בת 46 , עוסקת בצילום כ3 שנים. ביום בו אבדתי את השמיעה זכיתי ל 80% דממה, והדממה הזו לקחה אותי למחוזות אחרים בלתי מוכרים, למדתי להכיל את עצמי מחדש, התחברתי לטבע לחולות המדבר לשקיעות ולזריחות,
מצאתי חממה חדשה שהעניקה לליבי שלמות, החיבור לטבע העין הרואה והרוח השורקת באוזניי השלימה בי חוסרים
ומהמקום הזה למדתי להאריך את שניתן לי את היופי שהיקום העוטף אותנו באהבתו ומעניק לכל אחד/אחת מאיתנו.
למדתי לראות קצת אחרת ומהחיבור הזה שלי עם העדשה נוצרה אהבה.
למדתי....לעולם לא לוותר ובטח לא לעצמי למדתי שיש כה הרבה והחיים הם מתנה שיש להוקיר.
כיום שותפה בהקמה וארגון של הפעילויות בקבוצת החיים מבעד לעדשה מתמחה בצילום אורבני , פורטרטים ומבנים נטושים לומדת.....זה לעולם לא ניגמר
אני ובן זוגי עוסקים בלימוד צילום מטיילים המון ברחבי הארץ מלמדים את אהבת הטבע ומעבירים סדנאות צילום תוך נתינת מגע ויופי ליופיה של ארץ זבת חלב ודבש
קרא עוד
מתהפכת…..
אלו אולי המחשבות…..
אולי קצת החששות שלוקחות אותי כה רחוק – נטולת אנגלית, שניי בניי ופעם ראשונה איתם בחו”ל – לבד
זה הגעגוע
אליך…..וכבר המחשבה על המרחק והזמן הרחק ממך לוקחים אותי לשובל של געגוע
זו ההתלבטות מה לקחת וכמה
כולם אומרים לי אל תקחי כלום…..אבל…..כלום????!
הגלגלים בראש מסתובבים נטולי הפסקה
העיניים עצומות אולם לא מסוגלת להירדם
בין נים לתנומה חולף לו יום נוסף
עוד 9 ימים וטסים :)
שבת נפלאה
