הטיול לקוריאה נולד משילוב של שני דברים:
● האובססיה שלי ושל עופרה לקוריאה מצפייה בכמה סדרות דרמה קוריאניות מצוינות בנטפליקס, שגילו לנו ארץ יפיפייה, את השפה המתנגנת והתרבות השונה של האנשים.
● טיול הבת מצווה של אביגיל שדלוקה על ה-KPOP וחייבת לראות הופעה חיה.
כך יצא שעפרה ואני (סבתא וסבא) עם ביתנו נעמה והנכדה אביגיל, התחלנו לפני כמעט שנה לגבש את הנסיעה לקוריאה.
עיקרי התוכנית: סיאול והסביבה 7 ימים, בוסן והסביבה 3 ימים, האי ג'ג'ו 5 ימים, מוקפו 2 ימים, סיאול 1 יום – סה"כ 18 יום. כולל טיסות 20 יום.
בלוגים של טיולי משפחות שקראתי באתר "למטייל" חיזקו אצלי את הביטחון שניתן לעשות טיול עצמאי בקוריאה ולא חייבים, כמקובל לחשוב, טיול מאורגן עם מדריך. כמובן שהעלויות של טיול עצמאי לפי הערכתי יהיו כ ⅓ מעלות של טיול מאורגן.
את התוכנית המפורטת שלנו ניתן לקרוא בקישור הבא:
ובכן כל מה שנשאר זה להיות בריאים ולצאת לדרך.
שבת 23.9.2023
עכשיו ערב, אנחנו לקראת שינה במלון במרכז סיאול. הטיסה של קוריאן אייר ישירה לסיאול הייתה ארוכה, המטוס מדגם A330 די מרווח. רוב הנוסעים היו קוריאנים שחוזרים הביתה, היינו מעט ישראלים שלא הורגשו כמעט. השירות מעולה, ארוחות טובות וכך עברו להם לבסוף 10.5 שעות הטיסה תוך כדי נמנום, להירדם ממש לא הצלחנו.
ביקורת הגבולות עברה מהר ובאופן יעיל מאד, גם בקרת הבריאות לא עיכבה אותנו כלל מאחר והיה לנו קוד QR מוכן שקיבלנו במייל לאחר שמילאנו הצהרת בריאות Online. הפלא ופלא גם כל ארבעת המזוודות הגיעו, ומהר מאד.
נהג ההסעה שהמלון הזמין עבורינו חיכה באולם היוצאים עם שלט. צ'יק צ'אק הוביל אותנו לרכב הסעות Van Taxi מזווד בכל מיני מכשירים ומסכים. גם המראה הייתה בעצם מוניטור של מצלמה אחורית. אחרי יותר משעה וחצי נסיעה בפקקים הוריד אותנו בפתח מלון Fraser Place Central.
בערב יצאנו לרחובות לחפש מסעדה. כל מסעדה שנעמדנו לידה לא מצאה חן בעיני אביגיל והיא סירבה להיכנס. נראה היה שהיא קצת בשוק מהעיר הסואנת, אחרי הכל זה לא היישוב הקטן מורן בו גדלה. רבות קראתי על אנשים בקוריאה שממש משתוקקים לעזור לתיירים אבודים כמונו. הערב נוכחתי בדבר הלא יאומן הזה. זוג אנשים די מבוגרים ראו שאנו מהססים לאן לפנות, פנו אלינו באנגלית וביקשו לעזור. כבר התייאשנו מלמצוא מקום לאכול ושאלנו מה הכיוון למלון. להפתעתנו הם אמרו בואו אחרינו אנחנו גרים שם. בדרך דיברנו ומסתבר שהם מכירים את הפוליטיקה בארץ וגם הם לא מרוצים מראש הממשלה שלהם. שאלנו על מסעדה או חנות לקנות אוכל והם הציעו לנו מסעדת עוף מומלצת. הם ראו שאביגיל לא מתלהבת ממסעדות הומות האדם ובסוף אמרו שהם יזמינו לנו 4 מנות שיביאו למלון. איזה מאמצים מצידם, לא להאמין. האישה הצליחה תוך כדי הליכה לעשות הזמנה באינטרנט מהנייד. הלכו איתנו למלון וחיכו איתנו בלובי חצי שעה עד שהגיע השליח עם האוכל. בינתיים קישקשנו איתם על סדרות דרמה קוריאניות ושהגיע האוכל שילמנו להם את מחיר המנות והודינו להם מאד, עלינו לחדר וזללנו מנות מרק עוף מעולה. כל מנה עם עוף שלם מכובס ומלא אורז. קימצ'י ותיבולים, דליקטס. איזה אנשים נחמדים, היה לנו מזל גדול שפגשנו אותם כי כבר חשבנו ללכת לישון הערב רעבים.
מחר אני מקווה שהכל כבר יראה יותר טוב, התחלנו להתרגל ולהנות, נראה לי שגם המצב רוח של אביגיל השתפר לאחר מנת העוף הזו. מחר מקווים להתחיל את תוכנית הטיול כמתוכנן.
24.9.2023 יום א
התחלנו את היום בצעדה לכיוון מקדש jogyesa שם התפללו עשרות רבות של מאמינים.
משם צעדנו לאורך נחל צ'אונגיצ'און עד לשוק Gwanjang. שם אכלנו בדוכן צפוף בין עשרות קוריאנים אוכל אוטנטי בתנאי צפיפות אוטנטיים.
בהמשך הגענו לכיכר מרכז האומניות DDP. שם כבר אפסו כוחותינו ותפסנו מונית למלון.
עכשיו עם רדת החשיכה נצא שנית לאיזור הנחל והכיכר שאמורים להיראות שונים בתאורה.
את קורות היום נסכם בסרטון קצר שנעמה עשתה לטיקטוק. צפייה מהנה:
25/9/2023 יום ב
אתמול בערב עוד יצאנו לסיור לילי בכיכר מרכז האומנויות ה- DDP. היה קצת מאכזב, ציפינו לתצוגת אורות על המבנה המיוחד אבל כנראה שהיו לי ציפיות יתר. הייתה קצת תאורה צבעונית ולא יותר. אבל האווירה הייתה נחמדה וגם מישהו ניגן בפסנתר צהוב. ( מי שלא מכיר מהסדרות הקוריאניות - ברחבי סיאול פזורים פסנתרים צהובים וכל מי שחפצה נפשו ויודע לנגן יכול לתת הופעה, מאוד נחמד)
לאחר מכן הלכנו שוב לאורך הנחל, המון זוגות יושבים על האבנים מסביב, חלק צועדים, גם לא ענה על הציפיות אבל אווירה נחמדה. לפחות התנסנו בפעם הראשונה בנסיעה בתחתית תוך שימוש בכרטיס ה T-Money, כרטיס באותו עיקרון של הרב קו בישראל. זה ממש לא מסובך וקל מאד להתמצא ולנסוע לכל נקודה שרוצים בסיאול.
היום התוכנית היא לנסוע לכפר הפולקלור, כשעה נסיעה באוטובוס מדרום לסיאול בעיירה Yongin. את תחנת האוטובוס מס 4101 בקו האדום בהתחלה לא מצאנו, למרות שעמדנו ממש לידה. סתם חצינו את הכביש הסואן וחזרנו חזרה עד שהבנו שעמדנו בתחנה הנכונה. שילוט אלקטרוני בתחנה מציג עוד כמה דקות מגיע כל אוטובוס וכמה כיסאות פנויים יש בו כרגע, כך שאפשר לתכנן טוב את הנסיעה. האוטובוס הגיע בדיוק בזמן, המחיר לנסיעה כל כך ארוכה היה ממש מצחיק, רק 2800 ואן שזה כ- 8 שקל. גם באוטובוס משלמים בכרטיס ה T-Money, מחתימים בכניסה וביציאה מהאוטובוס.
בכפר הפולקלור בילינו כ 3 שעות (צירפתי מספר תמונות להתרשמות) , צפינו במופע פולקלור ובצעדה של רקדנים בתלבושות מסורתיות. אכלנו שם מנות של bolgogy bibibamp וחזרנו לסיאול באותו קו אוטובוס. כל האוטוסטרדה לכיוון סיאול הייתה פקוקה, 4 נתיבים שהתנועה זחלה בה, אבל לאוטובוס היה נתיב מיוחד והוא טס ועקף את כל הפקק והגיע לסיאול ללא כל עיכוב. יש עוד למשרד התחבורה בארץ מה ללמוד לגבי נתיבי תחבורה ציבורית.
בסיאול ירדנו מהאוטובוס בתחנה ליד שוק Namdaemun הגדול, מאות חנויות ודוכנים לכל מיני סחורות, קנינו כמה מזכרות וכלי אוכל ובשארית כוחותינו חזרנו ברגל למלון. עכשיו קצת נחים ובערב נצא כנראה לארוחה כלשהיא... עוד לא הוחלט.
26/9/2023 יום ג
הבוקר קמנו ליום גשום. הרחובות רטובים, אנשים בחוץ עם מטריות. גשם קל טורדני כזה לא נורא. אחרי שעפרה ואני עשינו גיחה לסופרמרקט הקרוב לקנות כמה מיצרכים לבוקר והערב, החלטנו לשנות תוכניות עקב הגשם ולנסוע למערת Gwangmyeong cave, בעצם מכרה ישן שהפכו אותו לאתר תיירות, ליד פרבר רחוק מדרום לסיאול. אבל דבר ראשון לפני הכל ביקור בחנות דברי יצירה ענקית Homi shop עבור עפרה ואביגיל שרצו להצטייד בחומרי ציור מיקצועיים שאין להשיג בארץ.
אל החנות נסענו בתחתית line 2 הירוק עד תחנת Hongik University. הגענו לשכונת Seogyo מאד חביבה, סימטאות עם מלא חנויות מסעדות ובתי קפה ציוריים. מצאנו את החנות בדיוק במקום שאפליקציית הניווט Naver ציינה. בילינו בחנות כחצי שעה, עפרה ואביגיל קנו המון צבעים עפרונות צבע מיוחדים ועוד כמה דברים, הוצאנו שם כ 160 אלף ואן .
לאחר קפה טוב בבית קפה סמוך המשכנו עם line 2 הירוק עד לתחנת Sindorim שם החלפנו ל Line1 הסגול לכיוון פרבר Gwangmyeong , משם יוצא אוטובוס מספר 77 למערה. אבל לא שמנו לב שצריך לרדת תחנה קודם ולהחליף לרכבת KTX מיוחדת שמחברת את הקו של Line 1 עם אותו פרבר. ירדנו בתחנה הקרובה וחזרנו תחנה אחת אחורה ברכבת החוזרת. ואז התברר שהרכבת KTX מגיעה רק פעם בשעה. לא רצינו לחכות אז החלטנו לצאת מהתחנה ולחפש אוטובוס. כמובן שכל תכנון הנסיעות ברכבות והאוטובוסים עושים בעזרת אפליקציית Naver. חבל שהאפליקציה פישלה הפעם ולא אמרה לנו שצריך לעשות את ההחלפה תחנה קודם. ממש לא אופייני לאפליקציה המצויינת הזו.
את התשלום בתחבורה הציבורית (תחתית, רכבת, אוטובוס ומוניות) עושים באמצעות כרטיס ה T-Money, אותו טוענים בכסף מזומן בחנויות הנוחות שפזורות בכל מקום, כך שלא הייתה לנו בעייה של קניית כרטיסים לאוטובוסים.
בכל אופן לאחר הרבה הליכות עם נקניקיה על שיפוד בדרך לשיפור המצב רוח של אביגיל, ושני אוטובוסים (קו כחול מספר 505 וקו ירוק מספר 77) הגענו באיחור גדול למערה. אם היינו מחכים לרכבת היינו כנראה מגיעים באותו הזמן. אבל מה אומר היה שווה את הכל. כללית אני חושב שהנסיעה באוטובוסים הרגילים בעיירות הקטנות מחוץ לאתרי התיירות, עם אנשים מקומיים, היא גם חוויה שתיירים באוטובוס הממוזג של הטיול המאורגן לא חווים.
הדרך חזרה לא הייתה קלה בלשון המעטה. חזרנו באוטובוס 77 לתחנת הרכבת הגדולה של ה KTX, בקושי מצאנו את הרציף של Line1. היינו צריכים להיעזר בבחורה ממשרד ה information. שתיקשרה איתנו בעזרת אפליקציית תירגום לאנגלית. רצנו הלוך ושוב עד שמצאנו את הרציף הנכון של הרכבת שכזכור יוצאת רק כל שעה. היינו כל כך לחוצים להספיק אליה, יוצאת עוד 5 דקות. עפרה אני ואביגיל העברנו את הכרטיס ונכנסנו לרציף, הרכבת מחכה עוד מעט זזה. ואז מתברר שנעמה לא מוצאת את הכרטיס. מחפשת בעצבנות בכל התיקים שלה ולא מוצאת. מה לעשות…. אנחנו ברציף והיא בחוץ וגם אין אפשרות לצאת. החלטתי שנעלה על הרכבת וניסע תחנה אחת ושם נחכה לה, וכך היה. עלינו על הרכבת שהדלתות כבר החלו להיסגר, נעמה קנתה כרטיס חד פעמי חדש ועלתה על הרכבת הבאה. עפרה אני ואביגיל חיכינו לה שעה שלמה ברציף של התחנה הבאה. לא מספיק התקלה הזו, התברר שהרכבת KTX המיוחדת הזו לא מגיעה לתוך מרכז סיאול, פתאום באמצע הדרך מודיעים שזו תחנה אחרונה וחייבים לרדת. נו טוב יורדים מהרכבת ומתאחדים שוב עם נעמה שירדה מקרון אחר. עוד כמה ריצות בין הרציפים ואנו מוצאים את התחתית שתביא אותנו למרכז סיאול. מהתחנה המרכזית של סיאול זה כבר מרחק הליכה לא ארוך למלון. מה אגיד, הגענו למלון שפוכים לגמרי. נעמה הכינה צ'יק צ'אק ארוחת ערב מהמיצרכים שקנינו בבוקר. עכשיו 6 בבוקר התעוררתי מוקדם אז התיישבתי לכתוב את קורותינו מאתמול, עפרה עדיין לא התאוששה לגמרי, כל הגוף כואב לה. נראה מה נעשה היום, כנראה אני ועפרה ננוח עד הצהריים ואז נצא לשוק.
עוד מקרה שנזכרתי שמראה את האדיבות הרבה לזרים והחינוך הטוב שהילדים מקבלים:
שחיכינו לנעמה ברציף הרכבת. אביגיל רצתה מיץ ממכונת השתייה Vending machine. משום מה כרטיס האשראי שהכנסנו לא איפשר לקנות משקה. ניסינו כמה כרטיסים ושתי מכונות שונות ו…. כלום. עמדה לידי נערה צעירה במדי בית ספר ועשיתי לה תנועות ידיים כאילו למה הוא לא נותן לי לקנות? אז היא לקחה את הכרטיס שלי והכניסה למכונה ושוב…. כלום. מה עושה נערה קוריאנית? הוציאה את הכרטיס שלה מהארנק והכניסה למכונה והפלא ופלא יצא בקבוק משקה. בקיצור שילמה 1000 ואן לזר שאינה מכירה כלל. הוצאתי מהר שטר של 1000 ונתתי לה והיא צחקה, לא ציפתה שאחזיר לה את הכסף.
27.9.2023 יום ד
מחשבה שלאחר ארוחת הבוקר - התוכנית שלנו קצת גדושה מידי, חוזרים כל ערב למלון גמורים ותשושים. נראה לי שצריך יהיה לוותר על כמה מקומות בתוכנית ולהאט את הקצב. בניגוד לטיול מאורגן ההנאה בטיול לדעתנו לא נמדדת על פי מספר המקומות שמספיקים לראות. אז את היום הזה ניקח יותר ב easy. נראה מה נחליט .
את היום התחלנו עפרה ואני לבדנו בסיור שני בשוק Namdaemun , הפעם ביותר נחת ועם רגליים פחות כואבות. קנינו לדניאל את כל המתנות שהיא ביקשה וגם עוד כמה דברים בשבילנו. אחר כך טיילנו ברחוב הראשי שליד השוק, כל הצד הימני ברחוב היה של חנויות צילום עם אלפי מצלמות מכל הסוגים. גם כאלו ישנות עם פילם, די התלהבתי מהמצלמות הישנות מהימים ההם. ירדנו לקניון תת קרקעי ומצאנו שם חנות דברי יצירה נחמדה שם קנינו עוד כמה חומרי יצירה לעפרה ותיק בד hand made לדניאל.
חזרנו למלון ומצאנו את נעמה עסוקה בעריכת הסירטון של היום השני, הרי הוא לפניכם:
אחרי ארוחת צהריים שאעלנו במסעדה קוריאנית הקרובה למלון נסענו בתחתית לארמון Changdeokgung. כולם מסתובבים שם בתילבושות מסורתיות אותם משכירים בחנות ליד הארמון. אביגיל התביישה ללבוש תלבושת כזאת, חבל היה יכול להיות מגניב.
משם עוד עברנו במוזיאון הפולקלור ובעיקר מה שראינו שם זה הקפיטריה, מקום מצויין לשבת לתת לרגליים לנוח. את חילופי המשמר של הארמון פיספסנו, שמענו את התופים מרחוק אבל כבר לא היה כוח לחזור לחצר הארמון.
חזרנו רגלית דרך פאתי רובע בוקצ'ון (הרובע העתיק) לתחנת הרכבת התחתית שהיעד שלנו זה הסופרמרקט שבתוך תחנת הרכבת הסמוכה למלון. הצטיידנו שם במזון ל 3 ימים מאחר ומחר מתחיל חג ההודייה צ'יסוס ואמרו לנו שכל החנויות והמסעדות יהיו סגורות.
28.9.2023 יום ה, יום חג ההודייה בקוריאה.
היום שוב התעוררתי מוקדם. בחמש וחצי בבוקר התחלתי לכתוב את המשך הבלוג עד שכולם יתעוררו. בתשע אמורים לאסוף אותנו מהמלון לטיול מאורגן לשטח המפורז בין קוריאה הדרומית לצפונית, DMZ. צפוי טיול מעניין עם הצצה מעבר לגבול שנחשב לשמור ביותר בעולם. באמת למה לא הופכים את הגבול שלנו בצפון או בעוטף עזה לאתר תיירות ומארגנים לתיירים סיורים במוצבים וגדר המערכת….. שאלה למחשבה.
הערה - באותה עת בה כתבתי זאת אף אחד לא שיער שגבול עוטף עזה ייפרץ ב 7 לאוקטובר, על ידי מרצחי החמאס שפשטו וטבחו ב 1400 איש נשים וילדים ביישובי עוטף עזה. כך שהיום התשובה לשאלה שהעליתי בעת הטיול כבר ברורה.
ה tour bus אסף אותנו ב 9 בבוקר מהמלון. הנסיעה לאיזור ה DMZ ערכה כשעה ומשהו. התחנה הראשונה הייתה Imjingak station, מתחם תיירותי מאד מפותח בו הולכים על גשר העץ עליו נעשו חילופי השבויים בסיום מלחמת קוריאה. בהמשך רואים את מסילת הרכבת שנקטעה, מסילה שהובילה עד לסין ונקטעה בגבול בין שתי הקוריאות. על המסילה רואים את הקטר כולו מנוקב מכדורים. במתחם קיימות אנדרטאות לחיילי האו"ם שנפלו בקרבות עם הצפון. גם אנדרטה המציינת את הפרדת המשפחות שנקרעו בין הצפון לדרום עם סגירת הגבול.
במקום ניתן לקנות שטרות כסף אמיתיים של צפון קוריאה עם תמונות שושלת שלושת המנהיגים (הסבא, האבא והבן קים ג'ון איל, כמובן כמזכרת, לא שניתן לקנות איתם משהו.
משם עברנו ברכבל לצד השני של נהר Imjingang, שם מטפסים למרפסת תצפית על האיזור המפורז. נוף יפה של הנהר והשדות סביבו, גשר הרכבת שפוצץ וגשר האיחוד. כל המתחם הינו עדיין בשטח האזרחי והינו פתוח לקהל.
משם נסענו ונכנסנו לאיזור הצבאי. עברנו על גשר האיחוד הארוך בו גם צולמה סצינת החזרת החיילים והקצין בסידרה Crash Landing on you. בקצה הגשר מחסום ביקורת צבאי, חיילי משטרה צבאית (ילדים) של הדרום עלו ובדקו דרכונים לכל הנוסעים באוטובוס (לא ברור למה). נכנסנו לאיזור הצבאי של ה DMZ ועלינו ל Dorasan station. שם הקימו עוד מבנה לטובת הטיולים המאורגנים, בו מקבלים הסברים בוידאו ויש גם אמפיתאטרון המשקיף על הצד השני. למעלה מרפסת תצפית עם המון טלסקופים בהם צופים לשטח של צפון קוריאה. ניתן להבחין מרחוק בתורן העצום עם דגל צפון קוריאה הענק, מולו במרחק של קילומטר בערך תורן יותר צנוע עם דגל הדרום. ליד הדגל הצפוני יש עיר שאף אחד לא גר בה, נבנתה רק לתעמולה. רואים את השדות בצפון ולפעמים ניתן לראות גם את החקלאים מהצפון עובדים בשדות. ניתן לראות את שתי שורות גדרות התייל במרחק של 4 ק"מ אחד מהשני. בהסכם שנחתם התחייבו שני הצדדים שבאיזור בין הגדרות לא נכנסים כלל. לכן איזור זה הוא שטח מעולה להתפתחות צמחיה ובעלי חיים ללא הפרעה של בני אדם.
משם הסיע אותנו האוטובוס למינהרה מספר 3 שפתוחה לביקורים. מנהרה זו היא אחת מארבע מנהרות שחפרו הצפון קוריאנים כדי לפלוש לדרום. כל ארבעת המנהרות יוצאות ממקומות שונים בצד הצפוני אבל כולם נמצאות בקו ישר לכיוון סיאול. התגלו רק 4 מנהרות וידוע שיש כ 20 מנהרות כאלו. המנהרה חפורה בעומק 70 מטר מתחת לפני האדמה, יורדים אליה במנהרת מעבר באורך 360 מטר בשיפוע חזק שנחפרה לטובת המבקרים (יותר טוב שהיו מתקינים מעלית). ההליכה בתוך מנהרת התקיפה די קשה, צריך להשאיר את כל החפצים בלוקר למעלה ולחבוש קסדת מגן, ממש חיוני מאחר והראש מתנגש מדי פעם בתיקרה. אסור להכניס מצלמות וטלפונים כך שאין לנו תמונות לצרף. בקירות המנהרה רואים את הקידוחים בהם הונח חומר נפץ בתהליך החפירה. נראה שעבדו על כל מנהרה עשר עשרים שנה של חציבה ידנית איטית בסלע. איזה נחישות של המנהיג לכיבוש קוריאה הדרומית. בדיוק בקו הגבול המנהרה חסומה ב 3 קירות ביניהם ישבו בעבר חיילים בשמירה אך עכשיו הקירות מפוקחים עם מצלמות CCTV. מעניין מה יקרה עם צפון קוריאה תחליט לפרוץ את הקירות בזמן שבמקום יש טיול מאורגן , חחח.
לאחר הביקור במנהרה נסענו לכפר היחידי הנימצא באזור המפורז. הכפר נקרא כפר האיחוד Unification villege. בכפר גרים כ 500 איש חלקם ערקו מהצפון ורצו להישאר קרוב למקום מגוריהם הקודם. הם קיבלו אישור מיוחד לעבד את האדמה שם, הטיול שלנו הביא אותנו למרכז מבקרים קטן עם סופרמרקט בו ניתן לקנות מוצרים מקומיים מצפון קוריאה כמו יין, גינסונג וכו'. כמובן גם זה מוסחר.
היה טיול מאוד מעניין ומעיף, במיוחד הטיפוס חזרה מהמנהרה בשיפוע התלול. לא מומלץ לבעלי כושר לב-ריאות חלש.
לסיכום - כל הנושא של השטח המפורז והאויב שבצד השני מוסחר לגמרי ומהווה עסק טוב לתעשיית התיירות בדרום קוריאה. במקום לפוצץ ולחסום את המנהרות כפי שעושה צה"ל בעוטף עזה ובגבול הצפון, הופכים את הגבול לאתר תיירות. זה מושך אלפים רבים של תיירים כל שנה, עלינו הישראלים קשה לעשות רושם עם זה.
29/9/2023, יום ו
היום זה היום האחרון בסיאול. כמעט גמרנו את כל התוכניות שהכנו לסיאול. היום נשלים כמה חוסרים וביותר easy.
לפני הצהריים יצאנו ברגל לכיכר city hall, מרחק קצר מהמלון, שם אמורות להתקיים הופעות ופעילויות לחג ההודייה. הבמה הייתה מוכנה, בדשא כל מיני כדורים שקופים ענקיים עם תאורה אבל כל החגיגה אמורה להתחיל אחה"צ.
אז המשכנו בנסיעה באוטובוס קטן, צר וצפוף, לרובע בוקצ'ון שם לפי כל הספרות הכתובה והדיגיטלית יש רחובות ציוריים, בתים מסורתיים, בתי קפה וגלריות. מה שמצאנו שם זה המוני אנשים ברחובות, קוריאנים צעירים לבושים בבגדים המסורתיים אותם הם שוכרים בחנויות באיזור. בתי הקפה מפוצצים אנשים וכך גם חנויות המזכרות, נתקלנו בפעם הראשונה בדוברי עברית, גם משפחה אחת עם ילדים, כנראה יש פה איזה טיול מאורגן ישראלי. לבסוף הבנו שמיצינו את המקום, כלל לא התלהבתי, מסתבר שלא חובה לבקר בכל המקומות המומלצים בספרי התיירות. המקום לא מומלץ בימי חג ההודייה.
חזרנו ברכבת התחתית למלון לנוח בצהריים ולאכול מהמלאי מזון שבו הצטיידנו מראש לחג. עשינו ארוחה מעולה של עוף מטוגן ונקניקיות מצופות בתנור.
בחמש בערב, לפני השקיעה נעמה ואני יצאנו רק שנינו להשלים את האטרקציה האחרונה בסיאול שלא הספקנו. תצפית הר נאם סאם עליו מגדל הטלוויזיה הגבוה. תכננו להזמין מונית באפליקציית Kakau-T כדי לחסוך כאבי רגליים יום לפני הטיסה לבוסן. אבל אף מונית לא נענתה לקריאה. אז נאלצנו לבזבז שעה שלמה בנסיעה עם שני אוטובוסים. הגענו למקום אבל מסתבר שאנחנו לא היחידים. עמדנו 20 ומשהו דקות בתור למעלית שמעלה אותנו לרחבה תחנת הרכבל התחתונה. התור לקופות הכרטיסים השתרך לאורך של כ 300 מטר, יצא לרחוב ולא ראינו את ההתחלה או הסוף שלו. הערכתי שזמן העמידה בתור יהיה כשעתיים וזה כבר מוגזם. הערב ירד והחלטנו לעשות אחורה פנה למלון. טוב אז גם את התצפית על העיר מהר נאם סאם לא עשינו. ממש לא big deal.
למחר ב 7 בבוקר הזמנו באמצעות הקבלה במלון Van Taxi ( 60 אלף ואן) לקחת אותנו ואת הכבודה לשדה התעופה גימפו, ממנו יוצאות הטיסות הפנימיות. מחר בצהריים נהיה כבר בבוסן.
30.9.2023 - שבת
נהג ה Van Taxi כבר חיכה לנו למטה כאשר ירדנו בבוקר ללובי. הנסיעה הייתה מאד רגועה, הנהג היה מאוד אדיב והביא אותנו תוך חצי שעה לשדה התעופה גימפו. מחיר הנסיעה היה בסוף 70 אלף ואן, נראה לי הנהג הוסיף 10,000 ואן בגלל שעבד קשה להעמיס את המזוודות שלנו. הגענו קצת מוקדם מידי לטיסה. הצ'ק אין היה מאד יעיל ומהיר, פרט לכך שעיכבו אותנו בגלל שגילו במזוודה שלי את הספריי שיער של נעמה. אז פתחו את המזוודה בנוכחותינו , בדקו ואמרו שהכל בסדר. לא היה לי נעים כי יצא ששיקרתי ששאלו אם יש לי ספריי במזוודה. מאיפה אני צריך לדעת שנעמה הכניסה אצלי את הספריי. המטוס של קוריאן אייר מדגם A220-300 המריא בדיוק בזמן ואחרי 45 דקות נחת בבוסן.
ביציאה מהטרמינל נהג של Van taxi קלט אותנו מרחוק ונופף ביד שנבוא אליו. זה היה מעולה מכיוון שדאגתי איך נגיע לעיר 4 נוסעים עם 5 מזוודות, לא נכנס במונית רגילה. הנסיעה הזו גם של חצי שעה עלתה רק 40 אלף ואן. הבנתי שבהזמנה מראש במיוחד אם המלון מזמין עבורך המחיר יכול להיות כפול מזה שהנהג מקבל…. לומדים.
המלון שלנו ל 3 לילות ברמה נמוכה יותר מזה שהיה לנו בסיאול. קיבלנו שני חדרים נפרדים וזה קצת מפריע שאנחנו לא ביחד ולא שומעים את אביגיל מייבבת שהיא רעבה.
מיד שהגענו למלון, שמנו את המזוודות בקבלה ויצאנו לסיור רגלי ברחובות הסמוכים. המלון ממוקם ברובע Nampo שהוא המרכז הסואן של העיר. יש פה מדרחוב ארוך מאוד עם המון חנויות, מוזיקת KPOP נשמעת מכל חנות, אלפי אנשים מסתובבים וקונים. שמגיעים לכיכר Biff זה בכלל שיגעון. המון דוכני אוכל רחוב מכל הסוגים ואי אפשר בכלל לזוז שם מרוב אנשים. עברנו את הכיכר לכיוון שוק הדגים הכי מפורסם בקוריאה Jagalchi fish market. לצערינו השוק עצמו היה סגור בגלל חג ההודייה אבל המסעדות מסביב והריחות של הדגים הספיקו בשלב זה. שכחתי לציין שגם ישבנו לאכול צהריים במסעדה קוריאנית 4 מנות של Bibibamp ביצה. היה מעולה.
ביום שני השוק ייפתח ונבקר בו שנית לפני שנמשיך בשאר התוכניות. כנראה בערב נצא שוב לכיכר Biff.
1/10/2023 - יום א
הבוקר התחיל קצת לא טוב. יצאנו לארוחת בוקר במסעדה מהירה בשם Egg drop, המתמחה בסנדביצ'ים עם חביתה רכה עם תוספות שונות. שתי פרוסות לחם קלוי ובאמצע חביתה עם פרוסת גבינה צהובה ורטבים. דיי טעים ומשביע לארוחת בוקר אבל לקח יותר מדי זמן עד שקיבלנו את ההזמנה שלנו.
אביגיל התלוננה שהיא לא מרגישה טוב, רצתה לחזור למלון, הסתובבנו עוד שעה איתה בלחפש בית מרקחת פתוח לקנות לה כדורים. כל הליכות הסרק האלו כבר הרסו לי את הרגליים וחשבתי לעצמי כבר שהיום הזה נהרס. בסוף עפרה ונעמה נכנסו לקניון Lotte ענקי שמול המלון ושם מצאו בית מרקחת פתוח וגם סופרמרקט ענק. אביגיל עדיין התעקשה לחזור למלון ובלית ברירה נעמה החזירה אותה לחדר. בינתיים עפרה ואני עשינו קניות של כמה מצרכים לטיול ובשעה 11 וחצי בערך סוף סוף היה אפשר להתחיל בתוכנית הסיורים המתוכננת, רק עפרה אני ונעמה בלי אביגיל. חבל…..
בתחילה תפסנו מונית לכיוון שכונת גמנצ'און שנחשבת למצ'ו-פיצ'ו של קוריאה. אכן רובע ציורי הבנוי על צלע ההר, בתים צבעוניים וסמטאות עם המוני תיירים. כמובן חנויות מזכרות וגלריות. המוזיאון הקטן שם מספר על תולדות המקום איך נבנה והתפתח. התחיל כמגורים לפליטי מלחמת קוריאה בשנות החמישים עד שהפך לאחרונה לאתר תיירות מושקע. עלינו לתצפית ממנה נשקף כל האיזור, בסך הכל נחמד אבל אין מה לעשות שם יותר משעה.
משם תפסנו מונית לשכונת Songdo שם ישנה טיילת הגשר והרכבל מעל המפרץ. גם פה המון משפחות וזוגות מטיילים בילוי של יום ראשון. טיילת הגשר הייתה בהחלט שווה. על הרכבל ויתרנו, נראה שלא היה מוסיף הרבה, גם ככה הנוף וחוף הים והמפרץ היום מרהיבים.
לסיום תפסנו מונית לקניון Lotte הגדול שלידנו. המונית עברה ברחוב שוק הדגים העמוס והפקוק, כך זכינו לטיול ממונע לאורך דוכני השוק ללא חיטוט רגליים. נכנסנו לסופרמרקט והצטיידנו במנות קוריאניות מוכנות במעדניה, עוד כמה מצרכים לערב לארוחת הבוקר של מחר וכך הסתיים לו עוד יום של הטיול. פרט לפארק עם מגדל התצפית הספקנו בינתיים למרות העיכובים ללכת על פי התוכנית.
בסופו של יום למרות העייפות יצאנו ארבעתנו שוב לרחוב במטרה לטפס לפארק Yongdusan שם נמצא מגדל תצפית מאוד גבוה המשקיף על העיר. העליה להר היא במדרגות נעות בדומה לאילו שבהונג קונג למי שמכיר, שעולות לויקטוריה פיק. מראה הפארק בחשיכה מאד יפה. התאורה הצבעונית והמגדל המואר. למעלה במגדל מרפסת תצפית מסביב. המון אנשים ומשפחות יושבים מסביב מתחת לחלונות ובקושי אפשר להגיע לחלון להביט החוצה. אחר כך הבנו שכולם חיכו למופע הזיקוקים שמוקרן על החלונות ואז נראה כאילו כל העיר מוארת בזיקוקים. התור לירידה במעלית היה ארוך והפעם כבר לא הייתה לי סבלנות, עקפנו את התור כדי לראות את אורכו ובדיוק נפתחו דלתות המעלית. בספונטיות של ישראלי חתכנו ונכנסנו למעלית בלי להתחשב. לא יפה אבל מילא פעם אחת, יסלחו לנו הקוריאנים הנחמדים.
2/10/2023 יום ב
היום הזה מוקדש לרובע Haeundae והמקדש שנחשב ליפה ביותר בקוריאה- מקדש Haedong Yoggungsa .
לרובע Haeundae הגענו בתחתית מ Nampo station קו מס' 1 עם החלפה לקו מס' 2. משך הנסיעה כשעה ומשהו. מתחנת הרכבת תפסנו ישר מונית למקדש. הנהג אדם מבוגר כמו רוב הנהגים פה היה קצת עצבני על הגז אבל הביא אותנו תמורת 14,700 ואן לכניסה למקדש. לא צפינו שהמקום יהיה מוצף אנשים. בקושי היה אפשר לזוז ולפלס את הדרך אל המקדש. המקדש בנוי על צוקים על שפת הים והינו מרהיב ביופיו. שהינו בו כשעה ומשהו וספגנו את האווירה. המון משפחות וזוגות משתחווים לפסלי בודהה במקום, מצטלמים עם הפסלים, זורקים מטבעות לכדים במים ומבקשים משאלות. ליד פסל בודהה המוזהב הענקי ישנה תיבת דואר בה אפשר לשלשל פתקים עם משאלות. יש גם פסל בודהה בהריון ממנו ניתן לבקש שיוולד בן זכר.
ביציאה מהמקדש הרבה דוכני אוכל רחוב שם הייתי חייב לטעום את המאכל המתוק הזה, מין סופגניה כמו פיתה ממולאת בכל מיני סוגי גרעינים ברוטב דבש מתוק, ממש מעולה.
את הדרך חזרה עשינו במונית לאיזור השוק ב Haeundae. שם נכנסנו למסעדה נחמדה ואכלנו מרק בשר בקר עם נודלס. מנה זולה ומשביעה. המשכנו ברגל לטיילת החוף המפורסמת של Haeundae. מתחת למלון פרדייס המפואר אותו אנחנו מכירים מאחת הסדרות בנטפליקס. רצועת החוף מזכירה את בונדיי ביץ' בסידני. חול זהוב ומים כחולים . מרחוק אפשר היה להבחין במרפסת הגשר השקוף Oryukdo, עליו כבר ויתרנו.
חזרנו למלון ברכבת התחתית לתחנת Nampo הצמודה למלון ובכך הסתיים למעשה הביקור בבוסן. מחר אנחנו ממריאים לאי ג'ג'ו.
3/10/2023 - יום ג
נהג הטכסי וואן שהביא אותנו משדה התעופה למלון נתן לנו כרטיס ביקור אם נרצה להזמין אותו לנסיעה חזרה לשדה. זה באמת אופציה נוחה אבל איך נתקשר איתו שהוא לא מבין אף מילה אנגלית. אז כתבנו ל papago משפט "can you please help us to call this taxi driver and ask him to come tomorrow 7:30 in the morning " האפליקציה כתבה משהו בקוריאנית, הראנו לפקיד הקבלה המשועמם והוא הבין ומיד צילצל למספר, קישקש משהו בקוריאנית שלא הבנו אף מילה ועשה עם הראש שהכל בסדר. כתב לנו פתק והדבר היחיד שהבנו מהפתק זה כמה ספרות, 50 ו 730. הבנו שזה כנראה בסדר והוא יבוא בשבע וחצי ויעלה לנו 50,000 ואן.
אז היום בבוקר ירדנו בשבע ורבע עם המזוודות וחיכינו על המדרכה. אמרתי לעצמי אם הוא לא בא עד שבע וחצי יוצאים לכביש הראשי ומחפשים שתי מוניות מזדמנות. אך לא עברה דקה ומעבר לסיבוב מופיע הוואן עם חברינו הנהג המוכר Mr. Kim.
זהו, עכשיו יושבים כבר בשדה, בשער מס' 31 מחכים לעליה למטוס, טיסת קוריאן אייר 1517. יש קצת זמן אז מעבירים אותו בהמשך הכתיבה. להשתמע שוב מהאי ג'ג'ו.
השכרת הרכב
נחתנו בג'ג'ו אחרי טיסה קצרה של 40 דקות. יצאנו מהטרמינל עם המזוודות הכבדות (נעמה העמיסה יותר מידי במזוודות שלה ושל אביגיל והיינו צריכים להעביר חלק מהמטען שלהן למזוודות שלנו). חיפשנו את המשרד של חברת Avis לקבל את הרכב. הפנו אותנו החוצה מעבר לכביש, שם יש טרמינל לאוטובוסים הסעות לחברות ההשכרה השונות במקומות שונים בקירבת הטרמינל. לא היה כל סימן לחברת Avis. נכנסתי לחנות CU להטעין את כרטיס ה T-money ושאלתי את המוכרת אולי את יודעת איפה זה Avis. היא רשמה לי על פתק בזו הלשון: area 1, SK, 2 floor. מה אפשר להבין מכך? באמת בחוץ היה מסומנים areas מצאנו תחנת אוטובוס עליה כתוב SK וחיכינו לאוטובוס. האוטובוס לקח אותנו לעיר למבנה קומות עם מכוניות להשכרה. היה שם משרד קטן בקומה 2. שהיה כתוב עליו information, לא היה שום שלט עם Avis. לקחנו מספר וחיכינו לתורנו. בכלל לא הייתי בטוח שהגענו למקום הנכון, אבל מסתבר שכן. קיבלה אותנו בחורה דוברת אנגלית, מילאנו את כל הטפסים וקיבלנו רכב יונדאי דיזל טוסון לבן יפהפה. חובה היה להציג רשיון נהיגה בינלאומי ומזל שעשיתי כזה בארץ לקראת הנסיעה. מסתבר בדיעבד ש SK זו חברת השכרה מקומית שעובדת עבור Avis. בכלל אין אף איזכור ל Avis בחוזה השכירות.
מה זה חשוב העיקר שיש לנו רכב ואפילו עם ביטוח מלא ללא דמי השתתפות עצמית. ביציאה ממבנה החניות הזה עומד בחור ובודק פעם שנייה את הרישיון הבינלאומי לנהג ואם צריך נותן הדרכה קצרה לתיפעול הרכב.
נסענו בזהירות למלון Ramada city hall שבעיר, יש חניון מתחת למבנה, הכניסה מרחוב צדדי, נכנסנו ללא מחסום וללא תשלום, בפנים בא לקראתנו עובד, סימן איפה לחנות. שיצאנו סימן לנו בתנועות ידיים לצלם את הרכב. לא הבנו למה, אחר כך הבנו שבקבלה במלון צריכים לרשום גם את מספר הרכב.
לאחר מנוחה קצרה יצאנו באוטובוס למרכז העיר להסתובב בשווקים המפורסמים של ג'ג'ו. יש שוק דגים שאביגיל נגעלת ממנו וסירבה להיכנס, שוק אוכל, שוק כלי בית, שוק בגדים, המון דוכני אוכל רחוב מעורר תאבון. השווקים ממש כמו בסידרה Our Blues . הנשים שמוכרות דגי רצוען, דוכן אוכל עם מרק נקניקיות דם שור , רק מוכר הקרח היה חסר שם. קנינו כמה מזכרות נחמדות וכלי אוכל קוריאנים מיוחדים לאורז וצ'ופ-סטיקס מבמבוק.
העיר ז'ז'ו שונה מאד מסיאול ובוסן, דומה יותר לדרום תל אביב. אין מבנים רבי קומות , הכל מבנים של 3 4 קומות, לא מודרניים, מקושקשים בהמון שלטים צבעוניים . הרבה אוטובוסים לאורך הכביש הראשי שמוביל מהמלון למרכז העיר. אין רכבת תחתית, אין בכלל רכבות באי.
4/10/2023
בוקר יום רביעי , התוכנית היום לצאת לטיול ברכב לאורך החוף הצפוני מזרחה לכמה אתרים, כולל הכרת עבודת ההניו ( נשים מבוגרות הצוללות ללא חמצן לשלות צדפות), ולמערת הלבה הארוכה.
יצאנו בתשע בבוקר מהחניה עם הרכב, עומס תנועה בינוני, תוך מספר דקות של נהיגה בעיר התרגלתי לרכב הגדול ולשיטת הרמזורים המקומי. הרמזור מורכב מ 4 אורות מסודרים אופקית. יש ירוק לנסיעה ישר וירוק לפניה שמאלה. האדום והצהוב מתפקדים רגיל. אין ירוק מהבהב לפני הצהוב. נסענו על פי הנחיות ה GPS של הרכב שנותן המון אינפורמציה מיותרת. למשל -
" turn right and make sure not to take the wrong way"
או "be careful, you enter accident prone zone" .
בקיצור הגענו בשלום ליעד הראשון שלנו - מערת הלבה ומסתבר שהיא סגורה היום לצורך תחזוקה, פגשנו שם זוג ישראלים מבוגר שגם עושה טיול עצמאי ודיברנו איתם קצת. אולי עוד ניפגש בהמשך באתרים אחרים באי. נאלצנו לשנות תוכנית ולעשות את מה שתכננו למחר. זאת אומרת האתרים שבמרכז האי - כפר הפולקלור, המכתש, פארק היער ופארק הסלעים.
ממערת הלבה הסגורה נסענו בכבישים כפריים אל כפר הפולקלור Seongeup Folk Village. מסתבר שזה אינו כפר לתיירים כמו זה שליד סיאול, הכפר הוא שכונת מגורים אמיתית, אין דמי כניסה. כל הבתים בנויים מאבן או עץ עם גגות קש. יש כמה חנויות, מקדש וחצרות עם גידולים חקלאיים (חסות, כרובים, דלעות).
משם המשכנו למכתש בהר הגעש Sangumburi crate , דמי כניסה גבוהים יחסית, 6,000 למבוגר, 4,000 לפנסיונר, 4,000 לתלמיד בית ספר. סך הכל שילמנו 20,000. איזור מטופח, הרבה מבקרים. עולים בשביל קסום בתוך צמחיה נוצצת בשמש למעלה לשפת המכתש. מפאת גודלו לא ניתן להמחיש בצילום את המראה. המכתש מיוחד במינו , נוצר מהר געש שנפער אבל לא התפרץ, לא יצאה לבה ולא גזים. מצרף תמונה של תצלום אווירי מלוח האינפורמציה.
משם המשכנו ליער בשמורת Jal Mul Recreation forest, יער ארזים סבוך ומקסים. דמי כניסה צנועים רק 3,600 לארבעתנו. היער באמת מקסים, שבילי הליכה מדק סינטטי , לכמה כיוונים באורכים שונים. בחרנו את אחד השבילים והלכנו כמה מאות מטרים בין הארזים הגבוהים. פסלי עץ מוצבים לכל אורך הדרך. מאד קסום ומעורר שלווה. יש במות בצידי השביל שכל משפחה יכולה לתפוס לה במה כזו ולעשות פיקניק. כמובן בלי מנגל.
משם המשכנו לפארק הסלעים Jeju stone park. כבר מהחניה ראינו שזה לא משהו מלהיב וחבל לשלם דמי כניסה. ראינו כמה ערמות סלעים מאיזור החניה ובזה הסתפקנו.
לסיום לפני חזרה למלון בעיר תכננתי לנו ארוחת צהריים במסעדת המבורגרים מיוחדת המגישה את ההמבורגרים בלחמניות מיוחדות בטעמים: שום, גזר, ותרד. את המסעדה הכרתי מסידרת נטפליקס
(the hungry and the hairy) . בסידרה שני מפורסמים קוריאנים האחד זמר ורקדן בחסד, השני קומיקאי חסר מעצורים, מסיירים ברחבי קוריאה על אופנועים ואוכלים במסעדות. המסעדה בה ביקרו נקראת Mooger burger, על שפת מפרץ יפהפה קצת מזרחית לעיר. יושבים מול חלונות למפרץ, נוף מקסים. המבורגרים וצ'יפס מעולה, קצת שינוי אחרי כל הארוחות הקוריאניות שאכלנו בימים האחרונים. לא פלא שההפקה של התוכנית בחרה במסעדה הזו.
אחרי הארוחה טבלנו רגליים להתרענן במימי המפרץ הזכים. ממש כיף.
5/10/2023 יום ה
היום נסענו לאתרים שבמזרח האי ג'ג'ו, ראשית לנקבת הלבה Manjanggul הארוכה בעולם, אורכה 7.4 ק"מ. הלכנו בתוכה כ 500 מטר, ההליכה על רצפת אבני הלבה די קשה וסכנה לקבל נקע. מים מטפטפים מהקירות והתקרה, די חשוך, תאורת פנסים חלשה מאירה את הקירות. לא ממש כיף לטייל בתוכו. אחרי 500 מטר החלטנו שמיצינו ועשינו אחורה פנה. בסך הכל חוויה מעניינת.
אחר כך נסענו למוזיאון ההניו Haenyeo, הנשים המבוגרות שצוללות ללא חמצן ושולות צדפות. התוודענו לנושא מהסדרה Our Blues , סידרת דרמה מאד מומלצת על החיים בג'ג'ו שעושה לאי עבודת שיווק מצויינת. המוזיאון מספר על ההיסטוריה של ההניו אשר החל מהמאה ה-17 החליפו את הגברים במלאכת הצלילה. מוזיאון יפה ומעניין, במיוחד חליפות הצלילה מעור שתפרו, משקפות העיניים שייצרו, הכלים בהם הפרידו את הצדפות מהסלעים. ועוד תצוגות מענינות.
לסיום נסענו לפארק הר הגעש Seongsan Ilchulbong שנקרא גם הר הזריחה מכיון שהוא בחוף המזרחי של האי וניתן לצפות ממנו לזריחות מרהיבות מעל הים. ליד ההר (בעצם גבעה) אמורה להיות הדגמה מעשית של נשות הניו בצלילה. ירדנו במדרגות לחוף הסלעי, הים היה גלי, רוחות חזקות נשבו. המופע צריך להתחיל ב 13:00, המון אנשים התאספו ברצועת החוף לראות את האטרקציה של כמה נשים מבוגרות לבושות חליפות צלילה וסנפירים יורדות למים על הסלעים.
למטה נמצאת מסעדה ובחוץ יושבות כמה הניו'ס ומוכרות צדפות שאיתן אפשר היה להיכנס למסעדה שיכינו לכם מנה לאכילה. מעניין אם הן אלו שעורכות את המופע.
הצטלמנו למטה על הסלעים ואז ראינו פתק A4 מודבק על עמוד וכתוב עליו בכתב יד בקוריאנית ואנגלית שהיום ההופעה בוטלה עקב גלים גבוהים. שמענו ממטיילים אחרים שכמעט כל יום יש להן תירוץ לא לקיים את ההופעה. למרות שבבלוגים אחרים כתוב שכן זכו לראות את ההופעה ואפילו הצטלמו אם הצוללות המבוגרות. לנו לא היה מזל אבל לא נורא, המקום והנוף יפים והיה שווה.
6/10/2023 יום ו
היום היום האחרון באי ג'ג'ו. היום ניסע לדרום האי לכמה אתרים על החוף: מפלים, צוקים, ים ולסיום מוזיאון Alive. מחר בצהריים יוצאים במעבורת לMokpo ביבשת, הפלגה של 4.5 שעות.
עכשיו 6 בבוקר, מחכים לנעמה ואביגיל לאכול ארוחת בוקר משותפת בחדר שלנו ממצרכים שקנינו אתמול בערב בסופר מרקט ענקי שגילינו ממש לידנו -Ido central branch. נמשיך לכתוב בערב.
אם כן - יצאנו בבוקר לדרך לדרום האי בכביש החוצה את האי ממזרח להר הגעש הלסן. הנסיעה ערכה כשעה ורבע כאשר רוב הדרך המהירות המותרת 50 קמ"ש או 60 קמ"ש. מידי פעם childs protecting zone ליד בתי ספר בו חייבים לרדת ל 30 קמ"ש.כל הדרך מרושתת במצלמות , לא ברור אם מצלמות אכיפת מהירות או בקרת תנועה. בכל פעם שחולפים מצלמה המערכת מדיה באוטו משמיעה צליל פעמון דינג דונג, לא פענחנו עדיין איך ולמה זה .
האתר הראשון אליו הגענו הוא מפל Jeongbang, מפל הנשפך ישירות לים. התמונות ידברו בעד עצמן:
האתר הבא בתור הוא סלע Oedolgae. סלע המזדקר בים שיש שתי אגדות לגביו: האחת שזו אישה שחיכתה כמה שנים לבעלה שיחזור מהדיג בים עד שהפכה לסלע. השניה שבאיזו מלחמה עתיקה הלבישו את הסלע בגדי גנרל ענקי והאויב מרוב פחד ברח.
האתר השלישי מצוק DaepoJusangjeollidae, מצוק עמודים משושים בחוף הים, תופעה זהה לבריכת המשושים ברמת הגולן. פה בקוריאה עשו מזה ביג דיל. אתר תיירות שלם מסודר, חנייה בתשלום, דמי כניסה, שירותים מצוחצחים, קיוסקים וחנויות, האמת לא יצאתי מגידרי למראה המשושים אבל בכל זאת התמונות יעידו.
האתר הרביעי Cheonjeyeon מקסים במיוחד, בריכת מים צלולה בצע טורקיז עם מפלונים קטנים מהסלעים סביב. בהמשך גם מפל גדול ועוצמתי אליו רק נעמה ירדה בגלל עשרות המדרגות שהיה צריך לטפס חזרה.
אבל המקום הכי מדליק שהגענו היה בסיום הטיול - מוזיאון Alive הסמוך לפארק. אביגיל ממש התלהבה, התעוררה לחיים, כל כך שימח אותה. מוזיאון בו נכנסים לתמונות, משהו משגע. עשינו שם המון תמונות, מצרף רק מידגם קטן.
הדרך חזרה מהדרום לקחה כשעה וחצי. חזרנו בכביש ראשי ממערב להר הגעש הלסן. המהירות המותרת בכביש יוצאת דופן, אפשר לטוס ב - 80 קמ"ש. בכניסה לעיר החלו כבר פקקים של שעות העומס.
הגענו למלון בביטחה בארבע אחה"צ, בחמש יצאנו לאכול במסעדה הקוריאנית הטובה שגילינו אתמול. נעמה הזמינה rib stew, אביגיל הזמינה udon soup, עפרה הזמינה beef bibibap ואני הסתפקתי ב dampling ramen (היה מאד חריף). כל המנות יחד 26,000 ואן (כ 70 שקל).
7/10/2023 - השבת השחורה
עידכון קצר. אנחנו בעיר Mokpo, אליה הגענו במעבורת מ Jeju. באמצע ההפלגה קיבלנו את הידיעות על האירועים הביטחוניים שפרצו בארץ. מצב הרוח התהפך והדאגה מציפה אותנו. עקב כך אקצר בדיווחים, ממילא אבד החשק להמשיך בתוכנית. מקווים שיהיו טיסות ונוכל לחזור לארץ ביום רביעי כמתוכנן .
8/10/2023 - יום א
מלון Shangria במוקפו- מצב הרוח שלנו על הפנים. בבוקר מוקדם יצאנו נעמה ואני לחנות CU הסמוכה לקנות משהו לאכול, לא היה שם הרבה אופציות טובות. חזרנו לחדר לאכול מנות וסנדביצים ארוזים, הרגשה כמו לאכול ממנות קרב.
המלון ממוקם ממש על הטיילת מול מזרקות המים המרקדות Mokpo Dancing Sea Fountain.
אין מצב רוח לטייל. יותר מאוחר יצאנו עפרה אני ונעמה לסיבוב קצר בטיילת מול המלון. אביגיל נשארה במיטה, מסכנה דואגת. דיברנו על המלחמה ועל הלך הרוחות בארץ. אפילו לא היה חשק להצטלם. סניף Lotte mart היה סגור ואפילו קניית מצרכים נורמלית לא יכולנו לעשות. קנינו לחם טרי ב bakery שהיה פתוח וחזרנו למלון לנוח עד הצהריים. בצהריים נלך למסעדה ואולי אחרי הצהריים ניסע באוטובוס לתחנת הרכבל שמטפס להר ועובר מעל המפרץ. נראה… אם יסתדר . בינתיים מחכים לעוד חדשות מהארץ.
בסוף לא היה לנו בכלל חשק לצאת לרכבל . לא נורא, יום מנוחה. אבל המסעדה הויאטנמית שאכלנו בצהריים הייתה חוויה:
בעלת המסעדה הביאה לשולחן קערת מים גדולה ושמה לחמם על הגז במרכז השולחן. שפכה פנימה מגש מלא ירקות, נבטים ופטריות אסייתיות. שהמים רתחו למרק הביאה מגש מלא גלילוני פרוסות בקר דקיקות, שני מגשים של כל מיני ירקות קצוצים דק דק, שני מגשים של רטבים ודפי אורז עגולים עם קערות מים רותחים. אז הדגימה לנו מה עושים. שמים את הבשר בתוך המרק לכמה שניות, טובלים את דף האורז במים החמים, מניחים על צלוחית ושמים עליו עם מלקחיים קמצוץ ירקות מכל הסוגים, עליהם את הבשר וקצת רטבים ומגלגלים כמו בלינצ'ס. כך עד שנגמר הבשר. אוכלים את שלב א בתאבון.
שלב ב - אחרי שמסיימים את כל הבשר והמרק קיבל את הטעמים של הבשר, הביאה קערית אטריות אורז טעימות ביותר, שופכת אותם למרק, אחרי בישול של דקה שמה לכל אחד בצלחת עם מלקחיים אטריות אורז ומרק.
אחרי שסיימו את זה בא שלב ג שבו שופכים קערית אורז קטנה לשארית המרק וביצה טרופה. ערבבה את הכל עם צ'ופסטיק, סגרה את האש. אחרי כמה דקות מקבלים סוג של ריזוטו ויאטנמי טעים מאד.
מחיר הארוחה 45,000 ואן לשלוש מנות. פחות מ 150 שקל. יצאנו כל כך שבעים .
9/10/2023 - יום ב
היום אכלנו ארוחת צהריים שהייתה חוויה בפני עצמה. מנת בטן חזיר ל 4 איש. לשולחן הוגשו צלוחיות עם סלטים קוריאנים חריפים מסוגים שונים, לא הכל מזוהה. 4 נתחי בטן חזיר מלאים שומן, הושמו על פלטה מחוממת במרכז השולחן. 2 קעריות אורז מבושל, ו 2 קעריות ריקות. 2 מנות מרק נזיד חריף, קערית נוזל קר מתקתק עם שומשום שעד סוף הארוחה לא הבנו מה לעשות איתו. כמו כן שתי צלחות עם עלי חסה.
המלצר או מלצרית איננו בטוחים מה המין שלו שלה (נקרא לו המלצרית) צלתה את נתחי החזיר על הפלטה, אחר כך גזרה במספריים את הנתחים לרצועות והמשיכה לצלות אותם עד שהשומן החל להינמס.
אופן האכילה הוא כדלקמן: לוקחים נתח חזיר שמים על עלה החסה, מוסיפים כף אורז מבושל, רטבים חריפים בהתאם לטעם , מגלגלים את העלה ומכניסים עם הידיים לפה.
בסיום אוכלים מהמרק נזיד. שופכים מים מים לצלוחיות האורז הריקות ושותים (מי שרוצה כמובן) אנחנו לא .
מחיר הארוחה 66,000 ואן, כ 180 שקל בלבד.
אחרי הארוחה עפרה חזרה לחדר במלון ואילו אני עם אביגיל ונעמה הזמנו מונית לתחנת הרכבל. עשינו את הרכבל הכי מפחיד שיכול להיות. מטפס להר ויורד מעל מימי המפרץ לאי ליד. חוויה מיוחדת שהשכיחה מאיתנו לשעה שעתיים את מה שקורה בארץ.
10.10.2023 - יום ג
יום אחרון בקוריאה, מרגישים פליטים, אתמול בערב קיבלנו מייל מחברת קוריאן אייר שהטיסה שלנו לארץ בוטלה עקב המלחמה - היה צפוי. מראש החלטנו על תוכנית חלופית - אם זה יקרה נבקש להטיס אותנו לפרנקפורט ואז נשהה אצל הבנים שלנו הגרים בגרמניה עד שנוכל לחזור לארץ.
לא הצלחנו לשנות יעד טיסה Online באתר שלהם. קראנו לנעמה והיא הצליחה ליצור קשר טלפוני עם שירות הלקוחות של קוריאן אייר בנייד שלה. משום מה הטלפונים שלי ושל עפרה סירבו לחייג שיחה פנימית . השיחה נותקה 3 פעמים במהלך שדיברה עם נציגי השרות ובכל פעם היה צריך לחזור על כל הסיפור מחדש עד שהבינו. בסוף התקשרנו מהטלפון הקווי של המלון בחדר. לאחר שיחה ארוכה וכל ההסברים מהתחלה, כירטסו לנו לבסוף כרטיסים לפרנקפורט ללא עלות וללא החזר. זהו…. מחר ב 11 בבוקר יוצאת הטיסה לפרנקפורט במטוס בואינג 777. לא היו מקומות ישיבה ביחד אז בחרנו לשבת שניים ושניים.
שנגיע לפרנקפורט (זה יהיה קשה מאוד - 13 ומשהו שעות על מושב של מטוס במחלקת תיירים) עידו יאסוף אותנו אליו בהיידלברג עם רכב גדול שהוא שכר במיוחד.
אחר כך נתכנן את מעשינו ונחשוב איך ממשיכים. כנראה שנעבור לכמה ימים לעמית בבובלינגן כי יש לו בית גדול יותר. נעמה מאד רוצה להתאחד כמה שיותר מהר עם דניאל שודאי מפוחדת בבית מהאזעקות. אנחנו לא יודעים איך זה יתאפשר, כי אי אפשר להשיג טיסות לארץ . וגם אי אפשר להטיס אותה לגרמניה כי אין מקומות בטיסות יוצאות ובכלל לא בטוח שהיא תסכים לטוס בלי אמא.
אז זהו - מצבנו לא הכי טוב בסיום הטיול לו כל כך חיכינו. לא הרגשה הכי טובה להישאר בחו"ל בזמן חירום בארץ. הרגשה שלי שאל אף סכנות המלחמה הייתי רוצה להיות בבית שלי, ביישוב שלי ולתרום מה שאוכל למאמץ, כמו למשל שמירות בשער היישוב.
בכל אופן היום ב 9:52 אנו יוצאים ברכבת לסיאול שם לוקחים מלון ליום אחד בשכונת Incheon הסמוכה לשדה התעופה. לנעמה ואביגיל יש כרטיסים למופע באיצטדיון הנמצא כ 4 ק"מ מהמלון (את המלון בחרנו בגלל מיקום המופע). הם לא מותרות על המופע שכל כך חיכו לו.
17:35 - אל תחנת הרכבת במוקפו הגענו בשתי מוניות נפרדות. את הראשונה נעמה תפסה על הכביש והיא ואביגיל נכנסו ראשונות. את השניה הזמנו באמצעות Kakau T , מונית אחת נענתה להזמנה מיידית והגיעה לפתח המלון תוך שתי דקות.
הנסיעה ברכבת ממוקפו לסיאול ארכה שעתיים וחצי. הגענו ב 12:30 לתחנה המרכזית בסיאול. עמדנו בתור למוניות, נאלצנו שוב להתפצל לשתי מוניות בגלל הכבודה הרבה. נעמה ואביגיל היו לחוצות להגיע עד 15:00 לאיצטדיון לקחת את הכרטיסים למופע. זמן ההגעה שלנו ושלהן בניווט של המוניות היה 14:00 כך נראה שהם יספיקו. אבל אז שוב תקלה, פתאום אני רואה במכשיר הניווט של המונית שהזמן קפץ ל 14:30. והמונית נעצרה בפקק. ואז הנהג מנסה להסביר לי בקוריאנית , עד שתפסתי , שהוא טעה במחלף ונכנס לכיוון הלא נכון לתוך שכונה פקוקה לגמרי. לקח יותר מ 20 דקות עד שהצליח לתקן ולעשות פרסה לחזור למסלול. הוא כל כך התנצל עד שחשבתי לעצמי שאשלם לו את כל המחיר המונה. בינתיים נעמה ואביגיל קיבלו את החדרים במלון והחלו להתארגן לצאת. נו אז… המזוודה של אביגיל הייתה במונית שלנו כי היא הייתה כבדה מידי בשבילה. אז אביגיל חיכתה לנו חצי שעה בלי סבלנות והייתה כבר לחוצה. הנהג היה הוגן והורידי לנו 10,000 ואן מהמחיר.
למחר בשבע בבוקר הזמנו באמצעות הקבלה של המלון מונית וואן לשדה התעופה. הטיסה לפרנקפורט יוצאת ב 11:05 .
תוספת של נעמה: למרות הלחץ, התורים, המצב בארץ ועוד ועוד – המופע היה מדהים ושווה את כל המאמץ! החיוך מאוזן לאוזן שאביגיל עטתה על פניה במהלך המופע יקר מפז. מי ייתן ובקרוב אקח אותה, ואת דניאל, לעוד מופעים!
11.10.2023 - יום ד
הטיסה החליפית לפרנקפורט ערכה 13 שעות וקצת. אחת הטיסות הארוכות ביותר שידעתי. מטוס בואינג 777 מלא. הייתה גם קבוצה גדולה של צעירים של איזו משלחת ישראלית שחיפשו כמונו דרך לחזור ארצה. האמת ש 13 השעות עברו יותר קל מהטיסה בת 10.5 שעות בדרך הלוך. עידו חיכה בשדה עם וואן ולקח אותנו לביתו בהיידלברג. בזה הסתיים הטיול בקוריאה. את המשך קורותינו בגרמניה אפרט אולי במקום אחר.
חבל שהסתיים כמו שהסתיים.
מספר טיפים / לקחים מניסיון עצמי, למי שמתכוון לעשות טיול עצמאי בקוריאה
כבודה - המלצה מנסיון - אל תסחבו עם מזוודות עמוסות וטרולי, יהיה לכם קשה איתם במוניות, מעבורות ורכבות. רצוי מזוודה בינונית ותרמיל גב. שימו לב שבטיסות פנימיות משקל המזוודה המותר נמוך מזה שבטיסה מהארץ. בחברות מקומיות המשקל המותר בטיסות פנים הוא 15 ק"ג בלבד ובחברה הלאומית קוריאן אייר הוא 20 ק"ג.
אמנם הפלגה במעבורת או נסיעה ברכבת מהווים חוויה מהנה יותר מאשר טיסה. אך אם אתם עם כבודה רבה תשקלו בכל זאת טיסה, שם אתם לא צריכים לסחוב בעצמכם את הכבודה.
מוניות
במונית סטנדרטית הבגז' מאד קטן, ניתן להעמיס רק מזוודה גדולה אחת בבגז' ועוד מזוודה על המושב האחורי. כך שזוג עם שתי מזוודות יכול להיכנס במונית סטנדרטית. אם אתם חבורה של 4 איש עם 4 מזוודות, תצטרכו שתי מוניות או להזמין מראש מונית וואן מיוחדת. בשדה התעופה בבוסן עמדו וחיכו לשימחתנו כמה מוניות וואן למשפחות שכמונו ולא היינו צריכים להתפצל ל 2 מוניות נפרדות.
להזמנת מונית בעיר, התקינו את האפליקצייה kakau T והירשמו כמשתמש. מאד נוח להזמין מונית סטנדרטית בעזרת האפליקציה. תוכלו לראות מי הנהג, תצלום שלו, מספר הרישוי של המונית ומיקומה בזמן אמיתי. המונית תגיע אליכם בדרך כלל תוך דקות ספורות. הכינו מראש את שם וכתובת היעד שלכם בקוריאנית והראו לנהג. (השתמשו לצורך כך באפליקציית התרגום Papago).
לא ניתן להזמין ב Kakau T מונית מראש לתאריך ושעה מסויימים מאחר ובמקרה כזה והאפליקצייה דורשת הזנה של אמצעי תשלום ומתקבל רק כרטיס אשראי מקומי. במקרה כזה אם אתם רוצים מונית מהמלון לשדה התעופה הזמינו בעזרת הקבלה במלון. לחילופין בסיאול ניתן להזמין באתר של חברת International Taxi מונית וואן בהתרעה של לפחות 24 שעות מראש.
מונית רגילה ניתן עם קצת סבלנות לתפוס על הכביש ללא הזמנה, מוניות פנויות מציגות על החלון הקדמי שלט באור אדום. ליד אתרי תיירות מרכזיים בדרך כלל יש תחנת מוניות מסודרת.
תעריף נסיעה התחלתי במונית בסיאול הוא 4,800 KWAN עד מרחק 2 ק"מ. לאחר 2 ק"מ המונה מוסיף 100 KWAN כל פרק זמן בהתאם למרחק והזמן. נסיעה ממוצעת בתוך העיר תעלה 7,000 עד 10,000 KWAN.
התשלום במונית ניתן להיעשות במזומן, כרטיס אשראי או כרטיס T-Money. מנסיוננו עדיף לשלם במזומן. תשלום בכרטיסים לא עובד בכל המוניות, כנראה שהנהגים מעדיפים מזומן.
תחבורה ציבורית
יש לקנות כרטיס T-Money באחת מחנויות הנוחות ולהטעין אותו בסכום כסף, מומלץ להטעין בתחילה ב 10,000 KWAN ואחר כך להוסיף בהתאם לצורך. נסיעה באוטובוס או תחתית במרכז סיאול תפחית מהסכום בכרטיס 1,250 KWAN. עלות נסיעה לילד ונער היא כחצי מחיר. יש לבקש מהמוכר בחנות להגדיר כרטיס ילד בעת טעינת הכרטיס. טעינת הכרטיסים אפשרית רק במזומן.
שימו לב מה שהסתבר לנו בדיעבד - אם אתם קונים כרטיס של רשת חנויות הנוחות הפופולרית CU , הכרטיס לא ניתן לטעינה במכונות שבתחנות הרכבת התחתית, רק בחנויות CU.
אין בעייה לנסוע באוטובוסים ברחבי סיאול. ישנם קווים ב 3 צבעים: כחול, ירוק ואדום. לכל צבע יש את התחנות שלו. בעלייה לאוטובוס יש להעביר את כרטיס ה T-MONEY בעמדה ליד הנהג. בירידה יש להעביר את הכרטיס שנית ליד דלת היציאה.
הניווט באוטובוסים וברכבת תחתית נעשה בעזרת אפליקציית Naver. אתם מסמנים את היעד שלכם והאפליקצייה מציעה מספר אפשרויות של תחבורה ציבורית - אוטובוס, תחתית או שילוב בינהם. האפליקציה מציגה את זמן הגעת האוטובוס או הרכבת ואת מספר המקומות הפנויים באוטובוס שעומד להגיע. הדיוק של זמני ההגעה הוא מעולה.
ברכבת התחתית יש להעביר את הכרטיס במחסום הכניסה לרציף וביציאה בתחנת היעד. בעת העברת הכרטיס במכונה בכניסה תוצג למשך שנייה היתרה בכרטיס לאחר הורדת מחיר הנסיעה.
במקרים מסוימים ייתכן שמחסום הכניסה לא ייפתח . לפי מה שקרה לנו זה יכול לקרות אם בנסיעה הקודמת לא נקלטה ההעברה ביציאה. במקרה כזה יש להעביר קודם את הכרטיס באחד ממחסומי היציאה כדי לסיים כאילו את הנסיעה הקודמת. מנסיוננו הדבר עובד.
במעבורת Jeju-Mokpo
בעלייה והירידה מהמעבורת אין מסוע מזוודות. תצטרכו לסחוב את המזוודות לבד במדרגות. אם תתקשו מאד לסחוב את כל הכבודה (מה שקרה לנו) כנראה שאנשי הצוות יבואו לעזרתכם כדי שלא תעכבו יותר מדי את התור.
במעבורת יש חנות seven eleven בה תוכלו לקנות ארוחות קוריאניות מוכנות. יש שם מים רותחים להכנת נודלס ומקומות ישיבה לאוכל. המעבורת מכילה אולם ישיבה מול חלון ענקי, קפיטריות, חדר משחקי וידאו, אולם כיסאות מסג' בתשלום. ניתן גם לצאת לסיפון במזג אוויר טוב.
כדאי להזמין קבינה פרטית, כדי להימנע מלשבת עם עוד 17 מקומיים בחדר, שיקשקשו בלי סוף בשפה לא מוכרת ויסריחו את החדר במאכלי ים.
ברכבת בין עירונית KTX
רצוי להזמין כרטיסים שמורים מראש באתר הרכבות Korail. ניתן להזמין רק עד 30 יום מראש.
אם אתם עם מזוודות כבדות ברכבת תצטרכו למהר איתם על הרציף עד לקרון שלכם , לא בכל קרון יש מקום ייעודי למזוודות, במקרה כזה תצטרכו לשים את המזוודות בקרון אחר מזה שאתם יושבים. לקראת תחנת היעד הכינו את המזוודות בקירבת הדלת כדי לא להתעכב יתר על המידה.
רכב שכור
בערים הגדולות, סיאול ובוסן, התחבורה הציבורית מצויינת ורכב הינו מיותר. לסיורים באי ג'ג'ו חובה להשכיר רכב בהזמנה מראש משדה התעופה, מאחר והתחבורה הציבורית מחוץ לעיר אינה מספקת.
תחנות לקיחת הרכב בג'ג'ו פזורות בסביבת שדה התעופה, מגיעים אליהם באוטובוסים שאטל חינם היוצאים מתחנה ליד מבנה השכרות הרכב הצמוד לטרמינל, ימינה מעבר לכביש. יש לברר איזה שאטל לקחת בהתאם לחברת ההשכרה שלכם. במקרה שלנו קצת הלכנו לאיבוד, שכרנו רכב בחברת Avis ולשוא חיפשנו איזה שהוא שילוט של Avis בשדה. נעזרנו במוכרת בחנות ה CU שהפנתה אותנו לשאטל הנכון. התברר שהספק המקומי שעובד עבור Avis זה חברת SK, הצטרכנו לקחת את השאטל למתחם SK.
קבלת הרכב ב SK הייתה יעילה מאד. קיבלנו הנחיות ברורות ביציאה ובהחזרה.
הנהיגה בעיר ג'ג'ו אינה בעייתית במיוחד. אמנם יש עומס בכבישים הראשיים בשעות הבוקר ואחה"צ אך לא נורא. בצמתים גדולים יש פסים צבעוניים בולטים על הכביש שמסמנים איך לפנות, פשוט צריך לעקוב על הצבע המתאים.
בנסיעה בין עירונית המהירות המכסימלית היא 70 קמ"ש. יש קטעים רבים של 60 קמ"ש וליד בתי ספר חייבים לרדת ל 30 קמ"ש. יש המון מצלמות אכיפה ומצלמות בקרת תנועה, כמעט בכל צומת. ישנה רק אוטוסטרדה אחת מדרום האי לצפון בה המהירות המותרת היא 80 קמ"ש. הרמזורים עובדים קצת אחרת. יש 4 אורות מסודרים אופקית. ירוק לנסיעה קדימה, ירוק לפנייה שמאלה, צהוב ואדום כמוכר לנו. לא ברור לי עד עכשיו אם באור אדום מותר לפנות ימינה. בחלק מהצמתים ראיתי שהמקומיים פונים ימינה באדום.
חג ההודייה Chuseok
הימנעו מביקור בקוריאה בתקופת חג ההודייה Chuseok.
אלו 3 ימים בהם כל החנויות והשווקים סגורים, פרט לחנויות הנוחות. יש האומרים שסיאול מתרוקנת מתושבים והאתרים השונים ריקים. ממה שראינו אמנם הכבישים פחות עמוסים אך המוני תושבים מציפים את אתרי התיירות. לדוגמא - ניסינו באותו יום חג לעלות בערב לתצפית בהר נאם סאם, עמדנו חצי שעה בתור למעלית עד לתחנת הרכבל. שם השתרך תור כל כך ארוך שנאלצנו לוותר על העלייה להר.
מה שיפה בחג ההודייה שהרבה תושבים מלובשים בתלבושות המסורתיות מטיילים ברחובות הרובע הישן בוקצ'ון ובחצר הארמון הסמוך.
בתקופת החג לא ניתן להשיג כרטיסי רכבת בין עירונית. התאריכים האלו חסומים להזמנת כרטיסים מראש באתר הרכבות Korail. מכירת כרטיסים מאושרת לתושבים קוריאה בלבד כדי שיוכלו לנסוע לעיר הולדתם לבקר את המשפחה.
אוכל
ברוב המסעדות הקוריאניות לא מדברים אנגלית. בקשו תפריט באנגלית. אם אין העזרו בתמונות ובאפליקציית התרגום Papago.
מחיר מנה עיקרית ממוצע כ 8,000 - 12,000 KWAN. אם המחיר גבוה בהרבה מזה, בררו מראש אם המחיר הוא למנה בודדת או לכל הסועדים. במקרה אחד הצליחו לעקוץ אותנו וחייבו את המחיר הנקוב ל 3 סועדים 3 פעמים.
כדאי להתנסות גם באוכל רחוב בדוכנים או בשווקי אוכל. אמנם אוכלים בתנאי צפיפות או עמידה אך האוכל טעים היגייני וזול.
ניתן לקנות מצרכים בסיסיים לארוחת בוקר להכנת סנדוויצ'ים בחנויות הנוחות הפזורות בכל פינה בעיר. שימו לב שהביצים בחנויות אלו כבר מבושלות או אפויות בתנור, מגיעות במארז של שתיים או ארבע עם שקית מלח קטנה.
בחנויות הנוחות לא ניתן למצוא לחם או לחמניות. מה שייראה לכם כלחמניות הן עוגיות גבינה מתוקות. לחם ולחמניות טעימות אפשר למצוא ברשת Paris Baguette. לחם פרוס לסנדביצ'ים ניתן לקנות בסופרמרקט גדול כמו Emart.
מחירי הנסיעות בטיול כולו , מתורגם ל USD, מסוכמות בטבלה לטובת הקוראים שמתכננים טיול דומה.