הטיול ביפן היה חוויה מרתקת. ערים מודרניות, גורדי שחקים, אורות מרצדים והמוני אנשים ברחובות. תחבורה ציבורית מעולה, קידמה מפוארת, מול מקדשים, פגודות, כפרים, שבילים עתיקים וגנים מטופחים.
מה שליווה את כל הטיול היה התדהמה שלנו מהתרבות השונה והמיוחדת, התבוננות על המסורת, הגינונים, המנהגים, היעילות, האדיבות, הניקיון והנימוס היפני, אלו ליוו אותנו בכל מקום במדינה המדהימה הזו. כמובן שבנוסף יש מסלולי טיול יפיפיים בטבע, אוכל משובח ושפע אטרקציות.
בחרנו בטיסה עם חברת לופטהנזה דרך מינכן, המחיר היה אטרקטיבי באופן יחסי. פחות הגיוני לטוס מערבה בכדי להגיע מזרחה, אבל בגלל המחיר... וגם השרות היה טוב. אז יצאנו למעשה יום לפני לדרך הארוכה (בן גוריון- מינכן- אוסקה).
ב-5.10.2019 נחתנו בבוקר מוקדם באוסקה. כבר בשדה בהמתנה למזוודות ראינו את זה, אנשים נפגשים או נפרדים במחווה של כבוד בקידה והשתחוות זה לזה. לאחר קבלת המזוודות יצאנו לתחנת הרכבת לתקף את כרטיס הרכבות שנרכש בארץ, ה-, JRPASS ולהזמין מקום ברכבות להמשך הטיול. בהמשך ניגשנו למשרדי חברת שירות השילוח של חברת YAMATO. ביפן שרות מדהים (באופן לא מפתיע) של שילוח כבודה. פיצלנו מבעוד מועד טרולים ומזוודות. נמשיך עם הטרולים ואת המזוודות נשלח ליעד הבא. בהתחלה שלחנו בחשש, בהמשך השתכללנו, למדנו כמה ציוד יספיק, והסתובבנו עם תיקים קטנים, נפגשנו עם המזוודות בהמשך. כל מלון יסייע בכך בשמחה והטיול הופך להיות הרבה יותר קליל, מה גם שבכל תחנת רכבת, גדולה או תחתית, יש לוקרים, מה שהופך הכול אפילו ליותר פרקטי.
אז שלחנו את המזוודות לקיוטו והמשכנו קלים עם טרולים, ברכבת לעיר אוסקה. מעניין לדעת ששדה התעופה למעשה נבנה על אי מלאכותי מחומרים ממוחזרים. אוסקה עיר סופר מודרנית, גורדי שחקים ושלטים מוארים. צעדנו ברגל למלון, בדרך מכונות שתיה בכמות מופרזת בכל פינת רחוב, מסעדות מציגות את תפריטן בחלון ראווה במוצגים דמויי מזון מפלסטיק מעשה אומן, הכול מאוד אסתטי.
עייפים לחלוטין, החלטנו שזה לא הזמן לנוח, ביקרנו בשוק קורומון איצ'יבה Kuromon ichiba market- אוכל, אוכל, אוכל. הכול מצוחצח, טעים מאוד, אנשים חביבים.
משם המשכנו לטירת אוסקה- הטירה יפיפה, מסביבה גנים ומבנים נוספים. בהצצה לאחד מהם גילינו תחרות טקוונדו. מרתק לראות את הנימוס, האיפוק והכבוד, נראה כמו ריקוד.
בצהריים נשברנו וחזרנו למלון למנוחה. בערב יצאנו לאזור dotonbury, רחובות יפים, המון המון מסעדות, אורות מנצנצים, נהר של אנשים. אכלנו אוקונומיאקי, גיוזות, שיפודים וקינחנו בגלידה מיוחדת שמוגשת בלחמנייה.
משם המשכנו לאזור הקניות Shinsaibashi, המוני אנשים מבלים ברחובות, חנויות יפות. ולישון.
6.10 נסיעה לקויה סאן. זוהי עיירה ובה אינספור מקדשים, מנזרים ובית קברות עתיק הבנוי בתוך יער קסום ומוזר. העיירה בנויה על הר ועולים אליה ב"קייבל קאר" הבנוי על צלע ההר.
הגענו למנזר בו נישן ושוטטנו בעיירה על מקדשיה הרבים והמרשימים, בהמשך נסענו לבית הקברות, שם מלבישים את הקברים באופן מוזר, קריפי מעט, אבל מקסים ועצום!
יש קו אוטובוס הכלול בכרטיס של העלייה לעיירה (קויה סאן פאס), בו ניתן לנסוע חופשי בין המקדשים ולאזור היער ויש מפות הסבר בכל מקום.
ארוחת ערב במנזר- בשעה 17:30 כל האורחים מתאספים בחדר האוכל, הישיבה על כריות על הרצפה, במנזר אוכל טבעוני. לכל אחד מגש עם כלים קטנים המכילים אוכל מיוחד ומוזר ברובו, טופו בכל מיני גרסאות שלא נראות טוב, ירקות ופירות. אנחנו בהלם. ועייפים מאוד.
החדר מסורתי, מזרן גדול על הרצפה, שמיכות כבדות וכריות. שולחן נמוך ומעליו מפה שהיא בעצם שמיכה חשמלית מחממת ליושבים מסביב לשולחן על כריות. חלונות ודלתות הזזה מנייר (טוב, כמו נייר?).
השירותים ציבוריים מחוץ לחדר, יש לחלוץ נעליים ולהחליף לקבקבי עץ שמחכים שם לכל משתמש.
מקלחת ציבורית מסורתית. נשים וגברים לחוד. יש שרפרפים נמוכים מסביב לקירות החדר, ליד כל שרפרף ברז של מקלחת ובמרכז מעין בריכה חמה להתרגעות וישיבה משותפת. אנחנו כל כך עייפים וסוחבים ג'טלג.
7.10 מוקדם מאוד בבוקר מוזמנים לתפילת הבוקר. נפגשים באולם המקדש, פסלים גדולים, ספרים רבים, מקבלים דף מילים לא מובנות הכתובות באותיות באנגלית שניתן להגות, מזהים מנטרה, חזרה על הברות, היה מעניין, מצחיק, יש מתלהבים בקהל שלשם כך הגיעו. ארוחת הבוקר נזירית מאוד ומזכירה את קודמתה ואנחנו מוצאים בית קפה עם טוסטים ועוגת גבינה שהייתה טובה אלינו. ואנחנו ממשיכים בדרכנו.
ביקרנו בעיר נארה (את הטרולים השארנו בלוקר בתחנת הרכבת של העיר). מקדש גדול ומרשים ושמו טודאי-ג׳י, ומסביבו פארק מלא איילים שמסתובבים חופשיים.
ניתן לקנות קרקרים מיוחדים ולהאכיל אותם. אם תעמוד מול אייל ותקוד לו, הוא יקוד בחזרה ואז יקבל את הקרקר. מדובר במאות איילים. הפארק במרכז העיר גדול ונעים ובו מקדשים נוספים ולאחר ארוחת צהריים קלה אנחנו חוזרים לתחנת הרכבת (המזוודות מהלוקר) וממשיכים לפושימי אינארי, גם שם יש לוקרים, הרכבות מדייקות ונוחות והכל יעיל כל כך.
בפושימי אינארי מקדש גדול ויפה ובהליכה קצרה מגיעים לשורת שערי "טורי" אינסופית. אלפי שערים כתומים, כל אחד נתרם ע"י בעלי ממון או חברות גדולות במיליונים, למזל והצלחה.
הליכה בשביל בין השערים מובילה לעליה עד לראש גבעה, הדרך נהיית קשה ומאומצת ומלמעלה. עם רדת החשיכה ניתן לראות את אורות קיוטו.
משם ברכבת לקיוטו, שם ממתינות לנו במלון המזוודות ששלחנו... המלון מטופח ונעים, החדר קטנטן, השירותים-מקלחת פיצפונים, והמיטה מתאימה לאנשים קטנים שישנים בכפיות צמודות. מכאן ואילך למדנו לבקש חדר טווין, עם כל הכבוד.
למרות שהחדרים מרגישים מיניאטורים, יש בהם כל מה שצריך ויותר. בכל מלון מצאנו שולחן כתיבה מצוייד, מגהץ וקרש גיהוץ, מייבש שיער, פיג'מות או בגדי שינה מסורתיים עם חלוקים, כל מה שצריך להיגיינה אישית כולל מברשת שיניים ושיער, משחה וסבונים, הכול צפוף ופרקטי. קיוטו עיר יפיפייה, האוכל טעים, זול ומגוון. אכלנו קערת אורז גדולה עם תבשילי עוף ובקר, נהדר וזול.
ובוא נדבר רגע על השירותים ביפן! בכל מקום, במלון, בקניון, ברכבת ובבתים, השירותים הם מלאי שכלולים ונפלאים. ראשית, יש להם זרם לשטיפה... ואפשר לכוון את הגובה, את חום המים והעוצמה. שנית, האסלה מתחממת, מנגנת, עושה צלילי מים בכדי למנוע מבוכה אם מישהו שומע, ועוד שפע רעיונות יצירתיים. רק צריך לדעת על איזה כפתור ללחוץ.
8.10 בוקר בקיוטו והמלון שלנו לא רחוק משוק nishiki market, חגיגה לעיניים. צמחים, אוכל, בשר, דגים ופרות ים, גם מינים לא מזוהים, סכינים מקצועיים וכלי אוכל.
הכל נקי, טעים, מסודר ודי זול, מלבד בשר ווגיו שמחירו גבוה יחסית לסטייקים שאנחנו מכירים. משם בצהריים ממשיכים ל-free walking tour עם בחור אוסטרלי שגר בקיוטו, מהגשר על הנהר לסיור ברובע גיון הבנוי רובו ממבני עץ, מקדשים ופגודות, הסבר על מוסד הגיישות, יש המון אנשים ברחובות כך שהצילום מאתגר.
היפנים, בעיקר הצעירים, נוהגים לשכור בגדים מסורתיים, בחנות גם מאפרים ומסדרים תסרוקות לנשים, נעולים בקבקבי עץ מסורתיים עם גרביים מתאימות ותיק קטן תואם. הם יוצאים לטייל במקדשים, לעיתים לדייט או בחבורה, מראה ציורי ורומנטי.
בערב נסענו לתחנת הרכבת קיוטו, תחנה ענקית עם מרכזי קניות, מסעדות, וגשר זכוכית לתצפית ולמטה מדרגות רחבות שעליהן מוקרנים בענק סרטונים חמודים בליווי מוסיקה.
בארוחת הערב הגזמנו עם 400 גרם של סטייק משובח (ב-80 ₪ למנה...).
ובוא נדבר רגע על טיפים! אין טיפים ביפן, זה לא מקובל, לא מכובד ולא נהוג. שרות טוב הוא חלק מהעבודה והמלצר יעשה את כל הנדרש שתהיה מרוצה. אם תשאיר טיפ ירדפו אחריך להחזיר כי יחשבו שהושאר בטעות.
9.10 יום באוטובוסים- נסענו ליער הבמבוקים בארשיאמה, היער יפה ולידו יש גם נהר והמקום פסטורלי.
משם המשכנו למקדש הכסוף, שמוקף בגן קסום. מחוצה לו אפשר להמשיך בדרך הפילוסוף, אני מניחה שזו יותר מרשימה עם פריחת הדובדבן, אך פחות באוקטובר. שוטטנו ברחובות וצפינו ביפנים.
אני מודה שאף פעם לא אהבנו סושי, אורז קר, ממש לא אוהבים אבוקדו שנדחף לכל מנה, ווסאבי זה נורא. בפעם הראשונה שטעמנו סושי ביפן- התאהבנו!!! אורז, אצה, דג נא (או שרימפס, סרטנים, תמנונים, ביצי דגים וכו', גם הניגירי פופולרי), מ ע ד ן. סושי מסוע- מסוע בצורת אליפסה, באמצע עובדים ומכינים. יש 3 סוגי צלחות, לכל אחת מחיר קבוע ועליה 2 יחידות. אתה לוקח כמה שרוצה, ובסוף בחשבון יספרו את הצלחות שנערמו. מסביב כסאות בר, לכל עמדה יש ברז תה, ווסאבי, ג'ינג'ר, סויה. גאוני, ומה שיותר טוב, זה כל כך זול. 100 ין, 120 ין, 150 ין. זה כלום ואכלנו המון המון.
10.10 נסיעה לטירת ניגו' המרשימה ובהמשך היום שוטטנו ברחובות היפים, חזרנו לגיון ו... תפסנו 4 גיישות אמיתיות ממהרות לברוח מהמצלמות. אחרי שהבנו יותר מה זה אומר, הרגשנו כמו פפראצי. הכל נקי, טעים, נעים, אסטטי.
פחים ביפן- אין, אין פחים ברחוב. אם יש לך אשפה, קח אותה איתך בשקית הביתה, או במקרה שלנו למלון. הכל נקי. יש לדאוג לשקית ריקה בתיק.
בתמונה- בחר מקל מקופסה וקבל מספר- לפי המספר תקבל פתק ובו משהו על עתידך- אם העתיד לא טוב- קשור את הנייר כאן ונזירי המקדש ישרפו אותו והוא יבוטל.
11.10 נוסעים להירושימה. למעשה היום הפעלנו את ה- JRPASSועלינו על השינקנסן או ה-bulet train הרכבת המהירה.
הרכבת היא חוויה אנתרופולוגית בפני עצמה. הכול מסודר ומדויק, יש סימון היכן לעמוד, אנחנו נעמדנו לנו כך סתם על הרציף וכשהסתובבנו גילינו שאנשים נעמדו מאחורינו ונוצר תור.
בתכנון הטיול, יש לקחת בחשבון שעלות הנסיעות הבינעירוניות ברכבות המהירות יקרה. ניתן לרכוש כרטיס שחוסך בעלויות, ה-JRPASS מראש בארץ, ואז יש לתכנן היטב את המסלול, כך שיתאים לתנאי השימוש. יש כרטיס לשבוע, שבועיים ויותר, והמחיר גבוה.
בהירושימה נרשמנו מראש לסיור במפעל מאזדה. המפעל בנוי על שטח עצום של העיר, הביקור היה מרתק וכלל תצפית על פס הייצור.
משם הפלגנו לאי מיאג'מה, עלינו עם הרכבל לראש ההר, יש מספר תחנות בעליה, הנוף מלמעלה נהדר.
למטה מקדשים, חנויות ומסעדות והטורי המפורסם שנמצא בתוך המים (או מחוץ למים בשפל) שהיה מכוסה עקב שיפוצים... גם כאן מסתובבים להם איילים ברחוב וקופי מקוק ביער.
בערב הגענו למלון בשם NEST והחדר היה אכן בגודל קן של ציפור.
גם הפעם השתמשנו מבעוד מועד בשרות משלוח המזוודות, בעזרת הקבלה במלון בקיוטו, פיצלנו ושלחנו למספר יעדים לפי מה שנצטרך, מה שמאפשר להסתובב כל היום בלי לדאוג למזוודה, והטרולי נשאר בלוקר של תחנת הרכבת עד הערב.
הירושימה עיר תוססת עם מרכזי קניות הומים ורובע מסעדות ובילויים, ביקרנו במסעדת יאקיניקו. באמצע כל שולחן יש מעין "מנגל" עם רשת ומעליו ארובה שיוצאת לגג. מקבלים סוגי בשר שונים פרוסים לפרוסות דקות וקטנות וכל אחד צולה לעצמו את הבשר והירקות ויש רטבים טעימים. אירוע חביב וטעים.
12.10 ביקור בפארק השלום, במקום מוזיאון ואתר הנצחה המציג אוסף פריטים ששרדו את פצצת האטום שהאמריקאים הפילו על הירושימה במלחמת העולם השנייה, תמונות ומידע. המקום מעניין מאוד, עצוב ואף מזעזע. סיור מודרך מעניין.
בשלב הזה היינו אמורים להמשיך את המסע ולהגיע לפסטיבל כלשהו אך סופת טייפון פגעה באזור טוקיו, אנשים התבקשו לא להגיע לאזור ותנועת הרכבות השתבשה מעט עקב חסימת המסילות. סידרנו למחר מקומות על הרכבת, נשארנו יום נוסף בהירושימה ושוטטנו ברחובותיה היפים.
13.10 הצלחנו לעלות על הרכבת לקנאזווה. הגענו לשם בצהריים המאוחרים, הצ'ק אין במלון היה מורכב מכיוון שעשינו שינויים בהזמנות (הפסדנו לילה..) ולפקידת הקבלה לקח הרבה מאוד זמן להבין מה השתבש. יחד עם זאת מי שטיפלה בנו, הביעה את אי הנעימות שלה כלפינו בסוג של הצגה של בכי, זה היה מוזר מאוד ומצחיק, בהמשך ראינו עוד תגובות כאלה אצל נותני שרות. רצנו להספיק לראות משהו מהעיר הזו, שנמצאת באזור שנקרא האלפים היפניים. העיר מפורסמת בתרבות הסמוראים ורובע הסמוראים השמור, שוטטנו ברחובות עם מבני עץ עתיקים ונכנסנו לבית ששימש למגורי משפחה סמוראית בעבר.
כשרצינו לחזור באוטובוס למלון, הסתבכנו מעט עם הניווט ופנינו למלצר צעיר שעמד מחוץ לאחת המסעדות. הוא בדק לאן אנו מבקשים להגיע, והלך איתנו כ-10 דקות עד לתחנה המתאימה ולא הסכים להיפרד עד שהגיע האוטובוס הנכון והוא ביקש מהנהג להביא אותנו ליעד. זה קרה עוד כמה פעמים בטיול. יש משהו אדיב ואבסולוטי בשרות ותחושת המחויבות החברתית.
14.10 נסיעה לכפר שיראקווה-גו, כפר היסטורי המפורסם בבתים עם גגות הקש מחודדים.
המקום מאוד תיירותי אך מקסים, בהמשך הגענו לטקס דתי כלשהו שאחריו הייתה הופעה של תיפוף וריקוד מעניין.
משם המשכנו לטקאימה. עיירה יפה, היה בעיקר מעניין לראות את היפנים באזור הכפרי יותר של יפן, הרכבים הקטנים, השוטרים האדיבים שמסייעים בחציית כביש שלא עוברות בו כמעט מכוניות, הכול קצת הזכיר לנו דמויות ורכבים של PLAYMOBIL.
נכנסנו למסעדה קטנה לאכול ראמן- מרק עשיר עם בשר מכמה סוגים, ירקות, פטריות, אטריות, ארוחה שלמה בקערה גדולה, מושלם.
הפעם לנו בריוקן, שזהו מלון מסורתי, המבנה מעץ, בכניסה חולצים נעליים, בחדר מזרנים על רצפת העץ, כריות, שמיכות, ובגדים מסורתיים שעליהם לובשים יוקטה. זהו חלוק שנראה כמו קימונו מכותנה נעימה ונהוג ומקובל להסתובב בבגדים אלה בתוך הריוקן. השירותים ליד, יש קבקבים נפרדים לשימוש בשירותים. המקלחת זה סיפור אחר. אין מקלחת, יש אונסן ONSEN)) ובו אמבטיה (יותר כמו בריכה קטנה) ובה מי מעיינות חמים. ליד קירות החדר מפוזרים ברזי מקלחת ושרפרפים. יש חדר הלבשה עם תאים וציוד כמו במקלחת וכמובן שישנה הפרדה בין גברים לנשים והרחצה בעירום.
הלכתי עם חברה שהכרתי בטיול והייתה חוויה מדהימה. יש הרבה אונסנים במלונות או מחוץ להם, בחדר או באוויר הפתוח, ציבורי ולעיתים גם פרטי, והחוייה מדהימה. המים החמים נובעים מהאדמה עקב פעילות געשית.
15.10 בבוקר עוד נותר זמן לטייל בטקאימה, הלכנו ל- Miyagawa Morning Market שוק הבוקר, בעיקר ירקות ופירות, קשקושים וכלי בית וחנויות של מזכרות יפות. לאורך הנהר הבתים יפים, פסלים, ובצהריים המוקדמים עלינו על אוטובוס לשמורת קמיקוצ'י.
בשמורה שבילים וגשרים העוברים בתוך היער, בין יובלי הנחל, וחוצים את הנהר ומסביב הרים, צבעי השלכת כבר כאן והנוף מקסים. יש מרכז מידע המספק מפות ומספר מסלולים המותאמים לכל רמה. הדבר המדהים זה כמות היפנים המבוגרים שמטיילים עם בגדים מותאמים, מקלות הליכה והתלהבות. לאחר כ-5 שעות עלינו על האוטובוס והמשכנו למאטסומוטו. טיילנו ברחובות ונכנסנו למסעדה קטנטונת של יקיטורי- שיפודים קטנטנים של כל סוגי הבשר, חלקי פנים או ירקות שתחפצו.
16.10 בבוקר יצאנו לתור את העיר היפה. טירת מאוסומוטו מרשימה מאוד ואחריה למוזיאון המציג את עבודות האמנית יאויו קוסאמה, ילידת העיר.
אנחנו לא שוחרי אמנות ומבינים גדולים, אך התערוכה הייתה חוייה מרשימה בהתחשב בכשרונה הרב וברקע הפסיכיטארי של יאויו. מומלץ מאוד מאוד.
בהמשך נסענו והגענו עם ערב לנגיסו, הנמצאת בעמק קיסו. במלון חדרים מודרניים או מסורתיים, אנחנו קיבלנו חדר מסורתי, כפי שכבר תואר.
הפעם לקחנו אונסן פרטי לשעתיים, בקתת עץ על ראש גבעה, בריכת עץ עם מים חמים, פינוק לגוף וגם לנשמה. לכאן הגענו לאחר ששלחנו את המזוודות הלאה ונשארנו רק עם תיקי גב ללילה. הבאנו איתנו אוכל קנוי, דמוי מרק של מנה חמה, שהיה הפתעה טעימה ומשביעה.
17.10 יוצאים לטיול בדרך הנאקאסנדו בעמק קיסו, דרך עתיקה ששמשה נתיב מסחר בין מזרח למערב יפן. המסלול בין MAGOME ל- TSUMAGO אורך כ- 8 ק"מ. בחירה בכיוון זה הקלה עלינו - 2 ק"מ בעליה ו 6 ק"מ בירידה.
העיירות קסומות וציוריות והדרך ביניהן עוברת ביערות ושדות יפים, מפלים ונחלים ויש מידי פעם פעמונים למען להרעיש לדובים שלא יתקרבו, אבל לא פגשנו.
הדרך לוקחת כ-3 שעות אבל הייתי מקדישה יותר זמן, מיהרנו לא לאחר את הרכבת להאקונה.
הנסיעה להאקונה בשלב הזה הייתה מעט מיותרת, אנחנו עייפים, הנסיעה ארוכה, מזג האוויר גשום והאקונה מתאוששת מסופת הטייפון. למרות זאת עם ערב הגענו למלון הבנוי בסגנון מסורתי, ולו אונסן יפה ופתוח תחת כיפת השמים. אבל באונסן הפרדה מוחלטת בין גברים ונשים ואנחנו בזוג, ולא בא לנו ללכת בנפרד. יש גם את עניין העירום שהוא מביך, ובכלל, כל היפנים יודעים מה לעשות, איך להתארגן ומה כתוב ביפנית ואנחנו לא. אכלנו במלון ולישון.
18.10 בארוחת הבוקר הופתענו לגלות שבמלון המון אורחים יפניים, כולם מלבדנו הגיעו בתלבושת המסורתית שהמלון סיפק, והארוחה, למרות שהייתה מגוונת מאוד, הייתה מורכבת מדגים ומאכלי טופו שונים, לא מצאנו את עצמנו למרות השפע, והסתפקנו בחטיף בריאות מהבית.
יצאנו להבין בלשכת התיירות המקומית היכן נוכל לטייל בעיירה. הטייפון גרם למפולות של סלעים שחסמו את מסילות הרכבת והשביתו את מסלולי הטיול. המסלול המעגלי ממנו צופים על הר פוג'י סגור. החלטנו לנסוע למוזיאון הפתוח לאמנות מודרנית. עמדנו לבד בתור לאוטובוס. לפני שעלינו, שני צעירים חביבים עובדי החברה מכרו לנו את הכרטיסים, עלינו לאוטובוס ואז שני צעירים נוספים ביקשו לראות את הכרטיסים, טוב הם אחראים ומבצעים תפקידם.
המוזיאון היה מקסים, גן יפה ומטופח ובו פסלים מעניינים, מיצגים שונים ומבנים מרשימים, היה גשום אבל זה רק הוסיף לקסם ודילל את כמות המבקרים. וממשיכים את הטיול, נוסעים לטוקיו.
הנסיעה ברכבת נוחה ובדרך ניגלה לנו הר פוג'י. הגענו אחר הצהריים לטוקיו, תחנת Shinjuku. התחנה עצומה והמוני יפנים (ויפניות) בחליפות חולפים על פנינו.
לנו באזור שינג'וקו קבוקיצ'ו. הרחובות הומי אדם, ממש נחילים של אנשים, בניינים עצומים ועל כל שטח פנוי יש שלטים אלקטרוניים מנצנצים של פרסומות, חנויות, מסעדות ומועדונים, אולמות פאצ'ינקו (מכונות משחק) והרבה צעירים שמגיעים לבילוי עד השעות הקטנות של הלילה. למרות שיש גם בארים מפוקפקים ומעליהם שלטי בנות בתלבושת בית ספר תמימה, ויש גם מי שיצא מבילוי שתיה עם מקום העבודה, התחושה ברחובות מאוד בטוחה וידידותית. ליד המלון יש פסטיבל ראמן. קשה להכיל את כל הבלגאן, העיר על סטרואידים!
בטוקיו יש בתי קפה משרתות Café Maid וכן, בית קפה ינשופים. חתולים, קיפודים, מופע רובוטים מטורף. שגעון.
19.10 את ארוחות הבוקר בטוקיו אכלנו בדרך, בתי הקפה נפלאים, עוגות ומאפים. בנוסף יש את האופציה הזולה והמצוינת של חנויות הנוחות, הקונביני, Seven Eleven, Family Mart ו-Lawson הן הרשתות המרכזיות ולהן חנות בכל פינת רחוב ובהן יש כל מה שצריך. ממוצרי קוסמטיקה והיגיינה ועד מטריות (הקניה הכי טובה שעשיתי, כי היא שוקלת כלום ותמיד בתיק) וכלי כתיבה, עיתונים וכו'. בתחום המזון, חוץ מחטיפים ועוגות, מנות חמות ודומיהם, יש גם אוכל טרי, סנדוויצ׳ים, טוסטים, סושי ומנות צמחוניות או בשריות לחימום במיקרו (ויש מיקרו), שתיה קרה וחמה, מיצים טבעיים ואלכוהול, ועוד לא אמרתי כלום. משיכת כסף, שירות שליחת מזוודות, דואר, קניית כרטיסים, מדפסת, פקס, מכונת צילום, כרטיסי סים ועוד...
את שבת בבוקר בילינו עם העם היפני בפארק אואנו, בסתיו הוא בצבעי שלכת, ב10:00 בבוקר נוהרים בנהרות אדם לפארק, אך הפארק עצום ואין תחושה של צפיפות או דוחק, הכל נעים, שקט ופסטורלי. בפארק יש גם גן חיות וקריית מוזיאונים.
משם המשכנו בהליכה קצרה לשוק אמיוקו (Ameyoko).
זו פעם ראשונה שאנחנו שומעים צעקות ביפן, המקום תוסס ושוקק, חנויות ובעלי באסטות שמכריזים על מרכולתם בחינניות קולנית, בגדים, תיקים, אופנת ספורט, ופיצ'פקעס. ואוכל, המון אוכל. טרי, נקי וגם מעניין. גם חומרי גלם וגם מסעדות קטנטנות ומפתות. אכלנו שוארמה! וקנינו מתנות.
משם המשכנו לרובע אקיהברה. בכל בניין רב קומות יש 6-8 קומות המוקדשות לחנויות של מחשבים, גאדג'טים, טלפונים ומוצרי אלקטרוניקה, בובות אנימה ואין סוף של קומות של אולמות פאצ'ינקו- משחקי מחשב, משחקי מזל, כאלה שמנסים לאסוף בובות או אוכל או כל מיני שטויות שאף אחד לא צריך או/ואפשר פשוט לקנות. הרעש מחריש אוזניים ואלפי גיימרים צעירים עומדים או יושבים ליד מכונות, שקועים ללא הפרעה בהזיה אסקפיסטית. הכל פעיל ומלא עד אפס מקום. לא ניתן לצלם, פרטיות.
סושי מסוע גם בטוקיו נהדר, ארוחה זולה נהדרת.
20.10 יום ראשון והיפנים בחופש, הליכה בפארק יויוג'י ( (Yoyogi למקדש מייג'י (meiji shrine). המקדש יפה ומעניין ומה שהיה יותר מעניין זה אירוע החתונה שהתקיים שם.
היפנים העשירים ותאגידי הענק תורמים למקדשים חביות של סאקה.
משם להארג'וקו וסיור ברחוב טקשיטה (Takeshita), המקום בו כל הזיות האופנה מתממשות, נהר של צעירים לבושים ומאופרים בצבעים עזים, בבגדי "קוספליי" ותלבושות מוזרות. הכי מרד שאפשר מול מיליוני עובדי התאגידים הממהרים בחליפות שחורות (וכדאי בימי ראשון). יש שם חנויות טרנדיות רבות, בוטיקים, אביזרי אופנה, מזון וחנות ענקית של דייסו- הכל ב-100 ין. שווה ביותר! נכנסנו למרכז סוני שנמצא לא רחוק לחוויית תלת מימד.
בהמשך הגענו לשדרות אומוטסנדו, אזור ובו חנויות יוקרה גדולות ומפוארות ואוירה של עושר ולשיבויה, המון אנשים ברחובות ואף אחד לא נוגע בך אפילו בטעות. במעבר החציה המפורסם, באדום כולם עומדים על המדרכה וכשהאור הופך לירוק זה נראה כמו אירוע חציית ים סוף. בנייני ענק עם שפע חנויות אופנה, מסעדות ואושר. לא מצאנו את הפסל של האצ'יקו הכלב והרגשנו שזה לא נורא.
21.10 ביקור בשוק הדגים צוקיג'י (TSUKIJI) עשינו ארוחת בוקר של טעימות, שהתחברה עם ארוחת הצהריים.
בשוק מוצרים לקניה, כלי בית וסכינים למקצוענים ושפע דוכנים ומסעדות של מזונות מהים. התחלנו בסטייק ווגיו (כמו לאכול מעץ הדעת, אחרי הסטייק הזה נבין מהו מזון אלוהי ומהו סתם אנטריקוט אצל הקצב), לחמניית באן מלאה בבשר, סשימי של דג טונה טרי, שיפודי סרטן בחמאה וסויה, שיפוד של צדפות ולזכר א. הבוקר אכלנו קרואסון שוקולד שנרכש במאפיה טרי טרי.
ויש עוד המון אוכל מסביב, יש להם מן חטיף שטוח- לוקחים תמנון או שרימפס, שמים במכונה מיוחדת ומוחצים בלחץ וחום ומקבלים "נייר" אכיל.
אח"כ נסענו לאודייבה במונורייל- רכבת ללא נהג, בתחושה חללית. טיילנו בקניון DECKS ובו ג'ויפוליס, סוג של לונה פארק מקורה עם רכבות הרים, מציאות מדומה, תלת מימד וכדומה. אנחנו פחות בתחום.
למעשה הגענו לכאן עם כרטיסים שהוזמנו מראש למופע אומנות דיגיטלית של
Museum teamLab Borderless ב -Art Digital Building MORI. במוזיאון אולמות עם מייצגי סרטים וצלילים, בלוני ענק, אפקטים של אור וחושך, קשה לתאר. מהפנט, מהנה ושווה.
המשכנו בערב לגינזה, חנויות אופנה, מותגי על, מסעדות ובתי קפה וה"פנתאון" שבשבילו שווה להגיע- חנות של יוניקלו, 8 קומות (הכי גדולה בטוקיו), מעילים נהדרים גם במידות גדולות. מתנה נהדרת למצפים בבית (רק לי קניתי 3).
בערב יצאנו לסיור חינמי free waiking tour בשינגוקו קבוקיצ'ו, השכונה שלנו. המדריכה סטודנטית סינית שהאירה לנו פינות (מלונות האהבה, איזיקאיות וסמטאות כמו golden guy) הסבירה על התרבות, העובדים שיוצאים בערב עם הקולגות והמנהלים לארוחת ערב, שתיה וקריוקי. הצעירים שמורדים. היה מעניין.
קינחנו באיטלקית עם פיצה כמו בנאפולי (ה"pizzaman" אכן איטלקי).
22.10 קבענו מראש יום בהדרכת נובי. נובי הוא מתנדב, פנסיונר יפני (65 פלוס מינוס), שפרש לאחרונה ממדור משאבי אנוש בחברת הענק מיצובישי. הוא גר בפרבר של טוקיו ולקח מאוד ברצינות את הסיור איתנו. לפני הגעתנו יצר איתנו קשר במייל, התעניין מה נרצה לראות ואף עשה שינויים של הרגע האחרון כי ירד המון גשם באותו היום.
הגענו דרך האינטרנט לאתר אשר דרכו ניתן לקבוע עם מתנדב יפני סיור בטוקיו. https://tokyogreeter.jimdo.com/ או https://www.japan.travel/en/plan/list-of-volunteer-guides/
הסיורים שהיינו בהם היו המוניים והמדריכים לא היו יפנים, היפנים לא מקבלים טיפים, והזרים כן. לכן, היה מרתק להיצמד ליפני מקומי, שהשתדל מאוד, תוך כדי שהוא מנומס מאוד, לעמוד במבול השאלות שלנו לגבי אורחות החיים, עולם העבודה, מערכת הבריאות, החינוך, מעמד האישה וכאלה.
נובי בנה תכנית ליום 9:00-18:00 , ונאלץ להתגמש עם היום הגשום ביותר בטיול שלנו. נסענו למוזיאון המתאר את ההיסטוריה של יפן, המשכנו לחנות כלבו עצומה ומיצגי האמנות המעניינים בה, נסענו לארמון הקיסר המוקף בגנים יפים, הארמון היה סגור והרבה תקשורת מסביב אך הסיפורים והמידע היו שווים, היום יום הכתרת יורש העצר! נכנסנו לאחד הבניינים ועלינו לקומת תצפית מרשימה על אזור אסאקוסה והרחק ממנו. המשכנו לטייל ברובע אסאקוסה (Asakusa) במקדש סנסוג'י (Sensoji), רחוב נקמיסה (Nakamise), רחוב קניות מסורתי ועתיק, ובו בעיקר חטיפים מיוחדים ומזכרות לתיירים. עצרנו לארוחת צהריים במסעדה מיוחדת מסורתית, המשכנו את היום בביקור במבנה ארכיטקטוני מעניין מודרני, שם גם עשינו הפסקת קפה. אח"כ נסענו למרכז מידע לתייר בו ניתן ללבוש בגדים מסורתיים ולהצטלם. בן זוגי הולבש בחליפת גברים מרשימה, מכנס רחב וסוג של "קימונו" של גברים. אני בחרתי בקימונו ורדרד, הלבישו אותי ב-3 שכבות תחתיות, צווארון מיוחד, "חגורה", אספו את שיערי וסידרו עם מסרקיות יפניות מקסימות, נעלנו קבקבים ויצאנו לרחוב להצטלם- אף אחד לא מכיר אותנו... כל זה בחינם, חבל שאני לא יודעת לשחזר את כתובת המקום בדיוק.
בשעה 18:00 הגענו לתחנת הרכבת, נובי נפרד מאיתנו על הרכבת והמשיך לכיוון ביתו. הוא רשם על פתק קטן את הוצאותיו ליום זה, עלות הרכבות ליום זה, (ארוחת הצהריים והקפה היו עלינו). מכיוון שידענו שלא יסכים לתשלום או טיפ, הבאנו מהבית מתנה חמסה יפה מזכוכית וצירפנו מכתב תודה ובו הסבר על המשמעות. נובי היה נבוך באופן שהיה קשה להכיל, אבל הודה לנו לחץ ידינו ונפרדנו בזריזות. מעבר לטיול הנהדר, זו הייתה חוויה אנתרופולוגית מרתקת.
נדמה לנו שהיפנים מודרניים ומתקדמים, ולכן אנחנו דומים, אבל הפער הוא מדהים וצורת החשיבה שלהם, החינוך והמסורת, רחוקים משלנו שנות אור.
אכלנו פנקייק שמצטלם הכי יפה, פחות מרשים בטעמו.
23.10 יומנו האחרון ביפן! צעדנו לכיוון שינג'וקו לבניין העיריה Building Tokyo Metropolitan Government עלינו לקומה ה-45 לתצפית פנורמית, מלמעלה ניתן לראות גם את הר פוג'י! העלייה בחינם ויש להגיע מוקדם כי התור מתארך.
נסענו שוב לשוק, טיילנו ברחובות העיר, נצרנו את המקום המשונה והמקסים הזה בלב.
יש עוד כל כך הרבה לספר, והארכתי מעל ומעבר. זה המקום הכי שונה ומיוחד שביקרתי בו, השוני עדין ולא ניכר מיד לעין. התרבות והנימוס היפני אטרקטיביים ומעוררים השראה, יחד עם זה ברור שיש מחיר כבד לאיפוק והשמרנות. אתם חייבים לנסוע ליפן.
מלונות-
Nipponbashi Luxe Hotel אוסקה
Sekishoin מנזר קויה סאן, חדר מסורתי
UNIZO INN Kyoto Kawaramachi Shijo קיוטו
Nest Hotel Hiroshima Hatchobori הירושימה
KANAZAWA DAIWA ROYAL HOTEL D-PREMIUM קנזאווה
Hodakaso Yamanoiori טקייאמה - ריוקן מסורתי
Matsumoto Hills Hotel במאצומוטו, החדר קצת מיושן ולא מעודכן ...
Tokonamiso hotel עמק קיסו, חדר מסורתי
Hakonenomori Okada האקונה , חדר מסורתי
La'gent Hotel Shinjuku Kabukicho טוקיו
החדרים בסגנון מערבי קטנטנים בד"כ (11-15 מ"ר), גם המיטות קטנות יחסית, למי שאוהב להתרווח כמוני מציעה לבדוק לפני ולשקול הזמנת חדר טווין.
החדרים המסורתיים הם גדולים, לוודא שיש שירותים/מקלחת פרטיים אם זה חשוב (הכל מבריק מניקיון)
