בננו הצעיר בישר לנו כי הוא יוצא כמדריך צלילה בראש קבוצה למדגסקר. ליאורה הגיבה אבל זה החלום שלי להגיע לשם. אני נכנסתי לאינטרנט וגיליתי שעולם אחר מוציאים טיול למדגסקר ביום הולדתה ה80 . מיד הזמנתי לנו טיול כמתנת יום הולדת בהגיעה לגבורות ברוח צעירה. רגע לפני החליט ביבי שזה הזמן לסגור חשבון עם אירן. המלחמה שהתלקחה סגרה את השמים והטיול נעצר עד שירגע. משנקבע מועד חדש החליט מי שהחליט שזה הזמן לעשות הפיכה צבאית במדגסקר ושוב הטיול היה בסכנת ביטול. למזלנו הפיכה במדגסקר זה ענין ליומיים והעסק נרגע עד לפעם הבאה.
24.10.25 תל אביב - אדיס אבבה - אנטנאנאריבו (טאנה )
יום ארוך של טיסות. יוצאים בחצות הליל בטיסה לאדיס אבבה. קשה לישון במטוס כי האורות דולקים . דיילות הולכות ובאות כל הזמן יש פעילות . המטוס די ריק ולליאורה יש ספסל מלא לתנוחה אבל קשה לישון. נחיתה באדיס אבבה באור ראשון.שדה התעופה ענק. הולכים והולכים וזה לא נגמר. הטיסה לאנטנאנריבו יוצאת מהטרמינל הרחוק ביותר ממקום הנחיתה. לשער היציאה לטאנה הגענו ולפנינו כ4 שעות המתנה לטיסה
.עולים לטיסה
לאט לאט מתקבצים הנוסעים למדגסקר. הפעם טסים ב787 חדש. מנסים לנמנם אבל די קשה. הצלחנו לנמנם כמה דקות אך לא יותר. בצוהרים נוחתים באנטנאנאריבו. ביקורת הדרכונים די איטית. הרבה ניירת. למזלנו המערכת כבר ממוחשבת למרות שלחותמת הכניסה נדרשו שני בקרים האחד מדביק הבול השני חותם.
נוסעים למלון.המלון ממוקם במרכז העיר. התנועה צפופה. כרגע שקט אבל הכל נזיל.
בדרך כל חלקה פנויה מנוצלת .כעת שותלים אורז ומגדלים ירקות
שדות אורז בדרך העירה משדה התעופה
העיר מלאה רוכלים המנסים מזלם ממכירת כל דבר העולה בידם.מקבצי נדבות בהם מספר רב של נשים נושאות תינוק . זוהי אפריקה העניה.לפני כחודש היתה הפיכה והצבא תפס את השלטון. המלון בו אנו מתאכסנים הוא אי של עושר בלב אזור מוסכים וחלקי חילוף לרכב. המקום שייך לאחד משרי הממשלה שהופלה. חנות לשרות למכוניות חדשות הנמצאת בכניסה למתחם היתה יעד למתקוממים וחלונות הראוה מנופצים. קבלת הפנים במלון לבבית. האירוח כיד המלך. זהו מלון יוקרה שאינו נופל מאף מלון יוקרתי במערב. נפגשנו עם המדריך המקומי לשיחת הכרות עימו ועם הנוהלים ותכנית הטיול למחר. ארוחת ערב ולמיטות לסגור את שעות השינה החסרות.
25.10.25 אנטנאנאריבו - אנדסיבה
ארוחת בוקר מעולה כיאה למלון עתיר כוכבים.יוצאים לדרך בבוקר יום שבת. העיר פקוקה. רואים פעם נוספת את פרנסות העיר הגדולה. הכל מוצג בחזית החנות.
התנועה רבה. יוצאים אל הכביש היורד מזרחה לעבר האוקינוס ההודי. הגידול העיקרי הוא אורז. כעת עונת השתילה. הכל בעבודת ידים. חלק מברכות הגידול הפכו מכרות לטין ליצירת לבנים לבנית בתים. המקומיים כרתו את היער הטבעי וכעת במקומו ניטעו אקליפטוסים המשמשים ליצירת פחמי עץ שאיתם מבשלים האוכל. אלו משתקמים מהר לאחר כריתה. כאן אין עצים עבי גזע. המוצר הרצוי הוא סנדות וכך נראים גזעי האקליפטוסים המתחדשים,דקים וארוכים.
שדות אורז ומשרפת טין
עד לארוחת הצוהרים עיקר התצפיות הן על גידול האורז.זהו המרכיב הראשי בתזונה המקומית. האורז מוגש בכל ארוחה.
היעד הבא הוא שמורה פרטית המגדלת בתאים סגורים צמחיה ועליה מגוון לטאות זיקיות שממיות ונחשים. סיור מרתק להכרות ראשונה עם עולם החי באי.
ראינו זיקיות צבעוניות מכל גודל. נחשי בואה ושממיות. כולם נאספו מכל רחבי האי לאטרקציה תיירותית נגישה המוקדשת לזוחלי האי
. זיקיות
זיקית ממין נוסף
זיקית בהסואה על גזע עץ
נחש בואה
לסיום צמד זכרי קופי סיפאקה שנדחו מהמשפחה מצאו מקלט על עץ בתוך החווה. הם אינם נרתעים מנוכחות בני אדם. הם כעת כמעט מבוייתים מרצון
צמד זכרי סיפאקה
צוהרים סועדים במרכז חדש של מסעדה המשמשת בעיקר תיירים זרים. כדי שהארוחה לא תימשך שעות מעבירים למסעדה בטלפון מראש את הבחירה מהתפריט. גם כך ארוחה במסעדה זה ענין של שעה ויותר. הצרפתים השאירו להם מסורת מפוארת של איך ומה צריך לאכול
. עץ ראבאנלה מרשים במסעדה
נסענו לכפר אנדיסיבה לסיור רגלי בסמטאותיו. בקרנו בבית הספר המקומי שהיום נערכו בו סדנאות השתלמות למוריו. ליד בית הספר המרכז הרפואי המקומי. הממשלה דואגת רק לחולי המלריה. כל היתר בעית החולה, כל אחד לפי יכולתו
. הרחוב הראשי באנדיסיבה
הגענו למלון באנדיסיבה. המלון בנוי במורד ההר. בניניו מפוזרים על המדרונות. אנו מטפסים מדרגות לכל עבר.מתמקמים בחדר למקלחת מרעננת ואחריה מתכנסים להרצאת מבוא לאיך נוצר ונפרד האי מיבשת אפריקה ואיך התפתחו בו החיים של עולם הצומח תחילה ועולם החי בעקבותיו. הערב ירד ויצאנו לסיור בחשכה
. זיקית במנוחה בלילה
פנסי ראש מאירים ומנסים בעזרתם לראות בעלי חיים. ראינו זיקית במנוחה לקראת לילה. פה ושם למורים בצמרות העצים. המדריכים אשפים בלמצוא את בעלי החיים המוסווים היטב בצמחיה. עיני הלמורים מחזירות את אור הפנסים ורק כך ניתן להבחין בם. הזיקיות די דוממות.
26.10.25 אנדיסיבה
כל היום מסתובבים בשמורות ליד אנדיסיבה.בשמורה הראשונה הסתובבנו 3 שעות במטרה לראות למורים וסיפאקות. היער בו הולכים די סבוך אך יש בו שבילי הליכה מסודרים במעטפת ולעיתים חוצים בשבילים משניים. תחילה, לאחר כשעה של שיטוטים עקרים, המדריכים מזהים משפחת סיפאקות בצמרות העצים. די קשה לראותם אבל המדריכים חדי עין.ליאורה חטפה תגובה לכדורי המלרון שלקחנו למניעת מלריה והיא מתנודדת כשיכורה. למזלה הצמידו לה את המדריכה שהיתה עימנו וזו הוליכה אותה בבטחה. התצפית על הסיפאקות היתה ארוכה .לקח זמן עד שעין טירונית מזהה דברים מוסווים בסבך הצמחיה. המשכנו הלאה עד שלפתע נשמעו שאגות האינדרי. זהו למור גדול חסר כמעט זנב המכריז בשאגות אדירות על נחלתו. אחד המדריכים רץ קדימה כדי לאתר את הקופים. היה קשה לאתר אותם אבל נסוף זכינו לראותם
. אינרי על העץ
לאחר ארוחת הצוהרים חוצים בעזרת דוגית תעלת מים שנחפרה כדי לתחום שמורה פנימית ללמורים. כאן מסתובבים למורים שונים. הם היו רגילים לנוכחות אדם אבל הקורונה גרמה ליצירת הפרדת כוחות כדי למנוע הדבקה בין אדם לקוף. ראינו מגוון מיני למורים ומערכות היחסים ביניהם. כל אחד מהם מכיר במדרגו החברתי ומפנה את הבמה לבכיר ממנו.המדריכים זרקו והדביקו לעצים בננות והם באו לאכול
אדם ולמור בסקרנות הדדי
עוד מין למור יומי
לסיומו של יום הלכנו לחוות תנינים מקומית. זו אינה שונה מאלו שהיו בארץ. בחווה קיים גם פרויקט שימור לעופות שבסכנת הכחדה בעיקר מיני ברוז. כאן הסיור היה יותר מענין
. ברווזים בפרויקט השימור
חזרנו למלון עם חשכה.אורזים ציוד לקראת העזיבה מחר. מקלחת וארוחת ערב וזהו מחר יום חדש.
27.10.25 אנדיסיבה - מלון פאלמריום בשמורת אנקוניני נופי
היום יורדים אל חוף האוקינוס ההודי. אל מלון פאלמריום שבחוף האוקינוס ההודי. ממשיכים לנסוע מזרחה בכביש היורד מטאנה הבירה אל חופי האוקינוס. הנוף פעם היה מיוער. היער הבראשיתי נכרת ונעלם בידי אדם. כעת מתחיל להשתקם לאיטו . אקליפטוסים מיובאים נשתלו כדי שישמשו עץ לבערה ביתית. צמחי ראבאנלה הם בין הצמחים הראשונים להופיע בצמחיה המתחדשת
. עצי ראבאנלה בשטח מתחדש
לאורך הכביש ישובים דלים. הבניה על עמודים זכר לבניה באיי האוקינוס ההודי המזרחיים משם באו ראשוני המתיישבים. גגות הבתים ענפי דקל המקופלים לאורכם ודחוסים זה לזה. כך יוצרים גג אטום למי השם. הקידמה במדגסקר מתבטאת בהחלפת גג הקש בגג פח. לא בטוח האם זה בדיוק קידמה
. בתי עץ בכפר
עצרנו בשוק באחת העיירות בדרך. השוק צבעוני להפליא.ביגוד בשוק זה מוצר יד שניה המגיע מעודפי העולם העשיר. קנינו וניל .במחיר שהסכמנו מלאו לנו מלוא החופן . כאן הוניל הוא עוד מוצר בשוק. לא דומה וניל טרי למה שנמכר אצלנו
. מלוא החופן וניל
בדרך חצינו נהר גדול.ניצלנו את הגשר עליו להליכה ותצפית על הנהר והחיים לציד
האוטובוס על הנהר
רחצת כלים בנהר
הכפר ליד הנהר
למזלנו הכביש שופץ באחרונה כך הגענו עד נמל הסירה שתביאנו למלון פאלמאריום שליד חוף האוקינוס. גלי האוקינוס פלטו חול שחסם את מעבר המים מהיבשת לאוקינוס. כך נוצרה מערכת אגמים במקביל לאוקינוס שרק מרחק קטן מפריד ביניהם. האגמים מכילים מים מתוקים ופעילות האדם בם היא תעבורה ודייג. המלון מצוי על החוף בנוי ביתנים קטנים ואזור מרכזי למשרדים ומסעדה. מחר נצא מכאן לסיורים בשמורת אנקוניני נופי שבליבה המלון.
28.10.25 אנקוניני נופי
היום מתחילים בסיור בשמורה הפרטית באי אנקוניני נופי. האוקינוס פלט דחף והרים תלולית חול לאורך החוף. התלולית חסמה את זרימת המים מההרים לים וכך נוצרו לאורך החוף ובמקביל לאוקינוס אגמי מים. האגמים בעלי ניקוז לים מכילים מים מתוקים. חסרי הניקוז הומלחו במרוצת השנים. יד האדם יצרה תעלות בין האגמים וכך נוצר נתיב מים מקביל לאוקינוס בו איים ועליהם צמחיה עשירה.
מלון פאלמריום שלו שני אתרים יצר שתי שמורות פרטיות. באחת למורים הפעילים ביום.בשניה פעיל האי-אי בלילה.
טילנו בבוקר בשמורת הלמורים היומיים. פעם ניתן היה לשחק איתם, הקורונה גרמה להפרדת כוחות כדי למנוע הדבקה הדדית במחלה. עדין הקופים אינם נרתעים מבני האדם. מדריכי השמורה אף מדביקים בננות לגזעי העצים ואלו מושכות את הקופים
למור חום בשמורת אנקוניני נופי
אחר הצוהרים מטיילים לכפר דייגים השיכן על מחסום החולות לחוף האוקינוס. העוני זועק לשמים. הפרנסה על דייג. בשעות הבוקר באוקינוס עת הוא רגוע. אחר הצוהרים בלגונות
מתקנים קאנו
בכפר מרפאה פרימיטיבית ובית ספר יסודי בו לומדים ילדי הכפר 5 שנים. כולם בכיתה אחת. 3 מורות הן הצוות. ס"ה ב5 שנות לימוד הילדים לומדים קרוא וכתוב ומעט חשבון.
לעומת זאת קו רכבת מגיע מעיר המחוז. זה מאפשר הסעת יבול הדגה למכירה בשווקי העיר
. רחצה וכביסה בלגונה לצד הכפר
בערב סיור לילי לשמורה נוספת.כאן גדל האי-אי. זהו למור לילי שהובא לכאן כדי לשקם את אוכלוסיתו
. אי-אי ואגוז קוקוס
האי-אי צמחוני ומזונו העיקרי אגוזי הקוקוס. הוא משתמש באצבע ידו האמצעית ככלי העבודה. בעזרתה הוא מקיש על האגוז למציאת המקום הנוח לקדיחה. בעזרתה הוא יונק את תוכן האגוז. המדריכים מניחים אגוזי קוקוס והאי-אי נמשך אליהם. הקופים רגועים. רגילים למהומת הצילום כולל התאורה ועוסקים באכילת הקוקוס בתאוה.
29.10.25 אנטוניני נופי - אנטאנאנאריבו
היום נוסעים את כל הדרך מהחוף לטאנה חזרה .כ11 שעות של נסיעה רצופה. מהמלון יוצאים בשייט אל המעגן בו נשאר הרכב. מכאן נוסעים חזרה בתצפיות ובתנומה חליפות
. כביסה ליבוש בכל מקום
הנופים בדרך ירוקים,בעיקר שדות האורז שזה עתה נשתלו. החקלאים גילו שהטין המרפד את שדות האורז מבוקש ליצירת לבני בניה וכך חלק מהחלקות הפכו למכרות טין
. שתילת אורז
למלון הגענו בחשכה. מתארגנים מהר לארוחת ערב ולאריזת הציוד לקראת טיסה מחר.
