר שבבוקר עשינו סיור רכוב ב 3 סניפיseven eleven  לאורך הכביש להאקונה, דבר שגזל לנו יותר משעה בבוקר רק כדי לקנות כמה מצרכים. למדנו לקח, בכל סניפי seven eleven יש את אותה סחורה ואין טעם ליסוע מאחד לשני כדי לחפש עגבניות.

16/9/2026 יום #7

היום מתוכנן טיול ארוך בחצי האי Izu. נסיעה של כ 200 ק"מ שאמורה לפי תוכנת הניווט לארוך כ- 4 שעות נטו. מכאן אפשר להבין שמהירות הנסיעה הממוצעת היא בין 40  ל 50 קמ"ש. תחזית מזג האוויר ניבתה סערת ברקים בצהריים בלב חצי האי וחששנו לצאת לדרך ולהיתפס בסערה. אבל הצעירים התעקשו לצאת ויהי מה, אז זרמנו איתם.

כבר בתחילת הדרך ההררית ירד גשם מתמשך וערפילים והנסיעה לא הייתה מהנה. אנחנו נוסעים בשתי מכוניות. אנחנו מובילים ראשונים והצעירים אחרינו בטויוטה השניה. נוסעים בכבישים פתלתלים בהרים בערפל העננים וזה לא ממש גרמו לנו לכיף, די הצטערנו שיצאנו לדרך.

בהמשך בירידות לכיוון חוף הים המזרחי של חצי האי הערפילים התפזרו והיה כבר יותר נעים, אמנם גשם טורדני המשיך לרדת.

התחנה הראשונה הייתה Komuroyama park גנים יפנים על שטח נרחב. בתקופה זו לא הייתה פריחה ובתוספת הגשם הגנים לא היוו אטרקציה משמעותית.

  די מהר מיצינו והמשכנו הלאה.

התחנה השניה הייתה Kadowaki suspension bridge הנמצא מעל נקרה ענקית בחוף ים סלעי. מקום בהחלט שווה ביקור, כולל גם מגדלור שניתן לטפס עליו למי שבכושר טוב.

 משם התקדמנו דרומה, עקב מזג האוויר הגשום וויתרנו על טיפוס ברכבל כיסאות להר  הגעש הקטן Omuro mt.

השעה כבר אחת בצהריים ועת לאכול. עצרנו במסעדה מאד נחמדה והזמנו כל אחד מנה אחרת. 6 מנות מעולות עלו משהו כמו 360 ₪, מחיר מצחיק לעומת הארץ. המסעדה צמודה למוזיאון של Tedy bears . נעמה ועידן עם הבנות נכנסו למוזיאון, לא ידענו כמה זמן הם ישהו שם ולא רצינו להגיע לשעות החשיכה, לכן החלטנו להתפצל ולהמשיך לבדנו  ולוותר על ביקור במקדש השינטו Shiranaya shrine. התכוונו לעלות על כביש 414 העולה צפונה במרכז החצי אי ועובר דרך שורה של מפלים שאהובים כל כך על עפרה ומשם לבית בהאקונה.

לבסוף מה שיצא מהתוכנית שנעמה ועידן  החליטו מפאת השעה והגשם לקצר. הם חתכו מערבה בכביש הררי צר ומסוכן לכיוון מפל ג'ורן ואילו אנחנו ירדנו עוד  20 ק"מ דרומה בכביש 135 כדי לעלות למפלים דרך כביש 414. עברנו את הגשר הספירלי Kawazu Nanadaru Loop Bridge שהוא פרוייקט הנדסי מדהים בפני עצמו. אחריו למזלנו הכביש הופך לכביש מהיר, עובר מתחת להרים במנהרות ארוכות. במנהרות הישרות גם אין גשם וגם אפשר ליסוע 70-80 קמ"ש, איזה כיף.

 לסיכום הקטע הזה, גם הם וגם אנחנו נתקלנו בגשם זלעפות ושינינו תוכניות. הם ויתרו על מפל  Joren ומצאו איזה כביש הררי מסוכן העולה לכיוון האקונה. לנו לא הייתה ברירה, לא היה אף קיצור דרך אפשרי. מה שיצא בסוף שחלפנו על פני השילוט למפלים בלי לעצור והמשכנו עוד שעה וחצי נסיעה קשה מאד בגשם שוטף. אמנם בכביש יחסית טוב עם מנהרות רבות שעוקפות את מעברי ההרים. אבל בסופו של דבר הצעירים הספיקו להגיע לבית באור יום ואנחנו חצי שעה אחריהם כבר בשעות החשיכה. לקח - קחו ברצינות את התחזית, לשמחתינו ההרפתקאה הסתיימה בשלום.

17/9/2026 יום #8

היום יום נאה. מתאים לנסיעה לכיוון הר פוג'י. הנסיעה בת שעה וחצי בכביש יחסית נוח. הר פוג'י הציץ מידי פעם לפנינו במלוא הדרו.

הגענו לכפר ציורי  Oshino hakkai בו שמונה בריכות עם המים הצלולים ביותר שראיתי אי פעם. מי הפשרת השלגים מהר פוג'י הקרוב העוברים סינון אבסולוטי בסלעי הבזלת. הכפר מלא בדוכני אוכל וחנויות מזכרותתיירים. בבוקר עוד לא היה צפוף כל כך ונהננו מאד להסתובב בחנויות המזכרות ובמיוחד מהגן הציורי שהכניסה אליו בתשלום סימלי לכן לא היה המוני.

מהכפר נסענו לפגודה המפורסמת שהעליה אליה היא ב 398 ממדרגות וממנה נשקף ביום בהיר הר פוג'י. עפרה ואני ויתרנו על העלייה וחכינו למטה עד שהחברה יעלו, יצטלמו וירדו. הבנו מהם שלא הפסדנו הרבה.

דרך אגב שעולים בכביש התלול והצר למצודה ומתחילים לחפש חניה מגיעים לסימטה צרה שם מספר אנשים עם דגלונים ומקלות מכוונים אותך לחניה קטנה בין הבתים, מסתבר שזו חניה פרטית של הבית ובני המשפחה מתפרנסים מהפניית רכבים לחניה שלהם, כאשר 30 מטר הלאה יש חניה ענקית של העיריה עם סדרן עירוני במדים משועמם על מוות. לא נראה שאכפת לו שלא חונים בחניון העירוני.

היינו בטוחים שנפלנו בעוקץ אבל מסתבר שהמשפחה הזו הוגנת. גובים 1000 יין למכונית ובחניון העירוני הריק 1500 יין.

על פי המלצה של גוגל נסענו למסעדת גריל שאמורה להשקיף על אגם Kawaguchi. את האגם לא ראינו משם אבל השירות והאוכל, במיוחד הסטייקים היה מעולה שבמעולים ובמחיר מצחיק יחסית לארץ. ממליץ בחום Grill USHIOKU  ב Fujikawaguchiko .

התלבטנו אם לעלות בכביש 707 להר עצמו או להסתפק בתצוגה וירטואלית במרכז המבקרים של ההר. מכיוון שהתחילו להגיע עננים וההרים סביב כוסו בערפילים החלטנו לוותר על הנסיעה להר ונכנסנו למרכז המבקרים שהיה די מעניין. כל מבקר קיבל משקפי VR   וחזינו בתצוגה  תלת מימדית והסברים על האיזור וההר מכל הכיוונים.

משם כבר הגענו לבית שהזמנו ללילה אחד, ובזה הסתיים היום.

18/9/2026 יום #9

הבוקר קמנו בדירה (Mia House) בפוג'יגואיצ'יקו ליום בהיר יחסית. אמנם על ההרים היו ערפילים או עננים ובכל זאת החלטנו לפני הנסיעה למצ'מוטו לנסות לעלות להר פוג'י. בתחילת הטיפוס הדרך ישרה כסרגל ומשני הצדדים יער עבות. בשלב מסויים עוברים מעל חיספוס בכביש שמשמיע רעש צמיגים של מנגינה מסרטי אנימה, רעיון מדליק. בהמשך צריך לשלם 2800 יין למכונית. הכביש עולה בפיתולים, בשלב מסוים נכנסים לערפילים עננים ובגובה  2020 מטר שם נמצאת תחנה מס' 4 השמיים לפתע מתבהרים. אנחנו פשוט מעל העננים. נוף ההרים סביב והעננים שמתחתינו מדהים. ממשיכים למעלה עד לתחנה מס' 5 בגובה 2305 מטר. זה סוף הכביש, במקום מרכז מבקרים גדול, מסעדות, חנויות מזכרות ומרפסות תצפית. מכאן העליה לפיסגה בגובה 3776 מטר היא רק למטפסים רגלית, דרך שלוקחת כ 3 שעות טיפוס, כמובן לא בשבילנו.

 הנסיעה למטה עד לכביש הראשי למצ'ומוטו לוקחת כ 50 דקות. לבסוף אחרי עוד כבישים פתלתלים במהירות מותרת 40 קמ"ש עולים על האוטוסטרדה ושם כבר אפשר לטוס ב 80 קמ"ש. לדירה במצ'ומוטו הגענו אחה"צ, הדירה בית יפני אוטנטי, לא חדש אך מצוייד היטב בכל מה שצריכים. חניה כפולה בחזית וגם Wending machine.

נוסיף עוד על ארוחת צהריים מעולה שאכלו בדרך  במסעדת דרכים המשקיפה על אגם Shoji, אחד מחמשת האגמים הסובבים את הר פוג'י, הקטן מכולם אך יפהפה.

19/9/2026 יום #10

הבוקר שוב מזג אוויר נאה, מזל גדול, יום מעולה לטיול בפארק קמיקוצ'י. הנסיעה לפארק ממצ'ומוטו לא ארוכה, בסך הכל 27 ק"מ אבל העליות בסרפטינות מפחידות ומנהרות צרות וחשוכות. לאחר נסיעה מתוחה למדי מגיעים לחניון Sawando  ומשם אפשר להמשיך רק באוטובוסים של הפארק בתשלום. האוטובוס עושה דרכו מחניון  Sawando   לחניון קמיקוצ'י וחזרה. אנחנו ירדנו, כמו רבים אחרים בתחנת Taisho pond, שם מתחיל שביל הליכה נוח באורך 3.5 ק"מ עד גשר Kappa. עשינו את המסלול לאורך הנהר, שלא היה קשה במיוחד, המסלול לאורך הנהר מאד מונגש, מסומן ובטוח. יש פינות מנוחה למתקשים בהליכה ושירותים מסודרים. בהחלט לא טרק למיקצוענים. התאים מעולה למשפחה שכמונו.

גשר Kappa שהוא היעד הסופי במסלול גדוש מטיילים שמשום מה חושבים שאם הם הגיעו עד פה אז הם חייבים לעלות על הגשר. לא ראיתי שלט לכמות האנשים המכסימלית שהגשר יכול לשאת, בכל אופן הוא החזיר מעמד.

משם כבר אפשר לחזור חזרה לנקודת היציאה באוטובוס החוזר מחניון Kamikochi Visitor Center.

אין צורך להזכיר שהטיול הקצר הזה כלל גם חנויות מזכרות ומזנוני אוכל וכך הגענו כבר לצהריים.

 אחרי הצהריים יצאנו כולנו רגלית מהדירה לחפש מסעדה. מכיוון שלא הייתה הסכמה מלאה על סוג האוכל התפצלנו. נעמה ואביגיל נכנסו למסעדת גריל קוריאנית ואילו עידן, דניאל ואנחנו המשכנו לחפש עד שמצאנו מסעדת המבורגים וכלל לא הצטערנו, אכלנו המבורגר עם אבוקדו טעים דליקטס.

20/9/2026 יום #11

היום עדיין מזג אוויר סתווי ללא גשם. הטיול היום תוכנן לעמק קיסו. לעיירות הדואר בדרך ההיסטורית מעיר הבירה דאז קיוטו לעיר אדו שמאז התפתחה קצת עד שהפכה לטוקיו.

התחנה הראשונה היא העיירה Narai-Juko, עצרנו בחניון בתחנת הרכבת והתחלנו ללכת לאורך הרחוב העתיק. הכל בתי עץ משומרים מהמאה ה 17. חנויות לתיירים של מזכרות ודברי אוכל. הגענו שבדיוק התחילו לפתוח את החנויות ותוך זמן קצר הרחוב הלך והתמלא המוני תיירים. לא פלא כי היום יום ראשון שלא עובדים וגם יום חג המבוגרים. בישראל לעומת זאת היום ערב יום הכיפורים.

משם המשכנו לכיוון העיירה Magome  כאשר בדרך רצינו לסייר ב Kakizore Gorge. נכנסנו לכביש העולה אליו אבל זה היה שביל כה צר ומתפתל שלא נראה מתאים לרכב רגיל. חששנו להיתקע וויתרנו על ההגעה לגורג'.

המשכנו את דרכנו ל Magome , כמה ק"מ לפני העיירה, בעצם כפר, עצרנו להתפעל מזוג המפלים המרשימים Odaki and Medaki.

 לMagome הגענו כבר בשעת צהריים. החניות היו מלאו רכבים. נאלצנו לחנות בחניה רחוקה שממנה לרחוב הראשי של הכפר הייתה עלייה מאד חזקה. הבנו גם שהכפר מפוצץ תיירים ואי אפשר לזוז, תורים לדוכני האוכל ובכלל לא נעים. מ Magome  אפשר ללכת על קטע קצר של שביל הדואר העתיק, שביל מרוצף כ 7 ק"מ עד Tsumago. הדרך מתחילה בעליה קשה וזה ממש לא בשבילינו.  כך יצא שהנסיעה הארוכה לMagome   לא הייתה משתלמת, נרחיב על כך בסיכום.

למזלנו את החזרה למצ'מוטו עשינו כבר בExpress Highway  בה המהירות המותרת היא 80 קמ"ש, אילולא כך כבר היינו נכנסים לשעות החשיכה, דבר שרצינו להימנע ממנו.

21/9/2026 יום #12

היום תוכנן טיול למזרח האלפים לכיוון טאקיאמה אבל היינו כבר מותשים מנסיעות ביומיים שעברו שהחלטנו על יום רגוע בעיר ללא נסיעות ארוכות.

על הבוקר נסענו עם ששת המזוודות לסניף של יאמאטו טרנספורט ושילחנו את המזוודות לקיוטו.

לאחר מכן צעדנו ברגל למצודת מצ'ומוטו המפורסמת. מצודה יפנית טיפוסית מעץ ששימשה להגנה על משפחת הלורד במאה השש עשרה. בחצר המצודה התאספו כבר מאות רבות של אנשים כך שטוב שהזמנו כרטיסים מראש באינטרנט. העליה מקומה לקומה במצודה היא במדרגות תלולות לא תקניות בעליל. כמובן שהולכים עם גרביים והנעליים ביד בשקית ניילון. בקומה שניה מוצגים כלי הנשק השונים שימשו להגנה על המצודה. מסתבר שכבר אז היו לסמוראים היפנים רובי מוסקט שהשיגו מההולנדים בסחר חליפי. התצוגה די מעניינת, אפילו מטולי רקטות בקטרים שונים.

לאחר הביקור במצודה כולנו הלכנו לנוח ולפנות ערב אני ועפרה יצאנו לסיבוב בחנויות הגדולות כמו Daiso ועוד חנות כלי כתיבה, ספרים וגיימינג ענקית. בחנות דון קישוט קנינו לדניאל בת המצווה את מתנת הבת מצווה - מצלמת Fuji Instax שמדפיסה את  התמונות, שמחנו שהיא אהבה את המתנה.

22/9/2026 יום #13

היום יום נסיעה ברכבת לקיוטו. בבוקר תדלקנו והחזרנו את הרכבים בסניף Toyota rent a car  ליד תחנת הרכבת במצ'ומוטו. הסניף קטן אבל עובדים בו בערך 6 או 7 עובדים/ות. מיד התנפלו עלינו ובאופן יעיל מאד שחררו אותנו ללא כל בעיה, למרות ששיפשפתי את הטאסה של הגלגל השמאלי קדמי בעמוד בתחנת דלק, הם לא התייחסו לכך. היה  רק צריך לשלם את ה Toll road  שנסענו, סך הכל נסענו 803 ק"מ שהרגישו כמו 2000 ק"מ.

הלכנו משם ברגל לתחנת הרכבת הראשית, הנפקנו את ששת הכרטיסים לנגויה שהזמנו באתר Klook מראש ועלינו לרכבת האקספרס לנגויה. הרכבת איחרה ב 10 דקות וזה הלחיץ אותנו כי בנגויה צריך לעבור לשינקנסן לקיוטו ופחדנו שנפספס אותה.

אבל הכל היה בסדר הגענו ועברנו לרציף של השינקנסן בזמן, קצת התברברנו במחסום העליה לרציף כי ה QR במסך הטלפון לא עבר. היינו צריכים להיעזר באיש צוות שסרק לנו את ה קוד באופן ידני ועברנו.

 שינקנסן זו חוויה בפני עצמה. כל 5 דקות מגיעה ויוצאת רכבת, מאות אנשים על הרציפים אבל נשמר סדר מופתי. השינקנסן שלנו הגיעה באיחור של כמה דקות ויצאנו לדרך. הישיבה בקרון היא כמו במטוס, גם מהירות הנסיעה כמו מטוס קל. עידן מדד ב GPS  280 קמ"ש. תוך חצי שעה הגענו לקיוטו וכבר בתחנה הבנו שאנחנו לא לבד. יש עוד אלפים של אנשים שנדחקים לרכבות התחתיות, אולי עשינו טעות שלא הזמנו Uber למלון. במקום זה נסענו בעמידה בדוחק 3 תחנות ברכבת התחתית והלכנו עוד 800 מטר עם התיקים והתרמילים עד שהגענו למלון עייפים ורצוצים.

זו פעם ראשונה בטיול שאנחנו במלון ולא בבתים יפניים אוטנטיים. המלון לדעתי הרבה יותר נוח. קיבלנו יחידה עם 3 חדרי שינה, שתי מקלחות ושירותים, מטבח וסלון. עם כל שירותי המלון, דלפק קבלה ושירות חדרים. עכשיו יש לעפרה ולי קצת פרטיות ללא מקלחת ושירותים משותפים כפי שהיה עד כה.

אנחנו המבוגרים יצאנו קודם לרחוב לכיוון שוק Nishiki  הקרוב למלון. נבהלנו מכמות האנשים והצפיפות בשוק. בקושי אפשר לזוז. יצאנו ביציאה צדדית ומצאנו עצמנו במקרה ליד הסניף של יאמאטו טרנספורט. מיד ראינו בפנים את ששת המזוודות שלנו מחכות לאיסוף. הודענו לנעמה ועידן שיאספו אותם והמשכנו ללכת ברחוב הראשי לכיוון הנהר. בעצם פילסנו דרכינו בין המוני האנשים. זיהינו בתוך הקהל המון ישראלים, כל כך קל לזהות אותנו במראה, בהתנהגות ובשפה כמובן.

הגענו עד הנהר, טיילנו קצת במדרחוב לאורך תעלת שיראקאווה וחזרנו למלון. בזה הסתיים היום המעייף הזה, גם נסיעה ארוכה ברכבת, גם ההליכות והדוחק הביאו את כולנו כבר לקצה הסיבולת והעצבים. ננוח ובבוקר מחר מצפה לנו המשך הרפתקאות.

23/9/2026 יום #14

הפעילות העיקרית היום היא נסיעה ברכבת רומנטית לאורך ערוץ Hozugawa River . ואחר כך שייט חזרה בסירות עץ בנהר. נקודת המוצא של הרכבת בתחנת Saga Arishiyama   כ 9 ק"מ מזרחה לקיוטו. הגענו לשם עם Uber מכיון שלא רצינו להסתבך ברכבות תחתיות עם שתי החלפות על הבוקר בשעת העומס.

הרכבת בעלת קטר דיזל ישן וקרונות חצי פתוחים עם ספסלי עץ, כמו שרואים בסרטים של המערב הפרוע. נראה שלקרונות אין בכלל מערכת קפיצים וכל זעזוע בנסיעה הקפיץ אותנו על המושב הקשיח. הנוף מהחלונות פראי, נהר שזורם בשצף קצף  ומידי פעם רואים את אחת הסירות עמוסה תיירים שטה במורד הזרם.

 מהתחנה האחרונה, מחכים אוטובוסים להעביר את הנוסעים לנקודת המוצא של השייט. כל העסק מתקתק בסדר מופתי, העליה לסירות לפי קבוצות בצורה מאד מסודרת ומאורגנת. עפרה ואני רק

ליווינו את הצעירים עד שעלו על הסירה וצילמנו את היציאה  שלהם. את הסירה משיטים 3 אנשים עם משוטים, שניים בחרטום ואחד בירכתיים. המיים די רדודים ולמעשה הם דוחפים את הסירה עם המשוטים  מהקרקעית ומנווטים אותה באשדות בין הסלעים. משך השייט כשעה וחצי. בזמן הזה נסענו ברכבת  רגילה של JR חזרה לארישיאמה עם אביגיל שלא רצתה לשוט ולהירטב.

 חיכינו לצעירים על גשר Togetsukyō עם עוד כמה מאות אנשים. משם הלכנו כולנו יחד ליער הבמבוקים הלא רחוק. גם שם המוני אנשים בשביל בין קני הבמבוק הענקיים. היה יום חם ושמשי וההליכה בצל הבמבוקים הייתה קרירה ונעימה.

הדרך חזרה למלון בתחבורה ציבורית דרשה הליכה של 1.2 ק"מ לתחנת הרכבת ואחר כך עוד 800 מטר למלון. היינו כבר שבורים מהחום והדוחק אז שוב הזמנו Uber. אמנם משלמים פי 5 מנסיעה בתחב"צ אבל במקרים מסויימים בשביל הנוחיות ושמירת הכוחות להמשך הטיול זה  שווה כל יין.

בערב עפרה ואני אזרנו עוד כוח ויצאנו לרובע Gion אבל לא נתקלנו בגיישות, היה מוקדם מידי.

24/9/2026 יום #15

היום התוכנית העיקרית היא לשעות הערב, ביקור בפסטיבל שדים ורוחות המתקיים ב Uzuma villege. עד אז לרשותינו שעות חופשיות. מכיוון שכבר נמאס לכולם האוכל במסעדות והאוכל המוכן בחנויות הנוחות. החלטנו להכין ארוחה ביתית במלון. עפרה ואני מצאנו סוף סוף סופר מרקט אמיתי ברחוב הראשי כמה בלוקים מהמלון. היו שם מצרכי מזון אמיתיים, ירקות, פירות, ירקות קפואים , בשר טרי וכדומה. הצטיידנו  במצרכים והכנו לכולם ארוחת צהריים ביתית בריאה וטעימה.

אחרי הארוחה עפרה ואני יצאנו באוטובוס לכיוון פאגודה  To-ji הגבוהה באיזור קרוב לתחנת הרכבת. היה יום חם וההליכה מהתחנה הייתה קצת מתישה. הסתובבנו סביב המתחם של הפגודה וצילמנו אותה מכל הכיוונים. לא נכנסנו למקדש פנימה ופנינו לקניון Aone  הענקי שבקרבת תחנת קיוטו. גם שם הסתובבנו ועברנו בין הקומות עד שהגענו לחנות  Uniqlo, שם מצאנו מעילי רוח וגשם קלים שבדיוק יתאימו ליום הגשום הצפוי מחר בהירושימה.

הצעירים לעומת זאת יצאו לפנות ערב ל Uzoma village  שם מתקיים פסטיבל שדים והבנו מדניאל שהיה להם שם fun.

25/9/2026 יום #16 לטיול

הUber  בבוקר הביא אותנו לתחנת קיוטו מוקדם מהצפוי. הגענו לתחנה כמעט שעה לפני הזמן לשינקנסן להירושימה. הבנות לא ויתרו על מנות bento לרכבת כפי שמראים בכל סירטוני הטיקטוק שהם רואות. הנסיעה בשינקנסן ארכה כשעתיים והגענו להירושימה.

אחרי צעדה קצרה למלון כדי להשאיר את התיקים  נסענו לסיור במפעל מאזדה. הסיור הוא בחינם אך צריך היה להזמין מקומות הרבה מראש. התקבלנו באולם הכניסה על ידי מדריכות הסיור הנחמדות, קיבלנו תגי מבקר וחיכינו בלובי להתחלת הסיור. בינתיים יכולנו לבדוק את דגמי מאזדה החדשים שבאולם והבנות התלהבו ורצו והתיישבו ממכונית למכונית.

בשעה הייעודה עלינו על אוטובוס שלקח אותנו בנסיעה של רבע שעה בתוך מתחם של המפעל הענקי עד למוזיאון המבקרים. במפעל בהירושימה עובדים 17 אלף עובדים ומוזר לא ראינו אף אחד מהם מסתובב בחוץ. יש להם גשר משלהם על הנהר, נמל ואוניה ענקית לשילוח ההזמנות מעבר לים. חניוני קומות שיכולים להכיל 11 אלף רכבים חדשים. הגענו למוזיאון שם קיבלנו הסברים על ההיסטוריה של מאזדה שהוקמה ב 1930, עד המלחמה ייצרה אופנועי תלת אופן. המפעל שוקם מהר מאד לאחר ההפצצה של פצצת האטום והמשיך לייצר דגמים שונים של התלת אופן. יכולנו לראות את ההתפתחות של דגמי המכוניות מאז ועד היום וגם את הדגמים העתידיים. כולל מכוניות מרוץ, מכוניות בעלות מנועים רוטוריים (ללא בוכנות) וגם את הדגם של מאזדה 323 משנות השמונים עליה עפרה למדה נהיגה באוסטרליה.

השיא של הביקור היה בקו הייצור האמיתי ופעם הראשונה ראיתי בעיניים פס ייצור רכבים. ממש מדהים. ראינו את השלב של הרכבת המנוע בשילדה, השלדות מגיעות אחת אחרי השניה כשהם תלויות על מסוע, המנועים מגיעים על מסוע מלמטה. המסועים נעצרים, המנוע עולה למעלה. שני אנשים משני הצדדים מחברים כמה ברגים וזהו, מנוע מורכב תוך דקה והמסועים ממשיכים לרכב הבא. כך גם בהרכבת הדשבורד. מענין שהרכבים בפס ההרכבה היו מדגמים שונים אבל ההרכבה נעשית באותו קונצפט.

26/9/2026 יום #17  בטיול.

היום יום גשם כל היום. בבוקר יצאנו למוזיאון פארק השלום בו מוצגים עדויות מצולמות ושרידים מפצצת האטום שארה"ב הטילה על הירושימה. היו שם גם תלמידי בית ספר בגילאים קטנים והתפלאנו שחושפים אותם בגיל כזה לזוועות האלו. התצוגה מאד מזעזעת ובטוח שמי רואה מה יכולה לעשות פצצת אטום לעיר ותושביה לא יעלה על דעתו להגיד שצריך להטיל כזה דבר על עזה.

משם עלינו על ספינה מהירה לאי מיאג'ימה. השייט אורך כ 50 דקות מפארק השלום ישר לאי. אמנם יש מעבורות תחבורה ציבורית של JR מהחוף ממול אבל צריך להגיע לשם ברכבת ולא רצינו להיסחב בגשם.

למרות הגשם היה אפשר להנות מההליכה במדרחוב המלא חנויות מזכרות, דוכני אוכל רחוב רבים וכמה מסעדות של ממש. לאורך המסלול מסתובבים חופשי עשרות צבאים שמחפשים אוכל ובחלק מהמקרים מטרידים את העוברים ושבים, במיוחד אם הם נושאים איזה שהוא דבר מזון. אחרי הליכה ארוכה בשבילי חול גס רטוב עם שלוליות. לא רק מהגשם גם מי ים שנסוג בשפל, מאחר וכל השטח מוצף בזמן הגאות. השער הענקי המסמל את המקדש נמצא בים ובזמן של שפל אפשר להגיע אליו ברגל על החול שמתגלה. לא יצא לנו להיות במקום בשיא הגאות, אז המים מציפים את כל שטח המקדש.

לבסוף הגענו לאקווריום בו חזינו בדגים, צלופחים, מדוזות, דולפינים, כלבי ים ענקיים כרישים וכל שאר מיני הדגים.

לסיום לפני עליה לספינה שתחזיר אותנו לפארק השלום, נכנסנו למסעדת סטייקים יקרה. בגלל המחיר היא הייתה ריקה, כל המוני האנשים זללו בדוכנים בחוץ אבל אנחנו בעיקר רצינו לשבת קצת. היו ממש מנות גורמה  במחיר שווה ל 110 שקל למנה. נחשב יקר ביפן.

 28/9/2026 יום #19 לטיול

אתמול לא דיווחתי ליומן כלום כי לא היה כלום. יום אתמול הוקדש כמעט כולו למעבר מהירושימה חזרה לטוקיו. לצורך כך הזמנו מראש טיסה שיוצאת בצהריים ואחרי שעה בלבד מגיעה לטוקיו. במקום שינקנסן שלוקח כ 4 שעות ומבזבז את כל היום בנסיעות. בדיעבד זאת הייתה מחשבה שגויה כי בסופו של דבר עם כל זמני ההמתנה וזמני הנסיעה בשאטל לשדה לקח לנו אותו הזמן ועם יותר טירטור, שגיאה אסטרטגית.

הנסיעה משדה התעופה Hanede בטוקיו למלון ברובע Uneo הוזמנה באתר Klook. הנהג חיכה והביא אותנו עד דלת מלון Section-L Uneo, אחלה מלון, פקיד קבלה סופר נחמד דובר אנגלית, חדרים נחמדים עם מטבחון. ממש חבל שבחלק הראשון של הטיול בטוקיו לא הזמנו ברשת מלונות Section-L. במקום הבית על קומות בשינג'וקו.

עד כה יום אתמול. היום זה יום אחרון שלנו ביפן לפני הטיסה ארצה. לכן טיילנו בסביבת המלון ברובע Uneo   ואקיהאברה הסמוכה. התחלנו בטיול הפארק Uneo ותפסנו שלווה בגנים הירוקים, צמחי לוטוס ענקיים, אגמון קטן עם סירות להשכרה. פארק נחמד עם מקדש נאה במרכזו.

צמוד אליו נמצא שוק אמייוקו המשתרע לאורך רחוב ארוך מתחת לגשר העילי של פסי הרכבת. מלא חנויות, הרוב אוכל רחוב, מסעדות קטנות ומזכרות. מצאנו שם כובע יפה נוסף עבורי וחזרנו לאכול בחדר במלון.

אחרי האוכל יצאנו רגלית לרחוב הראשי של אקיהאברה המלא חנויות אלקטרוניקה, חנויות אנימה ובתי קפה בסגנון מופרע. בחנות Bic Camera  מצאנו את השעון החכם שרציתי, אמנם לא את הדגם הסולארי אבל המחיר היה חצי מהארץ והחלטתי לקנות. אחלה שעון דרך אגב, מאד משוכלל וחוץ מלתפעל אותו להראות את השעה והתאריך עדיין לא השתלטתי עליו.

29/9/2026 יום #20 - יום אחרון ביפן

בשעה 10:15 בבוקר עשינו check out במלון ויצאנו לרכב ההסעה שהוזמן מבעוד מועד וחיכה ממש בפתח המלון. הנהג ופקיד הקבלה הנחמד העמיסו את המזוודות שלנו ונסענו לשדה התעופה נאריטה, טרמינל 1.

כל התהליך בשדה היה חלק ללא בעיות: צ'ק אין בדלפק הביזנס באלעל היה מהיר, אחריו ביקורת ביטחון מהירה ללא בעיות, השלב הבא סריקת הדרכון בדלפק המכס לוודא שהסחורה Tax free  שקנינו יוצאת מיפן (בעצם אף אחד חוץ מג'מיני לא אמר לנו שנדרש לסרוק את הדרכון במכס)), אחר כן ביקורת דרכונים (אני עברתי במכונה שסורקת את הדרכון ואת עפרה שלחו משום מה לעבור דרך שוטר הגבולות) . אחרי ביקורת הגבולות נכנסנו להתפנק בטרקלין ה VIP, שם אכלנו ארוחה מלאה עד שנאספו יותר מידי אנשים ויצאנו לחכות בשער העליה למטוס.

כעת 18:15, אנחנו באוויר איפה שהוא מעל סין. צפויים לנחות בארץ עוד 9:30 שעות. סך כל הטיסה  אמורה להיות 11:50 שעות.

סיכום

סך הכל טיול מוצלח, כמעט הכל לפי התכנון, מראש ידענו שלא ניתן להספיק הכל.

גילינו שהיו כמה שגיאות אסטרטגיות בתכנון וגם כמה טעויות טקטיות בהתנהלות. עם זאת בהסתכלות לאחור על 20 הימים האינטנסיביים שעברנו הייתה חוויה בלתי נשכחת וזה מה שחשוב בטיול כזה.

ממה התאכזבנו

1. חנויות בטוקיו שמומלצות בסירטוני טיקטוק, ו You tube רובם אכזבה. לא מה שהייתם מצפים.   צפיפות נוראית, ומחירים בכלל לא זולים.

2. לא כמו שנתקלנו בקוריאה, רוב הצעירים היפנים במקומות ציבוריים, בעיקר ברכבות עסוקים בעצמם, בטלפון שלהם ולא יציעו לך עזרה או יפנו את המושב למבוגר.

3. שיבוייה קרוסינג במציאות לא כזה גדול ומרשים, סתם צומת גדולה.

4. העיירה Magome ושביל הדואר היו בלתי נגישים בגלל עומס מבקרים שתפסו את כל החניות בקרובות. לכן סתם נסענו המון זמן ומרחק לחינם.

5. מזה שפיספסנו את הנסיעה ברכבת הרומנטית המיוחדת עם המושבים הנוחים מטוקיו לאודהארה שלא יצאה מהתחנה ונאלצנו ליסוע ברכבות מאסף רגילות עם כל העמך.

מה אהבנו

1. יפן זולה מישראל באופן משמעותי באוכל בחנויות ובמסעדות. גם הדלק הוא בחצי מחיר מהארץ.

2. הנהיגה בכבישים במהירות איטית, אמנם מעייף מאד משעמום אבל בטוח. לא ראינו תאונות.

3. המון סדרנים בכל מרכזי התיירות, מכוונים לחניות הפנויות. במפגעים בכביש, ובכלל בכל  מקום שקיים תור להיכנס  לאן שהוא יש הכוונה של סדרנים במספר מוגזם.

4. נותני השירות מאד אדיבים. נהגים, קופאים/ות בחנויות, עובדי שדה התעופה ועוד.

5. תחבורה ציבורית -  דייקנות בזמנים, מחירים זולים. כרטיס IC רב שימושי.

6. חנויות נוחות - נמצאות בכל מקום ותמיד אפשר למצוא בהם מה לאכול.

7. המנות להכנה מהירה טעימות באופן מפתיע יחסית למזון תעשייתי בארץ. לכן כדאי מאד שבחדר המלון יהיה מיקרוגל.

8. בכל מלון וכל דירה או בית יש מכונת כביסה ומייבש ובאמת שאפשר לסחוב פחות ביגוד במזוודה.

 מה עבד מעולה

1.    הזמנת Uber באפליקציה בכל פעם שמתעייפים ואין אפילו כוח להגיע לתחנת רכבת תחתית.

2.    שליחת מזוודות ליעד הבא בחברת השילוח Yamato transport באמצעות אפליקצית Bounce.

3.    הזמנת הסעות משדה התעופה למלון וחזרה באתר Klook ובאתר Booking. מחירים דומים.

4.    הזמנת כל הכרטיסים לרכבות, שינקנסן, טיסת פנים, מוזיאונים, עוד מהארץ, הרבה זמן מראש.

5.    השכרת רכב בחברת Toyota rent a car.

6.    הטיסה הישירה באלעל.

 דברים שבדיעבד היינו עושים אחרת

הנסיעה הלוך וחזור  ממצ'ומוטו לעמק קיסו לא משתלמת מבחינת זמן וכסף. עדיף ביום האחרון במצ'ומוטו, להמשיך לנגויה ולהחזיר שם את הרכב, או להוסיף עוד יום רכב, להמשיך עם הרכב עד קיוטו ולחסוך  500 דולר כרטסים ברכבות והשינקנסן.

1. שלושה  טיולי רכב באלפים יום אחרי יום זה יותר מידי. המרחקים אמנם קצרים אבל הנסיעה איטית ומעייפת. לא עמדנו בתכנון ונאלצנו לוותר על הטיול לטאקיאמה ושיראקאווה.

2. בהירושימה, המעבר לאי מיאג'ימה במעברות פרטית מפארק השלום וחזרה עלתה פי 7 מנסיעה ברכבת ומעבר במעבורת של JR, לא ליפול בפח.

3. לינה בבתים יפניים אוטנטיים  אמנם זולה יותר משלושה חדרים במלון אבל מאד לא נוחה לזוג מבוגרים, הרבה מדרגות, חדר שינה למעלה, מקלחת בודדת בקומה אמצעית, השירותים למטה. בקיצור כל הזמן לעלות ולרדת מדרגות מסוכנות.

4. נהננו הרבה יותר במקומות בהם לנו  במלונות מסודרים, מקלחות ושירותים צמודים לכל חדר, יותר פרטיות. משלוח וקבלת מזוודות קל בעזרת הקבלה, ללא צורך להעביר ולקחת מסניף יאמוטו  בעצמינו.

5. לא תמיד כדאי לקנות בחנויות Tax free. החסכון של 10% מעלות סך הקניות לא כל כך גדול יחסית לעלות הטיול. מוצרים מתכלים אורזים בשקית ואסור לפתוח עד היציאה מיפן. כל מה שקונים tax free נתון לביקורת של המכס בשדה התעופה. אמנם לא בראש שלהם לבדוק אחד אחד אבל לא נעים לעלות במידגם.

בהצלחה למתכננים טיול ליפן, מקווה שהבלוג יעזור במשהו בתכנון.