סיכום טיול: היער השחור-אלזס-שווייץ

יום שלישי אז עלינו על הטיסה של איזי ג'ט, ופתאום מסתבר שהדיוטי פרי כבר פחות מעניין את הישראלים ותור השתרך בשער העלייה למטוס עוד הרבה לפני זמן העלייה למטוס. חצי שעה עיכוב גרמה לכך שכולם עמדו ועמדו...ובסוף? מי ששילם אמנם עלה קודם, אבל בסוף לכולם היה מקום, כן, גם ביחד. אז בטיסה אין כלום חוץ מטיסה- הדיילים אפילו מצאו זמן לישון ולאכול, אבל בסוף באמת הגענו. אספנו את הרכב השכור מאוויס (הנציג שם אפילו לא ידע איך מורידים את המשענת של הכסא...), כיוונו GPS וקדימה. נסענו לפרייבורג למלון מרקיור (לא פנורמה)- מלון מאוד מרכזי, קטן, נקי- מצוין. יצאנו לסיבוב בחיפוש אחר סופר, מצאנו את אלדי שנראה היה יותר כמו מחסן עם מותגים מוזרים. בשיטוט נוסף מצאנו את REWE שהיה מעולה וזול יחסית. בערב ישבנו לאכול במסעדת "הונג קונג" מול המלון- מדהים. מנות ענקיות ב-5 יורו. חזרנו גם למחרת- ובעצם בכל פעם שרק יכולנו... יום רביעי השכמנו ב-7 וב-8 כבר היינו בחוץ בדרכנו לטיטליס.נכון שאמרו שרחוק, נכון שאמרו שעדיף לעלות לריגי ליד לוצרן, אבל היו לי זיכרונות טובים משם והיה מזג אויר מצוין (חם!) אז החלטנו לנסוע. כיוונו את הGPS לטיטליס ולאחר 3 שעות (ועוד פלאש בתוך מנהרה בה נסענו על 100 ומותר 80...הדו"ח בדרך?) התחלנו לראות שאנחנו לא מגיעים לשום מקום. מסתבר, שידידנו העלה אותנו והוריד אותנו בהרים מפותלים ואכן הגענו לטיטליס, והוא אכן ניצב מלפנינו, אבל הכניסה לתיירים זה בדיוק מהצד השני. חזרנו חזרה, כשהחלטנו לא להתסמך כעת על הGPS ולשאול. רק שאף אחד בשווייץ כנראה לא יודע אנגלית. אז הם עונים בגרמנית. (אבל אני לא מבין גרמנית, ולצערי אלה שידעו אנגלית לא ששו לעזור...) הפעם כיוונו את הGPS למרכז התיירים בטיטליס, וכך לאחר כמעט 5 שעות נסיעה...הגענו (אגב, התמונות הכי יפות של הטיול מה"טעות" הזו). הגענו לטיטליס, שילמנו 220 יורו לחמישה אנשים, ועלינו לנקודה הכי עליונה- 3 רכבלים כשהאחרון גם מסתובב ב-360. אז שלג עדיין יש ובעיקר למעלה ואפילו קר....מתקן הגלישה באבובים היה סגור (אין מספיק שלג), אבל היו מזחלות קטנות שניתן לגלוש בהן (וכמובן ישראלים שעושים שוב ושוב מבלי לתת לאלה שבתור...נו, למה כאן לא כמו בשווייץ) אז סממן ראשון ליוקר המחייה בשווייץ כבר קיבלנו בטיטליס, וכשהגענו ללוצרן הבנו עד כמה זה בלתי נתפס. כל מסעדה, אפילו בהכי פשוטה המנות מתחילות בכ-20 יורו (למשל: סתם נודלס). אז הלכנו למקדונלדס.גם שם חכתה לנו הפתעה: 300 שקל ל-5 ארוחות. טירוף. כניסה לשירותים- 2 יורו. רצינו רק לברוח חזרה לגרמניה. בלוצרן הסתובבנו קצת, נחמד, חביב, די דומה לפרייבורג, רק שפרייבורג קצת יותר יפה... מותשים חזרנו לפרייבורג, ושוב אכלנו בהונג קונג. יום חמישי קמנו ונסענו למעבר הגבול עם צרפת, עברנו מעל נהר הריין בדרך לקולמר. החנינו את הרכב במה שנראה היה כמרכז העיר, שמנו כמובן כרטיס חניה, והתחלנו להסתובב. נהרות קטנים זורמים בין הבתים, ציורי ומדהים. נכנסנו לשוק מקורה, קנינו שם פרצעלים בשלל טעמים (לא הכי טרי...) והמשכנו לכיוון מאות דוכנים שמוכרים הכול ופרושים לאורך כל העיר העתיקה. ישבנו לאכול צהריים בשמש מול אחד המוזיאונים בעיר. מיקום מעולה כשהשמש זורחת. משם המשכנו משם לריקוויר- מדהימה, אם כי עיקרה מסתכם ברחוב אחד. עשינו טיול ברכבת לכרמים למעלה, נוף שווה, אבל בגדול 6 יורו אז אפשר לעלות עם הרכב הפרטי... המשכנו לפי המלצות לסופר CORA באזור ענק של קניות - סופר מטורף עם הכול מהכל וזול. משם החלטנו לנסוע לשטרסבורג, מה שמסבתר היה כטעות כי הגענו רק לקראת 8, ובסוף מצאנו מסעדה תילאנדית באיזה חור בפנייה מהכיכר הראשית. עשינו עוד כמה סיבובים, הבנו שהיא גדולה מידי על הטיול שלנו וחזרנו לקראת 1 מותשים למלון. יום שישי נסענו לטודנאו-למגלשות ההרים. זה הפסחא אז היה מפוצץ גם ברוכבי אופניים משוגעים שיורדים את ההר. עלינו והירידה עם הקרונית הייתה מדהימה, נוף מדהים, כיף גדול. משם המשכנו לטיטסי, שם הכול היה פתוח לשם שינוי (למרות שמאוד ממוסחר ותיירותי )והאגם מסביבה מרהיב. חלקנו אכל במדרחוב הראשי נקניקיה ותפו"א בשמנת ב-6 יורו(עם לחם שקטן פי 8 מהנקניקיה...) והשאר במסעדה איטלקית מעולה ממש ליד. משם שכרנו סירת פידלים באגם- כיף גדול ואז גלידה-ולאוטו. עלינו על כביש 500 בדרך לטרייברג- כביש מהמם אבל בינינו, עם כל הטעויות שעשינו בדרך הגענו לנופים הרבה יותר מעניינים. הגענו למפלי טרייברג לכניסה האמצעית- בכניסה עמדה קופה ריקה מאדם...בדיעבד מזל שלא שילמנו כי כשהגענו למפלים שאלנו את עצמנו אם אלה המפלים או שזה רק קדימון...לדעתי יש בארץ כמה מפלים הרבה יותר מרשימים. ירדנו לעיירה עצמה שהייתה רדומה משהו, והתחלנו לחפש את "שעון הקוקיה הגדול בעולם". אז עלינו עליות וירדנו ירידות, עלינו וירדנו שוב ושוב עם הרכב עד שלבסוף מצאנו בית עם שעון ענק. מצטער, אבל הרגשנו שפשוט הגענו סתם. לשיקולכם. אז כדי לפצות את עצמנו, חיפשנו קונדיטוריה נחמדה, רק שכמעט הכל היה סגור. בסוף התפשרנו על גלידה שנראית כמו ספגטי... בדרך חזרה לפרייבורג עברנו דרך נופים עוצרי נשימה עם עצי היער השחור בכמויות ענק שוב המסעדה הסינית (למרות שחלקנו פרשו למקסיקנית הסמוכה- גם תענוג). סיבוב לילי בפרייבורג ולישון. יום שבת יום האאוטלט. החלטנו לנסוע במשך שעתיים וחצי לאאוטלט שכולם מדברים עלי במצינגן. בגלל שזה היה חג, כל גרמניה לדעתי הייתה שם ולקח לנו 4 שעות להגיע. בהתחלה נראה מבטיח- כל המותגים הכי טובים והכי נחשבים באאוטלט אחד. ובסוף? נכון, בפומה היו מציאות, ולמרות המחיר גם קניתי חולצה בהוגו בוס (בכל זאת, חנות המפעל) אבל בגדול- יקר. זה לא יותר יקר מהארץ, אבל עדיין בארץ אפשר למצוא אאוטלטים שמוכרים את טומי ופולו אפילו בפחות. לשיקולכם אם לנסוע, גם לי אמרו יקר, אבל בסוף נסעתי. יום ראשון בבוקר נסענו אל מפלי הריין-החנינו את הרכב בחנייה (כרגיל, מגרש חול וצריך לשים כרטיס...) ואחרי כמעט 20 דקות הליכה (בטוח אפשר להחנות קרוב יותר) הגענו. תשמעו, נחמד. לא יותר מזה. ציפיתי ליותר, אבל זה אולי בגלל שהייתי במפלי הניאגרה. יש נראה לי 20 עמדות תצפית ואפילו סירה שלוקחת קרוב- לדעתי מיותר. המשכנו לכיוון העיירה קונסטאנץ (מבלי לעצור שם) משם לקחנו מעבורת למיירסברג (אגב, זה כבר גרמניה). רק בשביל החווייה, כי בתכלס אפשר להקיף את אגם בונדזי ולהגיע בלי זה. אבל נחמד, אמנם עלה לנו (5 אנשים) 20 יורו בשביל עשר דקות הפלגה, אבל חווייה מיוחדת- מומלץ. החנינו את הרכב וטיילנו במיירסברג- עיירה מדהימה. אחרת ממה שראינו, על שפת אגם, מסעדות, בתי קפה- ממש כיף. שם אכלנו לראשונה את השפצלה- הנודלס הגרמני שהם מכינים במקום- כדאי לנסות. רצינו להמשיך משם לאי הפרחים (לוקחים סירה, אפשר גם עם האוטו) אבל היה כבר מאוחר אז החלטנו לחזור לשוייץ ולנסוע לשטיין אם -ריין. זה היה יום ראשון ובשעה 7 וחצי לערך הייתה די שוממה, כמה מסעדות פתוחות. עשינו סיבוב, ישבנו לאכול קרפ מעולה ברחוב הראשי (ליד הגלידריה, קשה לפספס, אבל כמובן יקר- 45 שקל לקרפ) וחזרנו לפרייבורג. יום שני קמנו מאוחר יחסית (9 וחצי) וטיילנו קצת בפרייבורג. זה היה הפסחא כך שהרוב היה סגור...נכנסו לקתדרלה ובהמשך ישבנו לאכול ארוחת בוקר חביבה בבית הקפה שמול המלון שלנו. משם נסענו לבאדן באדן- באמת מגרש המשחקים של העשירים. איזה יופי, כמה בתי קפה, מסעדות, אוירה מדהימה. מצאנו מסעדה תאילנדית זולה (5 יורו מנה) ומשם ביררנו על המרחצאות. אז יש אחד שהולכים בו ערומים (לא תודה) אז הלכנו לקיריקילוס. משלמים 14 יורו לאדם לשעתיים (אפשר יותר כמובן...) ומשכירים מגבת ב-5 (!) יורו (אז נא להביא...). בגדול- נחמד מאוד- כל מיני ג'קוזים, סאונות וכו' וגם מיטה שמעליה תנורים שמשזפים אותך. יש גם קומה עליונה לאלו המעדיפים להיות עירומים.. משם המשכנו לקזינו, ומאחר ואין לנו חליפה וגם אם נשכיר (28 יורו) צריך נעליים מתאימות (את זה אי אפשר להשכיר) ירדנו למטה למכונות המזל שם צריך רק דרכון ונכנסים...לא וגאס, אבל נחמד. מינוס 20 יורו בכיס, וחזרנו לפרייבורג. ארגנו מזוודות, ובשעת לילה מאוחרת (אחרי חצות) חיפשנו משהו לאכול. רק בורגר קינג היו פתוחים, אז ויתרנו וחזרנו למלון. גם כי לא היה הכי נעים להסתובב בסמטאות עם גרמנים שיכורים שפנו אלינו... יום שלישי אז נרדמנו בלילה שעה ויצאנו ב-3 מפרייבורג, כמעט בודדים על הכביש. הגענו לשדה התעופה כאשר בדרך לא היו כלל תחנות דלק. בשדה התעופה מצאנו בקושי אחת, שסירבה לקבל כל כ.א שהכנסנו ובנוסף הייתה רק בצרפתית. יצאנו משדה התעופה, הגענו לתחנה נוספת, גם שם שום כ.א לא התקבל. למזלנו הגיע אדם נוסף לתדלק והסכים שניתן לו מזומן... הגענו לשדה, עלינו על המטוס ואחרי עיכוב של חצי שעה (מישהו לא הרגיש טוב) נחתנו בשלום..להתראות בטיול הבא!