טנזניה - ספארי, לושוטו וזנזיבר - חלק א׳

אז אנחנו זוג בני 22 והחלטנו לצאת לטיול של שבועיים וחצי בטנזניה. יצאנו לטנזניה ב20.7 וחזרנו לארץ ב6.8. אשתדל לתת כמה שיותר מידע לגבי הטיול שלנו כדי להקל כמה שיותר על מי שמתכנן לטוס. חשוב לציין שהמידע שיהיה רשום נכון לגבינו בלבד והחוויות הן שלנו. אנשים אחרים יכולים לחוות כל חוויה בצורה שונה ולכן קחו זאת בחשבון. מבחינתנו ההחלטה הראשונית היא לקחת את הכל באווירה טובה, לא להתעצבן וכן להנות. את רוב הטיול סגרתי עוד מהארץ על מנת שלא לבזבז זמן בחיפושים אחרי טיסות או מדריך. בפרק הזה אספר על הספארי.

טיסות – את הטיסות סגרנו דרך סוכנת נסיעות בצורה הבאה – מהארץ טיסה לקילימנג׳רו דרך אדיס (קונקשן של 5 שעות) עם אתיופיאן אירליינס. מטנגה לקחנו טיסה של שעה לזנזיבר עם Auric Air. מזנזיבר חזרנו בטיסה ישירה לארץ עם ארקיע. כל הטיסות עברו בהצלחה, בלי עיכובים ובלי תקלות.

מדריך – אחרי מחקר נרחב שערך כמה חודשים ופנייה לעשרות מדריכים החלטתי ללכת על חברת Kili Slope לאחר שקראתי ביקורות חיוביות גם פה וגם באתרים אחרים. בסה״כ החוויה איתם הייתה טובה, קיבלנו את המדריך הכי טוב שיכלנו לבקש כך שאנחנו מרוצים בגדול. קישור לטיפ על חברת הספארי – https://www.lametayel.co.il/%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA+%D7%98%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D+%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%9C%D7%A6%D7%AA+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%99

בגדול התכנון שלנו היה 5 ימים ספארי (לא כולל ביום הנחיתה). התכנון היה לבקר בנגורונגורו, סרנגטי ואגם מניארה / טרנגירי.

נחתנו בקילימנג׳רו עייפים אחרי הטיסה הארוכה ומילאנו את טפסי הויזה. כדאי להצטייד בעטים על מנת לחסוך בלאגן שיש ממילא. התשלום היה 50$ לאדם ושילמנו במזומן. בכניסה לשדה, מיד אחרי הנחיתה, עצר אותנו שומר ושאל מאיפה הגענו. אחרי שאמרנו שהגענו מאדיס שאל כמה זמן היינו שם. אמרנו שרק כמה שעות בקונקשן והוא נתן לנו לעבור. לדעתי בכל אופן שווה לעשות את החיסונים מראש ולא להסתמך על שומר מסויים ועל מצב הרוח שלו. כשסיימנו עם הבירוקרטיה יצאנו מהשדה ושם חיכה לנו המדריך. נסענו איתו את כל הדרך לארושה (בערך שעה וחצי נסיעה) שם הגענו למשרד החברה. מנהל החברה אמר שעדיף שנתחיל בטרנגירי מאשר במניארה מכיוון שבעונה הזאת יש שם פחות מה לראות. לא יודע להשוות בין מניארה לטרנגירי כי בסופו של דבר שמענו בעצתו והתחלנו בטרנגירי, אבל שווה לעשות בדיקה בהתאם לתקופה שבה תבקרו בשמורה. אחרי שסגרנו הכל המדריך לקח אותנו לאכול ולסדר את עניין הסים המקומי. האמת שהם לא כל כך יודעים מה שהם עושים אבל בסופו של דבר הסתדרנו ושילמנו 5 דולר על 4 ג׳יגה גלישה. בשביל לקבל שיחות פנימיות יש לשלם 5 דולר נוספים. לבעלי אייפון – שווה להביא סיכה לפתיחת הסים – במקומות שהיינו לא הייתה להם סיכה והשתמשנו בנעץ. לאחר שסיימנו לטפל בסים קנינו שני מתאמים לשקעים ונסענו למלון. ישנו בJevas hotel שהיה בסדר סך הכל. למחרת ב8:30 אספנו שני אמריקאים שהצטרפו אלינו ויצאנו לדרך. בעיני שווה להוסיף עוד אנשים לג׳יפ מכיוון וקל יותר למצוא חיות. אבל – שווה לבדוק מראש כמה אנשים יהיו בג׳יפ – יש שם ג׳יפים גדולים שנכנסים 6 אנשים בנוסף לנהג וזה נראה דיי עמוס. אנחנו היינו 4 אנשים וזה היה בסדר גמור.

טיפ על המלון בארושה שבו ישנו לפני ואחרי הספארי – https://www.lametayel.co.il/%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%9F+%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%93+%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%94

לאחר כשעתיים נסיעה מהעיר הגענו לשמורה הראשונה – טרנגירי. למתלבטים אם כדאי להגיע לשמורה או לוותר – לדעתי שווה להגיע מכמה סיבות -

1. אם נוסעים ישר לנגורונגורו או לסרנגטי הנסיעה תיהיה ארוכה מאוד ומתישה מאוד בלי לראות שום דבר בדרך.
2. השמורה עצמה יפה מאוד ובגלל שהיא לא גדולה ביחס לשאר השמורות יש סיכוי טוב לראות דברים מעניינים.
3. עניין המחיר – השמורה יותר זולה משאר השמורות ולכן יום אחד בטרנגירי יוזיל את המחיר.

בכל אופן, אנחנו מאוד נהננו מהשמורה. ראינו המון זברות, גנו, במבי, בבונים, ג׳ירפות, משפחת פילים ממרחק כמה מטרים ואפילו 3 צ׳יטות. השמורה עצמה יפה מאוד עם נוף משתנה כל הזמן. מה שכן, לדעתי לא כדאי לבקר בשמורה בסוף הטיול אלא להתחיל ממנה. ארוחת הצהריים הייתה לאנץ׳ בוקס שאכלנו בתוך השמורה. בסביבות 17:00 יצאנו מהשמורה והמשכנו הלאה. התכנון היה להתקדם לעבר נגורונגורו על מנת לחסוך נסיעה ביום למחרת. ההחלטה הייתה נכונה, נסענו עוד כשעה וחצי לכפר Mto Wa Mbu ושם העברנו את הלילה. כשהגענו למחנה המדריך הודיע לנו שקיבלנו במפתיע שדרוג לאוהל ומקלחת פרטית. בהתחלה לא הבנו למה הוא מתכוון והאמת שעד היום אנחנו חושבים שהשדרוג קרה כי הם שכחו להעמיס את הציוד שלנו, אבל בסופו של דבר קיבלנו אוהל גדול עם מיטה נורמאלית ומקלחת פרטית מאחורי האוהל תחת השמיים. חוויה מדהימה. שווה אפילו לבדוק מראש אם יש אפשרות להזמין אוהל כזה בתוספת כמה דולרים.

למחרת יצאנו לדרך לעבר הסרנגטי. התכנון היה לעשות את הנסיעה הארוכה לעבר הסרנגטי, לעבור דרך נגורונגורו כי זאת הדרך היחידה מכיוון מזרח, לישון שתי לילות בסרנגטי וביום החמישי לחזור לנגורונגורו וחזרה לארושה. התכנון היה מעולה, ניצלנו את הזמן בצורה טובה מאוד וגם הנסיעות בין הפארקים היו יותר קצרות. אז יצאנו לדרך, עברנו דרך נגורונגורו ובדרך ראינו נופים מדהימים וגם קצת חיות ואז הגענו לשער הכניסה לסרנגטי. אין ספק שהסרנגטי הכי מרשים. השמורה ענקית, כמובן שאי אפשר לראות את כולה. מה שחשוב הוא שהמדריך יכיר את השמורה בע״פ ויהיה בקשר עם מדריכים נוספים.

נכנסנו לסרנגטי בשעות הצהריים וחיפשנו טורפים עד הערב. הצלחנו לראות אריות ממרחק של 30 מטר והיינו קרובים לנמר אבל לא הצלחנו לראות אותו למרות שחיכינו שעה שיקום ויראה את עצמו. מבואסים שלא ראינו את הנמר הגענו למחנה. המחנה היה במרכז הסרנגטי – Seronera – וידענו מראש שהמקלחות קרות. התכנון היה להישאר באותו הקאמפ בשתי הלילות וככה לחסוך את קיפול האוהלים בבוקר. החלטה התבררה כטובה, יכלנו לצאת למחרת מאוד מוקדם ולא ביזבזבנו זמן בקיפול האוהלים.

למחרת יצאנו לעבר נהר המארה והנדידה הגדולה. הנסיעה מאזור הסרונרה לנהר המארה אמורה לקחת בערך 3 שעות, לנו היא לקחה בערך 5 שעות בגלל עצירות של שותפינו לרכב. בסביבות השעה 11 הגענו לנהר המארה וראינו כ600 גנו עומדים על שפת הנהר ומתלבטים אם לחצות או לא. חשוב לציין – הסיכוי לראות חצייה הוא לא מאוד גבוהה – הגנו לא חוצים כל יום את הנהר וגם אם כן, יתכן שזה יקרה בשעה שלא תיהיו שם. לכן, מי שמתכנן לנסוע לראות את החצייה, כדאי לקחת בחשבון שתחכו כמה שעות ובסוף לא תראו שום דבר. מה שכן, הנסיעה לאזור הצפוני יפה מאוד, רואים המון גנו וזברות בדרך והנסיעה בנופים ירוקים. למזלנו, זכינו לצפות בגנו חוצים את הנהר. בהחלט חוויה מדהימה (אפילו המדריך התרגש). אחרי שצפינו בחצייה התפננו לארוחת צהריים. מיד אחריה, התחלנו את דרכנו חזרה לכיוון הקאמפ. בדרך חזרה זכינו לראות אריות ממרחק של כמה מטרים בודדים וכשכבר התקרבנו לאזור המחנה עצרנו בבריכת ההיפופוטמים. נחמד ביותר, שווה עצירה. מבואסים מזה ששוב לא ראינו נמר (החיה שהכי קיווינו לראות במהלך הספארי), התחלנו בנסיעה לכיוון הקאמפ. פתאום המדריך התחיל לדבר בקשר ולנסוע במהירות ולא הבנו מה קורה. כמו שרשמתי קודם – מדריך עם קשרים זה יתרון מאוד גדול. ואז ראינו מרחוק הרבה רכבים והבנו שקורה משהו. ואז ראינו את הנמר. שוכב לו על העץ ומבסוט מהחיים. ללא ספק פסגת הספארי לפחות מבחינתי. צפינו בנמר בערך 40 דק׳ והמשכנו לכיוון הקאמפ. למחרת בבוקר יצאנו מוקדם כדי לנסות לצפות בקיל או משהו מעניין אחר. זכינו לראות אריות מקרוב ולאחר מכן אפילו נמר מטפס על העץ, קופץ מענף לענף וגם מנשנש במבי שהוא צד. לגבי הנמרים – רוב היום הם נמצאים על העצים אז חשוב לנסות להסתכל על הענפים. המשכנו להסתובב ברחבי הסרנגטי עד הצהריים, ואז עשינו את דרכנו חזרה לנגורונגורו. בסביבות השעה 16:30 הגענו כבר למחנה Simba שנמצא על אחת מפסגות המכתש ובו העברנו את הלילה. ההגעה המוקדמת למחנה הייתה חכמה – במחנה יש מים חמים ואם מגיעים מוקדם אפשר לזכות במקלחת חמה. בהחלט היה שווה אחרי המקלחת הקפואה בסרנגטי. בכללי יש נוף יפה מהמחנה ככה ששווה להגיע קצת יותק מוקדם. עוד דבר חשוב – קפוא במחנה! חשוב לבדוק מראש את מצב מזג האוויר ולהיערך בהתאם. אנחנו היינו עם מעילים וכובע גרב ועדיין היה קר. בבוקר שוב קמנו מוקדם על מנת להספיק לראות כמה שיותר מהמכתש. הבוקר היה קפוא ויצאנו לדרך לעבר מכתש נגורונגורו. האמת שאחרי שכבר היינו בסרנגטי החיות במכתש פחות מרשימות, אבל מחפשים קרנף. מה שכן, הנוף פשוט מדהים ולכן לדעתי כן שווה להגיע למכתש ולהנות מהנוף. העברנו כמה שעות בצפייה בנוף, בחיות ובחיפוש אחרי קרנף. ראינו הרבה זברות, גנו ואפילו משפחה ענקית של פילים שדיי נדירה בנגורונגורו. במהלך ארוחת הצהריים המדריך שלנו קיבל עדכון שבמרחק 25 דק׳ מצאנו קרנף. הזדרזנו ויצאנו לדרך לעבר המקום. כמו שרשמתי קודם – חשוב שהמדריך יהיה עם ניסיון ויכיר את כל הדרכים בע״פ. אחרי נסיעה מהירה מאוד הגענו אחרי 20 דק׳ ותיצפתנו על הקרנף. ראינו אותו ממרחק מאוד גדול, אבל ראינו קרנף. האמת שבעיני זה פחות מלהיב לראות חיה ממרחק כל כך גדול אבל בכל אופן ראינו. אחרי שסיימנו המשכנו לעבר הקאמפ, שם אספנו את המדריך והציוד (עוד החלטה מעולה, יצאנו בבוקר מוקדם בלי לקפל את הציוד. השארנו את הטבח במחנה ובינתיים הוא קיפל הכל. שסיימנו להסתובב במכתש עצרנו במחנה, אספנו את הציוד ואת הטבח והמשכנו לשער הכנישה לשמורה). הדרך חזרה לארושה לקחה כ3 שעות עד למלון.

טיפים כלליים -

1. להיערך מבחינת ביגוד – כשחושבים על אפריקה חושבים ישר על מדבר וחום אבל לא ככה המצב – שווה לבדוק בכמה מקומית את מזג האוויר כולל עם המדריך עצמו. אנחנו בדרך כלל לבשנו מכנס טיולים ארוך, חולצה דקה עם שרוול ארוך ושורש. בכל אופן שווה להביא בגדים ארוכים. אנחנו הבאנו גם שמיכה וסדין (המדריך סיפק שק״שים מזרונים ואוהל) ולא הצטערנו.
2. פנס, פנס ראש ושאקל – חובה להצטייד בפנס ראש. מאוד מקל. במקלחות לא תמיד יש אור, כמו גם בשטח הקאמפ עצמו ולכן חייבים פנסים. אנחנו הבאנו שאקל וקשרנו את הפנס לתקרת האוהל, בהחלט עוזר.
3. מדריך – שווה לעשות בדיקה ייסודית ומעמיקה, לדבר עם כמה שיותר מדריכים, לשמוע על מסלולים שונים, קאמפים שונים ומחירים שונים. אחרי שיש את המידע, להחליט מה הכי מתאים.
4. הסרנגטי הכי מרשים. גם מבחינת החיות וגם מבחינת הנופים. שווה להקדיש 2 לילות בשמורה ועדיין להנות משמורות נוספות.
5. הנסיעות קשות. בתוך השמורות הנסיעה תמיד בכבישי עפר (חוץ מהכניסה והיציאה מנגורונגורו) ואפילו בג׳יפ הזעזועים מאוד קשים. קחו בחשבון.
6. נוטלה וממרחים – שווה להביא! לנו לא היה (חוץ מחמאת בוטנים שהייתה לשותפה שלנו לג׳יפ). בהחלט שווה להביא כי בעיקר בארוחת בוקר וצהריים יש לחם ונוטלה או ממרח אחר שאתם אוהבים יכול להוסיף.
7. אלכוהול – אנחנו קנינו בקבוק אלכוהול עוד מהארץ. היה ממש מגניב לשבת בערב בספארי ולשתות ביחד עם שאר החברים, המדריך והטבח. קצת מבאס להסתובב עם הבקבוק ואולי שווה לנסות לעטוף אותו טוב מהרגיל כדאי לא לחשוש שישבר, אבל בהחלט שווה להביא, אפילו יותר מבקבוק.
8. בבוקר לפני הספארי עצרנו בסופר הגדול בכניסה לעיר וקנינו נשנושים. לדעתי שווה להביא עוד מהארץ חטיפי אנרגיה כי המבחר שם לא מאוד גדול ולא תוכלו לדעת אם אתם אוהבים או לא עד שתנסו.
9. מים – המדריך סגר איתנו על ליטר וחצי לבנאדם ליום. כמובן שלא מספיק ולכן קנינו שישייה נוספת לפני הספארי. האמת, שגם זה לא הספיק ונאלצנו לקנות בקבוק נוסף ביציאה מהסרנגטי. לדעתי, שווה להשקיע עוד כמה שילינג ולקנות מספיק מים, אף אחד לא רוצה להתייבש במהלך הספארי.
10. האוכל היה אחלה. הטבח שלנו היה מעולה וגם אחלה בחור. בגדול כמו שזה נראה כל הטבחים מכינים בגדול את אותן ארוחות – בבוקר – לחם, פנקייק, חביתה, סלט, קפה, פירות. צהריים – לאנץ׳ בוקס שכולל בדרך כלל עוף, ביצה, פנקייק, בננה, מיץ׳. ערב – כל ערב ארוחה שונה כשהמוטיב הוא תפוחי אדמה בכל מיני וריאציות, מרק בהתחלה, מנה עיקרית (בשר/עוף/דג) ופירות. חשוב לדבר לפני עם המדריך והטבח ולוודא שלא יהיו דברים שאתם לא אוהבים. לדוגמה – אנחנו ביקשנו בלי חזיר ובלי פירות ים. האמת שהם רובם מוסלמים כך שבכל מקרה לא יבשלו חזיר אבל שווה לוודא.
11. אוהלים – שלנו היו אחלה, לא חדשים אבל גם לא קרועים. כנ״ל לגבי המזרונים והשק״שים. שווה לוודא לפני היציאה שיש את כל הציוד ואפילו לבדוק אותו כדי לוודא שנראה כמו שצריך ולא מלוכלך או מסריח.
12. טיפ – האמת שלא היינו סגורים כמה נהוג להביא למדריך ולטבח אבל החלטנו ביחד עם שותפינו לג׳יפ להביא 100 דולר לבנאדם – 75$ למדריך ו25$ לטבח ככה שזה יצא שהמדריך קיבל 300$ והטבח 100$. אני חושב שזה קצת יותר גבוה מהממוצע אבל באמת הגיע להם, עשו אחלה עבודה.
13. כמות ימי ספארי – לדעתי 5 ימים במסלול שעשינו זה אידיאלי. לקראת הסוף כבר התחיל לשעמם ולהתיש אותנו ולכן יום נוסף כבר היה מיותר. מנגד, לא יודע אם 4 ימים יספיקו, כי שווה להיות לפחות יומיים בסרנגטי. תמיד כדאי לזכור שהרבה מתבסס על מזל ואף אחד לא יבטיח לכם שתראו את החיות שתרצו.
14. הזמנה מראש – לדעתי שווה להזמין מראש את הספארי – ארושה לא עיר סימפטית במיוחד (המדריך אמר שלא כדאי להסתובב בערב בחוץ) בטח לא למי שרק מתחיל את הטיול ומקבל את השוק הראשוני.
15. מבחינת עלויות – המחיר שסגרנו מראש היה 1000$ לאדם. גם האמריקאים שהחליטו להצטרף יום לפני שילמו את אותו מחיר אז אני מניח שלטיול הזה שכלל שני ימים בסרנגטי וכניסה למכתש, זה מחיר טוב. צריך לקחת בחשבון שהחל מיולי 16 המדינה החליטה להעלות את המיסים על הכניסה לכל השמורות ולכן המחירים עולים.

זה היה הספארי שלנו, ללא ספק מדהים. למי שיש שאלות כמובן מוזמן לפנות אליי. מוזמנים לפוסט הבא – לושוטו!

https://www.lametayel.co.il/%D7%98%D7%A0%D7%96%D7%A0%D7%99%D7%94++%D7%A1%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%99+%D7%9C%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%98%D7%95+%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%91%D7%A8++%D7%97%D7%9C%D7%A7+%D7%91%D7%B3