אחרי כמעט 3 שנים ללא טיולים משפחתיים (קורונה...) יצאנו סוף סוף גם אנחנו בהרכב אומנם חסר (הילד הגדול נשאר בבית בשל לימודים באוניברסיטה) מחוץ לגבולות המדינה. היעד שבחרנו היה אזור עמק אאוסטה שהוא גם המחוז הקטן ביותר באיטליה, ובירתו היא העיר אאוסטה עצמה שבהחלט שווה ביקור.
רקע כללי: חבל ארץ זה גובל בחלקו הצפוני בשוויץ (עם ההר המפורסם שעל עטיפת חפיסת שוקולד הטובלרון- המטרהורן), ובצידו המערבי עם צרפת בנקודת שיא בגובה של ענק הענקים - המון בלאן המפורסם. זהו גם המחוז עם צפיפות התושבים הנמוכה ביותר באיטליה, והוא למעשה מהווה גן עדן למסלולי הליכה בטבע, טירות מרשימות (יש מהן ריכוז שכמוהו לא ראיתי בשום מדינה) ומעט אטרקציות לילדים. זו אולי גם הסיבה שכמעט לא שמענו עברית במהלך הטיול, למעט בשמן שהותנו במאגם מאג'ורה המתויר מאוד. חבל ארץ זה מהווה ציר תנועה מרכזי בין איטליה לצרפת, בעיקר מאז פתיחת מנהרת המון בלאן בשנת 1965. מעמק אאוסטה מתפצלים למעשה 4 עמקים שונים היורדים דרומה, ו-3 מהם נמצאים בתוך שמורת הטבע המפורסמת (היא גם שמורת הטבע הראשונה שהוכרזה באיטליה) "גראן פארדיסו". כאמור לעיל, למעט העיר אאוסטה היחסית גדולה, תמצאו כאן בעיקר כפרים ועיירות קטנות, הרבה טבע ומסלולי הליכה ומעט מאוד תיירים! כן, ראינו במסלולי ההליכה ובאטרקציות לא מעט מטיילים מקומיים, אבל חבל הארץ הזה לא נכבש, עדיין, על ידי נחילי תיירים ממדינות שונות.
טיסות: טיסות איזי ג'ט לשדה התעופה מלפנסה שליד מילאנו יצאה באיחור קל של פחות משעה. המזוודות הגיעו גם הן למרות חשש מסוים, וגם ההליך בנתב"ג התנהל באופן יחסי בסדר גמור למרות חודש אוגוסט העמוס. בחזור כמעט ולא היו תורים והטיסה לארץ יצאה בזמן.
רכב ונהיגה: הזמנו רכב מסוכנות מאג'ורה. קיבלנו ג'יפ רנגייד אוטומט חביב ודי חדיש עם מעט מאוד ק"מ. הרכב הספיק לשלושתינו ביחד עם מזוודה אחת גדולה בתא המטען. הפקיד בחברת ההשכרה ניסה לשכנע אותנו לרכוש חבילת חילוץ דרך ב-100 אירו נוספים, ללא הצלחה.
הנהיגה באיטליה היא תמיד חוויה. המקומיים אוהבים לנהוג מכבדים איש את רעהו. המסלול השמאלי באוטוסטרדות משמש לעקיפה בלבד ולא לנהיגה, לא צופרים ותמיד נותנים לך להשתלב בתנועה. נושא נוסף שחשוב לתת עליו את הדעת הוא שינויי המהירות הנדרשים בתדירות שנראית לנו לא הגיונית ודורשת מעקב וריכוז גבוה במיוחד אחר התמרורים השונים. כך למשל תראו תמרור של 70 קמ"ש ואחרי 20 מטר תמרור אחר של 50 קמ"ש ולאחריו 30 קמ"ש... זה מעצבן בעיקר אותנו שרגילים לתרבות נהיגה אחרת ומחייב ריכוז-על אם רוצים לשמור על חוקי התנועה, שכן איטליה מוצפת באלפי מכמונות מהירות אותם קל לזהות כמעט בכל עיירה או כפר. בשל כך העדפו היכן שניתן לנסוע באוטוסטרדות בתשלום מאשר בערים הקטנות שם הסיכוי לקבל דוח תנועה לא קטן אם אתה לא כל מרוכז, וצריך להיות מרוכז ועירני תמיד. לא קצת ולא בערך. אגב אוטוסטרדות, הן מאוד נוחות אבל גם מאוד יקרות. קחו זאת בחשבון. באוטוסטרדות חשוב לציין לא להיכנס במסלול הצהוב הקרוי TELEPASS שהוא מסלול למנויים בלבד. העדיפו תמיד את המסלול שמעליו יש איור של יד עם שטרות ומטבעות, מה שאומר שיש אדם בבוטקה שניתן לשלם לו במזומן, וזה כמובן הכי נוח. אם הבוטקה לא מאוישת יש מכונה אוטומטית, לא קשה לתפעול, שמקבלת שטרות ומטבעות. לא מסובך.
תכנון הטיול: מאחר שחבל ארץ זה כמעט לא מתויר ע"י ישראלים (כולם מעדיפים, בצדק או לא, תחליטו אתם, את אזור גארדה והאגמים והרי הדולומיטים) קשה מאוד למצוא חומר טוב ומסודר בעברית, וזו גם הסיבה שבגללה אני כותב את הבלוג הזה. אספתי שבבי מידע, נעזרתי באתרים מחו"ל וסיפורי דרך של מטיילים ישראלים שנאותו לספר את סיפורם, ויצאנו לדרך. ראויה לציון קבוצת הפייסבוק "צפון איטליה למטיילים" בניהולו המוקפד של יניב שמן. שם תוכלו למצוא טיפים רבים וגם הנחות שוות להשכרת רכב שמנהל הקבוצה אִרגן.
לינה: מאחר שחבל הארץ לא גדול מאוד, בהחלט ניתן להתמקם במקום לינה אחד במרכז במקום טיול "מתגלגל" בו כל יום יומיים משנים מקום לינה, ולשם כך העיר אאוסטה ופרבריה הן מענה מצוין. משם ניתן להגיע בזמן נסיעה של עד שעה כמעט לכל הנקודות בהן תרצו לבקר. אנו , ללא סיבה הגיונית, פיצלנו את הלינה לשני מקומות שונים ודי קרובים (כ-20 דקות ביניהם)אולם בדיעבד לא היה בכך כל הגיון. שני לילות ראשון ישנו בעיר קטנה CHATILLON בצימר בשם LA LIERRE. צימר חביב ללא מזגן, בעלים נחמדים שקשה לתקשר מולם בגלל מגבלות שפה (לא מדברים אנגלית) וארוחת בוקר סבירה.
הצלחת הטיול היה מקום הלינה הבא שלנו - 6 לילות ביחידת אירוח חדשה (נפתחה בתחילת 22) בשם VILLA KATE בפרבר של אאוסטה בשם GRESSAN. הצימר ממוקם בבית פנימי שקט מאוד עם נוף יפה מהחצר הגדולה.
קייט, בעלת המקום, מדברת אנגלית טובה ושמחה לעזור בכל עניין. בחצר יש בריכת ילדים, מדשאה גדולה ונוף פתוח להרים. הצימר מאובזר במיקרוגל, מאוורר (אין מזגן- אולם היא הבטיחה בעתיד להתקין) מקרר ענק, מכונת נספרסו ומכונת כביסה. הכול כאמור חדש, נקי ונעים. במרחק הליכה פיצריה נהדרת וב-3 דקות נסיעה תמצאו סניף קטן של סופר מרשת קרפור. במרחק נסיעה קצר של דקות בודדות תוכלו להגיע למרכז העיר אאוסטה וגם לתחנת הרכבל העולה ל-PILLA. מבחינתו זה היה מושלם במונחי עלות תועלת. ניתן לקבל בתשלום נוסף ארוחת בוקר לפי בחירה מתוך 4 אופציות קיימות. עצה כללית שלי: סמנו בגוגל מפות את מקומות העניין בהם תרצו לבקר ונסו לחפש מקום לינה אחד שיאפשר לכם ליצור טיולי כוכב יומיים במרחקים סבירים מהאטרקציות שסימנתם.
שני לילות אחרונים בעיירה דורמלטו בחלק הדרום מערבי של אגם מאג'ורה במלון 3 כוכבים בשם LA PALME. החדר גדול וממוזג. ארוחת בוקר טובה (שוס- יש מכונה להכנת פנקייקים. הילד מבסוט!), מיטה ענקית וחניה צמודה. חוף ציבורי של האגם במרחק 5 דקות הליכה ומספר מסעדות במרחק הליכה קצר (ראויה לציון במיוחד פיצריה קטנה בשם MONDO. טעימה ביותר במחירים זולים). אין מה לעשות בעיירה, וחוץ מחוף הרחצה לא עשינו שם דבר. נסיעה של כ-25 דקות הביאה אותנו לעיר המרכזית בחלקו המערבי של האגם, סטרזה, בה ממוקמים בתי המלון היוקרתיים, קיימת טיילת מקסימה על שפת האגם וחשוב מכל, ממנה גם יוצאות המעבורות לאיים הבורומאיים שבמרכז האגם.
אטרקציות, נקודות עניין ומסלולי הליכה: האיטלקים אוהבים לטייל. המסלולים משולטים היטב כאשר לצד מספר המסלול מצוין פרק הזמן בשעות עד להגעה ליעד. שימו לב שפרקי הזמן בשלטים הינם זמן מינימלי, והם מתייחסים ככל הנראה למיטיבי לכת ללא עצירות. לאנשים שלא מורגלים בהליכות רבות (מישהו אמר 'ישראלים'?) מומלץ לא להתבייש ולהוסיף עוד כ-50% לזמן המצוין בשלטים, בטח אם מדובר בעליות. מאוד מומלץ להביא נעלי הליכה סגורות, ורוב המקומיים מצויידים גם במקלות הליכה. אנו רכשנו מקלות הליכה זולים לפני הנסיעה ברשת דקתלון.
בחבל ארץ זה ישנם טירות רבות. מנסיוננו, בחלק מאילו בהם ביקרנו (טירת פניס וטירת סבויה) לא ניתן לשוטט לבד, אלה במסגרת סיורים מאורגנים בלבד הניתנים אך ורק באיטלקית. אין סיורים באנגלית, ולכן כדאי מאוד לבדוק מראש את שפת הסיורים המקום, אם ברצונכם לבקר בטירות אחרות מאלה. בטירת סבויה ניסינו להצטרף לסיור באיטלקית. זה היה משעמם ומיותר לחלוטין. בזבוז זמן וכסף. קחו זאת בחשבון. במצודת בארד מסיירים באופן עצמאי, ולכן הביקור בה בהחלט מומלץ.
באופן כללי, לילדים , בטח בגילאים נמוכים, האזור פחות מומלץ מאזורים כגון אגם גארדה והדולומיטים. יש פארקי חבלים (היינו ב-3 מהם-פרטים בהמשך), מעיינות חמים (שניים, מהם ביקרנו באחד), מסלולי קארטינג (לא הספקנו) וכאמור המון טבע- מסלולי הליכה, מפלים ואגמים לרוב. מי שטבע פחות מדבר אליו עלול להתחבר פחות...
כרטיס הנחות: קיים כרטיס הנחות לאזור - AOSTA VALLEY CAED. הוא ניתן לרכישה באתר : https://www.aostavalleycard.it/
הכרטיס נותן כניסה חינם למצודת בארד (כולל ביקור ב-3 תערוכות קבע במקום) ועוד הנחות למספר מקומות, כולל בעיר אאוסטה עצמה. זה לא כרטיס נפוץ מפורסם כמו נניח מקבילו ביער השחור (הכרטיס האדום) ומומלץ מראש לבדוק באתר אם כדאי לרכוש אותו לפי מה שתכננתם. בנוסף, מספר המקומות בהם הוא נותן הנחות, מוגבל יחסית. הכרטיס מונפק לשנה שלמה, והוא עולה למשפחה כ-33 אירו (לא משנה לכמה נפשות!). שימו לב- הם לא מעבירים אותו בקופות, ולכן ניתן להשתמש בו מספר פעמים באותו מקום. אם מבקרים במצודת בארד(כניסה חינם למחזיקי הכרטיס) ובמעיינות החמים שם יש 20% הנחה, מכסים בקלות את עלות הכרטיס. שימו לב שהאתר אינו ידידותי, ולא מאפשר את שליחת הכרטיס לישראל. אני שלחתי אותו מראש לצימר הראשון שלנו. אני מוכן למכור את הכרטיס שלי ל-3 נפשות שתקף עד וכולל יולי 2023, ב-50% ממה שקניתי. מוזמנים לפנות בפרטי.
מסלול הטיול
יום ראשון - משדה התעופה לצימר הראשון בעיר צ'אטילון: לאחר הנחיתה וקבלת הרכב יוצאים בנסיעה ישירה של כשעה וחצי לפני רדת החשיכה למקום הלינה הראשון. מתארגנים ויוצאים למסעדה במרכז העיר בהליכה רגלית.
יום שני- האגם הכחול, צ'רויניה וטירס פניס: נסיעה של כ-45 דקות לאגם הכחול LAC BLEU.
זהו אגמון קטנטן שניתן להקיפו בהליכה קלילה של מספר דקות. היופי בו הוא שביום עם ראות טובה ללא עננות ניתן לראות השתקפות מרהיבה של פסגת המטרהון במימי האגם. לנו זה לא כל כך הלך, אבל עדיין קיבלנו סיפתח יפה לטיול . משם נסיעה של 3 דקות ומגיעים לעיר CERVINIA, שמהווה מרכז סקי ענק הפעיל מן הסתם בעיקר בחורף. אם אתם מבקשים לשוטט במרכז העיירה ניתן להחנות בחניון גדול בתשלום לפי שעות ממש במרכז - הוא נמצא בצד ימין של הכביש, וקשה לפספס אותו. אולם אם המטרה שלכם היא לעלות ברכבל לפסגת ההר, מומלץ להמשיך עם הכביש עוד דקה של נסיעה שלאחר החניון שבמרכז (הכביש מתעקל ימינה מעל לחניון בו חנינו) לחניון אחר גדול וחינמי. אנו עולים ברכבל לתחנת השנייה בשם LAGHI CHIME BIANCHE בגובה 2812 מטר. אין טעם לעלות לתחנת הרכבל העליונה והגבוהה ביותר בשם PLATEAU ROSA מאחר שהיא משמשת בעיקר את גולשי הסקי שבאים לגלוש על הקרחון משתי סיבות: זה מייקר מאוד את עלות הכרטיס, שגם כך הוא לא זול, ואין ממש מה לראות שם. בזמן שהותנו בתחילת חודש אוגוסט האופצייה לעלות לתחנה השלישית והאחרונה כלל לא היה קיימת כי לא היה מספיק שלג לגלישה בקרחון. קחו בחשבון שלמעלה בהר די קריר ומומלץ לקחת ביגוד חם. המסלול שלנו כלל הליכה רגלית כאמור מתחנת הרכבל השנייה עד לתחנת הבסיס בצ'רויניה. זוהי הליכה לא קשה במגמת ירידה. המסלול כאן דווקא לא כ"כ מסומן. הרעיון באופן כללי הוא לרדת מתחנת הרכבל בכיוון האגם המלאכותי הגדול (אי אפשר לפספס אותו) שיוצר תמונה יפה על רקע ההרים מסביב.
משם ניתן להמשיך בשביל מס' 16 בתוך הוואדי. שביל זה למעשה יורד עד העיר צ'רויניה. מהר מאוד הבנו שהשביל (מס' 16) בתוך הוואדי ממש צמוד לשביל עפר סלול היטב ורחב המשמש גם לכלי רכב להובלת סחורה במעלה ההר שנמצא ממש מעליו וההליכה עליו קלה הרבה יותר. העדפנו את האפשרות הקלה והמשכנו עם כביש העפר הנוח והנגיש עד למטה.
סך הכול הירידה מטה כולל עצירות להפסקות וצילומים לקחה כשעתיים וחצי. הברקסים ברגליים עבדו שעות נוספות, אבל הנוף היפה פיצה על הקושי בהליכה. עם סיום המסלול חזרנו למרכז העיירה לשיטוט קצר וגלידה לפינוק.
בדרך חזרה לצימר עוצרים בטירת FENIS.
הטירה מרשימה ביותר מבחוץ, אולם אין סיורים באנגלית, והסיור הבא באיטלקית במילא, ואנו לא מוכנים להמתין שעה שלמה וחוזרים לרכב. שימו לב החניה לא ממש ליד הטירה, אלה בצד אחר של הנהר, ויש ללכת רגלית כ-10 דקות (כולל חציית הנהר) עד לכניסה לטירה. בכל מקרה גוגל מפות יודע להכווין למגרש החניה של הטירה.
יום 3 - שמורת טבע MONT AVIC: שמורת טבע הרבה פחות מתוירת בעמק אאוסטה היא הפארק הלאומי מונט אביק. הנסיעה אליו לא קלה ודורשת מיומנות נהיגה טובה שכן הדרך כוללת עלייה של 20 דקות בפיתולים חדים ורבים במעלה ההר. לא נעים כשבא מולך רכב אחר וצריך לנהוג במשנה זהירות. הנוף כמובן יפה.
בסוף הכביש מחנים בצידי הכביש ומגיעים למבנה אבן בו שוכן מרכז המבקרים של השמורה. הבחורה במרכז המבקרים מציעה שני מסלולים: מסלול מספר 7 של שעה הליכה שעולה במעלה ההר לבקתת מטיילים (וחזרה באותה דרך) או מסלול ארוך יותר של שעתיים לכל כיוון, מסלול מספר 5C, עד לאגם LAC DE SERVAZ. ניתן להמשיך עם מסלול זה (5C) עוד דרך ארוכה גם לאגמים נוספים, אבל החלטנו שארבע שעות הליכה, הלוך וחזור, יספיקו לנו בשלב זה של הטיול. חציו הראשון של הסלול בשביל עפר במגמת עלייה מתונה בתוך היער עובר בקלילות יחסית. לאחר כשעה השביל מתחיל לטפס בעלייה חדה יותר שגורמת להאטת הקצב ורטינה של שאר המשתתפים. בסוף העלייה מגיעים לאגם.
השמיים מתקדרים, ואנו מחליטים לאחר הפסקה קצרה לרדת חזרה למטה. גשם קל מתחיל לרדת ומלווה אותנו כמעט לכל אורך הירידה שאכן לוקחת שעתיים של הליכה עד לרכב. עייפים פיזית אנו נוסעים למקום הלינה השני שלנו, שמחים למצוא את וילה קייט, נעימה ומתאימה לנו מאוד.
יום 4 - העיר אאוסטה ורכבל לפסגת פילה: זהו יום שבת, ובעיר אאוסטה יש יום שוק. אנו נוסעים 5 דקות ומחנים בחניון גדול וחינמי בשם Parcheggio gratuito וממנו עוד 10 דקות הליכה עד לכיכר המרכזית של העיר Piazza Emile Chanoux. בדרך חוצים במעבר תת קרקעי מתחת למסילת הרכבת, ומשם עוד 5 דקות הליכה נוספות עד לכיכר המרכזית. העיר אאוסטה מכונה ובצדק 'רומא של האלפים' בשל העובדה שבעבר שלטו בה הרומאיים ונמצאים בה עתיקות רבות : שרידי חומה, שערי כניסה לעיר, אמפיתאטרון ואתרים ארכיאולוגיים נוספים. המדרחוב במרכז העיר היוצא מן הכיכר המרכזית שוקק חיים ועמוס במבקרים. דוכנים רבים של מלאכות יד שונות, בתי קפה ומסעדות כמו גם חנויות רבות, חלקן של רשתות מוכרות כמו דסיגואל, טימברלנד, טזניס ספורה ועוד. יופי של אווירה.
אנו קנינו כרטיס משולב ב-8 אירו (דרך כרטיס ההנחות, במקום 10 אירו מחיר מקורי) המקנה כניסה ל-4 אתרים מרכזיים בעיר- המוזיאון הארכיאולוגי (חביב אבל אפשר לוותר), הפורום הרומאי (מומלץ), קריפטופורטיקו פורנזה Criptoportico Forense (מבנה תת קרקעי מרשים ששימש ככל הנראה כתמיכה בעמודי הפורום הרומאי) ואתר נוסף בו לא ביקרנו קולג'טה וקלויסטר של הקדושים פטרוס ואורסו Collegiata e Chiostro Santi Pietro e Orso.
את הכרטיס רכשנו במוזיאון הארכיאולוגי. שימו לב שלא בכל אתר ניתן לרכוש את הכרטיס המשולב. כל
האתרים בעיר העתיקה קרובים בהחלט אחד לשני, ואם רוצים ניתן בהחלט להספיק לראות הכול. מומלץ גם לבקר בקשת אוגוסטוס ממנה למעשה מתחיל המדרחוב שממשיך דרך שער הכניסה לעיר Porta Pretoria שנשאר בצורתו המקורית ולו שלושה פתחים (פתח מרכזי לעגלות ושניים צרים נוספים להולכי רגל). מומלץ גם ביקור בקתדרלה של סנטה מריה אסונטה La Cattedrale di Santa Maria Assunta.
הביקור בעיר היה מהנה ביותר והיווה פסק זמן עירוני מטיולי הטבע. ממרכז העיר הלכנו רגלית לתחנת הרכבל לPILLA. הנסיעה ברכבל במעלה ההר אורכת כ-20 דקות בהם נשקף נוף מרהיב של העיר וההרים שמסביב.
במרום ההר רעש והמולה. מסתבר שהמקום מהווה מוקד חשוב לרכיבת אופני שטח שממלאים את המקום. בנוסף יש שם גם פארק חבלים לא גדול בן 5 מסלולים די קצרים ושתי אומגות ארוכות. בן ה-13 היה מבסוט. אנו רכשנו עוד בתחנת הבסיס כרטיס גם לרכבל הכיסאות שעולה לאגם CHAMOLE. זהו רכבל כיסאות שמשמש בעונת החורף גולשי סקי ובקיץ מטיילים ובעיקר רוכבי אופניים. הרכבל עולה באיטיות לנקודה גבוהה יותר. הנסיעה נמשכת כרבע שעה! בה תזכו לראות את רוכבי האופניים מלהטטים בשבילים במורד ההר. מנקודת הסיום של הרכבל יש הליכה קלה של 15 דקות עד לאגם.
מפאת חוסר זמן לא נשארנו לזמן רב על שפת האגם. מי שבא מוקדם יכול בכיף לפרוס שמיכה וליהנות מקרני שמש מלטפות. העלייה לאגם ומסלול ההליכה הקל בהחלט מומלצים. שימו לב רק ללוחות הזמנים של הרכבלים כדי שתספיקו לרדת מההר. למי שבא ברכב קיימת כמובן האופצייה לנסוע במעלה ההר במקום ברכבל. המסלול מפותל, אבל הכבישים רחבים וטובים. בחזור ירדנו ברכבל והלכנו למסעדת סושי במרכז העיר.
יום 5 - אגם גובר, טירת סבויה ומצודת בארד: ביום זה פתחנו את הבוקר בנסיעה הכי ארוכה שלנו, כשעה ורבע לאגם גובר. הנסיעה לאחר שיורדים מהאוטוסטרדה חוצה את עמק גרסוני המרשים - Val di Gressoney לצד נהר ה-Lys. זהו יום ראשון, שמשי ונעים, וקשה למצוא מקומות חניה פנויים. האגם ממש קטן וניתן להקיפו בהליכה איטית של כעשר דקות. נוף הקרחונים של המונטה רוזה ברקע משתלב עם האגם לתמונה יפה מאוד.
יש כאן מסעדה, מתפחים וסוסי פוני לילדים והרבה דשא לרביצה. לאחר סט צילומים מזוויות שונות, בקצה הרחוק של האגם יוצא שביל הליכה שעובר דרך היער הישר לטירת סבויה. ההליכה קלה בנוף יפה ואורכת כחצי שעה. באמצע הדרך עוברים מפל מים חביב.
שימו לב שלא ניתן להחנות ליד הטירה מאחר שיש שם מגרש חניה פצפון, וסביר להניח שלא יימצא לכם מקום. הטירה מאוד מרשימה מבחוץ.
כפי שכתבתי קודם לכן לקחנו החלטה שבדיעבד התבררה כשגויה והצטרפנו לסיור בשפה האיטלקית, מאחר שאין כלל סיורים באנגלית. הסיור ארך 75 דקות בהם השתעממנו מאוד... יש דפי מידע באנגלית למי שמעוניין.
לניצול מיטבי של היום החלטנו בדרך חזרה לעבור במצודת בארד שפתוחה בשבת ובראשון עד שעה 19:00. המצודה נפתחה לקהל הרחב רק בשנת 2006. במצודה תצוגות קבע של פיסול וציור מעץ. כמו כן, הוא משמש בתור "המוזיאון האלפיני". המצודה מרשימה וגדולה מאוד. היא מתפרסת על פני 4 מפלסים (עוברים במעלית שקופה בין המפלסים ונהנים מנוף יפה), ובכל אחד מהם אולמות וחדרים רבים עם תצוגות שונות. קל ללכת שם לאיבוד. הכניסה לחלק מהתערוכות בתשלום נוסף על כרטיס הכניסה הבסיסי שמקנה כניסה חינם ל-3 תצוגות במקום- המוזאון האלפיני, בתי הכלא ומוזיאון הביצורים והגבולות. התצוגות שחלקן אינראקטיביות בהחלט מושקעות ומעניינות. חבל שלא תמיד יש הסברים באנגלית לצד המוצגים השונים, אבל קל להבין את התמונה הכוללת של מה שרואים. לנו הכניסה חינם כנגד הצגת כרטיס אאוסטה קארד. יש להקדיש לביקור במקום שעה וחצי עד שעתיים לפחות.
יום 6- מפלי לילאז, הליכה לאורך נהר ולנונטי ומעיינות חמים סנט וינסנט: נסיעה של כ-45 דקות לשמורת הטבע "גראן פארדיסו" למפלי לילאז. יש מגרשי חניה גדולים (חניה בתשלום במדחנים - 4 אירו ליום שלם), אולם הם מתמלאים במהרה בעונת התיירות שכן מנקודה זו יוצאים לא מעט מסלולי הליכה רגליים שונים. מסלול הליכה קצרצר, עביר גם לעגלות, של כ-10 דקות הליכה עד למרפסת התצפית על המפלים המרשימים.
מכאן ניתן להמשיך לטפס לשתי מרפסות תצפית גבוהות יותר על החלק העליון של המפלים. בשל החום הרב אנו מוותרים על אופצייה זו ונוסעים נסיעה קצרה של מספר דקות למסלול הליכה קליל לאורך נהר הולנונטי. ניתן לקרוא את פירוט המסלול בקישור הבא:
יש למצוא מקום חניה בכפר ולנונטי כאשר אנו ראינו מגרש חניה מוסדר בכניסה לכפר ובסוף הכפר היכן שנגמר הכביש מגרש עפר שגם בו אפשר לחנות בתשלום. הרעיון כאן הוא פשוט ללכת לאורך הנהר במסלול מספר 22 בסימון השבילים עד שיימאס לכם, ואז לחזור חזרה באותה דרך. יש מספר גשרונים שבהם ניתן לחצות לגדה השנייה של הנהר. הנהר וההרים ברקע יוצרים תמונה פסטורלית.
למרות שאנו בתחילת אוגוסט יש זרימה יחסית יפה. אין המוני מטיילים, וניתן לפרוש שמיכה בפינה מוצלת בין העצים שמסביב ולעשות פיקניק רגוע.
משם אנו נוסעים למעיינות חמים TERME DI SAINT-VINCENT. כרטיס אאוסטה מקנה לנו הנחה יפה של 20% מהמחיר. המחיר הרגיל ביום חול ל-4 שעות הוא 37 אירו לאדם. מקבלים צמיד אישי ללוקר. ניתן להשכיר במקום מגבות. המקום אינו עמוס, אולם בסופי השבוע ייתכן שמומלץ להזמין מקום מראש דרך האתר. האתר בנוי על צלע ההר, ועל כן נשקף ממנו נוף יפה מאוד של העמק.
המבנה בנוי מ-3 מפלסים שונים בכל אחד בריכות ומתקנים שונים, חלקם בתוך המבנה וחלקם בחוץ.
זהו לא מקום גדול מאוד, אולם ניתן להעביר בו בקלות 4 שעות קלילות שמהוות פסק זמן ואתנחתא לשרירים. יש במקום בר / קפה קטן בקומת הכניסה. לא קיימת אופצייה לקניית אוכל. המלתחות נקיות, וכל המקום נראה מתוחזק היטב.
יום 7- פארק חבלים מון בלאן, מסלול הליכה לאגם LAGO DI COMBAL: אנו נוסעים צפונה הישר לאזור המון בלאן. בדרך עוברים בכביש אגרה (עלות 9.9 אירו לכיוון) שכולל מספר מנהרות ארוכות חצובות בהר. זה מקצר את זמן ההגעה באופן משמעותי מאשר נסיעה דרך הכפרים השונים. פארק החבלים נמצא בנקודה גבוהה, והכביש מטפס בעיקולים חדים במעלה ההר. מומלץ מאוד להגיע לפארק החבלים parco avventura mont blanc מיד עם הפתיחה מאחר שהמקום נהיה עמוס מאוד כבר לאחר שעה מהפתיחה, וזה עלול להיות פחות נעים כשצריך להמתין במסלולים. הפארק גדול מאוד ובן ה-13 שלנו יכול היה לעשות 5 מסלולים מתוך 7 בעלות של 21 אירו. המסלולים ארוכים, עם פלטפורמות שונות והרבה אומגות בדרגות קושי עולות. אנו רצים, מצלמים עד שהילד נעלם בין העצים...לאחר שסיים את המסלולים מותש ומבסוט (ניתן לחזור על המסלולים שוב, ללא הגבלה, כמה שרק רוצים) קינחנו בגלידה במסעדה והזדכינו על הציוד. מבחינת הילד זהו פארק החבלים המושקע והטוב ביותר בו ביקרנו בטיול, וזוהי פסגת הטיול בעיניו. שימו לב- ממגרש החניה של הפארק, לאחר הליכה של 5 דקות בתוך היער מגיעים למרפסת תצפית פנורמית מרהיבה על רכס המון בלאן בשם Orrido di Pre Saint-Dider מעל הנהר. המרפסת למעשה יוצאת מהצוק ומרחפת באוויר בעזרי כבלי פלדה. לא לבעלי פחד גבהים!
תמונות של גלויה, אין דרך אחרת לתאר את הנוף. במקום קיימת גם אומגה מפחידה לצד השני של המצוק מעל הנחל. מומלץ ביותר לביקור קצר גם אם לא מבקרים בפארק החבלים. משם אנו נוסעים למסלול הליכה לאגם קומבל בעמק VAL VENY. התכנון היה להחנות את הרכב בתחנת אוטובוס בקצה היישוב LA VISAILLE משם מתחיל המסלול. בפועל כקילומטר לפני נקודת החנייה המתוכננת, הכביש חסום לכניסה לרכבים פרטיים. נראה לי פשוט שבשעות מסוימות הכביש סגור (ככל הנראה בשעות 10:00-18:00) כדי למנוע מהרבה רכבים לעלות למעלה עם הכביש מאחר שאין שם היכן להחנות בצורה מסודרת. לנו כאמור אין ברירה אלה להחנות לצד הדרך באזור חורשה עם מתחם שולחנות לפיקניק. משם יש שתי אופציות: הראשונה, לצעוד רגלית במעלה הכביש דרך של 1 ק"מ עד לנקודת ההתחלה. אופצייה שנייה היא לקחת אוטובוס מקומי לנסיעה קצרצרה של תחנה אחת בלבד. אנו חונים ליד תחנת אוטובוס שמספרה 51 ואילו LA VISAILLE אליה אנו צריכים להגיע היא תחנה אחרונה בקו ומספרו 52. בנקודה זו הכביש מסתיים ושם האוטובוס מתסובב ושב על עקבותיו. שימו לב שאם לא רוכשים מראש כרטיס נסיעה לאוטובוס (אפשר גם דרך אפליקציה) במחיר מוזל , ככל הנראה 1 עד 2 אירו, כרטיס על האוטובוס עצמו יהיה יקר הרבה יותר - 5 אירו לאדם! אנו לא ידענו זאת ושילמנו את המחיר היקר. בדרך חזרה מאחר שהכביש במגמת ירידה הלכנו רגלית הישר לנקודת החניה. הירידה הרגלית ארכה כ-20 דקות. לא נורא. המסלול לאגם COMBAL מתחיל בעלייה טכנית ארוכה מאוד על כביש סלול שלאחר מכן הופך לדרך עפר. הדרך לא קשה, אבל העלייה יחסית חדה וארוכה. הרבה מטיילים בדרך וחלקם אפילו עם עגלות ילדים. לקראת סוף העלייה הנוף היפה נפתח לרווחה, ואנו נהנים הן מהנחל הזורם משמאלנו והן מההרים שמסביב.
הדרך נהיית יותר מישורית לקראת הסוף, ואז מגיעים לבקתת מטיילים שם יש מסעדה בה אנו עוצרים למנוחה והתרעננות. משם עוד עלייה של 5 דקות, והאגם הקטן נגלה לנו במלוא הדרו. אנו מסתפקים בתצפית מלמעלה ולא יורדים אל האגם למטה.
הדרך חזרה בירידה, קלה כמובן הרבה יותר, ואנו מוותרים כאמור על האוטובוס ויורדים רגלית עד למקום חניית הרכב. בדרך חזרה לצימר אנו עוצרים לארוחת ערב בעיירת הציורית והתיירותית מאוד - קורמאיור למרגלות רכס המון בלאן. זוהי עיירת נופש תיירותית מאוד (מעין המקבילה האיטלקית של שאמוני הצרפתית הנמצאת בחלק האחורי של המון בלאן, בצרפת) וספורט חורף בעיקר. במדרחוב המרכזי הרבה מבקרים על שלל החנויות והמסעדות לצד הנוף המרהיב.
סיום יפה מאוד לאחר המאמץ שהשקענו היום בפארק החבלים (מי שעשה...) ובמסלול ההליכה.
יום 8- אגם ארפי ומפלי רוטור: אגם ארפי Lac d'Arpy הוא אגם גדול יחסית ומאוד מתויר. מבחינתי, הוא היפה ביותר שראינו בטיול, וההליכה אליו יחסית לא קשה. בשל כך אולי המוני משפחות מקומיות פוקדות אותו, אולם בשל המרחבים מסביב לאגם אין כלל הרגשה של עומס. החניה לצד הכביש, היכן שכולם חונים ליד מלון בשם Genzianella. המסלול מתחיל בעיקול הכביש ממש מול המלון, עובר בתוך יער, לא מותאם לעגלות, אולם ממש לא קשה. העלייה מתונה ואורכת בדיוק שעה, ובסיומה נגלה האגם במלוא הדרו, יערות וצוקים מסביבו, ומולו הפסגות הצפוניות של רכס המון בלאן. אנו מקיפים את האגם, ובאמצע הדרך פורשים שמיכה לפיקניק וארוחת בוקר מאוחרת. המים צלולים, וההרים המשתקפים בהם יוצרים תמונה נהדרת.
אפשר בהחלט להשתקע במקום ולהעביר שם כמה שעות טובות, אולם לנו יש עוד משימות לביצוע לפי התוכנית היומית...טיפ חשוב - רוב המטיילים לא מודעים, אולם ממש מאחורי המלון שלידו חונים, יוצא מסלול הליכה קל ומישורי של 20 דקות לכיוון למרפסת תצפית מדהימה (לטעמי גם היפה ביותר בטיול) בשם Tête d'Arpy על רכס המון בלאן. המסלול ריק, ובתחילתו אין שילוט (מופיע לאחר מספר דקות), אולם הוא כן מסומן בגוגל מפות. הנוף ממרפסת התצפית מותיר אותנו פעורי פה. ממש על המרפסת יש מבנה נטוש , בית ישן שאנו שוקלים לרכוש... אם להשתקע בחו"ל אז שיהיה לפחות בנוף כזה.
משם נסיעה קצרה למפלי רוטור ROTUR המרשימים, אותם ראינו מרחוק בדרך ההליכה לאגם ארפי. מדובר בסדרה של שלושה מפלים על צלע ההר מזרחית לעיירה La Thuile שמרכיבים ביחד את המפל הגבוה באיטליה. אנו מגיעים בשעה יחסית מאוחרת, ועל כן זוכים בחניה טובה בקצה החניון הקטן ממנו יוצא המסלול. מי שמגיע בשעת השיא יחנה בצידי הדרך לצד שאר המכוניות. גם כאן עושה רושם שהכביש סגור לרכבים פרטיים, ויש אוטובוס שעולה למעלה ומקצר את הדרך. אנו מחליטים לא לחפש את האוטובוס והולכים רגלית. אפשר ללכת על הכביש הסלול או "לחתוך דוך" בשביל הליכה מסומן וקשה יותר. אנו הולכים בשביל כמעט 45 דקות ומגיעים לנקודת ההתחלה הרישמית של המסלול אליה גם מגיע האוטובוס. משם הליכה של 15 דקות לנקודת התצפית על המפל התחתון. מנקודה זו יש עלייה של שעה למפל השני וממנו עוד 5 דקות נוספות למפל השלישי. החברה כבר עייפים, ואנו מוותרים על הליכה לשני המפלים העליונים. המפל מרשים מאוד, בעיניי יותר מזה שראינו בלילאז, מספר ימים קודם לכן.
בדרך חזרה אנו מבינים שיותר קל מבחינה טכנית ללכת בכביש הסלול בו עובר גם האוטובוס, ולאחר כ-25 דקות אנו מגיעים חזרה לרכב. בדרך חזרה אנו מחליטים לעצור בעיירה LA THUILE (משמשת מרכז סקי בחורף).
לאחר חצי שעה של שיטוט אנו מבינים שאין הרבה מה לעשות שם, ואנו חוזרים לצימר להתארגנות ולאריזה לקראת העזיבה למחרת.
יום 9- פארק חבלים נוסף ונסיעה לאגם מאג'ורה: לפנינו נסיעה של כמעט שעתיים לאגם מאג'ורה ובתכנון מסלול קארטיג, אולם מאחר שהבנו שהמסלול בשיפוצים החלטנו לבקשת המשתתף הצעיר על אטרקציה אחרת - פארק חבלים נוסף, השלישי במספר. בדיקה בגוגל הראתה שהכי כדאי לנסוע שוב לעמק גרסוני שם לפני אגם גובר נמצא פארק חבלים בשם Parco Avventura Fontainemore אותו ראינו כאמור בנסיעה ביום מספר 5. ממגרש החניה יש נוף יפה של הנחל. בסמוך יש כניסה למתחם מגודר עם מתקנים לילדים ומתנפחים. כאן גם משלמים ומקבלים את הרתמות והדרכה קצרה. זהו פארק יחסית קטן מאוד עם 3 מסלולים די קצרים מסומנים בצבעים ירוק, כחול ואדום לפי דרגות קושי ועוד מסלול בצבע צהוב לילדים קטנים עד גיל 6.
בנוסף יש בפארק 2 אומגות ארוכות אחת של 70 מטר ושנייה מרשימה עוד יותר -200 מטר אורכה. הפארק כאמור קטן יחסית, אין כמעט מבקרים, והמסלולים די קצרים. אילולא האומגות זה היה ביקור די מאכזב. העלות לא זולה -25 אירו כולל האומגות. ללא האומגות העלות זולה יותר. לסיכום, חביב ותו לא. משם אנו נוסעים ישירות למלון לשני לילות אחרונים בדרום אגם מאג'ורה בעיירה דורמלטו. מתמקמים במלון ויוצאים להליכה רגלית של 5 דקות לחוף ציבורי על שפת האגם. החוף קטן עם דשא, ללא שירותי הצלה. המים קרירים ומרעננים. החוף שקט, ואין הרבה מתרחצים. לאחר שעה קלה של רחצה במי האגם הנעימים אנו חוזרים למלון. ארוחת ערב בפיצרייה מקומית מעולה ליד המלון.
יום 10 - האיים הבורומאיים באגם מאג'ורה: אנו נוסעים כ-25 דקות בצידו המערבי של האגם עד לעיירה המתוירת והיוקרתית סטרסה. אין סיכוי למצוא חניה במגרש החניה המוסדר במרכז הטיילת, ואנו ממשיכים ברכב עד שמוצאים מקום. הטיילת של העיר מרשימה. מצד אחד בתי מלון יוקרתיים, ומצד שני האגם והאיים במרכזו.
החניה הרחוקה גורמת לנו ללכת עוד כרבע שעה לאורך הטיילת עד לנקודת היציאה של המעבורות לאיים הבורומאיים בכיכר מרקוני - piazza marconi. המקום עמוס לעייפה במבקרים כיאה לאתר תיירות מרכזי בחודש אוגוסט. אנו רוכשים כרטיס שייט לאיים ועוד כרטיס משולב לארמונות בשני האיים המרכזיים - איזולה בלה ואיזולה מאדרה. ההפלגה בלבד עולה 18 אירו לאדם. בקופת הכרטיסים של המעבורת כדאי ומומלץ כבר לרכוש כרטיסי כניסה לארמונות באיים כדי לחסוך שם עמידה בתור לקופות. מקבלים בקופות לוח זמנים מדויק של מסלולי המעבורות, כך שניתן לתכנן בדיוק את המשך הסיורים בין האיים ללא המתנה מיותרת על המזח להגעת המעבורת. הכול כאן מסודר ומתוקתק. השייט לאי הראשון קצר וחוויתי ולאחר מספר דקות מגיעים לאי היפה ביותר ISOLA BELLA עליו בנתה משפחת האצולה בורומיאו ארמון למטרת נופש, השייך לה עד היום. הארמון פתוח למבקרים, וניתן לסייר בין חדרי המגורים המסוגננים וללמוד על אירועים היסטוריים שהתרחשו בין כתליו. הארמון מרשים באוצרותיו ומנוף האגם שנראה מהחלונות הרבים. בגן הארמון המעוצב להפליא, מסתובבים טווסים לבנים בחופשיות. הגן בנוי ממספר טרסות, כל אחת יפה יותר מקודמתה. בינות הפסלים נוף פתוח לאגם ולעיירות הקרובות סטרסה ובאוונו.
השייט ממשיך לאי השני המרוחק יותר ISOLA MADRE איזולה מדרה – אי, אשר פארק ענק, מכסה את רוב שטחו. טבע מדהים, ספסלי אבן על שפת האגם, עם נוף מדהים לאגם ולהרים שמסביב. פסלים שונים, טווסים שמסתובבים חופשי באי.
כאן כבר החום הרב והעייפות הכריעו אותנו. במקום להמשיך לאי הדייגים איזולה דיי פסקטורי, אנו מחליטים לחזור חזרה. בדרך חזרה עוצרים בסופר LIDL , מצטיידים בקצת שתייה ובנִשנושים וחוזרים למלון ולחוף האגם שלידו. כך ראוי לסיים את הטיול.
יום 11 ואחרון - קניות ונסיעה לשדה התעופה: לאחר ארוחת הבוקר אנו עוזבים את המלון. מרחק של 2 דקות נסיעה ממנו יש חנות ענקית בשם shopping city, ואנו יוצאים לחקור... בגדים זולים מאוד (לא מותגים) לכל המשפחה וקצת כלי בית ואביזרי נוי. האישה מרוצה. יש עוד קצת מקום במזוודה, אז למה לא בעצם... משם לסופר הענק LIDL שנמצא בעיירה הבאה לקניית כריכים לטיסה וקצת גבינות הביתה. עשרים דקות משם ואנו בחזרה בשדה התעופה מלפנסה מחזירים את הרכב. זהו. תם ונשלם עוד טיול משפחתי.
סיכום ומסקנות
עמק אאוסטה (Valle d'Aosta) הוא יחידת נוף אלפינית יפהפייה בצפון מערב איטליה. הוא בנוי מכמה עמקי משנה ומשתרע בין הגבוהים שבהרי אירופה, המון בלאן, המאטהורן, מונטה רוסה, גראן קומבאן, שן ארן וגראן פראיסו. מצפון לעמק הזה נמצא מעבר סאן ברנארד ומעבר לו שווייץ. ממערב לו מנהרת המון בלאן המחברת אותו אל העמק המופלא של שמוני שבאלפים הצרפתים. הרים מושלגים, אגמים, יערות, עמקים קרחוניים וטירות קסומות - נופי עמק אאוסטה מזכירים יותר את אוסטריה ושווייץ מאשר את אזוריה הדרומיים של איטליה. זהו גן עדן לחובבי הטבע ומסלולי הליכה מביניכם, אך פחות מתאים למשפחות עם ילדים חובבי אטרקציות שטבע טהור פחות מדבר אליהם. קחו בחשבון שבתקופת הקיץ גם שם חם מאוד, והדבר מאוד מקשה על טיולים רגליים, בטח לארוכים שביניהם.
