את הטיול בדרום התחלתי במציאת רכב 4X4 עם נהג ומדריך.
לאחר חיפושים של יום שלם מצאתי רכב עם נהג שהוא גם מדריך בתמורה ל1200 ביר ליום אך כבר בתחילת הנסיעה התברר שהנהג בקושי מכיר כמה מילים באנגלית וזאת הפעם הראשונה שלו שהוא נוסע לדרום ככה שמדריך הוא בתוח לא.
מכיוון שעד שיצאנו לדרך כבר היה שעת אחר הצהריים החלתנו לעשות את העצירה הראשונה שלנו באווסה.
את אדיס לא ממש אהבתי ושמחתי מאוד לצאת משם, כבר ביצאה מהעיר הנוף נהיה יפיפה ובתי הכפרים שלצידי הדרכים שהם לא יותר מבקתות קטנטנות שמזכירות קצת כפר דרדסים.
שלפתי את המצלמה והורתי לנהג לעצור מידי פעם למרות מחאותיו שאנחנו צריכים להגיע לאווסה לפני החשכה. גם הפצרותיו לעצור לישון בכפר קרוב יותר לא מצאו חן בעייני ולא הסכמתי, אבל אחרי שהשמש שקעה נהיה חושך מוחלט וראינו את האנשים, עיזים, חמורים, עדרי בקר, רוכבי אופניים, רוכבי טוסטוס שהוסב לריקשה ושאר דברים שעברו באמצע הכביש רק כמה מטרים לפני שדרסנו אותם.
בסביבות 10 בלילה הגענו לאווסה מצאנו לעצמנו מלון ארוחת ערב ולישון. למחרת קמתי ב6:00 ויצאתי לסיבוב בעיירה המתעוררת, וגיליתי המון ציפורים מוזרות בכל הגדלים והצבעים עם ושאר בני האדם יוצאים איש איש לעבודתו.מאוחר יותר נסענו לאגם אווסה ובו ראינו עוד המון זנים של ציפורים ועופות מים. באגם יש גם אפשרות לעשות שייט בסירה קטנה לראות היפופוטמים ותנינים.
משם המשכנו "ארבע מינץ" שם מצאתי מדריך לפארק הלאומי נצ'יסר שנימצא בכניסה לעיירה בפארק ראינו המון חיות ובהם עדרים של זברות הרבה דיק דיק, קודו מסורטט, קופים, בבונים ועוד. בנוסף לכך בפארק נמצאים גם האגמים היפיפיים אביה וצ'אמאו כך שבסופו של דבר נהנתי מאוד למרות שהמדריך שמצאתי היה נודניק בלתי ניסבל שלא הפסיק לנדנד ולבקש שאני יקנה לו אוכל, נעליים עטים, ספרים ולא הפסיק להסביר כמה העבודה שלו קשה (לשבת ברכב לכוון את הנהג ולנסות לשנורר) וכמה הוא נותן את הנשמה בישבילי וסופו של דבר הוא גם דרש טיפ באגרסיביות אבל לא קיבל אפילו ביר אחד.
משם המשכנו לעיירה קונסו בה חיים שבט קונסו שבונים בעץ ובאבן ומשם גם מתחילים את הטיול באומו ואלי שהוא בעצם האזור שבו נמצאים השבטים השונים.
הגענו לקונסו, הנהג עצר ברחוב הראשי והסביר לי שאני צריך למצוא מדריך לאומו וואלי.
כל העיניין הזה נראה לי די מוזר להתחיל לשאול אנשים ברחוב אם הם מדריכי טיולים בעיקר אחרי שהבחור שסגרתי איתו את הדיל של הרכב עם הנהג אמר שהנהג ימצא לי את המדריכים המקומיים במקות שאני יצטרך אותם אבל מכיוון שבאומו ואלי מדברים טיגרית והנהג מדבר רק המהרית החלטתי לנסות את מזלי באנגלית. לא עברו 10 דקות ומצאתי מדריך שהתהדר במסמכים שמעידים שהוא מדריך מוסמך ובהמלצות שמטיילים שונים כתבו עבורו כולל כמה ישראלים ונוסף לכך גם דיבר את כל הספות של אנשי השבטים השונים וגם אנגלית מצוינת והמהרית בשביל הנהג.
יצאנו לכפר של שבט הרבורי שהיה ממש מקסים וצילמתי בו מיליארד תמונות (צריך לשלם לכל אחד שרוצים לצלם אותו) הילדים בשבט הולכים עם כובע עשוי מדלוע כלשהו שמשמש להם גם ככובע גם כמיטריה גם ככוס וגם ככערה לאוכל.
משם המשכנו לעיירה טורמי. בחרתי ללון בלודג' מפואר מכיוון שזאת ההזדמנות האחרונה לפני שמעמיקים יותר לתוך אומו וואלי. בבוקר התעוררתי מוקדם ויצאתי לטיול בנהר היבש שעובר בסמוך ללודג', ראיתי הרבה בבונים ואנשי האמר שיצאו לצוד, לשאוב מים וכדומה ואפילו הייתה לי תקרית לא כל כך נעימה עם אחת מהן. על צמרות העצים ראיתי קופי קולובוס שחורים לבנים ומשם יצאנו לשוק של אנשי ההאמר שהיה נחמד מאוד ומשם המשכנו לטקס באוקולי שהוא הטקס שבו כאשר הגברים רוצים להתחתן מודיעים על כך כמה ימים מראש לכל המשפחות באזור ובנות ההאמר שאינן נשואות מתגרות בנערים הצעירים בעזרת חצוצרות קטנטנות ובהקנטות ודחיפות ע"מ שהבחורים יצליפו בהן שוב ושוב (כמה שיותר חתכים וצלקות מעידים על כך שהבחורה חזקה יותר ולכן ראויה יותר עבור הגבר) לאחר כמה שעות של הצלפות חוזרות ונישנות הולכים משם למקום אחר ובו מצמידים בסביבות 10 שוורים זה לזה והבחור שרוצה להתחתן צריך לרוץ עירום לגמרי לקפוץ על הגב של השור הראשון לרוץ על הגב של שאר השוורים ולקפוץ לצד השני.
הוא צריך לעשות זאת פעמיים לכל צד ואם הוא נופל הוא לא רשאי להתחתן.
משם המשכנו לשבט ניאנגטום שנשותיו מתהדרות במליון שרשראות לצוואריהן.
משם המשכנו לפארק הלאומי מאגו בו בנוסף לחיות חיים גם אנשי שבט מורסי הידועים באגרסיביות שלהם רובם הולכים עם קלצ'ניקובים ולא לובשים שום בגד. ומי שלא גנב אצלם לא ראוי להקרא גבר.
פרט לכך הם ידועים בכך שהם משחילים צלחות לחור שהם עושים בשפה לתחתונה ועושים חורים ענקיים גם באוזניים. כידי להגיע לכפרים שלהם חייבים לשכור מלווה עם נשק מהפארק.
בדרך חזרה עברנו בפארק הלאומי בוודו גנט שהחלטתי לטייל בו לבד ולא לשכור מדריך פשוט בגלל שלא הייתי חייב ואחר כך עברנו גם באגמים אביאטה ושלה.
נ.ב.
למדריך שלקחתי בקונסו קוראים דסטה ואפשר לשאול עליו בקונסו עם רוצים לכור את שרותיו עם כי הוא עשה גם כמה וכמה פאשלות מאכזבות ככה שהוא לא בהכרך הבחירה הנכונה.