בת 46 , עוסקת בצילום כ3 שנים. ביום בו אבדתי את השמיעה זכיתי ל 80% דממה, והדממה הזו לקחה אותי למחוזות אחרים בלתי מוכרים, למדתי להכיל את עצמי מחדש, התחברתי לטבע לחולות המדבר לשקיעות ולזריחות,
מצאתי חממה חדשה שהעניקה לליבי שלמות, החיבור לטבע העין הרואה והרוח השורקת באוזניי השלימה בי חוסרים
ומהמקום הזה למדתי להאריך את שניתן לי את היופי שהיקום העוטף אותנו באהבתו ומעניק לכל אחד/אחת מאיתנו.
למדתי לראות קצת אחרת ומהחיבור הזה שלי עם העדשה נוצרה אהבה.
למדתי....לעולם לא לוותר ובטח לא לעצמי למדתי שיש כה הרבה והחיים הם מתנה שיש להוקיר.
כיום שותפה בהקמה וארגון של הפעילויות בקבוצת החיים מבעד לעדשה מתמחה בצילום אורבני , פורטרטים ומבנים נטושים לומדת.....זה לעולם לא ניגמר
אני ובן זוגי עוסקים בלימוד צילום מטיילים המון ברחבי הארץ מלמדים את אהבת הטבע ומעבירים סדנאות צילום תוך נתינת מגע ויופי ליופיה של ארץ זבת חלב ודבש
קרא עוד
ההכנות לנסיעה בעיצומן, רגע אחד לפני המראה, ואנחנו מבלים במקום בו מרגישים הכי את החיבור לשבת המלכה, אחד מאותם המקומות שמעניקים לי שלווה
מוקפת בחברים שהפכו למשפחה חמה, אנשי החוף המגיעים מדי שבוע לחוף המתופפים וביחד איתם אנחנו מקבלים את השבת
המחשבה שלא להיות במקום ההוא שלושה שבועות, הביאה אותנו למרות החום הכבד לחבוק את כל אותם אנשים שהפכו לחלק מרכזי בחיינו
רגעים בהם פעימות התוף מתאחדות עם קצב הלמות הלב הגועש בהתרגשות יתר
לילה אחרון
השעות נימדדות
ואני לוקחת עימי זיכרון
אני ואתה
בקצב מטורף של הלמות התופים המקיפים אותנו בליטוף לתוך החיוך שנושאת עימי בלכתי
לילה טוב
