מדגסקר חלק שני מהקאנו ועד שדרת הבאובב

נפרדנו לשלום מסירות הקאנו ומצוות החותרים ועלינו על עגלות הזיבו יושבים על התיקים שלנו יצאנו לדרך כש המוני ילדים סקרנים מלווים אותנו ברגל ועוברים ברגל דרך שלוליות הבוץ. חלפנו בדרכנו על פני כפריים שעשקו בשגרת יומם, בחורות מבוגרות שניפו דגנים למיניהם, בחורים צעירים הובילו בקר ואחרים עבדו בשדות האורז שפה ושם היו נטועים בהם עצי באובב ענקיים. השמש התחילה לשקוע שקיעה מדהימה שהשתקפה בשדות האורז המוצפים ויחד עם עצי הבאובב יצרה את אחד הנופים היפים ביותר שראיתי מעולם. הנהג לאומת זאת התגלה כלא מיומן במיוחד ופה ושם כמעט דרס עוברי אורח שנאלצו לברוח על נפשם לשיחים מחוץ לשביל אך כדרכם של המלגסים אף אחד מהם לא התעצבן עליו כולם שמחו לראות אותנו ובירחו אותנו לשלום אחר כך חלפנו על פני ילד בן 8 בדעבד אם כי הוא א נראה יותר מ6, הילד רץ אחרינו ודיבר עם הנהג עד שהנהג עצר פתאום הושיב את הילד במקומו הסביר לנו שזה הבן שלו והלך להסתובב משאיר אותנו עם הנהג החדש שנהג די גרוע כמו אבא ואחרי חצי שעה בערך האבא חזר והם התחלפו שוב עברנו בדרך כפר יפיפה הסתובבנו בו קצת וצילמנו את הילדים לשמחתם הרבה (המלגסים ובעיקר הילדים מאוד אוהבים שמצלמים אותם ומבקשים שיצלמו אותם ולא צריך לשלם על זה כסף כמו במדינות אחרות באפריקה) וביקשו גם בונבונים שלצערי לא היו לי ומשם המשכנו עד שלבסוף הגענו ללודג' יפיפה עם עצי בננה ובבאובב ומשקיף על שדות האורז אם כי חשוב לציין שלא מדובר בלודג' לעשירים ובמקלחת לא ממש היה זרם אלא טפטוף רציף של מים פושרים, ניצלתי את ידידותי עם המשפחה הצרפתית איתה טיילתי והאבא הסביר להם בצרפתית מה הבעיה אבל כשהאחראי בא איתי ובדק הוא הצביע על הטפטוף מינוס ואמר הנה יש מים אז התנהגתי כמו רומאי והוצאתי מזה איכשהו מקלחת אחרי שלושה ימים על הנהר ללא . התארגנו כמה דקות ובאנו למסעדת הלודג' לארוחת ערב שכמו כל ארוחה במדגסקר לקחה בערך שעתיים, גם פה עזרו לי חברי הצרפתים בבחירת המנות, בסוף הארוחה היינו צריכים להזמין את ארוחת הבוקר של מחר כולל שתיה חמה כך שאם הזמנתם קפה ולמחרת בבוקר בא לכם תה? אין לי מושג מה קורה. ובסופו של דבר הלכתי לישון שבע ומרוצה (ב10 בלילה מכבים את הגנרטור וחושך מוחלט וזה גם סופם של התענת הבטריות). בבוקר התעוררתי מוקדם והלכתי לצלם את הנופים בזריחה אבל היה ערפל כבד והיה בלתי אפשרי לראות יותר מ10 מטר קדימה . אחרי ארוחת הבוקר עלינו על רכב 4X4 שחיכה לנו ובטור הצלם שבקבוצה הוצע לי לשבת מקדימה ליד הנהגוזה היה ממש כיף הנהג היה ממש קול ושיש עבורינו גם כ די ג'י, שדאג לשים גם מוזיקה באנגלית ובצרפתית אבל אני אהבתי במיוחד את המוזיקה המלגסית הקיצבית שיחד עם הנופים הייתה פשוט מושלמת. כשעצרנו לארוחת צהריים במסעדה באחד הכפרים המדריך לקח אותי לצרוב תמונות על דיסק בכדי לפנות מקום, הגענו לחדר מטר על מטר שמוכר דיסקים וסירטי די וי די ישנים והמוכר צרב לי את התמונות, תהליך שלקח כמה שעות עקב מהירותו המדהימה של המחשב וכמות התמונות הגדולה שהצטברה לי בכרטיסי הזכרון.
למחרת בבוקר הגענו סוף סוף לשמורת צינגי דה במארחה ועשינו סיור בצינגי הגדול ואחריו גם בצינגי הקטן והיה מדהים מדהים מדהים ושום מילים לא יתארו את היופי של הצינגי הגדול וראינו שם גם לנגוסט שזו חיה מדליקה ביותר עם פרווה אדומה שרצה על הסלעים ועל עצים וניזונה מנחשים ועוד איזה עוף מוזר ודי גדול עם כתמים כחולים חזקים סביב העיניים וזנב גדול ומפואר שעבר בהליכה ממש מטר מאיתנו ולא התרגש מהנוחחות שלנו, ומספר למורים, לטאה אחת מרשימה ומיליון פרפרים ועץ אנדמי לצינגי שבאופן מפתיע נקרא קיפוד ים והוא נראה כמו זן של קקטוס כלשהו. הצינגי הקטן היה יפה גם כן אבל אחרי הגדול הוא פחות מרשים כך שמי שממהר יכול לותר עליו בלב שלם אך למי שיש זמן שיעשה גם אותו.
ועכשיו כבר צריך ללכת לישון כי מחר ב6 וחצי בבוקר כבר תוגש ארוחת הבוקר ומיד אחורי זה אנחנו יוצאים לעבר שדרת הבאובב.
 הדרך הייתה די כיפית ויפה עם כמה נקודות חן מרשימות אבל לא היה לנו יותר מידי זמן לעצור כי המדריכים אמרו שאנחנו חייבים להמשיך כידי להגיע לשדרת הבאובב לשקיעה וזה היה חבל מאוד כשהגענו בסופו של דבר שאזור השדרה גיליתי שהשדרה היא לא האטרקציה היחידה באזור ושיש שם הרבה חלקים יפים שעצרנו לראות אבל בחיפזון ובסוף הגענו לשדרה בערך שעה לפני השקיעה והסתובבנו בה עד שעה אחרי השקיעה וזה היה יפיפה אבל חבל לי שלא השקענו בזה עוד יום בכדי לעשות את זה כמו שצריך בלי לחץ של זמן. בתחילת השדרה עמדו ילדות עם זיקיות על מקלות במבוק וניסו לשכנע אותי לצלם את הזיקיות ובסופו של דבר כך עשית מיד אחרי התמונה הם ביקשו כסף וזה הפתיע אותי כי זאת הייתה הפעם הראשונה שמדגסקרים ביקשו ממני כסף עבור תמונה וגם לא היה עלי כסף כי השארתי אותו באוטו אז אמרתי לה שאני ישלם לה אחר כך והיא הסכימה ועקבה אחרי לאורך כל המסלול עד שהגעתי בסופו של דבר לרכב ונתתי לה רק חלק מהסכום הדימיוני שהיא דרשה פתאום עבור התמונות ולמרות זאת היא רצה בשמחה אל הילדה השניה והראתה לה כמה כסף הפראייר נתן לה ושתיהן שמחו וצחקו על חשבוני ועל כך נהנתי גם אני